האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "שיקום לב - Cardiac rehabilitation"

מתוך ויקירפואה

שורה 1: שורה 1:
'''שיקום לב''' היא תוכנית בפיקוח רפואי שמטרתה לסייע לחולי הלב להחלים ולשפר במהירות את תפקודם הפיזי, הנפשי והחברתי. מטרת התוכנית לייצב, לעכב, ואף לגרום לשינוי מגמה והיפוך בתהליך התקדמות המחלה הקרדיו-וסקולרית ועל ידי כך לצמצם את הסיכונים הכרוכים במחלת הלב, קרי, אירוע לבבי נוסף או מוות]] (1,2).
+
'''שיקום לב''' היא תוכנית בפיקוח רפואי שמטרתה לסייע לחולי הלב להחלים ולשפר במהירות את תפקודם הפיזי, הנפשי והחברתי. מטרת התוכנית לייצב, לעכב, ואף לגרום לשינוי מגמה והיפוך בתהליך התקדמות המחלה הקרדיו-וסקולרית ועל ידי כך לצמצם את הסיכונים הכרוכים במחלת הלב, קרי, אירוע לבבי נוסף או מוות]].{{הערה|שם=הערה1|A.S. Leon, Cardiac Rehabilitation and Secondary Prevention of Coronary Heart Disease, AHA statement, Circulation, 2005; 111:369-376}}{{הערה|שם=הערה2|G.J. Balady, Rehabilitation/Secondary Prevention Programs: 2007 AHA statement & update, Circulation 007;115;2675-2682}}
  
תוכניות שיקום הלב/מניעה שניונית הוכרו ע"י אגוד הלב האמריקאי '''AHA''', הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה ה-'''ACC''', וע"י המוסדות המקבילים האירופיים '''ESC''' ,'''EACPR''' כחלק אינטגרלי מהטיפול המקיף בחולים עם מחלות של המערכת הקרדיו-וסקולרית כאשר ההמלצה של מוסדות אלה היא המלצה ברמה הראשונה ((Class I Recommendation  עפ"י כללי הרפואה מבוססת הוכחות '''EBM'''{{כ}} (Evidenced Based Medicine), קרי, קיימות הוכחות מוצקות לתועלת וליעילות של תוכניות אלה (3,4).
+
תוכניות שיקום הלב/מניעה שניונית הוכרו ע"י אגוד הלב האמריקאי '''AHA''', הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה ה-'''ACC''', וע"י המוסדות המקבילים האירופיים '''ESC''' ,'''EACPR''' כחלק אינטגרלי מהטיפול המקיף בחולים עם מחלות של המערכת הקרדיו-וסקולרית כאשר ההמלצה של מוסדות אלה היא המלצה ברמה הראשונה ((Class I Recommendation  עפ"י כללי הרפואה מבוססת הוכחות '''EBM'''{{כ}} (Evidenced Based Medicine), קרי, קיימות הוכחות מוצקות לתועלת וליעילות של תוכניות אלה.{{הערה|שם=הערה3|M.F. Piepoli, Secondary prevention through cardiac rehabilitation: from knowledge to implementation. A position paper from the Cardiac Rehabilitation Section of the EACPR/ESC, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation 2010, 17:1–17}}{{הערה|שם=הערה4|N. K. Wenger, Current Status of Cardiac Rehabilitation, Journal of the American College of Cardiology Vol. 51, No. 17, 2008}}
  
 
מסמכי עמדה אלה קבעו בנוסף כי על שירותי שיקום לב לספק טיפול וגישה רב מערכתית, מולטידיסציפלינרית הכוללים מרכיבי ליבה מסוימים ולכן תוכניות המושתתות אך ורק על פעילות גופניות אינן נחשבות שיקום לב.  
 
מסמכי עמדה אלה קבעו בנוסף כי על שירותי שיקום לב לספק טיפול וגישה רב מערכתית, מולטידיסציפלינרית הכוללים מרכיבי ליבה מסוימים ולכן תוכניות המושתתות אך ורק על פעילות גופניות אינן נחשבות שיקום לב.  
שורה 17: שורה 17:
 
* ייעוץ לגבי שימוש נכון של התרופות שהותוו לחולה
 
* ייעוץ לגבי שימוש נכון של התרופות שהותוו לחולה
  
במדינת ישראל שיקום לב נמצא ברשימת השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות של משרד הבריאות ובאחריות קופות החולים (משרד הבריאות החטיבה לענייני בריאות, חוזר מס. 54/2006 מיום 26.12.2006 )
+
במדינת ישראל שיקום לב נמצא ברשימת השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות של משרד הבריאות ובאחריות קופות החולים (משרד הבריאות החטיבה לענייני בריאות, חוזר מס. 54/2006 מיום 26.12.2006).
  
 
==עפ"י סל הבריאות החולים הזכאים לשיקום לב הם==
 
==עפ"י סל הבריאות החולים הזכאים לשיקום לב הם==
שורה 32: שורה 32:
 
==שלבי שיקום לב==
 
==שלבי שיקום לב==
  
# שלב 1 – בעת האשפוז בביה"ח, בזמן המחלה החריפה ( שלב 1.5 – לאחר שחרור מביה"ח וטרם החזרה לבית - מספר ימי החלמה במרכז החלמה)
+
# שלב 1 – בעת האשפוז בביה"ח, בזמן המחלה החריפה (שלב 1.5 – לאחר שחרור מביה"ח וטרם החזרה לבית - מספר ימי החלמה במרכז החלמה).
 
# שלב 2 – תוכנית אמבולטורית בפיקוח רפואי, לאחר השחרור מבית החולים (כשבועיים  לאחר האשפוז ועד 12 חודש)
 
# שלב 2 – תוכנית אמבולטורית בפיקוח רפואי, לאחר השחרור מבית החולים (כשבועיים  לאחר האשפוז ועד 12 חודש)
 
# שלב 3 – תוכנית לכל החיים, ללא פיקוח, הדגש מיוחד על פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון
 
# שלב 3 – תוכנית לכל החיים, ללא פיקוח, הדגש מיוחד על פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון
שורה 38: שורה 38:
 
==בטיחות תוכניות שיקום לב==
 
==בטיחות תוכניות שיקום לב==
  
תוכניות שיקום לב המופעלות בפיקוח רפואי ובניהול רפואי ובהתאם להנחיות המוסדות האמריקאים והאירופים בקרדיולוגיה הן בטוחות ונושאות שיעורי תחלואה ותמותה נמוכים, שיעור אירועי לב קשים (כגון אוטם חריף בשריר הלב ) המדווחים בספרות היא   1/50000 1/100000 שעות תרגול ו 1.3 מקרים של דום לב ל- 1,000,000 שעות תרגול( 4)
+
תוכניות שיקום לב המופעלות בפיקוח רפואי ובניהול רפואי ובהתאם להנחיות המוסדות האמריקאים והאירופים בקרדיולוגיה הן בטוחות ונושאות שיעורי תחלואה ותמותה נמוכים, שיעור אירועי לב קשים (כגון אוטם חריף בשריר הלב) המדווחים בספרות היא 1/50000-1/100000 שעות תרגול ו-1.3 מקרים של דום לב ל-1,000,000 שעות תרגול.{{הערה|שם=הערה4}}
  
 
==היתרונות הגלומים בתוכניות שיקום לב==
 
==היתרונות הגלומים בתוכניות שיקום לב==
  
# שיפור בתוחלת חיים – השתתפות בתוכניות שיקום לב המכילות את מרכיבי הליבה הביאו לירידת תמותה של כ-15% - %28 ותמותה מסיבה   לבבית ב- 26%-31% , ועד 50% ירידת תמותה כללית כאשר נעשית התאמה לגיל (1,3,4). ההערכה היא שמקרי התמותה שנדחו או נמנעו כתוצאה משתתפות בשיקום לב גדולה או שווה לשיעור התמותה שנדחתה ו/או נמנעה ע"י הטיפולים הראשוניים באוטם חריף בשריר הלב ובתעוקת חזה לא יציבה (6)
+
# שיפור בתוחלת חיים – השתתפות בתוכניות שיקום לב המכילות את מרכיבי הליבה הביאו לירידת תמותה של כ-15% - %28 ותמותה מסיבה לבבית ב- 26%-31%, ועד 50% ירידת תמותה כללית כאשר נעשית התאמה לגיל.{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה4}} ההערכה היא שמקרי התמותה שנדחו או נמנעו כתוצאה משתתפות בשיקום לב גדולה או שווה לשיעור התמותה שנדחתה ו/או נמנעה ע"י הטיפולים הראשוניים באוטם חריף בשריר הלב ובתעוקת חזה לא יציבה{{הערה|שם=הערה6|M.B. Stephens, Cardiac Rehabilitation, American Family Physician, p. 955-959, Vol. 80, No. 9: Nov 1, 2009}}
# שיפור בתחלואה – כ- 21% הפחתה בשיעור אוטמים לא קטלניים ( 1,4)
+
# שיפור בתחלואה – כ- 21% הפחתה בשיעור אוטמים לא קטלניים.{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה4}}
# ירידה בשיעור אשפוזים חוזרים לאחר צנתור טיפולי ו/או ניתוחי מעקפים (5)
+
# ירידה בשיעור אשפוזים חוזרים לאחר צנתור טיפולי ו/או ניתוחי מעקפים{{הערה|שם=הערה5|E.S. Ford, Explaining the Decrease in U.S. Deaths from Coronary Disease, 1980–2000, N Engl J Med 356; 2388-2398, June 7, 2007}}
 
# ירידה של כ- 13-19%  (1,4) בצורך בניתוחי מעקפים ובצנתורים טיפוליים  חוזרים
 
# ירידה של כ- 13-19%  (1,4) בצורך בניתוחי מעקפים ובצנתורים טיפוליים  חוזרים
# בחולים עם אי ספיקת לב יש שיפור בתוחלת חיים, איכות חיים, וביכולת אירובית (3,5)
+
# בחולים עם אי ספיקת לב יש שיפור בתוחלת חיים, איכות חיים, וביכולת אירובית.{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה5}}
# שיפור בתוחלת חיים ובאיכות חיים בקשישים – בחולים בגיל 65 ומעלה נצפית ירידת תמותה של 21%-34% במשתמשים בשיקום לב לעומת אלה שאינם לוקחים חלק בתוכניות אלה (7)
+
# שיפור בתוחלת חיים ובאיכות חיים בקשישים – בחולים בגיל 65 ומעלה נצפית ירידת תמותה של 21%-34% במשתמשים בשיקום לב לעומת אלה שאינם לוקחים חלק בתוכניות אלה{{הערה|שם=הערה7|J. A. Suaya, Cardiac Rehabilitation and Survival in Older Coronary Patients, J. Am. Coll. Cardiol. 2009;54;25-33}}
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
  
1.  A.S. Leon, Cardiac Rehabilitation and Secondary Prevention of
+
<div align=left style="margin-right: 50px;">
Coronary Heart Disease, AHA statement, Circulation, 2005; 111:369-376
+
{{הערות שוליים}}
2.  G.J. Balady,  Rehabilitation/Secondary Prevention Programs: 2007 AHA statement & update, Circulation 2007;115;2675-2682
+
</div>
3.  M.F. Piepoli, Secondary prevention through cardiac rehabilitation: from knowledge to implementation. A position paper from the Cardiac Rehabilitation Section of the EACPR/ESC, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation 2010, 17:1–17
+
 
4.  N. K. Wenger, Current Status of Cardiac Rehabilitation, Journal of the American College of Cardiology Vol. 51, No. 17, 2008.
+
 
5.  E.S. Ford, Explaining the Decrease in U.S. Deaths from Coronary Disease, 1980–2000, N Engl J Med 356; 2388-2398, June 7, 2007.
+
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
6.  M.B. Stephens, Cardiac Rehabilitation, American Family Physician, p. 955-959, Vol. 80, No. 9: Nov 1, 2009.
+
[[קטגוריה:שיקום]]
7.  J. A. Suaya, Cardiac Rehabilitation and Survival in Older Coronary Patients, J. Am. Coll. Cardiol. 2009;54;25-33.
 

גרסה מ־10:24, 22 ביוני 2011

שיקום לב היא תוכנית בפיקוח רפואי שמטרתה לסייע לחולי הלב להחלים ולשפר במהירות את תפקודם הפיזי, הנפשי והחברתי. מטרת התוכנית לייצב, לעכב, ואף לגרום לשינוי מגמה והיפוך בתהליך התקדמות המחלה הקרדיו-וסקולרית ועל ידי כך לצמצם את הסיכונים הכרוכים במחלת הלב, קרי, אירוע לבבי נוסף או מוות]].[1][2]

תוכניות שיקום הלב/מניעה שניונית הוכרו ע"י אגוד הלב האמריקאי AHA, הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה ה-ACC, וע"י המוסדות המקבילים האירופיים ESC ,EACPR כחלק אינטגרלי מהטיפול המקיף בחולים עם מחלות של המערכת הקרדיו-וסקולרית כאשר ההמלצה של מוסדות אלה היא המלצה ברמה הראשונה ((Class I Recommendation עפ"י כללי הרפואה מבוססת הוכחות EBM‏ (Evidenced Based Medicine), קרי, קיימות הוכחות מוצקות לתועלת וליעילות של תוכניות אלה.[3][4]

מסמכי עמדה אלה קבעו בנוסף כי על שירותי שיקום לב לספק טיפול וגישה רב מערכתית, מולטידיסציפלינרית הכוללים מרכיבי ליבה מסוימים ולכן תוכניות המושתתות אך ורק על פעילות גופניות אינן נחשבות שיקום לב.

מרכיבי הליבה של תוכניות שיקום לב

  • בדיקה החולה והערכת פרופיל הסיכון שלו
  • ייעוץ והדרכת החולה במטרה להבין את מהות מחלתו ודרכי הטיפול בה
  • פעילות גופנית מותאמת אישית
  • ייעוץ והדרכה בתזונה
  • סיוע בטיפול ושינוי גורמי הסיכון של המחלה כגון יתר לחץ דם, עישון, רמות קולסטרול גבוהות, השמנה, וסוכרת
  • ייעוץ והכוונה בתחום התעסוקתי כדי לאפשר ולהקל על חזרה למעגל העבודה
  • מתן מידע הנוגע למגבלות גופניות הכרוכות במחלה
  • תמיכה נפשית
  • ייעוץ לגבי שימוש נכון של התרופות שהותוו לחולה

במדינת ישראל שיקום לב נמצא ברשימת השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות של משרד הבריאות ובאחריות קופות החולים (משרד הבריאות החטיבה לענייני בריאות, חוזר מס. 54/2006 מיום 26.12.2006).

עפ"י סל הבריאות החולים הזכאים לשיקום לב הם

  • חולים לאחר התקף לב
  • חולים לאחר ניתוח מעקפים
  • חולים לאחר השתלת קוצב/דפיברילטור
  • חולים עם אי ספיקת לב ב דרגה תפקודית II-III ו/או מקטע פליטה פחות מ- 35%

(5 ימי החלמה, 3 חודשי פעילות במכון שיקום לב במימון מלא, לאחר מכן מימון חלקי עד 1 שנה).

עפ"י סעיף 1.3 של חוזר זה חובה על כל רופא המטפל בחולה הזקוק לשיקום חולי לב להמליץ על שירות רפואי זה.

שלבי שיקום לב

  1. שלב 1 – בעת האשפוז בביה"ח, בזמן המחלה החריפה (שלב 1.5 – לאחר שחרור מביה"ח וטרם החזרה לבית - מספר ימי החלמה במרכז החלמה).
  2. שלב 2 – תוכנית אמבולטורית בפיקוח רפואי, לאחר השחרור מבית החולים (כשבועיים לאחר האשפוז ועד 12 חודש)
  3. שלב 3 – תוכנית לכל החיים, ללא פיקוח, הדגש מיוחד על פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון

בטיחות תוכניות שיקום לב

תוכניות שיקום לב המופעלות בפיקוח רפואי ובניהול רפואי ובהתאם להנחיות המוסדות האמריקאים והאירופים בקרדיולוגיה הן בטוחות ונושאות שיעורי תחלואה ותמותה נמוכים, שיעור אירועי לב קשים (כגון אוטם חריף בשריר הלב) המדווחים בספרות היא 1/50000-1/100000 שעות תרגול ו-1.3 מקרים של דום לב ל-1,000,000 שעות תרגול.[4]

היתרונות הגלומים בתוכניות שיקום לב

  1. שיפור בתוחלת חיים – השתתפות בתוכניות שיקום לב המכילות את מרכיבי הליבה הביאו לירידת תמותה של כ-15% - %28 ותמותה מסיבה לבבית ב- 26%-31%, ועד 50% ירידת תמותה כללית כאשר נעשית התאמה לגיל.[2][3][4] ההערכה היא שמקרי התמותה שנדחו או נמנעו כתוצאה משתתפות בשיקום לב גדולה או שווה לשיעור התמותה שנדחתה ו/או נמנעה ע"י הטיפולים הראשוניים באוטם חריף בשריר הלב ובתעוקת חזה לא יציבה[5]
  2. שיפור בתחלואה – כ- 21% הפחתה בשיעור אוטמים לא קטלניים.[1][4]
  3. ירידה בשיעור אשפוזים חוזרים לאחר צנתור טיפולי ו/או ניתוחי מעקפים[6]
  4. ירידה של כ- 13-19% (1,4) בצורך בניתוחי מעקפים ובצנתורים טיפוליים חוזרים
  5. בחולים עם אי ספיקת לב יש שיפור בתוחלת חיים, איכות חיים, וביכולת אירובית.[3][6]
  6. שיפור בתוחלת חיים ובאיכות חיים בקשישים – בחולים בגיל 65 ומעלה נצפית ירידת תמותה של 21%-34% במשתמשים בשיקום לב לעומת אלה שאינם לוקחים חלק בתוכניות אלה[7]

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 A.S. Leon, Cardiac Rehabilitation and Secondary Prevention of Coronary Heart Disease, AHA statement, Circulation, 2005; 111:369-376
  2. 2.0 2.1 G.J. Balady, Rehabilitation/Secondary Prevention Programs: 2007 AHA statement & update, Circulation 007;115;2675-2682
  3. 3.0 3.1 3.2 M.F. Piepoli, Secondary prevention through cardiac rehabilitation: from knowledge to implementation. A position paper from the Cardiac Rehabilitation Section of the EACPR/ESC, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation 2010, 17:1–17
  4. 4.0 4.1 4.2 4.3 N. K. Wenger, Current Status of Cardiac Rehabilitation, Journal of the American College of Cardiology Vol. 51, No. 17, 2008
  5. M.B. Stephens, Cardiac Rehabilitation, American Family Physician, p. 955-959, Vol. 80, No. 9: Nov 1, 2009
  6. 6.0 6.1 E.S. Ford, Explaining the Decrease in U.S. Deaths from Coronary Disease, 1980–2000, N Engl J Med 356; 2388-2398, June 7, 2007
  7. J. A. Suaya, Cardiac Rehabilitation and Survival in Older Coronary Patients, J. Am. Coll. Cardiol. 2009;54;25-33