כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק תשובות דימות - נייר עמדה
 | |
|---|---|
| תשובות דימות - המידע לרופא, לחולה, לשניהם ? | |
| |
| האיגוד המפרסם | איגוד הרדיולוגים והלישכה לאתיקה |
| תאריך פרסום | מרץ 2016 |
| יוצר הערך | |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
איגוד הרדיולוגים הציג בפני הלשכה לאתיקה שאלה הנוגעת בתפקוד היומיומי של כל רופא רדיולוג. צילומי הדימות השונים, כגון צילומי רנטגן, MRI (Magnetic Resonance Imaging), CT (Computed Tomography), PET-CT (Positron Emission Tomography), מיפוי איזוטופים, צנתורים וכדומה, נועדו לסייע לרופא המטפל בחולה כמעבדה לאישוש אבחנה, בדומה לבדיקות דם או פתולוגיה. תרבות הבריאות השתנתה באופן שהמטופלים מקבלים ישירות את תשובות המעבדה והדימות, לפי רוב דרך האינטרנט, באמצעות הקוד האישי המאפשר להם לראות את התוצאות באתר - לעיתים עוד בטרם הספיק הרופא המטפל לראותן. בחלק מהמקרים נשלחות התשובות בדואר למטופלים.
התנהלות זו שומרת לכאורה על האוטונומיה של המטופל ומאפשרת לו לעשות כרצונו בנתונים הקשורים למצב בריאותו, לרבות קבלת חוות דעת נוספת מרופא אחר. סביר כי המטופל ידאג לקבל את המשך הטיפול ללא עיכובים.
אך המידע יכול להכיל בשורה מרה, כמו גם עדויות למצב בריאות תקין ובשני המקרים המטופל יכול שלא להבין נכון את התוצאות. ללא מפגש אישי של הרופא והמטופל עם הסבר נאות, המטופל עלול לסבול לחינם מחרדה, דיכאון וחוויות קשות, או לחלופין לא להתייחס לתוצאות שקיבל ולא לקבל את הטיפול המתאים.
הפסיכיאטרים חברי הלשכה לאתיקה לא הצביעו על אינדיקציות לפגיעה עצמית בעקבות בשורה קשה, אלא אם הייתה נטייה אובדנית קודמת.
בכל זאת קיימת השאלה למי שייך המידע, מי צריך לקבל את תשובת הדימות, והאם שמירת האוטונומיה של החולה דווקא מחייבת קבלת התשובה תוך כדי שיחה, הסבר ועיבוד המידע לכלל אבחנה והחלטות טיפוליות על ידי הרופא המטפל. יש לתת את הדעת בעניין הבעיה הטכנית במערכת הרפואה, שכן לעיתים לא ידוע לרופא/ה הרדיולוג/ית מי רופא המשפחה, מי הרופא המפנה לבדיקה ו/או מי לוקח האחריות על המשך הטיפול.
הבעיה מתעצמת בבדיקות סקר כגון ממוגרפיה. על הרופא הרדיולוג לדעת מי הרופא המטפל אליו יש לשלוח את התשובה. בבדיקות אשר נדרש המשך בירור רדיולוגי - האם תמיד להמתין לתגובת רופא מטפל או שיש ליידע ולהזמין ישירות את המטופל על מנת לחסוך בזמן ולהגיע לאבחנה ברורה בזריזות ולו "רק" כדי להפחית את החרדה.
כאשר יש ממצאים בבדיקות הדימות המצביעים על סכנת חיים מיידית למטופל, למשל, חשד לתסחיף ריאתי, חסימת מעיים, רופא הדימות חייב ליידע ישירות את הרופא המטפל ובהיעדרו את החולה ולהפנותו דחוף להמשך הטיפול. אולם רוב המצבים אינם נופלים בגדר של "סכנה חמורה".
הנושא סבוך, ואין בנמצא פתרון אחיד לכל המקרים. לכן החליטה הלשכה לאתיקה להציע את הפתרונות הבאים:
- ככלל בדיקת הדימות תיעשה עם הפנית רופא. הרופא המפנה ימלא פרטי התקשרות עמו לצורך החזרת תשובת הדימות אליו
- רצוי כי הרופא המפנה יעמוד על חשיבות הליווי והפרשנות המקצועית לכל תוצאה של בדיקת הדימות. מומלץ כי הרופא המפנה יתאם מראש עם המטופל האם ברצונו לקבל את תשובת הדימות הספציפית ישירות ואם כן יציין זאת בהפניה לבדיקה
- מומלץ כי בכל רשומה רפואית של מטופל תופיע הערה לגבי רצונו/אי רצונו לקבל תשובות הדימות ישירות דרך האינטרנט או בדואר ללא נוכחות רופא
- בקבלת המטופל במכון הדימות יישאל המטופל שוב לגבי רצונו לקבל את תשובת הדימות ישירות אליו. מומלץ למכוני הדימות להוסיף סימון של בקשת המטופל לטופסי הקבלה או במחשב
- תשובת הדימות תחזור לרופא המפנה והרופא המטפל ובמקביל תישלח למטופל אם ביקש זאת מראש או תואם עימו, כמפורט לעיל. יש מקום לשלוח לכל מטופל הודעה, גם אם לא רצה לקבל את התשובה ישירות, כי יש פענוח לבדיקה וכי עליו לגשת לרופא המפנה
- במצבי חירום תהיה פניה ישירות למטופל, למניעת עיכוב כלשהו
- במקרים דחופים ייעשה ניסיון ליצור קשר קודם כל עם הרופא המפנה ו/או המטפל ואם אינו זמין בזמן אמת, תיעשה פניית הרדיולוג ישירות למטופל לצורך הפנייתו להמשך טיפול
- כאשר אין רופא מפנה, כגון בבדיקות סקר, יפעל הרדיולוג מיידית אם יש צורך בבדיקות המשך. יש ליידע מראש את המטופל כי יקבל תשובה ישירה אליו