ניהול מעקב אישה הרה בהיריון בסיכון נמוך - נייר עמדה

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה מספר 6 - ניהול מעקב אישה הרה בהיריון בסיכון נמוך
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום	מיילדות
האיגוד המפרסם
קישור	באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום	דצמבר 2024
יוצר הערך	צוות הכנת נייר העמדה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון

נייר העמדה הוכן על ידי החברה לרפואת האם והעובר.

אושר במועצת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ב-22.3.2021.

צוות עדכון נייר העמדה (2017):

פרופ' אריאל מני, פרופ' טל בירון-שנטל, פרופ' יואב יינון, פרופ' משנה קליני זהר נחום, ד"ר חן סלע, פרופ' משנה קליני עדו שולט, פרופ' אייל שיינר.

צוות עדכון נייר העמדה (2011):

ד"ר סורינה גריסרו גרנובסקי, פרופ' קובי בר.

צוות הכנת נייר העמדה (2000):

פרופ' חגי ציון, פרופ' ג. ברקאי, פרופ' י. בליקשטין, דר' י. טלר, דר' א. ששון.

במקום שהוא קיים, דירוג ה-EBM יופיע בצבע ירוק

דברי הסבר

מעקב היריון באישה ההרה מתבצע בישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. נייר עמדה זה מסכם את הנוהל המקובל כיום במדינת ישראל. יש לציין, שרוב המדינות המפותחות נוהגות בשלב זה על פי הסכמת מומחים.

(Level III)

הגדרת מעקב היריון בסיכון נמוך (טרום לידתי):

היריון הינו בחזקת סיכון נמוך, בהעדר מידע מוקדם לגבי סיכון לבריאות האם והעובר ו/או אם לא חל במשך ההיריון שינוי במהלך התקין.

(Level III)

מטרת המעקב הטרום לידתי:

1. לוודא התפתחות תקינה של ההיריון מבחינת בריאות האם והעובר (Level III)
2. איתור גורמי סיכון לאם ו/או לעובר וטיפול בהם

תכנון עיתוי הפגישות עם הרופא:

• פגישה 1 - בשליש הראשון
• פגישה 2 - בשבוע 24-17
• פגישה 3 - בשבוע 30-24
• פגישה 4 - בשבוע 36-30
• פגישה 5 - לקראת מועד הלידה

(Level II-III) (Level III)

פגישה ראשונה:

עיתוי הפגישה:

הפגישה הראשונה בהיריון תתבצע בשבועות הראשונים לאחר הוכחת היריון בתבחין מקובל בדם או בשתן או עד שבוע 10. במסגרת הפגישה האישה תתבקש להשלים בדיקות אליהן הופנתה במסגרת ייעוץ טרום הריוני (ראה נייר עמדה מספר 21), יינתן הסבר על מעקב ההיריון ויימסר דף מידע על הבדיקות השונות לפי שבוע ההיריון (ראה נספח א).

תוכן הפגישה:

1. זיהוי גורמים אנמנסטיים: ^]2] (Level III) יש לקבל מהאישה ההרה היסטוריה רפואית כללית הכוללת הרגלים ורגישויות שונות, היסטוריה רפואית משפחתית, היסטוריה לגבי מומים, קרבה משפחתית בין בני הזוג ודרגת הקרבה, והיסטוריה מיילדותית - עדכנית. כמו כן, יש לברר גורמי סיכון תעסוקתיים והקשר אפשרי לסיבוכי היריון (חשיפה לחומרים טרטוגנים, גורמים מזהמים וכדומה). ברשות האישה יהיו מסמכי מעקב היריון מעודכנים, ויש להנחותה להביא עמה את מסמכי ההיריון לכל פניה לבדיקה או טיפול רפואי
2. בדיקה גופנית ראשונה תכלול: ^{]2[, ]7]}
   1. לחץ דם, דופק, גובה ומשקל
   2. משטח מצוואר הרחם (PAP) יילקח על פי ההמלצות המקובלות
3. מעבדה: (Level III) (ראה נספח א') הערה לגבי ספירת דם: יש להפנות לבדיקת המוגלובין אלקטרופוריזה בנשים עם 78 > MCV‏ (Mean Corpuscular Volume) או MCH < 27 (Mean Corpuscular Hemoglobin) לשלילת תלסמיה
4. דימות: בדיקות על-שמע (אולטרה-סאונד) תבוצענה בהתאם לנייר עמדה 8 המיועד לנושא זה. בשבוע 24-17 מומלץ לבצע בדיקת אולטרה-סאונד לבדיקת דופק, כמות מי שפיר, ביומטריה ואורך צוואר רחם (בגישה בטנית או לדנית). אין הכרח בבדיקה זו, במידה ומבוצעת במסגרת הסקירה המאוחרת

בדיקות שגרה בכל פגישה:

1. מעקב סימנים בהיריון יכללו: משקל, לחץ דם, בדיקת שתן לגילוי חלבון (סימנים יכולים להתבצע גם על ידי אחות)
2. על הרופא לבדוק את דופק לב העובר. מומלץ במידת האפשר לציין מנח/מצג עובר ובעיקר, לקראת המועד
3. על הרופא לעבור על תוצאות הבדיקות השונות שהאישה ההרה ביצעה

תרופות:

יש להמליץ על תוספי חומצה פולית (לפחות 400 מיקרוגרם/יום) בשליש הראשון. תוספת תכשירי ברזל מומלצת לכל הרה.

פגישה טרום לידה:

משרד הבריאות ממליץ על ביצוע בדיקת סקר אוניברסלית יזומה ל-GBS‏ (Group B Strep) לכל הנשים ההרות בשבוע 37-35 באמצעות תרבית וגינו-רקטלית. הסיקור יכול להתבצע על ידי האישה באופן עצמאי על פי הפניית רופא מטפל\אחות ואין צורך להיבדק אצל הרופא. הנחיות מפורטות לפי חוזר משרד הבריאות:

https://www.health.gov.il/hozer/bz06+2023.pdf

יש להנחות את ההרה לגבי הלידה בהתאם לנתונים, כולל הנחיות למעקב היריון עודף במידת הצורך. בהיעדר התוויה רפואית, מומלץ שלא ליילד לפני תום 39 שבועות היריון.

ביבליוגרפיה

1. Bernloehr A, Smith P, Vydelingum V. Antenatal care in the European Union: a Gynecol Reprod Biol. 2005 Sep 1;122(1):22-32
2. Chalmers B, Mangiaterra V, Porter R. WHO principles of perinatal care: the essential antenatal, perinatal, and postpartum care course. Birth. 2001 Sep;28(3):202-7
3. Haertsch M, Campbell E, Sanson-Fisher R. Important components of antenatal care: midwives' and obstetricians views. Aust N Z J Obstet Gynaecol. 1996 Nov;36(4):411-6
4. Fink A, Yano EM, Goya D. Prenatal programs: what the literature reveals. Obstet Gynecol. 1992 Nov;80(5):867-72
5. Haertsch M, Campbell E, Sanson- Fisher R. What is recommended for healthy women during pregnancy? A comparison of seven prenatal clinical practice guideline documents. Birth. 1999 Mar;26(1):24-30
6. Sheldon TA, Cullum N, Dawson D, Lankshear A, Lowson K, Watt I, et al. What's the evidence that NICE guidance has been implemented? Results from a national evaluation using time series analysis, audit of patients' notes, and interviews. Bmj. 2004 Oct 30;329(7473):999
7. Liston R, Sawchuck D, Young D. Fetal health surveillance: antepartum and intrapartum consensus guideline. J Obstet Gynaecol Can. 2007 Sep;29(9Suppl 4):S3-56
8. Villar J, Ba'aqeel H, Piaggio G, Lumbiganon P, Miguel Belizan J, Farnot U, et al. WHO antenatal care randomised trial for the evaluation of a new model of routine antenatal care. Lancet. 2001 May 19;357(9268):1551-64
9. Wilkinson SA , Miller YD, Watson B. The effects of a woman-focused, woman-held resource on preventive health behaviors during pregnancy: the pregnancy pocketbook. Women Health. Jun;50(4):342-58
10. Siddique J, Lantos JD, Vanderweele TJ, Lauderdale DS. Screening Tests during Prenatal Care: Does Practice Follow the Evidence? Matern Child Health J. Nov 28
11. Lauderdale DS, Vanderweele TJ, Siddique J, Lantos JD. Prenatal care utilization in excess of recommended levels: trends from 1985 to 2004. Med Care Res Rev. Oct;67(5):609-22
12. Harkness M, Freer Y, Prescott RJ, Warner P. Implementation of NICE recommendation for a policy of routine antenatal anti-D prophylaxis: a survey of UK maternity units. Transfus Med. 2008 Oct;18(5):292-5