כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תוכניות למניעת סוכרת בישראל - Diabetes prevention programs in Israel"
מתוך ויקירפואה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]] | |שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]] | ||
|תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|200px]] | |תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|200px]] | ||
| − | |valign="top"|שם המחבר= | + | |valign="top"|שם המחבר= ד"ר אביבית כהן |
|שם הפרק= '''תוכניות למניעת סוכרת בישראל''' | |שם הפרק= '''תוכניות למניעת סוכרת בישראל''' | ||
|עורך מדעי=ד"ר אביבית כהן, ד"ר עפרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז | |עורך מדעי=ד"ר אביבית כהן, ד"ר עפרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|סוכרת}} | {{הרחבה|סוכרת}} | ||
| − | העידן הנוכחי של השמנת יתר ותת פעילות גופנית הובילו לעלייה ניכרת בשכיחות מחלות כרוניות נלוות, בייחוד התסמונת המטבולית, סוכרת וסיבוכיהן{{הערה|שם=הערה1|}}. העלויות של הטיפול בסוכרת וסיבוכיה הינן עצומות. העלות המשוערכת של הטיפול בסוכרת בשנת 2012 בארצות הברית הייתה 245 מיליארד דולר אמריקאי{{הערה|שם=הערה2|}}. מאמצים רבים מושקעים | + | העידן הנוכחי של השמנת יתר ותת פעילות גופנית הובילו לעלייה ניכרת בשכיחות מחלות כרוניות נלוות, בייחוד התסמונת המטבולית, סוכרת וסיבוכיהן{{הערה|שם=הערה1| Zimmet P, Alberti KG, Shaw J. Global and societal implications of the diabetesepidemic. Nature. 2001 Dec 13;414(6865):782-7.}}. העלויות של הטיפול בסוכרת וסיבוכיה הינן עצומות. העלות המשוערכת של הטיפול בסוכרת בשנת 2012 בארצות הברית הייתה 245 מיליארד דולר אמריקאי{{הערה|שם=הערה2| American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the U.S. in 2012.Diabetes Care. 2013 Apr;36(4):1033-46.}}. מאמצים רבים מושקעים ע"י מדינות ברחבי העולם למניעת סוכרת. |
מאמצים אלו מכוונים בשתי רמות | מאמצים אלו מכוונים בשתי רמות | ||
#ברמת האוכלוסייה בסיכון - אוכלוסייה הסובלת מטרום סוכרת. | #ברמת האוכלוסייה בסיכון - אוכלוסייה הסובלת מטרום סוכרת. | ||
| − | #ברמת כלל האוכלוסייה - עידוד אורח חיים בריא - תזונה בריאה וביצוע פעילות גופנית | + | #ברמת כלל האוכלוסייה - עידוד אורח חיים בריא - תזונה בריאה וביצוע פעילות גופנית ע"י כלל האוכלוסייה. |
| − | קיימות תוכניות רבות, לאומיות ובינלאומיות, למניעת סוכרת באוכלוסייה בסיכון והן נידונות בפרק העוסק | + | קיימות תוכניות רבות, לאומיות ובינלאומיות, למניעת סוכרת באוכלוסייה בסיכון והן נידונות בפרק העוסק ב"גישה הטיפולית בטרום סוכרת". |
בפרק זה אתמקד בתוכניות המכוונות לכלל האוכלוסייה הקיימות בישראל | בפרק זה אתמקד בתוכניות המכוונות לכלל האוכלוסייה הקיימות בישראל | ||
| + | סקר Israel national health interview survey{{כ}}- II INHIS נערך בשנים 2007-2009 וכלל אוכלוסייה מייצגת של 10,331 משתתפים בגילאי 21 ומעלה {{הערה|שם=הערה3| Israel National Health Interview Survey INHIS-2, 2007–2010: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health Publication 331; 2012.}}. בסקר נמצא כי % 35.4 מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל ו-% 15.4 סובלים מהשמנת יתר. מספרים אלו הם במגמת עלייה בהשוואה לסקר INHIS I אשר נערך בשנים 2003-2004{{כ}}{{הערה|שם=הערה4| Israel National Health Interview Survey INHIS-1, 2003–2004: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health Publication 294; 2006.}} וציין אחוזי עודף משקל והשמנה של % 30.4 ו-% 14.4 בהתאמה. בסקר שנערך בגני ילדים בישראל נמצא כי 15% מהילדים סובלים מעודף משקל{{הערה|שם=הערה5| Pinhas-Hamiel O, Bar-Zvi E, Boyko V, Reichman B, Lerner-Geva L. Prevalence of overweight in kindergarten children in the centre of Israel: association with lifestyle habits. Child Care Health Dev 2009;35(2):147–52.}}. מחקר נוסף אשר השווה נתוני BMI של מתבגרים טרום גיוס אשר נבדקו בשנים 1967 ו- 2010 הדגימו. כי שכיחות ההשמנה עלתה באופן משמעותי בשנים אלו; בגברים שכיחות ההשמנה עלתה מ-1.38% ל-% 6.33 ואילו בנשים נמצאה עלייה מ-% 0.88 ל-5.21%{{כ}}{{הערה|שם=הערה6| Meydan C, Afek A, Derazne E, Tzur D, Twig G, Gordon B, Shamiss A. Population-based trends in overweight and obesity: a comparative study of 2,148,342 Israeli male and female adolescents born 1950-1993. PediatrObes. 2013 Apr;8(2):98-111}} נתונים אלו מצביעים על כך כי מגיפת ההשמנה של העולם המערבי פגעה גם בישראל ויש לפתח תוכניות בכדי לעצור את העלייה בשכיחות ההשמנה, והתחלואה הנלווית אליה. | ||
| − | + | בסוף שנת 2011 הוגשה הטיוטה הסופית של מיזם "ישראל בריאה 2020" אשר נגע בהיבטים שונים של בריאות הציבור{{הערה|שם=הערה7| Lev B, Rosenberg E, Shohat T. Healthy Israel 2020. Available at: https://extranet.who.int/nutrition/gina/sites/default/files/ISR%202011%20Health%20Behaviors.pdf (accessed July 2014).}} | |
| − | + | ||
| − | + | בגיבוש המסמך השתתפו ועדות מקצועיות רבות אשר כללו אנשי ממשל, ארגוני הבריאות, האקדמיה ועוד וחקרו את שכיחות התחלואה, המלצות ישנות, תוכניות הקיימות בעולם ויעילותם והחלטה על יעדים ומיזמים עתידיים. חלק מוועדות המשנה של מיזם זה עסקו במיגור תופעת ההשמנה והסוכרת הנלווית. אלו התמקדו: | |
| − | + | #מניעה וטיפול בהשמנת יתר; | |
| − | + | #קידום פעילות גופנית; | |
| − | + | #עידוד תזונה בריאה. | |
| − | + | ||
| − | + | על סמך עקרונות אלו קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקידום התוכנית לאורח חיים פעיל ובריא במדינת ישראל. פרטי התוכניות והיעדים המפורטים ניתן למצוא במקור {{הערה|שם=הערה8| http://www.sela.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2011/12/des3921.htm (accessed July 2014).}}. | |
| − | + | ||
| − | בסוף שנת | + | ברוח דברים אלו הוגשה גם מס‘ פעמים לכנסת הצעת חוק אורח חיים בריא - בגרסתה האחרונה הוגשה ע"י חבר הכנסת אמנון כהן בשנת - 2013{{כ}}{{הערה|שם=הערה9| http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/737.rtf(accessed July 2014)}} הצעה דומה לזו אשר הוגשה ע"י חברת הכנסת רחל אדטו בכנסת ה- 18. עיקרי הצעת החוק כוללים: |
| − | בגיבוש המסמך השתתפו ועדות מקצועיות רבות אשר כללו אנשי ממשל, ארגוני הבריאות, האקדמיה ועוד וחקרו את | + | *הגדרה של חובת דיווח לכנסת ולממשלה אודות אחוז חולי הסוכרת והסובלים מהשמנת יתר בכלל האוכלוסייה ובחלוקה לפי גיל, מין, ומגזר. כמו כן נדרשים משרדי הממשלה לדווח על הפעילויות אשר ביצעו בתחום זה. |
| − | שכיחות התחלואה, המלצות ישנות, תוכניות הקיימות בעולם ויעילותם והחלטה על יעדים ומיזמים עתידיים. חלק | + | *תוכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית ע"י קופות החולים. |
| − | מוועדות המשנה של מיזם זה עסקו במיגור תופעת ההשמנה והסוכרת הנלווית. אלו התמקדו: | + | *מתן הטבות לעסק בריא. |
| − | יתר; | + | *הקמת מסלולי הליכה, אופניים, ומתקני כושר פתוחים במסגרת הרשויות המקומיות. |
| − | על סמך עקרונות אלו קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקידום התוכנית לאורח חיים פעיל ובריא במדינת ישראל. פרטי | + | *הטמעת אורח חיים בריא בחברות ובמפעלים. מינוי רכז בריאות בכל מקום עבודה גדול מספיק אשר יהיה אחראי על הטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה, קבלת החלטות לגבי המזון הנמכר במקום והנגשת הפעילות הגופנית המבוצעת במקום. |
| − | התוכניות והיעדים המפורטים ניתן למצוא במקור | + | *הטמעת אורח חיים בריא במוסדות חינוך, החל מגני ילדים וכלה במוסדות להשכלה גבוהה. |
| − | ברוח דברים אלו הוגשה גם מס‘ פעמים לכנסת הצעת חוק אורח חיים בריא - בגרסתה האחרונה הוגשה | + | *הגבלת פרסום מזונות לא בריאים. |
| − | כהן בשנת - | + | *סימון תזונתי במסעדות ובתי אוכל |
| − | + | *הגבלת שיווקם של מזונות המזיקים לבריאות ובמקביל מתן תמריצים לחברות המשווקות מזונות בריאים והטלת מיסוי על חברות המשווקות מזונות המזיקים לבריאות. | |
| − | ובחלוקה לפי גיל, מין, ומגזר. כמו כן נדרשים משרדי הממשלה לדווח על הפעילויות אשר ביצעו בתחום זה. | + | |
| − | + | מטרת הצעת חוק זו היא לגעת במידת האפשר בכל ההיבטים של החיים היומיומיים ולהציע לאזרחים כלים באמצעותם ישמור על בריאותם ותינתן להם אפשרות אמיתית להימנע ולהינצל ממגפת הסוכרת וההשמנה. | |
| − | + | ||
| − | + | הצעת חוק זו טרם התקבלה בגרסותיה השונות, אך עם זאת חלק מהעקרונות עליהם היא מושתתת מיושמים כבר בשטח כפי שיפורט להלן. | |
| − | |||
| − | על הטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה, קבלת החלטות לגבי המזון הנמכר במקום והנגשת הפעילות הגופנית | ||
| − | המבוצעת במקום. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
יישום אמיתי של הצעת החוק מחייב שיתוף פעולה של דיסציפלינות שונות הכוללות: | יישום אמיתי של הצעת החוק מחייב שיתוף פעולה של דיסציפלינות שונות הכוללות: | ||
| − | + | *רשויות מקומיות | |
| − | + | *מקומות עבודה | |
| − | + | *מערכת החינוך | |
| − | + | *מערכת הבריאות | |
| − | + | *תעשיית המזון | |
| − | + | *שיווק ותקשורת | |
| − | + | *חקיקה | |
| − | רבים מההדגשים הקיימים בהצעת החוק כבר מיושמים בפועל במקומות שונים במדינת ישראל וישנן תוכניות רבות אשר | + | |
| − | כבר פועלות בשטח זה מס‘ שנים. | + | רבים מההדגשים הקיימים בהצעת החוק כבר מיושמים בפועל במקומות שונים במדינת ישראל וישנן תוכניות רבות אשר כבר פועלות בשטח זה מס‘ שנים. יוצגו חלק מתוכניות אלו. |
| − | ==הפורום הישראלי לאורח חיים | + | ==הפורום הישראלי לאורח חיים בריא{{הערה|שם=הערה10| The Israeli forum for a healthy lifestyle. Available at: https://www.facebook.com/optimisticside(accessed July 2014).}}== |
| + | |||
| + | מטרות הפורום הן לעודד אורח חיים בריא ברמה האישית, העירונית והלאומית. הפורום משלב יחסי ציבור יחד עם הפעלה של עיריות, גופים ממשלתיים וגופים עסקיים במגמה לשנות את סדרי העדיפויות הקיימים בחברה. פרופ‘ איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, מוביל פורום זה ובין חבריו ניתן לכלול רופאים, חברי כנסת, ראשי עיריות ודמויות מפתח בחברה הישראלית, כמו גם אנשים וארגונים המעורבים בתעשיית המזון. | ||
| + | |||
| + | הפורום עושה כל שביכולתו לעודד חקיקה בתחום אורח החיים הבריא ונעזר באמצעי פרסום ומדיה חברתית בכדי להגביר את רמת הידע באוכלוסייה ולחנך לנזקים הנובעים מעודף משקל ותת פעילות גופנית. הפרום תומך באיגודים גדולים המעוניינים לקיים אורח חיים בריא בתוכם כגון צה"ל, אוניברסיטאות או איגודים שונים. | ||
| + | |||
| + | הפורום הקים מיזמים שונים, הבולט שבהם היה הקמת מודל של "עיר בריאה" בעיר אשדוד. בעיר זו הוצאו לפועל תכניות אשר מטרתן יצירת שינוי בר משמעות במודעות הציבורית לאורח חיים בריא. אלו כללו: | ||
| + | * שיפור הנגישות של מתקני פעילות גופנית במקביל להקמת מתקנים בשטחים הציבוריים. | ||
| + | * יצירת מסלולי הליכה ומסלולי אופניים ברחבי העיר. | ||
| + | * תכניות ייחודיות לאוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים בעיר - האוכלוסייה האתיופית והאוכלוסייה החרדית. | ||
| + | * תוכניות ייעודיות לכל קבוצות הגיל - גני ילדים, בתי ספר, סטודנטים, חיילים, מקומות עבודה וגמלאים. | ||
| + | * פעילויות משותפות להורים וילדים בימי שישי בגנים הציבוריים בעיר. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
בעיר זו בלט שיתוף הפעולה של ראש העיריה בקידום המיזמים ותרם רבות להצלחתם. | בעיר זו בלט שיתוף הפעולה של ראש העיריה בקידום המיזמים ותרם רבות להצלחתם. | ||
| − | ==שנת | + | ==שנת "אורח חיים פעיל ובריא" במערכת החינוך== |
. | . | ||
| − | במהלך השנים 2009-2010הופעלה בכ- | + | במהלך השנים 2009-2010הופעלה בכ- 23 גני ילדים ובתי ספר ברחבי הארץ תוכנית לקידום אורח חיים בריא{{הערה|שם=הערה11| The BINA program for a healthy lifestyle for children in Israel. Summary. January 2011.}}, {{הערה|שהערה12| www.tafuralay.co.il (accessed July 2014)}} |
| + | |||
התוכנית היוותה למעשה פיילוט ונועדה לבחון את ישימות התוכנית ואחוזי הצלחתה. עקרונות התוכנית כללו: | התוכנית היוותה למעשה פיילוט ונועדה לבחון את ישימות התוכנית ואחוזי הצלחתה. עקרונות התוכנית כללו: | ||
| − | + | * יצירת סביבה תומכת בריאות במקום הלימודים. | |
| − | + | * יצירת מחויבות ליעדי תוכנית ע"י כל המעורבים בדבר. | |
| − | + | * שיתוף תלמידים, הורים, מורים, צוות בית ספר והרשויות המקומיות בגיבוש התוכנית והגדרה יעדיה. | |
| − | + | * שילוב נושאי בריאות בתוכנית הלימודים. | |
| − | + | * שילוב סדנאות מעשיות בתוכנית בכדי לאפשר לילדים ליישם את הנלמד מבחינת תזונה ופעילות גופנית. | |
| − | + | * ניטור של התוכנית תוך כדי ביצועה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | תוכנית ההתערבות הראשונית, הפיילוט, נמשכה כ- 6-8 חודשים. לא נצפתה ירידה ב- BMI בעקבות ההתערבות, ייתכן שבשל משך הזמן הקצר. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | = | + | בשנה שלאחר מכן, הורחבה התוכנית לשנת "אורח חיים פעיל ובריא בישראל" {{הערה|שם=הערה13| http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Briut/ShnatBriut/ (accessed July 2014)}}. בתי ספר רבים נענו לקריאתו של משרד החינוך להצטרף לתוכנית ולהיות "בית ספר מקדם בריאות". בתי ספר אלו זכו למענק כספי וליווי של וועדת היגוי מטעם משרד החינוך במהלך השנה. נושאים אשר נדונו במהלך הלימודים כללו: |
| − | + | * עקרונות תזונה בריאה. | |
| − | + | * פירמידת המזון. | |
| − | + | * הכרות עם תכולת מזונות, ללמוד לקרוא תוויות מזון. | |
| + | * "הכריך הבריא". | ||
| + | * חשיבות אכילה משפחתית משותפת. | ||
| + | * צמצום שתיה מתוקה ואכילת ממתקים. | ||
| + | * שתיה רבה של מים. | ||
| + | * חשיבות פעילות גופנית ושילובה באורח החיים היומיומי. | ||
| + | * היבטים של תרבות ומסורת בתזונה. | ||
| − | + | תוכניות ייחודיות נכתבו למגזרים בעלי צרכים מיוחדים כגון המגזר הערבי והמגזר הדתי והחרדי. לבתי הספר ניתנה האוטונומיה להגדיר את התוכנית כהבנתם, וכל בתי הספר נדרשו להציג את יעדיהם ומידת העמידה ביעדים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | במסגרת תוכנית זו, הונחו בתי הספר לפי חוזר משרד החינוך להימנע ממכירת שתיה קלה ומזון שאינו בריא במכונות לממכר מזון בבתי הספר. אנו מקווים כי תחום זה יעוגן במסגרת חקיקה בהקדם. | ||
| − | + | ==רשת ערים בריאות בישראל{{הערה|שם=הערה14| http://www.healthycities.co.il (accessed July 2014).}}== | |
| − | + | רשת ערים בריאות בישראל נוסדה בשנת 1990 כחלק מרשת ערים בריאות בינלאומית, אשר נוסדה ע"י ה-WHO. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | מטרת רשת זו הינה להעמיד את נושא הבריאות בראש סדר העדיפויות החברתי, הכלכלי והפוליטי של ראשי הערים. | ||
| + | כרגע חברות ברשת קרוב ל- 40 ערים ומועצות אזוריות. | ||
| + | עקרונות ההשתתפות ברשת ערים בריאות כוללים: | ||
| + | * שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לבין אישי ציבור בסקטור הפרטי וארגונים התנדבותיים. | ||
| + | * איסוף מידע לגבי הרגלי האוכלוסייה, צרכיה, והחסמים המונעים מהתושבים לבצע פעילות גופנית. | ||
| + | * ייזום תוכניות המבוססות על המלצות ה- WHO כמו גם על התייעצות עם מומחים מקומיים. | ||
| + | * בנית תוכנית מתאר עירונית אשר תעודד פעילות גופנית: הנגשת בתי ספר, פארקים, מרכזי קניות ומקומות עבודה ועידוד הליכה רגלית או נסיעה באופניים ממקום למקום. | ||
| + | * על כל תוכנית להציב יעדים, לקבוע מדדים וסדרי עדיפויות ובהמשך להגיע ליישום התוכנית | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 174: | שורה 134: | ||
| − | {{ייחוס| | + | {{ייחוס|ד"ר אביבית כהן, יחידת הסוכרת, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים, מנהלת מכון סוכרת, מכבי שירותי בריאות ירושלים}} |
<center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|דר' עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center> | <center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|דר' עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center> | ||
גרסה מ־06:54, 21 במאי 2016
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר אביבית כהן | |
| שם הפרק | תוכניות למניעת סוכרת בישראל | |
| עורך מדעי | ד"ר אביבית כהן, ד"ר עפרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מוציא לאור | The medical group | |
| מועד הוצאה | 2015 | |
| מספר עמודים | 394 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
העידן הנוכחי של השמנת יתר ותת פעילות גופנית הובילו לעלייה ניכרת בשכיחות מחלות כרוניות נלוות, בייחוד התסמונת המטבולית, סוכרת וסיבוכיהן[1]. העלויות של הטיפול בסוכרת וסיבוכיה הינן עצומות. העלות המשוערכת של הטיפול בסוכרת בשנת 2012 בארצות הברית הייתה 245 מיליארד דולר אמריקאי[2]. מאמצים רבים מושקעים ע"י מדינות ברחבי העולם למניעת סוכרת.
מאמצים אלו מכוונים בשתי רמות
- ברמת האוכלוסייה בסיכון - אוכלוסייה הסובלת מטרום סוכרת.
- ברמת כלל האוכלוסייה - עידוד אורח חיים בריא - תזונה בריאה וביצוע פעילות גופנית ע"י כלל האוכלוסייה.
קיימות תוכניות רבות, לאומיות ובינלאומיות, למניעת סוכרת באוכלוסייה בסיכון והן נידונות בפרק העוסק ב"גישה הטיפולית בטרום סוכרת".
בפרק זה אתמקד בתוכניות המכוונות לכלל האוכלוסייה הקיימות בישראל
סקר Israel national health interview survey- II INHIS נערך בשנים 2007-2009 וכלל אוכלוסייה מייצגת של 10,331 משתתפים בגילאי 21 ומעלה [3]. בסקר נמצא כי % 35.4 מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל ו-% 15.4 סובלים מהשמנת יתר. מספרים אלו הם במגמת עלייה בהשוואה לסקר INHIS I אשר נערך בשנים 2003-2004[4] וציין אחוזי עודף משקל והשמנה של % 30.4 ו-% 14.4 בהתאמה. בסקר שנערך בגני ילדים בישראל נמצא כי 15% מהילדים סובלים מעודף משקל[5]. מחקר נוסף אשר השווה נתוני BMI של מתבגרים טרום גיוס אשר נבדקו בשנים 1967 ו- 2010 הדגימו. כי שכיחות ההשמנה עלתה באופן משמעותי בשנים אלו; בגברים שכיחות ההשמנה עלתה מ-1.38% ל-% 6.33 ואילו בנשים נמצאה עלייה מ-% 0.88 ל-5.21%[6] נתונים אלו מצביעים על כך כי מגיפת ההשמנה של העולם המערבי פגעה גם בישראל ויש לפתח תוכניות בכדי לעצור את העלייה בשכיחות ההשמנה, והתחלואה הנלווית אליה.
בסוף שנת 2011 הוגשה הטיוטה הסופית של מיזם "ישראל בריאה 2020" אשר נגע בהיבטים שונים של בריאות הציבור[7]
בגיבוש המסמך השתתפו ועדות מקצועיות רבות אשר כללו אנשי ממשל, ארגוני הבריאות, האקדמיה ועוד וחקרו את שכיחות התחלואה, המלצות ישנות, תוכניות הקיימות בעולם ויעילותם והחלטה על יעדים ומיזמים עתידיים. חלק מוועדות המשנה של מיזם זה עסקו במיגור תופעת ההשמנה והסוכרת הנלווית. אלו התמקדו:
- מניעה וטיפול בהשמנת יתר;
- קידום פעילות גופנית;
- עידוד תזונה בריאה.
על סמך עקרונות אלו קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקידום התוכנית לאורח חיים פעיל ובריא במדינת ישראל. פרטי התוכניות והיעדים המפורטים ניתן למצוא במקור [8].
ברוח דברים אלו הוגשה גם מס‘ פעמים לכנסת הצעת חוק אורח חיים בריא - בגרסתה האחרונה הוגשה ע"י חבר הכנסת אמנון כהן בשנת - 2013[9] הצעה דומה לזו אשר הוגשה ע"י חברת הכנסת רחל אדטו בכנסת ה- 18. עיקרי הצעת החוק כוללים:
- הגדרה של חובת דיווח לכנסת ולממשלה אודות אחוז חולי הסוכרת והסובלים מהשמנת יתר בכלל האוכלוסייה ובחלוקה לפי גיל, מין, ומגזר. כמו כן נדרשים משרדי הממשלה לדווח על הפעילויות אשר ביצעו בתחום זה.
- תוכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית ע"י קופות החולים.
- מתן הטבות לעסק בריא.
- הקמת מסלולי הליכה, אופניים, ומתקני כושר פתוחים במסגרת הרשויות המקומיות.
- הטמעת אורח חיים בריא בחברות ובמפעלים. מינוי רכז בריאות בכל מקום עבודה גדול מספיק אשר יהיה אחראי על הטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה, קבלת החלטות לגבי המזון הנמכר במקום והנגשת הפעילות הגופנית המבוצעת במקום.
- הטמעת אורח חיים בריא במוסדות חינוך, החל מגני ילדים וכלה במוסדות להשכלה גבוהה.
- הגבלת פרסום מזונות לא בריאים.
- סימון תזונתי במסעדות ובתי אוכל
- הגבלת שיווקם של מזונות המזיקים לבריאות ובמקביל מתן תמריצים לחברות המשווקות מזונות בריאים והטלת מיסוי על חברות המשווקות מזונות המזיקים לבריאות.
מטרת הצעת חוק זו היא לגעת במידת האפשר בכל ההיבטים של החיים היומיומיים ולהציע לאזרחים כלים באמצעותם ישמור על בריאותם ותינתן להם אפשרות אמיתית להימנע ולהינצל ממגפת הסוכרת וההשמנה.
הצעת חוק זו טרם התקבלה בגרסותיה השונות, אך עם זאת חלק מהעקרונות עליהם היא מושתתת מיושמים כבר בשטח כפי שיפורט להלן.
יישום אמיתי של הצעת החוק מחייב שיתוף פעולה של דיסציפלינות שונות הכוללות:
- רשויות מקומיות
- מקומות עבודה
- מערכת החינוך
- מערכת הבריאות
- תעשיית המזון
- שיווק ותקשורת
- חקיקה
רבים מההדגשים הקיימים בהצעת החוק כבר מיושמים בפועל במקומות שונים במדינת ישראל וישנן תוכניות רבות אשר כבר פועלות בשטח זה מס‘ שנים. יוצגו חלק מתוכניות אלו.
הפורום הישראלי לאורח חיים בריא[10]
מטרות הפורום הן לעודד אורח חיים בריא ברמה האישית, העירונית והלאומית. הפורום משלב יחסי ציבור יחד עם הפעלה של עיריות, גופים ממשלתיים וגופים עסקיים במגמה לשנות את סדרי העדיפויות הקיימים בחברה. פרופ‘ איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, מוביל פורום זה ובין חבריו ניתן לכלול רופאים, חברי כנסת, ראשי עיריות ודמויות מפתח בחברה הישראלית, כמו גם אנשים וארגונים המעורבים בתעשיית המזון.
הפורום עושה כל שביכולתו לעודד חקיקה בתחום אורח החיים הבריא ונעזר באמצעי פרסום ומדיה חברתית בכדי להגביר את רמת הידע באוכלוסייה ולחנך לנזקים הנובעים מעודף משקל ותת פעילות גופנית. הפרום תומך באיגודים גדולים המעוניינים לקיים אורח חיים בריא בתוכם כגון צה"ל, אוניברסיטאות או איגודים שונים.
הפורום הקים מיזמים שונים, הבולט שבהם היה הקמת מודל של "עיר בריאה" בעיר אשדוד. בעיר זו הוצאו לפועל תכניות אשר מטרתן יצירת שינוי בר משמעות במודעות הציבורית לאורח חיים בריא. אלו כללו:
- שיפור הנגישות של מתקני פעילות גופנית במקביל להקמת מתקנים בשטחים הציבוריים.
- יצירת מסלולי הליכה ומסלולי אופניים ברחבי העיר.
- תכניות ייחודיות לאוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים בעיר - האוכלוסייה האתיופית והאוכלוסייה החרדית.
- תוכניות ייעודיות לכל קבוצות הגיל - גני ילדים, בתי ספר, סטודנטים, חיילים, מקומות עבודה וגמלאים.
- פעילויות משותפות להורים וילדים בימי שישי בגנים הציבוריים בעיר.
בעיר זו בלט שיתוף הפעולה של ראש העיריה בקידום המיזמים ותרם רבות להצלחתם.
שנת "אורח חיים פעיל ובריא" במערכת החינוך
. במהלך השנים 2009-2010הופעלה בכ- 23 גני ילדים ובתי ספר ברחבי הארץ תוכנית לקידום אורח חיים בריא[11], [12]
התוכנית היוותה למעשה פיילוט ונועדה לבחון את ישימות התוכנית ואחוזי הצלחתה. עקרונות התוכנית כללו:
- יצירת סביבה תומכת בריאות במקום הלימודים.
- יצירת מחויבות ליעדי תוכנית ע"י כל המעורבים בדבר.
- שיתוף תלמידים, הורים, מורים, צוות בית ספר והרשויות המקומיות בגיבוש התוכנית והגדרה יעדיה.
- שילוב נושאי בריאות בתוכנית הלימודים.
- שילוב סדנאות מעשיות בתוכנית בכדי לאפשר לילדים ליישם את הנלמד מבחינת תזונה ופעילות גופנית.
- ניטור של התוכנית תוך כדי ביצועה.
תוכנית ההתערבות הראשונית, הפיילוט, נמשכה כ- 6-8 חודשים. לא נצפתה ירידה ב- BMI בעקבות ההתערבות, ייתכן שבשל משך הזמן הקצר.
בשנה שלאחר מכן, הורחבה התוכנית לשנת "אורח חיים פעיל ובריא בישראל" [13]. בתי ספר רבים נענו לקריאתו של משרד החינוך להצטרף לתוכנית ולהיות "בית ספר מקדם בריאות". בתי ספר אלו זכו למענק כספי וליווי של וועדת היגוי מטעם משרד החינוך במהלך השנה. נושאים אשר נדונו במהלך הלימודים כללו:
- עקרונות תזונה בריאה.
- פירמידת המזון.
- הכרות עם תכולת מזונות, ללמוד לקרוא תוויות מזון.
- "הכריך הבריא".
- חשיבות אכילה משפחתית משותפת.
- צמצום שתיה מתוקה ואכילת ממתקים.
- שתיה רבה של מים.
- חשיבות פעילות גופנית ושילובה באורח החיים היומיומי.
- היבטים של תרבות ומסורת בתזונה.
תוכניות ייחודיות נכתבו למגזרים בעלי צרכים מיוחדים כגון המגזר הערבי והמגזר הדתי והחרדי. לבתי הספר ניתנה האוטונומיה להגדיר את התוכנית כהבנתם, וכל בתי הספר נדרשו להציג את יעדיהם ומידת העמידה ביעדים.
במסגרת תוכנית זו, הונחו בתי הספר לפי חוזר משרד החינוך להימנע ממכירת שתיה קלה ומזון שאינו בריא במכונות לממכר מזון בבתי הספר. אנו מקווים כי תחום זה יעוגן במסגרת חקיקה בהקדם.
רשת ערים בריאות בישראל[14]
רשת ערים בריאות בישראל נוסדה בשנת 1990 כחלק מרשת ערים בריאות בינלאומית, אשר נוסדה ע"י ה-WHO.
מטרת רשת זו הינה להעמיד את נושא הבריאות בראש סדר העדיפויות החברתי, הכלכלי והפוליטי של ראשי הערים.
כרגע חברות ברשת קרוב ל- 40 ערים ומועצות אזוריות.
עקרונות ההשתתפות ברשת ערים בריאות כוללים:
- שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לבין אישי ציבור בסקטור הפרטי וארגונים התנדבותיים.
- איסוף מידע לגבי הרגלי האוכלוסייה, צרכיה, והחסמים המונעים מהתושבים לבצע פעילות גופנית.
- ייזום תוכניות המבוססות על המלצות ה- WHO כמו גם על התייעצות עם מומחים מקומיים.
- בנית תוכנית מתאר עירונית אשר תעודד פעילות גופנית: הנגשת בתי ספר, פארקים, מרכזי קניות ומקומות עבודה ועידוד הליכה רגלית או נסיעה באופניים ממקום למקום.
- על כל תוכנית להציב יעדים, לקבוע מדדים וסדרי עדיפויות ובהמשך להגיע ליישום התוכנית
ביבליוגרפיה
- ↑ Zimmet P, Alberti KG, Shaw J. Global and societal implications of the diabetesepidemic. Nature. 2001 Dec 13;414(6865):782-7.
- ↑ American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the U.S. in 2012.Diabetes Care. 2013 Apr;36(4):1033-46.
- ↑ Israel National Health Interview Survey INHIS-2, 2007–2010: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health Publication 331; 2012.
- ↑ Israel National Health Interview Survey INHIS-1, 2003–2004: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health Publication 294; 2006.
- ↑ Pinhas-Hamiel O, Bar-Zvi E, Boyko V, Reichman B, Lerner-Geva L. Prevalence of overweight in kindergarten children in the centre of Israel: association with lifestyle habits. Child Care Health Dev 2009;35(2):147–52.
- ↑ Meydan C, Afek A, Derazne E, Tzur D, Twig G, Gordon B, Shamiss A. Population-based trends in overweight and obesity: a comparative study of 2,148,342 Israeli male and female adolescents born 1950-1993. PediatrObes. 2013 Apr;8(2):98-111
- ↑ Lev B, Rosenberg E, Shohat T. Healthy Israel 2020. Available at: https://extranet.who.int/nutrition/gina/sites/default/files/ISR%202011%20Health%20Behaviors.pdf (accessed July 2014).
- ↑ http://www.sela.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2011/12/des3921.htm (accessed July 2014).
- ↑ http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/737.rtf(accessed July 2014)
- ↑ The Israeli forum for a healthy lifestyle. Available at: https://www.facebook.com/optimisticside(accessed July 2014).
- ↑ The BINA program for a healthy lifestyle for children in Israel. Summary. January 2011.
- ↑ שהערה12
- ↑ http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Briut/ShnatBriut/ (accessed July 2014)
- ↑ http://www.healthycities.co.il (accessed July 2014).
ראו גם
- לנושא הקודם: סיווג סוגי הסוכרת והמשמעות הטיפולית - Classification of diabetes and its therapeutic significance
- לנושא הבא: אבחון סוכרת - עבר והווה - Diabetes diagnosis - past and present
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אביבית כהן, יחידת הסוכרת, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים, מנהלת מכון סוכרת, מכבי שירותי בריאות ירושלים
עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני