התפשלות הכרכשת - Intussusception
הופניתם מהדף Intussusception לדף הנוכחי.
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של הכרכשת | |
התפשלות הכרכשת (Intussusception) שכיחה בילדים. במבוגרים היא נדירה ונגרמת בדרך כלל מפתולוגיה נלווית (שאת, פוליפ וכדומה).
- הצורות השונות להתפשלות הכרכשת הן
- Ileocecal - כאשר המסתם האילאוצקלי (Ileocecal valve) מוביל.
- Ileocolic - כאשר המעי הכרוך (אילאום) המוביל נכנס למעי העיוור (צקום).
- Colocolic - כאשר הצקום או הכרכשת (קולון) מתפשלים אל תוך כרכשת רחיקנית (דיסטלי) יותר.
צורות 1 ו-2 הן השכיחות ביותר.
תסמינים קליניים
התמונה הקלינית כוללת:
- כאבי בטן עוויתיים המופיעים בהתקפים בין תקופות רגיעה
- תפיחות הבטן
- הקאות
- גוש שניתן למישוש בבטן
- דמם חלחולתי או הפרשת ריר ג'לטינוזי אדום
- לעתים קיים סיפור של כאבים חוזרים אחת לכמה שבועות או חודשים. כאבים אלה נובעים מהתפשלות חוזרת הנוטה להפתר לבד (רדוקציה עצמונית)
במבוגרים התמונה יכולה להיות דומה, אך פחות דרמטית מאשר בילדים.
אבחנה
- צילום בטן סקירה: מראה חסימה של המעי הדק או הכרכשת
- חוקן בריום: מדגים חסימה של הכרכשת וכן את לולאת המעי המובילה את ההתפשלות. כך אפשר לזהות את סיבת החסימה
טיפול
טיפול שמרני
בילדים - חוקן בריום הוא טיפולי, ואפשר לבצע בעזרתו החזרה (רדוקציה) של ההתפשלות. במבוגרים ההחזרה בעזרת חוקן בריום פחות מוצלחת. מכיוון שההתפשלות מלווה בדרך כלל בפתולוגיה נלווית, כגון פוליפ או קרצינומה, יש צורך לנתח חולים מבוגרים שאובחנה בהם התפשלות.
טיפול כירורגי
ילדים שבהם ההחזרה המכנית לא הצליחה יש לנתח. בניתוח די בביצוע החזרה של ההתפשלות, בתנאי שאין סימני נמק של המעי. במבוגרים יש לבצע כריתה של הקטע הנגוע והשקה בין קצות המעי. בעת החזרה של ההתפשלות בילדים, אסור למשוך את הקצוות, אלא לדחוף את הקטע שחדר אל מחוץ לקטע שלתוכו הוא חדר. אם התברר נזק איסכמי למעי, יש לכרות את הקטע הנגוע גם בילדים.
ראו גם
- לנושא הקודם פתלת הכרכשת - Large intestine volvulus
- לנושא הבא: מחלת סעיף ודלקת סעיף של הכרכשת הימנית - Diverticulosis and diverticulitis of the right colon
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התוספתן
- לפרק הבא: כירורגיה של התעלה האנלית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא