ריפוי בעיסוק בקהילה, טיפול במטופלים בביתם ובסביבת החיים הטבעית - נייר עמדה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
ריפוי בעיסוק בקהילה, טיפול במטופלים בביתם ובסביבת החיים הטבעית
האיגוד המפרסם	עמותה ישראלית לריפוי בעיסוק
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	יולי 2017
יוצר הערך	אורנה עמית, גלית אנסמן-קימל, מימי יוגב, מעין כץ, אורלי בוני ויעל ניסן
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.

מבוא

נייר עמדה זה בא להגדיר ולהציג את הכישורים, הניסיון והתרומה של מרפאים בעיסוק בהערכה ובהתערבות עם אנשים שמצבם מחייב מתן שירותי טיפול בריאותי/ייעוץ/הדרכה במסגרת ביתם.

למרפאים בעיסוק העוסקים בתחום הבריאות ידע רב במצבים רפואיים וכן גופי ידע ייחודיים נוספים, המשמשים בסיס לעבודה עם אוכלוסיות שונות. מרפאים בעיסוק במהלך הכשרתם ועבודתם הקלינית מפעילים בו־זמנית חמישה מאפיינים ייחודיים בתהליך הטיפול שהם מעניקים. מאפיינים אלו מכשירים אותם להיות מתאימים במיוחד לטיפול באנשים בסביבות שונות בכלל ובסביבת החיים הטבעית בפרט המאפיינים הם:

1. ידע על גוף האדם, פציעות, מחלות וההשלכות שלהן על תפקוד והשתתפות.
2. הבנת ההיבטים הרגשיים והחברתיים של מוגבלות.
3. ידע בניתוח עיסוקים ומשימות.
4. היכולת להתאים באופן יצירתי את הסביבה שבה האדם מתפקד (הסביבה הפיזית, הטכנולוגית והתמיכה האנושית).
5. ידע מקיף על מערכות הבריאות ומערכת השיקום בתוכה.

חמשת מאפיינים אלה, בנוסף למיומנויות הדרכה והיכולת להתמודד עם מגוון רחב של אנשים מרקע שונה - הם בעלי חשיבות מכרעת לייחודו של הטיפול בריפוי בעיסוק בסביבת החיים הטבעית .

עיקר העשייה המקצועית מתמקד בטיפול באנשים שעקב מחלה, פגיעה, מוגבלות או כל סיבה אחרת, ממעטים להשתתף ולקחת חלק בעיסוקים שונים בעלי משמעות ותכלית בעבורם. מכאן, שכל התערבות מקצועית נבנית בהתאמה אישית בשיתוף האדם, המשפחה, הסביבה ומשאבי הקהילה וכוללת התייחסות לשלושה ממדים עיקריים והשילוב ביניהם:

• ממד האדם - איתור וניתוח יכולות מול קשיים במטרה לבחור דרכי התערבות ״חודיות, העונות להעדפות, לערכים ולתרבות של האדם ומשפחתו;
• ממד העיסוק - איתור פעילויות ועיסוקים מותאמים לאדם, ניתוח הדרישות והתנאים הנחוצים להשיגם והנגשתם לאדם; הדרכה ותרגול של התאמות ושינויים באופן ביצוע העיסוקים;
• ממד הסביבה - איתור והתאמת מגוון הסביבות השונות ותכולתן המשפיעות על תפקוד ועל השתתפות האדם: תכונות העולם הפיזי, הטכנולוגי, החברתי והתרבותי..

בכל התערבות מקצועית של ריפוי בעיסוק ניתן דגש רב ליחסי הגומלין בין הממדים אדם-עיסוק-סביבה, כאשר בחינת שלושת ממדים אלו ומערכת הגומלין ביניהם מעמידה בסיס לתפקוד ולהשתתפות האדם בביתו ובסביבות חייו הטבעיות. למרפאים בעיסוק כלים ״חודיים, שבהם הם עושים שימוש בתהליכי האבחון והטיפול. באמצעות כלים אלו הם מנתחים פעילות בשלושת הממדים, מאתרים ומזהים את היכולות של האדם והמשאבים שברשותו, למול מגבלות וחסמים - אצל האדם עצמו בדרישות העיסוקים השונים, בסביבות החיים השונות. התייחסות לחמשת המאפיינים על פני שלושת הממדים שהוזכרו כאן, מאפשרת איסוף נתונים רב, ובכך ממצבת ומגדירה את ההתערבות בריפוי בעיסוק בבית האדם כהתערבות מקיפה, ״חודית ומשמעותית בעבור האדם. הראייה המקצועית המקיפה הזאת מאפשרת למרפאים בעיסוק להשתלב גם כ"מנהלי טיפול", תוך שימוש בידע ובניסיון המקצועי לאתר ולזהות צרכים ולהפנות בעת הצורך, גם לאנשי צוות אחרים.

מטרות נייר עמדה זה

• להגדיר ולהציג את כישוריהם, ניסיונם ותרומתם של המרפאים בעיסוק בהערכה, בטיפול ובכל התערבות באדם ובמטופלים הזקוקים לטיפול במסגרת ביתם.
• להציג את התרומה הייחודית של מקצוע הריפוי בעיסוק בתחום הההתערבות בסביבה הטבעית לאנשי מקצועות הבריאות, קובעי מדיניות וצרכנים.
• לשמש מקור ידע למרפאים בעיסוק העוסקים בתחום ההתערבות בסביבה הטבעית להגדרת מקומם ותפקידם במערך הבריאות בקהילה.

רציונל

טכנולוגיות חדשות בעולם הרפואה והבריאות משפיעות על העלייה בתוחלת החיים של אנשים הסובלים ממחלות כרוניות בכל גיל, כאשר מרביתם חיים בקהילה.

מערכות הבריאות ברחבי העולם נערכות להתאים את עצמן לשינוי בהרכב האוכלוסייה. המגמה המובילה היום היא לקצר תקופות אשפוז ושיקום ולהעביר את הטיפול במצבים אקוטיים וכרונ״ם לקהילה. ההנחה שבבסיס מגמה זו סוברת כי יש יתרון בריאותי וסיכויי החלמה טובים יותר בהעברת מוקד הטיפול מהר ככל האפשר לבית המטופל ולסביבתו הטבעית בקהילה . מהלך זה מאפשר לאדם לקבל כל טיפול, הדרכה או ״עוץ לתפקוד וחיים עצמאיים בסביבת חייו הטבעית.

במסמך "הבית כמרחב טיפול מועדף עבור קשישים" נכתב כי מרכיבי חיים בסיסיים כמו בית, תזונה שאליה רגילים, הרגלי חיים וחברה, הם גורמים מכריעים בשימור הבריאות וערעור של מרכיבים אלו עשוי להיות זרז להידרדרות גופנית ונפשית. ראיות מחקריות מראות כי טיפולי בית תורמים להפחתת התמותה, לקיצור בימי האשפוז, למניעת אשפוזים בכלל ואשפוזים חוזרים ובעיקר לשיפור תוצאי בריאות והעלאת שביעות רצון בקרב מטופלים ומטפלים, .

היחידות לטיפולי בית בישראל מופעלות לרוב על ידי הקופות המבטחות בפריסה ארצית, או באמצעות ספק שירותים מטעמם. היחידות הוקמו במטרה לתת מענה למגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים, זמניים או כרוניים, המחייבים טיפול, אך אינם מצריכים מסגרת אשפוזית. שירות טיפול בית נועד מלכתחילה לתת מענה לאנשים המרותקים לביתם בשל מצב בריאותי המחייב טיפול בבית; אך נכון לזמן כתיבת מאמר זה רווחת בארץ, כמו גם בעולם, מגמה להרחיב את השירותים הטיפוליים הניתנים בביתו של האדם ליחידות לטיפולי בית, שיקום בית, יחידות פליאטיביות, הוספיס ויחידות לטיפול במונשמים, או כהשלמה לטיפולים הניתנים במכונים בקהילה, במידת הצורך. מכאן שמגוון ההתערבויות של המרפאים בעיסוק בביתם של אנשים הזקוקים לשירות, צעירים וקשישים, מכוון גם למי שאינם מטופלים ביחידות לטיפולי בית, אם זה לצורך המלצה והתאמה בכל הקשור לשינויי דיור, טכנולגיות מסייעות, מניעת נפילות ועוד.

החל מ-1973 מהווים המרפאים בעיסוק חלק מצוות הליבה הרב-מקצועי (רפואה, סיעוד, מקצועות הבריאות) המרכיב את היחידות לטיפולי בית. ״חודיותו של מקצוע הריפוי בעיסוק באה לידי ביטוי כחלק ממערך הטיפול הרב-מקצועי במטופלים המרותקים לביתם ובמטופלים שהטיפול בביתם משמעותי לקידום תפקודם .

ייחודיות מקצוע הריפוי בעיסוק ביחידות לטיפולי בית בישראל

על פי המתע״מ המחודש (2016), תפקיד המרפאים בעיסוק הוא לעזור לאנשים לקחת חלק בעיסוקים ולהשתתף בהם במגוון מצבי חיים.

סביבת הבית היא מרחב מתאים ביותר ליישום תהליכים שעל האדם לעבור כדי לבנות מערך חיים איכותי, תכליתי ומשמעותי. הטיפול בבית, במהותו, מחייב את המטפל לגמישות מקצועית, הן בהתמודדות עם קשת רחבה של אוכלוסיות בדרגות מורכבות שונות מבחינה רפואית, והן בהתייחסות להקשר החברתי-תרבותי והשלכותיו על מערך הטיפול. מבחינה מקצועית נחשב ביתו של המטופל כאחת מסביבות הטיפול המיטביות (האופטימליות), שכן הבית מגלם בתוכו תרבות, ערכים, מנהגים, שגרות ואמונות, כשכל אלה מובאים בחשבון בתהליך ההתערבות המקצועית-טיפולית, באופן שניתן להשתמש בחפצים, בשגרות ובהרגלים ידועים, מוכרים ורלוונטים לאדם. אם בטיפול בקליניקה נדרש המטופל להתגמש, להסתגל ולהשקיע בתהליכי ההעברה של ההתערבות שקיבל לחיי היום-יום שלו, הרי שבטיפול הנעשה בבית, המרפאים בעיסוק הם מי שנדרשים להתגמש, להשקיע יותר תשומת לב לפרטים החשובים למטופל ולרמזים חיצוניים לגבי הדרך הייחודית שבה מתנהלים חייו. בטיפול המתקיים בביתו של המטופל, בוחנים המרפאים בעיסוק אסטרטגיות התערבות שונות ומתאימים אותן לסביבה הטבעית, לרצונות האדם, ליכולותיו ולמשאבים העומדים לרשותו. מרפאים בעיסוק סבורים שהטיפול בסביבה טבעית מיטיב עם האדם ומעודד אותו לבצע ולהשתתף במטלות ובעיסוקים עם ועל אף הקשיים הנלווים למחלתו או למגבלותיו, לרבות המטלות הקשורות לשגרות הבית המשמעותיות והרלוונטיות לאדם עצמו ולמשפחתו.

בסיס הידע המקצועי הנדרש ממרפאים בעיסוק לטיפול בבית

מלבד הידע המקצועי הכללי, על המרפאים בעיסוק המטפלים בסביבה הטבעית להעמיק ולהרחיב, לעדכן ולחדש באופן שוטף את הידע המקצועי בתחומים האלה:

• הבנה של תהליכים רפואיים ובריאותיים וההשלכות שלהם על יכולת הניידות והתפקוד העצמאי של המטופל בסביבתו הטבעית, בהווה וכן בהסתכלות לעתיד לבוא.
• ידע בסיסי בזיהוי מצבי סיכון בריאותיים.
• ידע בתפיסות עדכניות ועכשוויות בתחום הבריאות והשיקום.
• ידע בסיסי בגישות התערבות משפחתיות, המאפשרות מיפוי והבנה של מערכות היחסים במשפחה והשפעתן על יכולתו של האדם לתפקד בתחומי חייו השונים.
• היכרות עם הכלים העדכניים לביצוע הערכות ואבחונים המתייחסים למרכיבי התפקוד השונים והשפעתם על יכולתו לבצע פעילויות בח״ היום-יום. מדובר ביחסי הגומלין בין מרכיבי תפקוד: מוטוריים, תחושתיים, קוגניטיביים ורגשיים-נפשיים.
• היכרות עם הכלים העדכניים לביצוע הערכות תפקודיות וניתוח תוצאות בתחום הקוגניטיבי-תפקודי-עיסוקי.
• היכרות עם כלים עדכניים לביצוע ניתוח פעילות וניתוח עיסוקים שונים.
• היכרות עם כלים עדכניים להערכת גורמים סביבתיים והקשריים המשפיעים על התפקוד וההשתתפות של האדם, איתור ומיפוי משאבים וחסמים.
• היכרות עם נהלים עדכניים לביצוע הערכת הסביבה ומתן ייעוץ להתאמות ולשינויי דיור.
• היכרות עם נהלים עדכניים לביצוע מפרטים למכשירי שיקום וניידות, לרבות: ביצוע הערכות ניידות והתאמת מכשירי עזר לניידות; וכן, התאמה ותרגול שימוש באביזרים לתקשורת תומכת וחלופית.
• היכרות עם הכלים העדכניים להתאמת אביזרי עזר, כגון: סדים, חבישות לחץ.
• חשיפה שוטפת לחידושים בתחום הטכנולוגיה המסייעת ושימוש באמצעים מתחומי הארגונומיה והנגישות.
• היכרות בסיסית לגבי משאבי הסביבה ומערכות התמיכה, ובכלל זה זכויות, שירותים שונים ועמותות.

אוכלוסיית היעד

מרפאים בעיסוק משרתים את כלל האוכלוסייה על פני רצף החיים - מלידה ועד זקנה; ועל פני רצף הבריאות - מבריאות שלמה ועד מחלה או מוגבלות, זמנית או כרונית.

ההתערבות המקצועית בבית המטופל ניתנת לרוב באופן פרטני מול המטופל, וכשמתאפשר מערבים בטיפול בני משפחה, מטפלים עיקריים או אחרים משמעותיים השוהים במרחב הטבעי שבו חי האדם. במחקר רחב שנערך באנגליה על תפיסת קשישים את צורכיהם בהווה ובעתיד, עלה כי עזיבת הבית היא ההשלכה העיקרית שממנה חששו קשישים בעת חולי. היכולת של קשישים להרגיש טוב ולחיות חיים עצמאיים למרות התמודדותם עם מחלות כרוניות, תלויה בין השאר בהישארותם בסביבה מעודדת עצמאות המאפשרת מענה לצרכים מרכזיים . עוד מראים המחקרים, כי כשניתנת לאנשים בחירה בין קבלת טיפול במסגרת מוסדית ובין קבלת טיפול במסגרת הבית, רובם מעדיפים להישאר בביתם, גם לטיפול קצר טווח וגם לאורך זמן. בממצאי מחקר שנערך על ידי מכון ברוקד״ל, גיוינט ישראל (2006), ציינו נכים שני תחומים משלימים הקשורים ל'חיים עצמאיים' - של האדם ושל משפחתו: עצמאות בתפקודי היום-יום: הזכות לבצע בעצמו את מטלות היום-יום בבית ומחוצה לו בהתאם למידת יכולתו; ועצמאות בקבלת החלטות: האפשרות לקבוע את סוג העזרה הנחוצה להם, את הגורם המספק אותה, את אופיה ואת המינון שלה. לעצמאות בתחומים אלה השפעה מכרעת על דימויו העצמי ומעמדו החברתי של האדם. בחוברת קשרים (2014-2013), מידע להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, החזון של ארגון "קשר", בין השאר, מושתת על האמונה כי המשפחה מהווה את העוגן המרכזי בעבור ילדים עם צרכים מיוחדים. קבלת הילד, ההתגייסות לטיפול המיטבי בו והשמירה על איכות חייה של המשפחה, הן הבסיס להתפתחותו התקינה של הילד, ולהשתלבותו בחברה ובמערכות השונות .

מכאן, שהטיפול בסביבת החיים הטבעית הוא שירות המכוון למגוון מטופלים, במצבי בריאות שונים, החיים בקהילה , לרבות:

• מטופלים בכל הגילאים, המתמודדים עם מגוון רחב של מחלות, נכויות ומוגבלויות, הפוגעות ביכולת הניידות והתפקוד בבית ובסביבת החיים הטבעית.
• מטופלים המרותקים באופן זמני או ממושך לביתם בגין מחלה, נכות או תנאי הסביבה הבנויה המהווים חסם.
• מטופלים ניידים שמצבם התפקודי מחייב הערכה, תרגול וטיפול בסביבה הביתית הטבעית .
• מטופלים מאושפזים הזקוקים להתאמה של תנאי המגורים לנוכח מצבם הבריאותי החדש, טרם עזיבתם את בית החולים.
• מטופלים לאחר אשפוז שמצבם הבריאותי השתנה וזקוקים להתאמת אביזרי עזר, מכשירי שיקום וניידות ו/או טכנולוגיה מסייעת.
• משפחות הזקוקות לייעוץ להתארגנות מבחינת הסביבה הביתית והתאמת ציוד ומכשירים שונים לפני חזרת מטופל במצב מורכב מבית החולים או ממוסד סיעודי.
• מטופלים לאחר אשפוז קצר בבית חולים כללי הזקוקים להתערבות שיקומית ובוחרים לקבל את הטיפול במסגרת ביתם כחלופה לאשפוז.
• מטופלים לאחר אשפוז בבית חולים שיקומי הזקוקים להמשך טיפול בקהילה, כשהטיפול בקהילה אינו נגיש בעבורם מסיבות שונות.
• מטופלים בקהילה המתמודדים עם מחלות ומוגבלויות שונות במצבים כרוניים הזקוקים לסדרת טיפולים לצורך שימור מצבם והדרכה של משפחה ומטפלים אחרים.
• מטופלים המצויים במסגרת אשפוז בית רפואי, כגון: מונשמים או הוספיס בית.
• מטופלים המאובחנים עם אלצהיימר, דמנציה או מחלות נוירולוגיות ניווניות אחרות.
• מטופלים שלאחר אשפוז בבית חולים כללי ו/או חיים בקהילה, אך חלה ירידה בתפקודם, במצבים כמו: אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, דלקות ריאות ומחלות פנימיות אחרות (Decondition).
• מטופלים מתחום בריאות הנפש שאינם יכולים להגיע לשירותים הניתנים בקהילה.
• אנשים הזקוקים לשירות ריפוי בעיסוק, בכל גיל ו/או מצב בריאותי, הזקוקים להמלצה, הדרכה והתאמה בכל הקשור לשינו״ דיור, טכנולוגיות מסייעות, מניעת נפילות ועוד.
• אנשים הזקוקים להתערבות מניעתית או מקדמת בריאות, תפקוד וניידות, כגון: אוכלוסיית זקנים עצמאיים.

לרשימת אבחנות שכיחות שבהן ניתן לטפל במסגרת הבית ראו נספח 1.

ביבליוגרפיה

פורסם בכתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, יולי 2017, 26(2)