יתר לחץ דם בהיריון ורעלת היריון - נייר עמדה

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
יתר לחץ דם בהיריון ורעלת היריון
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום	מיילדות
האיגוד המפרסם	החברה הישראלית לרפואת האם והעובר,
קישור	באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום	נובמבר 2025
יוצר הערך	כותבי עדכון 2024 פרופ' רינת גבאי בן זיו, פרופ' לירן הירש, פרופ' טל בירון שנטל, פרופ' גלי פריאנטה, ד"ר דנה ויטנר, ד"ר הדר רוזן, פרופ' חן סלע

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – היריון , יתר לחץ דם מערכתי

רקע

מחלות יתר לחץ דם בהיריון מערבות כ-2–8 אחוזים מכלל הנשים בהיריון, כרוכות בשיעור גבוה של תמותה ותחלואה אימהית, מהוות גורם מספר 2 לתמותה אימהית בארצות מפותחות, ושיעור גבוה של תמותה ותחלואה של עוברים ויילודים, בעיקר על רקע של לידה מוקדמת והאטה בגדילה תוך רחמית. רעלת היריון היא גם גורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ומחלה מטבולית בשנים מאוחרות יותר אצל האם ואצל היילוד. שיעור הפראקלמפסיה עלה ב-25 אחוזים בשני העשורים האחרונים.

שיעור קדם רעלת היריון (פראקלמפסיה) עלה ב-25 אחוזים בשני העשורים האחרונים.

הגדרות

יתר ל"ד (לחץ דם) מוגדר כשווה או מעל ערך סיסטולי של 140 ו/או דיאסטולי 90 מילימטר כספית. מומלץ כי אבחנה של יתר ל"ד תעשה בשתי מדידות בהפרש של 4 שעות, אף על פי שלעיתים אין אפשרות להמתין פרקי זמן אילו. אופן מדידת לחץ הדם: מחייבת מדידה במצב ישיבה, לפחות לאחר 10 דקות מנוחה ושימוש בשרוול מתאים.

פרוטאינוריה מוגדרת כהפרשת חלבון בשתן מעל 300 מיליגרם ל-24 שעות או יחס חלבון/קראטינין בשתן של 0.3 ומעלה (ביחידות של מיליגרם לדציליטר כל אחד מהם). ניתן להתייחס לעלית רמת חלבון בשתן (פרוטאינוריה) גם כאיסוף חלקי וחישוב ל-24 שעות. רצוי להימנע משימוש בתבחין שתן מרפאתי (בדיפסטיק) לאבחנה, אולם אם אין אפשרות למדידה אחרת, נוכחות של +2 חלבון בשתן בבדיקת דיפסטיק תחשב כחשד לפרוטאינוריה.

מאפיינים חמורים

• יתר ל"ד גבוה או שווה לסיסטולי של 160 ו/או דיאסטולי של 110 מילימטר כספית בשתי מדידות בפער של 4 שעות (התייחסות למדידה בודדת של יתר ל"ד מעל ערכי הסף היא לפי שיקול קליני)
• כאב ראש שאינו מגיב לטיפול תרופתי וללא הסבר אחר או טשטוש ראיה חדש
• כאב חזק ממושך ברום הבטן שלא מגיב לטיפול ושאינו נובע מסיבה אחרת
• ירידה ברמת הטסיות (טרומבוציטופניה) מתחת ל־100,000 לממ"ק (מילייון מטר מעוקב) (בהיעדר סיבה אחרת לטרומבוציטופניה)
• עליה באנזימי כבד (מעל פי 2 מהגבול העליון של הנורמה, ללא הסבר אחר)
• הפרעה בתפקודי כליה (קראטינין מעל 1.1 מיליגרם לדציליטר או הכפלתו בהיעדר מחלת כליה אחרת)
• בצקת ריאות

רמת הפרוטאינוריה או נוכחות האטה בגדילה תוך רחמית אינם מסווגים רעלת כרעלת עם מאפייני חומרה.

רעלת היריון

תסמונת ייחודית להיריון ו/או למשכב הלידה המתבטאת לאחר שבוע 20 להיריון ומתאפיינת על ידי הופעה חדשה של יתר לחץ דם ופרוטאינוריה או יתר לחץ דם בצירוף לפחות מאפיין חמור אחד של רעלת היריון (מצוין לעיל). נהוג לחלק את הרעלת לשני סוגים - מוקדמת (לפני שבוע 34) ומאוחרת (שבוע 34 ומעלה). מרבית מקרי הרעלת הם לקראת המועד (רעלת מאוחרת) אולם עיקר התחלואה האימהית והעוברית נובעת מרעלת מוקדמת. הפתוגנזה של רעלת אינה ודאית אך התיאוריות המובילות קשורות באיסכמיה שלייתית על רקע בעיה בהשרשת הטרופובלסט בדופן הרחם ותהליך ה-remodeling של העורקים הספירליים משולבת בהפרעה באיזון הפקטורים האנגיוגנים והאנטי-אנגיוגנים (1-sFLT ו-PlGF) עם או ללא רקע של הפרעה קרדיווסקולרית אימהית תת-קלינית. תיאוריות אחרות קשורות באי התאמה אימונית, גנטיקה, תגובה אימהית דלקתית (אינפלמטורית) ועוד.

יתר ל"ד בהיריון

מוגדר כיתר לחץ דם שווה או מעל ערך סיסטולי של 140 ו/או דיאסטולי 90 מילימטר כספית, לפחות בשתי מדידות, בפער של 4 שעות או יותר, המופיע לאחר שבוע 20 להיריון באישה ללא רקע של יתר ל"ד קודם, ושאינו מלווה בפרוטאינוריה או באחד המאפיינים החמורים לעיל. יתר לחץ דם בהיריון נחשב חמור אם מדידות ל"ד מעל 160 סיסטולי או 110 דיאסטולי, מילימטר כספית. נשים עם יתר לחץ דם בהיריון נמצאות בסיכון דומה לנשים עם רעלת היריון מבחינת תוצאות מילדותיות והשלכות לטווח הרחוק. בנוסף, לפחות 50 אחוזים מהנשים עם יתר לחץ דם בהיריון יפתחו רעלת היריון, בעיקר אם האבחנה נעשתה לפני שבוע 32 להיריון. על כן מקובל להתייחס ליתר לחץ דם בהיריון כאל רעלת היריון ללא מאפיינים חמורים.

תסמונת HELLP

תסמונת הכוללת הפרעה מעבדתית משולבת: המוליזה, עליה באנזימי כבד וירידה בטסיות. תסמונת HELLP‏ (Hemolysis, Elevated Liver enzymes and Low Platelets) קשורה בתחלואה ותמותה אימהית. הגדרה כוללת:

• רמת LDH‏ (Lactic dehydrogenase) מעל 600 יחידות לליטר, עליה ב-AST ו-ALT - מעל פי 2 מהנורמה, וירידה בטסיות מתחת ל-100,000 למילימטר. תסמונת HELLP יכולה להופיע באופן מלא או חלקי, במהלך ההיריון או לאחר לידה, ובנוכחות או בהיעדר מאפיינים אחרים של רעלת היריון

אקלמפסיה

פרכוס מסוג grand-mal ו/או אובדן הכרה, שאינו קשור להפרעה אחרת במערכת העצבים המרכזית. הפרכוס יכול להופיע כהסתמנות ראשונה של רעלת ללא יתר לחץ דם או פרוטאינוריה מקדימה או בעקבות תלונות מבשרות לפני, במהלך או לאחר הלידה. שיעור נמוך של הנשים עם רעלת היריון יפתחו אקלמפסיה. נשים לאחר אקלמפסיה הן בסיכון להופעת PRES‏ (Posterior reversible encephalopathy syndrome) - סינדרום הכולל מנעד הסתמנות נוירולוגית כמו הפרעות ראיה, בלבול, כאבי ראש ועוד. אבחנה של PRES נעשית ב-MRI‏ (Magnetic Resonance Imaging). אבחנה מבדלת של PRES כוללת Reversible cerebral vasoconstriction syndrome והטיפול בשני המצבים כולל איזון יתר ל"ד, טיפול אנטי אפילפטי ומעקב נוירולוגי.

חיזוי ומניעה של רעלת היריון

חיזוי מוקדם של רעלת היריון

ניתן לחלק את גורמי הסיכון לרעלת ל-4 קבוצות:

1. אנמנסטיים - כגון מחלת יתר לחץ דם כרוני, מחלות כליה, סוכרת, Anti Phospholipid Syndrome, רקע של רעלת היריון בעבר, טיפולי פריון, היריון מרובה עוברים, היריון ראשון ועוד
2. ביופיזיים - גיל אימהי צעיר (מתחת לגיל 18) או מבוגר (מעל 40), טרום יתר לחץ דם (prehypertension), משקל אימהי גבוה (BMI, Body Mass Index, גבוה מ-29)
3. סונוגרפיים - עליה בתנגודת בעורקי הרחם הנמדדת באמצעות דופלר, אותה ניתן לזהות כבר בשליש הראשון של ההיריון
4. סמנים ביוכימיים - PAPPA נמוך (ו/או PLGF נמוך, למי שעושה) בסקר ביוכימי ראשון. AFP ו-bHCG מוגברים בסקר ביוכימי שני

עבודות רבות בספרות בדקו את יעילות החיזוי והמניעה של רעלת היריון על פי גורמי הסיכון בנפרד או על פי אלגוריתמים שונים (American task force, Fetal medicine foundation). אלגוריתם המבוסס על גורמי סיכון אנמנסטיים, מדידת לחץ דם, אולטרה סאונד דופלר של עורקי הרחם וסמנים ביוכימיים בטרימסטר ראשון נמצא כבעל יכולת זיהוי של כ-93 אחוזים מהמקרים של רעלת היריון לפני שבוע 34 ושל כ-75 אחוזים מהמקרים של רעלת היריון לפני שבוע 37 עם שיעור חיובי כוזב של 10 אחוזים (ASPRE).

עם זאת, מרבית העבודות הראו כי באוכלוסייה בסיכון נמוך, סקר לרעלת על פי המאפיינים לעיל הוא בעל שיעור ניבוי חיובי נמוך כך שמרבית הנשים עם גורמי הסיכון לא יפתחו רעלת היריון.

בנשים עם סיכון גבוה, מתן אספירין במינון נמוך (150-100 מיליגרם) מקובל כמפחית את הסיכון לפתח רעלת היריון. עיקר ההשפעה שנמצאה היא על הפחתת רעלת היריון מוקדמת ויעילות המניעה טובה יותר אם טיפול הותחל לפני שבוע 16 להיריון.

במדינת ישראל לא מקובל לבצע אלגוריתם משוקלל והחלטה על טיפול מניעתי באספירין מבוססת על ריבוד גורמי סיכון. עמדת האיגוד היא שמומלץ לתת אספירין להפחתת הסיכון לרעלת היריון במקרים הבאים:

• היסטוריה של רעלת היריון מוקדמת (לפני שבוע 34)
• סוכרת טרום הריונית
• יתר לחץ דם כרוני
• מחלת כליה
• מחלות אוטואימוניות עם מעורבות וסקולרית (SLE, APLA syndrome)

ניתן לשקול מתן אספירין בנשים נוספות על פי ריבוד גורמי סיכון (כמו בדיקות סקר כפי שהוזכרו לעיל) לאחר שקילת התועלת מול הסיכון היחסי במתן אספירין.

חיזוי מאוחר של רעלת היריון

בנשים עם חשד לרעלת היריון ניתן להיעזר בבדיקת יחס sFLT-1/PlGF. עבודות הראו כי יחס נמוך, מתחת ל-38, הוא בעל שיעור ניבוי שלילי של 99 אחוזים להתפתחות רעלת ל-7 ימים קרובים. עם זאת, בדיקה זו אינה נהוגה ברוב בתי החולים בארץ ו/או בעולם ואינה מהווה חלק מהפרוטוקול האבחוני של רעלת היריון.

ניהול רעלת היריון

רעלת היריון ללא מאפיינים חמורים או יתר ל"ד הריוני

מעקב אחר הרות עם רעלת היריון ללא מאפיינים חמורים או הרות עם יתר ל"ד הריוני כולל מעקב אימהי ומעקב עוברי. החלטה על אשפוז או מעקב אמבולטורי וכן תדירות המעקב תלויה בהערכה האינדיבידואלית ובשיקולים קליניים. מעקב אימהי כולל הדרכה להופעת תסמיני רעלת, מעקב ל"ד, ומעקב מעבדתי (ספירת דם וכימיה כולל אנזימי כבד). מעקב עוברי כולל מדדי גדילת עובר עם או ללא זרימות דופלר על פי הצורך (ראה נייר עמדה 10 העוסק בהאטה בגדילה תוך רחמית) וכן מדדים חריפים כולל מעקב תנועות עובר, פרופיל ביופיזיקלי וניטור עוברי.

אין הוכחה חד משמעית בספרות ליעילות טיפול להורדת יתר לחץ דם בנשים עם רעלת ללא מאפיינים חמורים או יתר לחץ דם הריוני ולחצי דם מוגברים מתחת לסף של 160 מילימטר כספית סיסטולי או 110 מילימטר כספית דיאסטולי. עם זאת, לאור עבודות המרמזות על הורדת שיעורי יתר ל"ד חמור ללא עליה בתופעות לוואי ניתן לשקול מתן טיפול להורדת ל"ד גם בנשים אלה לאחר שקילת יתרונות וחסרונות ותוך התחשבות במאפייני היולדת והסיכון להתקדמות לרעלת עם מאפיינים חמורים). אפשרויות מקובלות, אם כי לא בלעדיות, לטיפול תרופתי מופיעות בטבלה 1 .

הספרות מצביעה על יתרונות בניהול שמרני של רעלת היריון ללא מאפיינים חמורים או יתר ל"ד הריוני עד שבוע 37. החלטה על הקדמת מועד ילוד לפני שבוע 37 תעשה על פי מאפיינים אינדיבידואליים ושיקולים קליניים (לדוגמה במצבים של האטה בגדילה תוך רחמית).

במהלך הלידה, בנוכחות לחץ דם סיסטולי מתחת ל-160 מילימטר כספית ודיאסטולי מתחת ל-110 מילימטר כספית, אין צורך במתן שגרתי של מגנזיום סולפאט למניעת פרכוסים.

טבלה 1: תכשירים להורדת לחץ דם מקובלים לשימוש בהיריון

תכשיר	מינון	הערות
Labetalol	2400-100 מיליגרם ליום, פומי, מחולק ל-2–3 מנות	הפעלת שיקול דעת בנוכחות מחלת לב פעילה, דופק איטי, ו/או אסתמה
Nifedipine	120-30 מיליגרם ליום, פומי, של תכשיר עם שחרור מושהה, או בחלוקה ל-3–4 פעמים ביום בתכשיר הפועל מיידית	אין להשתמש תת-לשוני
Methyldopa	3-0.5 גרם ליום, מחולק ל-2–3 מנות	ייתכן ופחות יעיל במצבים של יתר לחץ דם משמעותי

רעלת היריון עם מאפיינים חמורים

שיעור הסיבוכים לאם ולילוד עולה בנוכחות רעלת היריון עם מאפיינים חמורים. סיבוכים אימהיים עלולים לכלול בצקת ריאות, אירוע מוחי או לבבי, אי ספיקת נשימתית, אי ספיקת כליות, הפרעת קרישה ופגיעה עינית. על כן, אם מתפתחת רעלת עם מאפיינים חמורים ההמלצה היא לייצב את היולדת ולילד אם היולדת בשבוע 34+0 או לאחריו. אין לעכב לידה לטובת טיפול בסטרואידים בתקופה זו.

נשים לפני שבוע 34+0 ניתן לנהל שמרנית תוך מעקבי קפדני באשפוז. מומלץ ליילד נשים לפני שבוע 34 במצבים הבאים:

• יתר לחץ דם לא נשלט שאינו מגיב לטיפול תרופתי
• כאבי ראש קשים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי
• כאב אפיגסטרי המשכי וקשה שאינו מגיב לטיפול תרופתי
• הפרעות ראיה, חסר מוטורי או תחושתי
• אוטם מוחי או התקף לב
• תסמונת HELLP
• אי ספיקה כלייתית חדשה (קראטינין מעל 1.1 מיליגרם לדציליטר או פי 2 מרמת הבסיס)
• בצקת ריאות
• אקלמפסיה
• חשד להיפרדות שליה
• מצבים בהם השהיית הילוד לא צפויה לשפר את הפרוגנוזה העוברית (מום לטלי, לפני גיל חיות, תמותת עובר ברחם)
• מצבים בהם קיימת עדות למצוקת עובר במדדי הניטור בתלות בגיל ההיריון

ייצוב היולדת כולל טיפול להורדת ל"ד (אם ערכי ל"ד מעל 160 סיסטולי או 110 דיאסטולי מילימטר כספית) ומתן מגנזיום סולפט למניעת פרכוסים.

אפשרויות מקובלות לטיפול תרופתי לצורך הורדה דחופה של יתר ל"ד בהיריון מופיעות בטבלה 2.

מגנזיום סולפאט בטפטוף לוריד היא תרופת הבחירה ברעלת עם מאפיינים חמורים למניעת פרכוסים ומקובל להמשיך בטיפול לפרק זמן של כ-24 שעות לאחר הלידה.

בחלק מהמקרים ניתן לדחות את מועד היילוד ב-48 שעות לצורך מתן קורס סטרואידים לשיפור בשלות העובר כתלות בגיל ההיריון ובחומרת ההסתמנות האימהית והעוברית. אם יולדת יציבה ואין עדות לקיפוח עוברי ניתן לשקול מעקב שמרני עד שבוע 34+0 להיריון.

אם אירוע של פרכוס יש לשקול הדמיה מוחית.

טבלה 2: תכשירים נוגדי יתר לחץ דם לצורך הורדה דחופה של יתר לחץ דם בהיריון*

הערות	מינון	תכשיר
הפעלת שיקול דעת בנוכחות מחלת לב פעילה, דופק איטי, ו/או אסתמה	10-20 mg IV, then 20-80 mg every 20-30 min to maximum dose of 300 mg or Continuous infusion IV 1-2mg/min	Labetolol
מינונים גבוהים קשורים עם ירידה חדה בלחצי הדם, כאבי ראש ומצוקה עוברית	5 mg IV or IM, then 5-10 mg IV every 20­40 min or Continuous infusion IV 0.5-10mg/hr	Hydralazine
"תכנו: טכיקרדיה רפלקטורית וכאבי ראש	10-20 mg orally, repeat in 30 min if needed: then 10-20 mg every 2-6 hr	Nifedipine

*מקובל להשתמש כקו ראשון לטיפול בלבטולול או בהידרלזין

יילוד בנשים עם רעלת היריון

אופן היילוד ייקבע על פי גיל ההיריון והמאפיינים המיילדותיים. רעלת היריון אינה מהווה התוויה כשלעצמה לניתוח קיסרי.

אלחוש בלידה: השימוש באלחוש אזורי במהלך הלידה או בניתוח קיסרי בנשים עם רעלת היריון הוא בטוח ויעיל ובמרבית במקרים אף עדיף על הרדמה כללית.

טיפול במשכב לידה: בנשים עם יתר ל"ד הריוני או רעלת היריון לחץ הדם לרוב יורד ביומיים הראשונים לאחר הלידה, ועלול לעלות שוב לאחר כ-3–6 ימים. על כן מומלץ לבצע מעקב ל"ד במהלך האשפוז ובקהילה למשך לפחות 10 ימים לאחר הלידה .

בנשים עם יתר ל"ד מתמיד במשכב הלידה, סיסטולי 150 מילימטר כספית או יותר, ודיאסטולי 100 מילימטר כספית או יותר, בשתי מדידות במרווח של 4–6 שעות ביניהן, יש לשקול טיפול בנוגדי יתר לחץ דם.

אין מניעה מהנקה בנשים עם יתר ל"ד. אמנם רוב התרופות נוגדות יתר לחץ דם ניתנות לגילוי בחלב האם, אך לרוב בריכוז נמוך. תכשירים מסוג חסמי תעלות סידן ו-Methyldopa (אלדומין) נחשבים בטוחים, עם רמות נמוכות מאוד בחלב האם. חלק מהתכשירים ממשפחת חוסמי הביתא מתרכזים בריכוז גבוה בחלב האם (אטנולול, מטופרולול) וחלקם בריכוז נמוך יותר (פרופרנולול ולבטולול). השימוש בקפטופריל ואנלפריל נחשב בטוח גם כן בהנקה, עם גילוי בריכוז נמוך בחלב האם. אם מוחלט על טיפול בתכשירים מסוג מעכבי ACE או ב-ARBs‏ (Angiotensin II receptor blockers) יש להסביר ליולדת כי יש להחליף את הטיפול טרם ההיריון הבא.

הסתמנות ראשונה של רעלת היריון במשכב הלידה

הספרות על רעלת המסתמנת לראשונה במשכב בלידה מוגבלת. עם זאת מקובל להגדירה כרעלת המופיעה לראשונה החל מ-48 שעות ועד שישה שבועות לאחר לידה. רעלת היריון המסתמנת לראשונה במשכב הלידה מאפיינת נשים עם גיל אימהי מבוגר יותר, עם הסתמנות קלינית של יתר לחץ דם וכאבי ראש ולאו דווקא פרוטאינוריה או שינויים מעבדתיים.

לנשים אלה סיכון מוגבר לפרכוס ביחס לנשים עם רעלת שהתפתחה במהלך ההיריון ולכן יש לשקול בחיוב מתן מגנזיום סולפט במקביל להורדת יתר לחץ דם וטיפול תומך.

המלצות למעקב אחר אישה עם היסטוריה של רעלת היריון

נשים עם היסטוריה של רעלת היריון מוקדמת נמצאות בסיכון ארוך טווח למחלות וסקולריות כולל מחלת לב כלילית, אירועים מוחיים ומחלת כליה סופנית. הסיכון גבוה במיוחד לאלה שפיתחו רעלת היריון מוקדמת, אצלן הסיכון מוגבר (עד פי 8) לתמותה קרדיווסקולרית בהשוואה לנשים עם היריון תקין. לכן, מומלץ ליידע את האישה על היותה בסיכון מוגבר לפתח תחלואת לב וכלי דם ולהמליץ לה על מעקב ארוך טווח .

לנשים שפתחו רעלת היריון עם מאפיינים חמורים אשר חייבה יילוד לפני שבוע 34 מומלץ לבצע ברור של קרישיות יתר נרכשת בתום משכב הלידה (LAC APLA).

ביבליוגרפיה

1. Gestational Hypertension and Preeclampsia: ACOG Practice Bulletin, Number 222. Obstet Gynecol. 2020 Jun;135(6):e237-e260
2. ACOG. Task Force on Hypertension in Pregnancy - Hypertension in Pregnancy. The American College of Obstetricians and Gynecologists, 2013
3. Magee LA, Brown MA, Hall DR, Gupte S, Hennessy A, Karumanchi SA, Kenny LC, McCarthy F, Myers J, Poon LC, Rana S, Saito S, Staff AC, Tsigas E, von Dadelszen P. The 2021 International Society for the Study of Hypertension in Pregnancy classification, diagnosis & management recommendations for international practice. Pregnancy Hypertens. 2022 Mar;27:148-169
4. O'Gorman N, Wright D, Syngelaki A, Akolekar R, Wright A, Poon LC, Nicolaides KH. Competing risks model in screening for preeclampsia by maternal factors and biomarkers at 11-13 weeks gestation. AJOG 2016, 214; 103e1-12
5. Zeisler H, Llurba E, Chantraine F, Vatish M, Staff AC, Sennstrom M, Olovsson M, Brennecke SP, Stepan H, Allegranza D, Dilba P, Schoedl M, Hund M, Verlohren S. Predictive Value of the sFlt-1:PlGF Ratio in Women with Suspected Preeclampsia. N Engl J Med. 2016 Jan 7;374(1):13-22
6. Poon LC, Magee LA, Verlohren S, et al. A literature review and best practice advice for second and third trimester risk stratification, monitoring, and management of pre­eclampsia: Compiled by the Pregnancy and Non-Communicable Diseases Committee of FIGO (the International Federation of Gynecology and Obstetrics). Int J Gynaecol Obstet. 2021;154 Suppl 1(Suppl 1):3-31
7. Garovic VD, Dechend R, Easterling T, et al. Hypertension in Pregnancy: Diagnosis, Blood Pressure Goals, and Pharmacotherapy: A Scientific Statement From the American Heart Association [published correction appears in Hypertension. 2022 Mar;79(3):e70]. Hypertension. 2022;79(2):e21-e41
8. Rolnik DL, Wright D, Poon LC, O'Gorman N, Syngelaki A, de Paco Matallana C, Akolekar R, Cicero S, Janga D, Singh M, Molina FS, Persico N, Jani JC, Plasencia W, Papaioannou G, Tenenbaum-Gavish K, Meiri H, Gizurarson S, Maclagan K, Nicolaides KH. Aspirin versus Placebo in Pregnancies at High Risk for Preterm Preeclampsia. N Engl J Med. 2017 Aug 17;377(7):613-622
9. Irgens HU, Reisaeter L, Irgens LM, Lie RT: Long term mortality of mothers and fathers after pre-eclampsia: population based cohort study. Bmj 2001, 323:1213­1217

המידע שבדף זה נכתב על ידי כותבי עדכון 2024

• פרופ' רינת גבאי בן זיו
• פרופ' לירן הירש
• פרופ' טל בירון שנטל,
• פרופ' גלי פריאנטה,
• ד"ר דנה ויטנר
• ד"ר הדר רוזן
• פרופ' חן סלע

כותבי המהדורה החמישית

• פרופסור יעקב בר
• פרופסור יואב ינון
• פרופסור טל בירון-שנטל
• פרופסור משנה עידו שולט
• ד"ר יפעת וינר
• ד"ר רינת גבאי בן-זיו
• ד"ר חן סלע

צוות כתיבת המהדורה הרביעית של נייר העמדה 2016 :

• פרופסור אריאל מני
• ד"ר טל בירון
• פרופסור משנה זהר נחום
• פרופסור יואב ינון
• ד"ר חן סלע
• פרופסור משנה עידו שולט
• פרופסור אייל שיינר