האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הפרעת אישיות היסטריונית - Histrionic personality disorder

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף Histrionic Personality Disorder לדף הנוכחי.


הפרעת אישיות היסטריונית
Histrionic Personality Disorder
Edvard Munch - The Brooch. Eva Mudocci - Google Art Project.jpg
שמות נוספים HPD
ICD-10 Chapter F 60.4
ICD-9 301.50
MeSH D006677
יוצר הערך מערכת ויקירפואה
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהפרעת אישיות

הפרעת אישיות היסטריונית היא הפרעת אישיות מאשכול ב' [הפרעות דרמטיות, אמוציונליות או בלתי יציבות]. אנשים הסובלים מהפרעה זו (להלן - היסטריונים, Histrionic) נוטים לעוררות יתר, התנהגות רגשנית, וכן נראה כי הם מתנהגים באורח צבעוני, דרמטי ומוחצן. עם זאת, לרוב נראה כי הם מתקשים להישאר במערכות יחסים ארוכות טווח. על פי ה-DSM IV‏ (Diagnostic and Statistical manual of Mental disorders, ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית), הפרעה זו מאופיינת על ידי דפוס חוזר של רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב, המתחיל בבגרות המוקדמת ומופיע במגוון הקשרים.

אפידמיולוגיה

הפרעת אישיות זו נפוצה יותר בבנות.

ההפרעה נמצאת בהקשר להפרעות סומטיזציה ולשימוש באלכוהול.

אטיולוגיה

קליניקה

התנהגותם של האנשים עם הפרעת האישיות ההיסטריונית מושכת תשומת לב. קיימת אצלם נטייה להגזים בחשיבות הרגשות והמחשבות של עצמם. כשהם אינם במרכז העניינים הם מתחילים לעשות סצנות (של דמעות או האשמות) על מנת לשוב ולתפוס את "מקומם". הם מרגישים צורך לקבל שבחים או מחמאות כל הזמן.

בשני המינים נפוץ שתהיה התנהגות מפתה מבחינה מינית. קיימות פנטזיות לגבי האנשים שאיתם הם בקשר אך בבואם לתאר את הפנטזיות בצורה מילולית קיימת אי התאמה והם מצטנעים או נבוכים. למעשה, לאנשים עם הפרעת אישיות היסטריונית יש קשיים בתפקוד הפסיכוסקסואלי.

קיים אצל ההיסטריונים צורך בלתי פוסק לקבל אישור ותמיכה מהסביבה. בנוגע לקשרים החברתיים שהם יוצרים, על פי רוב מערכות היחסים הן שטחיות ולא מחזיקות מעמד לאורך זמן.

קווי אופי נפוצים הגורמים לכך הם שחצנות, אגוצנטריות (Egocentric) וקלות דעת. התלותיות הבולטת שלהם גורמת להם להיות בעלי אמון יתר באנשים ועל כן קל לרמותם.

מנגנוני הגנה נפוצים
  1. Repression
  2. Dissociation

ולכן הם לא מודעים לרגשותיהם והם מתקשים להסביר את המניעים להתנהגותם.

תחת לחץ, בוחן המציאות שלהם יכול להיות לא תקין די בקלות.

אבחנה

הגדרת הפרעת האישיות ההיסטריונית על פי ה-DSM IV:

רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב אשר מתחילים בבגרות הצעירה ומתבטאים במגוון רב של מצבים. לשם ההגדרה יש לענות על 5 מהקריטריונים הבאים לפחות:

  1. אי נוחות במצבים בהם האדם לא נמצא במרכז תשומת הלב
  2. התנהגות מינית מפתה או פרובוקטיבית אשר היא חריגה ולא מתאימה למצב החברתי
  3. רגשות שטוחים ומתחלפים במהירות
  4. משיכת תשומת לב בעזרת נתונים גופניים באופן מתמיד
  5. סגנון דיבור התרשמותי (Impressionistic) וחסר פרטים
  6. דרמטיזציה, תאטרליות והגזמה בתיאור רגשות
  7. Suggestibility - כלומר: מושפעים בקלות על ידי אחרים או על ידי נסיבות משתנות
  8. הערכת קשרים בין אישיים כאינטימיים יותר מכפי שהם באמת

ההיסטריוני מאופיין על ידי התנהגות שהיא מוחצנת מאוד ודרמטית.

במבחנים קוגניטיביים התוצאות בטווח התקין בדרך כלל, אך תיתכן חוסר השקעה במשימות חישוביות או במשימות הדורשות ריכוז רב.

אבחנה מבדלת
  1. הפרעת אישיות גבולית (Borderline personality disorder) - לעיתים קשה להבדיל בין המצבים. בהפרעת אישיות גבולית שכיח יותר למצוא ניסיונות אובדניים, Diffusion של הזהות ואפיזודות פסיכוטיות קצרות (Brief psychotic episode).
    ניתן למצוא מקרים של תחלואה נלווית (Comorbidity) של הפרעת אישיות היסטריונית וגבולית. במקרים אלו חשוב להבחין בין שניהם ולאבחן את שניהם
  2. שכיח למצוא תחלואה נלווית עם Somatization disorder
  3. חולים עם אפיזודה פסיכוטית קצרה והפרעה דיסוציאטיבית (Dissociative disorder) מחשידים מאוד לקיום הפרעת אישיות היסטריונית

טיפול

ההיסטריונים לרוב אינם מודעים לרגשותיהם האמיתיים ולכן היעד הטיפולי החשוב ביותר בפסיכותרפיה הוא הבהרת רגשותיהם. טיפול הבחירה הוא פסיכואנליזה באופן קבוצתי או יחידני (Individual).

הטיפול התרופתי הוא תסמיני, כלומר טיפול נוגד דיכאון לדיכאון או לתלונות הסומטיות, טיפול אנטי חרדתי לחרדות וטיפול אנטיפסיכוטי (Anti psychotic) ל-Derealizations ולאשליות.

פרוגנוזה

עם הגיל התסמינים פוחתים, וכיוון שרמת האנרגיה שלהם נמוכה ביחס לשנים הקודמות זה נראה בולט יותר.

אנשים עם הפרעת אישיות היסטריונית מחפשים סנסציות ועלולים להסתבך עם החוק, עם שימוש בחומרים ממכרים ובהתנהגות מינית מופקרת.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים