שימוש במוצץ - Pacifier use

הדפס

שימוש במוצץ
Pacifier use
יוצר הערך	ד"ר יעקב אורקין

תינוקות מפעילים באופן טבעי את רפלקס המציצה, וזקוקים להפעלתו גם ללא קשר לאכילה: מציצת האצבע או כף היד נצפית לכן בפגים ובתינוקות בשלים. פעילות זאת נקראת 'מציצה שלא לשם הזנה' (Non-nutritive sucking).

המוצץ כתחליף מלאכותי לפטמת האם הומצא בתרבויות שונות והוכן מחומרים שונים. בארצות המערב כ-80% מהתינוקות והילדים משתמשים במוצץ. רובם נגמלים ממוצץ בגיל 2-4 שנים.

חסרונות השימוש במוצץ

הפרעות בהנקה

עקב טכניקת מציצה שונה, קיים חשש שהשימוש במוצץ יפריע לתינוק לבסס יניקה משד האם. מסיבה זאת, מומלץ לדחות תחילת השימוש במוצץ עד שהתינוק התרגל לינוק בצורה סדירה, בדרך כלל בגיל חודש. המלצה זאת אינה כוללת פגים, להם מומלץ שימוש במוצץ לשם תירגול והפעלה של פעולת המציצה.

שימוש במוצץ קשור לגמילה מוקדמת מהנקה וכסמן לבעיות בהנקה המתורגמות להצעת מוצץ לתינוק במקום שד.

הפרעות במנשך ובשיניים

בעיות מנשך נפוצות בילדים הממשיכים להשתמש במוצץ מעבר לגיל 4 שנים, אך סימנים מוקדמים לכך נצפים גם בפעוטות מעל גיל שנתיים המשתמשים במוצץ. איגוד רופאי השיניים בארצות הברית ממליץ על גמילה ממוצץ לפני גיל שנתיים. קל יותר לגמול פעוט ממוצץ מאשר ממציצת אצבע, לכן, בין השניים, עדיף השימוש במוצץ.

אין הוכחות מספיקות להעדפה של מוצץ אורתודטני (Orthodontic) על מוצץ עגול מבחינת ההשפעה על מנשך ואורתודנטיה.

שימוש במוצץ שהוטבל בסוכר, בדבש או בממתיק אחר קשור באופן מובהק להיווצרות עששת.

מוצץ עם חלקים קשיחים (בניגוד לנמעכים) עלול גרום לפציעה בלחיים ובשפתיים.

זיהומים

מוצץ אינו חפץ סטרילי ויש אפשרות שידבקו אליו מחוללי מחלות (פתוגנים). הסיכוי לזיהום של מוצץ גבוה יותר במוצץ מלטקס (Latex) בהשוואה למוצץ מסיליקון. גורמי זיהום שבודדו בשכיחות גבוהה כוללים קנדידה (Candida) וסטרפטוקוקוס אלפה-המוליטי (Alpha-hemolytic streptococcus).

מגע של שולי המוצץ עם השפתיים, הלחיים והסנטר, בייחוד בילד מרייר ולפרקי זמן ממושכים, מעודד התפתחות זיהומי עור ודלקת מקומית.

לתינוקות המשתמשים במוצץ יש סיכון מוגבר (פי 2 לערך) לפתח דלקות אוזן תיכונה חוזרות. סיכון זה נמצא ביחס למשך השימוש במוצץ. הסיבה לכך קשורה אולי לסיכוי גבוה יותר שהם אינם יונקים ולהפרעה בפעילות של חצוצרת השמע (Eustachian tube).

מצבים מסכני חיים

מוצץ יכול להוות סכנה לבטיחות באופנים הבאים:

• חלקים של מוצץ שמתפרק עלולים להישאף לריאה או לגרום לחנק
• קשירה של מוצץ סביב צוואר התינוק עלול לגרום לחנק במידה וייתפס בעצם בולט
• חומרים מסוימים הקשורים בתהליך יצור המוצץ עלולים להיות רעילים או קשורים למחלות סרטניות. חומרים אלו כוללים: PVC‏ (פוליוויניל כלוריד, Polyvinyl chloride), ניטרוזאמין (Nitrosamine), ועוד.
• שימוש במוצץ שהוטבל בדבש עלול לגרום לנקנקת (בוטוליזם, Botulism) בתינוקות מתחת לגיל שנה.

יתרונות השימוש במוצץ

שיכוך כאב והרגעה

שימוש במוצץ מקטין חווית הכאב בקרב תינוקות ופגים. מומלץ להשתמש במוצץ בכל הפעולות המלוות בכאב כמו:

• לקיחת דם
• ברית מילה
• מתן חיסון
• החדרת עירוי
• החדרת צנתר שתן (קתטר)

שימוש במוצץ בתוספת כמות קטנה של סוכרוז מגביר השפעת שיכוך הכאב.

פעולת מציצת מוצץ עשויה להרגיע תינוק בוכה ולסייע בהירדמותו. מאידך, תינוק המפתח תלות במוצץ עלול להתעורר בבכי אם המוצץ נשמט מפיו.

ירידה בסיכון למות עריסה (SIDS - Sudden infant death syndrome)

מחקרים רבים תומכים בקשר שבין שימוש במוצץ והקטנה של הסיכון למות עריסה (SIDS - Sudden infant death syndrome). מנגנונים שהוצעו לתופעה זאת כוללים:

• שינה רגועה יותר, המקטינה הסיכוי שהתינוק יזוז ויתהפך או ימשוך שמיכה מעל לראשו
• הקטנת התופעה של החזר מזון מהקיבה ועצירת נשימה עקב כך
• צבירה מתונה של דו תחמוצת הפחמן, המגרה נשימה

מומלץ להציע מוצץ לכל תינוק החל מגיל חודש ימים לאחר השכבתו לשינה על גבו.

שיפור תפקודי פה ולסת בפגים

לפגים ובעיקר הקטנים יותר מציצה חלשה וקושי בתיאום בין מציצה, נשימה ובליעה וכן בשליטה על תנועות הלשון. מציצת מוצץ מהווה עבורם תרגול לתפקודי פה ולסת ולשיפור האכילה.

שימוש במוצץ בפגים קשור במשך אשפוז קצר יותר, מעבר מוקדם יותר להזנה מבקבוק, הזנה טובה יותר מבקבוק ועליה טובה במשקל, מצב רגוע והיארעות נמוכה של דלקת מעי נמקית (NEC - Necrotizing enterocolitis).

תסמונות מולדות

קיימת המלצה להשתמש במוצץ בתינוקות עם תסמונת פייר-רובין (Pierre Robin syndrome).

המלצות

• החל מהחודש הראשון לחיים מומלץ להציע מוצץ לתינוק לשלב ההירדמות לשינה. אם המוצץ נשמט מפיו אין לתחבו בחזרה. אין לכפות שימוש במוצץ. יש לכבד תינוק המסרב להשתמש במוצץ.
• לקראת גיל שנה, רצוי לגמול התינוק ממוצץ. הגמילה מומלצת במיוחד בתינוקות הנוטים לפתח דלקות חוזרות באוזן תיכונה. לא רצוי שתינוק או פעוט יהיה עם מוצץ בפיו לפרקי זמן ארוכים במשך היום.
• עקרונות גמילה של פעוט ממוצץ: שימוש בעידוד, הימנעות מענישה או פגיעה בכבוד הפעוט, עריכת "טקס פרידה" מהמוצץ המציין שהפעוט כבר גדול, הימנעות ממתן מוצץ לאחר הגמילה גם אם הפעוט רוצה זאת. לעיתים יש צורך להתייעץ עם מומחה בהתנהגות של פעוטות.
• מומלץ כי צוותי הבריאות ייזמו הדרכה להורים בנושא המוצץ.
• החלטה לגבי השימוש במוצץ היא בידי ההורים והתינוק.

אמצעי זהירות

• למעט בפגים, אין להציע מוצץ לתינוק בחודש הראשון לחיים.
• לעולם שימוש במוצץ אינו פיתרון לתינוק רעב ואינו תחליף לביטויי חום, אהבה ומגע גופני שמטרתם להרגיע תינוק.
• רצוי להשתמש במוצץ גמיש היצוק כחטיבה אחת או משילוב של חלקים שלא יוכלו להתפרק, בגודל המתאים לתינוק וכזה שאושר על ידי משרד הבריאות/ מכון התקנים. שולי המוצץ וצידם הפונה לכיוון עור התינוק צריכים לאפשר אוורור טוב של העור. אין לאלתר מוצץ מפטמות של בקבוקים או כל חומר אחר.
• מוצץ חדש יש להרתיח במים למספר דקות. בהמשך השימוש יש לנקות היטב מוצץ במים חמים וסבון. אין לנקות על ידי "שטיפתו" בפי ההורה, אין לשתף מספר ילדים באותם מוצצים. מוצץ יישמר בכלי נקי ומאוורר ולא בשקית פלסטיק או כלי סגור המעודדים צמיחת פטריות וחיידקים.
• מומלץ להחליף מוצץ חדש כל 3 חודשים ולהתאים גודלו לגדילת התינוק. מוצץ עם סימני פגמים יש להחליף מיד בחדש.
• ישנם תינוקות המסרבים לעבור למוצץ מסוג אחר מזה שהתרגלו אליו. מומלץ לרכוש מוצצים נוספים מאותו סוג על מנת שישמשו תחליף למקרה שהמקורי אבד או התבלה.
• בשלב של בקיעת השיניים מומלץ להציע לתינוק מתקן נשיכה תיקני כדי שלא ילעס את המוצץ העלול להיקרע או להתפרק.
• לעולם אין לקשור מוצץ סביב צוואר התינוק. ניתן לחברו לבגד, יש להקפיד ש"פתיל" הקשירה יהיה קצר מהיקף הצוואר, וכן שיהיה עשוי מחומר אשר ניתן לקריעה בקלות רבה. יש להשתמש בתופסן מיוחד ולא בסיכה העלולה לגרום לפציעה.
• אין להשתמש בממתיקים למוצץ.

ביבליוגרפיה

• Recommendations for the use of pacifiers. Canadian pediatric society. Paediatrics and Child Health 2003;8(8):515-519 http://www.cps.ca/english/statements/Cp/cp03-01.htm
• Sexton S, Natale R. Risks and benefits of pacifiers. Am Fam Physician 2009;79(8):681-685.
• Rovers MM, Numans ME, Langenbach E, Grobbee DE, Verheij TJ, Schilder AGo

Fam Pract. 2008 Aug; 25(4):233-6. Epub 2008 Jun 17. Is pacifier use a risk factor for acute otitis media? A dynamic cohort study.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יעקב אורקין, החטיבה לבריאות בקהילה וחטיבת הילדים, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון