כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקות דימות לחולים במחלות מעי דלקתיות - חוזר משרד הבריאות"
| שורה 41: | שורה 41: | ||
'''"CT ENTEROGRAPHY - CTE"''' - בדיקה באמצעות מכשיר CT, לבדיקה רגישות וסגוליות גבוהים לאבחון ולמעקב אחר החולים ב- IBD, פחות מדויקת להערכת הצרויות פיברוטיות ומעקב אחר תגובה לטיפול. מנת הקרינה לבדיקה בודדת כ- 10 mSv (תלוי בפרמטרים של הבדיקה גם כאשר משתמשים בפרוטוקולים לחיסכון בקרינה). | '''"CT ENTEROGRAPHY - CTE"''' - בדיקה באמצעות מכשיר CT, לבדיקה רגישות וסגוליות גבוהים לאבחון ולמעקב אחר החולים ב- IBD, פחות מדויקת להערכת הצרויות פיברוטיות ומעקב אחר תגובה לטיפול. מנת הקרינה לבדיקה בודדת כ- 10 mSv (תלוי בפרמטרים של הבדיקה גם כאשר משתמשים בפרוטוקולים לחיסכון בקרינה). | ||
| − | ''' | + | '''"MR ENTEROGRAPHY - MRE"''' - בדיקת MRI להדגמת מעי דק, לבדיקה רגישות וסגוליות גבוהים ללא שינוי משמעותי מבדיקת CTE. יעילה למעקב אחר החולים עם [[מחלת המעי הדק]] ולאבחון פגיעות אינפלמטוריות, הצרויות, פיסטולות ואבצסים ומעקב אחר תגובה לטיפול. פחות מדויקת להערכת הצרויות פיברוטיות. הבדיקה ארוכה ולכן כרוכה לעיתים בהרדמה כללית בילדים. הבדיקה אינה כרוכה כלל בחשיפה לקרינה מייננת. |
| − | ''' | + | '''"US- אולטרה סאונד של המעיים"''' - הבדיקה טובה למעקב אחר חולי IBD בבחינת מעורבות המעי הדק, רגישות הבדיקה פחות גבוהה ותלויה במידת עיבוי דופן המעיים ובמיומנות הבודק. קשה להשוות לבדיקות קודמות. |
| − | '''"Upper GI and small bowel follow through "'''- שיקוף של מערכת העיכול העליונה והמעי הדק - הבדיקה מאפשרת הערכה טובה של רירית המעי הדק, פחות טובה בהערכת מעורבות של כל דופן המעי הדק או בהערכת אבצסים או הבחנה בין הצרות אינפלמטורית או פיברוטית. הבדיקה כרוכה בחשיפה משמעותית לקרינה. | + | '''"Upper GI and small bowel follow through"'''- שיקוף של מערכת העיכול העליונה והמעי הדק - הבדיקה מאפשרת הערכה טובה של רירית המעי הדק, פחות טובה בהערכת מעורבות של כל דופן המעי הדק או בהערכת אבצסים או הבחנה בין הצרות אינפלמטורית או פיברוטית. הבדיקה כרוכה בחשיפה משמעותית לקרינה. |
===התוויות לבחירת בדיקות דימות בחולי IBD או החשודים כלוקים ב-IBD === | ===התוויות לבחירת בדיקות דימות בחולי IBD או החשודים כלוקים ב-IBD === | ||
גרסה מ־10:07, 16 בפברואר 2017
 | ||
|---|---|---|
| ביצוע בדיקות דימות לחולים במחלות מעי דלקתיות - IBD | ||
| מספר החוזר | 1/2017 | |
| סימוכין | 46381016 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 9 בינואר 2017 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – דימות, מחלות מעי דלקתיות
הרינו להביא לידיעתכם המלצות לביצוע בדיקות דימות של המעי למטופלים הסובלים ממחלת מעי דלקתית (להלן: IBD) המצורפות כנספח לחוזר זה. בדיקות הדמיה אלה מיועדות לאבחון המחלה, לקביעת היקפה, אופיה וחומרתה ומשמשות הן במצבים דחופים והן לצורך מעקב שגרתי אחר התקדמות המחלה וקביעת הטיפול בה.
ביצוע בדיקות אלה כלול בסל שירותי הבריאות ועל קופות החולים לממנן.
ההמלצות גובשו על ידי ועדה משותפת לאיגוד הרדיולוגים והגסטרואנטרולוגים שעסקה בקביעת התוויות מושכלות לדימות נבדקים הלוקים או החשודים כלוקים ב- IBD.
ההמלצות נכתבו לבקשת המועצות הלאומיות ומבוססות על הנחיות ה-BSG (British Society of Gastroenterology) וה-ECCO (European Crohn's and Colitis Organization) אודות שימוש אלטרנטיבי בבדיקות MRI (MRE) ואולטרה סאונד במטרה להימנע ככל הניתן מחשיפה לקרינה מייננת בחולים עם IBD.
רקע
הסיכון לחשיפה מוגברת לבדיקות הכרוכות בקרינה מושפע מגיל המטופל בעת אבחון המחלה, חומרתה והטיפול התרופתי הניתן בעטיה.
חולי IBD מסויימים נמצאים בסיכון מוגבר לממאירות מעצם מחלתם. לנוכח סיכון מוגבר זה ישנה חשיבות מרבית לצימצום גורמי סיכון נוספים כגון חשיפה לקרינה מייננת.
עיקרי ההמלצה הם להעדיף בדיקות דימות כגון US ו-MRI וכי השימוש בבדיקות הכוללות קרינה מייננת יעשה רק לאחר שקלול הצורך מול הסיכון הכרוך בביצוע, כל זאת תוך שימוש במנת קרינה נמוכה ככול הניתן המאפשרת שמירה על איכות אבחנתית.
המלצות אלו אינן מחליפות שיקול דעת קליני בבחירת בדיקת הדימות על ידי הצוות המטפל.
מטרה
הנחיות לביצוע מושכל של בדיקות דימות בחולי IBD לשם הפחתת החשיפה לקרינה מייננת ולהפחתת הסיכון, עד כמה שניתן, עקב כך.
בברכה
ד״ר ורד עזרא
ראש מינהל הרפואה
הנחיות לביצוע בדיקות דימות לחולים במחלות מעי דלקתיות - IBD
הגדרת הבדיקות
"CT ENTEROGRAPHY - CTE" - בדיקה באמצעות מכשיר CT, לבדיקה רגישות וסגוליות גבוהים לאבחון ולמעקב אחר החולים ב- IBD, פחות מדויקת להערכת הצרויות פיברוטיות ומעקב אחר תגובה לטיפול. מנת הקרינה לבדיקה בודדת כ- 10 mSv (תלוי בפרמטרים של הבדיקה גם כאשר משתמשים בפרוטוקולים לחיסכון בקרינה).
"MR ENTEROGRAPHY - MRE" - בדיקת MRI להדגמת מעי דק, לבדיקה רגישות וסגוליות גבוהים ללא שינוי משמעותי מבדיקת CTE. יעילה למעקב אחר החולים עם מחלת המעי הדק ולאבחון פגיעות אינפלמטוריות, הצרויות, פיסטולות ואבצסים ומעקב אחר תגובה לטיפול. פחות מדויקת להערכת הצרויות פיברוטיות. הבדיקה ארוכה ולכן כרוכה לעיתים בהרדמה כללית בילדים. הבדיקה אינה כרוכה כלל בחשיפה לקרינה מייננת.
"US- אולטרה סאונד של המעיים" - הבדיקה טובה למעקב אחר חולי IBD בבחינת מעורבות המעי הדק, רגישות הבדיקה פחות גבוהה ותלויה במידת עיבוי דופן המעיים ובמיומנות הבודק. קשה להשוות לבדיקות קודמות.
"Upper GI and small bowel follow through"- שיקוף של מערכת העיכול העליונה והמעי הדק - הבדיקה מאפשרת הערכה טובה של רירית המעי הדק, פחות טובה בהערכת מעורבות של כל דופן המעי הדק או בהערכת אבצסים או הבחנה בין הצרות אינפלמטורית או פיברוטית. הבדיקה כרוכה בחשיפה משמעותית לקרינה.
התוויות לבחירת בדיקות דימות בחולי IBD או החשודים כלוקים ב-IBD
ו.2. נבדקים עם חשד ל- IBD וללא אבחנה קודמת של המחלה: א. ילדים ומתבגרים עד גיל 8ו: דימות המעי יתבצע בעדיפות ראשונה ב- MRE או USO. הפניה ל- MRE תלווה בהמלצת גסטרואנטרולוג. בדיקת ה- US של המעי תתבצע במרכזים ייעודיים ע״י רופאים שהתמחו בביצוע בדיקה זו ובפענוחה. בעדיפות שנייה ניתן לשקול ביצוע CTE בגילאים אלה. במידה ותבוצע בדיקת CTE, הבדיקה תבוצע בפרוטוקולים המותאמים לדימות ילדים ומתבגרים. יש לנמק את הבחירה CTEO ברשומת המטופל. במקרים מסוימים ניתן לשקול לבצע שיקוף של המעי הדק. הבדיקה תתבצע ע״י רדיולוגים מומחים בביצוע הבדיקה ובפענוחה.
ב. נבדקים בגילאי 8010ו:
דימות המעי יתבצע ב- CTE בעדיפות ראשונה וב- MRE בעדיפות שניה.
עדיפות ל- CTE לדימות המעי.