האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

קולפוסקופיה - Colposcopy

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־13:16, 22 באוגוסט 2023 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה=Basic Female Reproductive System (English).svg |כיתוב תמונה=מערכת הרבייה הנשית |שם ע...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


בדיקת קולפוסקופיה
Colposcopy
Basic Female Reproductive System (English).svg
מערכת הרבייה הנשית
שמות נוספים שקיפת צוואר הרחם
יוצר הערך
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאנדוסקופיה

חסרה ביבליוגרפיה, שם יוצר הערך ותאריו

רקע כללי

קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם. מקור השם מגיע מיוונית: "קולפוס" משמעו "ריק, רחם, וגינה" ו"סקופוס" משמעו "להסתכל".

הבדיקה מתבצעת ע"י רופא נשים אשר עבר הכשרה לביצוע קולפוסקופיות בעת בדיקה גינקולוגית רגילה עם מכשיר ספקולום ("ברווז") וכוללת הסתכלות על הצוואר בעזרת הקולפוסקופ (מגדיל תמונה), צביעה ע"י חומצה אצטית ולוגול ונטילת ביופסיות במידת הצורך.

קולפוסקופ מגדיל את התמונה ×2.5-15 ומכיל מקור אור האפשר לרופא לראות את הנגעים החשודים בצוואר הרחם.

אם לאחר הצביעות ישנם אזורים החשודים לטרום סרטן - מתבצעת נטילת דגימת רקמה ('ביופסיה') על מנת לבחון את הנגעים השונים ולטפל בהתאם.

הסיבה העיקרית לביצוע קולפוסקופיה היא לצורך זיהוי של דיספלזיה של צוואר הרחם והענקת טיפול בהתאם לממצאים ומניעת סרטן צוואר הרחם.

הסיבות עיקריות לביצוע קולפוסקופיה הן זיהום בווירוס הפפילומה (HPV) ודימום לאחר קיום יחסי מין (Post Coital Bleeding).

סרטן וטרום סרטן (דיספלזיה) של צוואר הרחם

99% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים ע"י ווירוס הפפילומה.

זיהום בווירוס הפפילומה הוא נפוץ וכ-80% מהנשים נחשפות לווירוס במהלך חייהן, אך לרוב, אצל 80% מאילו שנחשפו, הווירוס חולף מבלי שיהיו לכך השלכות ורק כ 20% אינן מצליחות להיפטר מהווירוס ונמצאות בסיכון לפתח טרום סרטן או סרטן של צוואר הרחם.

נשים שהווירוס אינו חולף אצלן:

גורמי סיכון ידועים הם עישון ומערכת חיסון מדוכאת.

ישנם מעל 100 זנים שונים של ווירוס הפפילומה, המסוכנים ביותר ואלו האחראים על 80% ממקרי הסרטן הם HPV 16 & HPV 18.

השינויים החלים ברקמה מרגע ההדבקה בווירוס פפילומה ועד להתפתחות הסרטן הם ארוכים מאוד ונמשכים עשרות שנים, לכן כל כך חשוב להיבדק כל 3 שנים ולא לפספס בדיקת PAP.

בדיקת PAP

בדיקת פאפ רגילה כוללת ציטולוגיה - בדיקת משטח מצוואר הרחם והנרתיק והסתכלות על מבנה התאים.

הבדיקה מומלצת לכל אישה מגיל 25, בישראל הוחלפה ע"י בדיקת HPV מאחר והגורם העיקרי לדיספלזיה וסרטן צוואר הרחם הוא וירוס הפפילומה - נשים שאינן נשאיות לווירוס חוזרות על הבדיקה כעבור 3 שנים.

אם הבדיקה חיובית משלימים את הבדיקה עם בדיקת ציטולוגיה מאותו בקבוק בכדי להבחין האם הווירוס גרם לשינויים בתאים או שמדובר בנשאות בלבד. נשים נשאיות לווירוס הפפילומה מופנות לבדיקת קולפוסקופיה.

בנוסף, כל מטופלת עם דמם בעת קיום יחסי מין תופנה גם היא לבדיקת קולפוסקופיה.

חיסון נגד ווירוס הפפילומה

ווירוס הפפילומה אחראי לא רק על סרטן וטרום סרטן של צוואר הרחם, הוא גורם גם לסרטן פי הטבעת, סרטן מתרי הקול וסרטן הפין. מעל 20 שנה קיים החיסון כנגד ווירוס הפפילומה. הוא הוכח כיעיל וללא תופעות לוואי מיוחדות (תופעות הלוואי עלולות לכלול כאבים באזור ההזרקה וחום). לרוב, הילדים - גם בנים וגם בנות, מתחסנים בגיל 9-13 בבתי הספר. במידה ולא חוסנת - ניתן לקבל חיסון עד גיל 45, וגם אם את נשאית של אחד מהווירוסים כדאי להתחסן מאחר והחיסון מכסה 9 זנים נפוצים ביותר של וירוסים. 5. בדיקת קולפוסקופיה a. מהלך הפעולה הבדיקה מבוצעת על כיסא גינקולוגי כבדיקה גינקולוגית רגילה. מבוצעת צביעה עם 2 חומרים שונים על מנת לצבוע אזורים לא תקינים באזור צוואר הרחם והנרתיק. במידה וישנם אזורים חשודים נלקחת ביופסיה של מילימטרים בודדים, לרוב הפעולה אינה כואבת אלא לא נעימה ואורכת כ5-10 דקות. לאחר נטילת הביופסיה מומלץ להימנע מיחסי המין, אמבטיות ושימוש בטמפונים ל3 ימים הקרובים. הפעולה עלולה לגרום להתכווצויות בבטן התחתונה וכאבים דומים לכאבי מחזור, אין כל מניעה מנטילת משככי כאבים. b. תוצאות במהלך הפעולה תוכלי לשאול האם ישנם נגעים חשודים על הצוואר והאם יש צורך בנטילת ביופסיה. באם עברת ביופסיה, התשובות אמורות להתקבל בתוך 3 שבועות. ❖ בדיקה תקינה – משמעות הדבר היא כי לא נמצאו אזורים חשודים במהלך הקולפוסקופיה. מעל מחצית מכלל הנבדקות הן בעלות בדיקות תקינות. ❖ המצאות נגע חשוד – תבוצע ביופסיה של הנגע וההמשך יקבע בהתאם לתוצאות. גם במידה ויאובחן טרום סרטן דרגה 2-3 ישנו טיפול יעיל המונע התפתחות של הסרטן בצוואר הרחם. מאחר וזוהי בדיקה המבוצעת על ידי אדם, היא תלוית מבצע ותמיד ייתכן כי גידול שהיה בצוואר לא זוהה על ידי הבודק. מאחר שכך, תוצאה תקינה אינה מבטיחה ב-100 אחוזים כי אין סרטן. בנוסף, העדר ממצאים מחשידים בבדיקה הנוכחית אין משמעותו כי המחלה לא תתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים. מסיבות אלו, בחלק מהמקרים יש לחזור על הבדיקה כל מספר חודשים ויקבע בהתאם לסטטוס HPV ובדיקת ציטולוגיה. קולפוסקופיה אינה בדיקה מושלמת, אך שיעורי הדיוק באבחנת טרום סרטן או סרטן צוואר הרחם הם מעל 90%. c. תופעות לוואי וסיבוכים במהלך הפעולה חלק קטן מהנשים(כ 5%) תרגשנה צריבה קלה בעקבות חומרי צביעה. במידה ונלקחה ביופסיה יתכן ותסבלי מהפרשות חומות או מעט דימום בשלושת הימים לאחר הביופסיה. בפחות מ0.1% מתפתח דמם הדורש תפר על צוואר הרחם לצורך הפסקת הדמם. d. לאחר הבדיקה לאחר או במהלך הבדיקה, הבודק יסביר לנבדקת על תוצאות הבדיקה וידווח לה אם נלקחה ביופסיה. תוצאות הביופסיה אמורות להתקבל בתוך 3 שבועות. יש לדווח לרופא המטפל או ליחידה בה בוצעה הקולפוסקופיה, במידה וקיים דימום כבד או אם הדימום אינו פוסק כעבור מספר ימים.