כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הפרעת אישיות פרנואידית - Paranoid personality disorder
הופניתם מהדף Paranoid Personality Disorder לדף הנוכחי.
| הפרעת אישיות פרנואידית | ||
|---|---|---|
| Paranoid Personality Disorder | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter F 60.0 | |
| ICD-9 | 301.0 | |
| MeSH | D010260 | |
| יוצר הערך | מערכת ויקירפואה | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעת אישיות
הפרעת אישיות פרנואידית היא הפרעת אישיות מאשכול א' (הפרעות מוזרות או אקצנטריות). אנשים הלוקים בהפרעת אישיות פרנואידית (להלן – פרנואידים) הם בעלי רגשות חשד וחוסר ביטחון באנשים באופן כללי. הם שוללים את אחריותם שלהם לרגשותיהם, ומטילים אחריות זו על זולתם. לרוב הם עוינים, נרגזים וכועסים.
אפידמיולוגיה
השכיחות של הפרעת אישיות פרנואידית באוכלוסייה היא 2.5-0.5 אחוזים.
אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית לרוב אינם פונים לטיפול בעצמם, וכאשר הם מופנים על ידי בן-הזוג או המעסיק הם מצליחים להתעשת ולמראית עין להפסיק את המתח.
ההפרעה שכיחה יותר בקרובים של חולי סכיזופרניה, בגברים, בקבוצות מיעוט, בקרב מהגרים וחרשים. לא נראית תבנית משפחתית בהפרעה.
אטיולוגיה
קליניקה
המאפיין העיקרי של הפרעת האישיות הפרנואידית הוא הנטייה, המתחילה בתחילת גיל הבגרות ומופיעה במצבים שונים, לפרש את מעשיהם של האחרים כמכוונים להשפיל או לפגוע.
- הם מצפים שהזולת ינצל או יפגע בהם בדרך זו או אחרת
- הם מטילים ספק, ללא הצדקה, בנאמנותם של חברים ומכרים
- חלקם קנאים בצורה פתולוגית ללא סיבה סבירה
- הם מחצינים את רגשותיהם במנגנון של השלכה: הם מייחסים לאחרים דחפים ומחשבות שאינם מסוגלים לקבל בתוך עצמם
- הם בעלי Affect מוגבל, ונראים כחסרי רגש
- הם מתגאים בהיותם הגיוניים וחסרי משוא פנים (Objective), אך אין זה כך
- הם חסרי חום, ומתרשמים ומייחסים תשומת לב רבה לכוח ומעמד
- הם מראים בוז לאנשים הנראים חלשים, חולים, מוגבלים או פגומים בדרך כלשהי
- במצבים חברתיים הם נראים עסוקים ויעילים אך יוצרים חשש או Conflict באחרים
אבחנה
בבדיקה של אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית נראה נוהג רשמי, רציני וחסר הומור. ייתכן שיראו סימני מתח כגון מתח שרירים, חוסר יכולת להירגע, וצורך בסקירת הסביבה. חשיבתם לוגית ומכוונת למטרה על אף שחלק מהנחות המוצא שלהם שגויות. תוכן המחשבות מראה על השלכה ודעות קדומות.
- קריטריוני אבחון לפי DSM-IV (Diagnostic and Statistical manual of Mental disorders)
- חשדנות וחוסר ביטחון באחרים כך שמניעיהם נתפסים כמכוונים להרע, המופיעים מתקופת הבגרות המוקדמת ומצויים במגוון תכנים, המתוארים על ידי 4 או יותר מהבאים:
- חשדות, ללא בסיס סביר, שאחרים מנצלים, מרמים או פוגעים בו
- עיסוק רב בחשדות לא מבוססים על נאמנותם של חברים ומקורבים
- הסתייגות מלפתוח את ליבו בפני אחרים עקב חשש שישתמשו במידע כנגדו
- מציאת משמעויות חבויות, משפילות או מאיימות עליו בהערות או התרחשויות תמימות
- ניטרת טינה, וחוסר סלחנות לעלבונות, פציעות או עלבונות
- תחושה שמתקיפים את אופיו או שמו הטוב גם כשאין זה נראה כך לאחרים, ותגובה בכעס או בתשובה משלו
- הטלת ספק בקביעות, ללא הצדקה, בנאמנותו של בן הזוג או השותף המיני
- ההפרעה אינה מתרחשת בהקשר של Schizophrenia, הפרעת אישיות בעלת קוים פסיכוטיים (Psychotic) או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינה תוצאה פיזיולוגית ישירה של מצב רפואי כללי
- אבחנה מבדלת
- הפרעת אישיות אשלייתית (Delusional disorder): בקרב הפרנואידים לא נראה אשליות קבועות
- סכיזופרניה פרנואידית (Paranoid schizophrenia): בקרב הפרנואידים אין הזיות או הפרעה בחשיבה
- הפרעת אישיות גבולית (Borderline personality disorder): פרנואידים לרוב אינם מפתחים קשרי מעורבות יתר עם אחרים
- הפרעה אנטי-סוציאלית (Anti-social disorder): בקרב הפרנואידים אין היסטוריה ארוכה של התנהגות אנטי סוציאלית
- הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid personality disorder): חולים אלו הם מרוחקים, ואין להם רעיונות פרנואידים
טיפול
פסיכותרפיה
פסיכותרפיה הוא טיפול הבחירה בהפרעת אישיות פרנואידית. המטפלים צריכים להיות גלויים בעת הטיפול, ואם הם מואשמים על ידי החולים בטעות (כמו חוסר עקביות או איחור לפגישה) עדיפה הכנות וההתנצלות על פני הסבר מתגונן. על המטפל לזכור כי אמון ואינטימיות הם נקודות רגישות אצל הפרנואידים. לכן הטיפול צריך להיות מקצועי, ולא בסגנון קרוב מדי. פרשנות קפדנית מדי – במיוחד של רגשות תלות, חרדות מיניות, וצורך באינטימיות – מגבירים את חוסר האמון של המטופל. פרנואידים לא מסתדרים היטב בטיפול קבוצתי, אף על פי ששיטה זו יכולה לשפר כישורים חברתיים ולהפחית את החשדנות. רבים מהם גם לא סובלים טיפול התנהגותי.
עם הזמן, פרנואידים מתנהגים בצורה כה מאיימת שעל המטפל לשלוט או להגביל את פעולותיהם. בהאשמות שווא יש לטפל בהגיון אך ברגישות ללא השפלת המטופל. כאשר הם מגלים כי גם אלו העוזרים להם חשים חלשים, הפרנואידים נבהלים מאוד, לכן אל למטפל להציע עזרה אלא אם מרגיש מוכן ומסוגל לכך.
טיפול תרופתי
תרופות יכולות לעזור לחרדה וחוסר השקט. לרוב, Diazepam מספיק, אך לעיתים יש צורך בתרופה אנטי-פסיכוטית (Thioridazine, Haloperidol) במינון קטן לתקופה קצרה לטיפול בחרדה קשה או בחשיבה אשלייתית. התרופה האנטי-פסיכוטית Pimozide הראתה הצלחה במיתון רעיונות פרנואידים בחולים.
פרוגנוזה
מחקרים מתאימים לא נערכו.
הפרעה פרנואידית יכולה:
- להקדים ולבשר על הופעת Schizophrenia
- להתפתח לתגובות היפוך, מוסריות ודאגה אלטרואיסטית (Altruistic) כאשר החולים מתבגרים או המתח בו מצויים פוחת
- להוות מצב מתמשך כל החיים. לרוב, פרנואידים לא מסתדרים עם אחרים כל חייהם, ובעיות בעבודה ובנישואין הן שכיחות