האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

קשת נזקי האלכוהול לעובר - נייר עמדה - Fetal alcohol spectrum disorder

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
קשת נזקי האלכוהול לעובר - Fetal Alcohol spectrum disorder
האיגוד המפרסם ההסתדרות הרפואית בישראל - האגף למדיניות רפואית
יוצר הערך חברי הוועדה:
  • ד"ר יהודה סנצקי, סגן מנהל המכון להתפתחות ולשיקום הילד, מרכז שניידר לרפואת ילדים, פ"ת
  • פרופ' שאול דולברג, מנהל מחלקת ילודים ופגים, בי"ח "איכילוב", תל-אביב
  • פרופ' אלי שחר, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה של הילד והתפתחותו, מנהל היחידה לנוירולוגית ילדים ושרות אפילפסיה, בי"ח "מאייר" לילדים, חיפה
  • פרופ' משה בן עמי, יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה
  • פרופ' שלמה וינקר, יו"ר האיגוד לרפואת משפחה
  • פרופ' מתי ברקוביץ, יו"ר האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
  • פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםקשת נזקי האלכוהול בעובר

קשת נזקי האלכוהול (Alcohol, אתנול, Ethanol) לעובר (Fetal Alcohol Spectrum Disorder - FASD) היא מכלול ההפרעות הנגרמות לעובר כתוצאה מחשיפה תוך רחמית לאלכוהול. אלכוהול הוא הגורם הנוירו-טוקסי (Neurotoxic) הנפוץ ביותר וחשיפה לאלכוהול במהלך ההיריון עלולה לגרום למגוון נזקים בלתי הפיכים בעובר אשר חלקם עשויים לבוא לידי ביטוי רק מאוחר יותר עם גדילתו של הילד והתפתחותו.

השלייה מאפשרת מעבר חופשי לחלוטין של אלכוהול מהאם לעובר ורמות האלכוהול בדם התינוק זהות לרמות בדם האישה ההרה בעת שתיית משקאות המכילים אלכוהול. ככל שהחשיפה לאלכוהול ממושכת יותר, וכן במצב של שתייה רבה בעת ובעונה אחת ("שתיית הילולה" - Binge Drinking) הסיכון לנזקים לעובר עולה. כ-50 עד 75 אחוזים מההריונות בעולם המערבי אינם מתוכננים, ונשים רבות אינן מזהות בשבועות הראשונים את היותן בהריון. חלקן ממשיכות לשתות אלכוהול ואינן נוקטות באמצעי זהירות כפי שהיו אולי עושות אילו ידעו שנכנסו להיריון.

בשנת 1973 הוגדר הסינדרום האלכוהול-עוברי Fetal Alcohol Syndrome) FAS) שמורכב משינויים דיסמורפיים (Dysmorphic) אופייניים, עיכוב בגדילה תוך רחמית ואחרי הלידה והפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות ומתאר למעשה את ההסתמנות המלאה של הספקטרום (Spectrum). בשנת 1978 נוסף המונח Fetal Alcohol Effects) FAE) שמתאר מצבים שונים שנגרמו כתוצאה מצריכת אלכוהול במהלך ההיריון אך לא עמדו בקריטריונים של ה- FAS.מאז 1996 נהוג להשתמש במונח FASD לתיאור קשת ההתבטאויות של השפעת האלכוהול על הילוד. בהתבטאות מלאה הספקטרום יכלול פגיעה במוח, לב, גפיים, עיניים, פה ושיניים, אוזניים ואברי המין. בנוסף יהיה עיכוב בגדילה, מנת משכל ירודה עם בעיות התפתחות, למידה והתנהגות.

רק אצל מיעוט מהתינוקות הפגועים תתבטא התסמונת במלואה- FAS. במרבית הילדים שנחשפו לאלכוהול במהלך ההיריון הנזקים למערכת העצבים המתפתחת ולמערכות האחרות אינם ספציפיים דווקא לאלכוהול וגם אינם מלווים בסמנים דיסמורפיים ייחודיים. מכיוון שכך, אצל רוב הילדים שניזוקו מחשיפה לאלכוהול במהלך החיים העובריים ואשר סובלים מבעיות התנהגותיות-התפתחותיות ומסימנים דיסמורפיים, קשה מאוד להוכיח שהפגיעה נגרמה על ידי האלכוהול. בנוסף לכך, דיווח האימהות על שתיית אלכוהול במהלך ההיריון אינו מדויק, לעיתים במכוון אך לפעמים גם בתום לב, כך שהקשר לנזקים מאלכוהול לעיתים קרובות אינו מתברר עד תומו. ישנה אפשרות לבדוק את הרגלי שתיית האלכוהול במהלך ההיריון וחשיפת העובר על ידי בדיקת המקוניום (Meconium) של התינוק ואנליזה (Analysis) של השיער אך אלו בדיקות יקרות ובשלב זה הבדיקות נערכות במסגרת מחקרים וללא יישום מעשי. יתרה מזאת, בהעדר התסמונת המלאה גם לא מתעורר כל חשד לאחר הלידה לחשיפה תוך רחמית לאלכוהול.

אצל נשים שונות אותה כמות אלכוהול עשויה לגרום לנזקים בעוצמה ובממדים שונים והדבר קשור למוצאה של האישה ההרה, מצבה התזונתי, יכולתה המטבולית (Metabolic) לפרק את האלכוהול, שימוש בחומרים טרטוגניים (Teratogenic) נוספים ועוד.

המודעות לקשר שבין שתיית אלכוהול לפגיעות בילוד הולכת ועולה בארצות המפותחות וממחקרים שנערכו בשלושת העשורים האחרונים מסתבר ש-1-0.1 ל-100 תינוקות נפגעים במידה זו או אחרת משתיית אלכוהול במהלך ההיריון.

מכיוון שלא ידוע איזו כמות אלכוהול גורמת לנזק, ומשום תגובתן השונה של נשים לכמויות שונות של אלכוהול ומפני שחלק מהנזקים מאותרים רק עם גדילתו של הילד ואיתור בעיות התפתחותיות והתנהגותיות מאוחרות, המסקנה המתבקשת היא שיש לחדול משתיית אלכוהול במהלך כל ההיריון ורצוי גם ברגע שהאישה מתכננת להרות. אין מניעה משתיית אלכוהול בכמות מעטה באירועים דתיים כמו קידוש.

אלכוהול והנקה

נזקי האלכוהול לתינוק היונק נחקרו במידה פחותה לעומת הנזקים של שתייה במהלך ההיריון. כאשר השתייה אינה תכופה או בכמות מעטה הרי כמעט ואין בכך נזק. ככל שהאם המניקה שותה כמות גדולה יותר של אלכוהול הסכנה רבה יותר משום שריכוז האלכוהול הנמצא בחלב האם זהה לריכוז המצוי בדמה וזמן פנוי האלכוהול מדם האם יהיה ארוך יותר. בתחילת חייו התינוק אינו מסוגל להתמודד עם כמות גדולה של אלכוהול.

האלכוהול אשר עובר לתינוק היונק בחלב האם גורם לישנוניות, אי-שקט, ופגיעה בעלייה במשקל. כן תתכן הפחתה בכמות החלב הנוצר. ישנו גם מידע לגבי הפרעה בהתפתחות המוטורית (Motor) של היונק. אין מידע לגבי פגיעה קבועה במערכת העצבים למרות שגם לאחר הלידה מערכת העצבים ממשיכה לגדול ולהתפתח באופן אקטיבי.

מומלץ שאישה מניקה לא תשתה משקאות המכילים אלכוהול בחודש הראשון עד להתייצבות ההנקה.

על מנת למזער את מעבר האלכוהול לתינוק בעת ההנקה מומלץ לא לשתות אלכוהול לפני ההנקה ולתכנן את שתיית האלכוהול עד לאחר ההנקה. בכמות מתונה של אלכוהול ניתן להניק שוב כשעתיים לאחר השתייה. בכמויות גדולות יותר רצוי שהאישה תרגיש שהתופעות הנוירולוגיות המיוחסות לשתיית האלכוהול יחלפו.

בשתייניות כרוניות יש להימנע מהנקה.

ביבליוגרפיה

Alcohol and lactation