סמן סרטני - Tumor marker - CA 19.9
הופניתם מהדף CA19.9 לדף הנוכחי.
מדריך בדיקות מעבדה | |
סמן סרטני CA 19.9 | |
---|---|
CA 19.9 Tumor marker | |
מעבדה | כימיה בדם |
תחום | הערכת רמת סמן סרטני המיוחס לגידולים בבלוטת הלבלב, בקיבה וממאירויות של מערכת העיכול |
יחידות מדידה | יחידות למיליליטר, U/ml |
טווח ערכים תקין | מתחת ל-37 יחידות למיליליטר |
יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
המטרה העיקרית במדידת הסמן הסרטני CA 19.9 היא בניטור אלה עם סרטן לבלב מאובחן כבר, כדי לעקוב אחרי יעילות הטיפולים בשאת זו. כיוון שאנטיגן סוכרי זה מופרש ביתר בדם גם בשאתות ממאירות אחרות של מערכת העיכול, כגון סרטן הקיבה, כיס המרה, המעי והכבד, מקובל לצרף מדידת CA 19.9, כחלק מפאנל בדיקות המעקב כדי לעקוב אחר רמת האנטיגן שהיא במתאם טוב עם גודל השאת המפרישה.
בסיס פיזיולוגי ופענוח תוצאות הבדיקה
CA 19.9 או Carbohydrate antigen 19.9, הוא אנטיגן "סרטני", שבמקור בודד וזוהה דווקא מתאי סרטן המעי הגס של אדם בשנת 1981. האנטיגן הזה מופיע ברקמות על פני גנגליוזידים, אך בנסיוב הוא נישא דווקא על פני mucins, שהם גליקופרוטאינים בעלי משקל מולקולארי גבוה העשירים במרכיב סוכרי. האוליגוסוכר הנושא את האנטיגן CA 19.9, דומה לקבוצת הדם הנושאת חומצה סיאלית Lewis A, והתבטאות CA 19.9 מותנית אם כך בנוכחות של Lewis a. הסברה היא שהאנטיגן sialyl Lewis a, אחראי בעיקר להיצמדות (adhesion) של תאי סרטן המעי הגס, הלבלב והקיבה באדם לשכבת האנדותל במערכת הוסקולארית המזינה אותם.
CA 19.9 מסונתז על ידי תאים נורמאליים בבלוטת הלבלב ובצינורות המרה, ברירית של הקיבה והמעי הגס, על ידי בלוטות של סמפונות הריאה ועל ידי בלוטות הרוק, וכן באנדומטריום של הרחם ובלוטת הערמונית. הפרשות מרקמות אלו עשירות ב-Ca 19.9, אך רק כמות זעירה מהאנטיגן הזה מופיעה בדמם של אנשים בריאים. הריכוז הגבוהה ביותר של CA 19.9 בקרצינומה של בלוטת הלבלב, ולא מומלץ לסרוק לקביעת רמות CA 19.9 בדם של אנשים ללא תסמינים. דרגת הרגישות הגבוהה ביותר שניתן להשיג במדידת CA 19.9 היא של 95%, כיוון שכ-5% באוכלוסייה הלבנה אינם מפרישים (non secretors) את האנטיגנים Lewis a ו-Lewis b, ולכן אינם מייצרים CA 19.9. במגזר זה של האוכלוסייה קיים חסר של האנזים fucosyltransferase, הנחוץ לסינתזה של המרכיב הסוכרי של CA 19.9 כמו גם של אנטיגן Lewis. בנבדקים עם חסר באנטיגן Lewis, לא תהיה כל התבטאות או עלייה של CA 19.9, גם אם הם מאובחנים עם שאת ממאירה גדולה בבלוטת הלבלב.
CA 19.9 מוגבר ב-67% ממקרי סרטן דרכי המרה, ב-41% של המקרים של סרטן הקיבה, ב-34% ממקרי סרטן המעי הגס, ב-22% ממקרי סרטן הוושט, ב-49% ממקרי סרטן הכבד הראשוני (הפאטומה), וב-14% מסוגי סרטן שאינם קשורים למערכת העיכול. רוב המפגעים השפירים מעלים באופן מתון יותר את רמת CA 19.9, אם כי שני מצבים שפירים, אלה של צמקת הכבד ודלקת דרכי המרה (cholangitis), יכולים להתבטא ברמות גבוהות של סמן זה. במקרים של כולנגיטיס חריפה, רמות CA 19.9 חוזרות במהירות לנורמה לאחר התפוגגות המפגע.
במקרה של סרטן בלוטת הלבלב, ואם נוהגים על פי רף נורמה עליון של 37 יחידות למיליליטר, יש לרמת CA 19.9. רגישות של 81%, וסגוליות של 90%, וערך ניבוי חיובי של 72%. ככל שרמת CA 19.9 גבוהה יותר, כך גדלים הסגוליות וערך הניבוי החיובי, ואכן ככל שערכי CA 19.9 גבוהים יותר, כל גדלה הסבירות שמדובר בממצא סרטני. לערכי CA 19.9 של מעל 300 יחידות למיליליטר יש ערך ניבוי חיובי של 92%.
רמה מוגברת של CA 19.9 אינה ספציפית לסרטן בלוטת הלבלב, והיא מוגברת במצבי סרטן ממאירים ושפירים אחרים. עם זאת גם אם CA 19.9 מוגבר בסוגים אחרים של סרטן בצינור העיכול, אין הרמה מוגברת באופן בולט כמו בסרטן הלבלב. על פי רף ריכוז עליון של 37 יחידות למיליליטר לסמן זה יש רגישות של 77% וסגוליות של 87%, בכושר אבחון בין מחלה שפירה או ממאירה. בנוסף, CA 19.9 יכול להיות מוגבר גם במקרים של חסימת דרכי המרה מסיבה לא סרטנית. למעשה, אין לסמן זה יתרון לזיהוי מוקדם של סרטן, שכן רמתו מוגברת רק בכ-25% מנבדקים עם שאתות ב-stage 1.
המיקום של השאת בתוך בלוטת הלבלב, אינן משפיע על רגישות מדד זה. גם שאת בראש הלבלב או באזור גוף או זנב הבלוטה, יגרמו לעליות דומות ברמתו. כצפוי, ממדי השאת כן קובעים את דרגת רגישות המבדק: CA 19.9 מוגבר בערך ב-90% מהמקרים בהם השאת גדולה מ-3 ס"מ בקוטרה, אך רק ב-50% מהמקרים עם שאת בגודל 2–3 ס"מ. בפחות מ-30% מהמקרים עם שאת בגודל של פחות מ-2 ס"מ רמת סמן זה מוגברת. גם המדרג ההסטולוגי של השאת משפיע על רגישות מדידת CA 19.9, כאשר גידול עם רמת התמיינות (דיפרנציאציה) נמוכה לא תבטא Ca 19.9 באותה תדירות כמו גידולים בדרגת התמיינות גבוהה.
מדידת CA 19.9 יכולה לשמש לשילוב עם סריקת CT, ארתריוגרם, ובדיקת ERCP, להחליט בדבר הרחקה ניתוחית של הגידול. רמות גבוהות של הסמן הזה, מצביעות על כך שהגידול אינו בר-הסרה, ולמעשה בכל הנבדקים עם רמות CA 19.9 מעל 1,000 יחידות למיליליטר, ממדי השאת הם מעל 5 ס"מ בקוטר, ורק ל-5% מהנבדקים בקבוצה אחרונה זו, שאת הניתנת להסרה. למחצית הנבדקים עם ערכי CA 19.9 הנמוכים מ-1,000 יחידות למיליליטר לפני טיפול, יש שאת ברת-הסרה.
רמות CA 19.9 הן גם שימושיות בניבוי ההישרדות וכן הסיכוי לחזרת השאת לאחר הניתוח (recurrence). מטופלים עם רמות מוגברות של CA 19.9 לפני הניתוח, בהם רמת הסמן חוזרת אחרי הניתוח לתחום הנורמה, הם בעלי פרוגנוזה טובה יותר מאשר מטופלים בהם רמת CA 19.9 נותרת מוגברת לאחר הניתוח. כאשר רמות CA 19.9 עולות בהדרגה לאחר הניתוח הדבר מנבא חזרת הגידול חודשים אחדים לפני שניתן לקבל נתון זה מסריקת CT.
שימוש נוסף ל-CA 19.9 הוא בגילוי של cholangiocarcinoma במטופלים עם sclerosing cholangitis ראשונית. ערכי Ca 19.9 מוגברים ב-15% מהמטופלים עם ממצא זה ללא סרטן, אך הן מוגברות ב-90% המטופלים במפגע האחרון עם סרטן. הרגישות של ערכי CA 19.9 מעל 100 יחידות למיליליטר לממצא של cholangiocarcinoma במצב של דלקת ראשונית של דרכי המרה היא של 89%, והסגוליות היא של 86%.
הנחיות ה-ASCO (החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית), אינן תומכות בשימוש ב-CA 19.9 כסמן לסרטן, ואף לא לסרטן הלבלב. הסיבה היא שמדד זה עלול לתת תוצאה שלילית כזובה במרים רבים, או לחלופין גבוהה בנבדקים ללא כל ממצא סרטני. השימוש העיקרי של CA 19.9 אם כן הוא לבחון אם אמנם השאת הורחקה בשלמותה מה שיתבטא בנפילה ברמת הסמן, או שמא מתעוררת מחדש, באופן שערכי CA 19.9 יחזרו למגמת עליה.
הוראות לביצוע הבדיקה
אין צורך בצום או בהכנות מיוחדות, והדם נלקח במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב).
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)