הצגת המקור של הדף "יכולת מדינת ישראל לממן תרופות יקרות לקהל רב"

{{ערך בבדיקה}}
{{מחלה
|תמונה=מחירי תרופות 20.png
|כיתוב תמונה=רכישת תרופות בבית מרקחת. אילוסטרציה: שאטרסטוק
|שם עברי=יכולת מדינת ישראל לממן תרופות יקרות לקהל רב
|שם לועזי=
|שמות נוספים=האם מדינת ישראל מסוגלת לממן תרופות יקרות לקהל עצום?
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר עומר בן-אהרון
|אחראי הערך=
}}
==רקע==
בחודש אוגוסט 2025 פרסם ה-FDA{{כ}} (Food and Drug Administration) הודעה על הרחבת התוויות התרופה [[Wegovy]] (בעלת החומר הפעיל [[semaglutide|Semaglutide]]) לטיפול ב[[מחלת הכבד השומני]] [או בשמה המדעי MASH {{כ}} (Metabolic-Associated SteatoHepatitis)] מעבר להתוויות הקיימות לטיפול ב[[השמנת יתר]] וב[[אירועים קרדיווסקולריים]] (Cardiovascular){{הערה|שם=הערה1|FDA. FDA Approves Treatment for Serious Liver Disease Known as 'MASH' (August 2025). https://www.fda. gov/drugs/news-events-human-drugs/fda-approves- treatment-serious-liver-disease-known-mash (Accessed August 15th, 2025).}}. לפי ההערכות, כ-6 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית, כ-15 מיליון מטופלים, סובלים מ-MASH כאשר שכיחותה נמצאת במגמת עלייה. המחלה מתפתחת בעיקר אצל אנשים שסובלים מ[[עודף משקל]] או מ[[תסמונת מטבולית]] והיא נתפשת כ"האחות השקטה" של מגפת ההשמנה.

הטיפול בהתוויה החדשה הוגדר על ידי ה-FDA כפורץ דרך והוא אושר במסלול של אישור מואץ, שבמסגרתו מאושרים טיפולים למצבים רפואיים מורכבים בהתבסס על אבני דרך תומכות (Surrogate Endpoints) כגון בדיקות מעבדה, כאשר החברה המשווקת נדרשת לאחר השיווק לאשש במחקרי המשך עדות לתוצאים קליניים בעלי משמעות (שיפור בתפקוד חולים, שרידות וכדומה).

Wegovy משתייכת לקבוצת התרופות [[מעכבי 1-GLP]]{{כ}} (Glucagon-Like Peptide-1), שמיועדות בעיקר לטיפול בהשמנה וב[[סוכרת]]. ההתוויה הטרייה היא תוספת לארסנל ההתוויות ההולכות ומתרבות לקבוצה זו ומהווה יתרון שיווקי ליצרנית התרופה חברת Novo Nordisk, שבחודשים האחרונים סבלה מכרסום במעמדה בשוק לטובת התרופה המתחרה [[t:Mounjaro|Mounjaro]] (בעלת החומר הפעיל [[Tirzepatide]])
מבית Eli Lilly.

כבד שומני אינו התחלואה הנלווית היחידה הקשורה בהשמנת יתר. השמנה ועודף משקל נקשרות באופן תדיר עם סיבוכים רבים וביניהם סוכרת, [[יתר לחץ דם]], [[אי ספיקת לב]], [[דום נשימתי בשינה]], [[סרטן]] ו[[אלצהיימר]].

כפי שיפורט בהמשך, ההתוויה לטיפול בכבד שומני היא האחרונה בסדרה של התוויות נוספות שאושרו לתרופות המדוברות, אשר פותחו בכלל במקור לטיפול בסוכרת, אם כי השוק העיקרי שלהן הוא טיפול בהשמנה. בחלק מהמקרים ההתוויות הנוספות הן מעולם התוכן הקרדיווסקולרי, שכן הקשר בין השמנה וסוכרת או כבד שומני ידוע ומוכר היטב. במקרים אחרים נמצאה תועלת בתחומים תרפויטים (therapeutic) נוספים פחות טריוויאליים (trivial) ואינטואיטיביים (intuitive), כגון מחלות נוירולוגיות ואונקולוגיות.

==תרופות זולות למטופלים רבים או תרופות יקרות למחלות נדירות==
אחת מהדילמות האוניברסליות הקלאסיות בהכללת טיפולים רפואיים חדשים בסל שירותי בריאות ציבורי מתכתבת עם המשוואה הבסיסית ביותר: כמות חולים X עלות טיפול = תקציב. לאור מגבלת התקציב, שהיא אינהרנטית בכל מערכת ציבורית, נדרשים מקבלי ההחלטות למצוא את נקודת האיזון העדינה, שבמסגרתה בהפשטה גסה ניתן להכליל במסגרת הסל טיפול שעונה על אחד הקריטריונים הבאים:
*מתן מענה למספר רב של חולים, כאשר העלות לחולה בודד היא נמוכה (או לכל הפחות סבירה) – בדרך כלל, בקבוצה זו נכללים [[חיסונים]] וכן תרופות למחלות קרדיווסקולריות (סוכרת, לחץ דם, [[דיסליפידמיה|עודף כולסטרול]] וכדומה), מחלות נשימה נפוצות כדוגמת [[אסתמה]]
*טיפול במספר מצומצם של חולים כאשר העלות לחולה בודד היא גבוהה (ובמקרים רבים אסטרונומית) – בקבוצה זו נכללות תרופות למחלות נדירות וכן התוויות ספציפיות לתת אוכלוסייה מצומצמת בתוך מחלה מסוימת

{{ש}}מערך תמריצים בשוק האמריקאי דחף בעשור השני של המאה ה-21 חברות תרופות להשיק יותר תרופות יקרות למחלות נדירות ואולטרה נדירות. בעשור השלישי של המאה ה-21 המטוטלת נעה שוב לכיוון טיפול בתחלואה נפוצה.

כאשר מדובר בחיסונים, לדוגמה חיסוני שגרה לילדים, מדובר בתקציב מוגדר ומתוחם. גם כאשר בעבר הושקו [[סטטינים]] (Statins) לטיפול בעודף כולסטרול או תרופות להורדת לחץ דם, ברוב המקרים המחירים הסבירים שלהם אפשרו את מימונם לאוכלוסיות רחבות. ואולם, התרופות מהדור החדש לטיפול בהשמנה פוסחות על שני הסעיפים: מצד אחד, המחירים שלהן גבוהים משמעותית בהשוואה למחירי רוב התרופות למחלות כרוניות. מצד שני, מדובר באוכלוסיות גדולות מאוד (בארצות הברית - ולא רק בה - מדובר מבחינה אפידמיולוגיות במגפה של ממש. על פי הערכות עדכניות, עד שנת 2035 כרבע מאוכלוסיית כדור הארץ תסבול מהשמנת יתר{{הערה|שם=הערה2|IQVIA. 2024: The obesity market's inflection point? (February 2024). https://www.iqvia.com/locations/emea/blogs/2024/10/2024-the-obesity-markets-inflection-point (Accessed August 27th, 2025).}} (ראו תמונה מספר 1). ההבנה שמדובר בטיפולים כרוניים לכל החיים ולא ב"זבנג וגמרנו" (כמו במקרה של חיסונים לילודים) מחריפה את הקושי - המתמטיקה פשוט לא עובדת: מחיר גבוה כפול חולים רבים משמעותם פריצת מסגרת התקציב.

לתרופות אלו אספקט סוציואקונומי (socioeconomic aspect) חריף נוסף: על פניו, אין לחץ ציבורי להכליל אותן בסל הציבורי כיוון שבמרבית תוכניות השב"ן (שירותי בריאות נוספים) בישראל הן נמכרות בהנחה ניכרת. אך אליה וקוץ בה: הביטוחים המשלימים אינם נגישים מבחינה כלכלית לאוכלוסיות החלשות ביותר, שבקרבן שיעורי ההשמנה גבוהים דרמטית לעומת אוכלוסיות חזקות ומבוססות. כלומר, החולים במורד הסולם הסוציואקונומי הם אלה שזקוקים יותר מכל לתרופות אלו.{{ש}}

[[קובץ:מחירי תרופות21.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תמונה 1. שכיחות השמנת יתר ברחבי העולם''']]

==השחקניות הבולטות בשוק התרופות להשמנה==
שתי ענקיות פארמה עולמיות משווקות תרופות לטיפול בהשמנה ממשפחת מעכבי 1-GLP{{כ}}, Novo Nordisk הדנית ו-Eli Lilly האמריקאית. במספר מקרים בהיסטוריה פותחה תרופה למחלה אחת ובהמשך נמצא שדובר בטיפול יעיל יותר להתוויה אחרת. הדוגמה המפורסמת ביותר היא של [[ויאגרה|Viagra]], שפותחה במקור לטיפול ביתר לחץ דם ותוך כדי הניסויים הקליניים נמצא שהיא למעשה יעילה יותר לטיפול ב[[אין-אונות|אין־אונות]]. זה גם המקרה של התרופות שבהן עסקינן, אשר פותחו מלכתחילה לטיפול ב[[סוכרת סוג 2]].

אף על פי שמדובר באותו חומר פעיל בדיוק (Semaglutide){{כ}}, Novo Nordisk משווקת את התרופה תחת שני מותגים שונים, Wegovy (לרוב במינון של עד 2.4 מיליגרמים) לטיפול בהשמנה ו-Ozempic (במינון עד 1 מיליגרם) לטיפול בסוכרת סוג 2. Eli Lilly משווקת את התרופה Mounjaro (בעלת החומר הפעיל Tirzepatide) לשתי ההתוויות.

זכות הראשונים לא עמדה במקרה הזה ל-Novo Nordisk{{כ}}: Ozempic הושקה בארצות הברית בסוף שנת 2017, ו-Wegovy כארבע שנים לאחר מכן. התרופות זכו להצלחה מסחררת עד כדי כך ש-Novo Nordisk הגיעה באפריל 2024 למעמד החברה הציבורית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר באירופה כאשר חצתה רף של 550 מיליארד דולר. Mounjaro הושקה לראשונה כבעלת התוויה לטיפול בהשמנה רק באמצע שנת 2022. למרות היותה ותיקה יותר בשוק, בשנה האחרונה איבדה Novo Nordisk כמחצית משוויה וחוותה טלטלה בהנהלת החברה בעקבות איבוד נתחי שוק לטובת המתחרה לאור פרסום תוצאות קליניות שמדגימות עדיפות לטיפול באמצעות Mounjaro. למען הסר ספק, המכירות של שתי התרופות ממשיכות להתרחב ולגדול בקצב דו-ספרתי מדי שנה ונראה שהשוק העולמי עדיין רחוק מהגעה למיצוי.

המעבר של Moujnaro מתרופה שנתפשה כ-Second best למובילת השוק נבע בעיקר מפרסום תוצאות ניסוי קליני בסוף שנת 2024{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Lilly. Lilly's Zepbound® (tirzepatide) superior to Wegovy® (semaglutide) in head-to-head trial showing an average weight loss of 20.2% vs. 13.7% (December 2024). https://investor.lilly.com/news- releases/news-release-details/lillys-zepboundr- tirzepatide-superior-wegovyr-semaglutide-head (Accessed December 5th, 2024).}}, לפיו במעקב בן 72 שבועות המטופלים בתרופה של Eli Lilly השילו 20.2 אחוזים ממשקל גופם לעומת 13.7 אחוזים "בלבד" בתרופה של Novo Nordisk - תוצאה טובה יותר בקרוב ל-50 אחוזים. עד לפני זמן קצר תוצאות מרשימות כאלו היו בגדר מדע בדיוני, שכן תרופות למניעת השמנה מהדור הישן הביאו לאורך זמן לירידה במשקל בשיעור חד־ספרתי בלבד, אשר לוותה במקרים רבים בתופעות לוואי חמורות (לרבות מחשבות אובדניות) שהביאו להפסקת שיווקן.

התוצאות הקליניות המבטיחות הביאו גופי הערכת טכנולוגיות בריאות, ובראשם ה-NICE ({{כ}}National Institute for Health and Care Excellence) הבריטי, להמליץ על מתן שיפוי ציבורי לתרופה למניעת השמנה של Eli Lilly{{הערה|שם=הערהNICE. Tirzepatide for managing overweight and obesity (December 2024).|4 https://www.nice.org.uk/guidance/ ta1026 (Accessed December 24th, 2024).}}. בתמצית, לפי ניתוח ה-NICE, במונחי עלות־תועלת מבחינה רפואית וכלכלית נכון לממן את התרופה. ל-NICE השפעה מהותית על החלטותיהם של גופי בריאות רבים ברחבי העולם מעבר להשפעה הישירה על אזרחי האי של הממלכה המאוחדת.

לאור הגידול הצפוי בביקוש לתרופה, הודיעה Eli Lilly{{הערה|שם=הערה5|BIOPHARMDIVE. Lilly adds to obesity drug production push with $3B investment (December 2024). https:// www.biopharmadive.com/news/lilly-manufacturing- obesity-drug-injectables-wisconsin-zepbound- mounjaro/734846/ (Accessed December 7th, 2024).}} על השקעה של שלושה מיליארד דולר בהרחבת כושר הייצור שלה. זאת, בהתבסס גם על ניסיון העבר של המתחרה Novo Nordisk, שבעצמה לא צפתה את הביקוש העצום והמיידי לתרופה שלה וכתוצאה מכך סבל השוק מחוסרים ממושכים באספקה עד כדי התפתחות שוק שחור ומסחר לא חוקי בתרופות ברשתות החברתיות.

==מנגנון פעילות==
התרופות המשתייכות לקבוצת מעכבי 1-GLP מדמות את פעילותו של ההורמון 1-GLP, אשר מופרש מהמעי בתגובה לאכילה ומשפרות את איזון רמת הסוכר בדם באמצעות הפרשת [[אינסולין - Insulin|אינסולין]]. השימוש בהן מביא לירידה במשקל גם הודות להפחתת התיאבון באמצעות השפעתן על מרכזי הרעב והשובע במוח ועל האטת התרוקנות הקיבה.

==תופעה חברתית: אפקט פרפר==
לשימוש בתרופות למניעת השמנה השפעה רחבה בהרבה מהמעגל המיידי המוכר בתחומים תרפויטיים אחרים, בדומה ל"אפקט הפרפר" שבו משק כנפי פרפר באוקיינוס מביא בתגובת שרשרת לצונאמי בקצה השני של כדור הארץ.

אחת ההשפעות המיידיות היא ירידה עקבית ומתמשכת בהיקף ה[[ניתוחים הבריאטריים]] (bariatric) לקיצור קיבה. על פי נתוני משרד הבריאות, בעשור האחרון ירד מספר הניתוחים הבריאטריים בישראל מכ־9,000 בשנת 2014 לפחות מ־7,000 בשנת 2024{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|[https://www.israelhayom.co.il/health/article/18474544 ישראל היום. זינוק של אלפי אחוזים בשימוש בזריקות הרזיה בישראל | הנתונים נחשפים]}}. מדובר במגמה דומה לזו שנצפית בארצות הברית ובאירופה, שבהן חלה בשנים אלו ירידה של כ־30 אחוזים במספר הניתוחים הבריאטריים במקביל לעלייה תלולה בשימוש בתרופות החדשות למניעת השמנה. על פי הערכות, בארצות הברית לבדה כ-16 מיליון אמריקאים מטופלים בזריקות למניעת השמנה.

השפעה פוטנציאלית נוספת היא על ענף המזון. כנגזר ממנגנון הפעולה של התרופות, המטופלים בהן מדווחים על ירידת החשק לזלילות ונשנושים וכן ירידה באטרקטיביות של מזונות מעובדים (תמונה מספר 2){{הערה|שם=הערה7|Morgan Stanley. Could Obesity Drugs Take a Bite Out of the Food Industry? (September 2023). https://www. morganstanley.com/ideas/obesity-drugs-food-industry (Accessed August 28th, 2025).}}.{{ש}}

[[קובץ:מחירי תרופות22.png||ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תמונה 2. גידול בצריכת קטגוריות מזון בריאות על ידי מטופלים שטופלו בתרופות למניעת השמנה.'''{{ש}}מקור: Morgan Stanley. Could Obesity Drugs Take a Bite Out of the Food Industry? September 2023]]

{{ש}}עם הזמן, תועלות רפואיות נוספות נקשרות למשפחת מעכבי ה-1-GLP. להלן מספר דוגמאות:
*בכנס ASCO (American Society of Clinical Oncology, האגודה האמריקאית לאונקולוגיה) שהתקיים בחודש יוני 2025 הוצג מחקר, שלפיו שימוש בתרופות עשוי להוריד את הסיכון לתחלואה ב-14 סוגי סרטן{{הערה|שם=הערה8|	ASCO. GLP-1 Receptor Agonists May Modestly Reduce Risk of Fourteen Obesity-Related Cancers for People with Diabetes (May 2025). https://www.asco.org/ about-asco/press-center/news-releases/glp-1- receptor-agonists-may-modestly-reduce-risk-obesity- related-cancers-people-with-diabetes (Accessed May 23rd, 2025).}}
*בחודש דצמבר 2024 אישר ה-FDA שימוש בתרופות גם לטיפול ב[[דום לב]] נשימתי בקרב מטופלים עם עודף משקל{{הערה|שם=הערה9|FDA. FDA Approves First Medication for Obstructive Sleep Apnea (December 2024). https://www.fda.gov/ news-events/press-announcements/fda-approves-first- medication-obstructive-sleep-apnea (Accessed August 28th, 2025).}}
*בחודש אפריל 2024 פורסם ב-New Eng1and Journal of Medicine מחקר{{הערה|שם=הערה10|Meissner WG, Remy P, Maltete D, et al. Trial of Lixisenatide in Early Parkinson's Disease. N Eng J Med 2024;390:1176-85.}} שהצביע על תועלת בטיפול בתרופות בשלבים מוקדמים של [[פרקינסון]]. כתוצאה מהפרסום, החלו נוירולוגים ואנדוקרינולוגים ברחבי העולם להעדיף את הטיפול במשפחת מעכבי ה־1-GLP
*בחודש מרץ 2024 אישר ה-FDA לראשונה שימוש בתרופות להורדת הסיכון של אירועים לבביים במטופלים עם משקל יתר{{הערה|שם=הערה11|FDA. FDA Approves First Treatment to Reduce Risk of Serious Heart Problems Specifically in Adults with Obesity or Overweight (March 2024).
https://www.fda.gov/news-events/press-announcements/fda-approves-first-treatment-reduce-risk-serious-heart-problems-specifically-adults-obesity-or (Accessed March 9th, 2024).}}
*מעבר לכך, פורסמו גם התוויות לתועלות אפשריות במניעת הידרדרות באלצהיימר, בטיפול בדלקות פרקים וזרוע המחקרים עוד נטויה

==כיסוי ציבורי בארצות הברית==
יותר מ-70 מיליון אמריקאים מכוסים על ידי Medicaid, תוכנית ביטוח הבריאות הפדרלית לאוכלוסייה מעוטת יכולת, ויותר מ-65 מיליון אמריקאים מבוטחים ב-Medicare, שמעניקה כיסוי רפואי לבני 65 ומעלה וכן לבעלי מוגבלויות.

סוגיית הכיסוי הציבורי לתרופות להשמנה אינה ייחודית לישראל ואף הדילמות משותפות לכל המדינות בהינתן קהל היעד הגדול. ניתוח שערך משרד התקציב של הקונגרס האמריקאי בשנת 2024 מראה שהכללת תרופות למניעת השמנה בתוכנית ביטוח הבריאות הציבורית בארצות הברית לפני גיל +65 (Medicare) צפויה לעלות למשלם המיסים סכום עתק של יותר מ-35 מיליארד דולר בעשור הקרוב (תמונה מספר 3). כנגזר מניתוח זה, דחה הממשל הנוכחי בתחילת 2025 תוכנית כיסוי שהחלה להיות מגובשת בעת כהונתו של הנשיא הקודם ביידן.{{ש}}

[[קובץ:מחירי תרופות23.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים||'''תמונה 3. המשמעות התקציבית של מדיניות כיסוי תרופות למניעת השמנה בתוכנית הבריאות הציבורית בארצות הברית.'''{{ש}}מקור: Congressional Budget Office. How Would Authorizing Medicare to Cover Anti-Obesity Medications Affect the Federal Budget October 2024]]

{{ש}}למרות ההיקפים הגדולים, ממשל טראמפ בוחן תוכנית פיילוט בת חמש שנים לכיסוי תרופות להשמנה בשתי התוכניות לעיל. עלות התרופות המדוברות [Wegovy ו-Ozempic של Novo Nordisk, וכן Mounjaro ו-[[t:Zepbound|Zepbound]]{{כ}} ([[Tirzepatide]]) של Eli Lilly] היא כ־7,000-5,000 דולר בשנה. מכפלת העלות באוכלוסייה הרלוונטית מעלה תהייה לגבי היכולת ברת הקיימא של הממשל הפדרלי והמדינות בארצות הברית לממן את ההוצאה בטווח הארוך. 13 מדינות בארצות הברית מכסות את התרופות למבוטחי Medicaid עבור כלל ההתוויות, בעוד שבמסגרת Medicare מתאפשר כיסוי להתוויות משניות (כגון תחלואה לבבית) אך לא עבור ירידה במשקל. על פי היוזמה המתוכננת של CMS {{כ}}(Centers for Medicare & Medicaid Services, הסוכנות הממשלתית לבריאות בארצות הברית), במהלך 2026/27 יורחב הפיילוט גם להתוויה העיקרית.

==כיסוי בסל השירותים בישראל==
לפי ההערכות, בישראל מטופלים יותר מ־200 אלף בתרופות ממשפחת מעכבי ה־1-GLP לכלל ההתוויות (תמונה מספר 4). בשנים הראשונות ניתנו התרופות למטופלי סוכרת סוג 2 בלבד. בהדרגה, שיעור גדל והולך מרוכשי התרופות משתמשים בהם למניעת השמנה, כאשר חלק הארי מתבצע באמצעות תוכניות השב"נים בקופות החולים.{{ש}}

[[קובץ:מחירי תרופות 24.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תמונה 4. מספר המטופלים במעכבי 1-GLP בישראל 2014-2024.'''{{ש}}מקור: "ישראל היום" - זינוק של אלפי אחוזים בשימוש בזריקות הרזיה בישראל - הנתונים נחשפים. יולי 2025]]

{{ש}}נכון ל-2025, בעוד מכבי, מאוחדת ולאומית מאפשרות למבוטחיהן לרכוש באמצעות תוכניות השב"ן את שתי הזריקות (Mounjaro ו-Wegovy בהנחה של 50 עד 75 אחוזים ממחיר המחירון שלהן (כ-1,700 שקל), כללית מאפשרת רכישה בהנחה של Wegovy בלבד. זאת, עקב ויכוח בין כללית למשרד הבריאות שקשור לשינוי תקנון הביטוח של הקופה. תקנון כללית מאפשר למכור את התרופות האלו בהנחה גדולה עוד יותר, אולם בקופה חוששים מביקושים גבוהים שיפגעו באיתנות הפיננסית של השב"ן ולכן ביקשו ממשרד הבריאות שינוי בתקנון שיאפשר גביית השתתפות עצמית בדומה לשאר קופות החולים{{הערה|שם=הערה14|[https://www.israelhayom.co.il/health/article/18506522 המחלוקת שמונעת ממבוטחי כללית לקבל את זריקת ההרזיה הפופולרית]}}.

בשנת 2024 הוכללה Ozempic בסל התרופות הישראלי לטיפול בסוכרת סוג 2 בלבד. ההתוויות של שאר התרופות במשפחה לטיפול בהשמנה אינן חלק ממסגרת ההכללה בסל שירותי הבריאות.

לוועדת הסל הוגשו ב-2025 פעם נוספת Wegovy ו-Mounjaro. בשנת 2024 הגיעה Wegovy לשלב מתקדם בדיונים, אך בסופו של דבר לא הוכללה בסל. ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה, התייחסה לכך במסיבת העיתונאים שבה הוצגו החלטות הוועדה: "התמודדות עם השמנה לא יכולה לקבל מענה רק על ידי הכנסה של תרופה מסוימת שמתאימה לקבוצה קטנה של מטופלים, שהתחלנו להתנסות איתה רק בשנים האחרונות, אלא בעשייה משולבת עם עוד גורמים בממשלה{{הערה|שם=הערה15|[https://www.ynet.co.il/health/article/rkqhkbpuyl סל הבריאות: יותר חיסונים, פחות תקציב לסרטן. בחוץ: זריקות הרזיה וטיפול לאלצהיימר]}}".

==מחשבות לעתיד==
[[קובץ:מחירי תרופות25.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים||'''תמונה 5. שיעורי מבוגרים שנמדדו כבעלי משקל עודף, לפי מין, 2021 (או השנה הקרובה ביותר).'''{{ש}}מקור: OECD. Health at a Glance 2023]]

{{ש}}לאור התרחבות מגפת ההשמנה ברחבי העולם (תמונה מספר 5), אין ספק כי טרם נאמרה המילה האחרונה בתחום ותעשיית התרופות עמלה על פיתוח הדור הבא של הטיפולים.
בתחילת אוגוסט דיווחה Eli Lilly{{הערה|שם=הערה16|Reuters (August 2025). Lilly's obesity pill lags Novo's Wegovy injection in key trial. https://www.reuters.com/ business/healthcare-pharmaceuticals/view-lillys-obesity- pill-lags-novos-wegovy-injection-key-trial-2025-08-07/ (Accessed August 7th, 2025).}} על ממצאים קליניים של ניסוי בגלולת 1-GLP שהיא מפתחת (בניגוד לטיפולים הקיימים אשר ניתנים בהזרקה). בתקופת מעקב של 72 שבועות נמצא כי מטופלים השילו כ-12 אחוזים ממשקל גופם. השוק קיבל את הפרסום באכזבה, שכן מדובר בשיעור נמוך בהשוואה לניסוי הקליני המקביל של המתחרה Novo Nordisk {{כ}}(15 אחוזים) ובנוסף דווח על שיעור לא מבוטל (24 אחוזים) של מטופלים שסבלו מהקאות.

נראה כי גם הדור הבא של הטיפולים, אשר צפוי להינתן באופן אוראלי ולא בהזרקה, לא יהווה "גלולת קסם" למגפת ההשמנה. סל השירותים, נדיב ככל שיהיה, לעולם לא יוכל לכסות באופן מלא מתן מענה תרופתי לאוכלוסיית המטופלים הפוטנציאלית כולה. לא יהיה מנוס ממענה רפואי רחב ומקיף יותר, הרבה מעבר לטיפול בטכנולוגיה רפואית ספציפית, גם אם היא מבטיחה ויעילה במיוחד.

==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

<center>'''פורסם בחוברת סל שירותי בריאות 2026 בהוצאת medic, עמודים 37-31'''</center>

{{ייחוס|ד"ר עומר בן-אהרון, פוסט־דוקטורנט במחלקה למדיניות ולניהול מערכות בריאות, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב; מרצה מן החוץ, בית הספר למנהל עסקים - תכנית BioMed, האוניברסיטה העברית}}

[[קטגוריה:תרופות]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]