סמן סרטני - Tumor marker - CA 125
הופניתם מהדף 125-Ca לדף הנוכחי.
מדריך בדיקות מעבדה | |
סמן סרטני CA 125 | |
---|---|
Tumor marker CA 125 | |
מעבדה | כימיה בדם |
תחום | הערכת רמת סמן לממאירות בשחלה |
יחידות מדידה | יחידות למיליליטר, U/ml |
טווח ערכים תקין | מתחת ל-35 יחידות למיליליטר |
יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
סיוע באבחון שאת ממאירה בשחלות, ומעקב אחר תוצאות טיפולים בנשים שכבר אובחנו עם סרטן אפיתליאלי בשחלות או סרטן השד. כאמצעי ניטור של נשים עם סרטן שחלות בהן יש הופעה מחודשת של תסמיני המחלה, או התקדמות המחלה למרות הטיפולים, רמת CA 125 מעל 35 יחידות למיליליטר היא בהחלט בעלת משמעות פרוגנוסטית. סמן זה אינו יכול לשמש כמדד יחיד לצורך גילוי ראשוני של המחלה, בייחוד בנשים בגיל הפריון, אלא אם הוא מתבצע בנוסף לבדיקות הדמיה או אחרות. מדידת רמת CA 125 עשויה להידרש לעתים לפני תחילת סדרה של טיפולים כימותרפיים או אחרים לטיפול בסרטן השחלות כרמת בסיס, שתשמש בהמשך ביצוע מדידות סדרתיות של סמן זה להערכה על יעילות הטיפול.
בסיס פיזיולוגי
הסמן הסרטני CA-125 ידוע גם כ-mucin 16 או MUC 16, הוא גליקופרוטאין שמשקלו המולקולארי מוערך בין 200,000 ל-1,000,000, והוא מקודד באדם על ידי הגן MUC16. במקור הוא התגלה ב-1981 בנוזל של אדנו-קרצינומה פפילארית של השחלה על ידי שימוש בנוגדן חד-שבטי. גליקופרוטאין זה הוא mucin החוצה את הממברנה והוא מופיע גם כמרכיב חשוב של הקרנית והלחמית בעין, גם במערכת הנשימה, וגם ברירית מערכת הרבייה באישה. תפקיד mucin 16 הוא כחומר סיכה המשמש מחסום בפני חלקיקים זרים או מיקרואורגניזמים מדבקים על פני שכבת האפיתל.
הפוטנציאל של CA 125 לגילוי מוקדם של סרטן השחלה מוגבל ביותר, הן בשל הסגוליות הנמוכה שלו, ועוד יותר בגלל רגישותו המוגבלת בפרט בשלבים מוקדמים של סרטן זה. ה-FDA אינו מאשר מדד זה למטרות של סריקה (screening), ואישור לבדיקה זו ניתן כסיוע לגילוי סרטן שארי של השחלה לאחר מחזורי טיפול.
למרות השימוש ב-CA 125 משך למעלה מ-2 עשורים כסמן לסרטן השחלות, ידוע שאנטיגן זה מוגבר גם בסוגי סרטן אחרים, כגון אלה המתפתחים ברירית הרחם (endometrium), בחצוצרות, ואף בקרצינומה של השד, הלבלב, צמקת הכבד והפאטיטיס, מערכת העיכול והריאות (באחוזים קטנים יותר). הסמן CA 125 מוגבר לעתים גם בתרחישים שפירים כחריגת רירית הרחם (אנדומטריוזיס), מספר מפגעים שפירים בשחלה, דלקת באגן, בתקופת המחזור, או אף בשלבי הריון ראשונים. לסמן זה נטייה להיות מוגבר גם במצבי דלקת בחלל הבטן. לכן לא ניתן להתייחס לסמן זה כבעל סגוליות גבוהה לאבחון מחלה סרטנית, בה במידה שגם דרגת הרגישות שלו לסרטן השחלות אינה גבוהה. לדוגמה, רק ב-79% מכלל מקרי סרטן השחלות רמת CA 125 נמצאה מוגברת, כאשר בשאר המקרים היא הייתה נמוכה ובתחום הנורמאלי. CA 125 אינו מומלץ למטרת בדיקת סריקה לגילוי סרטן שחלות באוכלוסייה הרחבה. למעשה, כיוון שמדד זה נמצא מוגבר במספר כה ניכר של תרחישים שאינם סרטניים, ההערכה היא שרק 3% מהנשים עם רמה מוגברת של CA 125 אמנם לוקות בסרטן השחלות.
מקובל שסדרת מדידות של CA 125 המצביעות על עליה או דעיכה ברמת הסמן, משמעותיות יותר מביצוע חד פעמי של המדידה. כאשר רמת CA 125 דועכת במהלך טיפול ממצא זה עשוי לבטא הצלחה טיפולית, והיפוכו של דבר כאשר נמדדת עליה ברמת הסמן במהלך טיפולים אלה. כאשר אישה מאובחנת בוודאות עם סרטן שחלות ונמדדת בדמה רמה תקינה של CA 125, אין יעילות בניטור רמת מדד זה במהלך הטיפולים, ונראה שזהו אחד מ-20% מהמקרים בהם רמת CA 125 אינה מוגברת במחלה. בשל הסטיות המקובלות במדידת רמת CA 125, אין משמעות לשינויים קלים בתוצאה הבדיקה בעת מדידות מחזוריות של מדד זה. יחד עם זאת מקובל שהכפלה ברמת CA 125, או דעיכת הרמה למחצית הערך הבסיסי, הן בעלות משמעות פרוגנוסטית. באישה עם חשד לתהליך תופס-מקום באזור האגן, רמת CA 125 גבוהה מ-65 יחידות למיליליטר, מעידה על ממאירות בערך ב-90% מהמקרים.
בשנת 1996 יצאה לשוק גרסא משופרת של הקיט למדידת CA 125, והיא כונתה הבדיקה של "CA 125-II". גרסת דור שני זו מניבה לכאורה אחוזים גבוהים יותר של תוצאות התואמות את התרחיש הקליני, וכאשר משווים תוצאות מדידת מדד זה לאורך זמן, יש להקפיד לדעת האם מדובר אמנם בגרסה המדידה המשופרת.
נתונים אפידמיולוגיים מראים שרק בערך ב-50% מהמקרים של סרטן השחלות (stage I) תתקבל תוצאת CA 125 מוגברת, והתוצאה תתקבל מוגברת ב-80% ממקרי סרטן שחלות (stages II, III, IV). בלמעלה מ-70% מהמקרים של אנדומטריוזיס, ציסטות שפירות של השחלות, טרימסטר ראשון של הריון, ומחלה דלקתית באגן, תתקבל גם כן עליה משמעותית ברמת CA 125. נתונים שנאספו במפגעים שונים, הראו בין השאר ש-CA 125 מוגבר ב-70% ממקרי צמקת כבד, 60% ממקרים של סרטן בלבלב, וב-20-25% מהמקרים עם סוגי סרטן אחרים.
רמות מוגברות של CA 125 בנשים בגיל המעבר, מחייבות בדיקות נוספות לברור משמעות הממצא. בנשים בגיל הפריון, למדד זה יש משמעות פחות אמינה, שכן רמות שמעל 35 יחידות למיליליטר תמצאנה במספר תרחישים לא סרטניים. במחקר בקרב כ-11 אלף נשים עם חידלון וסת בגיל שמעל 45 שנה בהן נמדדה רמת CA 125, מדד זה נמצא מוגבר ב-468 מקרים, ובכל המקרים האחרונים בוצעה סריקת אולטרה-סאונד, בעקבותיה עברו 29 נשים הליכים ניתוחיים. בין האחרונות, רק 6 מקרים התבררו כסרטן שחלות, ב-2 מקרים אובחנה אדנוקרצינומה ממקור לא ברור, ב-14 מקרים היו אלה גידולים שפירים, ב-4 מקרים אובחן שרירן (fibroid), וב-3 מקרים לא נמצאה אי-סדירות כלשהיא.
הסגוליות של מדד CA 125 נמוכה יותר בנשים בגיל הפריון, מאשר בנשים בגיל המעבר. סקר משנת 1999 העלה שבנשים בגיל שבין 20-34 שנה בהם התקבלה תוצאה מוגברת של CA 125, אחוז המקרים עם גידול שפיר או ממצא קדם-סרטני נמצא רק ב-17% מתוכן. לעומת זאת, ב-30% מהנשים מעל גיל 34 שנה עם CA 125 מוגבר, נמצא גידול שפיר או ממצאים קדם-סרטניים בשחלה. לכן חיוני לבצע הערכה אבחונית שאינה מתבססת עלCA 125 בלבד, אלא כאשר בדיקה זו מלווה בבדיקת אולטרה-סאונד טרנס-וגינאלית, או בבדיקה רקטאלית-וגינאלית של האגן.
סמנים אחרים של סרטן השחלות כגון OVX-1 ו-LPA נחקרו במרוצת השנים, אך משמעותם האבחונית עדיין לא הבשילה. העדכני מבין השניים, LPA או lysophosphatidic acid, נותן תוצאות מבטיחות כאשר רמתו בדם עולה באחוז גבוה (85%) מבין נבדקות עם סרטן השחלות בשלב I.
פענוח תוצאות הבדיקה
רמה מוגברת של CA 125 התקבלה ב-82% ממקרי קרצינומה של השחלות, אך ללא מתאם טוב לגודל השאת (tumor burden). מדד זה יכול להיות מוגבר ב-1% מדגימות דם של פרטים של ביקורת שהם בריאים לחלוטין, ב-6% מפרטים עם תרחישים קליניים לא סרטניים, ןבאחוז גבוה יותר של אלה עם ממאירויות לא-גינקולוגיות.
רמה מוגברת של מדד זה יכולה להתקבל בתרחישים סרטניים שאינם קשורים לשחלות, כגון שאתות של רירית הרחם, החצוצרות, ריאות, שד, בלוטת הלבלב, וכן שאתות של מערכת העיכול. CA 125 יכול להיות מוגבר במספר תרחישים שפירים כולל הריון (בעיקר בשליש הראשון), אנדומטריוזיס, שרירנים ברחם (פיברוזיס או מיומה), פנקראטיטיס, בתקופת מחזור תקין, דלקות באגן, דלקות של הצפק או הצדר, כמו גם מחלת כבד. מחלה שפירה בשחלות כולל ציסטות שפירות דרמואידיות, יגבירו רמת CA 125.
הוראות לביצוע הבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת או בצום, ויש ליטול דם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב). ניתן לאחסן את הדגימה עד 24 שעות בקרור, ולפרקי זמן ארוכים יותר יש להקפיא את הנסיוב. רצוי להימנע מביצוע המדידה בדגימות נסיוב המוליטיות או ליפמיות.