הבדלים בין גרסאות בדף "אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת - חוזר משרד הבריאות"
שורה 16: | שורה 16: | ||
===רקע רפואי=== | ===רקע רפואי=== | ||
*מבחינה רפואית, מתחלקים מקרי ה- DSD למספר קבוצות: | *מבחינה רפואית, מתחלקים מקרי ה- DSD למספר קבוצות: | ||
− | + | #העדר מתאם בין מין גנטי לבין סוג הגונדה (אשכים או שחלות) ו/או לבין מין פנוטיפי; | |
− | + | #מין גנטי זכרי עם ויריליזציה חלקית (פעולה חלקית של הורמוני המין הגבריים היוצרים את מאפייני הזכרות), כגון: התמיינות אשכים לא מלאה (Underviriiisation), הפרעות ביצירת טסטוסטרון או דהידרוטסטוסטרון, תנגודת לאנדרוגנים (הורמוני המין הזכריים); | |
− | + | #מין גנטי נקבי עם ויריליזציה; | |
− | + | # שוני בהרכב כרומוזומי המין כגון XY/XO | |
− | + | ||
+ | 1.1.2. תופעות של DSD הן מולדות, אך מתבטאות לראשונה ומאובחנות בגילאים שונים. את חלקן | ||
+ | ניתן לזהות כבר בעובר וביילוד, וחלקן מופיעות או מתגלות רק בגיל הילדות, ההתבגרות או | ||
+ | הבגרות. | ||
+ | |||
+ | 1.1.3. חלק ממצבי ה- DSD עלולים להיות מסכני חיים במידה ולא יטופלו כראוי עקב הפרעות | ||
+ | במשק המלחים או עקב נטיה לגידולים ממאירים. במקרים אחרים אין הפרעה לתפקוד | ||
+ | השגרתי, אך תתכן הפרעה בתפקוד המיני ובעיות פוריות בגילאי ההתבגרות והבגרותם. | ||
+ | 1.1.4. נוהל זה אינו מתייחס למצבים שיש בהם שוני בהרכב כרומוזומי המין אך ללא תופעות | ||
+ | פיזיולוגיות או נפשיות הקשורות בתפקוד מיני או זהות מינית ומגדרית, כגון תסמונת טרנר. | ||
+ | |||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] |
גרסה מ־10:11, 1 באפריל 2017
| ||
---|---|---|
הנדון: אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס / DSD) | ||
מספר החוזר | 10/2017 | |
קישור | באתר משרד הבריאות | |
תאריך פרסום | 6 במרץ 2017 | |
רקע
התמיינות מינית אחרת (Different Sexual Development - DSD), הידועה גם בשם ׳׳אינטרסקס׳׳ - היא מצב מולד, בו לאדם יש סימני מין, הורמוני מין ומין גנטי שאינם זכריים או נקביים באופן מובהק. אין נתונים מדויקים על מספר או שיעור הא/נשים עם DSD בעולם בכלל ובישראל בפרט.
בחוזר זה יעשה שימוש בעיקר במונחים DSD וא/נשים עם DSD, בהתאם לשמה של האבחנה הרפואית המקובלת כיום.
החוזר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, ומכוון לכל המינים והמגדרים, ללא הבדל.
רקע רפואי
- מבחינה רפואית, מתחלקים מקרי ה- DSD למספר קבוצות:
- העדר מתאם בין מין גנטי לבין סוג הגונדה (אשכים או שחלות) ו/או לבין מין פנוטיפי;
- מין גנטי זכרי עם ויריליזציה חלקית (פעולה חלקית של הורמוני המין הגבריים היוצרים את מאפייני הזכרות), כגון: התמיינות אשכים לא מלאה (Underviriiisation), הפרעות ביצירת טסטוסטרון או דהידרוטסטוסטרון, תנגודת לאנדרוגנים (הורמוני המין הזכריים);
- מין גנטי נקבי עם ויריליזציה;
- שוני בהרכב כרומוזומי המין כגון XY/XO
1.1.2. תופעות של DSD הן מולדות, אך מתבטאות לראשונה ומאובחנות בגילאים שונים. את חלקן ניתן לזהות כבר בעובר וביילוד, וחלקן מופיעות או מתגלות רק בגיל הילדות, ההתבגרות או הבגרות.
1.1.3. חלק ממצבי ה- DSD עלולים להיות מסכני חיים במידה ולא יטופלו כראוי עקב הפרעות במשק המלחים או עקב נטיה לגידולים ממאירים. במקרים אחרים אין הפרעה לתפקוד השגרתי, אך תתכן הפרעה בתפקוד המיני ובעיות פוריות בגילאי ההתבגרות והבגרותם. 1.1.4. נוהל זה אינו מתייחס למצבים שיש בהם שוני בהרכב כרומוזומי המין אך ללא תופעות פיזיולוגיות או נפשיות הקשורות בתפקוד מיני או זהות מינית ומגדרית, כגון תסמונת טרנר.