כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "יעפת - Jet lag"
מתוך ויקירפואה
| (14 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | עולם הטיסה משתכלל כל הזמן, ומרכיבים טכנולוגיים רבים זמינים ונוחים יותר לנוסעים מאשר בעבר. לעומת זאת, הדבר מהווה | + | {{מחלה |
| − | + | |תמונה=Airbus A340-642, Thai Airways International AN2197481.jpg | |
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |שם עברי=יעפת | ||
| + | |שם לועזי=Jet lag | ||
| + | |שמות נוספים=Desynchronosis, circadian dysrhythmia | ||
| + | |ICD-10=G47.2 | ||
| + | |ICD-9={{ICD9|307.45}} {{ICD9|780.50}} {{ICD9|327.35}} | ||
| + | |MeSH={{MeSH|D021081}} | ||
| + | |יוצר הערך=ד"ר יעל הס | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|יעפת}} | ||
| + | עולם הטיסה משתכלל כל הזמן, ומרכיבים טכנולוגיים רבים זמינים ונוחים יותר לנוסעים מאשר בעבר. לעומת זאת, הדבר מהווה "אליה, וקוץ בה": אותם שכלולים מאפשרים גם טיסות מאד ארוכות ללא עצירה לתדלוק או חניות ביניים. כמו כן, חלק מחברות הטיסה מצמצמות את מרחב המחיה של כל נוסע על מנת לחסוך בעלויות, ובכך מגדילות את הקרבה בין הנוסעים ואת העקה (Stress). מעבר לכך, עם הזמן מתווספות טיסות ליעדים אקזוטיים יותר, מה שמעלה את הסיכון לייבא מחלות שתופצנה בטיסה. | ||
===אפידמיולוגיה=== | ===אפידמיולוגיה=== | ||
| − | |||
===אטיולוגיה=== | ===אטיולוגיה=== | ||
| − | + | ====גורמי עקה (Stressors) בסביבת הטיסה==== | |
| − | ====גורמי עקה ( | ||
ניתן לחלק את גורמי העקה לשני סוגים: | ניתן לחלק את גורמי העקה לשני סוגים: | ||
| + | * '''גורמי עקה סביבתיים''': כוללים יעפת (Jet lag), שינויים ברומטריים, גורמים ארגונומיים, איכות ולחות האוויר לנשימה, ומחוללי [[מחלות מידבקות]] | ||
| + | * '''גורמי עקה פנימיים (Endogenic)''': גיל, [[עייפות]], שתיית [[אלכוהול]], [[התייבשות]], תזונה בלתי מספקת או לקויה, תחלואה חריפה, מחלות רקע מסוימות, טיפול תרופתי | ||
| − | + | יעפת נגרמת מאבדן סנכרון בין מחזורי התפקוד השונים בגוף. ככלל, התופעה מתרחשת כאשר חוצים לפחות שלושה קווי אורך במהלך הטיסה, ונוחתים באזור בו השעה מוקדמת או מאוחרת בשלוש שעות לפחות לעומת מקום ההמראה. עם זאת, ישנם אנשים שיש להם רגישות לשינויים קלים יותר - כדוגמת הזזת השעון שעה קדימה או אחורה בעת המעבר לשעון קיץ או חורף. | |
| − | + | יעפת מתבטאת בעייפות וחוסר ריכוז בשעות הערנות באתר היעד, ולהפך בשעות השינה. גם מערכות אחרות בגוף, כגון [[מערכת העיכול]], מושפעות לרעה. | |
| − | + | התופעה בדרך כלל מחמירה לאחר גיל 60. | |
| − | + | למרביתנו קשה יותר לטוס מזרחה לעומת מערבה. לאחר טיסה מזרחה, נראה שהגוף מסתנכרן באופן טבעי לאחר כמות ימים השווה ל־2/3 ממספר אזורי הזמן שנחצו. לדוגמה, ההסתגלות תתרחש לאחר 5 ימים לשבים לישראל מהחוף המזרחי של ארצות הברית, הנמצא 7 קווי רוחב מישראל. לטסים מערבה, זמן הסנכרון קצר יותר, ונמשך מספר ימים השווה למחצית ממספר אזורי הזמן שנחצו. | |
| − | |||
| − | + | עבור נוסעים הנוטלים תרופות בשעות קבועות, היעפת מהווה בעיה נוספת. בעיה זו מחריפה בחולי [[סוכרת]], עקב הצורך להתאים בין שעות הפעילות והארוחות לטיפול. | |
| − | |||
| − | עבור נוסעים הנוטלים תרופות בשעות קבועות, היעפת מהווה בעיה נוספת. בעיה זו מחריפה בחולי סוכרת, עקב הצורך להתאים בין שעות הפעילות והארוחות לטיפול. | ||
====גורמים התורמים להופעת יעפת==== | ====גורמים התורמים להופעת יעפת==== | ||
| − | + | # '''מספר אזורי הזמן שנחצים בטיסה''' – רמת הסטייה במחזור יום-לילה יחסית למספר אזורי הזמן שנחצים. כמו כן, ישנה עייפות מסע בלתי ספציפית המופיעה לאחר טיסה ארוכה ומחמירה את היעפת, ללא תלות במספר אזורי הזמן שנחצים | |
| − | + | # '''כיוון הטיסה''' – לרוב האנשים קשה יותר לטוס מזרחה מאשר מערבה, מאחר שהשעון הפנימי ממושך יותר מ-24 שעות באופן טיפוסי, ולכן קל יותר להאריך את היום מאשר לקצר אותו. לעומת זאת, אצל חלק מהאנשים, בעיקר "טיפוסי בוקר" שהשעון הפנימי שלהם ככל הנראה קצר מ-24 שעות, דווקא הנסיעה מזרחה תהיה קלה יותר | |
| − | + | # '''אבדן שעות שינה''' - ככל הנראה אין מנוס מאובדן שעות שינה, בעיקר בטיסות לילה. טיסה במחלקת עסקים או מחלקה ראשונה עשויה להקל על כך. ניתן להשלים מחסור בשינה באמצעות שינה בעת ההגעה ליעד, אך תסמיני היעפת יוותרו עד לאיזון השעון הפנימי | |
| − | + | # '''חשיפה לאור טבעי ביעד''' - הגורם החשוב ביותר לאיזון השעון הפנימי. משתנה לפי המיקום, התקופה של השנה ופעילות הנוסע. חשיפה לאור חזק בשלב ה"לא נכון" של השעון הפנימי עלול דווקא להפריע לאיזונו המחודש | |
| − | + | # '''גיל''' - קיימים הבדלים ביכולתם של אנשים שונים לסבול שינויים בפאזות הזמן, אך באופן כללי הסיבולת לשינויים אלו יורדת עם הגיל | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
===קליניקה=== | ===קליניקה=== | ||
| − | |||
===טיפול=== | ===טיפול=== | ||
====המלצות להפחתת יעפת ועייפות בעקבות טיסה==== | ====המלצות להפחתת יעפת ועייפות בעקבות טיסה==== | ||
| + | {| border="1" align="center" | ||
| + | |- | ||
| + | ! שלב !! אסטרטגיה !! טיסה לכיוון מערב !! טיסה לכיוון מזרח | ||
| + | |- | ||
| + | ! לפני הטיסה | ||
| + | || | ||
| + | * התחל "להכין" את השעון הפנימי | ||
| + | * נסה לישון כמה שניתן | ||
| + | || | ||
| + | * אם אפשר, שנה את תזמון השינה ל-1–2 שעות מאוחר יותר מספר ימים לפני הטיול. היחשף לאור בהיר בשעות הערב | ||
| + | * אל תשאיר אריזות והכנות אחרות לרגע אחרון. אם ניתן, תזמן את שעת הטיסה כך שלא תקצר את שעות השינה שלך | ||
| + | || | ||
| + | * אם אפשר, שנה את תזמון השינה ל-1–2 שעות מוקדם יותר מספר ימים לפני הטיול. היחשף לאור בהיר בשעות הבוקר | ||
| + | * אל תשאיר אריזות והכנות אחרות לרגע אחרון. אם ניתן, תזמן את שעת הטיסה כך שלא תקצר את שעות השינה שלך | ||
| + | |- | ||
| + | ! בזמן הטיסה | ||
| + | || | ||
| + | * נסה להגדיל את הנוחות ככל האפשר | ||
| + | * שתה בחוכמה | ||
| + | * השתמש בתרופות לעידוד שינה, אם יש צורך בכך | ||
| + | * נקוט באמצעים למנוע [[פקקת ורידים]] | ||
| + | || | ||
| + | * העדף טיסה במחלקת עסקים או מחלקה ראשונה אם זה אפשרי כלכלית | ||
| + | * שתה הרבה מים על מנת לא להיות מיובש. הפחת צריכה של משקאות עתירי קפאין אם ברצונך לישון בטיסה. '''אל תשתה אלכוהול אם אתה מתכוון לקחת כדור שינה במהלך הטיסה''' | ||
| + | * יש להעדיף תכשירים קצרי טווח (כגון Zolpidem) על מנת לעודד שינה. תכשירים ארוכי טווח עלולים לגרור ישנוניות ועצבנות מעבר לזמן הטיסה. '''אין לקחת כדורי שינה כאשר קיים סיכון לפקקת ורידים, ואין לשלב כדורי שינה עם אלכוהול''' | ||
| + | * מכיוון שישיבה ממושכת ללא תנועה עלולה להעלות את הסיכון לפקקת ורידים, שנה תנוחות באופן תדיר, קום ולך כאשר אפשרי. אם אתה מצוי בסיכון לפקקת, היוועץ עם רופא לפני הטיסה באשר לאמצעי מניעה נוספים (כגון גרבי לחץ) | ||
| + | || | ||
| + | * העדף טיסה במחלקת עסקים או מחלקה ראשונה אם זה אפשרי כלכלית | ||
| + | * שתה הרבה מים על מנת לא להיות מיובש. הפחת צריכה של משקאות עתירי קפאין אם ברצונך לישון בטיסה. '''אל תשתה אלכוהול אם אתה מתכוון לקחת כדור שינה במהלך הטיסה''' | ||
| + | * יש להעדיף תכשירים קצרי טווח (כגון [[Zolpidem]]) על מנת לעודד שינה. תכשירים ארוכי טווח עלולים לגרור ישנוניות ועצבנות מעבר לזמן הטיסה. '''אין לקחת כדורי שינה כאשר קיים סיכון לפקקת ורידים, ואין לשלב כדורי שינה עם אלכוהול''' | ||
| + | * מכיוון שישיבה ממושכת ללא תנועה עלולה להעלות את הסיכון לפקקת ורידים, שנה תנוחות באופן תדיר, קום ולך כאשר אפשרי. אם אתה מצוי בסיכון לפקקת, היוועץ עם רופא לפני הטיסה באשר לאמצעי מניעה נוספים (כגון גרבי לחץ) | ||
| + | |- | ||
| + | ! בהגעה ליעד | ||
| + | || | ||
| + | * היה מוכן לשינויים באופי השינה | ||
| + | * נסה לישון שינה קצרה | ||
| + | * השתמש בכדורי שינה לפי הצורך | ||
| + | * השתמש ב-[[Melatonin]] | ||
| + | * היחשף לאור בצורה נכונה | ||
| + | * אחרי חצייה של יותר מ-8 אזורי זמן, הימנע מחשיפה לאור בזמנים שיכולים להפריע להתרגלות | ||
| + | * הימנע משתייה מופרזת של משקאות עתירי [[Caffeine]] | ||
| + | || | ||
| + | * צפה לקושי בהישארות ער עד שתתרגל לזמנים המקומיים | ||
| + | * אם קיים חסר שינה בשל טיסת לילה, נסה לישון בעת ההגעה ליעד. בימים הבאים נסה לישון שינה קצרה אם אתה ישנוני, אך השתדל שזו תהיה שינה קצרה בת 20–30 דקות כדי לא להפריע לשנת הלילה | ||
| + | * Zolpidem,{{כ}} או Zopiclone,{{כ}} עד להתרגלות לזמנים המקומיים | ||
| + | * על מנת להרגיל את השעון הפנימי לזמנים מאוחרים יותר, נטול 0.5 מיליגרם (מינון קצר טווח) במחצית השנייה של הלילה עד להתרגלות לזמנים המקומיים | ||
| + | * היחשף לאור בהיר בשעות הערב | ||
| + | * בין השעות 20:00-14:00, המקבילות לשעות 03:00-21:00 בישראל | ||
| + | * ביומיים הראשונים אחרי ההגעה, הימנע מחשיפה לאור בהיר במשך 2–3 שעות לפני השקיעה. החל מהיום השלישי, היחשף לאור בהיר בערב | ||
| + | * Caffeine יגביר את תחושת העירנות בבוקר. הימנע מצריכתו אחרי שעות הצהריים כדי לא להפריע לשנת הלילה | ||
| + | || | ||
| + | * צפה לקושי בהירדמות עד שתתרגל לזמנים המקומיים | ||
| + | * אם קיים חסר שינה בשל טיסת לילה, נסה לישון בזמן ההגעה ליעד. בימים הבאים נסה לישון שינה קצרה אם אתה ישנוני, אך השתדל שזו תהיה שינה קצרה בת 20–30 דקות כדי לא להפריע לשנת הלילה | ||
| + | * Zolpidem,{{כ}} או Zopiclone,{{כ}} עד להתרגלות לזמנים המקומיים | ||
| + | * על מנת להרגיל את השעון הפנימי לזמנים מוקדמים יותר, נטול 3-0.5 מיליגרמים בזמן השינה המקומי מדי ערב עד להתרגלות לזמנים מקומיים | ||
| + | * היחשף לאור בהיר בשעות הבוקר בין השעות 18:00-12:00, המקבילות לשעות 11:00-05:00 בארצות הברית | ||
| + | * ביומיים הראשונים אחרי ההגעה, הימנע מחשיפה לאור בהיר ב-2–3 השעות הראשונות אחרי הזריחה. החל מהיום השלישי, היחשף לאור בהיר בבוקר | ||
| + | * Caffeine יגביר את תחושת העירנות בבוקר. הימנע מצריכתו אחרי שעות הצהריים כדי לא להפריע לשנת הלילה | ||
| + | |} | ||
===ביבליוגרפיה=== | ===ביבליוגרפיה=== | ||
| − | + | # [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת]] 2008, בעריכת [[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]], פרק "[[רפואת מטיילים ומניעת תחלואה בטיסה - Travel medicine and prevention of morbidity associated with flights|מניעת תחלואה בטיסה]]", ערוך על ידי ד"ר אלי רוזנברג, ד"ר יחזקאל קן. | |
| + | # Jet Lag, Robert L Sack Md. In: New England Journal of Medicine, 2010;362:440-7. | ||
| + | |||
| + | {{ייחוס|ד"ר יעל הס, מומחית ברפואת המשפחה, אשדוד, שירותי בריאות כללית}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:משפחה]] | |
| + | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:52, 14 ביוני 2021
| יעפת | ||
|---|---|---|
| Jet lag | ||
| ||
| שמות נוספים | Desynchronosis, circadian dysrhythmia | |
| ICD-10 | G47.2 | |
| ICD-9 | 307.45
780.50 327.35 |
|
| MeSH | D021081 | |
| יוצר הערך | ד"ר יעל הס | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – יעפת
עולם הטיסה משתכלל כל הזמן, ומרכיבים טכנולוגיים רבים זמינים ונוחים יותר לנוסעים מאשר בעבר. לעומת זאת, הדבר מהווה "אליה, וקוץ בה": אותם שכלולים מאפשרים גם טיסות מאד ארוכות ללא עצירה לתדלוק או חניות ביניים. כמו כן, חלק מחברות הטיסה מצמצמות את מרחב המחיה של כל נוסע על מנת לחסוך בעלויות, ובכך מגדילות את הקרבה בין הנוסעים ואת העקה (Stress). מעבר לכך, עם הזמן מתווספות טיסות ליעדים אקזוטיים יותר, מה שמעלה את הסיכון לייבא מחלות שתופצנה בטיסה.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
גורמי עקה (Stressors) בסביבת הטיסה
ניתן לחלק את גורמי העקה לשני סוגים:
- גורמי עקה סביבתיים: כוללים יעפת (Jet lag), שינויים ברומטריים, גורמים ארגונומיים, איכות ולחות האוויר לנשימה, ומחוללי מחלות מידבקות
- גורמי עקה פנימיים (Endogenic): גיל, עייפות, שתיית אלכוהול, התייבשות, תזונה בלתי מספקת או לקויה, תחלואה חריפה, מחלות רקע מסוימות, טיפול תרופתי
יעפת נגרמת מאבדן סנכרון בין מחזורי התפקוד השונים בגוף. ככלל, התופעה מתרחשת כאשר חוצים לפחות שלושה קווי אורך במהלך הטיסה, ונוחתים באזור בו השעה מוקדמת או מאוחרת בשלוש שעות לפחות לעומת מקום ההמראה. עם זאת, ישנם אנשים שיש להם רגישות לשינויים קלים יותר - כדוגמת הזזת השעון שעה קדימה או אחורה בעת המעבר לשעון קיץ או חורף.
יעפת מתבטאת בעייפות וחוסר ריכוז בשעות הערנות באתר היעד, ולהפך בשעות השינה. גם מערכות אחרות בגוף, כגון מערכת העיכול, מושפעות לרעה.
התופעה בדרך כלל מחמירה לאחר גיל 60.
למרביתנו קשה יותר לטוס מזרחה לעומת מערבה. לאחר טיסה מזרחה, נראה שהגוף מסתנכרן באופן טבעי לאחר כמות ימים השווה ל־2/3 ממספר אזורי הזמן שנחצו. לדוגמה, ההסתגלות תתרחש לאחר 5 ימים לשבים לישראל מהחוף המזרחי של ארצות הברית, הנמצא 7 קווי רוחב מישראל. לטסים מערבה, זמן הסנכרון קצר יותר, ונמשך מספר ימים השווה למחצית ממספר אזורי הזמן שנחצו.
עבור נוסעים הנוטלים תרופות בשעות קבועות, היעפת מהווה בעיה נוספת. בעיה זו מחריפה בחולי סוכרת, עקב הצורך להתאים בין שעות הפעילות והארוחות לטיפול.
גורמים התורמים להופעת יעפת
- מספר אזורי הזמן שנחצים בטיסה – רמת הסטייה במחזור יום-לילה יחסית למספר אזורי הזמן שנחצים. כמו כן, ישנה עייפות מסע בלתי ספציפית המופיעה לאחר טיסה ארוכה ומחמירה את היעפת, ללא תלות במספר אזורי הזמן שנחצים
- כיוון הטיסה – לרוב האנשים קשה יותר לטוס מזרחה מאשר מערבה, מאחר שהשעון הפנימי ממושך יותר מ-24 שעות באופן טיפוסי, ולכן קל יותר להאריך את היום מאשר לקצר אותו. לעומת זאת, אצל חלק מהאנשים, בעיקר "טיפוסי בוקר" שהשעון הפנימי שלהם ככל הנראה קצר מ-24 שעות, דווקא הנסיעה מזרחה תהיה קלה יותר
- אבדן שעות שינה - ככל הנראה אין מנוס מאובדן שעות שינה, בעיקר בטיסות לילה. טיסה במחלקת עסקים או מחלקה ראשונה עשויה להקל על כך. ניתן להשלים מחסור בשינה באמצעות שינה בעת ההגעה ליעד, אך תסמיני היעפת יוותרו עד לאיזון השעון הפנימי
- חשיפה לאור טבעי ביעד - הגורם החשוב ביותר לאיזון השעון הפנימי. משתנה לפי המיקום, התקופה של השנה ופעילות הנוסע. חשיפה לאור חזק בשלב ה"לא נכון" של השעון הפנימי עלול דווקא להפריע לאיזונו המחודש
- גיל - קיימים הבדלים ביכולתם של אנשים שונים לסבול שינויים בפאזות הזמן, אך באופן כללי הסיבולת לשינויים אלו יורדת עם הגיל
קליניקה
טיפול
המלצות להפחתת יעפת ועייפות בעקבות טיסה
| שלב | אסטרטגיה | טיסה לכיוון מערב | טיסה לכיוון מזרח |
|---|---|---|---|
| לפני הטיסה |
|
|
|
| בזמן הטיסה |
|
|
|
| בהגעה ליעד |
|
|
ביבליוגרפיה
- המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת 2008, בעריכת פרופ' חוה טבנקין, פרק "מניעת תחלואה בטיסה", ערוך על ידי ד"ר אלי רוזנברג, ד"ר יחזקאל קן.
- Jet Lag, Robert L Sack Md. In: New England Journal of Medicine, 2010;362:440-7.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יעל הס, מומחית ברפואת המשפחה, אשדוד, שירותי בריאות כללית