תיאזולידינדיונים - Thiazolidinediones

הדפס

תיאוזולידינדיונים
Thiazolidinediones
יוצר הערך	הועבר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת
אחראי הערך

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול תרופתי בסוכרת

התיאוזולידינדיונים (הנקראים גם ממריצי PPAR‏ [Peroxisome Proliferator Activated Receptor Gamma Agonist] הם קבוצה של תרופות, המגבירות את הרגישות לאינסולין (Insulin), וזאת מבלי להשפיע על הפרשת האינסולין.

השפעתן מתבטאת בירידה בייצור הגלוקוז (Glucose) בכבד ובקליטה מוגברת של הגלוקוז ברקמת השריר והשומן. ה-PPAR הם קולטנים ספציפיים בגרעין התא, והפעלתם גורמת למספר שינויים: ממריצים ייצור של תאי שומן (Adipocytes) חדשים, קטנים ורגישים יותר לאינסולין הם ממריצים את הייצור של GLUT4‏ (Glucose Transporter) ואת העברתו לפני התא, כך שקליטת הגלוקוז בתגובה לאינסולין יעילה הרבה יותר.

לשימוש קליני זכו, נכון ל-2010, שלוש תרופות מקבוצה זו: Troglitazone (נאסר לשימוש עקב רעילות לכבד), Rosiglitazone‏ (Avandia) ו-Pioglitazone‏ (Actos).

ממריצי PPAR שונים במבנה הטבעתי שלהם, דבר המשפיע על עוצמתם הפרמקולוגית (Pharmacological). כך למשל, ה-Avandia חזק פי 100 מה-Troglitazone ופי 30 מה-Pioglitazone.

המידע שבדף זה נכתב על ידי האגודה הישראלית לסוכרת