הבדלים בין גרסאות בדף "שאתות בכבד - היבטים כירורגיים - Liver tumors - surgical aspects"

גרסה אחרונה מ־13:28, 2 באוגוסט 2021

תוכן עניינים > פרק #10.13: שאתות בכבד - היבטים כירורגיים - Liver tumors - surgical aspects

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – גידולי כבד

כיסיות ושאתות של הכבד

(Hepatic cell carcinoma (HCC
Liver cell adenoma

(Fibrolamellar carcinoma (FLC

Cholangiocarcinoma

Hepatoblastoma

Sarcoma
Angiosarcoma

Rhabdomyosarcoma

Leiomyosarcoma

Lymphoma

Malignant teratoma

Benign tumor
Hemangioma

Lymphangioma

Fibroma

Lipoma

Leiomyoma

Teratoma

(Adrenal cell rest (Grawitz tumor

Cyst
Congenital solitary or polycyst

Parasitic

Traumatic

Inflammatory

Neoplastic:
Cyst adenoma

Dermoid

Cyst teratoma

Metastatic

Steroid induced liver tumor

שאתות שפירות

את השאתות מחלקים ל:

שאתות פרנכימטיות:
1. Hepatic cell adenoma
2. Bile cell adenoma
3. Mixed hepatic cell adenoma
4. המרטומות.
שאתות שמקורן וסקולרי:
1. המנגיומה.
2. לימפאנגיומה.
שאתות כיסתיות:
1. ציסטאדנומה.
2. דרמואיד.
3. ציסט טרטומה.
גידולים מזנכימלים:
1. פיברומה.
2. ליפומה.
3. Leiomyoma

השאתות השפירות הן בעלות חשיבות קלינית בגלל הצורך להבדילן משאתות ממאירות. האדנומה למרות היותה נדירה היא השנייה בשכיחותה לאחר ההמנגיומות. לרוב היא א-תסמינית ורק שאתות גדולות דורשות ניתוח.

שאתות וסקולריות

המנגיומה הינה השאת השפירה השכיחה ביותר בכבד. היא מופיעה:

כשאת קפילרית.
כשאת קוורנוזית (Cavernous), השכיחה יותר.

המנגיומות קטנות, תת קפסולריות, שנמצאו בלפרוטומיה אין צורך לכרות. המנגיומות גדולות, התופסות את מרבית רקמת הכבד, שכיחות יותר בילדים מאשר במבוגרים ושכיחות יותר בזכרים מאשר בנקבות, והן מסוכנות ביותר.

תסמינים קליניים

רוב ההמנגיומות הן א-תסמיניות. ההמנגיומה יכולה להופיע כגוש בבטן. קרע של המנגיומה הוא נדיר ויכול להרוג את החולה. המנגיומה שכיחה פי 5 בנשים מאשר בגברים. המנגיומות גדולות כואבות לפעמים. בחלק מהחולים ניתן למצוא תרומבוציטופניה. המנגיומות כאלה יכולות לגרום לאי-ספיקת לב. המנגיומות יכולות לגדול בזמן הריון או בזמן שימוש בגלולות למניעת הריון.

אבחנה

האבחנה מתבצעת על-ידי מיפוי כבד שבו ההמנגיומה מופיעה כגוש בכבד בהזרקת כדוריות אדומות מסומנות בחומר רדיואקטיבי אפשר לראות במיפוי שהן מתרכזות בהמנגיומה - ממצא שהוא אבחנתי.

תצלום 14.10: מיפוי כבד עם כדוריות אדומות מסומנות בטכנציום 99. רואים מלמעלה משמאל לימין ואחר כך למטה. בשורות הבאות הכבד מתחיל ל-"היצבע" על ידי הכדוריות ולאחר מכן הן הוא מתרוקן מהם. מראה אבחנתי להמנגיומה

בטומוגרפיה ממוחשבת ניתן לראות מילוי של חומר ניגוד בהמנגיומה (תצלומים 15.10-17.10).

תצלום 15.10 : המנגיומה בכבד בטומוגרפיה ממוחשבת.

תצלום 16.10: המנגיומה בכבד הנראית בטומוגרפיה ממוחשבת. בשלב הראשון רואים את הצביעה הנודולרית בהיקף (L - כבד; SP - טחול; חצים מצביעים על הנגע).

תצלום 17.10 : המנגיומה של הכבד הנראית בטומוגרפיה ממוחשבת. בשלב מאוחר יותר האזור כולו ״נצבע״ על-ידי חומר הניגוד וכמעט אין רואים את הנגע (L - כבד; SP - טחול; S - קיבה; חצים מצביעים על מקום הנגע).

באנגיוגרפיה ניתן לראות גוש וסקולרי ביותר (תצלום 18.10).

תצלום 18.10: טומוגרפיה בררנית של העורק ההפטי. ניתן לראות המנגיומה בכבד (מסומנת בחצים).

טיפול

הטיפול בהמנגיומות הוא שמרני וכולל מעקב באחד מאמצעי ההדמיה. בהמנגיומות שגדלות או המנגיומות תסמיניות הגורמות לחץ על איברים או דימום, הטיפול בהן הינו כריתה כירורגית שלהן. בדרך כלל אפשר להסתפק באנוקלאציה (Enucleation) של ההמנגיומה ולעתים רחוקות יש צורך בכריתת כבד (תמונה 6.10-7.10).

תמונה 6.10: המנגיומה בכבד בניתוח (חץ). כיס המרה בולט מתחת לשולי הכבד.

תמונה 7.10: כבד לאחר כריתת ההמנגיומה. חץ מראה את המקום ממנו הוצאה ההמנגיומה.

לפעמים כאשר ההמנגיומה גדולה היא עלולה לגרום לגודש עצום ולאי-ספיקת כבד ואז ממליצים לקשור את עורק הכבד. בחולים שלא ניתן לנתחם אפשר להקרין את השאת ולגרום לפיברוזיס שלה.

המרטומות

המרטומות של הכבד מורכבות מאלמנטים של תאי כבד, כלי מרה וכלי דם, שאיבדו את הארכיטקטורה שלהם. הן יכולות להיות מרובות או בודדות ובגדלים שונים. אין צורך לטפל בהן, אלא אם הן מאוד גדולות, או שלא ניתן להבדיל בינן לבין שאת ממארת.

כיסיות

כיסיות של הכבד הן ממצא לא שכיח, לרוב הן כיסיות מולדות ונוצרות מהתרחבות כיסתית של כלי מרה שפסקו להתפתח בשלב העוברי. הכיסיות יכולות להיות מרובות, מלוות בשינויים כיסתיים גם באיברים אחרים כמו הכליות. הכיסיות יכולות להיות:

בודדות (תצלום 19.10).

תצלום 19.10: כיסית בודדת בטומוגרפיה ממוחשבת.

מרובות (תצלום 20.10):

תצלום 20.10: ציסטות מרובות בכבד בטומוגרפיה ממוחשבת.

נאופלסטיות (תצלום 21.10).

תצלום 21.10 : ציסטאדנומה (Cystadenoma) של הכבד.

מורסות (תצלום 22.10).

תצלום 22.10: מורסה עם מחיצות בכבד.

טפיליות (תצלום 23.10).

תצלום 23.10: Hydatid cyst בכבד.

תסמינים קליניים

הכיסיות הללו לרוב לא מאובחנות לפני גיל ההתבגרות, רובן הן א-תסמיניות. האבחנה מועלית כאשר ממששים גוש בבטן העליונה.

אבחנה

באולטרה-סאונד אפשר להדגים גוש כיסתי. האולטרה-סאונד הפך לאמצעי האבחנתי החשוב בכיסיות של הכבד (תצלום 24.10).

תצלום 24.10 : באולטרה-סאונד נראית כיסית ענקית בכבד (הקואורדינטות מסמנות את קוטרי הכיסית).

בטומוגרפיה ממוחשבת ניתן לראות גוש בכבד (תצלום 25.10).

תצלום 25.10: ציסטות מרובות בכבד. מימין הציסטות הן חלק ממחלה פוליציסטית מערכתית. משמאל ציסטות המוגבלות לכבד בלבד.

בארטריוגרפיה ניתן לראות גוש חסר כלי דם בכבד.

יש להבחין בין כיסית גדולה לשאת נדירה של הכבד הנקראת ציסטאדנומה.

טיפול

הטיפול בכיסית הבודדת הינו שמרני בעיקרו. כיסית גדולה ותסמינית אפשר לנקז או לכרות. אם כיסית נכרתה ממלאים את החלל הנותר בפדר. בכיסיות מרובות של הכבד אין צורך לטפל.

FNH ‏(Focal nodular hyperplasia)

מדובר בגידול השפיר השכיח ביותר בכבד שאינו ממקור של כלי דם. גידול זה קיים אצל שני המינים ובכל הגילאים, אך הוא שכיח יותר אצל נשים בגילאי 20-50. ככל הנראה הגידול נובע מתגובה היפרפלסטית של רקמת הכבד באיזור שסביב כלי דם לא תקין. ברוב המקרים מדובר בגידול בודד, שגודלו פחות מ- 5 ס"מ ובעל מאפיינים היסטולוגיים של היפרפלזיה כבדית.

האבחנה – רוב החולים הם א-תסמיניים והשאת מתגלה באקראי. במיעוט המקרים תיתכן תחושת אי-נוחות בטנית או גוש במישוש בבדיקת כבד.

בבדיקות מעבדה: תפקודי הכבד לרוב תקינים, אך תיתכן עליה קלה ברמת האנזימים. האבחנה מתבצעת על ידי טומוגרפיה ממוחשבת (תמונה 26.10 ) או תהודה מגנטית (תמונה 27.10) כך שבדרך כלל אין צורך לקחת ביופסיה. באולטרה-סאונד ניתן להדגים גוש בכבד (תמונה 28.10).

תמונה 26.10: FNH המודגמת בטומוגרפיה ממוחשבת – מימין לאחר קליטת חומר ניגוד בפאזה העורקית, ומשמאל בשלב הורידי.

תמונה 27.10: FNH מודגמת בתהודה מגנטית.

תמונה 28.10 : הדגמה של FNH באולטרה-סאונד כבד. השנתות מצביעות על גודל השאת.

קשר לגלולות למניעת הריון - קיים קשר כלשהו בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין הופעת השאת. אך בגלל שאין הוכחות חותכות לקיום קשר זה וגם לא ברורה משמעותו, אין מניעה להמשיך ליטול גלולות למניעת הריון או הורמונים גם בנשים עם FNH, אולם קיימת המלצה למעקב על ידי בדיקות הדמיה כל 6-12 חודשים.

לרוב הגידולים נשארים באותו גודל או אפילו קטנים ואינם גורמים לסיבוכים, אם כי תוארו מקרים של גדילת הגידול אצל נשים שנטלו גלולות או תכשירים אחרים המכילים אסטרוגן. כמו כן תוארו מקרים של הגדלת הגידול בזמן הריון. אין כל עדויות להפיכת גידול זה לממאיר.

ההמלצות - אם אכן אובחן הגידול על ידי בדיקות הדמיה כמתואר לעיל, כדאי לעשות מעקב 3 ו- 6 חודשים לאחר האבחנה (גם כן על ידי בדיקות הדמיה) כדי להראות שהגידול נשאר יציב בגודלו ושמאפייניו אכן שפירים, ולאחר מכן אין צורך בהמשך מעקב, למעט נשים הנוטלות גלולות שמומלץ אצלן המשך מעקב, כמתואר לעיל. כלומר, כל עוד הגידול נשאר יציב בגודלו, אין צורך בטיפול.

במקרים נדירים ביותר של גידולים גדולים או כאלה הגורמים לסימפטומים, יש צורך בניתוח לכריתת השאת (תמונה 8.10).

תמונה 8.10: FNH משמאל מראה השאת בניתוח (חץ). מימין FNH לאחר הוצאתו מהכבד. למטה חתך מאקרוסקופי של הגוש.

באישה עם שאת קטנה, הסיכון במהלך הוא מינימאלי. אך אצל נשים עם גידול שגודלו מעל 8 ס"מ, יש צורך במעקב צמוד במהלך ההריון.

ראו גם

לנושא הקודם: כיסית אכינוקוקית - היבטים כירורגיים - Echinococcus cyst - surgical aspects
לנושא הבא: שאתות ממאירות בכבד - היבטים כירורגיים - Malignant liver tumors - surgical aspects

מחלות כבד

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ערך בבדיקה}}
 [[קובץ: כותרתכבד.jpg|מרכז]]
+{{Sub Chapter
+|Book=עקרונות בכירורגיה
+|Chapter number=10
+|Sub Chapter number=13
+}}
 {{ספר|
 |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
@@ שורה 12: / שורה 15: @@
 |אחראי הערך=
 }}
+{{הרחבה|גידולי כבד}}
 ==כיסיות ושאתות של הכבד==
 <blockquote>
 #	(Hepatic cell carcinoma (HCC
 ##	Liver cell adenoma
 ##	(Fibrolamellar carcinoma (FLC
-#	Cholangiocarcinoma
+#	[[Cholangiocarcinoma]]
 #	Hepatoblastoma
 #	Sarcoma
@@ שורה 50: / שורה 52: @@
 ==שאתות שפירות==
 את השאתות מחלקים ל:
 #	שאתות פרנכימטיות:
@@ שורה 72: / שורה 73: @@
 ==שאתות וסקולריות==
 המנגיומה הינה השאת השפירה השכיחה ביותר בכבד. היא מופיעה:
 #	כשאת קפילרית.
 #	כשאת קוורנוזית (Cavernous), השכיחה יותר.
-המנגיומות קטנות, סוב קפסולריות, שנמצאו בלפרוטומיה אין צורך לכרות. המנגיומות גדולות, התופסות את מרבית רקמת הכבד, שכיחות יותר בילדים מאשר במבוגרים ושכיחות יותר בזכרים מאשר בנקבות, והן מסוכנות ביותר.
+המנגיומות קטנות, תת קפסולריות, שנמצאו בלפרוטומיה אין צורך לכרות. המנגיומות גדולות, התופסות את מרבית רקמת הכבד, שכיחות יותר בילדים מאשר במבוגרים ושכיחות יותר בזכרים מאשר בנקבות, והן מסוכנות ביותר.
 ===תסמינים קליניים===
-רוב ההמנגיומות הן א-תסמיניות. ההמנגיומה יכולה להופיע כגוש בבטן. קרע של המנגיומה הוא נדיר ויכול להרוג את החולה. המנגיומה שכיחה פי 5 בנשים מאשר בגברים. המנגיומות גדולות כואבות לפעמים. בחלק מהחולים ניתן למצוא תרומבוציטופניה. המנגיומות כאלה יכולות לגרום לאי-ספיקת לב. המנגיומות יכולות לגדול בזמן הריון או בזמן שימוש בגלולות למניעת הריון.
+רוב ההמנגיומות הן א-תסמיניות. ההמנגיומה יכולה להופיע כגוש בבטן. קרע של המנגיומה הוא נדיר ויכול להרוג את החולה. המנגיומה שכיחה פי 5 בנשים מאשר בגברים. המנגיומות גדולות כואבות לפעמים. בחלק מהחולים ניתן למצוא [[תרומבוציטופניה]]. המנגיומות כאלה יכולות לגרום לאי-ספיקת לב. המנגיומות יכולות לגדול בזמן הריון או בזמן שימוש ב[[גלולות]] למניעת הריון.
 ===אבחנה===
@@ שורה 93: / שורה 93: @@
-[[קובץ:שאתותכבד1510.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 15.10 : המנגיומה בכבד ב- CT.]]
+[[קובץ:שאתותכבד1510.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 15.10 : המנגיומה בכבד בטומוגרפיה ממוחשבת.]]
@@ שורה 109: / שורה 109: @@
 ===טיפול===
-הטיפול בהמנגיומות הוא שמרני הכולל מעקב באחד מאמצעי ההדמיה. המנגיומות הגדלות או המנגיומות תסמיניות הגורמות לחץ על איברים או דימום, הטיפול בהן הינו כריתה כירורגית שלהן. בדרך כלל אפשר להסתפק באנקלואציה של ההמנגיומה ולעתים רחוקות יש צורך בכריתת כבד (תמונה 6.10-7.10).
+הטיפול בהמנגיומות הוא שמרני וכולל מעקב באחד מאמצעי ההדמיה. בהמנגיומות שגדלות או המנגיומות תסמיניות הגורמות לחץ על איברים או דימום, הטיפול בהן הינו כריתה כירורגית שלהן. בדרך כלל אפשר להסתפק באנוקלאציה (Enucleation) של ההמנגיומה ולעתים רחוקות יש צורך בכריתת כבד (תמונה 6.10-7.10).
-[[קובץ:שאתותכבד610.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 6.10: המנגיומה בכבד בניתוח (חץ). כיחס המרה בולט מתחת לשולי הכבד]]
+[[קובץ:שאתותכבד610.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 6.10: המנגיומה בכבד בניתוח (חץ). כיס המרה בולט מתחת לשולי הכבד.]]
-[[קובץ:שאתותכבד710.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 7.10: כבד לאחר כריתת ההמנגיומה. חץ מראה את המקום ממנו הוצאה ההמנגיומה]]
+[[קובץ:שאתותכבד710.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 7.10: כבד לאחר כריתת ההמנגיומה. חץ מראה את המקום ממנו הוצאה ההמנגיומה.]]
-לפעמים כאשר ההמנגיומה גדולה היא עלולה לגרום לגודש עצום ולאי-ספיקת כבד ואז ממליצים לקשור את עורק הכבד. בחולים שלא ניתן לנתחם אפשר להקרין את השאת ולגרום לפיברוזיס שלה.
+לפעמים כאשר ההמנגיומה גדולה היא עלולה לגרום לגודש עצום ול[[אי-ספיקת כבד]] ואז ממליצים לקשור את עורק הכבד. בחולים שלא ניתן לנתחם אפשר להקרין את השאת ולגרום לפיברוזיס שלה.
 ==המרטומות==
@@ שורה 125: / שורה 125: @@
 ==כיסיות==
-כיסיות של הכבד הן ממצא לא שכיח, לרוב הן כיסיות מולדות ונוצרות מהתרחבות כיסתית של כלי מרה שפסקו להתפתח בשלב העוברי. הכיסיות יכולות להיות מרובות, מלוות בשינויים כיסתיים גם באיברים אחרים כמו הכליות. הכיסיות  יכולות להיות
+כיסיות של הכבד הן ממצא לא שכיח, לרוב הן כיסיות מולדות ונוצרות מהתרחבות כיסתית של כלי מרה שפסקו להתפתח בשלב העוברי. הכיסיות יכולות להיות מרובות, מלוות בשינויים כיסתיים גם באיברים אחרים כמו הכליות. הכיסיות  יכולות להיות:
-* בודדות  (תצלום 19.10)
+* בודדות (תצלום 19.10).
-[[קובץ:שאתותכבד1910.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 19.10: כיסית בודדת בטומוגרפיה מחשבית]]
+[[קובץ:שאתותכבד1910.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 19.10: כיסית בודדת בטומוגרפיה ממוחשבת.]]
 *מרובות (תצלום 20.10):
-[[קובץ:שאתותכבד2010.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 20.10: ציסטות מרובות בכבד ב-CT]]
+[[קובץ:שאתותכבד2010.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 20.10: ציסטות מרובות בכבד בטומוגרפיה ממוחשבת.]]
-*נאופלסטיות  (תצלום 21.10)
+*נאופלסטיות (תצלום 21.10).
-[[קובץ:שאתותכבד2110.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 21.10 : CYSTADENOMA  של הכבד]]
+[[קובץ:שאתותכבד2110.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 21.10 : ציסטאדנומה (Cystadenoma) של הכבד.]]
-*מורסות (תצלום 22.10)
+*מורסות (תצלום 22.10).
-[[קובץ:שאתותכבד2210.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 22.10: מורסה עם מחיצות בכבד ]]
+[[קובץ:שאתותכבד2210.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 22.10: מורסה עם מחיצות בכבד.]]
-*טפיליות (תצלום 23.10)
+*טפיליות (תצלום 23.10).
-[[קובץ:שאתותכבד2310.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 23.10  : HYDATID CYST בכבד]]
+[[קובץ:שאתותכבד2310.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 23.10: Hydatid cyst בכבד.]]
 ===תסמינים קליניים ===
-הכיסיות הללו לרוב לא מאובחנות לפני גיל ההתבגרות, רובן הן א-סימפטומטיות. האבחנה מועלית כאשר ממששים גוש בבטן העליונה.
+הכיסיות הללו לרוב לא מאובחנות לפני גיל ההתבגרות, רובן הן א-תסמיניות. האבחנה מועלית כאשר ממששים גוש בבטן העליונה.
 ===אבחנה===
@@ שורה 162: / שורה 162: @@
 * 	באולטרה-סאונד אפשר להדגים גוש כיסתי. האולטרה-סאונד הפך לאמצעי האבחנתי החשוב בכיסיות של הכבד (תצלום 24.10).
-[[קובץ:שאתותכבד2410.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 24.10 : באולטרה-סאונד נראית כיסית ענקית בכבד (הקורדינטות מסמנות את קוטרי הכיסית)]]
+[[קובץ:שאתותכבד2410.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 24.10 : באולטרה-סאונד נראית כיסית ענקית בכבד (הקואורדינטות מסמנות את קוטרי הכיסית).]]
 *	בטומוגרפיה ממוחשבת ניתן לראות גוש בכבד (תצלום 25.10).
 {|align="center"
-!colspan="2"|תצלום 25.10: ציסטות מרובות בכבד. מימין הציסטות הן חלק ממחלה פוליציסטית מערכתית. משמאל ציסטות המוגבלות לכבד בלבד
+!colspan="2"|תצלום 25.10: ציסטות מרובות בכבד. מימין הציסטות הן חלק ממחלה פוליציסטית מערכתית. משמאל ציסטות המוגבלות לכבד בלבד.
 |-
 |[[קובץ:שאתותכבד2510a.png|300px]]
@@ שורה 173: / שורה 173: @@
 |}
-*	בארטריוגרפיה ניתן לראות גוש חסר כלי דם בכבד.
+*בארטריוגרפיה ניתן לראות גוש חסר כלי דם בכבד.
 יש להבחין בין כיסית גדולה לשאת נדירה של הכבד הנקראת ציסטאדנומה.
@@ שורה 179: / שורה 179: @@
 ===טיפול===
-הטיפול בכיסית הבודדת הינו שמרני בעיקרו. כיסית גדולה ותסמינית אפשר לנקזה או לכורתה. אם כיסית נכרתה ממלאים את החלל הנותר בפדר. בכיסיות מרובות של הכבד אין צורך לטפל.
+הטיפול בכיסית הבודדת הינו שמרני בעיקרו. כיסית גדולה ותסמינית אפשר לנקז או לכרות. אם כיסית נכרתה ממלאים את החלל הנותר בפדר. בכיסיות מרובות של הכבד אין צורך לטפל.
 ==FNH {{כ}}(Focal nodular hyperplasia) ==
@@ שורה 186: / שורה 186: @@
 ככל הנראה הגידול נובע מתגובה היפרפלסטית של רקמת הכבד באיזור שסביב כלי דם לא תקין. ברוב המקרים מדובר בגידול בודד, שגודלו פחות מ- 5 ס"מ ובעל מאפיינים היסטולוגיים של היפרפלזיה כבדית.
-האבחנה – רוב החולים הם אתסמיניים והשאת מתגלה באקראי. במיעוט המקרים תיתכן תחושת אי- נוחות בטנית או גוש למישוש בבדיקת כבד.
+האבחנה – רוב החולים הם א-תסמיניים והשאת מתגלה באקראי. במיעוט המקרים תיתכן תחושת אי-נוחות בטנית או גוש במישוש בבדיקת כבד.
 בבדיקות מעבדה: תפקודי הכבד לרוב תקינים, אך תיתכן עליה קלה ברמת האנזימים.
-האבחנה מתבצעת ע"י   CT (תמונה 26.10 )  או MRI (תמונה 27.10) כך שבד"כ אין צורך לקחת ביופסיה. ב- US ניתן להדגים גוש בכבד (תמונה 28.10)
+האבחנה מתבצעת על ידי טומוגרפיה ממוחשבת (תמונה 26.10 ) או תהודה מגנטית (תמונה 27.10) כך שבדרך כלל אין צורך לקחת ביופסיה. באולטרה-סאונד ניתן להדגים גוש בכבד (תמונה 28.10).
-[[קובץ:שאתותכבד2610.png|ממוזער|מרכז|600px|תמונה 26.10 FNH המודגמת ב-CT – מימין לאחר קליטת חומר ניגוד בפזה העורקית, ומשמאל בשלב הורידי.]]
+[[קובץ:שאתותכבד2610.png|ממוזער|מרכז|600px|תמונה 26.10: FNH המודגמת בטומוגרפיה ממוחשבת – מימין לאחר קליטת חומר ניגוד בפאזה העורקית, ומשמאל בשלב הורידי.]]
-[[קובץ:שאתותכבד2710.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 27.10: FNH   מודגמת ב- MRI]]
+[[קובץ:שאתותכבד2710.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 27.10: FNH מודגמת בתהודה מגנטית.]]
 {|align="center"
-|+תמונה 28.10  : הדגמה של FNH בסונר כבד. השנתות מצביעות על גודל השאת.
 |-
 |[[קובץ:שאתותכבד2810a.png|300px]]
 |[[קובץ:שאתותכבד2810b.png|300px]]
+|-
+!תמונה 28.10  : הדגמה של FNH באולטרה-סאונד כבד. השנתות מצביעות על גודל השאת.
 |}
-קשר לגלולות למניעת הריון - קיים קשר כלשהו בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין הופעת השאת. אך בגלל שאין הוכחות חותכות לקיום קשר זה וגם לא ברורה משמעותו, אין מניעה להמשיך ליטול גלולות למניעת הריון או הורמונים גם בנשים עם FNH, אולם קיימת המלצה למעקב ע"י בדיקות הדמיה כל 6- 12 חודשים.
+קשר לגלולות למניעת הריון - קיים קשר כלשהו בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין הופעת השאת. אך בגלל שאין הוכחות חותכות לקיום קשר זה וגם לא ברורה משמעותו, אין מניעה להמשיך ליטול גלולות למניעת הריון או הורמונים גם בנשים עם FNH, אולם קיימת המלצה למעקב על ידי בדיקות הדמיה כל 6-12 חודשים.
-לרוב הגידולים נשארים באותו גודל או אפילו קטנים ואינם גורמים לסיבוכים, אם כי תוארו מקרים של גדילת הגידול אצל נשים שנטלו גלולות או תכשירים אחרים המכילים אסטרוגן. כמו כן תוארו מקרים של הגדלת הגידול בזמן הריון.  אין כל עדויות להפיכת גידול זה לממאיר.
+לרוב הגידולים נשארים באותו גודל או אפילו קטנים ואינם גורמים לסיבוכים, אם כי תוארו מקרים של גדילת הגידול אצל נשים שנטלו גלולות או תכשירים אחרים המכילים [[אסטרוגן]]. כמו כן תוארו מקרים של הגדלת הגידול בזמן הריון.  אין כל עדויות להפיכת גידול זה לממאיר.
-ההמלצות - אם אכן אובחן הגידול ע"י בדיקות הדמיה כמתואר לעיל, כדאי לעשות מעקב לאחר 3 ו-6 חודשים לאחר האבחנה (גם כן ע"י בדיקות הדמיה) כדי להראות שהגידול נשאר יציב בגודלו ושמאפייניו אכן שפירים, ולאחר מכן אין צורך בהמשך מעקב, למעט נשים הנוטלות גלולות שמומלץ אצלן המשך מעקב, כמתואר לעיל. כלומר, כל עוד הגידול נשאר יציב בגודלו, אין צורך בטיפול.
+ההמלצות - אם אכן אובחן הגידול על ידי בדיקות הדמיה כמתואר לעיל, כדאי לעשות מעקב 3 ו- 6 חודשים לאחר האבחנה (גם כן על ידי בדיקות הדמיה) כדי להראות שהגידול נשאר יציב בגודלו ושמאפייניו אכן שפירים, ולאחר מכן אין צורך בהמשך מעקב, למעט נשים הנוטלות גלולות שמומלץ אצלן המשך מעקב, כמתואר לעיל. כלומר, כל עוד הגידול נשאר יציב בגודלו, אין צורך בטיפול.
-במקרים נדירים ביותר של גידולים גדולים או כאלה הגורמים לסימפטומים, יש צורך בניתוח לכריתת השאת. (תמונה 8.10)
+במקרים נדירים ביותר של גידולים גדולים או כאלה הגורמים לסימפטומים, יש צורך בניתוח לכריתת השאת (תמונה 8.10).
 {|align="center"
-!colspan="2"|תמונה 8.10: FNH  מימין מראה השאת בניתוח (חץ). משמאל FNH  לאחר הוצאתו מהכבד. למטה חתך מאקרוסקופי של הגוש
 |-
 |[[קובץ:שאתותכבד810a.png|300px]]
@@ שורה 220: / שורה 220: @@
 |-
 |colspan="2"|[[קובץ:שאתותכבד810c.png|300px]]
+|-
+!colspan="2"|תמונה 8.10: FNH  משמאל מראה השאת בניתוח (חץ). מימין FNH לאחר הוצאתו מהכבד. למטה חתך מאקרוסקופי של הגוש.
 |}
@@ שורה 226: / שורה 228: @@
 ==ראו גם==
 * לנושא הקודם: [[כיסית אכינוקוקית - היבטים כירורגיים - Echinococcus cyst - surgical aspects]]
-* לנושא הבא: [[שאתות ממאירות בכבד]]
+* לנושא הבא: [[שאתות ממאירות בכבד - היבטים כירורגיים - Malignant liver tumors - surgical aspects]]
 * [[כירורגיה של הכבד|לתוכן העניינים של הפרק]]
@@ שורה 232: / שורה 234: @@
 * לפרק הקודם: [[כירורגיה של הלבלב]]
 * לפרק הבא: [[כירורגיה של הטחול]]
+* [[מחלות כבד]]
@@ שורה 239: / שורה 244: @@
+[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]]
 [[קטגוריה:כירורגיה]]

עקרונות בכירורגיה

שם המחבר	ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק	כירורגיה של הכבד