כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אנטי תרומבין 3 - Anti thrombin III
הופניתם מהדף AT3 לדף הנוכחי.
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| אנטי-תרומבין 3 | |
|---|---|
| Anti thrombin III | |
| שמות אחרים | AT3 |
| מעבדה | המטולוגיה של הדם |
| תחום | קרישת דם. |
 | |
| יחידות מדידה | מיליגרם לדציליטר. |
| טווח ערכים תקין | 17-30 מיליגרם לדציליטר או 85-115% מהפעילות התקינה. |
| יוצר הערך | פרופ' בן עמי סלע |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – תפקודי קרישה , פקקת ורידים
מטרת הבדיקה
בדיקת דם זו מתבצעת כדי לקבוע רמת חלבון זה, המעכב את פעילות גורמי הקרישה VII, IX, X ו-XI ובמידה פחותה את פעילות פקטור II או תרומבין, במצבים של קרישיות יתר (Hyper coagulation) במטופלים עם אירועים חוזרים של פקקת ורידים. בדיקה זו מהווה חלק מסדרת ברורים הכוללת גם מדידת רמת protein C, protein S ו-lupus anticoagulant, גם במטופל שאינו מגיב כמצופה לטיפול בהפארין, כאשר מינון הפארין גבוה מהמקובל נדרש להשיג מניעה רצויה של קרישה. מדידת רמת AT3 מתבקשת גם בעקבות אירועים בלתי מוסברים של DVT או PE, או בעקבות אירועי פקקת חוזרים גם כאשר המטופל מטופל בהפארין, במקרים של פקקת מפושטת (DIC), במטופלים העומדים לפני ניתוח עם סיפור אישי או משפחתי של אירועי DVT או PE בלתי מוסברים.
בסיס פיזיולוגי
אנטי-תרומבין 3 (להלן AT3) הוא גליקופרוטאין המיוצר בכבד ובתאי אנדותל, ומורכב מ-432 חומצות אמיניות, שמשקלו המולקולארי 58,200. במינים נוספים כגון עכברים, ארנבות, כבשים ופרות ישנן מולקולות כמעט זהות (עד 89% זהות מוחלטת ברצף החומצות האמיניות), אלא שלבעלי חיים אלה מולקולת אנטי-תרומבין המורכבת מ-433 חומצות אמיניות. זמן מחצית החיים של אנטי-תרומבין בפלזמת הדם הוא כ-3 ימים. AT3 נקשר לגורמי הקרישה המשופעלים שהם למעשה סרין-פרוטאזות (גורמי קרישה 7, 9, 10, 11 ותרומבין) ובכך מעכב את תהליך קרישת הדם. בהגדרה AT3 הוא serpin או מעכב של סרין פרוטאזות, ודומה במבנהו לסרפינים אחרים כגון אלפא-1-אנטיטריפסין, או אלפא-2-אנטיפלסמין.
אלה עם חסר ב-AT3 נזקקים כאמור למינוני הפארין גבוהים יותר, כיוון שחלבון נוגד קרישה זה פועל לפירוק איטי של פיברין ושל גורם קרישה 10. כאשר הפארין נקשר ל-AT3, הדבר מגביר את מהירות הפירוק של פיברין וגורם קרישה 10 על ידי AT3 פי-500 עד פי-1,000. כיוון ש-AT3 אינו תלוי בוויטמין K לפעולתו, מתן ויטמין אחרון זה אינו מפריע לפעולת הפארין, בניגוד למה שמקובל עם קומאדין.
חסר ב-AT3 הוא אירוע תורשתי נדיר יחסית, שמתברר בעקבות אירועי פקקת ורידים חוזרים או במקרים של תסחיף ריאתי. התורשה של חסר זה היא ברוב המקרים שולטנית אוטוזומאלית, אלא שרוב אלה עם חסר AT3 הם הטרוזיגוטים לפגם.
חסר מולד של AT3: השכיחות של חסר ב-AT3 הוערכה בין מקרה אחד ל-2,000 או ל-5,000 איש באוכלוסייה. ישנם שלושה סוגים של חסר מולד של AT3:
- הצורה הקלאסית עם מוטציה נקודתית, מוטציית הָשמָט (deletion) או מוטציית frameshift בגן, בה מתקבל חלבון פגום (truncated) שאינו יציב.
- רמת החלבון AT3 היא נורמאלית אך החלבון אינו פונקציונאלי.
- כמות ואיכות AT3 נורמאלית, אך חסר בו הקולטן להפארין, ובתור שכזה פעילותו לא תזורז בקישור הפארין.
בשני הסוגים הראשונים של פגם מולד של AT3 פעילות החלבון יורדת לרמה שמתחת 50% של הפעילות הנורמאלית שלו.
- מאפיינים קליניים בחסר מולד של AT3
הגברת הסיכון לפקקת ורידית בעיקר פקקת ורידים עמוקים של הגפיים התחתונות, ולתסחיף ריאתי. אירועי הפקקת מתחיל כבר באמצע שנות העָשרָה. ורידים המצויים בסיכון לאירועי פקקת כוללים את הוורידים המזנטריים, inferior vena cava, וורידי הכליות. גם ורידים מוחיים חשופים לסכנת פקקת. אירועי הפקקת עלולים להתרחש כאשר רמת AT3 היא 40-60% מהרמה הנורמאלית. אירועי פקקת בחסר AT3 יכולים להתגבר בעקבות ניתוחים או טראומות אחרות, הריון או מצבי דלקת חריפים (sepsis). בדרך כלל אין אירועי פקקת עורקית בחסר AT3.
- חסר נרכש (acquired) של AT3
תסמיניו הקליניים דומים לאלה המופיעים בחסר מולד של AT3, יתרחש במצבים של יצירה חריפה של קרישי דם, ב-DIC, במחלת כבד וייצור מופחת של AT3, בתסמונת נפרוטית, ובשימוש בגלולות למניעת הריון. ברוב מחלות הכבד, החסרים הנוצרים ברמת AT3 אינם תורמים בדרך כלל להגברת הסכנה ליצירת קרישי הדם. באלה עם תסמונת נפרוטית וחסר משני של AT3, טיפול בקורטיקוסטרואידים מגביר את רמות AT3.
ניתן להשתמש בתכשירי תרכיזים של AT3 כטיפול תרופתי אקסוגני במקרים של מפגעי פקקת בחסר של AT3. תכשירים אלה בדרך כלל מיוצרים מחלב עזים טרנסגניות, שעברו מודיפיקציה גנטית באופן שתייצרנה חלבון זה ותפרשנה אותו בחלב. ב-2006 אושר לשימוש באירופה וב-2009 אישר ה-FDA לשימוש את התכשיר הרקומביננטי של AT3 אנושי, הידוע כ-ATryn.
פענוח תוצאות הבדיקה
תוצאות של AT3 מוגבר בפלזמה ניתן למצוא לעיתים בהפאטיטיס חריפה, בצהבת חסימתית, במושתלי כליות, בחסר ויטמין K ובנשים בתקופת המחזור. חסר של AT3 נמצא בצמקת קשה של הכבד, בכשל כרוני של הכבד, במצבים של תסחיף ריאתי, במושתלי כבד, בתסמונת נפרוטית, בסוגי קרצינומה אחדים, ובמצבי יצירת קרישים מפושטים (DIC).
הוראות לביצוע הבדיקה
בדיקה להערכת רמת אנטי-תרומבין 3 צריכה להתבצע רק לאחר שהופעת קריש הדם טופלה, שכן גם נוכחות קריש הדם וגם הטיפול התרופתי הנועד להמיסו יכולים להשפיע על תוצאת רמת אנטי-תרומבין 3. דגימת הדם צריכה להילקח במבחנת ציטראט (פקק תכול), ואם הבדיקה לא מתבצעת מייד ניתן לשמור את הפלזמה המופרדת בהקפאה עד שבועיים.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)