כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק Phosphorylated Tau 217
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| p Tau217 | |
|---|---|
| שמות אחרים | p Tau217 |
| |
| מעבדה | כימיה בדם |
| תחום | סמן של מחלת אלצהיימר בשלביה המוקדמים. |
 | |
| טווח ערכים תקין | שלילי: נמוך או שווה ל-0.185 פיקוגרם/מ"ל רמת ביניים: 0.186-0.324 פיקוגרם/מ"ל רמה חיובית: שווה או מעל 0.325 פיקוגרם/מ"ל. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
השימוש בבדיקה
הערכה של מטופלים בני 50 שנה ומעלה, הלוקים בפגיעה קוגניטיבית, נבדקים לאפשרות שמדובר במחלת אלצהיימר או שהפגיעה נגרמת מסיבות אחרות. הבדיקה אינה מכוונת לאנשים כבדיקת סקר בנבדקים א-תסמיניים.
מידע קליני
שני המאפיינים הנוירו-פתולוגיים העיקריים במוחם של חולי אלצהיימר, הם נוכחות של טרשים המורכבים מ-β-עמילואיד ומהנוכחות של סבכים (tangles) נוירופיברילריים המכילים חלבונים היפר-מזורחנים של tau (להלן p-Tau). PET וסמנים ביולוגיים ב-CSF, הם סמנים השימושיים ביותר בשגרה הרפואית לגילוי פתולוגיות של Aβ ושל tau. בנוזל השדרה, הריכוזים של Aβ42 ובעיקר היחסים בין Aβ42/Aβ40, ו-p-Tau181/Aβ42, נמצאים במתאם חזק עם הסטטוס של עמילואיד-PET והנוירו-פתולוגיה של AD (Arranz וחב' ב־Res Sq משנת 2023, ו־Brum וחב' ב-Nat Aging משנת 2023). איזופורמים שונים של p-tau המוגברים בנוכחות פתולוגיה של עמילואיד, מתגלים בפלזמה, כולל pTau181, pTau217, ו-pTau131. בהשוואה של שלושת האיזופורמים הללו בפלזמה של מטופלים עם פגיעה קוגניטיבית, נמצא שהעליות ברמת pTau217 הייתה הבולטת ביותר לזיהוי AD ולהערכת ההתפתחות העתידית של השיטיון במחלה זו (Janelidze וחב' ב-JAMA Neurol משנת 2021, ו-Ashton וחב' ב־Nat Med משנת 2022). pTau217 היה כרוך באופן הבולט ביותר בהופעת טרשת Aβ וסבכים של tau, כמו גם במעקב עתידי אחר שקיעת Aβ הקשורה לאטרופיה מוחית ולדעיכה קוגניטיבית.
אינטרפרטציה
תוצאה שלילית: תוצאה שלילית (נורמלית) של pTau217 מתאימה לתוצאת PET שלילית (נורמלית), ומצביעה על הסתברות נמוכה שהנבדק לוקה בשינויים נוירו-פתולוגיים הקשורים ל-AD.
תוצאת ביניים: אינה יכולה להבדיל בדיוק בין תוצאה חיובית או שלילית של שינויים נוירו-פתולוגיים הקשורים למחלת AD. בדיקה נוספת כגון עמילואיד-PET או סמנים כגון tau או רמת Aβ42 ב-CSF נדרשת להחליט על הסבירות שהשינויים קשורים ל־AD.
תוצאה חיובית: רמה מוגברת של pTau217 מתאימה לתוצאה חיובית (לא נורמלית) של עמילואיד-PET. תוצאה זו מתאימה לנוכחות שינויים נוירו-פתולוגיים הקשורים ל-AD.
בדיקה ו בוצעה במחקר של 427 מטופלים מגיל 50 שנה ומעלה, עם פגיעה קוגניטיבית מתונה או תחילת שיטיון עם 64% של פתולוגיה של עמילואיד. לזיהוי של תוצאה לא נורמלית של עמילואיד-PET נדרשים מבחנים נוירו-התנהגותיים, מבחני הדמיה, ובדיקות מעבדה שגרתיות. אין לדרוש בדיקה זו עבור בני 50 שנה ומטה. הרגישות של מדידת Ptau217 בנקודת ה-cutoff התחתונה של פחות מ-0.185 פיקוגרם/מ"ל היא של 92%, והספציפיות שלה בנקודת ה-cutoff העליונה של מעל 325 פיקוגרם/מ"ל היא של 96%. עם זאת, המשמעות האבחונית של מדידה לא מבוססת בנבדקים א-תסמיניים. עליה ברמת pTau217 מוצאים בנבדקים עם פגיעה כרונית בתפקוד הכליות, ואמורה להיבחן בזהירות, שכן התוצאה במטופלים האחרונים עלולה להתקבל כזובה באופן חיובי או שלילי. מחקר זה בוצע באוכלוסייה לבנה בארצות הברית, ולא בור אם התוצאות בקבוצות ממוצא אתני שונה דומות. ריכוזי pTau217 לא נמצאו כרוכים בחומרת AD.
.
סמנים בדם למחלת אלצהיימר (להלן AD) המגלים β-עמילואיד (להלן Aβ) וטאו מזורחן (להלן pTau), מתפתחים במהירות (Hansson ב-Nat Med משנת 2021, ו-Leuzy וחב' ב-EMBO Mol Med משנת 2022). השימוש והנוחיות של בדיקת דם מדויקת היא בעלת משמעותיות ברורות לזירוז ושיפור המחקר הקליני והטיפולי (Cullen וחב' ב-Nat Commun משנת 2021, ו-Bateman וחב' ב-J Prevent AD משנת 2019). מספר סמנים מועמדים קיימים כולל Aβ42 ו-Aβ40 הנמדדים על ידי מס-ספקטרומטריה (West וחב' ב-Mol Neurodegener משנת 2021, Ovod וחב' ב-Alzheimer Dement משנת 2017, ו-Nakamura וחב' ב-Nature משנת 2018), ועל ידי immunoassay (Palmqvist וחב' ב-JAMA Neurol משנת 2019). בשיטות אלו התגלה היחס בין שני הסמנים האחרונים והזרחון של שייר טראונין בעמדה 217 (להלן pTau217) (Palmqvist וחב' ב-JAMA משנת 2020), והזרחון בעמדה 181 (להלן pTau181) (Karikari וחב' ב-Lancet Neurol משנת 2020) וכן של אתרים מזורחנים אחרים (Dore וחב' ב-Alzheimer Dement משנת 2022). כמו כן נמדדים בשיטות אלו סמנים לא-ספציפיים של נוירו-דגנרציה ושל אסטרוגליוזיס, כולל המיקרפילמנט הקל (להלן NfL) (Ashton וחב' ב-Nat Commun משנת 2921), והחלבון החומצי ההפיברילרי של תאי glia (להלן GFAP) (Pereira וחב' ב-Brain משנת 2021, ו-Benedet וחב' ב-JAMA Nerurol משנת 2021).
העניין הוסב ל-pTau217 כיוון שרמתו בנוזל השדרה עלתה בשלב מוקדם של AD אוטוזומלי דומיננטי (Barthelemy וחב' ב-Nat Med משנת 2020), באופן שיכול היה להבדילו מ-pTau181 (Karikari וחב' ב-Alzheimer Dement משנת 2021). בפלזמה, pTau217 יכול להבדיל במדויק בין אלה עם AD מאובחן לאלה עם שיטיון מסוג אחר (Thijssen וחב' ב-Lancet Neurol משנת 2021). יתרה מכך, רמות pTau217 נמצאות בהתאמה עם רמותיו במוחות בניתוחים שלאחר המוות (Mattsson-Carlgren וחב' ב-EMBO Mol Med משנת 2021). כמו כן, רמות pTau217 בפלזמה יכולות להבדיל בין קבוצות AD עם נתוני PET עמילואידי, כאשר רמות pTau217 מוגברות באלה עם AD בהשוואה לאלה עם בעיה קוגניטיבית מתונה (להלן MCI) באלה עם +Aβ, בהשוואה לאלה ללא פגיעה קוגניטיבית שהם +Abeta. רמות סריאליות של pTau217 בפלזמה, יכולות גם כן להבדיל בין AD לבין MCI ללא AD, כשהן נותרות יציבות ולא מוגברות במטופלים -Aβ, ומוברות עם הזמן במטופלים +Abeta (Mattsson-Carlgren וחב' ב-Brain משנת 2020).
השימוש ב-pTau217 לזיהוי של פרוטאינופתיות כגון עמילואיד ו-Tau, במדגם של נבדקים קדם-קליניים נחקר פחות. בקרב מטופלים קשישים בגיל הממוצע של 72 שנה במחקר השוודי BioFINDER רמות pTau217 עלו במהלך 6 שנים באלה המוגדרים +β, אך לא באלה שהם -Aβ. במחקר של Mayo Clinic בקרב קשישים בני 79 שנה ללא הפרעה קוגניטיבית, עלייה קטנה יותר של pTau217 נמצאה במטופלי +Aβ, בהשוואה לאלה שהם -Aβ (Mielke וחב' ב-JAMA Neurol משנת 2021). במחקר שנערך בוויסקונסין בשם WRAP נבחנה רמת pTau217 באנשים בני 63 שנה בממוצע.
Jonaitis וחב' פרסמו ב-JAMA Neurol משנת 2022 את מחקר TRAILBLAZER-ALZ על המשמעות של pTau217 בשלבים קדם-קליניים של AD. במחקר נעשתה השוואה בין ההתבטאות של pTau217 לבין תוצאות הדמיית PET של המוח, במעקב ארוך טווח של הקוגניציה. בוצעה אנליזה של דגימות שנלקחו מתת-קבוצה של מטופלים במעקב שנמשך 8 שנים במסגרת WRAP (או Wisconsin Registry for Alzheimer Prevention) בהשתתפות מבוגרים במחצית שנותיהם, ממשפחות בהן הופיעה מחלת אלצהיימר. משתתפי המחקר לא הראו בתחילתו כל סימנים של דעיכה קוגניטיבית. במחקר נותחו תוצאות של עקומות ROC כדי לקבוע התאמה בין רמות pTau217 לבין ממצאי PET של המוח ב-AD, ולבחון את היכולת של pTau217 לנבא הופעה ארוכת טווח של AD. האנליזה הראשונית כללה 165 נבדקים מהם 108 נשים בגיל הממוצע של 62.9 שנה, כאשר שניים מהמשתתפים נפטרו במהלך המעקב ושלושה מהם נטשו את המחקר. רמת pTau217 נמצאה במתאם חזק עם ממצאי PET, של משקעי עמילואיד (p<0.001). נמצאה התאמה חזקה בין pTau217 לבין ממצאי PET, עם השטח מתחת לעקומה של 0.91, עם ספציפיות של 80% ורגישות של 85%, עם ערך ניבוי חיובי (PPV) של 0.58, וערך ניבוי שלילי (NPV) של 0.94. כאשר השטח מתחת לעקומה של tau PET נקבע כ-0.95, עם ספציפיות של 100%, ורגישות של 85%, ו-PPV של 1.00 ו-NPV של 0.98. רמות מוגברות של pTau217 בבסיס המחקר היו כרוכות במסלולים קוגניטיביים גרועים יותר. ממצאים אלה מראים ש-pTau217 יכול לגלות את תחילת המחלה.
תוצאות מחקר זה דומות לאלו שהושגו במחקר BioFINDER במדגם שכלל בני 73 שנה ומעלה, כאשר המשותף לשני המחקרים הוא המתאם החזק שבין pau217 לבין ריכוז tau במוח של חולי אלצהיימר. מחקר נוסף של Ashton וחב', כלל 786 משתתפים בגיל הממוצע של 66.3 שנה, מתוכם 504 נשים. דיוק רב הושג בזיהוי של Aβ מוגבר (שטח מתחת לעקומה של 0.92-0.96), והפתולוגיה של tau (שטח מתחת לעקומה של 0.93-0.97), בכל המדגמים שנבדקו. במעקב ארוך טווח, ערכי pTau217 בפלזמה הראו עלייה שנתית רק בנבדקים עם +Aβ0, כאשר המוגברות הרבה ביותר הושגה באלה עם tau חיובי. תת-קבוצה תחת הכותרת TRIAD כללה 268 משתתפים, בגיל הממוצע של 69 שנה (Benedet וחב' ב-Alzheimer Res Ther משנת 2022), מתוכם 170 נשים. מדגם WRAP כלל 323 משתתפים בגיל הממוצע של 65.3 שנה, מתוכם 217 נשים, שרובם היו ללא פגיעה קוגניטיבית. מדגם SPIN כלל 195 משתתפים בגיל הממוצע של 63.5 שנה, מתוכם 120 נשים. כל המשתתפים היו בעלי סטטוס עמילואיד מאשר, ו-716 מתוכם הכילו גם מידע על סטטוס pTau217, pTau181 ו-tau-PET.
השוואה של pTau217 עם בדיקות הדמיה וסמנים ב-CSF בזיהוי של פתולוגיות ב-AD
השוואה של ביצועי pTau217 להדמיה של ה-CSF לזיהוי של Aβ PET ו-tau-PET בלתי נורמליים במספר המקסימלי של מטופלים. אנליזה זו העלתה שב-WRAP קביעת ערכים לא נורמליים של Aβ PET וריכוז pTau217 בפלזמה, הייתה משמעותית יותר מאשר אטרופיה של ההיפקמפוס בה השטח מתחת לעקומה נקבע כ-0.52, לעומת 0.72 ב-tau PET, ו-0.75 ב-pTau181, אך לא הייתה שונה משמעותית מריכוז Aβ42/40 ב-CSF. תוצאות דומות הושגו בניסוי TRIAD, בו ריכוז pTau217 נמצא משמעותי יותר מאשר אטרופיה של ההיפוקמפוס עם שטח מתחת לעקומה של 0.70, או מ-tau PET עם שטח מתחת לעקומה של 0.86, לזיהוי של פתולוגיה לא נורמלית של Aβ, אך לא הייתה שונה משמעותית מסמנים שונים ב-CSF. בניסוי SPIN, ריכוז pTau217 נמצא משמעותי יותר מהנפח של ההיפוקמפוס עם שטח מתחת לעקומה של 0.89, אך לא היה שונה מזה של סמני ה-CSF. בניבוי של המשמעות של tau PET בלתי נורמלי, ריכוז pTau217 בפלזמה היה יעיל יותר מאשר נפח ההיפוקמפוס עם שטח מתחת לעקומה ב-WRAP של 0.65, ב-TRIAD עם שטח מתחת לעקומה של 0.83, או ב-SPIN (0.91). בנוסף, pTau217 נמצא יעיל יותר מאשר CSF pTau181 בניסוי WRAP בו השטח מתחת לעקומה נמצא כ-0.69, אך לא יותר יעיל מ-Aβ PET בניסוי TRIAD עם שטח מתחת לעקומה של 0.90). אך ריכוז pTau217 בפלזמה נמצא יעיל באותה מידה עם שטח מתחת לעקומה של 0.96 בניסוי WRAP.
השוואה של pTau217 עם סמנים אחרים בפלזמה
הריכוז בפלזמה של pTau217 בלבד, או ביחד עם משתנים דמוגרפיים כגון גיל, מגדר וסטאטוס של APOE, נמצא יעיל יותר מאשר סמנים אחרים בפלזמה כגון pTau181, pTau231, Aβ42/40, GFAP או NfL, והקומבינציה האופטימלית שלהם בניבוי סטאטוס העמילואיד או tau בכל המדגמים. בדגימות שנאספו משך 8 שנים בניסוי WRAP, קבוצת ה-+A+T הדגימה עליה משמעותית של עליות בריכוז pTau217, בהשוואה לקבוצת -A-T. גם קבוצת -A+T הדגימה עליה שנתית משמעותית יותר בשיעור השינוי בריכוז pTau217 בהשוואה עם אלה בקבוצת -A-T.
הוראות לביצוע הבדיקה
יש לדגום את הדם למבחנת ספירת דם (מבחנת EDTA עם פקק סגלגל), ולהפוך את המבחנה מספר פעמים בעדינות. לאחר הסרכוז יש להעביר את הנוזל העליון למבחנת פלסטיק לצורך העברת הדגימה למעבדה. יש לפסול דגימות נסיוב שנלקחו במבחנה כימית רגילה (פקק אדום או צהוב), או דגימות המוליטיות במיוחד. בטמפרטורת החדר הדגימה יציבה למשך 72 שעות, רצוי להקפיא את הדגימה שיציבותה נשמרת 14 יום בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות צלזיוס, או למשך חודשיים בטמפרטורה שה של מינוס 80 מעלות צלזיוס. יציבות הדגימה נשמרת עד למקסימום של 3 הקפאות והפשרות. מדידת רמת האנליט תבצעת בשיטת CLEIA או chemiluminescent enzyme immunoassay.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)