דיסאוטונומיה משפחתית - Familial dysautonomia

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

דיסאוטונומיה משפחתית
Familial dysautonomia
ICD-10	Chapter G 90.1
ICD-9	742.8
MeSH	D004402
יוצר הערך	פרופ' חנה מעין, נעמה הולצר RN, ד"ר אוולין יובציב

המחלה דיסאוטונומיה משפחתית תוארה לראשונה בשנת 1949 ע"י ד"ר קונרד ריליי וד"ר ריצ'רד דיי ונקראת גם על שמם תסמונת ריליי-דיי (Riley-Day syndrome). דיסאוטונומיה משפחתית שייכת לקבוצת המחלות נוירופתיות תורשתיות תחושתיות ואוטונומיות (HSAN ,‏Hereditary Sensory and Autonomic Neuropathy) שהן למעשה קבוצת מחלות תורשתיות המאופיינות בפגיעה במערכת העצבים הבלתי-רצונית ‏(Autonomic)‏ והתחושתית. המחלה מוגדרת כ-HSAN III בקבוצה זו ומהווה מודל להבנת מערכת העצבים הבלתי-רצונית והשפעתה על מערכות הגוף השונות. המחלה מועברת מדור לדור בתורשה אוטוזומלית-רציסיבית והיא מאופיינת בליקוי תפקודי של רוב המערכות בגוף הנגרם כתוצאה מהפגיעה הנרחבת במערכת העצבים.

אפידמיולוגיה

דיסאוטונומיה משפחתית מופיעה במגזר היהודי-אשכנזי בשכיחות של 1:3700 ‏. שכיחות הנשאים למחלה במגזר זה היא 1:32, בעוד שבתת קבוצה של המגזר- ביהודים אשכנזים ממוצא פולני שיעור הנשאות הגנטית הוא 1:18‏.

אטיולוגיה

הגורם למחלה הנו גנטי והוא תוצאה של מוטציות שונות בגן ‏IKBKAP‏ (Inhibitory of Kappa light polypeptide gene enhancer in B cells, Kinase complex Associated Protein) ‏ שנמצא על הזרוע הארוכה של כרומוזום 9 (q31‏9) ומקודד לחלבון IKAP-IkK ‏(IKappa B Kinase Complex Associated Protein). בשנת 1993 מופה הפגם הגנטי, קרי המוטציה העיקרית שגורמת למחלה ובשנת 2001 זוהה הגן‏IKBKAP לדיסאוטונומיה משפחתית. החלבון IkK‏-IKAP הוא חלק מקומפלקס חלבוני המעורב בהארכת רנ"א שליח (Messenger RNA) במהלך השעתוק. כיום ידועות שלוש מוטציות בגן זה האחראיות למחלה. המוטציות המוכרות הן-

• המוטציה העיקרית
• המוטציה השנייה
• המוטציה השלישית

המוטציה העיקרית

מוטציה זו (מתוארת בשפה הגנטית כ-C1→6T+IVS20)‏ היא הנפוצה ביותר והיא מופיעה בכ-99.5% מהמקרים, באופן הומוזיגוטי. מקור המוטציה הוא בשחלוף בסיסים בדנ"א: תימין‏ (Thymine)‏ מוחלף בציטוזין (Cytosine)‏ בבסיס מספר שש של אינטרון 20 בגן IKBKAP. המוטציה משפיעה על שחבור הרנ"א ‏ (Splicing)‏ כך שמוחסר אקסון 19 מהרנ"א ונוצר חלבון קצר מהרגיל.
בקרב חולי דיסאוטונומיה משפחתית נתגלה כי ישנו שוני ביחס הכמותי בין החלבון התקין לחלבון המקוצר כתלות בסוג הרקמה . לדוגמא, ברקמות מוח החלבון העיקרי הוא החלבון הקצר ואילו בתאים לימפובלסטים (Lymphoblast) ותאי סיב (Fibroblast) החלבון העיקרי שנמצא הוא החלבון התקין. ההסבר המשוער לתופעה זו הוא ביצוע שחבור אלטרנטיבי (Alternative splicing) בגן בהתאם לסוגי הרקמות השונות.

המוטציה השנייה

מוטציה זו (מתוארת בשפה הגנטית כ-R696P) ‏היא נדירה למדיי והיא מופיעה באופן הטרוזיגוטי בכ-0.5% מכלל חולי דיסאוטונומיה משפחתית ‏. מקור המוטציה הוא בשחלוף בסיסים בדנ"א: ציטוזין (Cytosine) מוחלף בגואנין ‏(Guanine) ‏בבסיס מספר 73 באקסון 19 בגן IKBKAP. המוטציה מתורגמת להחלפת חומצת האמינו ארגינין בפרולין. משערים כי המוטציה פוגעת באתר הזירחון של חומצת האמינו טראונין ואכן הודגם כי חלבון בעל מוטציה זו הנו בעל יכולת זירחון מופחתת.

המוטציה השלישית

מוטציה זו (מתוארת בשפה הגנטית כ-P914L)‏ נתגלתה רק במשפחה אחת בעולם (אחד ההורים אינו יהודי אשכנזי, אך יתכן שהגן עבר מדורות קודמים) והיא מופיעה באופן הטרוזיגוטי. מקור המוטציה הוא בשחלוף בסיסים בדנ"א: תימין‏ (Thymine) ‏מוחלף בציטוזין (Cytosine)‏ בבסיס החמישי באקסון 26 בגן IKBKAP. המוטציה מתורגמת להחלפת חומצת האמינו פרולין ללויצין.

קליניקה

חולי דיסאוטונומיה משפחתית סובלים מפגיעה במערכת העצבים הבלתי-רצונית והתחושתית הנגרמת עקב תהליך ניווני המתקדם עם השנים . עקב חשיבותה הרבה של מערכת העצבים לתפקודן של המערכות השונות, פגיעה בה מביאה לפגיעה תפקודית רב-מערכתית הכוללת פגיעה במערכות ובאיברים הבאים:

• מערכת העיכול
• מערכת הנשימה
• השלד
• מערכת הלב וכלי דם
• עיניים
• כליות
• עור

חשוב לציין כי התמונה הקלינית שונה בחומרתה בחולים שונים ובאותו חולה בגילאים שונים.

מערכת העצבים

התמונה הקלינית כוללת פגיעה במערכת העצבים ההיקפית והמרכזית. ניתוח התמונה הפתולוגית וההדמייתית של המחלה עשוי לתרום להבנתה.

• בבדיקה פתולוגית בחולי דיסאוטונומיה משפחתית עלו הממצאים הבאים:
  • נצפו חסרים במספר תאי עצב ובסיבי העצב התחושתיים, בעיקר בסיבים המובילים גירויי כאב וטמפרטורה
  • נמצא ניוון בגנגליונים (Ganglion) סימפתטיים ובחוט השדרה (Intermediolateral column)
  • נמצאה ברקמות המוח רמת רנ"א שליח תקין נמוכה ביותר
• הממצאים שעלו מבדיקות ההדמיה הם :
  • נמצאה ירידה כללית בחומר הלבן של המוח בעיקר באונה המצחית (Frontal) העלולה להפריע לתפקודים קוגניטיביים ונוירו-פסיכולוגיים ולמעגלים בלתי-רצוניים
  • נמצאו שינויים מבניים קטנים באזור האופטי ובגבעולים של המוח הקטן (Cerebellar peduncles) היכולים להסביר הפרעות בראיה והליכה

מערכת העצבים ההיקפית

מערכת העצבים האוטונומית

פגיעה במערכת העצבים בלתי רצונית מלווה בהזעה מרובה ובשינויים בחום הגוף קרי, תת חום וחום גבוה. כמו כן חולים אלו סובלים מהתקפים המכונים "התקפים דיסאוטונומיים" (Dysautonomia crisisׂ). התקפים אלו פורצים בתגובה למצבי דחק גופניים (למשל דלקת וירלית או חיידקית, החזר קיבתי-וושטי, זמן טרום-הוסת באישה, עצירות וכאב) ורגשיים (התרגשות, כעס ועייפות) ומתבטאים בתסמינים הבאים:

• בחילות והקאות הנמשכות דקות עד שעות או ימים עד שבועות
• עליית לחץ-דם
• דופק מהיר
• כתמי סומק על פני העור (blotching)
• ריור רב
• עצבנות
• תוקפנות והזעה מרובה
• לעתים מופיעות תנועות מחזוריות של שפשוף הידיים על פני הגוף

התהליכים המתרחשים בגוף בזמן התקף עדיין לא לגמרי מובנים, אך ידוע שההתקף מלווה ברמות גבוהות של דופאמין.

מערכת העצבים המוטורית (Motor system)

ליקויים במערכת העצבים התנועתית כוללים את התסמינים הבאים:

• מתח שרירים נמוך (Hypotonia) בעיקר בילדות
• ירידה בכוח גס

עם זאת בדיקות הולכה עצביות, ((Electromyography (EMG) ובדיקות הולכה מוטוריות הן לרוב תקינות.

מערכת העצבים התחושתית

ליקויים במערכת העצבים התחושתית כוללים את התסמינים והסימנים הבאים:

• שינויים בתחושת כאב וטמפרטורה
• ירידה בחוש הטעם
• החזרים גדיים חלשים
• ירידה בהחזר הקרנית
• לשון חלקה- פקעיות הטעם בקדמת הלשון הן מועטות, קטנות או חסרות
  

כמו כן בדיקות של מוליכות עצבית תחושתית מראות ירידה במשרעת החשמלית עם מהירויות הולכה חשמלית תקינות.

מערכת העצבים המרכזית

ליקויים במערכת העצבים המרכזית כוללים את התסמינים הבאים:

• עיכוב בהשגת אבני דרך התפתחותיות
• שיעור גבוה של פרכוסים (70%), רובם על רקע היפוקסיה או היפונתרמיה
• הליכה אטקסית (Ataxia) מופיעה ברוב החולים
• ריצוד עיניים (Nystagmus)

אינטיליגנציה ומצב רגשי

חולי דיסאוטונומיה משפחתית סובלים מפגיעה בתפקוד קוגניטיבי עקב הפגיעה הנרחבת במערכת העצבים. כמו כן ההתמודדות עם המחלה עלולה לעלות קשיים רגשיים וקשיים בלימודים וברכישת השכלה.

אינטיליגנציה והשכלה

הליקויים הקשורים באינטיליגנציה ורמת השכלה הם:

• שיעור גבוה של קשיי למידה ובעיות קשב וריכוז
• בעיות בתפיסה ובחשיבה מופשטת
• בעיות בדיבור
• הפרעה בתיאום (Coordination) בכתיבה
• פגיעה בהשכלה: היעדרויות מבית הספר בגלל המחלה עלולות להוסיף לפער בלימודים
• רמת האינטיליגנציה: בכ-60% רמת האינטליגנציה שמורה ובחלקם אף גבוהה מהממוצע. חשוב לציין כי מבחנים הבודקים מנת משכל (Intelligence Quotient, IQ) אינם משקפים את האינטליגנציה האמתית של חולי דיסאוטונומיה משפחתית מאחר והם סובלים מבעיות תנועתיות ותיאום לקוי המשפיעים על הציון

בעיות רגשיות וחברתיות

עקב מחלתם הקשה חולי דיסאוטונומיה משפחתית סובלים מבעיות נפשיות וחברתיות נלוות. עם זאת, יש לציין אופי חם, רגישות, כוח רצון ואהבה לחיים. החולים לעתים ילדותיים ולא בשלים מבחינה רגשית ביחס לגילם. תקופת ההתבגרות קשה במיוחד עבור חולים אלו ומביאה איתה בעיות הקשורות למודעות שמחלתם היא קשה וכרונית, לשונות ולדימוי העצמי. רוב הילדים חברותיים, אך יש ביניהם הסובלים מדיכאון והסתגרות.

רגישות לתרופות

אחת התופעות של המחלה היא רגישות יתר לתרופות הפועלות על מערכת העצבים האוטונומית. יש לקחת בחשבון רגישות זו כאשר מטפלים בתרופות בחולי דיסאוטונומיה משפחתית, חשובה במיוחד ההשפעה של תרופות הרדמה על חולים אלו היות והן משפיעות על לחצי הדם ועלולות לגרום לבעיות קשות בזמן הרדמה טרום-ניתוחית.

מערכת העיכול

מערכת העיכול בחולי דיסאוטונומיה משפחתית מאופיינת בעצבוב לקוי המתבטא בחוסר תיאום (Coordination) של פעילות השרירים אשר גורם לתנועתיות לא תקינה ופעילות שוערים לקויה. ליקויים אלו אחראים לתסמינים הקליניים האופייניים למערכת העיכול. התמונה הקלינית כוללת את הסימנים הבאים:

• קשיים במציצה ובבליעה, שאיפת נוזלים לריאות (Aspiration) וריור רב המתבטאים מיד לאחר הלידה
• ישנה נטייה להחזר קיבתי-וושטי (Gastro Esophageal Reflux GER). היות וההחזר בחלקו נפלט כהקאה ובחלקו נשאף לריאות, הוא גורם לדלקות ריאות חמורות וקשיי ההאכלה אשר מובילים לכשל בגדילה של הילד
• הפרעות ביציאות כגון: שלשול עקב תנועתיות יתר או עצירות עקב תנועתיות ירודה

כמו כן בתמונה הפתולוגית נמצא כי צפיפות תאי העצב בתוספתן של מערכת העיכול בחולים אלו קטנה פי 3.2 מצפיפות תאי עצב בתוספתנים של אוכלוסיה בריאה.

מערכת הנשימה

מערכת הנשימה בחולי דיסאוטונומיה משפחתית לוקה במספר תהליכים פתולוגים. הליקויים האופייניים למערכת זו הם:

• נטייה לדלקות ריאות חוזרות עקב שאיפת נוזלים לריאות. ברוב המקרים הדלקות החוזרות גורמות להתפתחות שינויים כרוניים בריאות
• מחלת ריאה רסטריקטיבית (Restrictive lung diseases) עקב עקמת גבית חמורה המתרחשת בחלק מן החולים. המחלה מאופיינת בפגיה בתפקודי הנשימה וירידת הנפח הריאתי
• ירידה בתגובה של מערכת הנשימה לשינויים בגזים (דו-תחמוצת הפחמן וחמצן) עקב פגיעה בתפקודם של קולטני-חישה ‏(Chemoreceptor)‏
• הפסקות נשימה בבכי קשות מהרגיל והפסקות נשימה בשינה מתרחשות בחלק המחולים
• התעלפות או דום נשימה עקב היפוקסיה המלווה בירידת לחץ הדם מתרחשות בחלק מהחולים

מערכת השלד

מערכת השלד בחולי דיסאוטונומיה משפחתית לוקה במספר תהליכים פתולוגים. הליקויים האופייניים למערכת זו הם:

• עקמת בעמוד השדרה מתפתחת ברוב החולים בדיסאוטונומיה משפחתית. העקמת עלולה להיות חמורה ולפגוע בתפקודי הריאות
• דלדול עצם (Osteoporosis) ונטייה מוגברת לשברים (אם כי תחושת הכאב בזמן השבר פחותה או כמעט חסרה) עלולים להתרחש בחלק מהחולים
• נמק בעצמות עלול להתפתח עקב אספקת דם נמוכה

מערכת הלב וכלי הדם

מערכת הלב וכלי הדם בחולי דיסאוטונומיה משפחתית לוקה במספר תהליכים פתולוגים. הליקויים האופייניים למערכת זו הם:

• חוסר יציבות בערכי לחץ הדם:
  • נטייה לצניחת לחץ דם במעבר משכיבה לעמידה (orthostatic hypotension) ללא פיצוי בהעלאת דופק. שינויים קיצוניים בלחץ הדם יכולים להתרחש תוך שניות ועלולים לגרום לסחרחורת ולהתעלפויות, עם זאת ישנה הסתגלות יחסית של המוח לשינויים בלחץ הדם
  • ישנה נטייה לפתח לחץ דם גבוה בזמן שכיבה
  • בזמן התקף דיסאוטונומי יש נטייה לדופק מהיר וללחץ דם גבוה
• חולי דיסאוטונומיה משפחתית סובלים משכיחות גבוהה יותר של הפרעות קצב כגון: תסמונת QT מוארך, הפרעות קצב איטיות (Bradycardia) ואסיסטולות
• עיבוי חדרי הלב מתרחש בחלק מהחולים
• ישנה ירידה בעצבוב הסימפתטי של הלב

עיניים

חולי דיסאוטונומיה משפחתית סובלים ממספר שינויים פתולוגים המתרחשים בעיניים. הליקויים האופייניים הם:

• העדר דמעות החל מגיל 3 חודשים
• תחושה ירודה בקרנית
• העדר החזר מצמוץ
• דלקות וכיבים בעיניים
• צלקות בקרנית
• ירידה בכושר הראייה עד עיוורון. ירידה בחדות הראייה מתרחשת עקב התנוונות הדרגתית של עצב הראייה (Optic atrophy) וקשורה בעיקר לירידה בסיבים הפפילומקולריים ׁ(Papillomacular bundle). לאחרונה תואר הפגם בעצב הראיה בחולי דיסאוטונומיה משפחתית. בבדיקת עיניים של 16 חולים עלו הממצאים הבאים:
  • ב-32 עיניים נמצא חיוורון רקתי (Temporale) וב-7 עיניים חיוורון רקתי מפושט
  • ב-24 עיניים נמצאה הפרעה בתנועתיות העיניים
  • ב-27/32 עיניים נמצא קוצר ראייה

כליות

הכליות, כמו יתר המערכות בגוף מאופיינות בעצבוב לקוי, כראייה לכך בתמונה הפתולוגית של הכליות נמצא מחסור בסיבי עצב המעצבבים את כלי הדם של הכליות. עקב הפגיעה בעצבוב, השינויים בלחץ הדם וכתוצאה מהתייבשות עלולים להיווצר הצטלקויות בפקעיות הכליה (Glomerulosclerosis) לאורך זמן. בשלבים מתקדמים של המחלה עלולה להיווצר אי-ספיקת כליות סופנית.

עור

עקב שינויים בעצבוב העור וירידה ברמת המוליכים העצביים בדם מופיעים הסימנים האופייניים למחלה , הסימנים האופייניים הם:

• הזעת יתר
• כתמי אודם על העור (Blotching) בזמן התרגשות ואוכל
• ירידה ברגישות לחום
• כאב באזורי עור שונים
• עקב לחצי דם נמוכים קצות הגפיים קרות או כחולות ולעתים בצקתיות
• ישנה תגובה לקויה להיסטמין

לידה והתפתחות

נמצא כי לידה במצג עכוז מופיעה ב-25% מחולי דיסאוטונומיה משפחתית. כמו כן, בילדים החולים במחלה מופיע חוסר שגשוג ופיגור בעליית גובה ומשקל.

אבחנה

כאשר עולה חשד למחלה עקב הסתמנות קלינית אופיינית יש אפשרות לבצע מספר בדיקות לאישוש האבחנה. הבדיקות האפשריות הן:

• מבחן היסטמין
• מבחן Pilocarpine /Provocholine
• בדיקה גנטית

מבחן היסטמין

מבחן זה כולל הזלפת היסטמין מהול (1:10,000 ו-1:1,000) על שריטה בעור או הזרקה תת-עורית של היסטמין. באדם בריא התגובה היא הרמת עור קלה (Wheal) אשר סביבה מתפתח אזור אדום בקוטר 3-2 ס"מ (Flared). בחולי דיסאוטונומיה משפחתית יש הרמת עור אך אין אודם סביבה עקב היעדר סיבי עצב היקפיים מסוג C, וכך העדר האודם הוא אבחנתי לדיסאוטונומיה משפחתית.

מבחן Pilocarpine /Provocholine

מבחן זה כולל הזלפת חומרים המשפיעים על מערכת העצבים האוטונומית כגון Pilocarpine‏ (0.0625%) או Provocholine‏ (Methacholine)‏ (2.5%) בריכוז נמוך. המבחן מבוסס על העובדה כי לחולי דיסאוטונומיה משפחתית יש רגישות יתר לחומרים אלו. חומרים אלו מגרים את המערכת הפארה-סימפטתית ולכן הזלפתם בריכוז נמוך מאד מביאה לגירוי בחולי דיסאוטונומיה משפחתית אך לא באנשים שאין להם את המחלה. כך למשל הזלפת Pilocarpine תביא להתכווצות האישון של חולה דיסאוטונומיה משפחתית אך לא תשפיע על בן אדם בריא ולכן הוא אבחנתי למחלה.

בדיקה גנטית

בדיקה גנטית זמינה היום ברוב בתי החולים בארץ והיא עוזרת במיוחד במקרים שאינם חד משמעיים. במרכזים רפואיים רבים בארץ ובעולם נעשות בדיקות טרום לידתיות ובדיקות לאיתור חולים ונשאי הגן. הבדיקה מבוצעת בחומר גנטי המצוי בתאי דם, בתאי מי שפיר או בתאי השליה של העובר. הבדיקות למחלת דיסאוטונומיה משפחתית עבור יהודים אשכנזים כלולות בסל הבריאות מאז שנת 2008.

טיפול

כיום אין עדיין טיפול יעיל למחלה, הטיפול הוא בעיקרו טיפול תומך ונועד להפחית את סימני המחלה. עם זאת מתבצעים כיום מחקרים על מנת למצוא טיפול מתאים למחלה.

טיפול בתסמיני המחלה

טיפול בהתקפים דיסאוטונומים

הטיפול בהתקפים דיסאוטונומים כולל טיפול בהתקף החריף וטיפול מניעתי לחזרת ההתקפים.

• התרופות אשר נמצאות בשימוש לטיפול בהתקף החריף הן בנזודיאזפינים ו-Clonidine.
• התרופות אשר משמשות כטיפול מונע הן:
  • בנזודיאזפינים ארוכי טווח
  • Modal‏ (Sulpiride)
  • Carbidopa
  • Lyrica‏ (Pregabalin) ותרופות נוספות

טיפול בהחזר קיבתי-וושטי והשלכותיו על מערכת הנשימה

ההחזר הקיבתי-וושטי עלול לגרום לחסר תזונתי ושאיפת מזון לריאות, כמו כן לחולי דיסאוטונומיה משפחתית יש עלייה בצריכה המטבולית ואיבוד נוזלים מוגבר בזיעה. הטיפול בהחזר הקיבתי-וושטי ובהשלכותיו כולל:

• ניתוח מסוג פונדופליקציה על-שם Nissen למניעת ההחזר (מתבצע במרבית החולים)
• ניתוח מסוג גסטרוסטומיה המאפשר הזנה דרך קיר הבטן (percutaneous endoscopic gastrostomy; PEG)
• תזונה עשירה בקלוריות ומתן נוזלים בכמות רבה לשמירה על לחץ דם תקין

ראוי לציין כי הניתוחים לריפוי החזר קיבתי-וושטי הפחיתו באופן משמעותי את התחלואה והתמותה מסיבה ריאתית.

טיפול בעיניים

הטיפול בעיניים כולל מתן טיפות עיניים מלאכותיות באופן יומיומי למשך כל החיים, בנוסף מתבצעת פעולה לסגירת צינורות הדמעות.

טיפול בכליות

היות ובמהלך השנים תפקודי הכליות עלולים להידרדר עד לאי ספיקת כליות, בשלבים מתקדמים של המחלה נדרשים טיפולי דיאליזה והשתלת כליה.

טיפול בעקמת גבית

הטיפול בעקמת גבית כולל פיזיותרפיה, לבישת מחוך ובמקרים מסוימים ניתוח של איחוי חוליות.

מחקרים למציאת טיפול מתאים

מבנה הגן IKBKAP ותפקידו

הגן IKBKAP מכיל 37 אקסונים ומקודד לחלבון IkK‏-IKAP המורכב מ-1,332 חומצות אמינו. חלבון זה מהווה אחת משש תת יחידות המרכיבות קומפלקס חלבוני גידול (Elongation complex) המעורב בהארכת רנ"א שליח במהלך השעתוק. בנוסף קיימות עדויות מעבדתיות כי IKAP קיים גם באופן עצמאי שלא כחלק מן הקומפלקס האמור, אך תפקידו ככזה טרם הובהר.

תפקיד החלבון IKAP-IkK בהתפתחות המחלה

מאז גילוי הגן נעשים ניסיונות להבין את תפקודו ואת המנגנון שבעטיו הפגם בחלבון מוביל להופעת המחלה. ייתכן והחלבון מעורב בתהליך התגובה למצבי לחץ. לאחרונה התגלו שניי תפקידים חשובים של החלבון:

1. הוא קשור לוויסות גנים הקשורים במיון של אוליגודנדרוציטים (Oligodendrocytes) וליצירה ותחזוק של מעטפות המיאלין של תאי העצב
2. הוא בעל תפקיד חשוב בפעילות הגנים האחראים לארגון המיקרוטובולי (Microtubule) בתא שהם מרכיב חשוב בשלד התא

מחקרים למציאת תרופה למחלה

מחקרים בעכברים

שלוש מעבדות ברחבי העולם עוסקות כיום בהבנת מנגנוני המחלה ובבדיקת תרופות ניסיוניות באמצעות ניסויים בעכברים הסובלים מדיסאוטונומיה משפחתית. החוקרים ממשיכים בניסיונות למציאת טיפולים חדשים הפועלים ישירות על פעילות הגן או על התפקוד הקליני. הניסיונות כוללים:

1. ניסיון להעלאת רמת רנ"א אשר יוצר הן את החלבון תקין והן את החלבון המקוצר
2. ניסיון להשרות תיקון במנגנון השחבור של הרנ"א

מחקרים בתאי עצב וברקמות

מתבצעים מספר מחקרים בתאי עצב העוסקים בהעלאת רמת הרנ"א התקין או השראת תיקון במנגנון השחבור שלו. עד כה היו הצלחות מסוימות בתאי רקמה של חולי דיסאוטונומיה משפחתית במעבדה אך הן עדיין לא מספקות דיין בניסיונות קליניים. מספר מחקרים מצאו כי תוספי מזון מסוימים עשויים להעלות את רמת החלבון התקין בתאים של חולי דיסאוטונומיה משפחתית במעבדה.

• נמצא כי החומר אפיגלוקטצין (Epigallocatechin gallate EGCG) הנמצא בתה ירוק והחומר קינטין (Kinetin) מעלים את כמות החלבון התקין בתאים
• נמצא כי החומרים גניסטאין (Genistein)‏, טוקוטרינול (Tocotrienol)‏ ופוספטידילסרין (Phosphatidylserine)‏ מעלים הן את כמות החלבון המקוצר והן את החלבון התקין
  

החוקרים מנסים לפתח תאי עצב מתאי גזע ולהשפיע עליהם באמצעות החומרים שתוארו . אף מתבצעים ניסויים קליניים בהם נותנים חומרים אלה לחולי דיסאוטונומיה משפחתית, אך הם עדיין לא הביאו לשינוי מהותי בביטויי המחלה.

פרוגנוזה

המחלה מורכבת וקשה מאד, עם זאת עקב הבנה טובה יותר של המחלה וטיפולים מתאימים יש עלייה משמעותית בתוחלת החיים של החולים וירידה בתמותה. אפשרות ביצוע בדיקה גנטית טרם השרשה (PGD‏ ,Pre-implantation Genetic Diagnosis) ובדיקות טרום לידתיות הביאה לירידה במספר החולים החדשים. עם זאת עדיין נולדים ילדים עם תסמונת זו בעיקר לזוגות שנישאו לפני גילוי הגן לדיסאוטונומיה משפחתית ואינם מודעים לבדיקות הגנטיות החדשות שיש לעשות.

ביבליוגרפיה

רשימת המקורות השמורה במערכת

קישורים חיצוניים

• מחלת דיסאוטונומיה משפחתית חידושים ותובנות עדכניות

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' חנה מעין ונעמה הולצר, RN, המחלקה לרפואת ילדים, המרכז הישראלי לדיסאוטונומיה משפחתית, ביה"ח האוניברסיטאי הדסה הר-הצופים ובית הספר לרפואה האוניברסיטה העברית, ירושלים. וד"ר אוולין יובציב, מחלקת שיקום, המרכז הישראלי לדיסאוטונומיה משפחתית, ביה"ח האוניברסיטאי הדסה הר-הצופים ובית הספר לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
המאמר נכתב בעזרתה החלקית של העמותה האמריקאית לדיסאוטונומיה

פורסם בכתב העת "נוירולוגיה", כתב העת של האיגוד הנוירולוגי בישראל, דצמבר 2012, גיליון מסי 12