קורטיסטטין - Cortistatin

הדפס

מדריך בדיקות מעבדה
קורטיסטטין
Cortistatin
שמות אחרים	CST
מעבדה	כימיה בדם
תחום	הורמון פפטידי בעל השפעות נוירולוגיות וקרדיו-וסקולריות.
טווח ערכים תקין	0.99-148 ננוגרם/מ"ל.
יוצר הערך	פרופ' בן-עמי סלע

מטרת הבדיקה

כימות ההורמון CST להבנת תרחישים נוירו-פתולוגיים ופתו-קרדיאלים.

כללי

קורטיסטטין (להבא CST) הוא הוא נוירופפטיד ממשפחת הסומטוסטטין שהתגלה בשנת 1996 והשתמע כאחד התווכים האנטי-דלקתיים המבטיחים ביותר במחקר הקדם-קליני. שמו ניתן לו בגין יכולתו לדכא פעילות של נוירונים קליפתיים, ופפטיד זה מגלה טווח רחב בהרבה של פעילויות ביולוגיות, בעיקר בתחום הרגולציה החיסונית והבקרה על מצבי דלקת. הפפטיד מופיע במספר צורות, CST-17 ,CST-14 ו-CST-29, המייצגים אורך שונה של אותו קודמן חלבוני. CST-14, הצורה הפעילה הקצרה ביותר, משתפת בערך 60% של זהות הרצף עם סומטוסטטין הנקשר לכל תת הסוגים של חמשת הקולטנים של סומטוסטטין. עם זאת, התכונות הייחודיות של קורטיסטטין מקורן מהיכולת שלו להגיב עם קולטנים נוספים שסומטוסטטין אינו יכול לשפעל.

מחקרים רבים מראים ש-CST הוא בעל השפעות ביולוגיות רבות כגון בקרה על שינה, תהליכי למידה וזיכרון, עיכוב תגובות דלקתיות, ובקרה על מטבוליזם אנדוקריני. CST והקולטנים שלו מבוטאים בהרחבה במערכת הקרדיו-וסקולרית כמו הוותין, עורקים כליליים והלב. נמצא ש-CST משחק תפקיד חשוב בהתפתחות מחלות קרדיו-וסקולריות, כגון הפחתת נזק לשריר הלב, עיכוב מיו-קרדיטיס אוטו-אימונית, הפחתה של שגשוג ונדידה של תאי שריר חלק, הפחתה של הסתיידות וסקולרית, ועיכוב טרשת עורקים ויצירת מפרצת (aneurysm). תקופת מחצית החיים של CST היא קצרה ביותר: 2-5 דקות, ויש לו 6 קולטנים.

השכיחות והתמותה ממחלות קרדיו-וסקולריות נוטות לרדת באירופה וארה"ב, אך הן עדיין בקו עלייה בסין. נתונים אפידמיולוגיים מראים שמחלה קרדיו-וסקולרית היא הסיבה המובילה למוות בסין, יותר מאשר סרטן ותחלואות אחרות. תמותה קרדיו-וסקולרית שונה בין אזורים כפריים ועירוניים, לדוגמה, 44.8% באזורים כפריים לעומת 41.9% באזורים עירוניים (Weiwei וחב' ב- Eur Heart J Suppl משנת 2016). קורטיסטטין (CST) הוא פפטיד ביו-אקטיבי קטן המכיל את הטטרמר FWKT (או Phe-Trp-Lys-Thr) (‏Criado וחב' ב-J Neurosci Res משנת 1999). היה נהוג לחשוב ש-CST מבוטא רק במוח באזורי ה-cortex וההיפוקמפוס). אך עם התקדמות המחקר, CST נמצא מבוטא באופן נרחב במערכות העצבים, האנדוקרינית והחיסונית (Dalm וחב' ב-Clin Endocrinol משנת 2004). ‏CST התגלה גם במערכת הקרדיו-וסקולרית, כמו בוותין, בעורקים הכליליים ובלב (Yan וחב' ב-J Surg Res משנת 2005, Duran-Prado וחב' ב-Circ Res משנת 2013, ו-Zhang וחב' ב-J Card Fail משנת 2015). הפפטיד CST הומולוגי ביותר עם סומטוסטטין (להלן SST). לפיכך, CST יכול לשפעל את הקולטנים של SST לקבלת השפעות ביולוגיות דומות לאלה של SST. פרט לכך, CST יכול לשפעל את הקולטן של הורמון הגדילה ואת הקולטן של Mas-related gene X-2 (להלן MrgX2) (‏Robas וחב' ב-J Biol Chem משנת 2003, ו-Deghenghi וחב' ב-J Endocrinol Invest משנת 2001). ‏CST הופך להיות פפטיד אנדוגני המגן על המערכת הקרדיו-וסקולרית בגין תפקידו בפתו-פיזיולוגיה של הלב ושל כלי הדם.