|
|
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{ערך בבדיקה}} | | {{ערך בבדיקה}} |
| − | {{חוזר משרד הבריאות | + | {{Book |
| − | |שם החוזר=ההמלצות התזונתיות החדשות, משרד הבריאות הישראלי, 2019 | + | |שם המחבר=משרד הבריאות |
| | |תמונה=USDA MyPlate green.svg | | |תמונה=USDA MyPlate green.svg |
| − | |כיתוב תמונה=
| + | }} |
| − | |תחום=[[:קטגוריה:תזונה|תזונה]]
| |
| − | |מספר החוזר=
| |
| − | |סימוכין=
| |
| − | |קישור=
| |
| − | |תאריך פרסום=2019
| |
| − | }} | |
| | {{הרחבה|המלצות תזונתיות}} | | {{הרחבה|המלצות תזונתיות}} |
| | + | __תוכן_עניינים__ |
| | אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי אכילה לא בריאים גורמים ל[[השמנה]] ול[[תחלואה כרונית]]. בשל כך, מקדם משרד הבריאות, בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלו מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות אחרים, עם ההתאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות | | אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי אכילה לא בריאים גורמים ל[[השמנה]] ול[[תחלואה כרונית]]. בשל כך, מקדם משרד הבריאות, בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלו מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות אחרים, עם ההתאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות |
| | | | |
| שורה 17: |
שורה 12: |
| | חשוב כי אנשים הסובלים ממחלות עם הגבלות תזונתיות מסוימות, כגון [[מחלות לב וכלי דם]], [[סוכרת]], [[מחלות כליה]] ו[[מחלות כבד|כבד]], כמו גם אנשים שמסיבות שונות בחרו בהגבלות תזונתיות (צמחונות, טבעונות ועוד) המחייבות התאמה תזונתית, יתייעצו עם דיאטנית/תזונאית ויקבלו הדרכה אישית. | | חשוב כי אנשים הסובלים ממחלות עם הגבלות תזונתיות מסוימות, כגון [[מחלות לב וכלי דם]], [[סוכרת]], [[מחלות כליה]] ו[[מחלות כבד|כבד]], כמו גם אנשים שמסיבות שונות בחרו בהגבלות תזונתיות (צמחונות, טבעונות ועוד) המחייבות התאמה תזונתית, יתייעצו עם דיאטנית/תזונאית ויקבלו הדרכה אישית. |
| | | | |
| − | ==תקציר עיקרי ההמלצות== | + | ==סייעו בכתיבה== |
| − | לתזונה הים תיכונית יתרונות בארבעה מימדים הקשורים זה בזה:
| + | ===חוקרים בתזונה=== |
| − | #המימד הבריאותי
| + | *פרופ' אליוט בארי |
| − | #המימד הסביבתי
| + | *פרופ' איריס שי |
| − | #המימד החברתי-תרבותי
| + | *פרופ' דנית שחר |
| − | #המימד הכלכלי
| + | *ד"ר דורית אדלר |
| | + | *ד"ר סיגל אילת |
| | + | *ד"ר שירה זילבר |
| | + | *פרופ' רענן שמיר |
| | | | |
| − | יש לשאוף להשגה ולשמירה על משקל בריא ויציב בטווח התקין למבוגרים, ולעלייה תקינה במשקל ובגובה מהלידה ולאורך גילאי הינקות והגיל הרך ועד הבגרות.
| + | ===משירות המזון=== |
| | + | *אלי גורדון |
| | | | |
| − | במקביל לשמירה על תזונה בריאה, מומלץ לבצע [[פעילות גופנית]] באופן סדיר, לפחות כ-150 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית, או 75 דקות בשבוע של פעילות בעצימות גבוהה לאנשים צעירים. מומלץ שילדים יבצעו פעילות גופנית במשך לפחות שעה בכל יום.
| + | ===מאגף התזונה=== |
| | + | *מורן בלייכפלד מגנאזי |
| | + | *אבידור גינסברג |
| | + | *חווה אלטמן |
| | + | *רבקה גולדשמיט |
| | + | *יוספה כחל |
| | + | *פאינה צודיקוב |
| | + | *אורית יונה |
| | + | *אורית זילברברג |
| | + | *שירלי רחמיאל |
| | + | *כרמית ספרא |
| | + | *פרופ' רונית אנדוולט |
| | | | |
| − | '''על התזונה להיות מגוונת, ולהתבסס בעיקר על:'''
| + | ===משירותי בריאות הציבור=== |
| − | *תפריט עשיר במזונות מגוונים מהצומח
| + | *זהר ברנט יצחקי |
| − | *מזון שלא עבר עיבוד או מזון שעבר עיבוד מינימלי
| |
| − | *שימוש מועט בשמנים, מלח וסוכר לתיבול ולהכנת המזון
| |
| − | מומלץ להשתמש בשיטות בישול אשר משמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (כגון אידוי והקפצה), ולהעדיף הכנה עצמית של מזון מרכיבים גולמיים על פני מזון מוכן מראש או מזון אולטרה-מעובד.
| |
| − | | |
| − | '''מומלץ שהתזונה השבועית תכלול את המרכיבים הבאים:'''
| |
| − | *'''ירקות ופירות מסוגים שונים:''' לפחות 5 מנות ביום, רצוי במגוון צבעים. במידת האפשר, ואם לא קיימת מגבלה תזונתית ו/או רפואית, רצוי להימנע מהסרת הקליפה לאחר שטיפתם. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא את טבלת גודל המנות במזונות השונים
| |
| − | *'''קטניות ודגנים מלאים:''' קטניות כגון: פול, תורמוס, סויה, שעועית, אפונה, חומוס ועדשים. דגנים מלאים כגון: חיטה, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל, שעורה, אורז, פריקי, דוחן, קינואה, אמרנט, כוסמת, טף, תירס ולחמים מקמח מדגן מלא כולל פיתות ולחמניות (חיטה, שיפון, כוסמין ועוד).
| |
| − | *'''שמנים מהצומח:''' עם עדיפות לשמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, שקדים וטחינה
| |
| − | *'''חלבון מן החי''': דגים, ביצים, חלקים רזים של עוף, של הודו (למשל חזה) ושל בשר בקר:
| |
| − | :*'''דגי ים וברכה:''' חלק מן הדגים עשירים באומגה 3, כגון: סלמון, טונה, סול, בקלה, הליבוט וזהבון
| |
| − | :*מומלץ להמעיט בצריכת בשר בקר/ בשר אדום ככל האפשר, ולא יותר מ-300 גרם לשבוע לאוכלי בשר אדום{{הערה|שם=הערה1|}}{{הערה|שם=הערה2|}}{{הערה|שם=הערה3|}}{{הערה|שם=הערה4|}}
| |
| − | :*'''ביצים''' - במתינות. יש לשים לב למקורות מצטברים של ביצים בתפריט כגון פשטידות ובצקים{{הערה|שם=הערה5|}}
| |
| − | :*'''מוצרי חלב''' דלי שומן וללא תוספת סוכר או תחליפיו (כגון: משקה סויה דל שומן וללא תוספת סוכר, טחינה גולמית משומשום מלא).
| |
| − | | |
| − | '''מומלץ להמעיט בצריכת המזונות הבאים ככל שניתן:'''
| |
| − | *בשרים עתירי שומן ובעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ומלח, איברים פנימיים ובשר אדום
| |
| − | *מזונות אולטרה-מעובדים המכילים תוספות בכמויות גבוהות של מלח/סוכר או תחליפים לא טבעיים שלהם. מזונות אלו פוגעים בטעם ובאיזון התזונתי של המזון המקורי. כתוצאה מכך, מזונות אלו מתאפיינים בצריכה מוגזמת, ובאים על חשבון מזונות בריאים יותר. צריכת מזונות כאלו פוגעת בתרבות, בחיים החברתיים ובסביבה
| |
| − | *דברי מאפה המכילים רמות גבוהות של שומנים רוויים או שומן טרנס מהצומח. יש להימנע מצריכת שומן טרנס מוסף מהצומח
| |
| − | *מאכלים עתירי מלח, כגון: חטיפים, פיצוחים מומלחים וקלויים ועוד. מומלץ לעיין בטבלת הסימון התזונתי שעל גבי תווית המזון ולהשוות את תכולת המלח (נתרן) בין המוצרים השונים. צריכת הנתרן המומלצת הינה עד 2,400 מ״ג ליום
| |
| − | *מזונות עם סוכר ודומיו כגון דבש, סוכר חום, סירופ מייפל, סילאן, סירופ תירס, אוליגוסכרידים, פרוקטוז וכדומה. כאשר קוראים את תוויות המזון, יש לשים לב לכך שהכמות של הרכיבים מופיעה בסדר יורד. אם הסוכר מופיע במקומות הראשונים, המשמעות היא שהמוצר מכיל כמויות גבוהות ממנו ועל כן אינו מומלץ. בעתיד יופיע הסוכר בטבלת הסימון התזונתי מלווה בסימון כפיות סוכר
| |
| − | *אלכוהול - יש להפחית ככל האפשר את צריכת האלכוהול{{הערה|שם=הערה6|}}
| |
| − | | |
| − | '''שתייה:'''
| |
| − | *מומלץ לשתות מים
| |
| − | *יש להימנע משתיית משקאות ממותקים, כולל מיצי פירות, משקאות אנרגיה ומים בטעמים, אשר הוכחו כגורמים להשמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וכבד שומני
| |
| − | *מומלץ לשתות מי ברז
| |
| − | *כדאי לאחסן במקרר מים בכלי אחסון רב פעמיים מזכוכית
| |
| − | | |
| − | ==עקרונות התזונה המומלצת ברוח התזונה הים-תיכונית==
| |
| − | ===תזונה בריאה מתייחסת למזון השלם===
| |
| − | תזונה בריאה מושגת תוך התייחסות למזון השלם, ולא רק באמצעות סכמת הרכיבים התזונתיים של המזונות המרכיבים אותו. הערך התזונתי של התפריט תלוי אמנם ברכיבים התזונתיים, אך גם במזונות המספקים אותם, בהרכב כלל המזונות בארוחה, באופן הכנת המזון ואף באופן אכילתו.
| |
| − | | |
| − | ביסוס לכך ניתן למצוא בהשפעה המגינה של התזונה הים תיכונית מפני [[מחלות לב]]. כפי שמנגנונים מצטברים וסינרגיים מעורבים בהיווצרות מחלות אלו, כך מגוון גורמים בתפריט תורמים למניעתם, ולא רכיב יחיד כזה או אחר. לא זו בלבד, אלא שההשפעה המיטיבה של סך התפריט הים תיכוני חזקה יותר מאשר סכימת כל אחת מההשפעות הבריאותיות של המזונות המרכיבים אותו{{הערה|שם=הערה7|}}{{הערה|שם=הערה17|}}. ההמלצות לתזונה ים תיכונית מתמקדות במזונות שלמים כגון שמן זית, פירות טריים, ירקות, אגוזים, דגנים מלאים וקטניות. במקביל, המלצות התזונה הים תיכונית הן להגביל את צריכת הבשר האדום, הבשר המעובד והמזונות האולטרה-מעובדים.
| |
| − | | |
| − | ההמלצות המתייחסות למזון השלם ולא רק לסך רכיביו, הן חלק מההמלצות התזונתיות המעודכנות ברחבי העולם.
| |
| − | | |
| − | ===ארבעת מימדי התזונה הים תיכונית=== | |
| − | ====המימד הבריאותי - יתרונות התזונה הים תיכונית בראי המחקר====
| |
| − | ההשפעות המועילות של דפוסי התזונה הים תיכונית למניעת תחלואה ותמותה מוכרות מזה זמן רב{{הערה|שם=הערה10|}}{{הערה|שם=הערה11|}}השפעות אלו נבחנו במאות מחקרים מבוקרים, ותומכות ברעיון כי דפוס תזונה זה יעיל בשיפור מצב הבריאות על ידי שילוב מגוון רחב של מאכלים ים תיכוניים טיפוסיים. אכילה של תזונה ים תיכונית מיטיבה בריאותית גם ללא ירידה במשקל. ממחקרים אשר בדקו את אימוץ דפוסי האכילה הים תיכוניים, נמצא כי ניתן באמצעותם להגיע לרוב הדרישות התזונתיות, לרבות מינרלים וויטמינים (למעט [[ויטמין D]]){{כ}}{{הערה|שם=הערה12|}}. ממחקרים רבים עולה שדפוס תזונתי של דיאטה ים תיכונית עשוי למנוע מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות סרטן שונות. כמו כן נמצא כי להקפדה על דפוס דיאטה ים תיכונית יש קשר מגן בפני [[מחלת האלצהיימר]]{{הערה|שם=הערה13|}}{{הערה|שם=הערה14|}}{{הערה|שם=הערה15|}}{{הערה|שם=הערה16|}}{{הערה|שם=הערה17|}}.
| |
| − | | |
| − | *'''תזונה ים תיכונית למניעת מחלות לב:'''
| |
| − | :קיימת הסכמה רחבה להשפעת הרגלי חיים על מחלות לב{{הערה|שם=הערה18|}}. ההנחיות השונות להורדת הסיכון למחלות לב כוללות את מאפייני התזונה הים תיכונית: תזונה עשירה בירקות ובפירות, הכוללת גם דגנים מלאים ודגים ומוגבלת במלח. בנוסף קיים קונצנזוס בהנחיות אלו להפחתה בצריכת הסוכר, תוך התייחסות מיוחדת להימנעות מהמשקאות המתוקים.
| |
| − | :מחקר "שבע הארצות" הוא מחקר חלוץ, אשר הראה קשר מגן בפני מחלות לב וכלי דם עוד בשנות השבעים של המאה העשרים{{הערה|שם=הערה19|}}. בעקבותיו, הופיעו מאמרים מדעיים רבים אשר הדגישו את היתרונות הבריאותיים של אימוץ דיאטה ים תיכונית למניעת מחלות כרוניות וניווניות גם ללא ירידה במשקל. מחקרים אפידמיולוגיים רבים וכמה ניסויים קליניים מבוקרים וקהילתיים, כגון "מחקר ליון", הראו קשר מגן של דיאטה ים תיכונית, למניעת היארעות חוזרת של התקפי לב{{הערה|שם=הערה20|}}.
| |
| − | :גם החוקרת היוונייה Trichopoulou ומחקרי ההתערבות הספרדיים של PREDIMED, שעסקו במניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם, הוסיפו בעשורים האחרונים מידע רב ומבוסס המצביע על היתרונות הבריאותיים של הדיאטה הים תיכונית{{הערה|שם=הערה21|}}{{הערה|שם=הערה22|}}{{הערה|שם=הערה23|}}{{הערה|שם=הערה24|}}{{הערה|שם=הערה25|}}. המחקר מראה שהשפעתה המגנה של התזונה הים תיכונית על בריאות הלב איננה רק השפעה על ירידה ברמות הכולסטרול, אלא כוללת בין השאר גם ירידה בלחץ הדם, ירידה בנוגדי דלקת ופעילות נוגדת חמצון בזכות הפוליפנולים בדיאטה{{הערה|שם=הערה26|}}{{הערה|שם=הערה27|}}. הפירות והירקות הם המזונות התורמים בצורה המשמעותית ביותר להגנה מפני מחלות לב.
| |
| − | :הגיוון בפירות ובירקות ובכמותם קשורים בקשר הפוך לשכיחות מחלות לב כליליות{{הערה|שם=הערה28|}}. 28 במחקר ה- Attica, שנערך במחוז Attica ביוון, בחנו החוקרים את המכניזם דרכו התזונה הים תיכונית מגנה מפני מחלות לב{{הערה|שם=הערה29|}}. במחקר נמצא שדפוסי תזונה ים תיכונית קשורים בצורה בלתי תלויה לרמות נמוכות של מגוון סימני דלקת וקרישיות המאפיינים מחלות לב. הרגלי אכילה ים תיכוניים מתבטאים בצריכה של רכיבים תזונתיים הפועלים יחד ובסינרגיה. דפוסי אכילה ים תיכוניים לאורך זמן יתרמו משמעותית לירידה בסיכון למחלות לב, כאשר גם שינוי קטן בתזונה יכול לתרום לשינוי קליני משמעותי.
| |
| − | *'''תזונה ים תיכונית ומחלות שונות:''' | |
| − | :לדיאטה הים תיכונית תפקיד במניעת [[מחלת כבד שומני]]{{הערה|שם=הערה30|}}{{הערה|שם=הערה31|}}{{הערה|שם=הערה32|}}{{הערה|שם=הערה33|}}{{הערה|שם=הערה34|}}{{הערה|שם=הערה35|}}{{הערה|שם=הערה36|}}{{הערה|שם=הערה37|}}{{הערה|שם=הערה38|}}. כבד שומני היא מחלה שבהיעדר טיפול עלולה להיות קטלנית.
| |
| − | :מטה-אנליזה שבוצעה על מחקרים רבים שבדקו את הקשר בין דיאטה ים תיכונית ל[[סרטן]], מצאה קשר מיטיב בינה לבין למרבית סוגי הסרטן{{הערה|שם=הערה39|}}. נתונים מסדרה של מחקרי עוקבה ומקרה-ביקורת מראים כי לצריכה גבוהה של מזונות האופייניים לדפוס התזונה הים תיכונית המסורתית יש קשר לסיכון מופחת לפיתוח סוגים שונים של סרטן, לדוגמה סרטן לאורך מערכת העיכול ו[[סרטן השד]]{{הערה|שם=הערה40|}}{{הערה|שם=הערה41|}}{{הערה|שם=הערה42|}}{{הערה|שם=הערה43|}}.
| |
| − | :סקרים לאומיים הראו כי לאימוץ דפוסי התזונה הים תיכוניים יש קשר גם למשקל גוף מופחת{{הערה|שם=הערה44|}}{{הערה|שם=הערה45|}}{{הערה|שם=הערה46|}}. גם במחקרים שבוצעו בישראל נמצאו ממצאים דומים, והקשר אף תורם להיקף מותניים מופחת. היקף מותניים מופחת חשוב כסמן של מניעת השמנה מרכזית, שכיחות נמוכה יותר של התסמונת המטבולית ושל [[סוכרת מסוג 2]]. כל אלה נמצאו במידה מופחתת בקרב האוכלים על פי דפוסי התזונה הים תיכונית{{הערה|שם=הערה47|}}{{הערה|שם=הערה48|}}{{הערה|שם=הערה49|}}{{הערה|שם=הערה50|}}.
| |
| − | לתזונה הים תיכונית יתרונות בריאותיים רבים נוספים כגון מניעת מחלות כלי דם ומחלת עורקים היקפית 51
| |
| − | ירידה במדדי דלקת ושיפור תפקוד האנדותל 52 53 הגנה מפני מחלות אלרגיות, 54 חסינות המיקרוביום )מצבור
| |
| − | האורגניזמים אשר חיים על פני ובתוך גוף האדם, אשר נוכחותם חיונית לתהליכים מרכזיים בגוף(, שכיחות נמוכה
| |
| − | יותר של הפרעות נפשיות כמו דיכאון 55 ושיפור איכות החיים. 56 57
| |
| − | הדיאטה הים תיכונית עשויה להשפיע באופן חיובי גם בהאטת תהליך ההזדקנות והירידה הקוגניטיבית. תהליכים
| |
| − | אלה קשורים למחלת האלצהיימר ולדמנציה וסקולרית, שמתועדת זמן רב לפני האבחנה הקלינית של דמנציה.
| |
| − | 58 59 מאפייני התזונה הים תיכונית פועלים כהגנה מפני ירידה קוגניטיבית, וכוללים בין השאר את נוגדי החמצון
| |
| − | שבפירות ובירקות ואת נוגדי הדלקת שבדגים ובשמן הזית. 60 היצמדות ברמה גבוהה למאפייני התזונה הים תיכונית,
| |
| − | והתייחסות לתזונה הכוללת ולא רק לרכיבים חלקיים ממנה, הוכחו כמורידות סיכון לירידה בקוגניציה 61 מחקר
| |
| − | ה Nu Age שבדק את השפעת התזונה הים תיכונית על הבריאות בקרב אוכלוסייה מבוגרת מעל גיל 65 , הראה
| |
| − | שהיצמדות לדפוסי תזונה ים תיכונית מורידה את רמת הדלקת בקרב אוכלוסייה זו. 62
| |
| − | | |
| − | ====המימד הסביבתי====
| |
| | | | |
| | [[קטגוריה:תזונה]] | | [[קטגוריה:תזונה]] |
| | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] |
| | + | [[קטגוריה:דפי למה התכוונת?]] |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק 