כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שושנת יריחו - טיפול תרופתי - 2018"
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מאז הקמת מדינת ישראל מופיעות תנודות בהיארעות המחלה וככלל היא הולכת ומרחיבה את תפוצתה. למרות ההתקדמות בפיתוח הארץ מחד וברפואה מאידך, נדמה כי מחלת הלשמניאזיס העורית אינה מושפעת מצעדי גהות, הדברה וצמצום השטחים הפתוחים - צעדים, שבדרך כלל מסייעים להדברת מחלות אנדמיות{{הערה|שם=הערה1|}}, נהפוך הוא. המחלה העורית הולכת ומתפשטת מאז סוף המאה ה-20. איזורי ההדבקה מתרחבים ליישובים בהם לא הייתה יsuעה הופכים למוקדי תחלואה. | מאז הקמת מדינת ישראל מופיעות תנודות בהיארעות המחלה וככלל היא הולכת ומרחיבה את תפוצתה. למרות ההתקדמות בפיתוח הארץ מחד וברפואה מאידך, נדמה כי מחלת הלשמניאזיס העורית אינה מושפעת מצעדי גהות, הדברה וצמצום השטחים הפתוחים - צעדים, שבדרך כלל מסייעים להדברת מחלות אנדמיות{{הערה|שם=הערה1|}}, נהפוך הוא. המחלה העורית הולכת ומתפשטת מאז סוף המאה ה-20. איזורי ההדבקה מתרחבים ליישובים בהם לא הייתה יsuעה הופכים למוקדי תחלואה. | ||
| − | שני מינים מקומיים של | + | שני מינים מקומיים של טפיל הלישמניה גורמים בישראל ללישמניאזיס עורית - לישמניה מיג'ור (L.major) ולישמניה טרופיקה (L. tropica). הראשון הוא מין שהתחלואה ממנו הייתה ידועה זה שנים באזורי המדבר בארץ ישראל והמזרח התיכון, כולל באזור יריחו ההיפראנדמי. המין השני, לישמניה טרופיקה, מצוי בחבלי הגבעות והרי המרכז והצפון בחלקי הארץ בעלי הנוף והאקלים הים תיכוני. התחלואה בו ותפוצתו עלות מאז סוף המאה ה-20{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|}}. |
הלישמניאזיס העורית נפוצה ברוב הנגב הדרומי והמערבי, הערבה והבקעה (L.major}, בגליל המזרחי והמרכזי וביהודה ושומרון כולל יישובים הסמוכים לירושלים כמו ענתות ומעלה אדומים (L. tropica){{כ}}{{הערה|שם=הערה3|}}. | הלישמניאזיס העורית נפוצה ברוב הנגב הדרומי והמערבי, הערבה והבקעה (L.major}, בגליל המזרחי והמרכזי וביהודה ושומרון כולל יישובים הסמוכים לירושלים כמו ענתות ומעלה אדומים (L. tropica){{כ}}{{הערה|שם=הערה3|}}. | ||
| + | נוכח ההצלחה המוגבלת של מדיניות בריאות הציבור בעצירת מעגל המחלה, מגיעים אזרחים רבים שנדבקו בלישמניאזיס עורית לפתחה של מערכת הבריאות כשהם זקוקים לטיפול. | ||
| − | + | במאמר זה יידונו התרופות הכלולות בסל התרופות הישראלי לטיפל במחלה והתאמתן למופעיה. הספרות מבדילה בין לישמניאזיס עורית פשוטה לבין מורכבת. | |
| − | במאמר זה יידונו התרופות הכלולות בסל התרופות הישראלי לטיפל במחלה והתאמתן למופעיה. הספרות מבדילה בין לישמניאזיס עורית פשוטה | + | |
| − | + | '''לישמניאזיס עורית פשוטה''' כוללת מספר נגעים וכיבים קטנים יחסית, באזורי גפיים וכדומה. במקרה זה, האתגר הטיפולי הוא פשוט יחסית והטיפול עשוי להיות מקומי ומכוון לנגעים ולכיבים בלבד. טיפול כזה יכול להיות פיזיקאלי כדוגמת קריותרפיה בחנקן נוזלי או בטכניקות חימום שונות להבאת הרקמה לטמפרטורה של 50 מעלות צלסיוס עד כדי טרה. חוץ מהכאב המלווה את הטיפול, תופעות הלוואי השכיחות של טיפולים אלה הן דיספיגמנטציה בקריותרפיה וסיכון לצלקת בכווית התרמותרפיה. | |
| − | שיטות המשלבות תרופה יחד עם טיפול פיזיקלי | + | |
| + | ==שיטות המשלבות תרופה יחד עם טיפול פיזיקלי== | ||
טיפול פוטודינאמי PDT הנו ניצל חומצה אמינולבולונית כחומר מרגש לאור(photosensitizer) ואז חשיפת נגע הדורש טיפול - לאור. מקור האור יטל להיות מלאכותי אך ניצל אור השמש דווח כאפשרי ויעיל בביצוע PDT בנגעי לישמניאזיס עורי4. הטיפל דורש מספר שעות וטלל הכנה מקדימה של אזור הטיפול בחומר המרגש לאור ואז חשיפה למקור האור. הטיפול הפוטודינאמי דורש מהרופא המטפל מיומנות ונםיון רב. התכשירים המרגשים לאור מצויים בסל הטיפלים בהתורה של טיפול בקרטוזות סולאריות במושתלי איברים אך לא בלישמניאדס עורי. | טיפול פוטודינאמי PDT הנו ניצל חומצה אמינולבולונית כחומר מרגש לאור(photosensitizer) ואז חשיפת נגע הדורש טיפול - לאור. מקור האור יטל להיות מלאכותי אך ניצל אור השמש דווח כאפשרי ויעיל בביצוע PDT בנגעי לישמניאזיס עורי4. הטיפל דורש מספר שעות וטלל הכנה מקדימה של אזור הטיפול בחומר המרגש לאור ואז חשיפה למקור האור. הטיפול הפוטודינאמי דורש מהרופא המטפל מיומנות ונםיון רב. התכשירים המרגשים לאור מצויים בסל הטיפלים בהתורה של טיפול בקרטוזות סולאריות במושתלי איברים אך לא בלישמניאדס עורי. | ||
לאחרונה דווח על שילוב אחר - טיפול בנגע הלישמניאזיס בלייזר co2 מקטעי ומיד לאחר מכן תמיסת פנטוסטם הנמרחת על הנגע שטופל5. הנגישות לטיפול זה מוגבלת בשל עלותו הגבוהה של ציוד הלייזר וההכשרה הכרוכה בהפעלתו הדרושה לרופא המטפל. | לאחרונה דווח על שילוב אחר - טיפול בנגע הלישמניאזיס בלייזר co2 מקטעי ומיד לאחר מכן תמיסת פנטוסטם הנמרחת על הנגע שטופל5. הנגישות לטיפול זה מוגבלת בשל עלותו הגבוהה של ציוד הלייזר וההכשרה הכרוכה בהפעלתו הדרושה לרופא המטפל. | ||
גרסה מ־21:37, 9 במרץ 2019
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| שושנת יריחו - טיפול תרופתי - 2018 | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| שמות נוספים | תרופות לטיפול בלישמניאזיס עורית (שושנת יריחו) | |
| יוצר הערך | ד"ר אורן כץ | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לישמניאזיס
לישמניאזיס עורית היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י הטפיל החד תאי לשמניה (Leishmania).
המחלה מתבטאת בכיבים כרוניים, אשר בהעדר טיפל מחלימים מעצמם לאחר חודשים רבים ואף שנים.
לישמניאזיס בישראל היא זואונוזיס, כלומר מחלה המועברת מבעלי חיים לאדם ולא מאדם לאדם. ההעברה מחיות המאגר אל האדם וההדבקה נעשות ע"י נקבת יתושון הקרוי זבוב החול. המחלה נפוצה באזורים טרופים וסוב־טרופיים באסיה, באפריקה ובאמריקה. היא אנדמית לארץ ישראל מקדמת דנא ושמה הפופולרי "שושנת יריחו" מציין את המוקד ההיפראנדמי שלה בעבר, הפעיל גם היום.
מאז הקמת מדינת ישראל מופיעות תנודות בהיארעות המחלה וככלל היא הולכת ומרחיבה את תפוצתה. למרות ההתקדמות בפיתוח הארץ מחד וברפואה מאידך, נדמה כי מחלת הלשמניאזיס העורית אינה מושפעת מצעדי גהות, הדברה וצמצום השטחים הפתוחים - צעדים, שבדרך כלל מסייעים להדברת מחלות אנדמיות[1], נהפוך הוא. המחלה העורית הולכת ומתפשטת מאז סוף המאה ה-20. איזורי ההדבקה מתרחבים ליישובים בהם לא הייתה יsuעה הופכים למוקדי תחלואה.
שני מינים מקומיים של טפיל הלישמניה גורמים בישראל ללישמניאזיס עורית - לישמניה מיג'ור (L.major) ולישמניה טרופיקה (L. tropica). הראשון הוא מין שהתחלואה ממנו הייתה ידועה זה שנים באזורי המדבר בארץ ישראל והמזרח התיכון, כולל באזור יריחו ההיפראנדמי. המין השני, לישמניה טרופיקה, מצוי בחבלי הגבעות והרי המרכז והצפון בחלקי הארץ בעלי הנוף והאקלים הים תיכוני. התחלואה בו ותפוצתו עלות מאז סוף המאה ה-20[2].
הלישמניאזיס העורית נפוצה ברוב הנגב הדרומי והמערבי, הערבה והבקעה (L.major}, בגליל המזרחי והמרכזי וביהודה ושומרון כולל יישובים הסמוכים לירושלים כמו ענתות ומעלה אדומים (L. tropica)[3].
נוכח ההצלחה המוגבלת של מדיניות בריאות הציבור בעצירת מעגל המחלה, מגיעים אזרחים רבים שנדבקו בלישמניאזיס עורית לפתחה של מערכת הבריאות כשהם זקוקים לטיפול.
במאמר זה יידונו התרופות הכלולות בסל התרופות הישראלי לטיפל במחלה והתאמתן למופעיה. הספרות מבדילה בין לישמניאזיס עורית פשוטה לבין מורכבת.
לישמניאזיס עורית פשוטה כוללת מספר נגעים וכיבים קטנים יחסית, באזורי גפיים וכדומה. במקרה זה, האתגר הטיפולי הוא פשוט יחסית והטיפול עשוי להיות מקומי ומכוון לנגעים ולכיבים בלבד. טיפול כזה יכול להיות פיזיקאלי כדוגמת קריותרפיה בחנקן נוזלי או בטכניקות חימום שונות להבאת הרקמה לטמפרטורה של 50 מעלות צלסיוס עד כדי טרה. חוץ מהכאב המלווה את הטיפול, תופעות הלוואי השכיחות של טיפולים אלה הן דיספיגמנטציה בקריותרפיה וסיכון לצלקת בכווית התרמותרפיה.
שיטות המשלבות תרופה יחד עם טיפול פיזיקלי
טיפול פוטודינאמי PDT הנו ניצל חומצה אמינולבולונית כחומר מרגש לאור(photosensitizer) ואז חשיפת נגע הדורש טיפול - לאור. מקור האור יטל להיות מלאכותי אך ניצל אור השמש דווח כאפשרי ויעיל בביצוע PDT בנגעי לישמניאזיס עורי4. הטיפל דורש מספר שעות וטלל הכנה מקדימה של אזור הטיפול בחומר המרגש לאור ואז חשיפה למקור האור. הטיפול הפוטודינאמי דורש מהרופא המטפל מיומנות ונםיון רב. התכשירים המרגשים לאור מצויים בסל הטיפלים בהתורה של טיפול בקרטוזות סולאריות במושתלי איברים אך לא בלישמניאדס עורי. לאחרונה דווח על שילוב אחר - טיפול בנגע הלישמניאזיס בלייזר co2 מקטעי ומיד לאחר מכן תמיסת פנטוסטם הנמרחת על הנגע שטופל5. הנגישות לטיפול זה מוגבלת בשל עלותו הגבוהה של ציוד הלייזר וההכשרה הכרוכה בהפעלתו הדרושה לרופא המטפל. טיפולים תרופתיים מקומיים סל התרופות כולל שתי תרופות מקומיות המותווה ללישמניאדס עורית ולה בלבד:
- (Sodium stibogluconate) PENTOSTAM'"
ותיקת התרופות ללישמניאזיס המצויות כיום בשימוש ועדיין נחשבת מדד זהב(Gold standard) להשוואתן של תרופות חדשות. היא יעילה כנגד רוב מיני הלישמניה בעולם, כולל אלה המצויים בישראל. התרופה מותווית למתן לשריר IM או לווריד jv המתן הסיסטמי המאהגר שלה ידון בהמשך המאמר. עם זאת, בעלון לצרכן מתוארת דרך מתן חלופית המומלצת ללשמניאזיס עורית, של הזרקה ישירות לתוך הנגעים בנפח הזרקה של 1-3 סמ"ק לכל נגע עד הסננתו. ואמנם, טיפול זה הוא מהשכיחים הניתנים כישראל במרכזי רפואת עור רבים כולל בצה"ל. הזריקה לעור והםננת הנגעים בלחץ מסבה למטופל כאב עז. ניתן לאלחש את הנגע תחילה בזריקת לידוקאין. בטיפול בילדים יש לבצע אותו תחת סדציה. למעט הכאב, נחשב הטיפול בטוח וסיבוכיו מעטים. הטיפול יעיל לביבים וגם לנגעים רבדיים או נודולרים". יבואן־ GlaxoSmithKline. לשקוטאן (*LESHCUTAN) הנה תרופה שפותחה כישראל, נרשמה בהתוויה של לישמניאזיס עורית בשנת 1986 ונמצאת בשימוש מאז'׳7. זוהי משחה המכלה שילוב של האנטיביוטיקה האמינוגליקוזידית 15% Paromomycin והאמוניום הרביעוני בעל הפעילות המיקרוביאלית 12% Methylbenzethonium chloride. שני רכיבים אלה ביחד וכל אחד לחוד, נמצאו יעילים כנגד טפילי הלישמניה. המשחה נמרחת על הביבים פעמיים ביום למשך 10-20 ימים. תופעות הלוואי מוגבלות וכוללות כאב מקומי, תחושת בערה ודלקת תגובתית מקומית. התרופה יעילה יחסית כנגד לשמניאזיס עורית של L. major (מדברית) בעיקר כאשר מדובר בכיבים