תסמונת פוסט קורונה - מה רופאי המשפחה צריכים לדעת - Post corona syndrome - in primary care

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. בקשה זו מופנית גם לעורכים רפואיים.
		העורכים מבקשים להמתין עם עריכת הערך עד להוספתו לרשימת הערכים ב"ניהול עבודה ויקי".	שיחה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

תסמונת פוסט קורונה: מה רופאי המשפחה צריכים לדעת?
'
יוצר הערך	פרופסור בשארה בשאראת

תסמונת פוסט קורונה הינה מחלה בהיקף רחב אשר משנה את פניה לאורך זמן וצפויה ללוות אותנו כרופאי משפחה ואת מערכת הבריאות למשך זמן רב. לתסמונת זו קיימת השפעה על בריאותם הנפשית והגופנית של ה"מחלימים" ועל יכולתם לחזור למעגל העבודה ולשגרת חייהם. להשלכות התסמונת השפעות מרחיקות לכת על כל תפקודי החיים לרבות תפקוד בתא המשפחתי, בחברה ובמיצוי פוטנציאל השתכרותי. רופא המשפחה מהווה את הכתובת הראשונה אליו יפנו מטופלים עם תסמיני התסמונת של פוסט קורונה וטוב שכך, מאחר שמדובר במחלה מורכבת, רב מערכתית המערבת את הגוף ואת הנפש. ליבת העיסוק והייחודיות של רופאי המשפחה הינה הגישה ההוליסטית ביו-פסיכו-סוציאלית המשלבת בין הגוף, הנפש, המעטפת המשפחתית והסוציאלית של המטופל והרקע התרבותי ממנו הוא מגיע. המונח "מחלים" התייחס במגיפת הקורונה לאדם שנדבק בנגיף ואינו מהווה יותר סכנה לסובביו מאחר שאינו יכול להפיץ יותר את הנגיף ולהדביק אחרים. המונח מתעלם ממצבו הבריאותי של המטופל לאחר המחלה האקוטית. השם "מרפאת מחלימים" (למטופלי פוסט קורונה) הינו שם שעלול להטעות, מאחר שהמטופלים טרם החלימו. לכן, מומלץ להתייחס לסוגיה בצורה אחרת. טרמינולוגיה: קיימים תיאורים ושמות שונים של התסמונת/ המחלה - Post corona syndrome .1 Post covid syndrome .2 Long covid syndrome .3 Late effect of corona virus (covid 19) infection .4 Late effect of covid .5 Post-acute sequelae of covid 19 .6 שכיחות המחלה רוב העבודות מתייחסות עדיין לפוסט קורונה טרום זן האומיקרון. אמנם גם התחלואה בווריאנט האומיקרון וכל נגזרותיו דומות לפוסט קורונה, אך עדיין קיימים מעט נתוניר אודותיהם. ההערכה היא ש-10%-15% מהמאומתים יפתחו תסמונת פוסט קורונה. קיימות תחזיות המדברות אף על שיעורים גבוהים יותר של 20%-30%. ה-CDC פרסם נותנים לפיהם 5% מהמאומתים טופלו בקהילה ו-70% מהנדבקים שהיו זקוקים לאשפוז בגין קורונה פיתחו תסמונת פוסט קורונה. https://family.doctorsonly.co.il/2022/09/266927/?utm_source=mailchimp&utm_campaign=2227041&utm_campaign_name=01-09-2022 2/25 משפחה ההערכות הן כי יש מעל 200 אלף חולי תסמונת פוסט קורונה בישראל הזקוקים לתמיכה ולעזרה למרות שמחקרים רבים מראים שככל שהמחלה הזיהומית בקורונה חמורה יותר כך גדל הסיכוי לפתח תסמונת פוסט קורונה, המחלה עודנה קיימת גם בקרב אנשים שעברו את מחלה והוגדרו א-סימפטומטיים. תסמונת הפוסט קורונה אינה פוסחת על ילדים. לפי מחקר מב"ר, שיעור תסמונת פוסט קורונה אצל ילדים בגילאי 3-12 עומד על 1.8% ל-2.4% ועולה עם הגיל. מהי תסמונת הפוסט קורונה? ארגון הבריאות העולמי מגדיר את תסמונת הפוסט קורונה כהופעת תסמינים כשלושה חודשים לאחר ההדבקה בנגיף הקורונה, הנמשכים יותר מחודשיים, כאשר לתסמינים הללו לא נמצא הסבר על ידי אבחנה אחרת. הסתמנות קלינית של תסמונת הפוסט קורונה הסממנים הקליניים של התסמונת הם מגוונים. מחקרים רבים מצביעים על כך שהתופעות השכיחות ביותר הן עייפות וחולשה כללית, אשר נמצאות כמעט אצל 50% מחולי הפוסט קורונה. ביטויים קליניים נוספים הם: 1. עייפות, חולשה ותשישות. 2. קוצר נשימה. 3. כאבי שרירים ופרקים. 4. שיעול. 5. כאבי ראש והפרעות שינה. 6. הפרעות בזיכרון. 7. כאבים בחזה. 8. פגיעה בחוש הטעם והריח. 9. חרדה ודיכאון. עשויים להיות סימפטומים נוספים על אלה שצוינו אשר יתבטאו בצורה סובייקטיבית כתלות בתפיסת והרגשת המטופל (טבלה 1).  אדם שחווה עייפות וחולשה בזמן המחלה יימצא כבעל סיכוי גבוה יותר לחוות אותם התסמינים בתסמונת הפוסט קורונה, בדומה לקוצר נשימה ותסמינים אחרים

טבלה 1. מקור: משרד הבריאות

תסמיני תסמונת הפוסט קורונה והקשר עם המחלה החריפה מסתבר כי קיים קשר בין מגוון התסמינים בזמן המחלה החריפה לבין תסמיני תסמונת פוסט קורונה. אדם שחווה עייפות וחולשה בזמן המחלה יימצא כבעל סיכוי גבוה יותר לחוות אותם התסמינים בתסמונת הפוסט קורונה, בדומה לקוצר נשימה ותסמינים אחרים (טבלה 2). תסמין העייפות הוא השכיח ביותר בקרב החולים בתסמונת הפוסט קורונה ועומד על כ-80%, בעוד שבזמן המחלה האקוטית, שיעורו עומד על כ-60%.  Figure. COVID-19-Related Symptoms

מקור: JAMA

תסמיני המועקה הנפשית המציאות שבה חיינו בשלוש השנים האחרונות בעקבות מגיפת הקורונה, הגלים העולים והיורדים של המגיפה, אי הוודאות, החשש מההדבקה, ההדבקה עצמה, הפחד ממוות, החשש מאיבוד תעסוקה והדאגה מהלא נודע תרמו רבות לדעיכה במצב הרוח של האוכלוסיה ופגיעה בחוסן הנפשי של כולנו. תסמיני מועקה נפשית (כולל מועקה קלה) יכולים להופיע בשיעור של עד 90% מחולי תסמונת הפוסט קורונה. הפגיעה הנפשית המשמעותית ביותר נצפתה בקרב מטופלים שאושפזו במחלקה לטיפול נמרץ בזמן המחלה האקוטית. מתוכם, כ-40% לקו בדיכאון, בין 50%-70% היו בעלי הפרעות שונות, כ-50% עם פגיעה בזיכרון. שיעורים אלה היו נמוכים יותר בקרב חולים שאושפזו במחלקה פנימית אך עדיין תיתכן שכיחות בקרב מטופלים שלא אושפזו בעת המחלה החריפה (טבלה 3).

טבלה 3. מקור: משרד הבריאות

גורמי הסיכון להתפתחות תסמונת פוסט קורונה 1. גיל 50 ומעלה; העלייה בסיכון עולה מעל גיל 50. 2. השמנה. 3. אסטמה או מחלה ריאתית אחרת. 4. מעל חמישה תסמינים בזמן מחלת הקורונה. 5. שכיחות ההדבקה בקורונה נמוכה אצל נשים מאשר בגברים, אך תסמיני הפוסט קורונה שכיחים יותר בקרב נשים. מניעה של הופעת תסמונת פוסט קורונה מחקרים רבים מהעולם מדגימים כי התחסנות לקורונה מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות תסמונת הפוסט קורונה. מחקר איטלקי הראה כי שכיחות הדיווחים על תסמונת פוסט קורונה פוחתת ככל שמספר מנות החיסון עולה. נוסף על כך, בהשוואה לאוכלוסיה לא מחוסנת, המחוסנים במנות 2-3 נמצאו בסיכון מופחת של כ-75%-84% לפתח את תסמונת הפוסט קורונה. כמו כן, ראוי לציין כי תסמונת פוסט קורונה: מה רופאי המשפחה צריכים לדעת? | רפואת משפחה 4.9.2022, 16:50 טיפול בפקסלוביד ומולנופיראוויר נמצאו כמקטינים את שיעור החולים וחומרת תסמונת הפוסט קורונה. הערכה של מספר החולים בישראל הערכה כיום כי שיעור הסובלים מתסמונת הפוסט קורונה מבין המאומתים נע סביב 10%-30%. בהתאם, סביר שיש מיליוני חולים בעולם (ומאות אלפים בישראל) שטרם אובחנו. בהתבוננות על האוכלוסיה בישראל, ההערכות הן כי ייתכן שיש מעל 200 אלף חולי תסמונת פוסט קורונה במדינה הזקוקים לתמיכה/עזרה. בהינתן חתך אוכלוסיה כל כך משמעותי ובהינתן כי תיק ממוצע של רופא משפחה מונה כ-1,500 נפשות, בממוצע כל רופא משפחה ייפגש עם יותר מ-30 חולי תסמונת פוסט קורונה שרובם טרם קיבלו מענה מתאים למצבם. מחקרים בעולם פרסומים על תסמונת הפוסט קורונה יוצאים חדשות לבקרים. המחקרים הציגו מספר תצפיות מעניינות: 1. מחקרים על עשרות אלפי מחלימים מדווחים על שיעור של בין 3% ל-13% של הופעת סוכרת בקרב ילדים ומבוגרים (שיעורים נמוכים יותר נצפו בקרב מחוסנים). מחקרים אחרים מראים שלאחר חודשיים ערכי הסוכר בקרב המטופלים חוזרים לנורמה. 2. תוצאות בדיקות. 3. נצפו שינויים בצילום MRI ריאות ולב בקרב מחלימים. לא קיימים עדיין מחקרים שפורסמו על טיפולים תרופתיים לתסמונת הפוסט קורונה. תפקידו המאתגר של רופא המשפחה רופאי המשפחה מהווים את הכתובת הראשונה אליה יפנו רוב המטופלים עם תסמיני הפוסט קורונה ועל כן ראוי כי נהיה ערוכים לכך. הגישה וההסתכלות הביו-פסיכו-סוציאלית של רפואת המשפחה הינה מרכיב הכרחי בגישה לטיפול במטופלים עם תסמונת פוסט קורונה, שהרי מדובר במחלה חדשה אשר מערבת את הגוף והנפש ובעלת השפעה נרחבת על תפקודי החיים. » האבחנה של תסמונת הפוסט קורונה הינה קלינית מאחר שרוב בדיקות העזר (מעבדה והדמיה) הן תקינות. במצב של בדיקות תקינות, מורכב להגיד לחולה לאחר בירור "כי לא נמצא דבר". החולים עלולים בטעות להבין כי אנו לא מאמינים למצוקותיהם ואלו עלולות להחריף. על כן, הצעד הראשון הינו הכרת המחלה על מורכבותה. עלינו לדאוג לכך שהמטופל ירגיש שמאמינים לו, מבינים אותו ומלווים אותו בתהליך. » רוב תסמיני עייפות, חולשה וירידה תפקודית יחלפו ספונטנית בתוך מספר שבועות או חודשים בודדים. י חשוב לעודד ולהדריך מטופלים לאימוץ אורח חיים בריא אשר יכלול תזונה בריאה, לא מעובדת, עשירה בסיבים, ויטמינים ומינרלים, סיגול אורח חיים פעיל ופחות יושבני עם עלייה הדרגתית בעומס הפעילות, אימוץ הרגלי שינה בריאים עם היגיינת שינה, הפחתה ועידוד להפסקת שימוש בחומרים טוקסים, לרבות צריכת ניקוטין ואלכוהול, והשקעה בדרכי הפחתת לחצים עם יצירת קשרים חברתיים שיהוו גורמי תמיכה. חשוב לעודד את המטופלים לחזור בהדרגה לפעילות הקודמת ולשגרת חיים בריאה. » רוב המטופלים הם בעלי משפחה ומסיבה זו עלינו כרופאי משפחה לעדכן ולערב את בני משפחותיהם ולגייסם לשם תמיכה וליווי של המטופלים. דבר זה יגביר את הסיכוי להחלמה לפחות עד שנבין לעומק כיצד לטפל במחלה. » רופאי המשפחה צריכים לגלות הרבה חמלה (Compassion) כלפי החולים. ישנה חשיבות גדולה להבנה של המטופל כי הרופא מאמין לו, שותף לרגשותיו, ולידיעה כי הרופא מלווה אותו במסירות, בהקשבה עמוקה לכאביו הנפשיים והגופניים ועושה את כל המאמץ על מנת להביא לשיפור במצבו. הנחיות קליניות » חלק גדול מהמטופלים יגיעו עם יותר מתסמין אחד, לרוב יהיו מעל לשלושה תסמינים. בהתאם להערכה הקלינית (לאחר קבלת היסטוריה רפואית מעמיקה ובדיקה מקיפה) יש לבצע בדיקות מעבדה רלוונטיות, לרבות: ספירת דם, כימיה מלאה, תפקודי קרישה CRP, ויטמינים. בהמשך, יש מקום לשקול בדיקת הדמיה בהתאם לסוג התסמינים ושינויים בחומרת המחלה והשיקול הקליני הכללי. » מרבית החולים יופנו בהמשך לרופאים יועצים בתחומים הרלוונטיים (ריאות, קרדיולוגיה, נוירולוגיה שיקום ואחרים) בהתאם לשיקולו הרפואי של רופא המשפחה אשר ימשיך להיות מנהל הטיפול העיקרי של המטופל. י מומלץ לשלוח מטופלים אשר סובלים מבעיות שליפה ושפה להערכה של קלינאי/ת תקשורת לצורך הערכה וטיפול. י מטופלים עם ירידה ביכולות ניהול גבוהות, בעיות זיכרון והתמצאות, יוכלו להרוויח מהערכה וטיפ במרפאה לריפוי בעיסוק, שם יוכלו גם לסגל התאמות נקודתיות להקלה בבית ובעבודה. » מטופלים עם ירידה בסיבולת, טווחי תנועה וכוח גס זקוקים לטיפול פזיותרפי ולהכוונה. » רבים מהמטופלים חווים מועקה, בדידות והחמרה של תסמינים פסיכיאטריים שהיו קיימים קודם אך היו מאוזנים. יש להכיר בתחושות אלו ולעודד טיפולים שיחתיים ובמקרה הצורך פרמקולוגיים. » מומלץ לתת תשומת לב מיוחדת למטופלים קשישים, מאחר שחולים אלה שבירים יותר וההחלמה אצלם צפויה להיות איטית יותר - משמע שמצבם הבריאותי עלול להחמיר מרגע לרגע. י טיפול מכוון תסמינים הינו בשגרה בקליניקה של רופא המשפחה, כמו מתן NSAID לכאבי פרקים ושרירים, אינהלציות ושיקום נשימתי לסובלים מקוצר נשימה ועוד. רופאים רבים מדווחים יעילות במתן SSRI למטופלים בעלי מועקה נפשית ו/או בעיות שינה. » קיימים דיווחים רבים (עדיין לא מדובר על מחקרים מדעיים שפורסמו) על תרומה של תוספי תזונה כמו אנטיאוקסידנטים, ויטמינים למיניהם, B12 ואחרים. ניתן להתייעץ עם מומחה בתחום הנ"ל. » נושא הקידוד של האבחנה של פוסט קורונה בתיק הרפואי של המטופלים חשוב מאוד בהיבט האפידמיולוגי, למען עדכון מידע והתייחסות בהתאם.

פרופסור בשארה בשאראת, מנהל מכלול רפואה - מטה קורונה, משרד הבריאות; יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית בהסתדרות הרפואית, מומחה ברפואת משפחה

לקריאה נוספת

COVID-19 rapid guideline: managing the long-term effects of COVID-19 Long COVID; Post-COVID syndrome. NHS UK Long-term effects of coronavirus (long COVID). NHS UK Post-COVID syndrome (long COVID). NHS England your covid recovery.nhs.uk

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופסור בשארה בשאראת, מנהל מכלול רפואה - מטה קורונה, משרד הבריאות; יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית בהסתדרות הרפואית, מומחה ברפואת משפחה

מאמר זה התפרסם באתר דוקטורס אונלי בתאריך 01.09.2022