האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "תוכניות למניעת סוכרת בישראל - Diabetes prevention programs in Israel"

מתוך ויקירפואה

(שינוי יעד ההפניה מהדף מניעת סוכרת לדף מניעת סוכרת בישראל)
תגית: שינוי יעד הפניה
 
(37 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
+
#הפניה [[מניעת סוכרת בישראל]]
{{ספר|
 
|שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]
 
|תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|200px]]
 
|valign="top"|שם המחבר= ד“ר אביבית כהן
 
|שם הפרק= '''תוכניות למניעת סוכרת בישראל'''
 
|עורך מדעי=ד"ר אביבית כהן, ד"ר עפרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז
 
|valign="top"|מאת=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
 
|מוציא לאור=The medical group
 
|מועד הוצאה=2015
 
|מספר עמודים=394
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
{{הרחבה|סוכרת}}
 
העידן הנוכחי של השמנת יתר ותת פעילות גופנית הובילו לעלייה ניכרת בשכיחות מחלות כרוניות נלוות, בייחוד התסמונת המטבולית, סוכרת וסיבוכיהן{{הערה|שם=הערה1|}}. העלויות של הטיפול בסוכרת וסיבוכיה הינן עצומות. העלות המשוערכת של הטיפול בסוכרת בשנת  2012 בארצות הברית הייתה  245 מיליארד דולר אמריקאי{{הערה|שם=הערה2|}}. מאמצים רבים מושקעים ע“י מדינות ברחבי העולם למניעת סוכרת.
 
 
 
מאמצים אלו מכוונים בשתי רמות
 
#ברמת האוכלוסייה בסיכון - אוכלוסייה הסובלת מטרום סוכרת.
 
#ברמת כלל האוכלוסייה - עידוד אורח חיים בריא - תזונה בריאה וביצוע פעילות גופנית ע“י כלל האוכלוסייה.
 
 
 
קיימות תוכניות רבות, לאומיות ובינלאומיות, למניעת סוכרת באוכלוסייה בסיכון והן נידונות בפרק העוסק ב“גישה הטיפולית בטרום סוכרת“.
 
 
 
בפרק זה אתמקד בתוכניות המכוונות לכלל האוכלוסייה הקיימות בישראל
 
 
 
 
 
וכלל אוכלוסייה מייצגת של2007-2009  נערך בשניםINHIS II–Israel national health interview survey סקר
 
10,331משתתפים בגילאי  21ומעלה .3בסקר נמצא כי % 35.4מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל ו-% 15.4 סובלים
 
מהשמנת יתר. מספרים אלו הינם במגמת עלייה בהשוואה לסקר  INHIS Iאשר נערך בשנים  42003-2004וציין אחוזי
 
עודף משקל והשמנה של % 30.4ו-% 14.4בהתאמה. בסקר שנערך לאחרונה בגני ילדים בישראל נמצא כי %15
 
מהילדים סובלים מעודף משקל .5מחקר נוסף אשר השווה נתוני  BMIשל מתבגרים טרום גיוס אשר נבדקו בשנים 1967
 
ו- 2010הדגימו. כי שכיחות ההשמנה עלתה באופן משמעותי בשנים אלו; בגברים שכיחות ההשמנה עלתה מ-%1.38
 
ל-% 6.33ואילו בנשים נמצאה עלייה מ-% 0.88ל-% .65.21נתונים אלו מצביעים על כך כי מגיפת ההשמנה של העולם
 
המערבי פגעה גם בישראל ויש לפתח תוכניות בכדי לעצור את העלייה בשכיחות ההשמנה, והתחלואה הנלווית אליה.
 
.
 
בסוף שנת  2011הוגשה הטיוטה הסופית של מיזם “ישראל בריאה  “2020אשר נגע בהיבטים שונים של בריאות הציבור7
 
בגיבוש המסמך השתתפו ועדות מקצועיות רבות אשר כללו אנשי ממשל, ארגוני הבריאות, האקדמיה ועוד וחקרו את
 
שכיחות התחלואה, המלצות ישנות, תוכניות הקיימות בעולם ויעילותם והחלטה על יעדים ומיזמים עתידיים. חלק
 
מוועדות המשנה של מיזם זה עסקו במיגור תופעת ההשמנה והסוכרת הנלווית. אלו התמקדו:  (1מניעה וטיפול בהשמנת
 
יתר;  (2קידום פעילות גופנית;  (3עידוד תזונה בריאה.
 
על סמך עקרונות אלו קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקידום התוכנית לאורח חיים פעיל ובריא במדינת ישראל. פרטי
 
התוכניות והיעדים המפורטים ניתן למצוא במקור מס‘ .8
 
ברוח דברים אלו הוגשה גם מס‘ פעמים לכנסת הצעת חוק אורח חיים בריא - בגרסתה האחרונה הוגשה ע“י חבר הכנסת אמנון
 
כהן בשנת  - 92013הצעה דומה לזו אשר הוגשה ע“י חברת הכנסת רחל אדטו בכנסת ה- .18עיקרי הצעת החוק כוללים:
 
.1הגדרה של חובת דיווח לכנסת ולממשלה אודות אחוז חולי הסוכרת והסובלים מהשמנת יתר בכלל האוכלוסייה
 
ובחלוקה לפי גיל, מין, ומגזר. כמו כן נדרשים משרדי הממשלה לדווח על הפעילויות אשר ביצעו בתחום זה.
 
.2תוכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית ע“י קופות החולים.
 
.3מתן הטבות לעסק בריא.
 
.4הקמת מסלולי הליכה, אופניים, ומתקני כושר פתוחים במסגרת הרשויות המקומיות.
 
.5הטמעת אורח חיים בריא בחברות ובמפעלים. מינוי רכז בריאות בכל מקום עבודה גדול מספיק אשר יהיה אחראי
 
על הטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה, קבלת החלטות לגבי המזון הנמכר במקום והנגשת הפעילות הגופנית
 
המבוצעת במקום.
 
.6הטמעת אורח חיים בריא במוסדות חינוך, החל מגני ילדים וכלה במוסדות להשכלה גבוהה.
 
.7הגבלת פרסום מזונות לא בריאים.
 
פרק  .2תסמונת מטבולית ומניעת סוכרת
 
78
 
.8סימון תזונתי במסעדות ובתי אוכל
 
 
 
.9הגבלת שיווקם של מזונות המזיקים לבריאות ובמקביל מתן תמריצים לחברות המשווקות מזונות בריאים והטלת מיסוי
 
על חברות המשווקות מזונות המזיקים לבריאות.
 
מטרת הצעת חוק זו היא לגעת במידת האפשר בכל ההיבטים של החיים היומיומיים ולהציע לאזרחים כלים באמצעותם
 
ישמור על בריאותם ותינתן להם אפשרות אמיתית להימנע ולהינצל ממגפת הסוכרת וההשמנה.
 
הצעת חוק זו טרם התקבלה בגרסותיה השונות, אך עם זאת חלק מהעקרונות עליהם היא מושתתת מיושמים כבר בשטח
 
כפי שאפרט להלן.
 
יישום אמיתי של הצעת החוק מחייב שיתוף פעולה של דיסציפלינות שונות הכוללות:
 
.1רשויות מקומיות
 
.2מקומות עבודה
 
.3מערכת החינוך
 
.4מערכת הבריאות
 
.5תעשיית המזון
 
.6שיווק ותקשורת
 
.7חקיקה
 
רבים מההדגשים הקיימים בהצעת החוק כבר מיושמים בפועל במקומות שונים במדינת ישראל וישנן תוכניות רבות אשר
 
כבר פועלות בשטח זה מס‘ שנים. אציג חלק מתוכניות אלו
 
 
 
==הפורום הישראלי לאורח חיים בריא10==
 
 
 
מטרות הפורום הינן לעודד אורח חיים בריא ברמה האישית, העירונית והלאומית. הפורום משלב יחסי ציבור יחד עם
 
הפעלה של עיריות, גופים ממשלתיים וגופים עסקיים במגמה לשנות את סדרי העדיפויות הקיימים בחברה. פרופ‘ איתמר
 
רז, יו“ר המועצה הלאומית לסוכרת, מוביל פורום זה ובין חבריו ניתן לכלול רופאים, חברי כנסת, ראשי עיריות ודמויות
 
מפתח בחברה הישראלית, כמו גם אנשים וארגונים המעורבים בתעשיית המזון.
 
הפורום עושה כל שביכולתו לעודד חקיקה בתחום אורח החיים הבריא ונעזר באמצעי פרסום ומדיה חברתית בכדי
 
להגביר את רמת הידע באוכלוסייה ולחנך לנזקים הנובעים מעודף משקל ותת פעילות גופנית. הפרום תומך באיגודים
 
גדולים המעוניינים לקיים אורח חיים בריא בתוכם כגון צה“ל, אוניברסיטאות או איגודים שונים.
 
הפורום הקים מיזמים שונים, הבולט שבהם היה הקמת מודל של “עיר בריאה“ בעיר אשדוד. בעיר זו הוצאו לפועל
 
תכניות אשר מטרתן יצירת שינוי בר משמעות במודעות הציבורית לאורח חיים בריא. אלו כללו:
 
� שיפור הנגישות של מתקני פעילות גופנית במקביל להקמת מתקנים בשטחים הציבוריים.
 
� יצירת מסלולי הליכה ומסלולי אופניים ברחבי העיר.
 
� תכניות ייחודיות לאוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים בעיר - האוכלוסייה האתיופית והאוכלוסייה החרדית.
 
� תוכניות ייעודיות לכל קבוצות הגיל - גני ילדים, בתי ספר, סטודנטים, חיילים, מקומות עבודה וגמלאים.
 
� פעילויות משותפות להורים וילדים בימי שישי בגנים הציבוריים בעיר.
 
בעיר זו בלט שיתוף הפעולה של ראש העיריה בקידום המיזמים ותרם רבות להצלחתם.
 
 
 
==שנת “אורח חיים פעיל ובריא“ במערכת החינוך==
 
.
 
במהלך השנים  2009-2010הופעלה בכ- 23גני ילדים ובתי ספר ברחבי הארץ תוכנית לקידום אורח חיים בריא11,12
 
התוכנית היוותה למעשה פיילוט ונועדה לבחון את ישימות התוכנית ואחוזי הצלחתה. עקרונות התוכנית כללו:
 
� יצירת סביבה תומכת בריאות במקום הלימודים.
 
� יצירת מחויבות ליעדי תוכנית ע“י כל המעורבים בדבר.
 
� שיתוף תלמידים, הורים, מורים, צוות בית ספר והרשויות המקומיות בגיבוש התוכנית והגדרה יעדיה.
 
� שילוב נושאי בריאות בתוכנית הלימודים.
 
� שילוב סדנאות מעשיות בתוכנית בכדי לאפשר לילדים ליישם את הנלמד מבחינת תזונה ופעילות גופנית.
 
� ניטור של התוכנית תוך כדי ביצועה.
 
תוכנית ההתערבות הראשונית, הפיילוט, נמשכה כ- 6-8חודשים. לא נצפתה ירידה ב- BMIבעקבות ההתערבות, ייתכן
 
שבשל משך הזמן הקצר.
 
בשנה שלאחר מכן, הורחבה התוכנית לשנת “אורח חיים פעיל ובריא בישראל“ .13בתי ספר רבים נענו לקריאתו של
 
משרד החינוך להצטרף לתוכנית ולהיות “בית ספר מקדם בריאות“. בתי ספר אלו זכו למענק כספי וליווי של וועדת
 
היגוי מטעם משרד החינוך במהלך השנה. נושאים אשר נדונו במהלך הלימודים כללו:
 
� עקרונות תזונה בריאה.
 
� פירמידת המזון.
 
� הכרות עם תכולת מזונות, ללמוד לקרוא תוויות מזון.
 
� “הכריך הבריא“.
 
� חשיבות אכילה משפחתית משותפת.
 
� צמצום שתיה מתוקה ואכילת ממתקים.
 
� שתיה רבה של מים.
 
� חשיבות פעילות גופנית ושילובה באורח החיים היומיומי.
 
� היבטים של תרבות ומסורת בתזונה.
 
 
 
תוכניות ייחודיות נכתבו למגזרים בעלי צרכים מיוחדים כגון המגזר הערבי והמגזר הדתי והחרדי. לבתי הספר ניתנה
 
האוטונומיה להגדיר את התוכנית כהבנתם, וכל בתי הספר נדרשו להציג את יעדיהם ומידת העמידה ביעדים.
 
במסגרת תוכנית זו, הונחו בתי הספר לפי חוזר משרד החינוך להימנע ממכירת שתיה קלה ומזון שאינו בריא במכונות
 
לממכר מזון בבתי הספר. אנו מקווים כי תחום זה יעוגן במסגרת חקיקה בהקדם.
 
 
 
==רשת ערים בריאות בישראל14==
 
רשת ערים בריאות בישראל נוסדה בשנת  1990כחלק מרשת ערים בריאות בינלאומית, אשר נוסדה ע“י ה-.WHO
 
מטרת רשת זו הינה להעמיד את נושא הבריאות בראש סדר העדיפויות החברתי, הכלכלי והפוליטי של ראשי הערים.
 
כרגע חברות ברשת קרוב ל- 40ערים ומועצות אזוריות.
 
 
 
עקרונות ההשתתפות ברשת ערים בריאות כוללים:
 
� שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לבין אישי ציבור בסקטור הפרטי וארגונים התנדבותיים.
 
� איסוף מידע לגבי הרגלי האוכלוסייה, צרכיה, והחסמים המונעים מהתושבים לבצע פעילות גופנית.
 
� ייזום תוכניות המבוססות על המלצות ה- WHOכמו גם על התייעצות עם מומחים מקומיים.
 
� בנית תוכנית מתאר עירונית אשר תעודד פעילות גופנית: הנגשת בתי ספר, פארקים, מרכזי קניות ומקומות עבודה
 
ועידוד הליכה רגלית או נסיעה באופניים ממקום למקום.
 
� על כל תוכנית להציב יעדים, לקבוע מדדים וסדרי עדיפויות ובהמשך להגיע ליישום התוכנית
 
 
 
 
 
1. Zimmet P, Alberti KG, Shaw J. Global and societal implications of the diabetesepidemic. Nature. 2001 Dec 13;414(6865):782-7.
 
2. American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the U.S. in 2012.Diabetes Care. 2013 Apr;36(4):1033-46.
 
3. Israel National Health Interview Survey INHIS-2, 2007–2010: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of
 
Health Publication 331; 2012.
 
4. Israel National Health Interview Survey INHIS-1, 2003–2004: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of
 
Health Publication 294; 2006.
 
5. Pinhas-Hamiel O, Bar-Zvi E, Boyko V, Reichman B, Lerner-Geva L. Prevalence of overweight in kindergarten children in the
 
centre of Israel: association with lifestyle habits. Child Care Health Dev 2009;35(2):147–52.
 
6. Meydan C, Afek A, Derazne E, Tzur D, Twig G, Gordon B, Shamiss A. Population-based trends in overweight and obesity: a
 
comparative study of 2,148,342 Israeli male and female adolescents born 1950-1993. PediatrObes. 2013 Apr;8(2):98-111
 
7. Lev B, Rosenberg E, Shohat T. Healthy Israel 2020. Available at: https://extranet.who.int/nutrition/gina/sites/default/files/
 
ISR%202011%20Health%20Behaviors.pdf (accessed July 2014).
 
8. http://www.sela.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2011/12/des3921.htm (accessed July 2014).
 
9. http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/737.rtf(accessed July 2014)
 
10. The Israeli forum for a healthy lifestyle. Available at: https://www.facebook.com/optimisticside(accessed July 2014).
 
11. The BINA program for a healthy lifestyle for children in Israel. Summary. January 2011.
 
12. www.tafuralay.co.il (accessed July 2014)
 
13. http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Briut/ShnatBriut/ (accessed July 2014)
 
14. http://www.healthycities.co.il (accessed July 2014).
 
 
 
 
 
 
 
 
 
==ביבליוגרפיה==
 
<blockquote>
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
 
 
{{הערות שוליים}}
 
</div>
 
</blockquote>
 
 
 
==ראו גם==
 
 
 
* לנושא הקודם: [[סיווג סוגי הסוכרת והמשמעות הטיפולית - Classification of diabetes and its therapeutic significance]]
 
* לנושא הבא: [[אבחון סוכרת - עבר והווה - Diabetes diagnosis - past and present]]
 
 
 
* [[המדריך לטיפול בסוכרת|לתוכן העניינים של המדריך לטיפול בסוכרת]]
 
 
 
 
 
{{ייחוס|ד“ר אביבית כהן, יחידת הסוכרת, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים, מנהלת מכון סוכרת, מכבי שירותי בריאות ירושלים}}
 
 
 
<center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|דר' עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
 
 
 
[[קטגוריה: אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
 
[[קטגוריה: משפחה]]
 

גרסה אחרונה מ־10:03, 15 בספטמבר 2023