שושנת יריחו - טיפול תרופתי - 2018

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

שושנת יריחו - טיפול תרופתי - 2018
'
שמות נוספים	תרופות לטיפול בלישמניאזיס עורית (שושנת יריחו)
יוצר הערך	ד"ר אורן כץ

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לישמניאזיס

לישמניאזיס עורית היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י הטפיל החד תאי לשמניה (Leishmania).

המחלה מתבטאת בכיבים כרוניים, אשר בהעדר טיפל מחלימים מעצמם לאחר חודשים רבים ואף שנים.

לישמניאזיס בישראל היא זואונוזיס, כלומר מחלה המועברת מבעלי חיים לאדם ולא מאדם לאדם. ההעברה מחיות המאגר אל האדם וההדבקה נעשות ע"י נקבת יתושון הקרוי זבוב החול. המחלה נפוצה באזורים טרופים וסוב־טרופיים באסיה, באפריקה ובאמריקה. היא אנדמית לארץ ישראל מקדמת דנא ושמה הפופולרי "שושנת יריחו" מציין את המוקד ההיפראנדמי שלה בעבר, הפעיל גם היום.

מאז הקמת מדינת ישראל מופיעות תנודות בהיארעות המחלה וככלל היא הולכת ומרחיבה את תפוצתה. למרות ההתקדמות בפיתוח הארץ מחד וברפואה מאידך, נדמה כי מחלת הלשמניאזיס העורית אינה מושפעת מצעדי גהות, הדברה וצמצום השטחים הפתוחים - צעדים, שבדרך כלל מסייעים להדברת מחלות אנדמיות, נהפוך הוא. המחלה העורית הולכת ומתפשטת מאז סוף המאה ה-20. איזורי ההדבקה מתרחבים ליישובים בהם לא הייתה יsuעה הופכים למוקדי תחלואה.

שני מינים מקומיים של טפיל הלישמניה גורמים בישראל ללישמניאזיס עורית - לישמניה מיג'ור (L.major) ולישמניה טרופיקה (L. tropica). הראשון הוא מין שהתחלואה ממנו הייתה ידועה זה שנים באזורי המדבר בארץ ישראל והמזרח התיכון, כולל באזור יריחו ההיפראנדמי. המין השני, לישמניה טרופיקה, מצוי בחבלי הגבעות והרי המרכז והצפון בחלקי הארץ בעלי הנוף והאקלים הים תיכוני. התחלואה בו ותפוצתו עלות מאז סוף המאה ה-20‏.

הלישמניאזיס העורית נפוצה ברוב הנגב הדרומי והמערבי, הערבה והבקעה (L.major}, בגליל המזרחי והמרכזי וביהודה ושומרון כולל יישובים הסמוכים לירושלים כמו ענתות ומעלה אדומים (L. tropica)‏.

נוכח ההצלחה המוגבלת של מדיניות בריאות הציבור בעצירת מעגל המחלה, מגיעים אזרחים רבים שנדבקו בלישמניאזיס עורית לפתחה של מערכת הבריאות כשהם זקוקים לטיפול.

במאמר זה יידונו התרופות הכלולות בסל התרופות הישראלי לטיפל במחלה והתאמתן למופעיה. הספרות מבדילה בין לישמניאזיס עורית פשוטה לבין מורכבת.

לישמניאזיס עורית פשוטה כוללת מספר נגעים וכיבים קטנים יחסית, באזורי גפיים וכדומה. במקרה זה, האתגר הטיפולי הוא פשוט יחסית והטיפול עשוי להיות מקומי ומכוון לנגעים ולכיבים בלבד. טיפול כזה יכול להיות פיזיקאלי כדוגמת קריותרפיה בחנקן נוזלי או בטכניקות חימום שונות להבאת הרקמה לטמפרטורה של 50 מעלות צלסיוס עד כדי טרה. חוץ מהכאב המלווה את הטיפול, תופעות הלוואי השכיחות של טיפולים אלה הן דיספיגמנטציה בקריותרפיה וסיכון לצלקת בכווית התרמותרפיה.

שיטות המשלבות תרופה יחד עם טיפול פיזיקלי

טיפול פוטודינאמי PDT הוא ניצול חומצה אמינולבולונית כחומר מרגש לאור (photosensitizer) ואז חשיפת נגע הדורש טיפול - לאור.

מקור האור יכול להיות מלאכותי אך ניצול אור השמש דווח כאפשרי ויעיל בביצוע PDT בנגעי לישמניאזיס עורי. הטיפל דורש מספר שעות וכולל הכנה מקדימה של אזור הטיפול בחומר המרגש לאור ואז חשיפה למקור האור. הטיפול הפוטודינאמי דורש מהרופא המטפל מיומנות ונסיון רב. התכשירים המרגשים לאור מצויים בסל הטיפלים בהתוויה של טיפול בקרטוזות סולאריות במושתלי איברים אך לא בלישמניאדס עורי.

דווח על שילוב אחר - טיפול בנגע הלישמניאזיס בלייזר CO2 מקטעי ומיד לאחר מכן תמיסת פנטוסטם הנמרחת על הנגע שטופל. הנגישות לטיפול זה מוגבלת בשל עלותו הגבוהה של ציוד הלייזר וההכשרה הכרוכה בהפעלתו הדרושה לרופא המטפל.

טיפולים תרופתיים מקומיים

סל התרופות כולל שתי תרופות מקומיות המותווה ללישמניאדס עורית ולה בלבד:

• (Sodium stibogluconate) PENTOSTAM היא וותיקת התרופות ללישמניאזיס המצויות בשימוש ועדיין נחשבת מדד זהב (Gold standard) להשוואתן של תרופות חדשות. היא יעילה כנגד רוב מיני הלישמניה בעולם, כולל אלה המצויים בישראל.

התרופה מותווית למתן לשריר IM או לווריד IV.

המתן הסיסטמי המאתגר שלה ידון בהמשך המאמר. עם זאת, בעלון לצרכן מתוארת דרך מתן חלופית המומלצת ללשמניאזיס עורית, של הזרקה ישירות לתוך הנגעים בנפח הזרקה של 1-3 סמ"ק לכל נגע עד הסננתו. ואמנם, טיפול זה הוא מהשכיחים הניתנים כישראל במרכזי רפואת עור רבים כולל בצה"ל. הזריקה לעור והסננת הנגעים בלחץ מסבה למטופל כאב עז. ניתן לאלחש את הנגע תחילה בזריקת לידוקאין. בטיפול בילדים יש לבצע אותו תחת סדציה. למעט הכאב, נחשב הטיפול בטוח וסיבוכיו מעטים.

הטיפול יעיל לכיבים וגם לנגעים רבדיים או נודולרים. היבואן הוא GlaxoSmithKline.

• לשקוטאן (LESHCUTAN) היא תרופה שפותחה כישראל, נרשמה בהתוויה של לישמניאזיס עורית בשנת 1986 ונמצאת בשימוש מאז . זוהי משחה המכילה שילוב של האנטיביוטיקה האמינוגליקוזידית 15% Paromomycin והאמוניום הרביעוני בעל הפעילות המיקרוביאלית 12% Methylbenzethonium chloride. שני רכיבים אלה ביחד וכל אחד לחוד, נמצאו יעילים כנגד טפילי הלישמניה.

המשחה נמרחת על הfיבים פעמיים ביום למשך 10-20 ימים. תופעות הלוואי מוגבלות וכוללות כאב מקומי, תחושת בערה ודלקת תגובתית מקומית. התרופה יעילה יחסית כנגד לשמניאזיס עורית של L. major (מדברית) בעיקר כאשר מדובר בכיבים פתוחים אשר מאפשרים מעבר חופשי של החומרים האנטיביוטיים אל הטפילים, ללא חציצה של העור השלם. לשקוטאן יעילה פחות בלישמניאזיס עורית של L. tropica ומחקר על מקרים בצפון הארץ מצא שיעור תגובה לתרופה של כ-40%, זאת בהשוואה לכ-75% ריפוי בהזרקות פנטוסטם לנגעים.

היצרן - טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ.

מקרים קלים של לישמניאזיס עורית פשוטה (נגעים קטנים, אזור גוף עם משמעות אסתטית נמוכה, מהלך טבעי של החלמה בעת ההגעה לרופא) אינם מחייבים בהכרח טיפול וניתן לדון עם המטופל על מעקב בלבד.

כאשר ההחלטה היא לטפל, הטיפול המקומי, כמו במקרים אחרים ברפואת עור, עדיף ככלל, בשל פרופיל בטיחותי טוב יותר ומחיר נמוך יחסית לאפשרויות הסיסטמיות לטיפול. ברם, נוכח תפוצתה המתרחבת של המחלה רבים מהמקרים מתייצגים במופע שהוא חמור דיו להצדיק טיפול סיסטמי או שהטיפולים המקומיים כשלו אצלם.

בדומה למחלות זיהומיות רבות אחרות, הלישמניאזיס העורית מזמנת כל העת לחולים ולמטפלים הפתעות ואתגרים. אלה יכולים להיות הסתמנויות לא שגרתיות של המחלה ועמידות לטיפולים מקובלים. עמידות לטיפולים שונים שדווחו כיעילים בספרות הרפואית, מפתיעה את המטפל כשהיא מופיעה בשונה ממקרים קלעים דומים בהם נתקל, שנגרמו מאותו מין לשמניה באותו האיזור. לפיכך, על הקלינאי המטפל בלישמניאזיס עורית לשלוט במספר טיפולים חלופיים שיאפשרו התמודדות במקרים המורכבים יותר. המקרים המורכבים של הלישמניאזיס העורית מטופלים סיסטמית.

לישמניאדם עורית מורכבת היא כאשר הנגעים מרובים או גדולים כל כך עד שטיפול מקומי יעיל אינו אפשרי. כך גם כאשר הם ממוקמים באזורי גוף רגישים המקשים על טיפול כמו חלקים מהפנים, אצבעות וכיו"ב. כאשר מדובר בילד, סבילותו הנמוכה לטיפולים מקומיים מכאיבים עשויה גם היא להטות את הכף אל טיפול סיסטמי. למקרים הקשים הנ"ל של לישמניאזים עורית ישראלית שנגרמת ע"י המינים המקומיים L. tropica, L. major מצטרפים מקרים מזדמנים נדירים יחסית של לשמניאזיס עורית מהעולם החדש.