כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הערכת בשלות ריאתית של העובר - Assessment of fetal lung maturity"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{ספר| |שם הספר=סיכומי מיילדות שלב ב' |תמונה=250px |שם המחבר=דר' מאור ממן |...) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{מחלה |
| − | + | |תמונה= | |
| − | + | |כיתוב תמונה= | |
| − | |תמונה= | + | |שם עברי= הערכת בשלות ריאתית של העובר |
| − | |שם | + | |שם לועזי= Assessment of fetal lung maturity |
| − | + | |שמות נוספים= | |
| − | | | + | |ICD-10= |
| − | | | + | |ICD-9= |
| − | | | + | |MeSH= |
| − | | | + | |יוצר הערך= דר' מאור ממן |
| − | | | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| − | }} | + | }} |
| + | ישנן 3 קטגוריות במדידת והערכת הבשלות הריאתית של העובר: | ||
| + | #מדידת חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Surfactant) | ||
| + | #מדידת תפקוד חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Shake test) | ||
| + | #הערכת עכירות (Turbidity) של מי השפיר | ||
| − | + | שיטות להערכת בשלות ריאתית של העובר: | |
| − | + | * '''יחס לציטין (L, {{כ}}Lecithin)/ ספינגומילין (S, {{כ}}Sphingomyelin)''': לפני שבוע 34, ספינגומילין ולציטין הנם בריכוז שווה, ולאחר 34 שבועות הלציטין עולה. כאשר 2<L/S, הדבר מעיד על סיכוי נמוך למצוקה נשימתית. היחס מנבא את הצורך בהנשמה, יותר ממשקל או גיל ההיריון. | |
| − | ב. | + | **יחס גדול מ-2 מנבא העדר [[תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד]] (RDS, {{כ}}Respiratory Distress Syndrome) ב-98% |
| − | + | **יחס בין 1.5-1.9 מנבא ש- 50% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד | |
| + | **יחס קטן מ-1.5 מנבא ש- 73% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד | ||
| − | + | :לציטין וספינגומילין נמצאים בדם ובצוֹאַת הָעֻבָּר (Meconium). בדם היחס עומד על 1.3-1.5, כאשר הדם יכול להעלות וגם להוריד את היחס. צואת העובר יכולה גם היא להשפיע על היחס ולייצר תוצאות שגויות. לכן במקרים של דימום או של נוכחות צואה עוברית, נשתמש בפוספטידיל גליצרול (Phosphatydil glycerol). | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | {|border="1" align="center" | |
| − | L/S <1 24% 60% | + | | |
| − | L/S >2 3% 30% | + | !הנשמה |
| + | !תמיכה נשימתית | ||
| + | |- | ||
| + | |L/S <1 | ||
| + | |24% | ||
| + | |60% | ||
| + | |- | ||
| + | |L/S >2 | ||
| + | |3% | ||
| + | |30% | ||
| + | |} | ||
| − | + | * '''פוספטידיל גליצרול''': מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ"ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז הדבר מלמד שלא תהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד. | |
| − | פוספטידיל גליצרול | + | :בנוכחות [[סוכרת]] יש צורך ביחס 2<L/S, ובנוסף גם נוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית. |
| − | + | :הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות. | |
| − | בנוכחות | + | *'''TDx/FLM {{כ}}(Fetal Lung Maturity)''': מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין (SAR, {{כ}}Surfactant Albumin Ratio) במי השפיר ללא סַרְכֶּזֶת (Centrifuge). נותן תוצאה תוך 30 דקות, ודורש 1 מ"ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות הוא קטן מאוד. אפשר לבדוק מיד עם ירידת מי השפיר בשבועות 30-36. {{כ}}50% מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד. |
| − | + | *'''מדד יציבות הקצף (FSI{{כ}}, Foam Stability Index)''': נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי השפיר עם אתנול (Ethanol) ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI, הסיכוי שתהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד הוא אפסי. מדד זה מושפע מצואה עוברית ומדם. | |
| − | הוא אינו מצוי | + | *'''עכירות (Turbidity)''': זוהי בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם קיימת עכירות במידה גבוהה, זה מלמד על כך שהריאות בשלות. |
| + | *'''Lumdex FSI''': בודק ספיחת אור באורך גל 650 ננומטר. | ||
| + | *'''מדידת DPPC{{כ}} (Dipalmitoylphosphatidylcholine)''': זהו החלק הפעיל של לציטין. (חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים מורכב מ-10% חלבון ו-90% שומן. 80% מהשומן הוא לציטין ו- 50% מהלציטין הוא DPPC). | ||
| + | *'''גופיפים למלריים (Lamellar)''': זוהי צורת המאגר של חֹמֶר פְּעִיל הפָּנִים שהופרש למי השפיר על ידי פנאומוציט מסוג 2 (Pneumocyte type 2). גודלם של הפנאומוציטים כגודל טסיות. ניתן למדוד באותו המכשיר, נדרשים פחות מ-1 מ"ל של מי שפיר והבדיקה אורכת 15 דקות. | ||
| + | :ספירה של 30,000-55,000 מנבאת מאוד לבשלות. | ||
| + | :ספירה של מתחת ל- 10,000 מהווה מנבא לסיכון משמעותי לתסמונת מצוקה נשימתית של היילוד. | ||
| − | + | בהריונות עם סוכרת, [[עיכוב בגדילה התוך רחמית]] (IUGR, {{כ}}Intrauterine Growth Restriction), {{כ}}וקבוצת דם Rh, יש עדיפות לבדוק את היחס L/S על פני השיטות האחרות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ( | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 76: | שורה 59: | ||
* לנושא הקודם: [[מחלות רקמת החיבור בהיריון - Connective tissue disease during pregnancy]] | * לנושא הקודם: [[מחלות רקמת החיבור בהיריון - Connective tissue disease during pregnancy]] | ||
| − | * לנושא הבא: [[]] | + | * לנושא הבא: [[תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| שורה 88: | שורה 67: | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה: ילדים]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה: נשים]] |
גרסה אחרונה מ־10:54, 18 בינואר 2021
| הערכת בשלות ריאתית של העובר | ||
|---|---|---|
| Assessment of fetal lung maturity | ||
| יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
ישנן 3 קטגוריות במדידת והערכת הבשלות הריאתית של העובר:
- מדידת חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Surfactant)
- מדידת תפקוד חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Shake test)
- הערכת עכירות (Turbidity) של מי השפיר
שיטות להערכת בשלות ריאתית של העובר:
- יחס לציטין (L, Lecithin)/ ספינגומילין (S, Sphingomyelin): לפני שבוע 34, ספינגומילין ולציטין הנם בריכוז שווה, ולאחר 34 שבועות הלציטין עולה. כאשר 2<L/S, הדבר מעיד על סיכוי נמוך למצוקה נשימתית. היחס מנבא את הצורך בהנשמה, יותר ממשקל או גיל ההיריון.
- יחס גדול מ-2 מנבא העדר תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד (RDS, Respiratory Distress Syndrome) ב-98%
- יחס בין 1.5-1.9 מנבא ש- 50% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד
- יחס קטן מ-1.5 מנבא ש- 73% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד
- לציטין וספינגומילין נמצאים בדם ובצוֹאַת הָעֻבָּר (Meconium). בדם היחס עומד על 1.3-1.5, כאשר הדם יכול להעלות וגם להוריד את היחס. צואת העובר יכולה גם היא להשפיע על היחס ולייצר תוצאות שגויות. לכן במקרים של דימום או של נוכחות צואה עוברית, נשתמש בפוספטידיל גליצרול (Phosphatydil glycerol).
| הנשמה | תמיכה נשימתית | |
|---|---|---|
| L/S <1 | 24% | 60% |
| L/S >2 | 3% | 30% |
- פוספטידיל גליצרול: מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ"ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז הדבר מלמד שלא תהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
- בנוכחות סוכרת יש צורך ביחס 2<L/S, ובנוסף גם נוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית.
- הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות.
- TDx/FLM (Fetal Lung Maturity): מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין (SAR, Surfactant Albumin Ratio) במי השפיר ללא סַרְכֶּזֶת (Centrifuge). נותן תוצאה תוך 30 דקות, ודורש 1 מ"ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות הוא קטן מאוד. אפשר לבדוק מיד עם ירידת מי השפיר בשבועות 30-36. 50% מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
- מדד יציבות הקצף (FSI, Foam Stability Index): נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי השפיר עם אתנול (Ethanol) ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI, הסיכוי שתהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד הוא אפסי. מדד זה מושפע מצואה עוברית ומדם.
- עכירות (Turbidity): זוהי בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם קיימת עכירות במידה גבוהה, זה מלמד על כך שהריאות בשלות.
- Lumdex FSI: בודק ספיחת אור באורך גל 650 ננומטר.
- מדידת DPPC (Dipalmitoylphosphatidylcholine): זהו החלק הפעיל של לציטין. (חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים מורכב מ-10% חלבון ו-90% שומן. 80% מהשומן הוא לציטין ו- 50% מהלציטין הוא DPPC).
- גופיפים למלריים (Lamellar): זוהי צורת המאגר של חֹמֶר פְּעִיל הפָּנִים שהופרש למי השפיר על ידי פנאומוציט מסוג 2 (Pneumocyte type 2). גודלם של הפנאומוציטים כגודל טסיות. ניתן למדוד באותו המכשיר, נדרשים פחות מ-1 מ"ל של מי שפיר והבדיקה אורכת 15 דקות.
- ספירה של 30,000-55,000 מנבאת מאוד לבשלות.
- ספירה של מתחת ל- 10,000 מהווה מנבא לסיכון משמעותי לתסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
בהריונות עם סוכרת, עיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR, Intrauterine Growth Restriction), וקבוצת דם Rh, יש עדיפות לבדוק את היחס L/S על פני השיטות האחרות.
ביבליוגרפיה
- Williams, Gabbe 338
ראו גם
- לנושא הקודם: מחלות רקמת החיבור בהיריון - Connective tissue disease during pregnancy
- לנושא הבא: תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון