כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - צריכת UPF ומחלות נוספות
הופניתם מהדף צריכת UPF ומחלות נוספות לדף הנוכחי.
צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
מאת הועדה המייעצת לאגף התזונה, משרד הבריאות
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תזונה
הקשר בין צריכת UPF ותוצאים שונים הקשורים בבריאות נבחן בהקשר של שבריריות[1], דיכאון ותסמיני דיכאון[2][3][4], ניוון מאקולרי תלוי גיל[5], דלקת מפרקים[6], החמרה בפסוריאזיס[7], בריאות העצם[8][9], אסתמה, שיעול, צפצופים בנשימה[10][11], תסמונת קדם-ויסתית[12], היפראוריצמיה ותפקודי כליות[13][14] ואנמיה[15]. בשישה מאמרים מזונות מקבוצת ה-UPF הוגדרו באמצעות NOVA, ובתשעה באמצעות דפוסי אכילה עתירי UPF, עתירי שומן ועתירי סוכר.
שבריריות בגיל המבוגר
במחקר עוקבה, נמצא שהסיכון לשבריריות בין משתתפים מעל גיל 60, שצרכו UPF ברבעון העליון בהשוואה לרבעון התחתון (35 אחוזים לעומת 6.5 אחוזים מסך צריכת האנרגיה, בהתאמה) היה גדול פי 3[1].
דיכאון ותסמיני דיכאון
בסקר NHANES, שנערך בארצות הברית בקרב 29,902 משתתפים, נמצא קשר מנה-תגובה בין צריכת UPF לפי שיטת NOVA לתסמיני דיכאון. משתתפים שצרכו UPF בכמות של למעלה מ-73 אחוזים מסך הצריכה הקלורית היו בעלי סיכון גבוה ב-35 אחוזים לתסמיני דיכאון, בהשוואה למשתתפים שצרכו UPF בכמות של פחות מ-34 אחוזים מסך הצריכה הקלורית. הנתונים שהתקבלו הם לאחר ביצוע תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפיים, התנהגויות הקשורות לבריאות ותחלואה כרונית[2].
במחקר עוקבה שנערך בספרד בקרב 14,907 בוגרי אוניברסיטה, נמצא כי משתתפים שצרכו UPF ברבעון העליון, היו בעלי סיכון גבוה יותר בשיעור של 33 אחוזים לדיכאון (1.07-1.64 HR=1.33, 95 %CI) בהשוואה לרבעון התחתון: 489 גרם UPF לעומת 119 גרם ביום, בהתאמה. הנתונים הם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים[3].
במחקר עוקבה שנערך בצרפת בקרב 20,380 משתתפים, נמצא כי יחס הסיכונים המוערך לתסמיני דיכאון, הקשור לעלייה של 10 אחוזים בצריכת UPF, הוא 1.21 (1.15-1.27 95% CI). הנתונים הם לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפיים, BMI והתנהגויות הקשורות לאורח החיים[4].
ניוון מקולרי תלוי גיל
במחקר עוקבה שנערך באוסטרליה נמצא, כי משתתפים שדיווחו על דפוס אכילה עתיר במזונות מעובדים היו בסיכון גבוה יותר להתפתחות ניוון מקולרי תלוי גיל (1.00-2.17 RR=1.46, 95 %CI)[5].
דלקת מפרקים
במחקר חתך שנערך ביפן בקרב 441 משתתפים החולים בדלקת מפרקים, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של שומן וסוכר קשורה לפעילות מוגברת של דלקת מפרקים[6].
פסוריאזיס וטרשת נפוצה
במחקר חתך שנערך בברזיל בקרב 94 חולי פסוריאזיס נמצא כי תזונה הכוללת מזון מהיר באיכות תזונתית ירודה, קשורה לעודף משקל ולנוכחות סמנים לטרשת נפוצה. אלו נמצאו קשורים להחמרה בתסמיני פסוריאזיס[7].
בריאות העצם
ממצאי מחקר חתך שנערך בקרב 347 נשים באוסטרליה בגיל 36–47 שנים[8], מצביעים על כך שתזונה עתירת UPF נמצאת בקשר הפוך עם בריאות העצם וכוח השריר. ממצאי מחקר חתך שנערך בסקוטלנד בקרב 3236 נשים בגיל 50–59 שנים[9], מצביעים על קשר הפוך בין תזונה עתירת UPF לבין מדדי צפיפות עצם האגן ועמוד השדרה וסמני שחלוף העצם.
אסתמה, שיעול, צפצופים בנשימה
שני מחקרי חתך נערכו בברזיל בקרב ילדים ובני נוער. במחקר הראשון, שכלל 2,190 ילדים בני 11 שנים, לא נמצא קשר בין צריכת UPF בחמישון העליון לעומת התחתון (50.7 אחוזים לעומת 18.4 אחוזים מסך צריכת האנרגיה, בהתאמה) לבין צפצופים בנשימה, אסתמה, או אסתמה חמורה[10].
במחקר השני - סקר לאומי לבריאות בבתי הספר (National Survey of School Health) - שבוצע בקרב 109,104 בני נוער, נמצא קשר בין צריכת UPF לבין צפצופים בנשימה (OR=1.42, 95 %CI 1.35-1.5), ואסתמה (OR=1.27, 95% CI 1.15-1.4)[11].
תסמונת קדם וסתית
במחקר מקרה-ביקורת מאירן, נבדקה השפעת צריכת תזונה עשירה ב-UPF: נערכה השוואה בין נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית לעומת נשים שאינן סובלות ממנה. נמצאה הסתברות גבוהה יותר לתסמינים קדם וסתיים בקרב נשים שצרכו UPF בשלישון העליון לעומת התחתון (OR=1.49, 95% CI 1.01-3.52)[12].
היפראוריצמיה ותפקודי כליות
במחקר עוקבה שנערך בספרד, נמצא כי משתתפים שצרכו UPF ברבעון העליון בהשוואה לרבעון התחתון (31.5 אחוזים לעומת 7.7 אחוזים מסך צריכת האנרגיה, בהתאמה), היו בסיכון גבוה יותר לירידה בתפקודי הכליות (1.14-2.66 RR=1.74, 95% CI)[14]. במחקר עוקבה שנערך בסין, שכלל 18,444 משתתפים מעל גיל 18 שנים, שכיחות מקרי היפרטוריצמיה הייתה גבוהה יותר בקרב אלו שצרכו UPF ברבעון העליון בהשוואה לתחתון (22.7 אחוזים לעומת 1.66 אחוזים מסך צריכת האנרגיה, בהתאמה[13].
אנמיה
במחקר חתך שנערך בטאיוואן בקרב 118,924 מבוגרים בני 20–45 שנים, נמצא קשר בין צריכת תזונה עתירת UPF בשלישון הגבוה לבין המדדים הבאים בדם: רמות נמוכות של המוגלובין והמטוקריט, רמות גבוהות של תאי דם לבנים ושל מדדי דלקת, למשלC-reactive protein[14].
סיכום
ברוב המאמרים שנסקרו, פרט לאחד, נמצא קשר בין צריכת UPF ותוצאים שליליים הקשורים בבריאות. במחקר אחד לא נמצא קשר בין צריכת UPF לבין צפצופים בנשימה, אך מחקר בשני בנושא נמצא קשר ישר בין שני הגורמים הללו. שני המחקרים נבדלו מהמחקרים האחרים בכך שאוכלוסיית המחקר הייתה ילדים ובני נוער וכן בכך שמדובר במחלה בעלת מאפיינים אקוטיים (חריפים).
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Sandoval-Insausti H, Blanco-Rojo R, Graciani A, Lopez-Garcia E, Moreno-Franco B, Laclaustra M, Donat-Vargas C, Ordovas JM, Rodriguez-Artalcjo F, Guallar-Castillon P. Ultra-processed food consumption and incident frailty: a prospective cohort study of older adults. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2020;75:1126-33
- ↑ 2.0 2.1 Zheng L, Sun J, Yu X, Zhang D. Ultra-processed food is positively associated with depressive symptoms among United States adults. Front Nutr. 2020;7:600449
- ↑ 3.0 3.1 Gomez-Donoso C, Sanchez-Villegas A, Martinez-Gonzalez MA, Gea A, Mendonca RdD, Lahortiga- Ramos F, Bes-Rastrollo M. Ultra-processed food consumption and the incidence of depression in a Mediterranean cohort: the SUN Project. Eur J Nutr 2020;59:1093-103
- ↑ 4.0 4.1 Adjibade M, Julia C, Alles B, Touvier M, Lemogne C, Srour B, Hercberg S, Galan P, Assmann KE, Kesse-Guyot E. Prospective association between ultra-processed food consumption and incident depressive symptoms in the French NutriNet-Sante cohort. BMC Med 2019;17:78
- ↑ 5.0 5.1 Islam FMA, Chong EW, Hodge AM, Guymer RH, Aung KZ, Makeyeva GA, Baird PN, Hopper JL, English DR, Giles GG. Dietary patterns and their associations with age-related macular degeneration: the Melbourne collaborative cohort study. Ophthalmology 2014;121:1428-34.e2
- ↑ 6.0 6.1 Murakami I, Murakami K, Hashimoto M, Tanaka M, Ito H, Fujii T, Torii M, Ikeda K, Kuwabara A, Tanaka K. Intake frequency of vegetables or seafoods negatively correlates with disease activity of rheumatoid arthritis. PLoS One 2020;15:e0228852
- ↑ 7.0 7.1 Polo TCF, Corrente JE, Miot LDB, Papini SJ, Miot HA. Dietary patterns of patients with psoriasis at a public healthcare institution in Brazil. An Bras Dermatol 2020;95:452-8
- ↑ 8.0 8.1 Hardcastle AC, Aucott L, Fraser WD, Reid DM, Macdonald HM. Dietary patterns, bone resorption and bone mineral density in early post-menopausal Scottish women. Eur J Clin Nutr 2011;65:378-85
- ↑ 9.0 9.1 Wu F, Wills K, Laslett LL, Oldenburg B, Jones G, Winzenberg T. Associations of dietary patterns with bone mass, muscle strength and balance in a cohort of Australian middle-aged women. Br J Nutr 2017;118:598-606
- ↑ 10.0 10.1 Machado Azeredo C, Cortese M, Costa CdS, Bjornevik K, Barros AJ, Barros FC, Santos IS, Matijasevich A. Ultra-processed food consumption during childhood and asthma in adolescence: Data from the 2004 Pelotas birth cohort study. Pediatr Allergy Immunol 2020;31:27-37
- ↑ 11.0 11.1 Melo B, Rezende L, Machado P, Gouveia N, Levy R. Associations of ultra-processed food and drink products with asthma and wheezing among Brazilian adolescents. Pediatr Allergy Immunol 2018;29:504-11
- ↑ 12.0 12.1 MoradiFili B, Ghiasvand R, Pourmasoumi M, Feizi A, Shahdadian F, Shahshahan Z. Dietary patterns are associated with premenstrual syndrome: evidence from a case-control study. Public Health Nutr 2020;23:833-42
- ↑ 13.0 13.1 Zhang T, Gan S, Ye M, Meng G, Zhang Q, Liu L, Wu H, Gu Y, Zhang S, Wang Y. Association between consumption of ultra-processed foods and hyperuricemia: TCLSIH prospective cohort study. Nutr Metab Cardiovasc Dis 2021;31:1993-2003
- ↑ 14.0 14.1 14.2 Rey-Garcia J, Donat-Vargas C, Sandoval-Insausti H, Bayan-Bravo A, Moreno-Franco B, Banegas JR, Rodriguez-Artalejo F, Guallar-Castillon P. Ultra-processed food consumption is associated with renal function decline in older adults: a prospective cohort study. Nutrients 2021;13:428
- ↑ Paramastri R, Hsu C, Lee H, Lin L, Kurniawan AL, Chao JC. Association between dietary pattern, lifestyle, anthropometric status, and anemia-related biomarkers among adults: A population-based study from 2001 to 2015. Int J Environ Res Public Health 2021;18:3438