האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6776 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6776 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה - Breast cancer in Israeli women - epidemiology"

מתוך ויקירפואה
 
(180 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{ערך בבדיקה}}
 
−
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
−
|תמונה=
+
|תמונה=[[קובץ:Pink_ribbon.svg|120 פיקסלים]]
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|שם עברי= סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה
 
|שם עברי= סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה
−
|שם לועזי= Breast cancer in women in israel - epidemiology
+
|שם לועזי= Breast cancer in Israeli women – epidemiology
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
 
|ICD-10=
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
−
|יוצר הערך= הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
+
|יוצר הערך= ד"ר ליטל קינן-בוקר, [[האגודה למלחמה בסרטן - Israel cancer association]]
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|סרטן השד}}
 
{{הרחבה|סרטן השד}}
−
<big>עדכון נתוני תחלואה ותמותה, אוקטובר 2014</big>
+
[[סרטן השד]] הוא ה[[סרטן]] הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם, במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. מדי שנה מאובחנים כמיליון וחצי מקרים חדשים (50 אחוז מהם במדינות מתפתחות), וכחצי מיליון נשים (58 אחוז מהן במדינות מתפתחות) נפטרות מהמחלה{{הערה|שם=הערה1|World Health Organization )WHO). Breast cancer: Prevention and control. [Internet]. Geneva: WHO; 2014. Avaiable from: http://www.who.int/cancer/ detection/breastcancer/en/index.html}}. סרטן השד תוקף גם [[סרטן השד בגברים - Breast cancer in men|גברים]] והיחס בין גברים חולים לנשים חולות הוא כ-1 ל-100. ערך זה יתמקד בנשים חולות סרטן השד.
−
== שיעורי ההיארעות של סרטן חודרני (invasive) של השד ומגמות עיתיות==
+
 
 +
נכון לתחילת העשור השני של שנות ה-2000, ידועים מספר גורמי סיכון למחלה, ביניהם גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית, קיום מוטציות ייחודיות (Specific mutations){{כ}} [p53, {{כ}}1/2{{כ}}[[BRCA]]{{כ}} (Breast Cancer 1/2)], תחלואת רקע (מחלת שד שפירה), וכן מאפיינים הורמונליים שונים כגון: הופעת ווסת ראשונה בגיל מוקדם, גיל מאוחר ב[[חדלון וסת|חידלון הווסת]] (Menopause), [[היריון]] ראשון (מלא) בגיל מאוחר, [[תת פוריות|אי פוריות]], אי ילודה או ילודה נמוכה, אי [[הנקה]], חשיפה להורמונים חיצוניים ([[גלולות למניעת הריון]], [[טיפול הורמונלי חלופי]]), [[השמנה]], צריכה מוגברת של [[אלכוהול]] והימנעות מ[[פעילות גופנית]]. עם זאת, אצל מרבית הנשים החולות קשה להצביע על גורמי סיכון מסויימים{{הערה|שם=הערה1}}.
 +
 
 +
גם בישראל, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים מכל קבוצות האוכלוסייה. הסיכון המצטבר לנשים בישראל לחלות בסרטן השד במהלך חייהן (עד גיל 90) הוא כ-12.8 אחוז בקרב יהודיות וכ-7 אחוזים בקרב ערביות.
 +
 
 +
==היארעות סרטן השד בישראל==
 +
 
 +
המונח "היארעות" (Incidence) מתאר את מספר החולים בתקופת זמן מסויימת באוכלוסייה מוגדרת. שיעורי ההיארעות (Incidence rates) מבטאים את הסיכון לחלות במחלה עבור פרטים באותה אוכלוסייה ובאותה תקופת זמן.
 +
 
 +
בשנת 2010 אובחנו בישראל 4,487 נשים כחולות בסרטן השד, כאשר רובן (4,036) אובחנו עם [[סרטן השד - Breast cancer#תתי הסוגים הנפוצים|גידול חודרני]] (Invasive), דהיינו, גידול שחרג מעבר לרקמה המקורית בה נוצר והתפשט לרקמות הסמוכות; מיעוטן (451) אובחנו עם [[שאתות ממאירות לא פולשניות - (Non-invasive breast cancer - (LCIS ,DCIS|גידול לא חודרני]], כלומר, גידול המוגבל לרקמה ממנה צמח. נתונים אלה יציבים למדי בישראל בשנים האחרונות; מדי שנה מאובחנות כ-4,500 נשים עם סרטן השד, כאשר היחס בין הגידולים החודרניים והגידולים הלא חודרניים נותר קבוע.
 +
 
 +
===היארעות סרטן שד חודרני בישראל===
 +
 
 +
בקרב 4,036 החולות שאובחנו עם סרטן שד חודרני בשנת 2010 בישראל, 3,540 הן נשים יהודיות (88 אחוז), 307 הן ערביות (8 אחוזים) ו-189 "אחרות" (נוצריות שאינן ערביות ונשים שאינן מסווגות על פי דתן) (4 אחוזים).
 +
 
 +
סרטן השד היווה 31 אחוז מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל בשנת 2011. בסך הכל אובחנו בשנה זו 4,106 חולות חדשות עם סרטן שד חודרני, מהן 3,574 יהודיות (87 אחוז), 331 ערביות (8 אחוזים) ו-201 "אחרות" (5 אחוזים). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (Central bureau of statistics), ההתפלגות הכללית של קבוצות האוכלוסייה האלה בישראל בשנת 2011, הייתה 75.5 אחוז יהודים, 20.0 אחוז ערבים ו-4.5 אחוזים "אחרים", מה שמצביע על ייצוג-יתר של נשים יהודיות ועל תת ייצוג של נשים ערביות בקרב החולות בסרטן השד.
 +
 
 +
מכיוון שהתפלגות הגיל בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל שונה, וסרטן השד הנה מחלה תלוית גיל (אופיינית לקבוצת הגיל המבוגר יותר), יש צורך לנטרל את השפעת הגיל באמצעות תיקנון (Standardisation) מתאים, על מנת שאפשר יהיה להשוות בין שיעורי התחלואה של קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל.
 +
 
 +
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (לפי אוכלוסיית העולם) ל-100,000 של סרטן שד חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בשנים 2011-2006, שיעורי ההיארעות נשארו יציבים הן ביהודיות והן בערביות; שיעורם בשנת 2006 היה 90.9 ו-56.4 ל-100,000 נשים יהודיות וערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 90.1 ו-57.1 לכל 100,000 נשים, בהתאמה.
 +
 
 +
המגמות העיתיות (Time trends) במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים בקרב יהודיות בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי [[האגודה למלחמה בסרטן]] ומשרד הבריאות. מאז תחילת שנות ה-2000 ניכרת ירידה והתייצבות בשיעורים. בקרב הנשים הערביות נצפית עלייה חד-גונית בשיעורים לאורך השנים, עם רושם של התייצבות בסוף העשור הראשון ותחילת העשור השני של שנות ה-2000 (תרשים 1).
 +
 
 +
 
 +
[[קובץ:סרטן שד1.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 1: היארעות סרטן שד חודרני, לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 2011-1980]]
 +
 
 +
===היארעות סרטן שד לא חודרני בישראל===
 +
 
 +
גילוי סרטן לא חודרני בשד נחשב ל[[סרטן השד - בדיקות סקר, בירור ואבחנה - Breast cancer - screening and diagnosis#סיקור אוכלוסיית הנשים לגילוי מוקדם של סרטן השד|גילוי מוקדם]] של המחלה. ידוע כי חלק נכבד מגידולים מוקדמים אלה לא יתפתחו לכלל מחלה קלינית ומסכנת חיים. לאחרונה אף הוצע שסרטן שד לא חודרני לא יכונה גידול סרטני, כי ראוי שהמונח "סרטן" ייוחד לגידולים העלולים לסכן את החיים{{הערה|שם=הערה2|Esserman LJ, Thompson IM, Reid B. Overdiagnosis and overtreatment in cancer. an opportunity for improvement. JAMA 2013; 310)8):797-8.}}. למרות זאת, אין עדיין דרך יעילה להבחין בין גידול שדורש התערבות בשל היכולת שלו להפוך לגידול חודרני העלול לסכן חיים, לבין גידול שאינו בעל יכולת כזו. משום כך, סרטן שד לא חודרני מטופל כמקובל, למרות שבחלק מהמקרים הטיפול, ככל הנראה, אינו נחוץ.
 +
 
 +
בשנת 2010 אובחנו בישראל 451 חולות חדשות עם סרטן שד לא חודרני, מהן 406 יהודיות (90 אחוז), 26 ערביות (6 אחוזים) ו-19 "אחרות" (4 אחוזים).
 +
 
 +
בשנת 2011 אובחנו 520 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 470 יהודיות (90 אחוז), 33 ערביות (6 אחוזים) ו-17 "אחרות" (3 אחוזים). בשנת 2011 היוו גידולים ממוקדים של השד כ-11 אחוז מכלל האבחנות של סרטן השד בנשים.
 +
 
 +
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד לא חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד בשל המספר הקטן של חולות "אחרות". בחמש השנים 2011-2006, שיעורי ההיארעות נמצאים במגמת עלייה הן ביהודיות והן בערביות, אם כי בשנים האחרונות יש התמתנות בקרב נשים ערביות; השיעור ב-2007 היה 12.5 ו-5.5 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 13.0 ו-5.7 ל-100,000, בהתאמה.
 +
 
 +
המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים (פי 6.4) בקרב יהודיות, שבולטת יותר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד. גם בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים לאורך השנים (פי 12), עם האצה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתמתנות בתחילת העשור השני של שנות ה-2000 (תרשים 2).
 +
 
 +
 
 +
[[קובץ:סרטן שד2.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 2: היארעות סרטן ממוקד של השד בנשים, לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 1980-2011]]
 +
 
 +
==שלב המחלה בעת האבחנה==
 +
 
 +
גילוי מוקדם של סרטן השד באמצעות [[סרטן השד - בדיקות סקר, בירור ואבחנה - Breast cancer - screening and diagnosis|תכניות סריקה]] (Screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד ומאפשר לשנות את מהלך המחלה. התכנית הקיימת בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 על בסיס ראיות מניסויים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות. היא כוללת [[בדיקת ממוגרפיה]] אחת לשנתיים בנשים בנות 74-50 בסיכון ממוצע למחלה, ובדיקה שנתית מגיל 40 לנשים בסיכון מוגבר למחלה. אחד מהמדדים ליעילותה של תכנית כזאת הוא עלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם, מה שיכול לספק הסבר חלקי לירידה בשיעורי התמותה ולעלייה בהישרדות היחסית (כפי שיפורט בהמשך), בנוסף לשיפור הטיפול. נתונים לגבי שלב המחלה בעת האבחנה קיימים ברישום הלאומי לסרטן עבור כ-74 אחוז מכלל המאובחנות עם המחלה.
  
−
בישראל, כמו בארצות רבות בעולם, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים, בכל קבוצות האוכלוסייה. סרטן השד יכול להתגלות גם בגברים, אולם עיקר התחלואה היא בנשים (ביחס של כ-1:100) ולכן בעדכון זה נתייחס לתמונת התחלואה בנשים בלבד.
+
בקרב החולות עבורן קיים המידע, עלה בשנים האחרונות אחוז הנשים שמאובחנות כחולות סרטן השד בשלב מוקדם [מחלה לא חודרנית או מחלה חודרנית עם התפשטות מקומית, מזערית (Minimal)]: בשנים 2010-2009, 62 אחוז מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלבים אלה. בשנת 2011, 64 אחוז מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58 אחוז מהחולות שאובחנו בשנים 2005-2004 ו-59 אחוז מהחולות שאובחנו בשנים 2007-2006.  
  
−
סרטן השד היה 31% מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל בשנת 2011. בסה"כ אובחנו בשנה זו 4,106 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד, מהן 3,574 יהודיות (87%), 331 ערביות (8%) ו-201 חולות נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת ("אחרות") (5%). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההתפלגות הכללית של קבוצות אוכלוסייה אלה בישראל בשנת 2011 היא 75.5% יהודים, 20.0% ערבים ו-4.5% "אחרים".
+
בשנים 2010-2009 כשליש (35 אחוז) ובשנת 2011 34 אחוז מהחולות החדשות אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית [גידול שחדר לרקמות סמוכות ו/או לקשריות הלימפה (Lymph nodes) האזוריות], זאת לעומת 37 אחוז בשנים 2005-2004 וגם בשנים 2007-2006. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית (Metastatic disease) בשנים 2010-2009 נמוך ועומד על 3 אחוזים בלבד וב-2011 2.3 אחוזים. גם בשנים הקודמות היה שיעור זה נמוך, כ-4 אחוזים, ועם זאת, עדיין מדובר בירידה של כ-25 אחוז בשיעור החולות המאובחנות עם מחלה גרורתית.
  
−
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל{{הערה|שם=הערה1| לפי אוכלוסיית העולם}} ל-100,000 של סרטן חודרני של השד מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בחמש השנים האחרונות, 2007-2011, שיעורי ההיארעות יציבים הן ביהודיות והן בערביות; השיעור ב-2007 היה 92.6 ו-66.8 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 90.1 ו-57.1, בהתאמה.
+
==שיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני לפי מקום הלידה (יהודיות בלבד)==
  
−
המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 1980-2011 מורות על עלייה בשיעורים בקרב יהודיות בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. מאז תחילת שנות ה-2000 ניכרת ירידה והתייצבות בשיעורים. בקרב ערביות נצפית עלייה מונוטונית בשיעורים לאורך השנים, עם רושם של התייצבות בארבע השנים האחרונות (תרשים 1).
+
בשנים 2010 ו-2011, ההבדלים בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד חודרני, בין קבוצות המוצא השונות בקרב יהודיות, היו קטנים למעט ביוצאות אפריקה, שהציגו את השיעור הנמוך ביותר. השיעור הגבוה ביותר נצפה בילידות ישראל: 94.6 ל-100,000 ב-2010 ו-99.5 ל-100,000 ב-2011, ולאחר מכן בילידות אירופה-אמריקה: 94.2 ל-100,000 ב-2010 ו-96.8 ל-100,000 ב-2011, ובילידות אסיה: 93.1 ל-100,000 ב-2010 ו-94.2 ל-100,000 ב-2011. השיעור הנמוך ביותר היה, כאמור, בילידות אפריקה: 69.8 ל-100,000 ב-2010 ו-70.3 ל-100,000 ב-2011.
  
−
[[קובץ:סרטן שד1.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 1: היארעות סרטן חודרני של השד חודרני בנשים לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 1980-2011]]
+
==שיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני לפי גיל==
  
−
== שיעורי ההיארעות של סרטן ממוקד (in situ) של השד ומגמות עיתיות==
+
על פי נתוני 2011, עיקר התחלואה בסרטן ממוקד של השד הוא בנשים מעל גיל 50; בקרב יהודיות, 78 אחוז מהחולות החדשות שאובחנו בשנת 2011 היו מעל גיל 50 ו-40 אחוז מהחולות היו מעל גיל 65. בערביות, 57 אחוז מהחולות החדשות שאובחנו ב-2011 היו מעל גיל 50 ו-22 אחוז היו מעל גיל 65. '''נתונים אלה זהים לנתונים קודמים'''.
  
−
בשנת 2011 אובחנו 520 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 470 יהודיות (90%), 33 ערביות (6%) ו-17 חולות נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת ("אחרות") (3%). בשנת 2011 היוו גידולים ממוקדים של השד כ-11% מכלל האבחנות של סרטן השד בנשים.
+
בהשוואה ליהודיות, שיעורי ההיארעות של הערביות דומים לאלה של היהודיות בקבוצות הגיל הצעירות מאוד (עד גיל 34), אבל נמוכים יותר משל היהודיות בכל שאר קבוצות הגיל. מאחר ושיעור ההיארעות מסמל את הסיכון לחלות במחלה, פירוש הדבר הוא שלנשים ערביות סיכון נמוך יותר ללקות בסרטן השד מזה של נשים יהודיות באותה קבוצת גיל (תרשים 3), דבר המסביר, במידה מסוימת, את תת-הייצוג של נשים ערביות בקרב החולות במחלה בישראל, בנוסף לעובדה שהתפלגות הגיל בקרב נשים ערביות שונה, שכן מדובר באוכלוסייה צעירה יותר מאוכלוסיית הנשים היהודיות (תרשים 4).
  
−
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד ממוקד מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד. בחמש השנים האחרונות, 2011-2007, שיעורי ההיארעות נמצאים במגמת עלייה הן ביהודיות והן בערביות, אם כי בשנים האחרונות יש התמתנות בקרב נשים ערביות; השיעור ב-2007 היה 12.5 ו-5.5 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 13.0 ו-5.7 ל-100,000, בהתאמה.  
+
הגיל הממוצע בעת האבחנה בנשים יהודיות היה 59.0 [גיל חציוני (Median age){{כ}}: 59.0]. בנשים ערביות היה הגיל הממוצע בעת האבחנה 53.6 (גיל חציוני: 52.5).
 +
 
 +
{| class="wikitable"
 +
|+טבלה 1: שיעור היארעות סגולי לגיל (Age-specific incidence rate) של סרטן השד בנשים בנות 44-20 בישראל,<br />
 +
לפי שנה וקבוצת אוכלוסייה
 +
|-
 +
|
 +
|colspan="2" align="center"|יהודיות
 +
|colspan="2" align="center"|ערביות
 +
|-
 +
|width="20%"|
 +
|width="20%" align="center"|מספר
 +
|width="20%"|שיעור היארעות ל-100,000
 +
|width="20%" align="center"|מספר
 +
|width="20%"|שיעור היארעות ל-100,000
 +
|-
 +
|2000
 +
|374
 +
|44.1
 +
|48
 +
|31.6
 +
|-
 +
|2001
 +
|367
 +
|42.7
 +
|53
 +
|33.4
 +
|-
 +
|2002
 +
|408
 +
|47.0
 +
|61
 +
|27.9
 +
|-
 +
|2003
 +
|403
 +
|45.9
 +
|63
 +
|28.0
 +
|-
 +
|2004
 +
|398
 +
|44.7
 +
|67
 +
|29.0
 +
|-
 +
|2005
 +
|419
 +
|46.5
 +
|78
 +
|33.0
 +
|-
 +
|2006
 +
|377
 +
|41.3
 +
|72
 +
|39.0
 +
|-
 +
|2007
 +
|440
 +
|47.5
 +
|93
 +
|37.7
 +
|-
 +
|2008
 +
|436
 +
|46.4
 +
|69
 +
|36.2
 +
|-
 +
|2009
 +
|432
 +
|44.5
 +
|94
 +
|46.2
 +
|-
 +
|2010
 +
|441
 +
|44.9
 +
|88
 +
|32.5
 +
|}
  
−
המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים בקרב יהודיות, שבולטת יותר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. גם בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים לאורך השנים, עם האצה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתמתנות לאחרונה (תרשים 2).
 
  
 +
[[קובץ:סרטן שד3.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 3: היארעות (=סיכון) סרטן שד חודרני בנשים, לפי קבוצת אוכלוסיה וקבוצת גיל, ישראל, 2011]]
  
−
[[קובץ:סרטן שד2.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 2: היארעות סרטן ממוקד של השד בנשים לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 1980-2011]]
+
==סרטן השד בנשים צעירות==
  
−
== שלב המחלה בעת האבחנה==
+
מתרבות הטענות כי שכיחות [[סרטן שד בקרב נשים צעירות - Breast cancer in young women|סרטן השד בנשים צעירות]] בישראל הולכת ועולה, במיוחד בהתייחס לנשים ערביות.
  
−
גילוי מוקדם באמצעות תכניות סריקה (screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד וכמאפשר לשנות את מהלך המחלה. התכנית בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 על בסיס ראיות מניסויים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות. היא מקיפה נשים בנות 50-74 וכוללת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בנשים בסיכון ממוצע למחלה. אחד מהפרמטרים ליעילותה של תכנית כזאת הוא עלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם. נתונים לגבי שלב המחלה בעת האבחנה קיימים ברישום הלאומי לסרטן עבור כ-74% מכלל המאובחנות עם המחלה.
+
הנתונים בטבלה 1, בה מוצגים שיעורי ההיארעות של סרטן שד חודרני בקבוצת הגיל 44-20, בשנים 2010-2000, בנשים יהודיות וערביות בישראל, מעידים כי מספר החולות נמצא בעלייה בשל גידול האוכלוסייה, אולם שיעורי המחלה בקבוצת גיל זו, המתארים את הסיכון לפרט, יציבים בשתי קבוצות האוכלוסייה וגבוהים יותר בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות.
  
−
בקרב החולות עבורן קיים המידע, עלה בשנים האחרונות אחוז הנשים שמאובחנות עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד, או עם התפשטות מקומית בלבד): בשנת 2011, 64% מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005. כשליש (34%) מהחולות החדשות בשנת 2011 אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), לעומת 38% בשנים 2005. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית ב-2011 נמוך ועומד על 2.3%, לעומת 4.2% בשנת 2005.
+
תרשים 4 מציג את המגמות בשיעור ההיארעות של סרטן שד חודרני בנשים צעירות בשנים 2010-2000, לפי קבוצות גיל צרות יותר: 24-20, 29-25, 34-30, 39-35,
 +
ביהודיות (תרשים 4א) ובערביות (תרשים 4ב). מנתונים אלה עולה כי שיעורי התחלואה נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות יותר.
  
−
== שיעורי ההיארעות של סרטן השד לפי גיל==
+
[[קובץ:סרטן שד4.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 4: מגמות בשיעורי ההיארעות של סרטן שד חודרני בנשים, לפי קבוצות גיל, בשנים 2010-2000 <br />
 +
'''תרשים 4א''' (ימין): נשים יהודיות; '''תרשים 4ב''' (שמאל): נשים ערביות]]
  
−
===סרטן חודרני של השד===
 
  
−
על פי נתוני 2011, עיקר התחלואה בסרטן חודרני של השד הוא בנשים מעל גיל 50; ביהודיות, 78% מהחולות החדשות שאובחנו בשנת 2011 היו מעל גיל 50 ו-40% מהחולות - מעל גיל 65. בערביות, 57% מהחולות החדשות שאובחנו ב-2011 היו מעל גיל 50 ו-22% היו מעל גיל 65. '''נתונים אלה זהים לנתונים קודמים'''. בהשוואה ליהודיות, לערביות סיכון דומה לזה של היהודיות למחלה בקבוצות הגיל הצעירות מאד (עד גיל 34), אבל נמוך יותר משל היהודיות בכל שאר קבוצות הגיל (תרשים 3). הגיל הממוצע והחציוני בעת האבחנה היה 61.3 ו-61.6, בהתאמה, בקרב נשים יהודיות, ו-54.2 ו-52.4, בהתאמה, בקרב נשים ערביות.
+
בכל קבוצות הגיל אין עדות למגמת עלייה בהיארעות המחלה. הדבר נכון הן בנשים יהודיות והן בנשים ערביות.
  
−
[[קובץ:סרטן שד3.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 3: היארעות סרטן חודרני (=סיכון) של השד לפי קבוצת אוכלוסיה וקבוצת גיל, ישראל, 2011]]
+
הנתון לפיו הגיל הממוצע בעת אבחנת המחלה גבוה יותר בנשים יהודיות (61 שנים) לעומת נשים ערביות (53 שנים), נכון. עם זאת, יש לזכור כי פירמידת הגיל של נשים ערביות שונה מזו של נשים יהודיות: החלק היחסי של הנשים המבוגרות (בגיל 65 שנים ומעלה) באוכלוסייה הערבית נמוך בהרבה מזה שבאוכלוסייה היהודית (4 אחוזים לעומת 13 אחוז, בהתאמה), בעוד שהחלק היחסי של הנשים הצעירות (בטווח הגילאים 39-0 שנים) גבוה יותר (76 אחוז לעומת 60 אחוז, בהתאמה). שוני זה בהתפלגות הגיל מסביר את השוני בממוצע הגיל בעת האבחנה בין שתי קבוצות האוכלוסייה. בנוסף, בנשים ערביות נצפית עלייה בממוצע הגיל בעת האבחנה עם השנים, במקביל להארכת תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. תופעה זו דווחה בעבר באוכלוסיות שהיו נתונות בעיצומו של "שינוי אפידמיולוגי" (Epidemiological transition), דהיינו, שינויים בתמונת התחלואה והתמותה שנובעים משינויים חברתיים, דמוגרפיים (Demographic), כלכליים, סביבתיים ואחרים{{הערה|שם=הערה3|Fan L, Zheng Y, Yu KD, Liu GY, Wu J, Lu JS et al. Breast cancer in a transitional society over 18 years: trends and present status in Shanghai, China. Breast Cancer Res Treat 2009; 1170:409-416.}}.
  
−
===סרטן ממוקד של השד===
+
==הימצאות סרטן השד בישראל==
  
−
על פי נתוני 2011, עיקר התחלואה בסרטן ממוקד של השד הוא בנשים מעל גיל 50; ביהודיות, 78% מהחולות החדשות שאובחנו בשנת 2011 היו מעל גיל 50 ו-40% מהחולות - מעל גיל 65. בערביות, 57% מהחולות החדשות שאובחנו ב-2011 היו מעל גיל 50 ו-22% היו מעל גיל 65. בהשוואה ליהודיות, לערביות סיכון דומה לזה של היהודיות למחלה בקבוצות הגיל הצעירות מאד אבל נמוך יותר משל היהודיות בכל שאר קבוצות הגיל (תרשים 4). הגיל הממוצע בעת האבחנה בנשים יהודיות היה 59.0 (גיל חציוני: 59.0). בנשים ערביות היה הגיל הממוצע בעת האבחנה 53.6 (גיל חציוני: 52.5).
+
המונח "הימצאות" (Prevalence) מתאר את מספר החולים, חדשים וותיקים, הקיימים באוכלוסייה מוגדרת במועד נתון.  
  
−
[[קובץ:סרטן שד4.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 4: היארעות סרטן ממוקד (=סיכון) של השד לפי קבוצת אוכלוסיה וקבוצת גיל, ישראל, 2011]]
+
נכון לשנת 2011, חיות בישראל 20,362 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2011-2007 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 18,058 נשים שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,304 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.
  
−
== שיעורי ההיארעות של סרטן חודרני של השד לפי מקום הלידה (יהודיות בלבד)==
+
==שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל==
  
−
בשנת 2011 ההבדלים בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן חודרני של השד בין קבוצות המוצא השונות בקרב יהודיות היו קטנים, למעט ביוצאות אפריקה, שהציגו את השיעור הנמוך ביותר. השיעור הגבוה ביותר נצפה בילידות ישראל: 99.5/100,000, ולאחר מכן בילידות אירופה - אמריקה: 96.8/100,000 ובילידות אסיה: 94.2/100,000. השיעור הנמוך ביותר היה, כאמור, בילידות אפריקה: 70.3/100,000.
+
ההישרדות (Survival) היחסית ל-5 שנים, מבטאת את הישרדות החולים שאובחנו עם מחלה מסוימת ביחס להישרדותה של קבוצת האוכלוסייה התואמת להם במין ובגיל, באותה תקופת זמן. כלומר, מדובר במדד שלוקח בחשבון כי גם באוכלוסייה הכללית, ההישרדות ל-5 שנים איננה 100 אחוז מאחר שקיימת תמותת רקע, ומתאר את ההישרדות בקבוצת החולים ביחס להישרדותה של קבוצת השוואה באוכלוסייה הכללית. ההישרדות היחסית מסרטן השד ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות שאובחנו בשנים 2006-2001, הייתה 87.2 אחוז. זאת בהשוואה לשיעור של 78.1 אחוז בקרב מי שאובחנו בשנים 1995-1991 ולשיעור של 84.1 אחוז בקרב מי שאובחנו בשנים 2000-1996.
  
−
== שיעור ההימצאות של סרטן השד (2011-2007)==
+
ההישרדות ל-5 שנים של נשים ערביות שאובחנו בשנים 2006-2001 הייתה 78.9 אחוז, בהשוואה ל-67.0 אחוז אצל אלו שאובחנו בשנים 1995-1991, ו-73.6 אחוז בקרב אלו שאובחנו בשנים 2000-1996. מכאן שקיימת מגמה עיתית של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי מסרטן השד, ובשנת 2011 שיעור ההישרדות היחסי ל-5 שנים היה מעל 87 אחוז בנשים יהודיות וכמעט 79 אחוז בנשים ערביות (תרשים 5).
  
−
נכון ל-2011 חיות בישראל 20,362 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2011-2007 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 18,058 נשים שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,304 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.
 
  
−
== שיעורי ההישרדות מסרטן השד==
+
[[קובץ:סרטןשד5א.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 5: הישרדות יחסית מסרטן השד לחמש שנים (אחוז), לפי קבוצות אוכלוסייה ותקופת זמן האבחון]]
  
−
ההישרדות היחסית ל-5 שנים מבטאת את הישרדותם של מי שאובחנו עם מחלה מסוימת ביחס להישרדותה של קבוצת האוכלוסייה התואמת להם בגיל, באותה תקופת זמן. ההישרדות היחסית מסרטן חודרני של השד ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות וערביות שאובחנו בשנים 2006-2001 היא 87.2% ו-78.4, בהתאמה, וקיימת מגמה עיתית של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי בשתי קבוצות האוכלוסייה.
 
  
−
טבלה 1 מתארת את שיעור ההישרדות היחסי מסרטן חודרני של השד ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות וערביות שאובחנו בשנים 2006-2001, לפי הגיל בעת האבחנה.
+
טבלה 2 מתארת את שיעור ההישרדות היחסי מסרטן שד חודרני ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות וערביות שאובחנו בשנים 2006-2001, לפי הגיל בעת האבחנה.
 
   
 
   
 
{| class="wikitable" width="66%"
 
{| class="wikitable" width="66%"
 
|-
 
|-
−
|+טבלה 1 : שיעור הישרדות יחסי(%) ל-5 שנים בנשים שאובחנו עם סרטן חודרני של השד בשנים 2001-6, לפי גיל
+
|+טבלה 2 : שיעור הישרדות יחסי (%) ל-5 שנים בנשים שאובחנו עם סרטן שד חודרני בשנים 2001-2006, לפי גיל
 
|-
 
|-
 
|כלל הנשים
 
|כלל הנשים
שורה 95: שורה 216:
 
|}
 
|}
  
−
שיעור ההישרדות מושפע משלב המחלה בעת האבחנה. נשים שמאובחנות עם גידול ממוקד (in situ), שורדות חמש שנים מהאבחנה בשיעור של 100%. עבור נשים שמאובחנות עם גידול חודרני, ההישרדות היא ביחס הפוך לשלב המחלה בעת האבחנה. תרשים 5 מתאר את ההישרדות היחסית לחמש שנים בנשים יהודיות שאובחנו עם המחלה בשנים 2001-6 לפי שלב המחלה בעת האבחנה:  
+
שיעור ההישרדות מושפע משלב המחלה בעת האבחנה. נשים שמאובחנות עם גידול ממוקד (In situ), שורדות חמש שנים מהאבחנה בשיעור של 100 אחוז. עבור נשים שמאובחנות עם גידול חודרני, ההישרדות היא ביחס הפוך לשלב המחלה בעת האבחנה. תרשים 5 מתאר את ההישרדות היחסית לחמש שנים בנשים יהודיות שאובחנו עם המחלה בשנים 2001-2006, לפי שלב המחלה בעת האבחנה:  
−
*שלב 1=גידול חודרני מקומי (שיעור הישרדות קרוב ל-100%);
+
*שלב 1 = גידול חודרני מקומי (שיעור הישרדות קרוב ל-100 אחוז)
−
*שלבים 2-5=גידול חודרני עם התפשטות אזורית לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות לימפה סמוכות (הישרדות של 85%);
+
*שלבים 2-5 = גידול חודרני עם התפשטות אזורית לרקמות סמוכות ו/או לקשריות לימפה סמוכות (הישרדות של 85 אחוז)
−
*שלב 7=גידול עם גרורות מרוחקות (הישרדות של 21%).
+
*שלב 7 = גידול עם גרורות מרוחקות (הישרדות של 21 אחוז)
 +
 
 +
 
 +
[[קובץ:סרטן שד5.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 5: הישרדות יחסית ל-5 שנים מסרטן השד לפי השלב בעת האבחנה - נשים יהודיות]]
 +
 
 +
==תמותה מסרטן השד בישראל==
 +
 +
תמותה ממחלה מסוימת יכולה להיבחן באמצעות שיעור התמותה הסגולי (Specific mortality rate), דהיינו, מספר הנפטרים מהמחלה ל-100,000 איש באוכלוסייה, וגם באמצעות שיעור הקטלניות (Case fatality rate), קרי, החלק היחסי של הנפטרים מהמחלה מתוך כלל החולים בה. המדד הראשון, שיעור התמותה הסגולי, מושפע משכיחות המחלה באוכלוסייה; ככל שהמחלה שכיחה יותר, שיעורי התמותה ממנה לכל 100,000 איש גבוהים יותר, משום שקיימים באוכלוסייה חולים רבים יותר. שיעור הקטלניות לא מושפע משכיחות המחלה, אבל משקף גורמים פרוגנוסטיים (Prognostic factors) כמו שלב המחלה בעת האבחנה ואיכות הטיפול בה. הנתונים הזמינים בישראל הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מקדדת את סיבות הפטירה ומחשבת שיעורי תמותה סגוליים. להלן שיעורי התמותה הסגוליים של סרטן השד בישראל.
 +
 
 +
סרטן השד הוא הסרטן הראשון בשכיחותו כגורם תמותה בנשים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. נתון זה לא מפתיע, שכן קיים קשר ישיר בין שיעורי ההיארעות לשיעורי התמותה.
  
−
[[קובץ:סרטן שד5.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 5: הישרדות יחסית ל-5 שנים מסרטן שד לפי שלב בעת האבחנה - נשים יהודיות]]
+
בשנת 2010 נפטרו בישראל 963 נשים מסרטן שד חודרני, מהן 867 (90 אחוז) יהודיות, 63 (6.5 אחוזים) ערביות ו-33 (3.5 אחוזים) "אחרות".
  
−
== שיעורי התמותה מסרטן חודרני של השד ומגמות עיתיות==
+
בשנת 2011 היוותה התמותה מסרטן השד כחמישית (19.8 אחוז) מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות וכרבע (23.2 אחוז) בקרב נשים ערביות. בשנת 2011 בישראל, נפטרו מסרטן שד חודרני 1,016 נשים, מהן 898 (88 אחוז) יהודיות, 78 (8 אחוזים) ערביות ו-40 (4 אחוזים) "אחרות".
  
−
סרטן השד הוא הסרטן הראשון בשכיחותו כגורם תמותה בנשים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל, מה שלא מפתיע כי קיים קשר ישיר בין שיעורי ההיארעות לשיעורי התמותה.
+
שיעורי התמותה המתוקננים לגיל של סרטן שד חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בשנים 2010-2001, שיעורי התמותה מסרטן השד היו במגמת ירידה הן ביהודיות והן בערביות: שיעור התמותה ב-1990 היה 23.4 ו-14.7 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה; שיעור התמותה ב-2001 היה 21.1 ו-20.6 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה; ב-2010 היו השיעורים המקבילים 18.1 ו-11.8 ל-100,000, בהתאמה; וב-2011 היו השיעורים המקבילים 18.3 ו-13.6 ל-100,000, בהתאמה.
  
−
בשנת 2011 היה סרטן השד כחמישית (19.8%) מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות וכרבע (23.2%), בקרב נשים ערביות. בשנת 2011 בישראל נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,016 נשים, מהן 898 (88%) יהודיות, 78 (8%) ערביות ו-40 (4%) "אחרות".
+
המגמות העיתיות במהלך 31 השנים 2010-1980 מורות על יציבות בשיעורי התמותה בקרב יהודיות עד אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, ולאחר מכן נצפית ירידה בשיעורי התמותה. בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים אלה עד שנת 2000, לאחר מכן יציבות בשיעורי התמותה, ובין השנים 2011-2009 נצפית ירידה בשיעורי התמותה (תרשים 6).
  
−
שיעורי התמותה המתוקננים לגיל{{הערה|שם=הערה1}} של סרטן חודרני של השד מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד. שיעור התמותה ב-1990 היה 23.4 ו-14.7 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, ב-2001 היה שיעור התמותה 21.1 ו-20.6 ל-100,000 , בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 18.3 ו-13.6 ל-100,000, בהתאמה. המגמות העיתיות במהלך 22 השנים 1990-2011 מורות על ירידה מונוטונית בשיעורי התמותה בקרב יהודיות מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים עד שנת 2001 המקבילה לעלייה בהיארעות המחלה, ומאז שנה זו נצפית מגמת ירידה (עם תנודות) בשיעורי התמותה (תרשים 6).
 
  
−
== שיעורי תמותה מסרטן חודרני של השד לפי גיל==
+
[[קובץ:סרטן שד6.png|מרכז|520 פיקסלים]]
  
−
בשנת 2011 עיקר התמותה מסרטן השד נצפתה בגיל המבוגר (גיל חציוני: 69.3); כ-12.5% מכלל הנפטרות היו צעירות מגיל 50. בקרב יהודיות, 10% מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-63% מהנפטרות היו בנות 65+ בעת פטירתן. בקרב ערביות, 36% מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-36% מהנפטרות היו בנות 65+ בעת פטירתן.
 
−
שיעורי התמותה מסרטן חודרני של השד עולים עם הגיל, וגבוהים יותר ביהודיות בהשוואה לערביות בכל קבוצות הגיל. בשנת 2011 שיעור התמותה הנמוך ביותר מסרטן השד נצפה בנשים בנות 30-34 (לפני גיל זה נפטרה רק אישה אחת מהמחלה): 2.5 ל-100,000 ביהודיות ו-1.8 ל-100,000 בנשים ערביות. בגיל המבוגר השיעורים גבוהים עשרות מונים, והם בשיאם בקבוצת הגיל 75+, הן ביהודיות (187.2 ל-100,000) והן בערביות (112.9 ל-100,000).
 
  
 +
=== שיעורי תמותה מסרטן שד חודרני לפי גיל===
  
−
== השוואה בינלאומית==
+
בשנת 2011, עיקר התמותה מסרטן השד נצפית בגיל המבוגר (גיל חציוני: 69.3); כ-12.5 אחוז מכלל הנפטרות היו צעירות מגיל 50. בקרב יהודיות, 10 אחוז מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-63 אחוז מהנפטרות היו בנות 65 ומעלה, בעת פטירתן. בקרב ערביות, 36 אחוז מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-36 אחוז מהנפטרות היו בנות 65 ומעלה בעת פטירתן.
 +
 
 +
שיעורי התמותה מסרטן שד חודרני עולים עם הגיל, וגבוהים יותר ביהודיות בהשוואה לערביות, בכל קבוצות הגיל. בשנת 2011, שיעור התמותה הנמוך ביותר מסרטן השד נצפה בנשים בנות 34-30 (לפני גיל זה נפטרה רק אישה אחת מהמחלה): 2.5 ל-100,000 ביהודיות ו-1.8 ל-100,000 בנשים ערביות. בגיל המבוגר השיעורים גבוהים עשרות מונים, והם בשיאם בקבוצת הגיל 75 ומעלה, הן ביהודיות (187.2 ל-100,000) והן בערביות (112.9 ל-100,000).
 +
 
 +
==השוואה בינלאומית==
 +
השוואת שיעורי ההיארעות של סרטן השד בישראל לשיעורים המדווחים ממדינות ה-OECD{{כ}} (The Organisation for Economic Co-operation and Development) (לשנת 2009) מורה, כי ישראל ממוקמת מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום הרביעי מלמעלה, מתחת לבלגיה, צרפת והולנד (שמציגות שיעורים גבוהים יותר) (תרשים 7א).
 +
 
 +
בשנת 2013 פורסמו נתוני OECD מעודכנים לגבי התמותה מסרטן השד (בשנים 2001 ו-2011). גם בתחום זה ממוקמת ישראל מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום השביעי מלמעלה, מתחת לדנמרק, בלגיה, הולנד, הונגריה, אירלנד וסלובניה (שמציגות שיעורים גבוהים יותר), וביחד עם לוקסמבורג (תרשים 7ב). יש לזכור כי שיעורי התמותה הסגוליים קשורים קשר הדוק לשיעורי ההיארעות - כאשר מחלה שכיחה יותר באוכלוסייה, גם שיעורי התמותה ממנה גבוהים יותר. בישראל, בדומה למדינות ה-OECD האחרות, כאשר מושווים שיעורי התמותה מסרטן השד בין 2001 ל-2011, ניכרת ירידה ברורה בתמותה (תרשים 7ב).
  
−
טרם פורסמו נתוני היארעות חדשים למדינות ^OECD, ולכן חזרנו על ההשוואה הבינלאומית לגבי היארעות שבוצעה בשנה שעברה, בין ישראל ושאר מדינות ^OECD לגבי שיעור ההיארעות של סרטן השד ושיעורי התמותה מהמחלה בשנת 2009. מבחינת ההיארעות, ישראל ממוקמת מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום הרביעי מלמעלה, מתחת לבלגיה, צרפת והולנד (שמציגות שיעורים גבוהים יותר) (תרשים 7א).
 
−
עם זאת, בשנת 2013 פורסמו נתוני OECD מעודכנים לגבי התמותה מסרטן השד (בשנים 2001 ו-2011. גם בתחום זה ממוקמת ישראל מעל ממוצע מדינות ^OECD, במקום השביעי מלמעלה, מתחת לדנמרק, בלגיה, הולנד, הונגריה, אירלנד וסלובניה (שמציגות שיעורים גבוהים יותר), וביחד עם לוקסמבורג (תרשים 7ב). יש לזכור ששיעורי התמותה קשורים קשר הדוק לשיעורי ההיארעות - כאשר מחלה שכיחה יותר
 
−
באוכלוסייה, גם שיעורי התמותה ממנה גבוהים יותר. ראוי לציין כי בישראל, כמו גם במדינות ^OECD האחרות, כאשר מושווים שיעורי התמותה מסרטן השד בין 2001 ל-2011, ניכרת ירידה ברורה בתמותה
 
−
 
−
(תרשים 7ב).
 
  
−
תרשים 7א: שיעור היארעות מתוקנך לגיל (ל-100,000) של סרטך השד בנשים במדינות 2009 ,OECD-n
+
[[קובץ:סרטן שד7.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 7א: שיעור היארעות מתוקנן לגיל (ל-100,000) של סרטן השד בנשים במדינות ה-OECD, {{כ}} 2009]]
 
   
 
   
 
   
 
   
−
י
+
[[קובץ:סרטן שד8.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 7ב: שיעור תמותה מתוקנן לגיל (ל-100,000) מסרטן השד בנשים במדינות ה-OECD, {{כ}} 2011,2001]]
−
(Globocan 2012) תרשים 9 : מגמות עיתיות בתמותה מסרטן חודרני של השד בנשים במדינות נבחרות
+
 
 +
 
 +
המגמות העיתיות של סרטן שד חודרני במדינות מתועשות רבות (כמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, ספרד) מורות על ירידה בהיארעות החל מתחילת או מחצית העשור הראשון של המאה ה-21, בדומה למגמה הנצפית בישראל (תרשים 8). באשר לתמותה, כמעט בכל המדינות המתועשות ניכרת ירידה משמעותית בתמותה מהמחלה החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, בדומה למצב בישראל (תרשים 9).
 +
 
 +
[[קובץ:סרטן שד9.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 8 : מגמות עיתיות בהיארעות סרטן שד חודרני בנשים, במדינות נבחרות (2012 Globocan){{ש}}
 +
100.000 Estimated age-standardised rates (World) per{{ש}}
 +
GLOBOCAN 2012 (IARCIׁ) Section of Cancer Surveillance 16/9/2014]]
  
−
המגמות העיתיות של סרטן חודרני של השד במדינות מתועשות רבות (כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, ספרד) מורות על ירידה בהיארעות החל בתחילת או במחצית העשור הראשון של שנות ה-2000׳, בדומה למגמה הנצפית בישראל (תרשים 8). באשר לתמותה, כמעט בכל המדינות המתועשות ניכרת ירידה משמעותית בתמותה מהמחלה החל מאמצע שנות ה-90׳, בדומה למצב בישראל (תרשים 9).
 
−
 
−
== סיכום==
 
  
−
* סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בישראל (יהודיות וערביות); היא אחראית לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בשתי קבוצות האוכלוסייה. בשנת 2011 אובחנו כ-4,106 חולות חדשות עם גידול חודרני ממאיר בשד, וכ-500 חולות עם גידול ממוקד בשד.
+
[[קובץ:סרטן שד10.png||ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תרשים 9 : מגמות עיתיות בתמותה מסרטן שד חודרני בנשים, במדינות נבחרות (Globocan 2012){{ש}}Estimated age-standardised rates (World) per 100.000]]
−
* עיקר התחלואה היא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.
 
−
* ההיארעות של סרטן השד נמצאת במגמת ירידה; ביהודיות מגמה זו החלה בתחילת שנות ה-2000 ובערביות, בסיומו של אותו עשור.
 
−
* סרטן השד הוא הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים: כחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות וכרבע מכלל התמותה מסרטן, בנשים ערביות. בשנת 2011 נפטרו מהמחלה כ-1,000 נשים בישראל.
 
−
* עיקר התמותה היא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.
 
−
* התמותה מסרטן השד נמצאת במגמת ירידה: ביהודיות מגמה זו החלה באמצע שנות ה-90׳ ובערביות, מסוף העשור הראשון של שנות ה-2000.
 
−
* מגמות ההיארעות והתמותה בישראל תואמות את המגמות המקבילות הנצפות במדינות מתועשות אחרות בעולם.
 
  
−
==הערות שוליים==
+
==ביבליוגרפיה==
  
 +
* ''' הנתונים נלקחו מהרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות'''
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 +
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 +
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
  
−
[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
+
 
 +
{{ייחוס|ד"ר ליטל קינן-בוקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה}}
 +
 
 +
 
 +
[[קטגוריה: אונקולוגיה]]
 +
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
 
[[קטגוריה: נשים]]
 
[[קטגוריה: נשים]]

גרסה אחרונה מ־07:45, 28 ביולי 2019


סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה
Breast cancer in Israeli women – epidemiology
Pink ribbon.svg
יוצר הערך ד"ר ליטל קינן-בוקר, האגודה למלחמה בסרטן - Israel cancer association
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השד

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם, במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. מדי שנה מאובחנים כמיליון וחצי מקרים חדשים (50 אחוז מהם במדינות מתפתחות), וכחצי מיליון נשים (58 אחוז מהן במדינות מתפתחות) נפטרות מהמחלה[1]. סרטן השד תוקף גם גברים והיחס בין גברים חולים לנשים חולות הוא כ-1 ל-100. ערך זה יתמקד בנשים חולות סרטן השד.

נכון לתחילת העשור השני של שנות ה-2000, ידועים מספר גורמי סיכון למחלה, ביניהם גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית, קיום מוטציות ייחודיות (Specific mutations)‏ [p53, ‏1/2‏BRCA‏ (Breast Cancer 1/2)], תחלואת רקע (מחלת שד שפירה), וכן מאפיינים הורמונליים שונים כגון: הופעת ווסת ראשונה בגיל מוקדם, גיל מאוחר בחידלון הווסת (Menopause), היריון ראשון (מלא) בגיל מאוחר, אי פוריות, אי ילודה או ילודה נמוכה, אי הנקה, חשיפה להורמונים חיצוניים (גלולות למניעת הריון, טיפול הורמונלי חלופי), השמנה, צריכה מוגברת של אלכוהול והימנעות מפעילות גופנית. עם זאת, אצל מרבית הנשים החולות קשה להצביע על גורמי סיכון מסויימים[1].

גם בישראל, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים מכל קבוצות האוכלוסייה. הסיכון המצטבר לנשים בישראל לחלות בסרטן השד במהלך חייהן (עד גיל 90) הוא כ-12.8 אחוז בקרב יהודיות וכ-7 אחוזים בקרב ערביות.

היארעות סרטן השד בישראל

המונח "היארעות" (Incidence) מתאר את מספר החולים בתקופת זמן מסויימת באוכלוסייה מוגדרת. שיעורי ההיארעות (Incidence rates) מבטאים את הסיכון לחלות במחלה עבור פרטים באותה אוכלוסייה ובאותה תקופת זמן.

בשנת 2010 אובחנו בישראל 4,487 נשים כחולות בסרטן השד, כאשר רובן (4,036) אובחנו עם גידול חודרני (Invasive), דהיינו, גידול שחרג מעבר לרקמה המקורית בה נוצר והתפשט לרקמות הסמוכות; מיעוטן (451) אובחנו עם גידול לא חודרני, כלומר, גידול המוגבל לרקמה ממנה צמח. נתונים אלה יציבים למדי בישראל בשנים האחרונות; מדי שנה מאובחנות כ-4,500 נשים עם סרטן השד, כאשר היחס בין הגידולים החודרניים והגידולים הלא חודרניים נותר קבוע.

היארעות סרטן שד חודרני בישראל

בקרב 4,036 החולות שאובחנו עם סרטן שד חודרני בשנת 2010 בישראל, 3,540 הן נשים יהודיות (88 אחוז), 307 הן ערביות (8 אחוזים) ו-189 "אחרות" (נוצריות שאינן ערביות ונשים שאינן מסווגות על פי דתן) (4 אחוזים).

סרטן השד היווה 31 אחוז מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל בשנת 2011. בסך הכל אובחנו בשנה זו 4,106 חולות חדשות עם סרטן שד חודרני, מהן 3,574 יהודיות (87 אחוז), 331 ערביות (8 אחוזים) ו-201 "אחרות" (5 אחוזים). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (Central bureau of statistics), ההתפלגות הכללית של קבוצות האוכלוסייה האלה בישראל בשנת 2011, הייתה 75.5 אחוז יהודים, 20.0 אחוז ערבים ו-4.5 אחוזים "אחרים", מה שמצביע על ייצוג-יתר של נשים יהודיות ועל תת ייצוג של נשים ערביות בקרב החולות בסרטן השד.

מכיוון שהתפלגות הגיל בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל שונה, וסרטן השד הנה מחלה תלוית גיל (אופיינית לקבוצת הגיל המבוגר יותר), יש צורך לנטרל את השפעת הגיל באמצעות תיקנון (Standardisation) מתאים, על מנת שאפשר יהיה להשוות בין שיעורי התחלואה של קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל.

שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (לפי אוכלוסיית העולם) ל-100,000 של סרטן שד חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בשנים 2011-2006, שיעורי ההיארעות נשארו יציבים הן ביהודיות והן בערביות; שיעורם בשנת 2006 היה 90.9 ו-56.4 ל-100,000 נשים יהודיות וערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 90.1 ו-57.1 לכל 100,000 נשים, בהתאמה.

המגמות העיתיות (Time trends) במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים בקרב יהודיות בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. מאז תחילת שנות ה-2000 ניכרת ירידה והתייצבות בשיעורים. בקרב הנשים הערביות נצפית עלייה חד-גונית בשיעורים לאורך השנים, עם רושם של התייצבות בסוף העשור הראשון ותחילת העשור השני של שנות ה-2000 (תרשים 1).


תרשים 1: היארעות סרטן שד חודרני, לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 2011-1980

היארעות סרטן שד לא חודרני בישראל

גילוי סרטן לא חודרני בשד נחשב לגילוי מוקדם של המחלה. ידוע כי חלק נכבד מגידולים מוקדמים אלה לא יתפתחו לכלל מחלה קלינית ומסכנת חיים. לאחרונה אף הוצע שסרטן שד לא חודרני לא יכונה גידול סרטני, כי ראוי שהמונח "סרטן" ייוחד לגידולים העלולים לסכן את החיים[2]. למרות זאת, אין עדיין דרך יעילה להבחין בין גידול שדורש התערבות בשל היכולת שלו להפוך לגידול חודרני העלול לסכן חיים, לבין גידול שאינו בעל יכולת כזו. משום כך, סרטן שד לא חודרני מטופל כמקובל, למרות שבחלק מהמקרים הטיפול, ככל הנראה, אינו נחוץ.

בשנת 2010 אובחנו בישראל 451 חולות חדשות עם סרטן שד לא חודרני, מהן 406 יהודיות (90 אחוז), 26 ערביות (6 אחוזים) ו-19 "אחרות" (4 אחוזים).

בשנת 2011 אובחנו 520 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 470 יהודיות (90 אחוז), 33 ערביות (6 אחוזים) ו-17 "אחרות" (3 אחוזים). בשנת 2011 היוו גידולים ממוקדים של השד כ-11 אחוז מכלל האבחנות של סרטן השד בנשים.

שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד לא חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד בשל המספר הקטן של חולות "אחרות". בחמש השנים 2011-2006, שיעורי ההיארעות נמצאים במגמת עלייה הן ביהודיות והן בערביות, אם כי בשנים האחרונות יש התמתנות בקרב נשים ערביות; השיעור ב-2007 היה 12.5 ו-5.5 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 13.0 ו-5.7 ל-100,000, בהתאמה.

המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים (פי 6.4) בקרב יהודיות, שבולטת יותר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד. גם בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים לאורך השנים (פי 12), עם האצה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתמתנות בתחילת העשור השני של שנות ה-2000 (תרשים 2).


תרשים 2: היארעות סרטן ממוקד של השד בנשים, לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 1980-2011

שלב המחלה בעת האבחנה

גילוי מוקדם של סרטן השד באמצעות תכניות סריקה (Screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד ומאפשר לשנות את מהלך המחלה. התכנית הקיימת בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 על בסיס ראיות מניסויים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות. היא כוללת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בנשים בנות 74-50 בסיכון ממוצע למחלה, ובדיקה שנתית מגיל 40 לנשים בסיכון מוגבר למחלה. אחד מהמדדים ליעילותה של תכנית כזאת הוא עלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם, מה שיכול לספק הסבר חלקי לירידה בשיעורי התמותה ולעלייה בהישרדות היחסית (כפי שיפורט בהמשך), בנוסף לשיפור הטיפול. נתונים לגבי שלב המחלה בעת האבחנה קיימים ברישום הלאומי לסרטן עבור כ-74 אחוז מכלל המאובחנות עם המחלה.

בקרב החולות עבורן קיים המידע, עלה בשנים האחרונות אחוז הנשים שמאובחנות כחולות סרטן השד בשלב מוקדם [מחלה לא חודרנית או מחלה חודרנית עם התפשטות מקומית, מזערית (Minimal)]: בשנים 2010-2009, 62 אחוז מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלבים אלה. בשנת 2011, 64 אחוז מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58 אחוז מהחולות שאובחנו בשנים 2005-2004 ו-59 אחוז מהחולות שאובחנו בשנים 2007-2006.

בשנים 2010-2009 כשליש (35 אחוז) ובשנת 2011 34 אחוז מהחולות החדשות אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית [גידול שחדר לרקמות סמוכות ו/או לקשריות הלימפה (Lymph nodes) האזוריות], זאת לעומת 37 אחוז בשנים 2005-2004 וגם בשנים 2007-2006. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית (Metastatic disease) בשנים 2010-2009 נמוך ועומד על 3 אחוזים בלבד וב-2011 2.3 אחוזים. גם בשנים הקודמות היה שיעור זה נמוך, כ-4 אחוזים, ועם זאת, עדיין מדובר בירידה של כ-25 אחוז בשיעור החולות המאובחנות עם מחלה גרורתית.

שיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני לפי מקום הלידה (יהודיות בלבד)

בשנים 2010 ו-2011, ההבדלים בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד חודרני, בין קבוצות המוצא השונות בקרב יהודיות, היו קטנים למעט ביוצאות אפריקה, שהציגו את השיעור הנמוך ביותר. השיעור הגבוה ביותר נצפה בילידות ישראל: 94.6 ל-100,000 ב-2010 ו-99.5 ל-100,000 ב-2011, ולאחר מכן בילידות אירופה-אמריקה: 94.2 ל-100,000 ב-2010 ו-96.8 ל-100,000 ב-2011, ובילידות אסיה: 93.1 ל-100,000 ב-2010 ו-94.2 ל-100,000 ב-2011. השיעור הנמוך ביותר היה, כאמור, בילידות אפריקה: 69.8 ל-100,000 ב-2010 ו-70.3 ל-100,000 ב-2011.

שיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני לפי גיל

על פי נתוני 2011, עיקר התחלואה בסרטן ממוקד של השד הוא בנשים מעל גיל 50; בקרב יהודיות, 78 אחוז מהחולות החדשות שאובחנו בשנת 2011 היו מעל גיל 50 ו-40 אחוז מהחולות היו מעל גיל 65. בערביות, 57 אחוז מהחולות החדשות שאובחנו ב-2011 היו מעל גיל 50 ו-22 אחוז היו מעל גיל 65. נתונים אלה זהים לנתונים קודמים.

בהשוואה ליהודיות, שיעורי ההיארעות של הערביות דומים לאלה של היהודיות בקבוצות הגיל הצעירות מאוד (עד גיל 34), אבל נמוכים יותר משל היהודיות בכל שאר קבוצות הגיל. מאחר ושיעור ההיארעות מסמל את הסיכון לחלות במחלה, פירוש הדבר הוא שלנשים ערביות סיכון נמוך יותר ללקות בסרטן השד מזה של נשים יהודיות באותה קבוצת גיל (תרשים 3), דבר המסביר, במידה מסוימת, את תת-הייצוג של נשים ערביות בקרב החולות במחלה בישראל, בנוסף לעובדה שהתפלגות הגיל בקרב נשים ערביות שונה, שכן מדובר באוכלוסייה צעירה יותר מאוכלוסיית הנשים היהודיות (תרשים 4).

הגיל הממוצע בעת האבחנה בנשים יהודיות היה 59.0 [גיל חציוני (Median age)‏: 59.0]. בנשים ערביות היה הגיל הממוצע בעת האבחנה 53.6 (גיל חציוני: 52.5).

טבלה 1: שיעור היארעות סגולי לגיל (Age-specific incidence rate) של סרטן השד בנשים בנות 44-20 בישראל,
לפי שנה וקבוצת אוכלוסייה
יהודיות ערביות
מספר שיעור היארעות ל-100,000 מספר שיעור היארעות ל-100,000
2000 374 44.1 48 31.6
2001 367 42.7 53 33.4
2002 408 47.0 61 27.9
2003 403 45.9 63 28.0
2004 398 44.7 67 29.0
2005 419 46.5 78 33.0
2006 377 41.3 72 39.0
2007 440 47.5 93 37.7
2008 436 46.4 69 36.2
2009 432 44.5 94 46.2
2010 441 44.9 88 32.5


תרשים 3: היארעות (=סיכון) סרטן שד חודרני בנשים, לפי קבוצת אוכלוסיה וקבוצת גיל, ישראל, 2011

סרטן השד בנשים צעירות

מתרבות הטענות כי שכיחות סרטן השד בנשים צעירות בישראל הולכת ועולה, במיוחד בהתייחס לנשים ערביות.

הנתונים בטבלה 1, בה מוצגים שיעורי ההיארעות של סרטן שד חודרני בקבוצת הגיל 44-20, בשנים 2010-2000, בנשים יהודיות וערביות בישראל, מעידים כי מספר החולות נמצא בעלייה בשל גידול האוכלוסייה, אולם שיעורי המחלה בקבוצת גיל זו, המתארים את הסיכון לפרט, יציבים בשתי קבוצות האוכלוסייה וגבוהים יותר בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות.

תרשים 4 מציג את המגמות בשיעור ההיארעות של סרטן שד חודרני בנשים צעירות בשנים 2010-2000, לפי קבוצות גיל צרות יותר: 24-20, 29-25, 34-30, 39-35, ביהודיות (תרשים 4א) ובערביות (תרשים 4ב). מנתונים אלה עולה כי שיעורי התחלואה נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות יותר.

תרשים 4: מגמות בשיעורי ההיארעות של סרטן שד חודרני בנשים, לפי קבוצות גיל, בשנים 2010-2000
תרשים 4א (ימין): נשים יהודיות; תרשים 4ב (שמאל): נשים ערביות


בכל קבוצות הגיל אין עדות למגמת עלייה בהיארעות המחלה. הדבר נכון הן בנשים יהודיות והן בנשים ערביות.

הנתון לפיו הגיל הממוצע בעת אבחנת המחלה גבוה יותר בנשים יהודיות (61 שנים) לעומת נשים ערביות (53 שנים), נכון. עם זאת, יש לזכור כי פירמידת הגיל של נשים ערביות שונה מזו של נשים יהודיות: החלק היחסי של הנשים המבוגרות (בגיל 65 שנים ומעלה) באוכלוסייה הערבית נמוך בהרבה מזה שבאוכלוסייה היהודית (4 אחוזים לעומת 13 אחוז, בהתאמה), בעוד שהחלק היחסי של הנשים הצעירות (בטווח הגילאים 39-0 שנים) גבוה יותר (76 אחוז לעומת 60 אחוז, בהתאמה). שוני זה בהתפלגות הגיל מסביר את השוני בממוצע הגיל בעת האבחנה בין שתי קבוצות האוכלוסייה. בנוסף, בנשים ערביות נצפית עלייה בממוצע הגיל בעת האבחנה עם השנים, במקביל להארכת תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. תופעה זו דווחה בעבר באוכלוסיות שהיו נתונות בעיצומו של "שינוי אפידמיולוגי" (Epidemiological transition), דהיינו, שינויים בתמונת התחלואה והתמותה שנובעים משינויים חברתיים, דמוגרפיים (Demographic), כלכליים, סביבתיים ואחרים[3].

הימצאות סרטן השד בישראל

המונח "הימצאות" (Prevalence) מתאר את מספר החולים, חדשים וותיקים, הקיימים באוכלוסייה מוגדרת במועד נתון.

נכון לשנת 2011, חיות בישראל 20,362 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2011-2007 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 18,058 נשים שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,304 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.

שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל

ההישרדות (Survival) היחסית ל-5 שנים, מבטאת את הישרדות החולים שאובחנו עם מחלה מסוימת ביחס להישרדותה של קבוצת האוכלוסייה התואמת להם במין ובגיל, באותה תקופת זמן. כלומר, מדובר במדד שלוקח בחשבון כי גם באוכלוסייה הכללית, ההישרדות ל-5 שנים איננה 100 אחוז מאחר שקיימת תמותת רקע, ומתאר את ההישרדות בקבוצת החולים ביחס להישרדותה של קבוצת השוואה באוכלוסייה הכללית. ההישרדות היחסית מסרטן השד ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות שאובחנו בשנים 2006-2001, הייתה 87.2 אחוז. זאת בהשוואה לשיעור של 78.1 אחוז בקרב מי שאובחנו בשנים 1995-1991 ולשיעור של 84.1 אחוז בקרב מי שאובחנו בשנים 2000-1996.

ההישרדות ל-5 שנים של נשים ערביות שאובחנו בשנים 2006-2001 הייתה 78.9 אחוז, בהשוואה ל-67.0 אחוז אצל אלו שאובחנו בשנים 1995-1991, ו-73.6 אחוז בקרב אלו שאובחנו בשנים 2000-1996. מכאן שקיימת מגמה עיתית של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי מסרטן השד, ובשנת 2011 שיעור ההישרדות היחסי ל-5 שנים היה מעל 87 אחוז בנשים יהודיות וכמעט 79 אחוז בנשים ערביות (תרשים 5).


תרשים 5: הישרדות יחסית מסרטן השד לחמש שנים (אחוז), לפי קבוצות אוכלוסייה ותקופת זמן האבחון


טבלה 2 מתארת את שיעור ההישרדות היחסי מסרטן שד חודרני ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות וערביות שאובחנו בשנים 2006-2001, לפי הגיל בעת האבחנה.

טבלה 2 : שיעור הישרדות יחסי (%) ל-5 שנים בנשים שאובחנו עם סרטן שד חודרני בשנים 2001-2006, לפי גיל
כלל הנשים +65 50-64 20-49
יהודיות 87.2 84.8 89.3 87.9
ערביות 78.4 77.0 80.7 77.5

שיעור ההישרדות מושפע משלב המחלה בעת האבחנה. נשים שמאובחנות עם גידול ממוקד (In situ), שורדות חמש שנים מהאבחנה בשיעור של 100 אחוז. עבור נשים שמאובחנות עם גידול חודרני, ההישרדות היא ביחס הפוך לשלב המחלה בעת האבחנה. תרשים 5 מתאר את ההישרדות היחסית לחמש שנים בנשים יהודיות שאובחנו עם המחלה בשנים 2001-2006, לפי שלב המחלה בעת האבחנה:

  • שלב 1 = גידול חודרני מקומי (שיעור הישרדות קרוב ל-100 אחוז)
  • שלבים 2-5 = גידול חודרני עם התפשטות אזורית לרקמות סמוכות ו/או לקשריות לימפה סמוכות (הישרדות של 85 אחוז)
  • שלב 7 = גידול עם גרורות מרוחקות (הישרדות של 21 אחוז)


תרשים 5: הישרדות יחסית ל-5 שנים מסרטן השד לפי השלב בעת האבחנה - נשים יהודיות

תמותה מסרטן השד בישראל

תמותה ממחלה מסוימת יכולה להיבחן באמצעות שיעור התמותה הסגולי (Specific mortality rate), דהיינו, מספר הנפטרים מהמחלה ל-100,000 איש באוכלוסייה, וגם באמצעות שיעור הקטלניות (Case fatality rate), קרי, החלק היחסי של הנפטרים מהמחלה מתוך כלל החולים בה. המדד הראשון, שיעור התמותה הסגולי, מושפע משכיחות המחלה באוכלוסייה; ככל שהמחלה שכיחה יותר, שיעורי התמותה ממנה לכל 100,000 איש גבוהים יותר, משום שקיימים באוכלוסייה חולים רבים יותר. שיעור הקטלניות לא מושפע משכיחות המחלה, אבל משקף גורמים פרוגנוסטיים (Prognostic factors) כמו שלב המחלה בעת האבחנה ואיכות הטיפול בה. הנתונים הזמינים בישראל הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מקדדת את סיבות הפטירה ומחשבת שיעורי תמותה סגוליים. להלן שיעורי התמותה הסגוליים של סרטן השד בישראל.

סרטן השד הוא הסרטן הראשון בשכיחותו כגורם תמותה בנשים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. נתון זה לא מפתיע, שכן קיים קשר ישיר בין שיעורי ההיארעות לשיעורי התמותה.

בשנת 2010 נפטרו בישראל 963 נשים מסרטן שד חודרני, מהן 867 (90 אחוז) יהודיות, 63 (6.5 אחוזים) ערביות ו-33 (3.5 אחוזים) "אחרות".

בשנת 2011 היוותה התמותה מסרטן השד כחמישית (19.8 אחוז) מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות וכרבע (23.2 אחוז) בקרב נשים ערביות. בשנת 2011 בישראל, נפטרו מסרטן שד חודרני 1,016 נשים, מהן 898 (88 אחוז) יהודיות, 78 (8 אחוזים) ערביות ו-40 (4 אחוזים) "אחרות".

שיעורי התמותה המתוקננים לגיל של סרטן שד חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בשנים 2010-2001, שיעורי התמותה מסרטן השד היו במגמת ירידה הן ביהודיות והן בערביות: שיעור התמותה ב-1990 היה 23.4 ו-14.7 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה; שיעור התמותה ב-2001 היה 21.1 ו-20.6 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה; ב-2010 היו השיעורים המקבילים 18.1 ו-11.8 ל-100,000, בהתאמה; וב-2011 היו השיעורים המקבילים 18.3 ו-13.6 ל-100,000, בהתאמה.

המגמות העיתיות במהלך 31 השנים 2010-1980 מורות על יציבות בשיעורי התמותה בקרב יהודיות עד אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, ולאחר מכן נצפית ירידה בשיעורי התמותה. בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים אלה עד שנת 2000, לאחר מכן יציבות בשיעורי התמותה, ובין השנים 2011-2009 נצפית ירידה בשיעורי התמותה (תרשים 6).


סרטן שד6.png


שיעורי תמותה מסרטן שד חודרני לפי גיל

בשנת 2011, עיקר התמותה מסרטן השד נצפית בגיל המבוגר (גיל חציוני: 69.3); כ-12.5 אחוז מכלל הנפטרות היו צעירות מגיל 50. בקרב יהודיות, 10 אחוז מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-63 אחוז מהנפטרות היו בנות 65 ומעלה, בעת פטירתן. בקרב ערביות, 36 אחוז מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-36 אחוז מהנפטרות היו בנות 65 ומעלה בעת פטירתן.

שיעורי התמותה מסרטן שד חודרני עולים עם הגיל, וגבוהים יותר ביהודיות בהשוואה לערביות, בכל קבוצות הגיל. בשנת 2011, שיעור התמותה הנמוך ביותר מסרטן השד נצפה בנשים בנות 34-30 (לפני גיל זה נפטרה רק אישה אחת מהמחלה): 2.5 ל-100,000 ביהודיות ו-1.8 ל-100,000 בנשים ערביות. בגיל המבוגר השיעורים גבוהים עשרות מונים, והם בשיאם בקבוצת הגיל 75 ומעלה, הן ביהודיות (187.2 ל-100,000) והן בערביות (112.9 ל-100,000).

השוואה בינלאומית

השוואת שיעורי ההיארעות של סרטן השד בישראל לשיעורים המדווחים ממדינות ה-OECD‏ (The Organisation for Economic Co-operation and Development) (לשנת 2009) מורה, כי ישראל ממוקמת מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום הרביעי מלמעלה, מתחת לבלגיה, צרפת והולנד (שמציגות שיעורים גבוהים יותר) (תרשים 7א).

בשנת 2013 פורסמו נתוני OECD מעודכנים לגבי התמותה מסרטן השד (בשנים 2001 ו-2011). גם בתחום זה ממוקמת ישראל מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום השביעי מלמעלה, מתחת לדנמרק, בלגיה, הולנד, הונגריה, אירלנד וסלובניה (שמציגות שיעורים גבוהים יותר), וביחד עם לוקסמבורג (תרשים 7ב). יש לזכור כי שיעורי התמותה הסגוליים קשורים קשר הדוק לשיעורי ההיארעות - כאשר מחלה שכיחה יותר באוכלוסייה, גם שיעורי התמותה ממנה גבוהים יותר. בישראל, בדומה למדינות ה-OECD האחרות, כאשר מושווים שיעורי התמותה מסרטן השד בין 2001 ל-2011, ניכרת ירידה ברורה בתמותה (תרשים 7ב).


תרשים 7א: שיעור היארעות מתוקנן לגיל (ל-100,000) של סרטן השד בנשים במדינות ה-OECD, ‏ 2009


תרשים 7ב: שיעור תמותה מתוקנן לגיל (ל-100,000) מסרטן השד בנשים במדינות ה-OECD, ‏ 2011,2001


המגמות העיתיות של סרטן שד חודרני במדינות מתועשות רבות (כמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, ספרד) מורות על ירידה בהיארעות החל מתחילת או מחצית העשור הראשון של המאה ה-21, בדומה למגמה הנצפית בישראל (תרשים 8). באשר לתמותה, כמעט בכל המדינות המתועשות ניכרת ירידה משמעותית בתמותה מהמחלה החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, בדומה למצב בישראל (תרשים 9).

תרשים 8 : מגמות עיתיות בהיארעות סרטן שד חודרני בנשים, במדינות נבחרות (2012 Globocan)
100.000 Estimated age-standardised rates (World) per
GLOBOCAN 2012 (IARCIׁ) Section of Cancer Surveillance 16/9/2014


תרשים 9 : מגמות עיתיות בתמותה מסרטן שד חודרני בנשים, במדינות נבחרות (Globocan 2012)
Estimated age-standardised rates (World) per 100.000

ביבליוגרפיה

  • הנתונים נלקחו מהרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
  1. ↑ 1.0 1.1 World Health Organization )WHO). Breast cancer: Prevention and control. [Internet]. Geneva: WHO; 2014. Avaiable from: http://www.who.int/cancer/ detection/breastcancer/en/index.html
  2. ↑ Esserman LJ, Thompson IM, Reid B. Overdiagnosis and overtreatment in cancer. an opportunity for improvement. JAMA 2013; 310)8):797-8.
  3. ↑ Fan L, Zheng Y, Yu KD, Liu GY, Wu J, Lu JS et al. Breast cancer in a transitional society over 18 years: trends and present status in Shanghai, China. Breast Cancer Res Treat 2009; 1170:409-416.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ליטל קינן-בוקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה