כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק יכולת מדינת ישראל לממן תרופות יקרות לקהל רב
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| יכולת מדינת ישראל לממן תרופות יקרות לקהל רב | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| שמות נוספים | האם מדינת ישראל מסוגלת לממן תרופות יקרות לקהל עצום? | |
| יוצר הערך | ד"ר עומר בן-אהרון | |
רקע
בחודש אוגוסט 2025 פרסם ה־FDA הודעה על הרחבת התוויות התרופה Wegovy (בעלת החומר הפעיל semaglutide) לטיפול במחלת הכבד השומני (או בשמה המדעי MASH (Metabolic-Associated SteatoHepatitis) מעבר להתוויות הקיימות לטיפול בהשמנת יתר ובאירועים קרדיווסקולריים[1]. לפי ההערכות, כ־6% מאוכלוסיית ארה"ב, כ־15 מיליון מטופלים, סובלים מ־MASH כאשר שכיחותה נמצאת במגמת עלייה. המחלה מתפתחת בעיקר אצל אנשים שסובלים מעודף משקל או מתסמונת מטבולית והיא נתפשת כ"האחות השקטה" של מגיפת ההשמנה.
הטיפול בהתוויה החדשה הוגדר על ידי ה־FDA כפורץ דרך והוא אושר במסלול של אישור מואץ, שבמסגרתו מאושרים טיפולים למצבים רפואיים מורכבים בהתבסס על אבני דרך תומכות (Surrogate Endpoints) כגון בדיקות מעבדה, כאשר החברה המשווקת נדרשת לאחר השיווק לאשש במחקרי המשך עדות לתוצאים קליניים בעלי משמעות (שיפור בתפקוד חולים, שרידות וכדומה).
Wegovy משתייכת לקבוצת התרופות מעכבי 1-GLP, שמיועדות בעיקר לטיפול בהשמנה ובסוכרת. ההתוויה הטרייה היא תוספת לארסנל ההתוויות ההולכות ומתרבות לקבוצה זו ומהווה יתרון שיווקי ליצרנית התרופה חברת נובו־נורדיסק, שבחודשים האחרונים סבלה מכרסום במעמדה בשוק לטובת המתחרה Mounjaro, בעלת החומר הפעיל Tirzepatide מבית אלי־לילי.
כבד שומני אינו התחלואה הנלווית היחידה הקשורה בהשמנת יתר. השמנה ועודף משקל נקשרות באופן תדיר עם סיבוכים רבים וביניהם סוכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת לב, דום נשימתי בשינה, סרטן ואלצהיימר.
כפי שיפורט בהמשך, ההתוויה לטיפול בכבד שומני היא האחרונה בסדרה של התוויות נוספות שאושרו לתרופות המדוברות, אשר פותחו בכלל במקור לטיפול בסוכרת, אם כי השוק העיקרי שלהן הוא טיפול בהשמנה. בחלק מהמקרים ההתוויות הנוספות הן מעולם התוכן הקרדיווסקולרי, שכן הקשר בין השמנה וסוכרת או כבד שומני ידוע ומוכר היטב. במקרים אחרים נמצאה תועלת בתחומים תרפויטים נוספים פחות טריוויאליים ואינטואיטיביים, כגון מחלות נוירולוגיות ואונקולוגיות.
תרופות זולות למטופלים רבים או תרופות יקרות למחלות נדירות
אחת מהדילמות האוניברסליות הקלאסיות בהכללת טיפולים רפואיים חדשים בסל שירותי בריאות ציבורי מתכתבת עם המשוואה הבסיסית ביותר: כמות חולים X עלות טיפול = תקציב. לאור מגבלת התקציב, שהיא אינהרנטית בכל מערכת ציבורית, נדרשים מקבלי ההחלטות למצוא את נקודת האיזון העדינה, שבמסגרתה בהפשטה גסה ניתן להכליל במסגרת הסל טיפול שעונה על אחד הקריטריונים הבאים:
- מתן מענה למספר רב של חולים, כאשר העלות לחולה בודד היא נמוכה (או לכל הפחות סבירה) – בדרך כלל, בקבוצה זו נכללים חיסונים וכן תרופות למחלות קרדיווסקולריות (סוכרת, לחץ דם, עודף כולסטרול וכדומה), מחלות נשימה נפוצות כדוגמת אסטמה
- טיפול במספר מצומצם של חולים כאשר העלות לחולה בודד היא גבוהה (ובמקרים רבים אסטרונומית) – בקבוצה זו נכללות תרופות למחלות נדירות וכן התוויות ספציפיות לתת אוכלוסייה מצומצמת בתוך מחלה מסוימת.
מערך תמריצים בשוק האמריקאי דחף בעשור השני של המאה ה-21 חברות תרופות להשיק יותר תרופות יקרות למחלות נדירות ואולטרה נדירות. בעשור השלישי של המאה ה-21 המטוטלת נעה שוב לכיוון טיפול בתחלואה נפוצה.
כאשר מדובר בחיסונים, לדוגמה חיסוני שגרה לילדים, מדובר בתקציב מוגדר ומתוחם. גם כאשר בעבר הושקו סטטינים לטיפול בעודף כולסטרול או תרופות להורדת לחץ דם, ברוב המקרים המחירים הסבירים שלהם אפשרו את מימונם לאוכלוסיות רחבות. ואולם, התרופות מהדור החדש לטיפול בהשמנה פוסחות על שני הסעיפים: מצד אחד, המחירים שלהן גבוהים משמעותית בהשוואה למחירי רוב התרופות למחלות כרוניות. מצד שני, מדובר באוכלוסיות גדולות מאוד (בארה"ב - ולא רק בה - מדובר מבחינה אפידמיולוגיות במגיפה של ממש. על פי הערכות עדכניות, עד שנת 2035 כרבע מאוכלוסיית כדור הארץ תסבול מהשמנת יתר[2] (ראו תמונה מס׳ 1). ההבנה שמדובר בטיפולים כרוניים לכל החיים ולא ב"זבנג וגמרנו" (כמו במקרה של חיסונים לילודים) מחריפה את הקושי - המתמטיקה פשוט לא עובדת: מחיר גבוה כפול חולים רבים משמעותם פריצת מסגרת התקציב.
לתרופות אלו אספקט סוציואקונומי חריף נוסף: על פניו, אין לחץ ציבורי להכליל אותן בסל הציבורי כיוון שבמרבית תכניות השב"ן בישראל הן נמכרות בהנחה ניכרת. אך אליה וקוץ בה: הביטוחים המשלימים אינם נגישים מבחינה כלכלית לאוכלוסיות החלשות ביותר, שבקרבן שיעורי ההשמנה גבוהים דרמטית >
ביבליוגרפיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עומר בן-אהרון, פוסט־דוקטורנט במחלקה למדיניות ולניהול מערכות בריאות, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב; מרצה מן החוץ, בית הספר למנהל עסקים - תכנית BioMed, האוניברסיטה העברית