כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סמן סרטני - Tumor marker - CA 72-4
הופניתם מהדף CA 72.4 לדף הנוכחי.
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| סמן סרטני - CA 72-4 | |
|---|---|
| Tumor marker - CA 72-4 | |
| שמות אחרים | TAG-72 (Tumor Associated Glycoprotein 72) |
| מעבדה | כימיה בדם |
| תחום | זיהוי סמן סרטני בדם |
 | |
| יחידות מדידה | ננוגרם למיליליטר |
| טווח ערכים תקין | פחות מ-4.0 ננוגרם למיליליטר |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
מדידה בנסיוב של רמת גליקופרוטאין גבה־מולקולארי המופרש בדרך כלל מאדנוקרצינומות של מערכת העיכול, ובמידה פחותה מגידולים בשחלות וברקמת השד.
בסיס פיזיולוגי ופענוח תוצאות הבדיקה
CA 72-4 או TAG-72, הוא גליקופרוטאין בעל משקל מולקולארי שבין 220,000 ל-1,000,00, שהוא בעל אופי של mucin, ודווח לראשונה בשנת 1985שהוא מופיע בנסיוב במצבים של שאת בעיקר במערכת העיכול. תקופה מסוימת הייתה קיימת אי-ודאות לגבי זיהויו, שכן הוא התגלה תוך שימוש בשני נוגדנים חד-שבטיים (מונוקלונאליים) בלתי תלויים: הנוגדן CC49 שהוכן כנגד האנטיגן המנוקה TAG-72, והנוגדן B72.3 המכוון כנגד מקטע ממברנאלי של שורת תאים (line) ממקור של סרטן השד שגודלה בתרבית. סמן זה נמצא בעיקר בגידולי מערכת העיכול (אדנוקרצינומות), אך יש גם הפרשה של TAG-22 במקרים של סרטני שחלה ושד. נמצא שלנוגדן CC49 יש נטייה לתת תוצאות מוגברות עם מצבי דלקת של המעי הגס בהשוואה לנוגדן B72.3, אך לעומת זאת CC49 נותן אחוז גבוה יותר של תוצאות חיוביות בקרצינומה של מערכת העיכול, השחלה, השד והריאות, מאשר B72.3.
מעקב אחרי נוכחות CA 72-4 במקרים של סרטן קיבה, העלה שאחוז גבוה משמעותית של מאובחנים עם שאת גרורתית של הקיבה, מפרישים סמן זה בהשוואה לסמני סרטן מקובלים יותר בשגרת האבחון כגון CEA או CA 19.9. כן נמצא שבמחלה שפירה של הקיבה לא מוגברת רמת CA 72-4, ולעומת זאת ב-54% מהמאובחנים עם מחלה ממאירה של הקיבה ניתן לגלות ערכים של מעל 4.0 ננוגרם למיליליטר של אנטיגן זה.
אחד המחקרים המקוריים שלמד את משמעות רמות CA 72-4 במחלות גסטרו-אינטסטינאליות, נערך באוניברסיטת Torino, בסקר בו נבדקו 751 מטופלים, מתוכם 376 עם מחלה שפירה של מערכת העיכול ולעומתם 375 מאובחנים עם שאתות, כאשר 305 נבדקים בריאים שמשו כקבוצת ביקורת. בסקר זה נמצאה רמה מוגברת של הסמן האמור ב-38.4% של הנבדקים עם ממצא סרטני, לעומת 3.2% של הנבדקים עם כיבי קיבה או עם גסטריטיס אטרופי. כן נמצא במחקר זה ש-6 מבין המאובחנים עם סרטן קיבה בהם לא נמצא תוצאה חיובית עם סמנים כ-CEA ו-CA 19.9, רמת CA 72-4 הייתה מוגברת. מסקנת מחקר זה הייתה שדרגת הרגישות של מדידת CA 72-4 בגילוי סרטן במערכת העיכול הייתה נמוכה בהשוואה לשני המדדים האחרים, 29.6% לעומת רגישות של 35.7% של מדד ה-CEA ורגישות של 37.6% של הסמן CA 19.9. לעומת זאת, דרגת הסגוליות (specificity) של CA 72-4 הייתה מעט טובה יותר בהשוואה ל-CEA וCA-19.9, והיא נקבעה כ-98.7% לעומת 94.1% ו-92.3%, בהתאמה.
מחקר שהתפרסם בשנת 2010 ב-J Gastrointest Cancer, בחן את שלושת הסמנים CEA ,CA-19.9 ו-CA 72-4 בהקשר של המשמעות הניבויית של ערכי סמנים אלה לצורך staging של השאת לפני הליכים ניתוחיים. מחקר פרוספקטיבי זה כלל 66 מטופלים (42 גברים ו-24 נשים), כאשר 27 מתוכם אובחנו עם קרצינומה של הקיבה (stages I & II), בעוד ב-39 מטופלים אחרים היו ב-stages III & IV. מסקנות מחקר זה היו שהסמן CA 72-4 טוב יותר משני הסמנים האחרים בניבוי שלבים מוקדמים ומתקדמים של סרטן קיבה. הרגישות של CA 72-4 נקבעה כ-71.7% לעומת 18% עם CEA ו-3.5% עם CA-19.9; סגוליות הבדיקה נקבעה כ-100% עם CA 72-4, לעומת 100% עם CEA ו-81% עם CA-19.9; ערך ניבוי חיובי נקבע כ-100% עם CA 72-4, 100% עם CEA ו-70% עם CA-19.9; ערך ניבוי שלילי נמצא 71% עם CA 72-4, לעומת 46% עם CEA ו-45% עם CA-19.9.
היבט מעניין נוסף מתייחס למשמעות וליעילות של קביעת רמת CA 72-4 בהקשר לבלוטת הלבלב ואבחנה דיפרנציאלית של נגע מוּצינארי לעומת שאת לא-מוצינארית של בלוטה זו, כאשר הראשון מבין השניים מתאפיין על ידי ערכים גבוהים של CEA. נוכחות של CEA היא בדרך כלל תקינה בפסבדו-ציסטות ובמצב של SCA או serous cystadenoma, לעומת זאת ערך CEA שמעל 400 ננוגרם למיליליטר מנבא ממאירות. בשנים האחרונות גדלה ההכרה בפוטנציאל של CA 72-4 לסייע באבחון של MCAC או mucinous cystadeno carcinoma מפסבדו-ציסאטות שפירות. למרות שגם סמנים אחרים כמו CA-19.9 ו-CA-15.3 נותנים תוצאות מבטיחות, הרגישות והסגוליות המושגת עם סמנים אלה נראית נחותה לעומת הממצאים עם CA 72-4, באשר לגילוי MCAC. בשנת 2000 התפרסם ב-Int J Panceatol מחקרו של Sperti וקב', בו הודגמה רגישות של 87.5% וסגוליות של 94.0% של המדד CA 72-4 בגילוי של שאתות מוצינאריות בלבלב, שהם נתונים עדיפים על אלה שהושגו במחקרים אחרים עם 2 המדדים האחרים.
הוראות לביצוע הבדיקה
אין צורך בצום או בהכנה מיוחדת, ויש לקחת דם במבחנה כימית, ולבצע את הבדיקה תוך 24 שעות כאשר הנסיוב נשמר בקירור. לתקופת אכסון ממושכת יותר יש להקפיא את הדגימה, ולהימנע מהקפאות והפשרות המפחיתות מאוד את רמת האנטיגן הנמדד.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)