|
|
(37 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
שורה 1: |
שורה 1: |
− | {{ערך בבדיקה}}
| + | #הפניה [[מניעת סוכרת בישראל]] |
− | {{ספר|
| |
− | |שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]
| |
− | |תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|200px]]
| |
− | |valign="top"|שם המחבר= ד“ר אביבית כהן
| |
− | |שם הפרק= '''תוכניות למניעת סוכרת בישראל'''
| |
− | |עורך מדעי=ד"ר אביבית כהן, ד"ר עפרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז
| |
− | |valign="top"|מאת=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
| |
− | |מוציא לאור=The medical group
| |
− | |מועד הוצאה=2015
| |
− | |מספר עמודים=394
| |
− | |אחראי הערך=
| |
− | }}
| |
− | {{הרחבה|סוכרת}}
| |
− | העידן הנוכחי של השמנת יתר ותת פעילות גופנית הובילו לעלייה ניכרת בשכיחות מחלות כרוניות נלוות, בייחוד התסמונת המטבולית, סוכרת וסיבוכיהן{{הערה|שם=הערה1|}}. העלויות של הטיפול בסוכרת וסיבוכיה הינן עצומות. העלות המשוערכת של הטיפול בסוכרת בשנת 2012 בארצות הברית הייתה 245 מיליארד דולר אמריקאי{{הערה|שם=הערה2|}}. מאמצים רבים מושקעים ע“י מדינות ברחבי העולם למניעת סוכרת.
| |
− | | |
− | מאמצים אלו מכוונים בשתי רמות
| |
− | #ברמת האוכלוסייה בסיכון - אוכלוסייה הסובלת מטרום סוכרת.
| |
− | #ברמת כלל האוכלוסייה - עידוד אורח חיים בריא - תזונה בריאה וביצוע פעילות גופנית ע“י כלל האוכלוסייה.
| |
− | | |
− | קיימות תוכניות רבות, לאומיות ובינלאומיות, למניעת סוכרת באוכלוסייה בסיכון והן נידונות בפרק העוסק ב“גישה הטיפולית בטרום סוכרת“.
| |
− | | |
− | בפרק זה אתמקד בתוכניות המכוונות לכלל האוכלוסייה הקיימות בישראל
| |
− | | |
− | | |
− | וכלל אוכלוסייה מייצגת של2007-2009 נערך בשניםINHIS II–Israel national health interview survey סקר
| |
− | 10,331משתתפים בגילאי 21ומעלה .3בסקר נמצא כי % 35.4מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל ו-% 15.4 סובלים
| |
− | מהשמנת יתר. מספרים אלו הינם במגמת עלייה בהשוואה לסקר INHIS Iאשר נערך בשנים 42003-2004וציין אחוזי
| |
− | עודף משקל והשמנה של % 30.4ו-% 14.4בהתאמה. בסקר שנערך לאחרונה בגני ילדים בישראל נמצא כי %15
| |
− | מהילדים סובלים מעודף משקל .5מחקר נוסף אשר השווה נתוני BMIשל מתבגרים טרום גיוס אשר נבדקו בשנים 1967
| |
− | ו- 2010הדגימו. כי שכיחות ההשמנה עלתה באופן משמעותי בשנים אלו; בגברים שכיחות ההשמנה עלתה מ-%1.38
| |
− | ל-% 6.33ואילו בנשים נמצאה עלייה מ-% 0.88ל-% .65.21נתונים אלו מצביעים על כך כי מגיפת ההשמנה של העולם
| |
− | המערבי פגעה גם בישראל ויש לפתח תוכניות בכדי לעצור את העלייה בשכיחות ההשמנה, והתחלואה הנלווית אליה.
| |
− | .
| |
− | בסוף שנת 2011הוגשה הטיוטה הסופית של מיזם “ישראל בריאה “2020אשר נגע בהיבטים שונים של בריאות הציבור7
| |
− | בגיבוש המסמך השתתפו ועדות מקצועיות רבות אשר כללו אנשי ממשל, ארגוני הבריאות, האקדמיה ועוד וחקרו את
| |
− | שכיחות התחלואה, המלצות ישנות, תוכניות הקיימות בעולם ויעילותם והחלטה על יעדים ומיזמים עתידיים. חלק
| |
− | מוועדות המשנה של מיזם זה עסקו במיגור תופעת ההשמנה והסוכרת הנלווית. אלו התמקדו: (1מניעה וטיפול בהשמנת
| |
− | יתר; (2קידום פעילות גופנית; (3עידוד תזונה בריאה.
| |
− | על סמך עקרונות אלו קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקידום התוכנית לאורח חיים פעיל ובריא במדינת ישראל. פרטי
| |
− | התוכניות והיעדים המפורטים ניתן למצוא במקור מס‘ .8
| |
− | ברוח דברים אלו הוגשה גם מס‘ פעמים לכנסת הצעת חוק אורח חיים בריא - בגרסתה האחרונה הוגשה ע“י חבר הכנסת אמנון
| |
− | כהן בשנת - 92013הצעה דומה לזו אשר הוגשה ע“י חברת הכנסת רחל אדטו בכנסת ה- .18עיקרי הצעת החוק כוללים:
| |
− | .1הגדרה של חובת דיווח לכנסת ולממשלה אודות אחוז חולי הסוכרת והסובלים מהשמנת יתר בכלל האוכלוסייה
| |
− | ובחלוקה לפי גיל, מין, ומגזר. כמו כן נדרשים משרדי הממשלה לדווח על הפעילויות אשר ביצעו בתחום זה.
| |
− | .2תוכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית ע“י קופות החולים.
| |
− | .3מתן הטבות לעסק בריא.
| |
− | .4הקמת מסלולי הליכה, אופניים, ומתקני כושר פתוחים במסגרת הרשויות המקומיות.
| |
− | .5הטמעת אורח חיים בריא בחברות ובמפעלים. מינוי רכז בריאות בכל מקום עבודה גדול מספיק אשר יהיה אחראי
| |
− | על הטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה, קבלת החלטות לגבי המזון הנמכר במקום והנגשת הפעילות הגופנית
| |
− | המבוצעת במקום.
| |
− | .6הטמעת אורח חיים בריא במוסדות חינוך, החל מגני ילדים וכלה במוסדות להשכלה גבוהה.
| |
− | .7הגבלת פרסום מזונות לא בריאים.
| |
− | פרק .2תסמונת מטבולית ומניעת סוכרת
| |
− | 78
| |
− | .8סימון תזונתי במסעדות ובתי אוכל
| |
− | | |
− | .9הגבלת שיווקם של מזונות המזיקים לבריאות ובמקביל מתן תמריצים לחברות המשווקות מזונות בריאים והטלת מיסוי
| |
− | על חברות המשווקות מזונות המזיקים לבריאות.
| |
− | מטרת הצעת חוק זו היא לגעת במידת האפשר בכל ההיבטים של החיים היומיומיים ולהציע לאזרחים כלים באמצעותם
| |
− | ישמור על בריאותם ותינתן להם אפשרות אמיתית להימנע ולהינצל ממגפת הסוכרת וההשמנה.
| |
− | הצעת חוק זו טרם התקבלה בגרסותיה השונות, אך עם זאת חלק מהעקרונות עליהם היא מושתתת מיושמים כבר בשטח
| |
− | כפי שאפרט להלן.
| |
− | יישום אמיתי של הצעת החוק מחייב שיתוף פעולה של דיסציפלינות שונות הכוללות:
| |
− | .1רשויות מקומיות
| |
− | .2מקומות עבודה
| |
− | .3מערכת החינוך
| |
− | .4מערכת הבריאות
| |
− | .5תעשיית המזון
| |
− | .6שיווק ותקשורת
| |
− | .7חקיקה
| |
− | רבים מההדגשים הקיימים בהצעת החוק כבר מיושמים בפועל במקומות שונים במדינת ישראל וישנן תוכניות רבות אשר
| |
− | כבר פועלות בשטח זה מס‘ שנים. אציג חלק מתוכניות אלו
| |
− | | |
− | ==הפורום הישראלי לאורח חיים בריא10==
| |
− | | |
− | מטרות הפורום הינן לעודד אורח חיים בריא ברמה האישית, העירונית והלאומית. הפורום משלב יחסי ציבור יחד עם
| |
− | הפעלה של עיריות, גופים ממשלתיים וגופים עסקיים במגמה לשנות את סדרי העדיפויות הקיימים בחברה. פרופ‘ איתמר
| |
− | רז, יו“ר המועצה הלאומית לסוכרת, מוביל פורום זה ובין חבריו ניתן לכלול רופאים, חברי כנסת, ראשי עיריות ודמויות
| |
− | מפתח בחברה הישראלית, כמו גם אנשים וארגונים המעורבים בתעשיית המזון.
| |
− | הפורום עושה כל שביכולתו לעודד חקיקה בתחום אורח החיים הבריא ונעזר באמצעי פרסום ומדיה חברתית בכדי
| |
− | להגביר את רמת הידע באוכלוסייה ולחנך לנזקים הנובעים מעודף משקל ותת פעילות גופנית. הפרום תומך באיגודים
| |
− | גדולים המעוניינים לקיים אורח חיים בריא בתוכם כגון צה“ל, אוניברסיטאות או איגודים שונים.
| |
− | הפורום הקים מיזמים שונים, הבולט שבהם היה הקמת מודל של “עיר בריאה“ בעיר אשדוד. בעיר זו הוצאו לפועל
| |
− | תכניות אשר מטרתן יצירת שינוי בר משמעות במודעות הציבורית לאורח חיים בריא. אלו כללו:
| |
− | � שיפור הנגישות של מתקני פעילות גופנית במקביל להקמת מתקנים בשטחים הציבוריים.
| |
− | � יצירת מסלולי הליכה ומסלולי אופניים ברחבי העיר.
| |
− | � תכניות ייחודיות לאוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים בעיר - האוכלוסייה האתיופית והאוכלוסייה החרדית.
| |
− | � תוכניות ייעודיות לכל קבוצות הגיל - גני ילדים, בתי ספר, סטודנטים, חיילים, מקומות עבודה וגמלאים.
| |
− | � פעילויות משותפות להורים וילדים בימי שישי בגנים הציבוריים בעיר.
| |
− | בעיר זו בלט שיתוף הפעולה של ראש העיריה בקידום המיזמים ותרם רבות להצלחתם.
| |
− | | |
− | ==שנת “אורח חיים פעיל ובריא“ במערכת החינוך==
| |
− | .
| |
− | במהלך השנים 2009-2010הופעלה בכ- 23גני ילדים ובתי ספר ברחבי הארץ תוכנית לקידום אורח חיים בריא11,12
| |
− | התוכנית היוותה למעשה פיילוט ונועדה לבחון את ישימות התוכנית ואחוזי הצלחתה. עקרונות התוכנית כללו:
| |
− | � יצירת סביבה תומכת בריאות במקום הלימודים.
| |
− | � יצירת מחויבות ליעדי תוכנית ע“י כל המעורבים בדבר.
| |
− | � שיתוף תלמידים, הורים, מורים, צוות בית ספר והרשויות המקומיות בגיבוש התוכנית והגדרה יעדיה.
| |
− | � שילוב נושאי בריאות בתוכנית הלימודים.
| |
− | � שילוב סדנאות מעשיות בתוכנית בכדי לאפשר לילדים ליישם את הנלמד מבחינת תזונה ופעילות גופנית.
| |
− | � ניטור של התוכנית תוך כדי ביצועה.
| |
− | תוכנית ההתערבות הראשונית, הפיילוט, נמשכה כ- 6-8חודשים. לא נצפתה ירידה ב- BMIבעקבות ההתערבות, ייתכן
| |
− | שבשל משך הזמן הקצר.
| |
− | בשנה שלאחר מכן, הורחבה התוכנית לשנת “אורח חיים פעיל ובריא בישראל“ .13בתי ספר רבים נענו לקריאתו של
| |
− | משרד החינוך להצטרף לתוכנית ולהיות “בית ספר מקדם בריאות“. בתי ספר אלו זכו למענק כספי וליווי של וועדת
| |
− | היגוי מטעם משרד החינוך במהלך השנה. נושאים אשר נדונו במהלך הלימודים כללו:
| |
− | � עקרונות תזונה בריאה.
| |
− | � פירמידת המזון.
| |
− | � הכרות עם תכולת מזונות, ללמוד לקרוא תוויות מזון.
| |
− | � “הכריך הבריא“.
| |
− | � חשיבות אכילה משפחתית משותפת.
| |
− | � צמצום שתיה מתוקה ואכילת ממתקים.
| |
− | � שתיה רבה של מים.
| |
− | � חשיבות פעילות גופנית ושילובה באורח החיים היומיומי.
| |
− | � היבטים של תרבות ומסורת בתזונה.
| |
− | | |
− | תוכניות ייחודיות נכתבו למגזרים בעלי צרכים מיוחדים כגון המגזר הערבי והמגזר הדתי והחרדי. לבתי הספר ניתנה
| |
− | האוטונומיה להגדיר את התוכנית כהבנתם, וכל בתי הספר נדרשו להציג את יעדיהם ומידת העמידה ביעדים.
| |
− | במסגרת תוכנית זו, הונחו בתי הספר לפי חוזר משרד החינוך להימנע ממכירת שתיה קלה ומזון שאינו בריא במכונות
| |
− | לממכר מזון בבתי הספר. אנו מקווים כי תחום זה יעוגן במסגרת חקיקה בהקדם.
| |
− | | |
− | ==רשת ערים בריאות בישראל14==
| |
− | רשת ערים בריאות בישראל נוסדה בשנת 1990כחלק מרשת ערים בריאות בינלאומית, אשר נוסדה ע“י ה-.WHO
| |
− | מטרת רשת זו הינה להעמיד את נושא הבריאות בראש סדר העדיפויות החברתי, הכלכלי והפוליטי של ראשי הערים.
| |
− | כרגע חברות ברשת קרוב ל- 40ערים ומועצות אזוריות.
| |
− | | |
− | עקרונות ההשתתפות ברשת ערים בריאות כוללים:
| |
− | � שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לבין אישי ציבור בסקטור הפרטי וארגונים התנדבותיים.
| |
− | � איסוף מידע לגבי הרגלי האוכלוסייה, צרכיה, והחסמים המונעים מהתושבים לבצע פעילות גופנית.
| |
− | � ייזום תוכניות המבוססות על המלצות ה- WHOכמו גם על התייעצות עם מומחים מקומיים.
| |
− | � בנית תוכנית מתאר עירונית אשר תעודד פעילות גופנית: הנגשת בתי ספר, פארקים, מרכזי קניות ומקומות עבודה
| |
− | ועידוד הליכה רגלית או נסיעה באופניים ממקום למקום.
| |
− | � על כל תוכנית להציב יעדים, לקבוע מדדים וסדרי עדיפויות ובהמשך להגיע ליישום התוכנית
| |
− | | |
− | | |
− | 1. Zimmet P, Alberti KG, Shaw J. Global and societal implications of the diabetesepidemic. Nature. 2001 Dec 13;414(6865):782-7.
| |
− | 2. American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the U.S. in 2012.Diabetes Care. 2013 Apr;36(4):1033-46.
| |
− | 3. Israel National Health Interview Survey INHIS-2, 2007–2010: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of
| |
− | Health Publication 331; 2012.
| |
− | 4. Israel National Health Interview Survey INHIS-1, 2003–2004: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of
| |
− | Health Publication 294; 2006.
| |
− | 5. Pinhas-Hamiel O, Bar-Zvi E, Boyko V, Reichman B, Lerner-Geva L. Prevalence of overweight in kindergarten children in the
| |
− | centre of Israel: association with lifestyle habits. Child Care Health Dev 2009;35(2):147–52.
| |
− | 6. Meydan C, Afek A, Derazne E, Tzur D, Twig G, Gordon B, Shamiss A. Population-based trends in overweight and obesity: a
| |
− | comparative study of 2,148,342 Israeli male and female adolescents born 1950-1993. PediatrObes. 2013 Apr;8(2):98-111
| |
− | 7. Lev B, Rosenberg E, Shohat T. Healthy Israel 2020. Available at: https://extranet.who.int/nutrition/gina/sites/default/files/
| |
− | ISR%202011%20Health%20Behaviors.pdf (accessed July 2014).
| |
− | 8. http://www.sela.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2011/12/des3921.htm (accessed July 2014).
| |
− | 9. http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/737.rtf(accessed July 2014)
| |
− | 10. The Israeli forum for a healthy lifestyle. Available at: https://www.facebook.com/optimisticside(accessed July 2014).
| |
− | 11. The BINA program for a healthy lifestyle for children in Israel. Summary. January 2011.
| |
− | 12. www.tafuralay.co.il (accessed July 2014)
| |
− | 13. http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Briut/ShnatBriut/ (accessed July 2014)
| |
− | 14. http://www.healthycities.co.il (accessed July 2014).
| |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | ==ביבליוגרפיה==
| |
− | <blockquote>
| |
− | <div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
− | | |
− | {{הערות שוליים}}
| |
− | </div>
| |
− | </blockquote>
| |
− | | |
− | ==ראו גם==
| |
− | | |
− | * לנושא הקודם: [[סיווג סוגי הסוכרת והמשמעות הטיפולית - Classification of diabetes and its therapeutic significance]]
| |
− | * לנושא הבא: [[אבחון סוכרת - עבר והווה - Diabetes diagnosis - past and present]]
| |
− | | |
− | * [[המדריך לטיפול בסוכרת|לתוכן העניינים של המדריך לטיפול בסוכרת]]
| |
− | | |
− | | |
− | {{ייחוס|ד“ר אביבית כהן, יחידת הסוכרת, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים, מנהלת מכון סוכרת, מכבי שירותי בריאות ירושלים}}
| |
− | | |
− | <center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|דר' עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
| |
− | | |
− | [[קטגוריה: אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
| |
− | [[קטגוריה: בריאות הציבור]]
| |
− | [[קטגוריה: משפחה]]
| |