הצגת המקור של הדף "תסמונת פוסט קורונה - מה רופאי המשפחה צריכים לדעת - Post corona syndrome - in primary care"

{{מחלה
|תמונה=Coronavirus. SARS-CoV-2.png
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=תסמונת פוסט קורונה: מה רופאי המשפחה צריכים לדעת?
|שם לועזי=Post-COVID syndrome
|שמות נוספים=Long Covid, Post corona syndrome, Post COVID syndrome, Long COVID syndrome, Late effects of corona virus infection, Late effects of COVID, Post-acute sequelae of COVID-19
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=פרופסור בשארה בשאראת
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|קורונה}}
תסמונת פוסט [[קורונה]] (Corona Virus Disease - 2019, COVID-19) היא מחלה בהיקף רחב אשר משנה את פניה לאורך זמן וצפויה ללוות אותנו כרופאי משפחה ואת מערכת הבריאות למשך זמן רב. לתסמונת זו קיימת השפעה על בריאותם הנפשית והגופנית של ה"מחלימים" ועל יכולתם לחזור למעגל העבודה ולשגרת חייהם. להשלכות התסמונת השפעות מרחיקות לכת על כל תפקודי החיים לרבות תפקוד בתא המשפחתי, בחברה ובמיצוי פוטנציאל השתכרותי.

רופא המשפחה מהווה את הכתובת הראשונה אליו יפנו מטופלים עם תסמיני התסמונת של פוסט קורונה וטוב שכך, מאחר שמדובר במחלה מורכבת, רב מערכתית המערבת את הגוף ואת הנפש. ליבת העיסוק והייחודיות של רופאי המשפחה היא הגישה ההוליסטית ביו-פסיכו-סוציאלית (Bio-psycho-social holistic approach) המשלבת בין הגוף, הנפש, המעטפת המשפחתית והסוציאלית של המטופל והרקע התרבותי ממנו הוא מגיע.

המונח "מחלים" התייחס במגפת הקורונה לאדם שנדבק בנגיף ואינו מהווה יותר סכנה לסובבים אותו מאחר שאינו יכול להפיץ יותר את הנגיף ולהדביק אחרים. המונח מתעלם ממצבו הבריאותי של המטופל לאחר המחלה החריפה. השם "מרפאת מחלימים" (למטופלי פוסט קורונה) הוא שם שעלול להטעות, מאחר שהמטופלים טרם החלימו. לכן, מומלץ להתייחס לסוגיה בצורה אחרת.

==טרמינולוגיה==
קיימים תיאורים ושמות שונים של התסמונת/ המחלה:
*Post corona syndrome
*Post COVID syndrome
*Long COVID syndrome
*Late effects of corona virus (COVID-19) infection
*Late effects of COVID
*Post-acute sequelae of COVID-19

==שכיחות המחלה==
רוב העבודות מתייחסות עדיין לפוסט קורונה טרום זן ה-[[Omicron]]. אמנם גם התחלואה בזן ה-Omicron וכל נגזרותיו דומות לפוסט קורונה, אך עדיין קיימים מעט נתונים אודותיהם. ההערכה היא ש-10 אחוזים עד 15 אחוזים מהמאומתים יפתחו תסמונת פוסט קורונה. קיימות תחזיות המדברות אף על שיעורים גבוהים יותר של 20 אחוזים עד 30 אחוזים. ה-CDC{{כ}} (Centers for Disease Control and Prevention) פרסם נותנים לפיהם 5 אחוזים מהמאומתים טופלו בקהילה ו-70 אחוזים מהנדבקים שהיו זקוקים לאשפוז בגין קורונה פיתחו תסמונת פוסט קורונה.

'''ההערכות הן כי יש מעל 200 אלף חולי תסמונת פוסט קורונה בישראל הזקוקים לתמיכה ולעזרה.'''

אף על פי שמחקרים רבים מראים שככל שהמחלה הזיהומית בקורונה חמורה יותר כך גדל הסיכוי לפתח תסמונת פוסט קורונה, המחלה עודנה קיימת גם בקרב אנשים שעברו את מחלה והוגדרו אתסמיניים. תסמונת פוסט קורונה אינה פוסחת על ילדים. לפי מחקר משרד הבריאות, שיעור תסמונת פוסט קורונה אצל ילדים בגילאי 3–12 עומד על 1.8 אחוזים ל-2.4 אחוזים ועולה עם הגיל.

==תסמונת פוסט קורונה==
ארגון הבריאות העולמי מגדיר את תסמונת פוסט קורונה כהופעת תסמינים כשלושה חודשים לאחר ההדבקה בנגיף הקורונה, הנמשכים יותר מחודשיים, כאשר לתסמינים הללו לא נמצא הסבר על ידי אבחנה אחרת.

==הסתמנות קלינית של תסמונת פוסט קורונה==
הסממנים הקליניים של התסמונת הם מגוונים. מחקרים רבים מצביעים על כך שהתופעות השכיחות ביותר הן [[עייפות]] ו[[חולשה]] כללית, אשר נמצאות כמעט אצל 50 אחוזים מחולי פוסט קורונה. ביטויים קליניים נוספים הם:
*עייפות, חולשה ו[[תשישות]]
*[[קוצר נשימה]]
*[[כאבי שרירים]] ו[[כאבי מפרקים|פרקים]]
*[[שיעול]]
*[[כאבי ראש]] ו[[הפרעות שינה]]
*[[הפרעות בזיכרון]]
*[[כאבים בחזה]]
*[[פגיעה בחוש הטעם והריח]]
*[[חרדה]] ו[[דיכאון]]

עשויים להיות סימפטומים נוספים על אלה שצוינו אשר יתבטאו בצורה סובייקטיבית כתלות בתפיסת והרגשת המטופל (טבלה 1). 

{{ש}}'''אדם שחווה עייפות וחולשה בזמן המחלה יימצא כבעל סיכוי גבוה יותר לחוות אותם התסמינים בתסמונת פוסט קורונה, בדומה לקוצר נשימה ותסמינים אחרים.'''

[[קובץ:Pooled prevalence .jpg|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|טבלה 1. מקור: משרד הבריאות]]

==תסמיני תסמונת פוסט קורונה והקשר עם המחלה החריפה==
מסתבר כי קיים קשר בין מגוון התסמינים בזמן המחלה החריפה לבין תסמיני תסמונת פוסט קורונה. אדם שחווה עייפות וחולשה בזמן המחלה יימצא כבעל סיכוי גבוה יותר לחוות אותם התסמינים בתסמונת פוסט קורונה, בדומה לקוצר נשימה ותסמינים אחרים (טבלה 2). תסמין העייפות הוא השכיח ביותר בקרב החולים בתסמונת פוסט קורונה ועומד על כ-80 אחוזים, בעוד שבזמן המחלה האקוטית, שיעורו עומד על כ-60 אחוזים. {{ש}}

[[קובץ:COVID-19-Related Symptoms.jpg|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|טבלה 2 - COVID-19-Related Symptoms, מקור: JAMA]]

==תסמיני המועקה הנפשית==
המציאות שבה חיינו מאז 2019 בעקבות מגפת הקורונה, הגלים העולים והיורדים של המגפה, אי הוודאות, החשש מההדבקה, ההדבקה עצמה, הפחד ממוות, החשש מאיבוד תעסוקה והדאגה מהלא נודע תרמו רבות לדעיכה במצב הרוח של האוכלוסייה ופגיעה בחוסן הנפשי של כולנו.

תסמיני מועקה נפשית (כולל מועקה קלה) יכולים להופיע בשיעור של עד 90 אחוזים מחולי תסמונת פוסט קורונה. הפגיעה הנפשית המשמעותית ביותר נצפתה בקרב מטופלים שאושפזו במחלקה לטיפול נמרץ בזמן המחלה האקוטית. מתוכם, כ-40 אחוזים לקו בדיכאון, בין 50 אחוזים-70 אחוזים היו בעלי הפרעות שונות, כ-50 אחוזים עם פגיעה בזיכרון.
שיעורים אלה היו נמוכים יותר בקרב חולים שאושפזו במחלקה פנימית אך עדיין תיתכן שכיחות בקרב מטופלים שלא אושפזו בעת המחלה החריפה (טבלה 3).{{ש}}

[[קובץ:Psychiatric covid.jpg|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|טבלה 3. מקור: משרד הבריאות]]

==גורמי הסיכון להתפתחות תסמונת פוסט קורונה==
*גיל 50 ומעלה; העלייה בסיכון עולה מעל גיל 50
*[[השמנה]]
*[[אסתמה|Asthma]] או [[מחלה ריאתית]] אחרת
*מעל חמישה תסמינים בזמן מחלת הקורונה
*שכיחות ההדבקה בקורונה נמוכה אצל נשים מאשר בגברים, אך תסמיני פוסט קורונה שכיחים יותר בקרב נשים

==מניעה של הופעת תסמונת פוסט קורונה==
מחקרים רבים מהעולם מדגימים כי התחסנות לקורונה מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות תסמונת פוסט קורונה. מחקר איטלקי הראה כי שכיחות הדיווחים על תסמונת פוסט קורונה פוחתת ככל שמספר מנות החיסון עולה. נוסף על כך, בהשוואה לאוכלוסייה לא מחוסנת, המחוסנים במנות 2–3 נמצאו בסיכון מופחת של כ-75 אחוזים-84 אחוזים לפתח את תסמונת פוסט קורונה. כמו כן, טיפול ב-[[t:Paxlovid|Paxlovid]] ו-[[t:Molnupiravir|Molnupiravir]] נמצאו כמקטינים את שיעור החולים וחומרת תסמונת פוסט קורונה.

==הערכה של מספר החולים בישראל==
הערכה היא כי שיעור הסובלים מתסמונת פוסט קורונה מבין המאומתים נע סביב 10 אחוזים עד 30 אחוזים. בהתאם, סביר שיש מיליוני חולים בעולם (ומאות אלפים בישראל) שטרם אובחנו. בהתבוננות על האוכלוסייה בישראל, ההערכות הן כי ייתכן שיש מעל 200 אלף חולי תסמונת פוסט קורונה במדינה הזקוקים לתמיכה/עזרה.

בהינתן חתך אוכלוסייה כל כך משמעותי ובהינתן כי תיק ממוצע של רופא משפחה מונה כ-1,500 נפשות, בממוצע כל רופא משפחה ייפגש עם יותר מ-30 חולי תסמונת פוסט קורונה שרובם טרם קיבלו מענה מתאים למצבם.

==מחקרים בעולם==
פרסומים על תסמונת פוסט קורונה יוצאים חדשות לבקרים. המחקרים הציגו מספר תצפיות:
*מחקרים על עשרות אלפי מחלימים מדווחים על שיעור של בין 3 אחוזים ל-13 אחוזים של הופעת [[סוכרת]] בקרב ילדים ומבוגרים (שיעורים נמוכים יותר נצפו בקרב מחוסנים). מחקרים אחרים מראים שלאחר חודשיים ערכי הסוכר בקרב המטופלים חוזרים לנורמה
*תוצאות בדיקות
*נצפו שינויים בצילום [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging) ריאות ולב בקרב מחלימים

לא קיימים מחקרים שפורסמו על טיפולים תרופתיים לתסמונת פוסט קורונה.

==תפקידו המאתגר של רופא המשפחה==
רופאי המשפחה מהווים את הכתובת הראשונה אליה יפנו רוב המטופלים עם תסמיני פוסט קורונה ועל כן יש צורך להיערך לכך. הגישה וההסתכלות הביו-פסיכו-סוציאלית של רפואת המשפחה היא מרכיב הכרחי בגישה לטיפול במטופלים עם תסמונת פוסט קורונה, שהרי מדובר במחלה חדשה אשר מערבת את הגוף והנפש ובעלת השפעה נרחבת על תפקודי החיים.
*האבחנה של תסמונת פוסט קורונה היא קלינית מאחר שרוב בדיקות העזר (מעבדה והדמיה) הן תקינות. במצב של בדיקות תקינות, מורכב להגיד לחולה לאחר בירור "כי לא נמצא דבר". החולים עלולים בטעות להבין כי אנו לא מאמינים למצוקותיהם ואלו עלולות להחריף. על כן, הצעד הראשון הוא הכרת המחלה על מורכבותה. עלינו לדאוג לכך שהמטופל ירגיש שמאמינים לו, מבינים אותו ומלווים אותו בתהליך
*רוב תסמיני עייפות, חולשה וירידה תפקודית יחלפו ספונטנית בתוך מספר שבועות או חודשים בודדים
*חשוב לעודד ולהדריך מטופלים לאימוץ אורח חיים בריא אשר יכלול תזונה בריאה, לא מעובדת, עשירה בסיבים, [[ויטמינים]] ו[[מינרלים]], אימוץ [[אורח חיים פעיל]] ופחות יושבני עם עלייה הדרגתית בעומס הפעילות, אימוץ הרגלי שינה בריאים עם [[היגיינת שינה]], הפחתה ועידוד להפסקת שימוש בחומרים רעילים, לרבות צריכת [[Nicotine|ניקוטין]] ו[[אלכוהול]], והשקעה בדרכי הפחתת לחצים עם יצירת קשרים חברתיים שיהוו גורמי תמיכה. חשוב לעודד את המטופלים לחזור בהדרגה לפעילות הקודמת ולשגרת חיים בריאה
*רוב המטופלים הם בעלי משפחה ומסיבה זו עלינו כרופאי משפחה לעדכן ולערב את בני משפחותיהם ולגייסם לשם תמיכה וליווי של המטופלים. דבר זה יגביר את הסיכוי להחלמה לפחות עד שנבין לעומק כיצד לטפל במחלה
*רופאי המשפחה צריכים לגלות חמלה (Compassion) כלפי החולים. ישנה חשיבות גדולה להבנה של המטופל כי הרופא מאמין לו, שותף לרגשותיו, ולידיעה כי הרופא מלווה אותו במסירות, בהקשבה עמוקה לכאביו הנפשיים והגופניים ועושה את כל המאמץ על מנת להביא לשיפור במצבו

==הנחיות קליניות==
*חלק גדול מהמטופלים יגיעו עם יותר מתסמין אחד, לרוב יהיו מעל לשלושה תסמינים. בהתאם להערכה הקלינית (לאחר קבלת היסטוריה רפואית מעמיקה ובדיקה מקיפה) יש לבצע בדיקות מעבדה רלוונטיות, לרבות: [[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]], [[כימיה בדם|כימיה מלאה]], [[תפקודי קרישה]] [[חלבון מגיב עם סי - C-reactive protein|CRP]]{{כ}} (C Reactive Protein), ויטמינים. בהמשך, יש מקום לשקול בדיקת הדמיה בהתאם לסוג התסמינים ושינויים בחומרת המחלה והשיקול הקליני הכללי
*מרבית החולים יופנו בהמשך לרופאים יועצים בתחומים הרלוונטיים (ריאות, קרדיולוגיה, נוירולוגיה שיקום ואחרים) בהתאם לשיקולו הרפואי של רופא המשפחה אשר ימשיך להיות מנהל הטיפול העיקרי של המטופל
*מומלץ לשלוח מטופלים אשר סובלים מבעיות שליפה ושפה להערכה של קלינאי/ת תקשורת לצורך הערכה וטיפול
*מטופלים עם ירידה ביכולות ניהול גבוהות, [[בעיות זיכרון]] והתמצאות, יוכלו להרוויח מהערכה וטיפול במרפאה לריפוי בעיסוק, שם יוכלו גם לסגל התאמות נקודתיות להקלה בבית ובעבודה
*מטופלים עם ירידה בסיבולת, טווחי תנועה וכוח גס זקוקים ל[[טיפול פיזיותרפי]] ולהכוונה
*רבים מהמטופלים חווים מועקה, בדידות והחמרה של תסמינים פסיכיאטריים שהיו קיימים קודם אך היו מאוזנים. יש להכיר בתחושות אלו ולעודד טיפולים שיחתיים ובמקרה הצורך פרמקולוגיים
*מומלץ לתת תשומת לב מיוחדת למטופלים קשישים, מאחר שחולים אלה שבירים יותר וההחלמה אצלם צפויה להיות איטית יותר - משמע שמצבם הבריאותי עלול להחמיר מרגע לרגע
*טיפול מכוון תסמינים הוא בשגרה בקליניקה של רופא המשפחה, כמו מתן [[NSAID]]{{כ}} (Non Steroidal AntiInfllamatory Drug) לכאבי פרקים ושרירים, אינהלציות ושיקום נשימתי לסובלים מקוצר נשימה. רופאים רבים מדווחים יעילות במתן [[SSRI]]{{כ}} (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) למטופלים בעלי מועקה נפשית ו/או בעיות שינה
*קיימים דיווחים רבים (עדיין לא מדובר על מחקרים מדעיים שפורסמו) על תרומה של תוספי תזונה כמו אנטיאוקסידנטים ([[Antioxidants]]), ויטמינים למיניהם, [[ויטמין - Vitamin - B12|B12]] ואחרים. ניתן להתייעץ עם מומחה בתחום זה
*נושא הקידוד של אבחנת של פוסט קורונה בתיק הרפואי של המטופלים חשוב מאוד בהיבט האפידמיולוגי, למען עדכון מידע והתייחסות בהתאם

==לקריאה נוספת==
*COVID-19 rapid guideline: managing the long-term effects of COVID-19
*Long COVID; Post-COVID syndrome. NHS UK
*Long-term effects of coronavirus (long COVID). NHS UK
*Post-COVID syndrome (long COVID). NHS England
*your covid recovery.nhs.uk

{{ייחוס|פרופסור בשארה בשאראת, מנהל מכלול רפואה - מטה קורונה, משרד הבריאות; יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהסתדרות הרפואית, מומחה ברפואת משפחה}}
{{שש}}
מאמר זה התפרסם ב[https://corona.doctorsonly.co.il/2022/09/266927/ https://doctorsonly.co.il אתר דוקטורס אונלי] בתאריך 01.09.2022

[[קטגוריה:משפחה]]