כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שיטות מתקדמות לניתוח אף"
(אפשרות ליצירת קשר עם העורך) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | מבוא | + | {{איחוד|שיטות מתקדמות לניתוח אף|ניתוח אסתטי של האף - Rhinoplasty|סיבה= הערך ניתוח אסתטי של האף רחב יותר ומפורט יותר}} |
| − | + | ==מבוא== | |
| − | ניתוח אף אסתטי בא לשפר את המראה של האף, | + | ניתוח אף אסתטי בא לשפר את המראה של האף, ואם הוא משולב עם ניתוח רפואי ליישור המחיצה, הוא גם מונע ומשפר בעיות נשימה. מראה האף נקבע בעיקר ע"י עצמות האף והסחוסים, אשר קובעים את גודלו, רוחבו, התבלטותו וסלידתו של האף. במהלך ניתוח האף העצמות והסחוסים עוברים עיצוב מחדש במטרה לשפר את המראה, ללא פגיעה חיצונית בעור. |
[[קובץ:איור אף.jpg|ממוזער|מבנה האף, עצמות וסחוסים]] | [[קובץ:איור אף.jpg|ממוזער|מבנה האף, עצמות וסחוסים]] | ||
| − | |||
קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הניתוח: השיטה הפתוחה והשיטה הסגורה. בשיטה הסגורה הניתוח מבוצע דרך חתכים הנחבאים בתוך האף. החסרונות הם בכך ששדה הראייה של המנתח קטן יותר ומבחינה טכנית המנתח מוגבל בפעולות שהוא מסוגל לבצע לעיצוב הסחוסים. בשיטה הפתוחה הניתוח מבוצע דרך חתך בקולומלה (העור שבין הנחיריים). החיסרון הוא בקיום הצלקת החיצונית אשר נראית לעין לתקופה קצרה. השיטה הפתוחה מאפשרת גם את השימוש בפיאזו. | קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הניתוח: השיטה הפתוחה והשיטה הסגורה. בשיטה הסגורה הניתוח מבוצע דרך חתכים הנחבאים בתוך האף. החסרונות הם בכך ששדה הראייה של המנתח קטן יותר ומבחינה טכנית המנתח מוגבל בפעולות שהוא מסוגל לבצע לעיצוב הסחוסים. בשיטה הפתוחה הניתוח מבוצע דרך חתך בקולומלה (העור שבין הנחיריים). החיסרון הוא בקיום הצלקת החיצונית אשר נראית לעין לתקופה קצרה. השיטה הפתוחה מאפשרת גם את השימוש בפיאזו. | ||
[[קובץ:חתכים בניתוח אף.jpg|ממוזער|צורות החתכים בשיטה הפתוחה והסגורה]] | [[קובץ:חתכים בניתוח אף.jpg|ממוזער|צורות החתכים בשיטה הפתוחה והסגורה]] | ||
| − | + | ==השיטה הפתוחה ויתרונותיה== | |
| − | השיטה הפתוחה ויתרונותיה | ||
| − | |||
השיטה הפתוחה היא השיטה הנפוצה בעולם (למרות שבישראל מעטים הרופאים המבצעים אותה). בשיטה זאת המנתח רואה את כל מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר. היתרונות, מעבר לחשיפה טובה יותר ושליטה טובה יותר של המנתח, הם ב-"סל כלים" גדול יותר המאפשר למנתח מרווח פעילות עצום. ניתן לשלוט באופן מוחלט באורך ורוחב הסחוסים ואף להאריך או לעבות אותם במידת הצורך. ניתן לשלוט גם בזויות ובמנח של הסחוסים ולעצב אותם באמצעות תפרים, וניתן לוודא סימטריה מוחלטת שלהם בסוף הניתוח. | השיטה הפתוחה היא השיטה הנפוצה בעולם (למרות שבישראל מעטים הרופאים המבצעים אותה). בשיטה זאת המנתח רואה את כל מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר. היתרונות, מעבר לחשיפה טובה יותר ושליטה טובה יותר של המנתח, הם ב-"סל כלים" גדול יותר המאפשר למנתח מרווח פעילות עצום. ניתן לשלוט באופן מוחלט באורך ורוחב הסחוסים ואף להאריך או לעבות אותם במידת הצורך. ניתן לשלוט גם בזויות ובמנח של הסחוסים ולעצב אותם באמצעות תפרים, וניתן לוודא סימטריה מוחלטת שלהם בסוף הניתוח. | ||
| שורה 21: | שורה 18: | ||
החיסרון העיקרי בשיטה הפתוחה הוא שמשך הניתוח ארוך יותר וכתוצאה מכך עלותו גבוהה יותר. | החיסרון העיקרי בשיטה הפתוחה הוא שמשך הניתוח ארוך יותר וכתוצאה מכך עלותו גבוהה יותר. | ||
| − | + | ==שיטת הפיאזוטום (שיטה אולטרסונית, פיאזו) ויתרונותיה== | |
| − | שיטת הפיאזוטום (שיטה אולטרסונית, פיאזו) ויתרונותיה | ||
[[קובץ:תמונה פיאזוטום ביד.png|ממוזער|ידית פיאזו]] | [[קובץ:תמונה פיאזוטום ביד.png|ממוזער|ידית פיאזו]] | ||
| − | + | מאז תחילת המאה ה-20 מבוצעים ניתוחי האף באמצעות שבירת עצמות האף עם פטיש ואיזמל. פעולה זו דורשת כוח, ויחד עם הפעלת הכוח העדינות והשליטה של המנתח נפגעות. לאחרונה, פותח מכשור חשמלי מתקדם, אשר מאפשר לבצע את השברים באמצעות מסור חשמלי קטן ועדין, ובכך יש שליטה מלאה בקו השבר, ונמנעים כל אותם הסיבוכים אשר מקורם בשבר בלתי מבוקר. | |
| − | |||
[[קובץ:פיאזוטום תמונה.jpg|ממוזער|ראשים מתחלפים לידית הפיאזו המאפשרים פעולות שונות ומגוונות]] | [[קובץ:פיאזוטום תמונה.jpg|ממוזער|ראשים מתחלפים לידית הפיאזו המאפשרים פעולות שונות ומגוונות]] | ||
| − | + | לפיאזו אפשרויות רבות ומגוונות, בהן שיוף וקידוח, ולכולם משותפת העדינות והשליטה המבוקרת של המנתח בתהליך. | |
| − | לפיאזו אפשרויות רבות ומגוונות, | ||
יתרון נוסף של הפיאזו נובע מעדינותו הגורמת להפחתה משמעותית בשטפי הדם ובנפיחות לאחר הניתוח. | יתרון נוסף של הפיאזו נובע מעדינותו הגורמת להפחתה משמעותית בשטפי הדם ובנפיחות לאחר הניתוח. | ||
| שורה 36: | שורה 30: | ||
החסרונות היחידים של המכשור המתקדם הם עלותו והעובדה שהוא מאריך מעט את משך הניתוח. | החסרונות היחידים של המכשור המתקדם הם עלותו והעובדה שהוא מאריך מעט את משך הניתוח. | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | + | {{ייחוס|ד"ר צח שרוני, מומחה לכירורגיה פלסטית, חיפה}} | |
גרסה אחרונה מ־08:26, 5 באפריל 2023
{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}
|
הוצע לאחד ערך זה עם הערך ניתוח אסתטי של האף - Rhinoplasty, הסיבה לכך היא: הערך ניתוח אסתטי של האף רחב יותר ומפורט יותר. | ||
| אם יש לכם ידע בנושא, אתם מוזמנים לבצע איחוד זה. | |||
מבוא
ניתוח אף אסתטי בא לשפר את המראה של האף, ואם הוא משולב עם ניתוח רפואי ליישור המחיצה, הוא גם מונע ומשפר בעיות נשימה. מראה האף נקבע בעיקר ע"י עצמות האף והסחוסים, אשר קובעים את גודלו, רוחבו, התבלטותו וסלידתו של האף. במהלך ניתוח האף העצמות והסחוסים עוברים עיצוב מחדש במטרה לשפר את המראה, ללא פגיעה חיצונית בעור.
קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הניתוח: השיטה הפתוחה והשיטה הסגורה. בשיטה הסגורה הניתוח מבוצע דרך חתכים הנחבאים בתוך האף. החסרונות הם בכך ששדה הראייה של המנתח קטן יותר ומבחינה טכנית המנתח מוגבל בפעולות שהוא מסוגל לבצע לעיצוב הסחוסים. בשיטה הפתוחה הניתוח מבוצע דרך חתך בקולומלה (העור שבין הנחיריים). החיסרון הוא בקיום הצלקת החיצונית אשר נראית לעין לתקופה קצרה. השיטה הפתוחה מאפשרת גם את השימוש בפיאזו.
השיטה הפתוחה ויתרונותיה
השיטה הפתוחה היא השיטה הנפוצה בעולם (למרות שבישראל מעטים הרופאים המבצעים אותה). בשיטה זאת המנתח רואה את כל מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר. היתרונות, מעבר לחשיפה טובה יותר ושליטה טובה יותר של המנתח, הם ב-"סל כלים" גדול יותר המאפשר למנתח מרווח פעילות עצום. ניתן לשלוט באופן מוחלט באורך ורוחב הסחוסים ואף להאריך או לעבות אותם במידת הצורך. ניתן לשלוט גם בזויות ובמנח של הסחוסים ולעצב אותם באמצעות תפרים, וניתן לוודא סימטריה מוחלטת שלהם בסוף הניתוח.
החתך בקולומלה (העור ש"נופל" מטה בין הנחיריים) בניתוח הפתוח מאפשר גם להקטין ולקצר את הקולומלה על ידי הסרת העור העודף.
בנוסף, בשיטה הפתוחה מאד נוח ופשוט יחסית לבצע גם את הניתוח הרפואי של יישור המחיצה, וגם לקחת סחוסים לחיזוקים ותוספות במידת הצורך. מקרים מורכבים כמו תיקונים או שחזורים של חלקים באף מבוצעים בעיקר בשיטה זאת.
יתרון נוסף וחדש יחסית של השיטה הפתוחה הוא בכך שהיא מאפשרת את השימוש בפיאזו.
החיסרון העיקרי בשיטה הפתוחה הוא שמשך הניתוח ארוך יותר וכתוצאה מכך עלותו גבוהה יותר.
שיטת הפיאזוטום (שיטה אולטרסונית, פיאזו) ויתרונותיה
מאז תחילת המאה ה-20 מבוצעים ניתוחי האף באמצעות שבירת עצמות האף עם פטיש ואיזמל. פעולה זו דורשת כוח, ויחד עם הפעלת הכוח העדינות והשליטה של המנתח נפגעות. לאחרונה, פותח מכשור חשמלי מתקדם, אשר מאפשר לבצע את השברים באמצעות מסור חשמלי קטן ועדין, ובכך יש שליטה מלאה בקו השבר, ונמנעים כל אותם הסיבוכים אשר מקורם בשבר בלתי מבוקר.
לפיאזו אפשרויות רבות ומגוונות, בהן שיוף וקידוח, ולכולם משותפת העדינות והשליטה המבוקרת של המנתח בתהליך.
יתרון נוסף של הפיאזו נובע מעדינותו הגורמת להפחתה משמעותית בשטפי הדם ובנפיחות לאחר הניתוח.
החסרונות היחידים של המכשור המתקדם הם עלותו והעובדה שהוא מאריך מעט את משך הניתוח.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צח שרוני, מומחה לכירורגיה פלסטית, חיפה