הצגת המקור של הדף "הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית - Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients"

{{מחלה
|תמונה=HCV EM picture 2.png
|כיתוב תמונה=וירוס ההפטיטיס C
|שם עברי= הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית
|שם לועזי= Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients
|שמות נוספים=הטיפול בהפטיטיס C במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר הלנה קצמן 
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|הפטיטיס C}}
== אפידמיולוגיה ==
השכיחות המוערכת של הפטיטיס C{{כ}} (Hepatitis C) בישראל היא בין 0.7 ל-1 אחוז מהאוכלוסיה הכללית.

== אטיולוגיה ==
הימצאות של HCV {{כ}}(Hepatitis C Virus) מחמירה באופן משמעותי את הפרוגנוזה (Prognosis) של חולי [[CKD]] (מחלת כליה כרונית), תורמת להידרדרות התפקוד הכלייתי ומפחיתה את הסיכויים להשתלת כליה מוצלחת{{הערה|שם=הערה4|Fabrizi F, et al., J Viral Hepat. 2014 May;21(5):314-24}}. ריפוי של הפטיטיס C{{כ}} (Sustained Viral Response -{{כ}}SVR) מוריד תחלואה ומעלה את שרידות המטופלים.

== קליניקה ==
בין נגיף ה-HCV{{כ}} למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול: מחד גיסא, הפטיטיס C גורם לפגיעה כלייתית דרך תופעות חוץ כבדיות, כגון: קריוגלובולינמיה {{כ}}([[קריוגלובולינים - Cryoglobulins|Cryoglobulinemia]]) ו-{{כ}}[[Membrano proliferative glomerulonephritis|Membrano-proliferative glomerulonephritis]] ודרך עלייה בשכיחות של [[תנגודת לאינסולין - Insulin resistance|Insulin resistance]] ו[[סוכרת]]{{הערה|שם=הערה1|Tsui JI eat al., Arch Intern Med. 2007;167(12):1271-6.}},{{הערה|שם=הערה2|[http://www.cdc.gov/diabetes/pubs/pdf/kidney_factsheet.pdf Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Factsheet 2014] (accessed August 2015)}}; מאידך גיסא, למטופלים עם CKD קיים סיכון מוגבר של עד 15 אחוזים להידבקות ב-HCV{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Aguirre Valadez J, et al. Ther Clin Risk Manag 2015; 11:329–338}}, עם עלייה בשכיחות של HCV במטופלי המודיאליזה ([[Hemodialysis]]) בארץ.

== אבחנה ==
==הטיפול התרופתי==
[[t:הטיפול_בהפטיטיס_C_במטופלים_עם_אי-ספיקת_כליות_כרונית|טיפול ב-HCV במטופל עם CKD]] היה קשה עד בלתי אפשרי בשל תופעות לוואי חמורות ביותר של טיפולים מבוססי Peg Interferon+ [[t:Ribavirin|Ribavirin]] בחולים עם [[פגיעה כלייתית]].

גם בעידן של התרופות החדשות להפטיטיס C, הטיפול בחולי CKD מהווה אתגר טיפולי. אי ספיקת כליות חמורה [(CCT (Creatinine Clearance Test מתחת ל-30] מהווה התוויית נגד לטיפול בתכשירים מבוססי [[t:ה-FDA_העניק_מעמד_של_"טיפול_פרץ_דרך"_ל-_daclatasvir_בשילוב_sofosbuvir_לדלקת_כבד_נגיפית_מסוג_C|Sofosbuvir]], כגון: [[Harvoni]] ו-[[Sovaldi]], בשל פינוי כלייתי של מטבוליטים (Metabolits) של התרופה {{הערה|שם=הערה5|EASL Recommendations on Treatment of Hepatitis C. J Hepatol 2015.}}.

מבין התרופות אשר נכנסו לסל התרופות עבור טיפול בהפטיטיס C, רק שני תכשירים נמצאו מתאימים לשימוש במטופלים עם CKD.

[[Exviera]]) Dasabuvir)- לא עוברים פינוי כלייתי ולכן, על פי מחקרים פרמקוקינטיים (Pharmacokinetics), אינם דורשים התאמת מינון במטופלים עם פגיעה כלייתית בכל דרגות הקושי. במחקר RUBY-1{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|Pockros P, et al. Hepatology 2015; 62(suppl):716–717A.}}, טופלו 20 חולים עם אי ספיקת כליות קשה [(GFR (Glomerular Filtration Rate פחות מ-30] בפרוטוקולים ללא Ribavirin {{כ}}(7 חולים) ועם Ribavirin{{כ}} (13 חולים). הטיפול נסבל היטב, לא גרם לתופעות לוואי מיוחדות והביא לריפוי מלא ({{כ}}SVR) ב-90 אחוזים מהחולים.

התכשיר [[Zepatir]], אשר משלב שתי תרופות: [[Gazoprevir]] ו-[[Elbasvir]], הראה תוצאות מצוינות במחקר C-Surfer{{כ}}{{הערה|שם=הערה7|Roth D, et al. Lancet 2015; 386 (10003):1537-45}}. מתוך 116 מטופלים עם אי ספיקת כליות קשה, כולל מטופלי המודיאליזה אשר טופלו ב-Zepatir, הגיעו 115 מתוכם להבראה מלאה (SVR של 99 אחוזים) עם פרופיל בטיחותי גבוה.

== פרוגנוזה ==
מטופלים עם CKD נמצאים בעדיפות גבוהה לטיפול בהפטיטיס C, בשל עלייה משמעותית בתחלואה והתמותה באוכלוסיה זו. תרופות אנטי-ויראליות (Anti- viral) מסוגלות להביא להכחדה של הפטיטיס C גם בחולים עם אי ספיקת כליות קשה, בדרך בטוחה ויעילה.

== דגלים אדומים ==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}


{{ייחוס|ד"ר הלנה קצמן מנהלת שירות לטיפול במושתלי כבד, בית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי}}


<center>'''פורסם בכתב העת "Gastrology and liver disease", מאי 2016'''</center>