קרצינומת תאי הבסיס - Basal Cell Carcinoma - BCC
קרצינומת תאי הבסיס | ||
---|---|---|
Basal cell carcinoma | ||
שמות נוספים | BCC | |
יוצר הערך | ד"ר גילה נלקנבאום איזמן | |
אפידמיולוגיה
קרצינומת תאי הבסיס ((BCC) Basal Cell Carcinoma) הוא הסרטן הנפוץ באדם. זהו גידול ממאיר השייך לקבוצת סרטני העור שאינם מלנומה ((NMSC) Non Melanoma Skin Cancer) והוא השכיח ביותר בקבוצה זו.
נצפית עלייה בשכיחותו, כאשר בארצות הברית (לפי החברה האמריקנית לסרטן -Cancer society america) מאובחנים 3.5 מיליון מקרים בשנה של סרטני עור שאינם מלנומה, רובם מסוג BCC. גידול זה נפוץ יותר באזורים חשופים לשמש ובבהירי עור החל מהעשור החמישי לחיים, אך לאחרונה נצפית עלייה בשכיחותו גם בצעירים בעשור השלישי לחייהם. שכיחותו מעט גבוהה יותר אצל גברים לעומת נשים.
אטיולוגיה
חשיפה לקרני UV (Ultraviolet) ובעיקר UVB היא הגורם העיקרי להיווצרות BCC. סוג החשיפה היא חשיפה מצטברת לקרני השמש החל מגיל צעיר.
גורמי סיכון
- עור בהיר, שיער ועיניים בהירות
- בעלי מוצא צפון אירופאי (בישראל - אשכנזים) נוטים יותר ללקות בגידול
- חשיפה לקרינה מייננת
- מדוכאי מערכת החיסון
- בעלי מוטציות ספציפיות בגן PTCH, או בגנים אחרים השייכים למסלול ה- Hedgehog, שנמצאו קשורות לתסמונות גנטיות כגון התסמונת הנבואידית של תאי הבסיס ((BCNS) Basal Cell Nevus Syndrome, (Gorlin syndrome)), תסמונת רומבו (Rombo syndrome) ותסמונת באזקס (Bazex syndrome). הלוקים בתסמונות אלה סובלים מהופעת גידולים מרובים כבר בגיל הילדות והנערות בנוסף לתופעות קליניות עוריות אחרות
קליניקה
הסתמנויות שונות של BCC
- הצורה הקלינית הקלאסית היא קשרית אדמדמה שקופה ומבריקה המצופה טלנגאקטזיות (Telangiectasias), במרכזה כיב בצורת "מכתש" ושוליה מעוגלים (Rolling border)
- צורה שכיחה נוספת היא הצורה השטחית (Superficial BCC). הנגעים נמצאים לרוב על פני הגו או הגפיים ונראים כגרב (Eczema), כלומר רובד או טלאים אדמדמים אטרופיים (Atrophic) מצופים קשקש
- הצורה הפיגמנטרית מתאפיינת ברובד מבריק אדמדם ובתוכו כתמי פיגמנט
- צורה נדירה הנחשבת אגרסיבית יותר בשל אבחון מאוחר וחדירות גבוהה יותר היא הצורה הצלקתית (Morpheaform). למעשה מדובר בנגע דומה לצלקת המופיע לרוב על פני הפנים
תסמינים
נגעי BCC הם לרוב א-סימפטומטיים. לעתים המטופלים פונים לרופא בעקבות נגע חדש, או בשל נגע מדמם, מגרד או כיבי
אבחנה
האבחנה הראשונית נעשית לרוב על פי המראה הקליני האופייני, כאשר לאחר ביצוע ביופסיה ובדיקה פתולוגית מתבצעת האבחנה הסופית. רופאים המיומנים בדרמטוסקופיה, יכולים להסתמך על המאפיינים הדרמטוסקופיים של נגעי BCC הכוללים: צורות דמויות עלה מייפל (Maple leaf-like area), כלי דם טלנגאקטטים המסתעפים בדומה לענפי עץ (Arborizing vessels), מבנים המייצגים למעשה את ה"איים" הנצפים בחתך פתולוגי (Blue grey ovoid nests) ונראים בצורה הפיגמנטרית, מבנים דמויי גלגל (Spoke wheel) - נחשבים לסמן מאוד אבחנתי ל-BCC וקיימים בכ-10% מהגידולים, התכייבות (Ulceration) - חוסר באפידרמיס באזור אחד או יותר בנגע ואזורים אדמדמים שקופים ומבריקים (Shiny white red structureless area) - נראים לרוב בצורה השטחית.
האבחנה ההיסטופתולוגית מסווגת את הגידול לתת סוגים: שטחי (Superficial), קשרי (Nodular), צלקתי (Morpheaform), שעבר הסתננות (Infiltrative), בעל קשריות קטנות (Micronodular), מעורב (Mixed) ופיברואפיתליומה של פינקוס (Fibroepithelioma of pinkus).
טיפול
ערך מורחב – קרצינומת תאי הבסיס - טיפול - Basal cell carcinoma - treatment
הטיפול ב-BCC הוא לרוב ניתוחי, המתבצע על ידי רופא עור או כירורג פלסטי. באזור הראש והצוואר עדיף לעיתים להשתמש בניתוח מיקרוגרפי בשיטת מוהז (Mohs micrographic surgery). בגידולים שטחיים בלבד ניתן לבצע טיפול מקומי על ידי Imiquimod או טיפול פוטודינמי ׁ(Photodynamic Therapy- PDT). במקרים בלתי נתיחים ניתן להשתמש ברדיותרפיה (Radiation therapy). לאחרונה, בעקבות הבנת הפתופיזיולוגיה של BCC, הנעוצה בהפרעות במסלול ה-Hedgehog, נמצא טיפול תרופתי פומי חדש בשם Erivedge (Vismodegib), שאושר על ידי ה-FDA ב-2012 למקרים של BCC גרורתי, מפושט מאוד מקומית, בלתי נתיח או שחזר לאחר טיפול ניתוחי קודם.