כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אדנוקרצינומה של המעי הדק - היבטים כירורגיים - Small bowel adenocarcinoma - surgical aspects"
(←ראו גם) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתמעי.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתמעי.jpg|מרכז]] | ||
| − | {{ | + | {{Sub Chapter |
| − | + | |Book=עקרונות בכירורגיה | |
| + | |Chapter number=4 | ||
| + | |Sub Chapter number=19 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|גידולי מעי דק}} | |
'''האדנוקרצינומה של המעי הדק''' מופיעה ב-50% מכלל השאתות הממאירות של המעי הדק. השאת שכיחה פי 2 בגברים. הגיל הממוצע בזמן האבחנה הוא 50 שנה. האדנוקרצינומה שכיחה יותר בתריסריון ובגיגיונום. בכמחצית החולים הלוקים בשאת בתריסריון ניכרת מעורבות של הפפילה על-שם ואטר. | '''האדנוקרצינומה של המעי הדק''' מופיעה ב-50% מכלל השאתות הממאירות של המעי הדק. השאת שכיחה פי 2 בגברים. הגיל הממוצע בזמן האבחנה הוא 50 שנה. האדנוקרצינומה שכיחה יותר בתריסריון ובגיגיונום. בכמחצית החולים הלוקים בשאת בתריסריון ניכרת מעורבות של הפפילה על-שם ואטר. | ||
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
| + | בלוקים בשאת במעי הדק שכיחים [[שלשולים]] ריריים, [[חסימת מעיים]] ו[[אנמיה]], לעתים מלווים ב[[שיחרה]] (Melena). [[כאבי בטן]] עוויתיים, [[חולשה]] ולעתים דימום מסיבי ממערכת העיכול ייתכנו אף הם. התפתחות הסימנים היא הדרגתית, ולכן החולים מתלוננים על הפרעות חודשים לפני האבחנה. | ||
| − | + | בחולים הלוקים בשאת בתריסריון, [[צהבת]] חסימתית לסירוגין אופיינית. | |
| − | |||
| − | בחולים הלוקים בשאת בתריסריון, צהבת חסימתית לסירוגין אופיינית. | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | + | הטיפול בשאתות ממאירות של המעי הדק הוא כריתות של המעי הכוללות את המזו ובלוטות הלימפה שבו. ברוב החולים המחלה מפושטת בזמן הניתוח, ולכן רוב הכריתות הן לשם הקלה. הכריתות המקלות מטרתן היא מניעת סיבוכים, כגון חסימות מעיים, דימומים והתנקבויות. בחולים שבהם הכריתה אינה אפשרית, ניתן לבצע מעקף של הקטע הנגוע על-ידי השקה של מעי דק למעי דק (-Entero enterostomy), או השקה של הקטע שלפני הקטע הנגוע לכרכשת (Enterotransversostomy). | |
| − | הטיפול בשאתות ממאירות של המעי הדק הוא כריתות של המעי הכוללות את המזו ובלוטות הלימפה שבו. ברוב החולים המחלה מפושטת בזמן הניתוח, ולכן רוב הכריתות הן לשם הקלה. הכריתות המקלות מטרתן היא מניעת סיבוכים, כגון חסימות | ||
הפרוגנוזה בחולים אלה אינה טובה ופחות מ-20% מהם יחיו 5 שנים לאחר האבחנה. | הפרוגנוזה בחולים אלה אינה טובה ופחות מ-20% מהם יחיו 5 שנים לאחר האבחנה. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| + | * לנושא הקודם [[טיפואיד - היבטים כירורגיים - Typhoid - surgical aspects]] | ||
| + | * לנושא הבא: [[לימפומה של המעי הדק - Small bowel lymphoma]] | ||
| − | * | + | * [[כירורגיה של המעי הדק|לתוכן העניינים של הפרק]] |
| − | * | + | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] |
| − | + | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון]] | |
| − | * [[כירורגיה של | ||
* לפרק הבא: [[כירורגיה של התוספתן]] | * לפרק הבא: [[כירורגיה של התוספתן]] | ||
| − | |||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | [[קטגוריה: אונקולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה: גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:56, 30 ביולי 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של המעי הדק | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – גידולי מעי דק
האדנוקרצינומה של המעי הדק מופיעה ב-50% מכלל השאתות הממאירות של המעי הדק. השאת שכיחה פי 2 בגברים. הגיל הממוצע בזמן האבחנה הוא 50 שנה. האדנוקרצינומה שכיחה יותר בתריסריון ובגיגיונום. בכמחצית החולים הלוקים בשאת בתריסריון ניכרת מעורבות של הפפילה על-שם ואטר.
תסמינים קליניים
בלוקים בשאת במעי הדק שכיחים שלשולים ריריים, חסימת מעיים ואנמיה, לעתים מלווים בשיחרה (Melena). כאבי בטן עוויתיים, חולשה ולעתים דימום מסיבי ממערכת העיכול ייתכנו אף הם. התפתחות הסימנים היא הדרגתית, ולכן החולים מתלוננים על הפרעות חודשים לפני האבחנה.
בחולים הלוקים בשאת בתריסריון, צהבת חסימתית לסירוגין אופיינית.
טיפול
הטיפול בשאתות ממאירות של המעי הדק הוא כריתות של המעי הכוללות את המזו ובלוטות הלימפה שבו. ברוב החולים המחלה מפושטת בזמן הניתוח, ולכן רוב הכריתות הן לשם הקלה. הכריתות המקלות מטרתן היא מניעת סיבוכים, כגון חסימות מעיים, דימומים והתנקבויות. בחולים שבהם הכריתה אינה אפשרית, ניתן לבצע מעקף של הקטע הנגוע על-ידי השקה של מעי דק למעי דק (-Entero enterostomy), או השקה של הקטע שלפני הקטע הנגוע לכרכשת (Enterotransversostomy).
הפרוגנוזה בחולים אלה אינה טובה ופחות מ-20% מהם יחיו 5 שנים לאחר האבחנה.
ראו גם
- לנושא הקודם טיפואיד - היבטים כירורגיים - Typhoid - surgical aspects
- לנושא הבא: לימפומה של המעי הדק - Small bowel lymphoma
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הקיבה והתריסריון
- לפרק הבא: כירורגיה של התוספתן
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא