כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תגובה אלרגית ואנפילקסיס בילדים – Allergic reaction and anaphylaxis in children"
מתוך ויקירפואה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|כיתוב תמונה=פריחה על גבו של חולה עם אנפילקסיס | |כיתוב תמונה=פריחה על גבו של חולה עם אנפילקסיס | ||
|שם עברי=תגובה אלרגית ואנפילקסיס בילדים | |שם עברי=תגובה אלרגית ואנפילקסיס בילדים | ||
| − | |שם לועזי=Allergic reaction and anaphylaxis in children | + | |שם לועזי=Allergic reaction and anaphylaxis in children |
|שמות נוספים=תגובה אלרגית, Allergic reaction | |שמות נוספים=תגובה אלרגית, Allergic reaction | ||
|ICD-10={{ICD10|T|78|2|t|66}} | |ICD-10={{ICD10|T|78|2|t|66}} | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[אנפילקסיס]] , [[אלרגיה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[אנפילקסיס]] , [[אלרגיה]]}} | ||
| − | היארעות אנפילקסיס היא | + | היארעות אנפילקסיס היא 5–7 מקרים ל 100,000 בשנה. הגורמים הנפוצים לאנפילקסיס הם מזון ועקיצות חרקים, בעוד שתגובה אלרגית לחיסון היא נדירה. בחלק גדול מהמקרים לא ניתן לאתר את הגורם שהביא לתגובה האלרגית. הופעת התגובה מתרחשת דקות עד שעות מהחשיפה, ולעיתים אף קיימת תגובה דו-שלבית המורכבת מהתגובה המיידית המוקדמת ומתגובה נוספת, מאוחרת יותר, המתרחשת לרוב תוך 1–4 שעות לאחר מכן. הקליניקה של תגובה אלרגית משתנה ונעה מתגובה עורית בלבד ועד לאירוע מסכן חיים שיכול לכלול בצקת של דרכי האוויר, ברונכוספאזם, ירידת לחץ דם, והפרעות קצב. טיפול ראשוני באנפילקסיס מבוסס על מתן תוך-שרירי מהיר ככל הניתן של אפינפרין וייצובו של החולה. |
== אפידמיולוגיה == | == אפידמיולוגיה == | ||
| + | היארעות אנפילקסיס היא 5–7 מקרים ל 100,000 בשנה. | ||
| − | + | בילדים, בניגוד למבוגרים, רק לכ 10% מהילדים שפיתחו תגובה סיסטמית עורית ולכ 40% מאלה שפיתחו אנפילקסיס לעקיצה תהיה תגובה סיסטמית לעקיצות נוספות. | |
| − | + | כ 1% מהילדים אלרגיים לעקיצה כלשהי. 6% מהילדים עד גיל בי"ס אלרגיים למזון (בכל המנגנונים). | |
| − | |||
| − | כ 1% מהילדים אלרגיים לעקיצה | ||
== אטיולוגיה == | == אטיולוגיה == | ||
| − | |||
הגורמים הנפוצים לאנפילקסיס הם: | הגורמים הנפוצים לאנפילקסיס הם: | ||
| − | * מזון – הנפוצים: בוטנים, אגוזים, דגים, מאכלי ים וכן ביצים וחלב | + | * מזון – הנפוצים: בוטנים, אגוזים, דגים, מאכלי ים וכן ביצים וחלב |
| − | * עקיצות חרקים, ובראשם משפחת הדבורניים | + | * עקיצות חרקים, ובראשם משפחת הדבורניים |
| − | * תגובה אלרגית לחיסון נדירה (היארעות אנפילקסיס אחרי חיסון: 1.5 | + | * תגובה אלרגית לחיסון נדירה (היארעות אנפילקסיס אחרי חיסון: 1.5 אירועים למיליון חיסונים) |
בחלק גדול מהמקרים לא ניתן לאתר את הגורם. | בחלק גדול מהמקרים לא ניתן לאתר את הגורם. | ||
== קליניקה == | == קליניקה == | ||
| + | הופעת תגובה מתרחשת דקות עד שעות מחשיפה. טווח הזמן הממוצע: 15-30 דקות. לעיתים קיימת תגובה דו-שלבית, כאשר התגובה המאוחרת מתרחשת בדרך כלל 1–4 שעות לאחר התגובה הראשונית ומתאפיינת בעיקר בכיווץ של דרכי האוויר (ברונכוספאזם). | ||
| − | + | ייתכנו: | |
| − | + | * סימנים עוריים נפוצים: גרד, סומק, אריתמה, אורטיקריה, ותתכן אנגיואדמה | |
| − | + | * מעורבות ריריות העיניים, האף והפה. לעיתים קיימת תחושת עקצוץ בפה וטעם מתכתי | |
| − | * סימנים עוריים נפוצים: גרד, סומק, אריתמה, אורטיקריה, ותתכן אנגיואדמה | + | * נפיחות של שפתיים או לשון, שעלולות להעיד על התפתחות חסימה בדרכי האוויר העליונות |
| − | * מעורבות ריריות העיניים, האף והפה. לעיתים קיימת תחושת עקצוץ בפה וטעם מתכתי | + | * מעורבות דרכי אויר עליונות, שלרוב מתבטאת בסטרידור ו/או במצוקה נשימתית |
| − | * נפיחות של שפתיים או לשון, שעלולות להעיד על התפתחות חסימה בדרכי | + | * מעורבות דרכי אויר תחתונות, אשר מתבטאת בטכיפנאה, דיספנאה, צפצופים, כאב בחזה |
| − | * מעורבות דרכי אויר עליונות, שלרוב מתבטאת בסטרידור ו/או במצוקה נשימתית | + | * מעורבות של המערכת הקרדיווסקולארית, אשר מתבטאת בירידת לחץ דם |
| − | * מעורבות דרכי אויר תחתונות, אשר מתבטאת בטכיפנאה, דיספנאה, צפצופים, כאב בחזה | + | * הפרעות קצב כתגובה לאיסכמיה של שריר הלב |
| − | * מעורבות של המערכת הקרדיווסקולארית, אשר מתבטאת בירידת | + | * מעורבות של ה CNS, שמתבטאת בישנוניות, ירידה במצב ההכרה ופרכוסים |
| − | * הפרעות קצב כתגובה לאיסכמיה של שריר הלב | + | * מעורבות של מערכת העיכול, שמתבטאת בבחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן |
| − | * מעורבות של ה CNS, שמתבטאת בישנוניות, ירידה במצב ההכרה ופרכוסים | ||
| − | * מעורבות של מערכת העיכול, שמתבטאת בבחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן | ||
== אבחנה == | == אבחנה == | ||
| − | |||
=== דגשים כלליים === | === דגשים כלליים === | ||
| + | * לכל ילד עם תגובה אלרגית יש לבצע בדיקה ראשונית מהירה כדי לוודא שאין מעורבות מסכנת חיים | ||
| + | * בילד עם מצוקה נשימתית או סימני שוק יש לטפל בחדר הלם | ||
| + | * בכל ילד עם תגובה אלרגית יש לוודא: ל"ד תקין, היעדר סימנים של חסימת דרכי אויר עליונות, והיעדר סימנים של חסימת דרכי אויר תחתונות | ||
| + | * לעיתים קשה להבחין בין תגובה אלרגית מקומית לבין צלוליטיס | ||
| − | + | מידע התומך בתגובה אלרגית:{{ש}}- סיפור של עקיצה בשעות האחרונות.{{ש}}- התפתחות מהירה של הנפיחות.{{ש}}- גבולות ברורים.{{ש}}- העדר חום סיסטמי. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | מידע התומך בתגובה אלרגית:{{ש}}- סיפור של עקיצה בשעות האחרונות.{{ש}}- התפתחות מהירה של הנפיחות.{{ש}}- גבולות ברורים.{{ש}}- העדר חום סיסטמי. | ||
כאשר יש ספק, לעיתים יש מקום להוספת טיפול אנטיביוטי פומי (צפלוספורינים מדור 1). | כאשר יש ספק, לעיתים יש מקום להוספת טיפול אנטיביוטי פומי (צפלוספורינים מדור 1). | ||
=== דגשים לאנמנזה === | === דגשים לאנמנזה === | ||
| − | |||
* יש להתמקד בשעות שלפני תחילת התגובה ועד ההגעה לחדר המיון. | * יש להתמקד בשעות שלפני תחילת התגובה ועד ההגעה לחדר המיון. | ||
ויש לברר: | ויש לברר: | ||
| − | # מתי החלה התגובה ומה היו הסימפטומים טרם ההגעה למלר"ד | + | # מתי החלה התגובה ומה היו הסימפטומים טרם ההגעה למלר"ד |
| − | # האם הילד נעקץ או חוסן | + | # האם הילד נעקץ או חוסן |
| − | # מה הילד אכל בשעות שטרם התגובה, האם נחשף לתרופות, והאם הייתה חשיפה לדטרגנט חדש או לבעלי חיים | + | # מה הילד אכל בשעות שטרם התגובה, האם נחשף לתרופות, והאם הייתה חשיפה לדטרגנט חדש או לבעלי חיים |
| − | # האם התגובה החלה לאחר טיול מחוץ לבית, האם התגובה החלה לאחר חשיפה לקור, מקלחת חמה, או פעילות גופנית מאומצת | + | # האם התגובה החלה לאחר טיול מחוץ לבית, האם התגובה החלה לאחר חשיפה לקור, מקלחת חמה, או פעילות גופנית מאומצת |
| − | # האם לילד היסטוריה של | + | # האם לילד היסטוריה של אסתמה, Atopic dermatitis, או תגובות אלרגיות קודמות. |
| − | # האם קיים סיפור משפחתי של | + | # האם קיים סיפור משפחתי של אסתמה או אלרגיה |
=== דגשים לבדיקה הגופנית === | === דגשים לבדיקה הגופנית === | ||
| − | + | # חובה לוודא ל"ד תקין והיעדר סימני חסימה של דרכי אויר עליונות ותחתונות | |
| − | # חובה לוודא ל"ד תקין והיעדר סימני חסימה של דרכי אויר עליונות ותחתונות | + | # יש לבדוק את אזור השפתיים וחלל הפה להמצאות נפיחות או בצקת |
| − | # יש לבדוק את | + | # יש לחפש סימני עקיצה, במיוחד באזורים של תגובה מקומית משמעותית |
| − | # יש לחפש סימני עקיצה, במיוחד | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | + | * ביצוע הערכה וטיפול בחדר הלם תחת ניטור דופק, ל"ד ונשימה | |
| − | * ביצוע הערכה וטיפול בחדר הלם תחת ניטור דופק, ל"ד ונשימה | + | * מתן 100% חמצן במסכה |
| − | * מתן 100% חמצן במסכה | + | * כאשר ישנם סימנים של פגיעה רב מערכתית (ל"ד נמוך, סימני חסימה בדרכי אויר עליונות/תחתונות) יש לטפל מוקדם ככל האפשר באפינפרין במתן לתוך השריר (IM) במיהול 1:1000, 0.01 מ"ל/ק"ג, סה"כ עד 0.5 מ"ל. לטיפול מהיר ומוקדם ככל האפשר יש משמעות פרוגנוסטית |
| − | * כאשר ישנם סימנים של פגיעה רב מערכתית (ל"ד נמוך, סימני חסימה בדרכי אויר עליונות/תחתונות) יש לטפל מוקדם ככל האפשר באפינפרין במתן לתוך השריר (IM) במיהול 1:1000, | + | * כאשר יש רושם של חסימה מלאה של דרכי האוויר יש לבצע ניסיון אינטובציה לאחר הנשמה באמבו ובמקביל יש לקרוא למרדים.{{ש}}אם הניסיון נכשל יש להתקדם במהירות לפיום קנה (cricothyroidotomy) |
| − | * כאשר יש רושם של חסימה מלאה של דרכי | + | * הרכבת עירוי |
| − | * הרכבת עירוי | + | * אם אין תגובה למתן אפינפרין במתן תוך-שרירי, יש לתת מנה נוספת של אפינפרין במתן תוך-וורידי במיהול של 1:10000, 0.01 מ"ג/ק"ג (0.1 מ"ל/ק"ג) תוך 1–2 דקות. אם לא ניתן להרכיב עירוי בניסיון ראשון יש לתת את התרופה לתוך העצם (Intra-osseous) |
| − | * אם אין תגובה למתן אפינפרין במתן תוך-שרירי, יש לתת מנה נוספת של אפינפרין במתן תוך-וורידי במיהול של 1:10000, 0.01 מ"ג/ק"ג (0.1 מ"ל/ק"ג) תוך | + | * השכבת החולה בתנוחת טרנדלנבורג |
| − | * השכבת החולה בתנוחת טרנדלנבורג | + | * הוספת פרומתזין [Promethazine (פנרגן)] במתן תוך-וורידי במינון של 1 מ"ג/ק"ג, סה"כ עד 50 מ"ג, ובקצב של עד 25 מ"ג לדקה |
| − | * הוספת פרומתזין [Promethazine (פנרגן)] במתן תוך-וורידי במינון של 1 מ"ג/ק"ג, סה"כ עד 50 מ"ג, ובקצב של עד 25 מ"ג לדקה | + | * אם לחץ הדם נמוך, הטיפול יכלול החייאת נוזלים (20 סמ"ק/ק"ג של סליין 0.9%) במנות חוזרות בהתאם לצורך |
| − | * אם לחץ הדם נמוך, הטיפול יכלול החייאת נוזלים (20 סמ"ק/ק"ג של סליין 0.9%) במנות חוזרות בהתאם לצורך | + | * אם לאחר 3 מנות נוזלים ו 2 מנות אפינפרין ל"ד עדיין נמוך, יש להתחיל טיפול בעירוי ממושך של אפינפרין במינון של 0.1 מיקרוגרם/ק"ג/דקה, או בעירוי של גלוקאגון בקצב של 5–15 מיקרוגרם/דקה |
| − | * אם לאחר 3 מנות נוזלים ו 2 מנות אפינפרין ל"ד עדיין נמוך, יש להתחיל טיפול בעירוי ממושך של אפינפרין במינון של 0.1 מיקרוגרם/ק"ג/דקה, או בעירוי של גלוקאגון בקצב של | + | * אם קיים ברונכוספאזם יש לטפל באינהלציות מרחיבי סימפונות וסטרואידים סיסטמיים כמקובל בהתקף אסטמטי |
| − | * | + | * יש לטפל בסטרואידים סיסטמיים (למשל מתילפרדניזולון במינון 1–2 מ"ג/ ק"ג) כדי למנוע או להפחית את עוצמת התגובה המאוחרת האפשרית |
| − | * יש לטפל בסטרואידים סיסטמיים (למשל מתילפרדניזולון במינון | + | * יש לשקול הוספת חוסמי H2: רניטידין במינון 1–2 מ"ג/ק"ג, סה"כ עד 150 מ"ג |
| − | * יש לשקול הוספת חוסמי H2: רניטידין במינון | ||
=== טיפול בתגובה מוגבלת (עורית מקומית או מפושטת) === | === טיפול בתגובה מוגבלת (עורית מקומית או מפושטת) === | ||
| + | הטיפול מבוסס על מתן אנטי-היסטמין פומי ובתגובה עורית מפושטת משמעותית ניתן להוסיף מנה חד פעמית של סטרואידים סיסטמיים (פרדניזון במינון 1–2 מ"ג/ק"ג עד 80 מ"ג, או בתמתאזון במינון 0.1-0.2 מ"ג/ק"ג) | ||
| − | + | בגרד עז ניתן לטפל בPromethazine (פנרגן) במתן תו-שרירי או תוך-וורידי במינון 1 מ"ג/ק"ג, עד 25 מ"ג, תוך 5–10 דקות (רק מגיל שנתיים). | |
| − | |||
| − | בגרד עז ניתן לטפל בPromethazine (פנרגן) במתן תו-שרירי או תוך-וורידי במינון 1 מ"ג/ק"ג, עד 25 מ"ג, תוך | ||
| − | |||
| − | |||
| − | # באנפילקסיס - אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ להמשך ניטור וטיפול. יש להקפיד להעביר את הילד רק לאחר ייצובו | + | ===אינדיקציות לאשפוז=== |
| − | # יש לשקול אשפוז של ילדים עם רקע אסטמטי כאשר קיימת תגובה עורית משמעותית, וזאת מחשש לתגובה מאוחרת הכוללת ברונכוספאזם, | + | # באנפילקסיס - אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ להמשך ניטור וטיפול. יש להקפיד להעביר את הילד רק לאחר ייצובו |
| + | # יש לשקול אשפוז של ילדים עם רקע אסטמטי כאשר קיימת תגובה עורית משמעותית, וזאת מחשש לתגובה מאוחרת הכוללת ברונכוספאזם, לחלופין, יש לפחות להשגיח על ילדים אלו מספר שעות (לפחות 4 שעות). במצב זה רצוי להוסיף מנה פומית של סטרואידים | ||
=== הנחיות להורים בשחרור === | === הנחיות להורים בשחרור === | ||
| − | + | * טיפול באנטי-היסטמינים ל 48 שעות | |
| − | * טיפול באנטי-היסטמינים ל 48 שעות | + | * יש להסביר להורים שהפריחה יכולה להופיע לסירוגין למשך מספר ימים ואף מעבר לכך |
| − | * יש להסביר להורים שהפריחה יכולה להופיע לסירוגין למשך מספר ימים ואף מעבר לכך | + | * אם הגורם ידוע יש לתדרך את ההורים בנושא הימנעות מחשיפה |
| − | * אם הגורם ידוע יש לתדרך את ההורים בנושא הימנעות מחשיפה | + | * כאשר הילד סובל מתגובות אלרגיות חוזרות, תגובה קשה, אלרגיה עם סיפור של אסתמה בינונית ומעלה, חשד לאלרגיה לבוטנים, אגוזים, דגים ומאכלי ים או לעקיצת דבורניים יש להמליץ על מעקב במרפאת אלרגיה בקהילה |
| − | * כאשר הילד סובל מתגובות אלרגיות חוזרות, תגובה קשה, אלרגיה עם סיפור של | + | * יש להמליץ על הצטיידות באפינפרין לשימוש עצמי (Epipen) בילדים לאחר תגובה סיסטמית או בילדים אסטמטיים עם תגובות אלרגיות סיסטמיות גם אם הן מוגבלות לעור. יש לצייד את הילד במרשם מתאים ולהנחות את ההורים לרכוש מיידית את המזרק |
| − | * יש להמליץ על הצטיידות באפינפרין לשימוש עצמי (Epipen) בילדים לאחר תגובה סיסטמית או בילדים אסטמטיים עם תגובות אלרגיות סיסטמיות גם אם | ||
== פרוגנוזה == | == פרוגנוזה == | ||
| − | |||
שיעור התמותה מאנפילקסיס הוא כ-5%. | שיעור התמותה מאנפילקסיס הוא כ-5%. | ||
== דגלים אדומים == | == דגלים אדומים == | ||
| − | |||
| − | |||
== ביבליוגרפיה == | == ביבליוגרפיה == | ||
גרסה מ־07:36, 28 במאי 2019
| תגובה אלרגית ואנפילקסיס בילדים | ||
|---|---|---|
| Allergic reaction and anaphylaxis in children | ||
| ||
פריחה על גבו של חולה עם אנפילקסיס
| ||
| שמות נוספים | תגובה אלרגית, Allergic reaction | |
| ICD-10 | Chapter T 78.2 | |
| MeSH | D000707 | |
| יוצר הערך | ||
היארעות אנפילקסיס היא 5–7 מקרים ל 100,000 בשנה. הגורמים הנפוצים לאנפילקסיס הם מזון ועקיצות חרקים, בעוד שתגובה אלרגית לחיסון היא נדירה. בחלק גדול מהמקרים לא ניתן לאתר את הגורם שהביא לתגובה האלרגית. הופעת התגובה מתרחשת דקות עד שעות מהחשיפה, ולעיתים אף קיימת תגובה דו-שלבית המורכבת מהתגובה המיידית המוקדמת ומתגובה נוספת, מאוחרת יותר, המתרחשת לרוב תוך 1–4 שעות לאחר מכן. הקליניקה של תגובה אלרגית משתנה ונעה מתגובה עורית בלבד ועד לאירוע מסכן חיים שיכול לכלול בצקת של דרכי האוויר, ברונכוספאזם, ירידת לחץ דם, והפרעות קצב. טיפול ראשוני באנפילקסיס מבוסס על מתן תוך-שרירי מהיר ככל הניתן של אפינפרין וייצובו של החולה.
אפידמיולוגיה
היארעות אנפילקסיס היא 5–7 מקרים ל 100,000 בשנה.
בילדים, בניגוד למבוגרים, רק לכ 10% מהילדים שפיתחו תגובה סיסטמית עורית ולכ 40% מאלה שפיתחו אנפילקסיס לעקיצה תהיה תגובה סיסטמית לעקיצות נוספות.
כ 1% מהילדים אלרגיים לעקיצה כלשהי. 6% מהילדים עד גיל בי"ס אלרגיים למזון (בכל המנגנונים).
אטיולוגיה
הגורמים הנפוצים לאנפילקסיס הם:
- מזון – הנפוצים: בוטנים, אגוזים, דגים, מאכלי ים וכן ביצים וחלב
- עקיצות חרקים, ובראשם משפחת הדבורניים
- תגובה אלרגית לחיסון נדירה (היארעות אנפילקסיס אחרי חיסון: 1.5 אירועים למיליון חיסונים)
בחלק גדול מהמקרים לא ניתן לאתר את הגורם.
קליניקה
הופעת תגובה מתרחשת דקות עד שעות מחשיפה. טווח הזמן הממוצע: 15-30 דקות. לעיתים קיימת תגובה דו-שלבית, כאשר התגובה המאוחרת מתרחשת בדרך כלל 1–4 שעות לאחר התגובה הראשונית ומתאפיינת בעיקר בכיווץ של דרכי האוויר (ברונכוספאזם).
ייתכנו:
- סימנים עוריים נפוצים: גרד, סומק, אריתמה, אורטיקריה, ותתכן אנגיואדמה
- מעורבות ריריות העיניים, האף והפה. לעיתים קיימת תחושת עקצוץ בפה וטעם מתכתי
- נפיחות של שפתיים או לשון, שעלולות להעיד על התפתחות חסימה בדרכי האוויר העליונות
- מעורבות דרכי אויר עליונות, שלרוב מתבטאת בסטרידור ו/או במצוקה נשימתית
- מעורבות דרכי אויר תחתונות, אשר מתבטאת בטכיפנאה, דיספנאה, צפצופים, כאב בחזה
- מעורבות של המערכת הקרדיווסקולארית, אשר מתבטאת בירידת לחץ דם
- הפרעות קצב כתגובה לאיסכמיה של שריר הלב
- מעורבות של ה CNS, שמתבטאת בישנוניות, ירידה במצב ההכרה ופרכוסים
- מעורבות של מערכת העיכול, שמתבטאת בבחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן
אבחנה
דגשים כלליים
- לכל ילד עם תגובה אלרגית יש לבצע בדיקה ראשונית מהירה כדי לוודא שאין מעורבות מסכנת חיים
- בילד עם מצוקה נשימתית או סימני שוק יש לטפל בחדר הלם
- בכל ילד עם תגובה אלרגית יש לוודא: ל"ד תקין, היעדר סימנים של חסימת דרכי אויר עליונות, והיעדר סימנים של חסימת דרכי אויר תחתונות
- לעיתים קשה להבחין בין תגובה אלרגית מקומית לבין צלוליטיס
מידע התומך בתגובה אלרגית:
- סיפור של עקיצה בשעות האחרונות.
- התפתחות מהירה של הנפיחות.
- גבולות ברורים.
- העדר חום סיסטמי.
כאשר יש ספק, לעיתים יש מקום להוספת טיפול אנטיביוטי פומי (צפלוספורינים מדור 1).
דגשים לאנמנזה
- יש להתמקד בשעות שלפני תחילת התגובה ועד ההגעה לחדר המיון.
ויש לברר:
- מתי החלה התגובה ומה היו הסימפטומים טרם ההגעה למלר"ד
- האם הילד נעקץ או חוסן
- מה הילד אכל בשעות שטרם התגובה, האם נחשף לתרופות, והאם הייתה חשיפה לדטרגנט חדש או לבעלי חיים
- האם התגובה החלה לאחר טיול מחוץ לבית, האם התגובה החלה לאחר חשיפה לקור, מקלחת חמה, או פעילות גופנית מאומצת
- האם לילד היסטוריה של אסתמה, Atopic dermatitis, או תגובות אלרגיות קודמות.
- האם קיים סיפור משפחתי של אסתמה או אלרגיה
דגשים לבדיקה הגופנית
- חובה לוודא ל"ד תקין והיעדר סימני חסימה של דרכי אויר עליונות ותחתונות
- יש לבדוק את אזור השפתיים וחלל הפה להמצאות נפיחות או בצקת
- יש לחפש סימני עקיצה, במיוחד באזורים של תגובה מקומית משמעותית
טיפול
- ביצוע הערכה וטיפול בחדר הלם תחת ניטור דופק, ל"ד ונשימה
- מתן 100% חמצן במסכה
- כאשר ישנם סימנים של פגיעה רב מערכתית (ל"ד נמוך, סימני חסימה בדרכי אויר עליונות/תחתונות) יש לטפל מוקדם ככל האפשר באפינפרין במתן לתוך השריר (IM) במיהול 1:1000, 0.01 מ"ל/ק"ג, סה"כ עד 0.5 מ"ל. לטיפול מהיר ומוקדם ככל האפשר יש משמעות פרוגנוסטית
- כאשר יש רושם של חסימה מלאה של דרכי האוויר יש לבצע ניסיון אינטובציה לאחר הנשמה באמבו ובמקביל יש לקרוא למרדים.
אם הניסיון נכשל יש להתקדם במהירות לפיום קנה (cricothyroidotomy) - הרכבת עירוי
- אם אין תגובה למתן אפינפרין במתן תוך-שרירי, יש לתת מנה נוספת של אפינפרין במתן תוך-וורידי במיהול של 1:10000, 0.01 מ"ג/ק"ג (0.1 מ"ל/ק"ג) תוך 1–2 דקות. אם לא ניתן להרכיב עירוי בניסיון ראשון יש לתת את התרופה לתוך העצם (Intra-osseous)
- השכבת החולה בתנוחת טרנדלנבורג
- הוספת פרומתזין [Promethazine (פנרגן)] במתן תוך-וורידי במינון של 1 מ"ג/ק"ג, סה"כ עד 50 מ"ג, ובקצב של עד 25 מ"ג לדקה
- אם לחץ הדם נמוך, הטיפול יכלול החייאת נוזלים (20 סמ"ק/ק"ג של סליין 0.9%) במנות חוזרות בהתאם לצורך
- אם לאחר 3 מנות נוזלים ו 2 מנות אפינפרין ל"ד עדיין נמוך, יש להתחיל טיפול בעירוי ממושך של אפינפרין במינון של 0.1 מיקרוגרם/ק"ג/דקה, או בעירוי של גלוקאגון בקצב של 5–15 מיקרוגרם/דקה
- אם קיים ברונכוספאזם יש לטפל באינהלציות מרחיבי סימפונות וסטרואידים סיסטמיים כמקובל בהתקף אסטמטי
- יש לטפל בסטרואידים סיסטמיים (למשל מתילפרדניזולון במינון 1–2 מ"ג/ ק"ג) כדי למנוע או להפחית את עוצמת התגובה המאוחרת האפשרית
- יש לשקול הוספת חוסמי H2: רניטידין במינון 1–2 מ"ג/ק"ג, סה"כ עד 150 מ"ג
טיפול בתגובה מוגבלת (עורית מקומית או מפושטת)
הטיפול מבוסס על מתן אנטי-היסטמין פומי ובתגובה עורית מפושטת משמעותית ניתן להוסיף מנה חד פעמית של סטרואידים סיסטמיים (פרדניזון במינון 1–2 מ"ג/ק"ג עד 80 מ"ג, או בתמתאזון במינון 0.1-0.2 מ"ג/ק"ג)
בגרד עז ניתן לטפל בPromethazine (פנרגן) במתן תו-שרירי או תוך-וורידי במינון 1 מ"ג/ק"ג, עד 25 מ"ג, תוך 5–10 דקות (רק מגיל שנתיים).
אינדיקציות לאשפוז
- באנפילקסיס - אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ להמשך ניטור וטיפול. יש להקפיד להעביר את הילד רק לאחר ייצובו
- יש לשקול אשפוז של ילדים עם רקע אסטמטי כאשר קיימת תגובה עורית משמעותית, וזאת מחשש לתגובה מאוחרת הכוללת ברונכוספאזם, לחלופין, יש לפחות להשגיח על ילדים אלו מספר שעות (לפחות 4 שעות). במצב זה רצוי להוסיף מנה פומית של סטרואידים
הנחיות להורים בשחרור
- טיפול באנטי-היסטמינים ל 48 שעות
- יש להסביר להורים שהפריחה יכולה להופיע לסירוגין למשך מספר ימים ואף מעבר לכך
- אם הגורם ידוע יש לתדרך את ההורים בנושא הימנעות מחשיפה
- כאשר הילד סובל מתגובות אלרגיות חוזרות, תגובה קשה, אלרגיה עם סיפור של אסתמה בינונית ומעלה, חשד לאלרגיה לבוטנים, אגוזים, דגים ומאכלי ים או לעקיצת דבורניים יש להמליץ על מעקב במרפאת אלרגיה בקהילה
- יש להמליץ על הצטיידות באפינפרין לשימוש עצמי (Epipen) בילדים לאחר תגובה סיסטמית או בילדים אסטמטיים עם תגובות אלרגיות סיסטמיות גם אם הן מוגבלות לעור. יש לצייד את הילד במרשם מתאים ולהנחות את ההורים לרכוש מיידית את המזרק
פרוגנוזה
שיעור התמותה מאנפילקסיס הוא כ-5%.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Behrman RE, Kleigman RM, Jenson HB. Nelson Textbook of Pediatrics: 17th edition. Philadelphia, Pennsylvania: Saunders 2004;778-92
- Fleisher GR, Ludwig S, Henretig FM. Textbook of Pediatric Emergency Medicine: 5th ed. Philadelphia, Pennsylvania: Lippincott Williams & Wilkins 2006;593-5, 1077-81
- Sampson HA. Anaphylaxis and emergency treatment. Pediatrics 2003;111(6):1601-8
- Golden DB. Insect allergy in children. Current Opinion in Allergy and Clinical Immunology 2006;6:289-93
- Sicherer SH, Sampson HA. Journal of Allergy and Clinical Immunology 2006;117:S470-5