האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תדריך חיסונים - שחפת - Tuberculosis

מתוך ויקירפואה

Vaccination.png

תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים

שם הספר: תדריך חיסונים
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
Vaccination.png
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק תדריך חיסונים - שחפת - Tuberculosis
תחום חיסונים
סימוכין אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020
קישור באתר משרד הבריאות
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חיסונים , שחפת

בדיקות אבחון לשחפת חביונית - Diagnostic tests for latent TB infection

שחפת חביונית (Latent Tuberculosis Infection - LTBI)

שחפת חביונית (Latent Tuberculosis Infection - LTBI) הוא מצב בו חיידקי השחפת (Mycobacterium tuberculosis) נמצאים אצל אדם שנחשף לחיידק בעבר ולא פיתח מחלת שחפת פעילה. אבחון שחפת חביונית מתבצע באמצעות זיהוי תגובה חיסונית אצל הנחשף. אנשים עם שחפת חביונית אינם מדבקים, אך הם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלה פעילה בהמשך חייהם, במיוחד במצבים בהם מערכת החיסונית מוחלשת.

פעילויות איתור וטיפול באנשים עם שחפת חביונית הן חלק חשוב במניעת תחלואה בשחפת.

קיימות שתי שיטות לאבחון שחפת חביונית:

  1. תבחין טוברקולין בשיטת המנטו (Tuberculin Skin Test - (TST) (Mantoux
  2. בדיקות IGRA ‏(Interferon Gamma Release Assay)

תבחין טוברקולין בשיטת המנטו - (Tuberculin Skin Test (mantoux

תבחין הטוברקולין נעשה למטרות סיקור ואבחון שחפת חביונית ושחפת פעילה. תגובה לתבחין מעידה על ריגוש אימונולוגי קודם של הנבדק לחיידקי שחפת מסוגים שונים או לחיסון קודם ב-BCG . עם זאת, אין להתחשב בהרכבות BCG בעבר בעת קביעת המשמעות של תוצאת התבחין.

התבחין מתבצע בשלב אחד או בשני שלבים, בהתאם לנסיבות המקרה ולסוג האוכלוסייה הנבדקת. אדם בריא יפתח תגובה לתבחין תוך כשישה שבועות לאחר ההדבקה בשחפת. לעומת זאת, מדוכא חיסון יפתח תגובה חלשה יותר או עשוי שלא להגיב כלל. ביצוע תבחין חד-פעמי אינו מאפשר הבחנה בין הדבקה טרייה להדבקה קודמת.

בישראל בשימוש תבחיני טוברקולין משתי חברות:

  • Tuberculin PPD - ‏(Sanofi Pasteur, Toronto, Canada)
  • PPD Tuberculin Mammalian - ‏(BB-NCIPD Ltd ,Sofia, Bulgaria)

מטרת התבחין

זיהוי תגובה אימונית, העשויה להצביע על חשיפה קודמת לחיידק׳ שחפת (Mycobacterium tuberculosis).

תבחין טוברקולין - היבטים כלליים

התבחין מתבצע בשלב אחד או בשני שלבים, בהתאם לנסיבות המקרה ולסוג האוכלוסייה הנבדקת. אדם בריא יפתח תגובה לתבחין תוך כשישה שבועות לאחר ההדבקה בשחפת. לעומת זאת, מדוכא חיסון יפתח תגובה חלשה יותר או עשוי שלא להגיב כלל. יש לציין כי ביצוע תבחין חד פעמי אינו מאפשר הבחנה בין הדבקה טרייה להדבקה קודמת.

  • תבחין חד-שלבי
תבחין חד-שלבי מתאים למטרות סיקור (screening) של אוכלוסיות ללא סיכון יתר להדבקות בשחפת.
  • תבחין דו-שלבי (Two Step Test)
תבחין טוברקולין בשני שלבים (Two Step Test) מיועד לאוכלוסייה בסיכון יתר להידבקות בשחפת. זאת, על מנת שניתן יהיה להבדיל בהמשך בין תופעת דחף (Booster) לבין היפוך (Conversion). התבחין השני יבוצע כעבור שבוע ממועד ביצוע התבחין הראשון, ובכל מקרה לא יאוחר מאשר שישה שבועות לאחר ביצועו .
אם בזמן סקירת אוכלוסייה בסיכון גבוה, לא נעשתה בדיקה בשני שלבים כפי שמומלץ, לא תהיה אפשרות להבדיל בהמשך בין תופעת דחף לבין היפוך התבחין עקב הדבקה טרייה.
  • תופעת דחף (Booster effect):
אצל אדם בריא התגובה לטוברקולין עשויה להיחלש במרוצת השנים. בנוסף, שינוי במצב החיסוני (למשל עקב זיהום אחר) עשוי לגרום להחלשות התגובה. במקרה כזה, עלולה להתקבל תגובה שלילית כוזבת (False negative) למרות שלמעשה הייתה הדבקה קודמת בשחפת, אך התבחין אינו מעיד על-כך. חזרה על התבחין תעורר את מערכת החיסון ועקב כך בדיקה חוזרת עשויה להפוך למשמעותית, ומכונה תופעת דחף או Booster effect. התעוררות התגובה מתרחשת 10-14 ימים אחרי התבחין הראשון ויכולה להימשך עד שנה.
  • היפוך (Conversion):
מוגדר כעלייה של למעלה מ-10 מ"מ בגודל התגובה לתבחין טוברקולין בהשוואה לבדיקת הסינון הקודמת בתוך פרק זמן של שנתיים. ההיפוך מהווה עדות להדבקה טרייה בשחפת, מחייב התייחסות מיוחדת ובדרך כלל כרוך בהמלצה לטיפול מניעתי.

קבוצות יעד לביצוע תבחין טוברקולין

  • תבחין חד- שלבי:
  • ילדים בכתות ז', לכל תלמידי השכבה בבתי 0פר שבהם 50% או יותר מאוכלוסיית בית הספר הינם עולים חדשים או מהגרים מארצות בהן שיעור השחפת גבוה[1] (כלומר, הגיעו לישראל בחמש השנים האחרונות). במקרה זה, תבחין הטוברקולין יבוצע לכלל תלמידי שכבת ז' (לעולים ושאינם עולים), פרט לתלמידים שיש לגביהם תיעוד (בפנקס החיסונים) על בדיקה בשנה האחרונה (ראו חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מם' 5/2009 מיולי 2009).
  • תלמידי פנימיות וצוות הפנימיה, ראו נוהל לבצוע בדיקות סינון לשחפת בפנימיות (ראו חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מם' 3/2002, עדכון 21.5.2002).
  • תינוקות/ילדים עולים או מהגרים בני 6 חודשים ועד 4 שנים (כולל) המועמדים לחיסון -BCG (ראו עדכון BCG בתדריך החיסונים 5/2003).
  • תבחין דו - שלבי:
  • עולים / מהגרים, מגיל 6 חודשים ומעלה (למעט תינוקות וילדים המוזכרים בסעיף 3.1.3), שהגיעו לישראל ב-5 השנים האחרונות מארצות בהן שיעור השחפת גבוה[1].
  • עובדי בריאות ועובדים אחרים אשר עלולים להיחשף במסגרת עבודתם לחיידק השחפת (ראו חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 2/2007 מתאריך 18.03.2007).
  • תלמידי מקצועות הבריאות, ראו חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 7/11 מתאריך 31.7.11.
  • יוצאים לחו"ל בני 6 חודשים ומעלה, שיעד הנסיעה כולל מדינות שבהן שיעור תחלואה גבוה לשחפת[1], לפי משך ותנאי שהייה בארץ היעד, מצב בריאותם, גילם ואופי הטיול (ראו התדריך המעודכן למרפאות יוצאים לחו"ל של המחלקה לאפידמיולוגיה). התבחין מבוצע באופן דו-שלבי טרם היציאה, ויש לחזור על הבדיקה באופן חד-שלבי 3 חודשים לאחר שובם ארצה.
  • מגעים הדוקים של חולי שחפת (אנשים המתגוררים במשק בית משותף עם החולה ואחרים על פי תוצאות החקירה האפידמיולוגית).
  • חולים מדוכאי חיסון כגון: נשאי HIV, וכן אנשים המטופלים בתכשירים מדכאי חיסון, כגון הקרנות, חומרים ציטוטוקםיים, אנטי מטבוליים, סטרואידים במינון מדכא חיסון (ראו "טיפול בסטרואידים" - מצב 6 בתדריך זה), או המטופלים ב- infliximab ותכשירים דומים ממשפחת מעכבי α-TNF עד 3 חודשים מסיום הטיפול.
  • מועמדים לקבלת טיפול מדכא חיסון (כמפורט בסעיף 3.2.6), בטרם התחלת הטיפול.

טיב החומר

החומר הוא תמיסת טוברקולין PPD=Purified Protein Derivative, המכיל חלבון של חיידקי שחפת.

אספקת הטוברקולין

הטוברקולין מסופק בבקבוקונים של 1 מ"ל (10 מנות) בצורת נוזל צלול ללא צבע. ריכוז ה -PPD הוא של 5 יחידות (5TU) ב-0.1 מ"ל, מסוג 68-CT.

אחסון,שמירה ושינוע החומר

בהתאם להוראות היצרן

  • אחסון החומר
יש לאחסן את החומר במקרר בטמפרטורה בין 2°C ל- 8°C. אין לשמור את החומר בתא ההקפאה ואין להשתמש בתרכיב שקפא. יש למנוע חשיפת החומר לאור.
  • שמירת החומר לאחר פתיחת הבקבוק
יש להמשיך ולשמור על החומר בטמפרטורה בין 2°C ל- 8°C. ניתן להשתמש בחומר 4 שבועות מיום פתיחתו. לאחר חלוף פרק זמן זה יש להשליך את החומר למיכל המיועד להשמדת חומר ביולוגי. יש לציין את תאריך הפתיחה על הבקבוקון.
  • שינוע החומר
בעת שינוע החומר יש להשתמש בצידניות עם קרחומים. יש לשמור על הפרדה בין החומר לקרחומים/קרח, ולמנוע את חשיפתו לאור.

אופן השימוש

  • מינון
המנה הנה 0.1 מ"ל, 5 יחידות (5TU), לכל האוכלוסייה.
  • ביצוע תבחין טוברקולין בשיטת מנטו (Mantoux)
ההזרקה תתבצע במזרק מיוחד (להזרקת insulin) ומחט בגודל 26-27G. יש לחטא את העור ולהמתין להתייבשות המקום לפני ההזרקה. יש להזריק 0.1 מייל לתור העור (intradermal), עדיף בצד הפנימי (פלקםורי) של האמה. הזרקה נכונה תוביל להופעת בליטה תוך-עורית בת 6 עד 10 מ״מ לפחות במקום ההזרקה. אי הופעת בליטה בגודל זה מעידה שהחומר החרק מתחת לעור (subcutaneous) ואין להתייחם לתבחין זה, אלא לבצע את התבחין מחדש בשיטה הנכונה ובאמה השניה, עוד באותו המועד ואין לדחות את ההזרקה החוזרת למועד מאוחר יותר.
אין ללחוץ על מקום ההזרקה, אך מותר להרטיב את הזרוע לאחר ההזרקה. יש להמתין כ- 20 דקות לאחר ביצוע התבחין בסמוך לחדר האחות.
  • ביצוע תבחין טוברקולין ומתן חיסון חי מוחלש
אם יש צורך בבצוע תבחין טוברקולין, אפשר לבצעו לפני או בו-זמנית עם חיסון חי מוחלש (MMR, MMRV, אבעבועות רוח, פוליו פומי וקדחת צהובה) קריאת תוצאות התבחין תהיה במועד הרגיל.
אם יש צורך בבצוע תבחין טוברקולין לאחר הרכבת חיסון חי מוחלש, יש לדחות את ביצוע התבחין לפחות ב-4 שבועות.
  • התוויות נגד
    1. תגובה קשה להזרקת טוברקולין בעבר.
    2. שחפת פעילה (מתועדת) בעבר.
    3. כוויות או אקזמה מפושטת.

קריאת התבחין

  • מועד הקריאה
הקריאה נעשית 72 שעות לאחר ביצוע התבחין.
אם לא ניתן לקרוא במועד זה, אפשר לקרוא כעבור לא פחות מ-48 שעות, ולא יותר מ -96 שעות לאחר הביצוע.
אם אין אפשרות לקרוא את התוצאות במועדים אלה, יש לחזור על התבחין כעבור שבוע ממועד ההזרקה (במקרה כזה הבדיקה החוזרת הנה למעשה השלב השני של תבחין דו-שלבי).
  • מדידת גודל התגובה
התגובה לתבחין מופיעה כאדמומית היקפית עם התקשות מרכזית במקום ההזרקה. המדידה מתייחסת לגודל ההתקשות (induration) בלבד. את גודלה מודדים בעט-כדורי, תוך משיכת קו רוחבי, בניצב לכיוון האמה (במקביל לרצועת השעון) כלפי מרכז ההתקשות, משני צידיה. יש למדוד את הרווח בין שתי הנקודות המסומנות הסמוכות להתקשות באמצעות סרגל, ולציינה במילימטרים. התגובה המקומית לתבחין יכולה להימשך מספר שבועות.
  • תוצאות התבחין
  • גודל התגובה הנחשב משמעותי ומחייב המשך בירור אינו ערך קבוע. הסף לקביעת גודל התגובה המשמעותית משתנה בהתאם לנסיבות המקרה וסוג האוכלוסייה הנבדקת. ככלל, הסף המשמעותי להמשך ברור נמוך יותר ככל שהסיכון להדבקה גבוה יותר, או ככל שמצב מערכת החיסון התאי של הנבדק מדוכאת יותר, ובכל מקרה אינו תלוי בהרכבת BCG קודמת.
  • לנבדקים שתוצאת תבחין הטוברקולין הראשון הינה משמעותית, אין צורך לבצע תבחין שני, ותוצאה זו היא הקובעת.
  • לנבדקים שתוצאת תבחין הטוברקולין הראשון אינה משמעותית, יש לחזור על התבחין שבוע לאחר ביצוע התבחין הראשון, ביד השנייה ובריכוז זהה של טוברקולין. התוצאה של התבחין השני היא הקובעת.
גודל התגובה המשמעותית לצורר המשך בירור במרכז לאבחון וטיפול בשחפת:
  • באוכלוסיות שאינו בסיכון יתר - סף של 15 מ"מ ומעלה
    1. מועמדים לתבחין מאוכלוסייה בריאה בדרך-כלל, אשר נדרשים להיבדק לצורך סקירה אפידמיולוגית במסגרת בדיקות סינון (תבחין חד שלבי).
    2. עובדי בריאות ואחרים אשר נדרשו להיבדק לצורך קבלה לעבודה ולא ידוע שנחשפו קודם לכן לשחפת (ראו סעיף 6.1.3 בחוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 2/2007: "הנחיות למניעת שחפת אצל עובדי בריאות ועובדים אחרים הנחשפים בצורה משמעותית לשחפת במסגרת עבודתם").
    3. יוצאים לחו"ל, ראו סעיף 3.2.5.
    4. אין צורך לבצע תבחין עורי שני בעובד בריאות חדש אשר משרעת התבחין העורי הראשון שלו גדולה מ-10מ'ימ בתבחין הראשון.
  • באוכלוסיות בסיכון יתר
    1. 5 מ"מ ומעלה
      מגעים הדוקים של חולה שחפת מדבקת ונבדקים מדוכאי חיסון (כפי שמפורט בסעיף 3.2.6 לנוהל זה).
    2. 10 מ"מ ומעלה
    3. עולים מאתיופיה מעל גיל 6 חודשים.
    4. עולים/מהגרים, כפי שמפורט בסעיף 3.2.2.
    5. עובדי בריאות (כמפורט בסעיף 6.1.1 בחוזר ראש שירותי בריאות הציבור 2/2007).
    6. סובלים ממחלות או מצבים בהם יש נטייה לחלות בשחפת בשיעור גבוה כגון: חולי סוכרת לא מאוזנת, לוקמיה ולימפומה, גידולים ממאירים בראש ובצוואר, לאחר ניתוחי מעקף מעי דק-גם, סובלים מאי-םפיקת כליות כרונית, מצב לאחר ניתוח כריתת קיבה וחולי םיליקוזים.

רישום ודיווח תוצאות התבחין

יש לרשום את ממצאי התבחין ברשומה הרפואית של המטופל (תיק רפואי/ תיק בריאות) ובפנקס החיסונים שלו. בתיעוד התבחין יש להקפיד ולמלא את תאריכי הביצוע של התבחין וקריאתו, גודל במילימטרים של כל קריאה, שם המוסד המבצע (תחנה, מרפאה, מלש"ח וכד'), שם מלא וחתימתו של המבצע.

  • אוכלוסיות שאינן בסיכון יתר
תוצאות תבחין הטוברקולין יסוכמו על גבי הטופס המיועד לכך, שיועבר ללשכת הבריאות מיד לאחר סיום הפעולה, על ידי הגורם המבצע. במידה שמדובר בתלמידי פנימיות, לשכת הבריאות תעביר למחלקה לשחפת ואיידם במשרד הבריאות את סיכום תוצאות תבחין הטוברקולין במחוז/ נפה, לא יאוחר מתום שנת הלימודים, לרבות רשימת התלמידים שהופנו למרפאות ריאות ותוצאות הברור.
  • אוכלוסיות בסיכון גבוה
יש לסכם אוכלוסיות אלה (כגון מגעים הדוקים, עובדי בריאות) בטפסים המיועדים לכך.

חיסון ב.ק.ג - BCG

טיב החומר

החומר מורכב מחיידקים חיים-מוחלשים של זן שחפת הפרות. התרכיב נקרא על שמותיהם של שני המדענים אשר הפיקו אותו לראשונה: BCG = Bacillus Calmette Guerin.

קבוצות יעד

חיסון BCG ניתן לילודים וילדים ממשפחות של עולים חדשים ושל תושבים שאינם אזרחי ישראל, המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה[1].

  • עולים חדשים מוגדרים לצורך נוהל זה:
    1. ילדים אזרחי ישראל שנולדו באתיופיה, או לפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים.
    2. ילדים אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה[1] (למעט אתיופיה), עד 5 שנים מהגיעם לישראל.
  • תושבים שאינם אזרחי ישראל השוהים בארץ: ילדים של תושבים שאינם אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות מחלת השחפת גבוהה[1], או שלפחות אחד מהוריהם נולד בארצות הנ"ל, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז הגעתם ארצה.

גיל החיסון

  • ילודים מיד אחרי הלידה, עדיף תוך 3 ימים.
  • ילדים עד גיל 4 שנים (כולל): ילדים שלא חוסנו מיד לאחר הלידה או שאין עדות[2] שחוסנו ב- BCG ממקור אחר, יחוסנו במסגרת השלמת החיסון כמפורט להלן.

ביצוע החיסון: מיקום, אחריות והשלמת חיסונים

  • בבי"ח: אחריות ביצוע החיסון לילוד שנולד בארץ חלה על מחלקת הילודים בביה"ח בו נולד.
  • בקהילה: תינוק שמסיבות שונות לא חוסן בביה"ח לאחר לידתו(עקב בעיה בריאותית או שנולד בחו"ל), יחוסן במסגרת טיפת חלב באחריות של לשכת הבריאות המחוזית/נפתית.

ביצוע תבחין טוברקולין בשיטת מנטו לפני החיסון

  • השלמת הרכבת ה- BCG תבוצע ללא תבחין מנטו עד גיל 6 חודשים (כולל).
  • לתינוקות בני 7 חודשים עד 4 שנים (כולל) שלא חוסנו, יש לבצע תבחין טוברקולין חד- שלבי טרם הרכבת חיסון BCG-n . תינוקות וילדים שבוצע להם תבחין טוברקולין יחוסנו רק אם התוצאה מראה תגובה הקטנה מ- 10 מ"מ.
  • חיסון BCG יורכב ביום קריאת תוצאת תבחין הטוברקולין או בסמוך לו.

נשאות ל - HIV והרכבת BCG

  • תינוק או ילד עד גיל 4 שנים (כולל), שנולד באתיופיה - יש לברר טרם הרכבת BCG את תוצאות הבדיקה של אמו ל- HIV.
  • במקרים שתוצאת בדיקת האיידס של האם שלילית, יחוסן התינוק ללא בדיקת נוגדנים לאיידס.
  • במקרים שתוצאת בדיקה ל- HIV של האם חיובית, ייבדק גם התינוק/ילד לנוכחות נוגדני HIV.
    תינוק/ילד שתוצאת בדיקת הנוגדים שלילית ל- HIV יחוסן ב- BCG. תינוק/ילד שתוצאת הבדיקה שלו חיובית ל- HIV יחוסן ב- BCG, אלא אם הוא סובל מחלת איידס והסיכון שבהרכבת ה- BCG עולה על מעלותיו (לפי שיקול רופא מחוז/נפה).
  • במקרים שבהם לא ידוע אם האם נשאית ל- HIV, ניתן לחסן את התינוק/ילד, אלא באותם מקרים שבהם הוא סובל ממחלת איידס.

חיסון פגים

אין לחסן פגים במסגרת הפגייה. פג המועבר למחלקת ילודים או משוחרר לביתו, יחוסן במחלקת יונקים לפני שחרורו.

אספקת החומר

החומר מסופק בצורת אבקה מוקפאת יבשה (Freeze-dried) בבקבוקון, מלווה בנוזל ממיס מיוחד בבקבוקון אחר.

איחסון החומר והעברתו

יש לאחסן את התרכיב במקרר רגיל בטמפרטורה בין 2°C ל 8°C. אין להקפיא את התרכיב. יש למנוע חשיפת התרכיב לאור. במהלך העברת החומר יש להשתמש בצידנית עם קרחונים.

אופן השימוש

  • הכנת החומר להרכבה
יש לשחזר את החומר אך ורק לפני הזרקתו. מוסיפים לבקבוקון עם אבקת התרכיב את כל הכמות של הנוזל הממיס המסופק ע"י היצרן. יש לנענע את הבקבוקון בעדינות (אין לטלטל בחוזקה) ואחר כך לשאוב את החומר למזרק לשימוש חד-פעמי ולהחזירו באיטיות לבקבוקון פעם או פעמיים, כדי להביא לתמיסה הומוגנית, צלולה וללא צבע.
יש להשתמש בחומר המומס תוך 8 שעות, כשהוא מוחזק כל אותו הזמן בתנאי קירור. לאחר פרק זמן זה, יש להשליך את החומר המומס הנותר למיכל המיועד להשמדת חומר ביולוגי.
  • מינון

מנת תרכיב משוחזר הנה:

- עד גיל שנה: 0.05 מ"ל
- מגיל שנה ומעלה: 0.1 מ"ל
  • שיטת ההרכבה
את ההרכבה מבצעים ע"י הזרקה איטית תוך-עורית Intradermal של מנת התרכיב המשוחזר בחלק העליון של הזרוע השמאלית בין השליש האמצעי לבין השליש העליון של שריר הדלטואיד. הרכבה במקום גבוה מדי על הכתף עלולה לגרום להצטלקות קשה (keloid).
ההזרקה תתבצע במזרק מיוחד (כגון להזרקת Insulin), במחט עדינה בגודל 25-26G. יש לנעוץ רק את קצה המחט לתוך העור כאשר החלק המשופע (המחורר) פונה כלפי מעלה ולהזריק את התרכיב באטיות. אם ההזרקה מתבצעת באופן תקין לשכבה התוך עורית, אמורה להופיע בועה במקום ההרכבה. אם לא מופיעה בועה, אין לחזור פעם שנייה על הרכבת ה- BCG.

מתן תרכיב BCG ותרכיבים אחרים

  • במשך 3 חודשים אין להזריק תרכיב כלשהו באותה זרוע בה ניתן BCG, מפני שעלולה להתפתח דלקת בלוטות לימפה אזורית
  • ניתן לתת בו-זמנית תרכיב BCG עם חיסונים אחרים, ח״ם-מוחלשים או מומתים במקומות הזרקה שונים בגוף
  • אם התרכיבים לא ניתנו בו-זמנית:
  • אין צורך בשמירה על רווח זמן בין הרכבת BCG וחיסונים מומתים (כגון Hib ,HBV ,HAV, IPV ,DTaP, מנינגוקוקים, פנוימוקוקים)
  • יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות בין החיסון בתרכיב BCG ותרכיבים חיים מוחלשים אחרים (כגון MMR/MMRV ועבעבועות רוח). אין צורך במרווח זמן בין מתן BCG לבין מתן 1 OPV-Rota
  • אין צורך בשמירה על רווח זמן בין תרכיב BCG ואימונוגלובולין(סטנדרטי או ספציפיים)

תגובה לאחר ההרכבה

  • תגובה רגילה
שבוע עד שלושה שבועות לאחר הרכבה תקינה, בדרך כלל מופיעה אדמומית (Erythema), חזזית (Papule), וסמט (Pustule) העלולה להתפתח לכיב תוך 3-6 שבועות, ויכולה להופיע הגדלה של בלוטות הלימפה האזוריות. תהליך זה נרפא עצמונית ללא טיפול במשך כשלושה חודשים, ומשאיר צלקת בעור. גם אם לא מופיעה חזזית, אין צורך לחזור על החיסון. אין צורך לטפל בכיב. אם יש הפרשה אפשר לכסותו ע"י פד יבש לא סותם, מבלי למנוע מגע עם אויר. בעת הרחצה אפשר לחבוש את המקום זמנית בלבד בחבישה המגינה נגד מים.
אם מופיעה תגובה לחיסון, מומלץ להימנע מרחצה בים או בבריכה, על מנת לא לזהם את הכיב.
  • סיבוכים
סיבוכים לאחר הרכבת BCG הם בדרך כלל נדירים. יכולים להופיע כיב קשה וממושך, מורסה מקומית ו/או דלקת ממושכת בבלוטות הלימפה האזוריות או ניצור (fistula) מפריש מבלוטה תגובתית. תופעות אלו מופיעות עד החודש הרביעי אחרי ההרכבה.
במקרים של תגובות יתר או סיבוכים, יש להפנות את המטופל למלש"ח לברור אפשרות של מתן טיפול מקומי או םיםטמי, וכן לדווח למחלקה לשחפת וא״דס על טופס "תגובות לחיסון".

הוראות נגד

  • מחלות חדות מלוות חום, עד להחלמה.
  • מחלת עור (כגון זיהום עור מפושט), כוויות.
  • ליקויים במערכת החיסונית, מולדים או נרכשים (ע"י מחלות כגון לוקמיה, לימפומה, קרצינומטוזיס, מחלת א״דס וכוי), או טיפול מדכא חיסון (כגון הקרנות, חומרים ציטוטוקסיים, סטרואידים במינון גבוה).
הערה - במקרה של סיכון גבוה להדבקה בשחפת, מומלץ על הרכבת BCG גם למקרים של HIV-חיוביים ללא סימנים קליניים (ראו גם "מצב 9").
  • היריון - מומלץ להימנע ממתן BCG, על בסיס הסיכון התאורטי של תרכיב חי-מוחלש, למרות שאין תצפיות על נזק שנגרם להתפתחות העובר ע"י חיסון BCG.

רישום ודווח

יש לרשום תאריך הרכבת BCG, המינון, מספר האצווה והשרות בו ניתנה ההרכבה בפנקס החיסונים האישי וברשומון. בנוסף, בשירותים מסוימים ישנם טפסים מיוחדים למטרת רישום מפורט יותר, כגון במרכזי קליטת עולים. יש לדווח בסוף כל שנה על כיסוי החיסון בקרב המועמדים של אותו שנתון. את הנתונים יש למלא עייג נספח מסי 1 ולשלוח ללשכת הבריאות הנפתית שתעביר סיכומים (עייג נספח מסי 2) למחלקה לשחפת וא״דס במשרד הבריאות.

נספח מס' 1

אל: לשכת הבריאות הנפתית

דו"ח כיסוי חיסון BCG לשנת: ____


שם בית החולים: ___________________________________________


שם אחות אחראית מחלקת ילודים: _____________________________

מס' התינוקות שהיו מועמדים לחיסון בשנת _____ מס' התינוקות שקיבלו חיסון בשנת _____


נספח מס' 2

אל: המחלקה לשחפת ואיידס - משרד הבריאות, ירושלים

דו"ח מסכם של כיסוי חיסון BCG לשנת: _____

דו"ח לשכה

שם הנפה: ____________________

שם האחות האפידמיולוגית: ________________________

מס' התינוקות והפעוטים שהיו מועמדים לחיסון בשנת _____ מס' התינוקות והפעוטים שהיו מועמדים שקיבלו חיסון בשנת _____


הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 מעל 100 מקרים חדשים לשנה ל-100,000 אוכלוסיה שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "הערה1" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה
  2. עדות לחיסון תחשב צלקת אופיינית באזור הדלטואיד או רישום מפורט בפנקס החיסונים.