|
|
| (81 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ערך בבדיקה}}
| + | #הפניה [[המדריך לטיפול בסוכרת - יעדי מטרה לאיזון סוכרת - Treatment goal of glycemic control]] |
| − | {{ספר|
| |
| − | |שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]
| |
| − | |תמונה=[[קובץ:Blue circle for diabetes.svg|120px]]
| |
| − | |valign="top"|שם המחבר= פרופ' איתמר רז, ד"ר עופרי מוסנזון
| |
| − | |שם הפרק= '''קביעת יעד מטרה לאיזון סוכרת בחולה הבודד'''
| |
| − | |עורך מדעי=
| |
| − | |valign="top"|מוציא לאור=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
| |
| − | |מועד הוצאה=2013
| |
| − | |מספר עמודים=354
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|סוכרת}}
| |
| − | יעד המטרה באיזון הסוכרת מתבסס על ערך מטרה של HBAIC.
| |
| − | | |
| − | מחקר UKPDS הדגים בחולים עם סוכרת חדשה שאובחנה סביב הכניסה למחקר, ושבהם נשמרה רמת המוגלובין מסוכרר בכ-1% נמוכה מזו של קבוצת הבקרה, הפחתה של 25% בסיבוכים מיקרווסקולריים (001>P) ו-15% מקרווסקולריים (0.052 P) במעקב ממוצע של 10 שנים.
| |
| − | | |
| − | מעקב המשך למשך 10 שנים נוספות הדגים שאותם חולים שאוזנו טוב יותר בתחילה הדגימו ירידה של %25 בסיבוכים מיקרווסקולריים 001 >P ו-15% בסיבוכים מאקרווסקולריים 005 >P גם לאחר 10 שנות מעקב נוספות למרות שבתקופה זו איזון הסוכרת היה דומה לזו של קבוצת הבקרה {{הערה|שם=הערה1|}}{{הערה|שם=הערה2|}} (תמונה 1).
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:UKPDS10.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 1:<div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
| − | The benefits of early tight control - UKPDS 10-year post-trial follow-up{{ש}}*p<0.05,{{ש}}**p=0.052 (Intensive vs. conventional treatment){{ש}}1. Holman et al. UKPDS 80. NEJM 2008;359:1577-89{{ש}}2. Unnikrishnan et al. UKPDS 33. Lancet 1998;352:837
| |
| − | </div>]]
| |
| − | | |
| − | מחקרים מאוחרים יותר - ACCORD ,ADVANCE ,VADT - בחולים עם סוכרת סוג 2 (טבלה 1) מבוגרים יותר שמשך מחלתם כ-10 שנים, הוכיחו שניסיון לאיזון לרמת 6% > HBAIC כרוך בסיכון לעלייה בתמותה, בפרט בחולים עם סוכרת ממושכת, עם סיבוכי סוכרת, או מחלת לב איסכמית ידועה. מחקרים אלה היוו הוכחה ברורה לכך שטיפול מוקדם בסוכרת קרוב ככל האפשר לזמן האבחנה בחולים ללא סיבוכים, כרוך בהורדה משמעותית של סיבוכים מיקרווסקולריים וכנראה גם מאקרווסקולריים מבלי להעמיד את החולה בסיכון גבוה מהטיפול עצמו. לעומת זאת, חולים עם סוכרת ממושכת וסיבוכי סוכרת נתונים לסיכון גבוה יחסית מהטיפול וסיכוי נמוך יותר שהטיפול יפחית משמעותית סיבוכים מיקרו או מאקרווסקולריים{{הערה|שם=הערה3|}}{{הערה|שם=הערה4|}}{{הערה|שם=הערה5|}}.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:UKPDS1.png|ממוזער|מרכז|500px|טבלה 1:<div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
| − | UKPDS: baseline demographics{{ש}}Holman et al. N Engl J Med 2008;359:1577-89</div>]]
| |
| − | | |
| − | תרומה נכבדה נוספת לסיכון בהשגת יעדי מטרה תלויה בסוג הטיפול.
| |
| − | | |
| − | תרופות המהוות סיכון גבוה להיפוגליקמיה כרוכות בסיכון רב יותר לחולה, הן לאירועים קרדיווסקולריים והן לתמותה.
| |
| − |
| |
| − | עבודה רטרוספקטיבית שפורסמה לאחרונה עקבה אחר 48,000 חולי סוכרת סוג 2 תחת טיפול במטפורמין שלא שמרו על יעד המטרה. בחלקם הוסף סולפונילאוראה ולחלקם אינסולין.
| |
| − | | |
| − | מעקב רטרוספקטיבי לאחר 22 שנה אחרי רמת HBAIC של חולים אלה הדגים עלייה בתמותה ועלייה בתחלואה הקרדיווסקולרית של החולים המגיעים ליעד מטרה נמוך מ-8%-7.5%{{כ}}{{הערה|שם=הערה5}} (תמונה 2). הדבר בלט במיוחד בטיפול באינסולין בחולים שהגיעו ליעד מטרה של 6%-6.5%-A1C עם עלייה בתמותה של קרוב ל-80%. עבודות אלו מלמדות שיש להתמקד ביעדי מטרה שונים בחולים שונים ובהתאם לטיפול אותו הם מקבלים. יש לשאוף ליעד מטרה נמוך מ-7% ואף נמוך מ-6.5% בחולים המקפידים על טיפול נכון, עם משך מחלה קצר, צעירים שצפויים לחיות שנים רבות, ושבהם הסיכון מהיפוגליקמיה נמוך, חולים שאינם סובלים מסיבוכי סוכרת, או מחלת לב איסכמית ידועה, ומקבלים תמיכה קבועה של מחנך לסוכרת.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | <blockquote>
| |
| − | <div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | </div>
| |
| − | </blockquote>
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|פרופ' איתמר רז, מנהל מרכז הסוכרת, ביה"ח האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים ד"ר עופרי מוסנזון, מרכז הסוכרת, ביה"ח האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים}}
| |
| − | | |
| − | <center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק