כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית"
מתוך ויקירפואה
(יצירת דף עם התוכן "==כותרת== הנתיות קליניות לטיפול בילד הבריא חלק א: טרום לידה עד גיל 6 נכתב על ידי: ד"ר דינה רח...") |
|||
| (192 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | = | + | {{ערך בבדיקה}} |
| − | + | {{הנחיה קלינית | |
| − | לטיפול בילד הבריא | + | |שם ההנחיה=הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק א: טרום לידה עד גיל 6 |
| − | חלק א: טרום לידה עד גיל 6 | + | |תמונה=Baby beim füttern.JPG |
| − | + | |כיתוב תמונה= | |
| − | ד"ר דינה רחל צימרמן | + | |הוועדה המקצועית=[[האיגוד הישראלי לרפואת ילדים]], [[איגוד רופאי המשפחה בישראל]] |
| − | פרופ' יעקב אורקין | + | |עריכה=ד"ר דינה רחל צימרמן{{ש}}פרופ' יעקב אורקין{{ש}}ד"ר חוה גדסי{{ש}}ד"ר אלינה זלוטניקוב{{ש}}ד"ר מנואל כץ{{ש}}ד"ר עודד מטס{{ש}}ד"ר ליזה רובין |
| − | ד"ר חוה גדסי | + | |תחום= |
| − | ד"ר אלינה זלוטניקוב | + | |קישור=[https://cdn.doctorsonly.co.il/2018/11/הנחיות-קליניות-לטיפול-בילד-הבריא-.pdf באתר doctorsonly] |
| − | ד"ר מנואל כץ | + | |תאריך פרסום=מרץ 2019{{ש}}נספח ז' התווסף באפריל 2020 |
| − | ד"ר עודד מטס | + | }} |
| − | ד"ר ליזה רובין | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | מרץ | ||
| − | |||
==ועדת הכתיבה== | ==ועדת הכתיבה== | ||
| − | ד"ר דינה רחל צימרמן MD MPH ( | + | *ד"ר דינה רחל צימרמן MD MPH (יו"ר) - רופאה אחראית אם - ילד מחוז ירושלים |
| − | ד"ר חוה גדסי MD - עמותת גושן | + | *פרופסור יעקב אורקין MD MPH - חברה ישראלית לרפואת ילדים אמבולטורית (חיפ"א) |
| − | ד"ר אלינה זלוטניקוב MD - איגוד רופאי המשפחה בישראל | + | *ד"ר חוה גדסי MD - עמותת גושן |
| − | ד"ר מנואל כץ MD MPH - עמותת גושן ד"ר עודד מטס MD - איגוד רופאי המשפחה בישראל ד"ר ליזה רובין MD MPH - רופאת אם - ילד ארצי משרד הבריאות | + | *ד"ר אלינה זלוטניקוב MD - איגוד רופאי המשפחה בישראל |
| − | + | *ד"ר מנואל כץ MD MPH - עמותת גושן | |
| − | + | *ד"ר עודד מטס MD - איגוד רופאי המשפחה בישראל | |
| + | *ד"ר ליזה רובין MD MPH - רופאת אם - ילד ארצי משרד הבריאות | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| − | טיפול בילד הבריא | + | ===טיפול בילד הבריא=== |
| − | שמירה על הבריאות מהווה חלק חשוב ברפואה הראשונית. הדבר חשוב עוד יותר בילדים, משום שלבריאות בתחילת החיים, עשויות להיות השלכות לכל החיים. אי-לכך, קיימת חשיבות לטיפול בילד הבריא (WELL CHILD CARE). | + | שמירה על הבריאות מהווה חלק חשוב ברפואה הראשונית. הדבר חשוב עוד יותר בילדים, משום שלבריאות בתחילת החיים, עשויות להיות השלכות לכל החיים. אי-לכך, קיימת חשיבות לטיפול בילד הבריא (WELL CHILD CARE). הטיפול ניתן באופן שונה מסביב לעולם{{הערה|שם=הערה1|Kuo AA et al. Rethinking well-child care in the United States: an international comparison. Pediatrics 2006 ;118:1692-702}}{{הערה|שם=הערה2|Wieske RC et al. Preventive youth health care in 11 European countries: an exploratory analysis. International Journal of Public Health 2012;57:637- 641}} וכן, יש הבדלים מסוימים בדגשים בין מדינות המתבטאים בבחירת השם כגון ניטור בריאות בילדים (CHILD HEALTH SURVEILLANCE), קידום בריאות בילדים (HEALTH PROMOTION){{כ}}{{הערה|שם=הערה3|M Blair, D Hall From health surveillance to health promotion: the changing focus in preventive children's services. Arch Dis Child 2006; 91: 730-735.}}, טיפול רפואי בצעירים (YOUTH HEALTH CARE) וכן, רפואה מונעת בילדים (PEDIATRIC PREVENTATIVE MEDICINE). |
| − | בישראל, חלק מהטיפול כבר ניתן באופן מוסדר, אך זה נעשה על | + | |
| − | הכנת ההנחיות התבססה על בדיקת ההנחיות | + | בישראל, חלק מהטיפול כבר ניתן באופן מוסדר, אך זה נעשה על ידי מטפלים שונים (רופאים ואחיות, וגורמים שונים, כמו קופות חולים, תחנות טיפות חלב ומערכת החינוך). מטרת הנחיות אלו היא ליצור מסמך אחד המקבץ המלצות אחידות, מבוססות ראיות ככל הניתן. תקוותינו היא שפרסום הנחיות אלו יקל על המטפלים המעוניינים לדעת כיצד להעניק טיפול מניעתי מיטבי לילדים, וגם עבור הורים החפצים בקבלת טיפול מיטבי לילדיהם. |
| − | + | ||
| − | + | הכנת ההנחיות התבססה על בדיקת ההנחיות בארצות הברית{{הערה|שם=הערה4|[https://brightfutures.aap.org/Pages/default.aspx Bright Futures]}}, קנדה{{הערה|שם=הערה5|[http://www.rourkebabyrecord.ca Rourke Baby Record]}}, ואוסטרליה{{הערה|שם=הערה6|[https://www.education.vic.gov.au/Documents/childhood/professionals/health/mchkasframework.pdf Maternal and Child Health Service: Key Ages and Stages Framework]}}, תוך התאמתן למציאות בישראל, וכן, על עיון מעמיק בכלל החוזרים, הנהלים והתדריכים של משרד הבריאות, נכון לזמן כתיבת המסמך. להנחיות אלה, יהיה צורך בעדכון תקופתי לפי התקדמות המדע. | |
| − | + | ||
| − | + | ההנחיות בגילאים אלו משקפות עבודות צוות בין רופאים ואחיות בריאות הציבור - הן במסגרת טיפות חלב והן במסגרת קופות החולים. הטיפול מתואר כביקור בהתאם לגיל כאשר בחלקם ביקורי אחיות ובחלקם ביקורי רופאים (ראו טבלה). יש מקום לבחון בהמשך את החלוקה המיטבית בין רופאים לאחיות (ייתכנו מספר מודלים מוצלחים) וכן, שילוב מקצועות נוספים. אולם, בשלב זה מטרת מסמך זה היא לקבוע את תוכן הביקורים, ללא תלות בנותן השירות. לא תמיד יש זמן לשוחח על כל הנושאים בפגישה הנערכת פנים מול פנים ולכן, יש לשים דגש על נושאים המעסיקים את ההורים. יש מקום להשלמה על ידי מקורות מידע קיימים כגון חומר קריאה ואמצעי מדיה נוספים. | |
| − | + | ||
| − | + | ===תיאור כללי של ביקור רופא לטיפול בילד הבריא=== | |
| − | + | *רצוי להזמין שאלות מההורים ולשאול אם יש להם דאגות מסוימות, או נושאים עליהם הם מעוניינים לדון/לשוחח | |
| − | + | *עיון ב[[רשומה רפואית|רשומה הרפואית]] של הילד | |
| − | + | :*פרטים על הביקורים הקודמים / אבחנות | |
| − | + | :*גדילה - אורך, משקל, היקף ראש | |
| − | + | :*התפתחות: עיון בהערכות ההתפתחות שהאחות ביצעה. אם היו מטלות אותן התינוק "לא עבר" ניתן לעדכן ולבצע לפי הגיל | |
| − | + | :*התנהגות - שאלות הנוגעות להתנהגות תואמת גיל, באיזו מידה ההורים מתמודדים עם ההתנהגויות המאתגרות, ומתן הדרכה בהתאם לצורך. הביקור מהווה הזדמנות לתצפית (אם כי קצרה) של קשר הורה-ילד | |
| − | + | :*[[חיסונים]], כולל בירור הסיבות לאי-מתן או עיכוב במתן החיסונים, תוך הסבר ועידוד להשלמה | |
| − | + | :*[[תזונה]] - קבלת פרטים על הרכב התזונה של התינוק/פעוט והרגלי הארוחות במשפחה | |
| − | + | *בירור היענות לביצוע המלצות תואמות גיל (דוגמה: [[ויטמין D]], [[ברזל]]) | |
| − | נושאים בטיפול בילד הבריא | + | *בדיקה גופנית כוללת עם דגש על נושאים תואמי גיל |
| + | *הסבר להורים על הממצאים כולל הרגעה (REASSURANCE), מעקב או הפנייה בהתאם לצורך. יש חשיבות למתן הסבר על המרחב של טווח הנורמה בגדילה והתפתחות של ילדים | ||
| + | *הדרכה לעתיד (ANTICIPATORY GUIDANCE) מותאמת לשאלות ההורים והגיל | ||
| + | *לקראת סוף הביקור, יש לשוב ליזום ולהזמין שאלות מההורים, לתת תשובות מתאימות | ||
| + | *יש לוודא, שנקבע תור למעקב והבנה של ההורים לגבי הפניות להערכת אחרים אם יש | ||
| + | |||
| + | ===נושאים בטיפול בילד הבריא=== | ||
הדגש בטיפול בילד הבריא הוא סביב מספר נושאים. את הספרות המצדיקה שימת דגש על נושאים אלו ניתן למצוא בנספח אי. | הדגש בטיפול בילד הבריא הוא סביב מספר נושאים. את הספרות המצדיקה שימת דגש על נושאים אלו ניתן למצוא בנספח אי. | ||
| − | התמודדות המשפחה | + | |
| − | דאגות ההורים | + | ====התמודדות המשפחה==== |
| − | בניית סביבה תומכת ומניעת אלימות איתור דיכאון הורים והפנייה לטיפול פיתוח כישורי הורות התמודדות עם מחלות שכיחות | + | *דאגות ההורים |
| − | התפתחות הילד | + | *בניית סביבה תומכת ומניעת אלימות |
| − | התפתחות פיזית (גדילה) התפתחות נוירו-קוגניטית (מוטורית ושפתית) התפתחות חברתית התפתחות רגשית | + | * איתור דיכאון הורים והפנייה לטיפול |
| − | בניית סביבה תומכת ומעודדת התפתחות מיטבית התפתחות החושים | + | * פיתוח כישורי הורות |
| − | אורח חיים בריא | + | *התמודדות עם מחלות שכיחות |
| − | תזונה | + | |
| − | בריאות השן מניעת מחלות | + | ====התפתחות הילד==== |
| − | בטיחות | + | *התפתחות פיזית (גדילה) |
| − | מניעת תאונות בית בטיחות בדרכים התמודדות עם מצבי חירום | + | *התפתחות נוירו-קוגניטית (מוטורית ושפתית) |
| − | נבחרו חמישה עשר גילאים של הערכה. הטיפול בילד הבריא אמור להתחיל עוד בטרם ההתעברות. | + | *התפתחות חברתית |
| + | *התפתחות רגשית | ||
| + | *בניית סביבה תומכת ומעודדת | ||
| + | *התפתחות מיטבית | ||
| + | *התפתחות החושים | ||
| + | |||
| + | ====אורח חיים בריא==== | ||
| + | *תזונה | ||
| + | *בריאות השן | ||
| + | *מניעת מחלות מידבקות | ||
| + | *מניעת חשיפה לעישון{{הערה|שם=הערה7|Farber JH et al. Protecting Children From Tobacco, Nicotine, and Tobacco Smoke. Pediatrics 2015;136: e1439-e1467}} | ||
| + | |||
| + | ====בטיחות==== | ||
| + | *מניעת תאונות בית | ||
| + | *בטיחות בדרכים | ||
| + | *התמודדות עם מצבי חירום | ||
| + | |||
| + | נבחרו חמישה עשר גילאים של הערכה. הטיפול בילד הבריא אמור להתחיל עוד בטרם ההתעברות{{הערה|שם=הערה8| Sarah Jane Schwarzenberg, Michael K. Georgieff, AAP Committee on Nutrtion. Advocacy for Improving Nutrition in the First 1000 Days to Support Childhood Development and Adult Health. PEDIATRICS 2018;141;e20173716 }}. בהמלצות ישנם שני ביקורים של האם ההרה אצל הרופא טרם הלידה. לאור ההתעניינות הבינלאומית בתנאי סביבה אופטימליים להתפתחות המוח במהלך ההיריון ובשנתיים הראשונות של החיים, הביקורים במסמך זה מחולקים ל "1000־ הימים הראשונים"{{הערה|שם=הערה9|Anthony Lake [https://blogs.unicef.org/blog/first-1000-days-singular-opportunity The first 1,000 days: a singular window of opportunity] unicef}} ו "ילדות מוקדמת". | ||
| + | |||
סיכום ההמלצות מובא בטבלה בסוף ההנחיות. ההנחיות שיוצגו כעת, מתייחסות לכלל האוכלוסייה ולמצבים הדורשים סקר אוניברסלי (UNIVERSAL SCREENING). | סיכום ההמלצות מובא בטבלה בסוף ההנחיות. ההנחיות שיוצגו כעת, מתייחסות לכלל האוכלוסייה ולמצבים הדורשים סקר אוניברסלי (UNIVERSAL SCREENING). | ||
| − | קיימות אוכלוסיות בסיכון מיוחד כגון, פגים | + | |
| − | הערות כלליות: מקובל, שחלק מהביקורים יתקיימו אצל רופא בטיפת חלב וחלק אצל רופא הקופה - העיקר, שהם מתקיימים. עד גיל 6, חלק ניכר מן המעקב הוא במסגרת טיפת חלב ונעשה על | + | קיימות אוכלוסיות בסיכון מיוחד כגון, פגים{{הערה|שם=הערה12|[[המעקב והטיפול בילודים מורכבים ובפגים עם שחרורם מאשפוז לקהילה - חוזר משרד הבריאות - Guidelines for the care of complex neonates and preterm infants following hospital discharge]]}} וילדים בעלי מצבי בריאות מורכבים או משפחות עם אתגרים פסיכוסוציאליים הדורשים מעקב צמוד יותר (TARGETED FOLLOW UP AND PROGRESSIVE SERVICES) שלא מופיעים בגרסה זו של ההנחיות. |
| + | |||
| + | '''הערות כלליות''': מקובל, שחלק מהביקורים יתקיימו אצל רופא בטיפת חלב וחלק אצל רופא הקופה - העיקר, שהם מתקיימים. עד גיל 6, חלק ניכר מן המעקב הוא במסגרת טיפת חלב ונעשה על ידי אחיות בריאות הציבור. לתיקשורת בין מטפלים ישנה חשיבות, זאת, על-מנת שיהיה רצף טיפולי. עד להשלמת בנייתה של מערכת ממוחשבת להעברת מידע בין הגורמים, על כל מטפל לתת סיכום של הביקור להורים על-מנת שיעבירו למטפל הבא. ההדרכה המומלצת יכולה להתבצע בדרכים שונות או בשילוב ביניהן (לדוגמה: הדרכה בעל-פה, דרך אתרי אינטרנט או בעזרת חומר כתוב, הפנייה למקורות מידע אינטרנטיים אמינים, מתן חומר כתוב מודפס ועוד). יש לבחון באופן מושכל את הצורך של כל משפחה במידע ולבחור באופן פרטני את כמות המידע ודרך ההעברה המתאימות לכל נושא ולכל משפחה. | ||
| + | |||
בנספח ב' מובאים הקישורים למקורות מידע מתאימים מתוך האתר "איך גדלת" של עמותת גושן. קישורים לחוזרים, תדריכים ונהלים של משרד הבריאות מובאים בהערות שוליים בגוף המסמך. | בנספח ב' מובאים הקישורים למקורות מידע מתאימים מתוך האתר "איך גדלת" של עמותת גושן. קישורים לחוזרים, תדריכים ונהלים של משרד הבריאות מובאים בהערות שוליים בגוף המסמך. | ||
| − | האחריות לביצוע המעקב | + | |
| − | 1000 הימים הראשונים | + | האחריות לביצוע המעקב היא משותפת להורים ולרופא המטפל כאחד. פרטים שלא הושלמו בביקור קודם יש להשלים בביקור הבא אם עדיין רלוונטיים. |
| − | טרום | + | |
| − | טיפול טרום היריון המתבצע על | + | ==1000 הימים הראשונים== |
| − | טרום לידה | + | ===טרום היריון=== |
| − | מומלץ, לבצע מפגש עם רופא ילדים (או רופא משפחה המטפל בילדים) בנוסף למעקב במסגרת רפואת נשים בשליש האחרון | + | טיפול טרום היריון המתבצע על ידי רופא נשים או רופא משפחה המטפל בנשים, מיועד להביא את האישה להיריון תוך מצב בריאות מיטבית ותוך מודעות לדרכים העומדות לרשותה ובן זוגה להיטיב את בריאותה ובריאות ילדה לעתיד. הנושאים הכלולים בביקור זה, כוללים השלמת מצב חיסוני נגד מחלות אחדות, בירור מצב תזונתי ונקיטת אמצעים לשפרם, הפנייה לבדיקות סקר גנטיות מותאמות לבני הזוג, הפנייה לייעוץ גנטי במקרה הצורך, הערכת סיכונים סביבתיים אפשריים ומיגורם (נספח ג'). לא מדובר בהכרח בביקור אחד, וניתן לפרוס נושאים אלו על פני מספר ביקורים, תוך הפנייה למקורות מידע אינטרנטיים ומודפסים נוספים{{הערה|שם=הערה13|Johnson K, Posner SF, Biermann J, et al.; CDC/ATSDR Preconception Care Work Group. Select Panel on Preconception Care. Recommendations to improve preconception health and health care -United States. MMWR Recomm Rep. 2006;55(RR-6):1–23.}}{{הערה|שם=הערה14|Farahi N, Zolotor A. Recommendations for Preconception Counseling and Care. Am Fam Physician. 2013;88:499-506}}, קידום תנאים אופטימליים ברמה ההורית-משפחתית וכן, ברמה המטבולית והתנהגותית העשויים לסייע במניעת תחלואה, הפרעות התפתחותיות ועומס משמעותי על שירותי בריאות. |
| − | נושא נוסף אליו תינתן התייחסות הוא ההכנה להנקה | + | |
| − | נושאים חשובים נוספים לדיון בביקור זה: | + | ===טרום לידה=== |
| − | + | מומלץ, לבצע מפגש עם רופא ילדים (או רופא משפחה המטפל בילדים) בנוסף למעקב במסגרת רפואת נשים בשליש האחרון להיריון{{הערה|שם=הערה15| Yogman M, Lavin A, Cohen G. The Prenatal Visit. Pediatrics 2018;142:e20181218}}. מטרת ביקור זה היא לסייע להורים לאמוד קשיים צפויים לקראת לידת התינוק, להעריך תמיכה חברתית ולהשיב על חששות ההורים ולהכירם עם מערך/ נותני השירותים העומד לרשותם לאחר לידת התינוק. אי-לכך, דגש יינתן לנושאים כמו מצבה הסוציו-אקונומי של המשפחה עם יידוע/הפנייה לסיוע במקרה הצורך, וכן למצבם הבריאותי של ההורים. ישנה חשיבות להתחסנות האם נגד שעלת והתחסנות שני ההורים נגד שפעת בחודשי החורף. זוהי גם הזדמנות לדבר על תוכנית החיסונים לילדים, כולל התייחסות לחיסון וטיפול ביילוד במהלך השהות בבית-החולים (כולל חשיבות של מתן ויטמין K וסקר יילודים). תוך מתן מענה לשאלות או חששות של ההורים בנידון. | |
| − | + | ||
| − | + | נושא נוסף אליו תינתן התייחסות הוא ההכנה להנקה{{הערה|שם=הערה17|[[תפקיד הרופא בעידוד ותמיכה בהנקה וטיפול באם המניקה ובתינוקה - הנחיה קלינית]]}} ובירור הבסיס לאי-הנקה מתוכננת אם קיים. זאת, על-מנת לראות אם מדובר בבחירה מודעת, או במידע מוטעה שניתן להשפיע עליו. | |
| − | ביומיים הראשונים לאחר לידה | + | |
| − | במהלך האשפוז, ניתנת בבית החולים הדרכה על | + | ;נושאים חשובים נוספים לדיון בביקור זה: |
| − | דגשים באנמנזה | + | *בטיחות הבית והרכב |
| + | *הסבר אודות הטיפול ביילוד במהלך האשפוז ולאחר הלידה, כולל מתן מידע על חיסונים, בדיקות סקר, וכן, קיום הנהלים של עשרה צעדים להנקה מוצלחת{{הערה|שם=הערה14}} | ||
| + | *מרכיבים של הורות חיובית בסיסית | ||
| + | |||
| + | ===ביומיים הראשונים לאחר לידה=== | ||
| + | במהלך האשפוז, ניתנת בבית החולים הדרכה על ידי אנשי צוות שונים, הנוגעת לטיפול הראשוני בתינוק, וכן, בהיבטים הנוגעים לחזרה הביתה והתחלת הטיפול בקהילה. | ||
| + | |||
| + | ;דגשים באנמנזה: | ||
לקיחת אנמנזה אישית ומשפחתית, על-מנת לבחון אם התינוק נמצא בקבוצת סיכון הדורשת מעקב מיוחד. | לקיחת אנמנזה אישית ומשפחתית, על-מנת לבחון אם התינוק נמצא בקבוצת סיכון הדורשת מעקב מיוחד. | ||
| − | דגשים בבדיקה גופנית | + | |
| − | מדדים (משקל לידה, משקל שחרור ואורך והיקף ראש המהווים בסיס למדידות המשך) עיניים: החזר אור אדום לב | + | ;דגשים בבדיקה גופנית: |
| − | ריאות | + | מדדים (משקל לידה, משקל שחרור ואורך והיקף ראש המהווים בסיס למדידות המשך) |
| − | בטן | + | *עיניים: החזר אור אדום |
| − | מפשעות כולל דפקים פמוראליים איברי מין | + | *לב |
| − | עור כולל פריחות וצבע מרפס | + | *ריאות |
| − | בדיקת טונוס וקיומה של תנועתיות סימטרית מפרקי האגן | + | *בטן |
| − | חיסונים | + | *מפשעות כולל דפקים פמוראליים |
| + | *איברי מין | ||
| + | *עור כולל פריחות וצבע | ||
| + | *מרפס | ||
| + | *בדיקת טונוס וקיומה של תנועתיות סימטרית | ||
| + | *מפרקי האגן | ||
| + | |||
| + | ;חיסונים: | ||
צהבת B | צהבת B | ||
| − | פעילויות מניעה אחרות | + | |
| − | זריקת ויטמין K | + | ;פעילויות מניעה אחרות: |
| − | טיפות אנטיביוטיות לעיניים | + | *זריקת ויטמין K |
| − | בדיקות סקר | + | *טיפות אנטיביוטיות לעיניים |
| − | סקר מטבולי סקר שמיעה | + | |
| − | הדרכה | + | ;בדיקות סקר: |
| − | התמודדות המשפחה | + | *סקר מטבולי |
| − | הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו בקשת עזרה במידת הצורך סימנים הדורשים פניה לטיפול או הערכת רופא | + | *סקר שמיעה |
| − | אורח חיים בריא | + | |
| − | תמיכה בהנקה שמירת חום גוף התינוק מתן תוסף ויטמין | + | ;הדרכה: |
| + | התמודדות המשפחה: | ||
| + | *הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו | ||
| + | *בקשת עזרה במידת הצורך | ||
| + | *סימנים הדורשים פניה לטיפול או הערכת רופא | ||
| + | |||
| + | אורח חיים בריא: | ||
| + | *תמיכה בהנקה | ||
| + | *שמירת חום גוף התינוק | ||
| + | *מתן תוסף ויטמין D | ||
| + | |||
בטיחות | בטיחות | ||
| − | בטיחות הבית והרכב שינה בטוחה | + | *בטיחות הבית והרכב |
| − | ביקור גיל 5 ימים | + | *שינה בטוחה |
| − | מטרת הביקור היא לדאוג למעבר תקין מהמערך האשפוזי (במרבית המקרים) למערך הקהילתי, תוך הסתגלות של המשפחה לתינוק החדש. ישנה חשיבות להערכת ההאכלה והתערבות במידת הצורך, וכן, מעקב אחר התפתחות צהבת. בביקור זה חשוב לעיין במכתב השחרור. | + | |
| − | דגשים באנמנזה | + | ===ביקור גיל 5 ימים=== |
| − | היכרות עם המשפחה כולל בריאות ההורים ובעיות בריאות והתפתחות של אחים, מהלך וגורל היריונות קודמים. מחלות גנטיות במשפחה מהלך ההיריון והלידה | + | מטרת הביקור היא לדאוג למעבר תקין מהמערך האשפוזי (במרבית המקרים) למערך הקהילתי, תוך הסתגלות של המשפחה לתינוק החדש. ישנה חשיבות להערכת ההאכלה והתערבות במידת הצורך, וכן, מעקב אחר התפתחות צהבת. |
| − | תזונת התינוק בדגש על ביסוס ושימור ההנקה וידוא עשיית בדיקת סקר מטבולי ותוצאותיו וידוא עשיית בדיקת סקר שמיעה ותוצאותיו וידוא קבלת ויטמין D | + | |
| − | וידוא קבלת ויטמין K בזריקה . | + | בביקור זה חשוב לעיין במכתב השחרור. |
| − | דגשים בבדיקה גופנית | + | |
| − | מראה כללי וצבע עור שקילה | + | ;דגשים באנמנזה: |
| − | הדרכה | + | *היכרות עם המשפחה כולל בריאות ההורים ובעיות בריאות והתפתחות של אחים, מהלך וגורל היריונות קודמים. מחלות גנטיות במשפחה |
| − | התמודדות המשפחה | + | *מהלך ההיריון והלידה |
| − | הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו בקשת עזרה מהמשפחה / חברים בהתמודדות, במידת הצורך זיהוי סימני מחלה בתינוקות | + | *תזונת התינוק בדגש על ביסוס ושימור ההנקה |
| − | שכיבה על הבטן בעירנות דיבור עם התינוק | + | *וידוא עשיית בדיקת סקר מטבולי ותוצאותיו |
| − | אורח חיים בריא | + | *וידוא עשיית בדיקת סקר שמיעה ותוצאותיו |
| − | חשיבות המשך ההנקה ותמיכה בהנקה הסבר/הדרכה בנושא | + | *וידוא קבלת ויטמין D |
| − | בטיחות | + | *וידוא קבלת ויטמין K בזריקה. אם ניתן דרך הפה, יש לדאוג להשלמת המנות (נספח ד') |
| − | בטיחות הבית והרכב שינה בטוחה | + | |
| − | ביקור עד גיל שבועיים | + | ;דגשים בבדיקה גופנית: |
| − | ( | + | *מראה כללי וצבע עור |
| − | מטרת הביקור בגיל זה | + | *שקילה |
| − | דגשים באנמנזיה | + | |
| − | מהלך ההיריון והלידה הזנת התינוק | + | ;הדרכה: |
| − | איתור קשיים בהנקה ומתן הדרכה/ | + | התמודדות המשפחה: |
| − | הדרכה | + | *הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו |
| − | התמודדות המשפחה | + | *בקשת עזרה מהמשפחה / חברים בהתמודדות, במידת הצורך |
| − | הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות ודרכי התמודדות בקשת עזרה מהמשפחה / חברים בהתמודדות, במידת הצורך | + | *זיהוי סימני מחלה בתינוקות |
| − | שכיבה על הבטן בעירנות | + | |
| − | חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה | + | התפתחות: |
| − | אורח חיים בריא | + | *שכיבה על הבטן בעירנות |
| − | חשיבות המשך ההנקה והתמיכה בהנקה שמירת חום הגוף של התינוק ומתן תוסף ויטמין D הסבר/הדרכה בנושא | + | *דיבור עם התינוק |
| − | בטיחות | + | |
| − | בטיחות הבית והרכב שינה בטוחה | + | אורח חיים בריא: |
| − | הפניית ההורים לקורס בסיסי בעזרה ראשונה | + | *חשיבות המשך ההנקה ותמיכה בהנקה |
| − | ביקור גיל חודש | + | *הסבר/הדרכה בנושא תוכנית החיסונים |
| − | דגשים באנמנזה | + | *שמירת חום גוף התינוק, מתן תוסף ויטמין D |
| − | התמודדות המשפחה ותמיכה בהורים כולל איתור גורמי סיכון במשפחה וחשש לאלימות מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה | + | *שטיפת ידיים לפני כל טיפול ומגע בתינוק |
| − | דגשים בבדיקה גופנית | + | *מניעת חשיפה לעישון |
| − | גדילה (משקל, אורך והיקף הראש) | + | |
| − | חיסונים | + | בטיחות: |
| − | צהבת B | + | *בטיחות הבית והרכב |
| − | בדיקות סקר | + | *שינה בטוחה |
| − | Edinburgh | + | |
| − | הדרכה | + | ===ביקור עד גיל שבועיים (אם הביקור של גיל 5 ימים לא התרחש בטיפת חלב)=== |
| − | התמודדות המשפחה | + | מטרת הביקור בגיל זה היא בעיקר, מעבר למערך טיפת חלב ופתיחת תיק בטיפת חלב, הכולל אנמנזה משפחתית, לידתית ותזונתית. במידה, והילד כבר נבדק בגיל 5 ימים והכל התקדם כשורה, ייתכן, שלא יהיה צורך לעבור על כל הנושאים הרשומים מטה. |
| − | הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות | + | |
| − | סביבה מתאימה לגריית התינוק לעידוד התפתחותו שכיבה על הבטן בעירנות | + | ;דגשים באנמנזיה: |
| − | חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה (נספח ה') | + | *מהלך ההיריון והלידה |
| − | אורח חיים בריא | + | *הזנת התינוק |
| − | חשיבות המשך ההנקה והתמיכה בהנקה מתן תוסף ויטמין D הסבר/הדרכה בנושא | + | *איתור קשיים בהנקה ומתן הדרכה/ייעוץ |
| − | בטיחות | + | *אם ניזון מתמ"ל, בטיחות ההכנה ודרכי המתן |
| − | בטיחות הבית והרכב שינה בטוחה | + | *התמודדות המשפחה ותמיכה בהורים |
| − | ביקור גיל חודשיים | + | *מצב רגשי ונפשי של ההורים |
| + | *בדיקת ויטמין D | ||
| + | |||
| + | ;הדרכה: | ||
| + | התמודדות המשפחה: | ||
| + | *הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו | ||
| + | *תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות ודרכי התמודדות | ||
| + | *בקשת עזרה מהמשפחה / חברים בהתמודדות, במידת הצורך | ||
| + | |||
| + | התפתחות: | ||
| + | *שכיבה על הבטן בעירנות | ||
| + | *חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה | ||
| + | |||
| + | אורח חיים בריא: | ||
| + | *חשיבות המשך ההנקה והתמיכה בהנקה | ||
| + | *שמירת חום הגוף של התינוק ומתן תוסף ויטמין D | ||
| + | *הסבר/הדרכה בנושא תוכנית החיסונים | ||
| + | *שטיפת ידיים לפני כל מגע עם התינוק | ||
| + | *מניעת חשיפה לעישון | ||
| + | |||
| + | בטיחות: | ||
| + | *בטיחות הבית והרכב | ||
| + | *שינה בטוחה | ||
| + | *הפניית ההורים לקורס בסיסי בעזרה ראשונה | ||
| + | |||
| + | ===ביקור גיל חודש=== | ||
| + | ;דגשים באנמנזה: | ||
| + | *התמודדות המשפחה ותמיכה בהורים כולל איתור גורמי סיכון במשפחה וחשש לאלימות | ||
| + | *מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה{{הערה|שם=הערה15}} | ||
| + | |||
| + | ;דגשים בבדיקה גופנית: | ||
| + | *גדילה (משקל, אורך והיקף הראש) | ||
| + | |||
| + | ;חיסונים: | ||
| + | *צהבת B | ||
| + | |||
| + | ;בדיקות סקר: | ||
| + | *Edinburgh Depressio;n Screening Test{{כ}}{{הערה|שם=הערה20|[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות]]}} | ||
| + | |||
| + | ;הדרכה: | ||
| + | התמודדות המשפחה: | ||
| + | *הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו | ||
| + | *תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות | ||
| + | |||
| + | התפתחות: | ||
| + | *סביבה מתאימה לגריית התינוק לעידוד התפתחותו | ||
| + | *שכיבה על הבטן בעירנות | ||
| + | *חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה (נספח ה') | ||
| + | |||
| + | אורח חיים בריא: | ||
| + | *חשיבות המשך ההנקה והתמיכה בהנקה | ||
| + | *מתן תוסף ויטמין D | ||
| + | *הסבר/הדרכה בנושא תוכנית החיסונים | ||
| + | *שטיפת ידיים של כל מי שמטפל בתינוק | ||
| + | *מניעת חשיפה לעישון | ||
| + | *חשיפה מושכלת לשמש | ||
| + | |||
| + | בטיחות: | ||
| + | *בטיחות הבית והרכב | ||
| + | *שינה בטוחה | ||
| + | |||
| + | ===ביקור גיל חודשיים=== | ||
בגיל זה, מתקיים בדרך כלל הביקור הראשון אצל הרופא בטיפת חלב. יש צורך, בבדיקת מכתב השחרור ותיק התינוק על-מנת ללמוד על מהלך ההיריון והלידה כולל בדיקת תוצאות הסקר המטבולי במידה, ועוד לא ראה אותו רופא בבדיקה קודמת. | בגיל זה, מתקיים בדרך כלל הביקור הראשון אצל הרופא בטיפת חלב. יש צורך, בבדיקת מכתב השחרור ותיק התינוק על-מנת ללמוד על מהלך ההיריון והלידה כולל בדיקת תוצאות הסקר המטבולי במידה, ועוד לא ראה אותו רופא בבדיקה קודמת. | ||
| − | דגשים באנמנזה | + | |
| − | מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה התמודדות המשפחה מצב נפשי ורגשי של ההורים | + | ;דגשים באנמנזה: |
| − | הדגשים בבדיקה גופנית | + | *מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה |
| − | מראה כללי, גדילה | + | *התמודדות המשפחה |
| − | עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית (שלילת פזילה) יצירת קשר עין ומעקב לב | + | *מצב נפשי ורגשי של ההורים |
| − | ריאות | + | |
| − | בטן | + | ;הדגשים בבדיקה גופנית: |
| − | מפשעות, כולל דפקים פמוראליים איברי מין ועור מרפס | + | *מראה כללי, גדילה |
| − | החזקת הראש, החזרי היילוד בדיקת טונוס, ותנועתיות סימטרית מפרקי אגן | + | *עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית (שלילת פזילה) |
| − | הדרכה | + | *יצירת קשר עין ומעקב |
| − | התמודדות המשפחה | + | *לב |
| − | הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות | + | *ריאות |
| − | התפתחות | + | *בטן |
| − | סביבה מתאימה לגריית התינוק לעידוד התפתחותו שכיבה על הבטן בעירנות | + | *מפשעות, כולל דפקים פמוראליים |
| − | חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה | + | *איברי מין ועור |
| − | אורח חיים בריא | + | *מרפס |
| − | חשיבות המשך ההנקה ותמיכה בהנקה לקראת חזרה לעבודה מניעת חשיפה לעישון חשיפה מושכלת לשמש | + | *החזקת הראש, החזרי היילוד |
| − | מניעת השכבה עם בקבוק חלב או כל | + | *בדיקת טונוס, ותנועתיות סימטרית |
| + | *מפרקי אגן | ||
| + | |||
| + | ;הדרכה: | ||
| + | התמודדות המשפחה: | ||
| + | *הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו | ||
| + | *תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות | ||
| + | |||
| + | התפתחות: | ||
| + | *סביבה מתאימה לגריית התינוק לעידוד התפתחותו | ||
| + | *שכיבה על הבטן בעירנות | ||
| + | *חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה | ||
| + | |||
| + | אורח חיים בריא: | ||
| + | *חשיבות המשך ההנקה ותמיכה בהנקה לקראת חזרה לעבודה | ||
| + | *מניעת חשיפה לעישון | ||
| + | *חשיפה מושכלת לשמש | ||
| + | *מניעת השכבה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת | ||
| + | *מניעת חשיפה למסכים{{הערה|שם=הערה21|[[מדיה בגיל הרך - נייר עמדה]]}} | ||
| + | *מתן תוסף ויטמין D | ||
| + | |||
בטיחות | בטיחות | ||
| − | בטיחות הבית והרכב שינה בטוחה כולל אצל מטפלת בטיחות במסגרת יום הכנת המשפחה לשעת | + | *בטיחות הבית והרכב |
| − | חיסונים | + | *שינה בטוחה כולל אצל מטפלת |
| − | DTaP-IPV-HIB PCV 13 Rotavirus | + | *בטיחות במסגרת יום הכנת המשפחה לשעת חירום{{הערה|שם=הערה22|ראו הנחיות ב[https://www.oref.org.il/ אתר פיקוד העורף]}} |
| − | + | ||
| − | דגשים באנמנזה | + | ;חיסונים: |
| − | מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה ההתמודדות עם חזרה לעבודה של האם ומעבר למסגרת יום ויטמין D | + | *DTaP-IPV-HIB |
| − | התמודדות המשפחה עם גידול התינוק (לדוגמה, קנאת אחים, קושי כלכלי) מצב בריאות הילד ומשפחתו | + | * PCV 13 |
| − | הערכת מדרגות ההתפתחות | + | *Rotavirus |
| − | התמודדות המשפחה | + | |
| − | קשיים בחזרה לעבודה של האם | + | ===ביקור גיל 4 חודשים=== |
| − | התפתחות | + | ;דגשים באנמנזה: |
| − | לאפשר זמן משחק עצמאי | + | *מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה |
| − | להניח את התינוק על משטח פתוח ובטוח עם צעצועים סביבו במטרה לעודד תנועה | + | *ההתמודדות עם חזרה לעבודה של האם ומעבר למסגרת יום |
| − | אורח חיים בריא | + | *ויטמין D |
| − | חשיבות המשך ההנקה והתמודדות עם שמירת הנקה בלעדית למרות החזרה לעבודה התחלת לקיחת תוסף ברזל | + | *התמודדות המשפחה עם גידול התינוק (לדוגמה, קנאת אחים, קושי כלכלי) |
| − | מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל | + | *מצב בריאות הילד ומשפחתו |
| − | בטיחות | + | |
| − | בטיחות הבית והרכב שינה בטוחה | + | ;הערכת מדרגות ההתפתחות: |
| − | הכנת המשפחה לשעת חירום | + | {{הפניה לערך מורחב|תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות}} |
| − | חיסונים | + | '''הדרכה''': |
| − | DTaP-IPV-HIB PCV 13 Rotavirus | + | |
| − | ביקור גיל 6 חודשים | + | התמודדות המשפחה: |
| − | דגשים באנמנזה | + | *קשיים בחזרה לעבודה של האם אם קיימים |
| − | איך התפתח התינוק מאז ביקורו הקודם? הזדמנות להורה להתפלא מהתינוק החכם שלו ו/או גם להעלות חששות | + | |
| − | התמודדות האם, התינוק והמשפחה עם חזרת האם לעבודה היערכות לתנועתיות הגוברת של התינוק איך ישן התינוק? מעבר למוצקים | + | התפתחות: |
| − | האם ישנם שינוים בבריאות התינוק ומשפחתו | + | *לאפשר זמן משחק עצמאי |
| − | הערכת מדרגות ההתפתחות | + | *להניח את התינוק על משטח פתוח ובטוח עם צעצועים סביבו במטרה לעודד תנועה |
| − | + | ||
| − | התמודדות עם קשיים במעבר למוצקים, | + | אורח חיים בריא: |
| − | התפתחות | + | *חשיבות המשך ההנקה והתמודדות עם שמירת הנקה בלעדית למרות החזרה לעבודה |
| − | חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לתינוק שילוב התינוק בפעילויות המשפחתיות משחק עם התינוק - להגיב ל"דיבורים" של התינוק לשיר עם התינוק - שירי ילדים ושירי הפעלה להניח את התינוק על משטח פתוח ובטוח עם צעצועים סביבו אורח חיים בריא זמן פנאי בחוץ עם התינוק מתן תוסף ויטמין D העלאת מינון תוסף | + | *התחלת לקיחת תוסף ברזל{{הערה|שם=הערה24|[[תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות - חוזר משרד הבריאות - Preventing iron deficiency and anemia in Infants]]}} |
| − | מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל | + | *תזמון המעבר למוצקים |
| − | הערכת רמת הסיכון לעששת, והפניית אלו המצויים בסיכון גובה לטיפול בג׳ל פלואוריד עם צמיחת השן הראשונה | + | *מניעת חשיפה לעישון |
| − | צחצוח שיניים החל מהופעת השן הראשונה; בתינוקות בסיכון גבוה - צחצוח במשחה המכילה פלואור | + | *מתן תוסף ויטמין D |
| − | מניעת חשיפה | + | *חשיפה מושכלת לשמש |
| − | + | *מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת | |
| − | בטיחות הבית והרכב שינה בטוחה | + | *מניעת חשיפה למסכים{{הערה|שם=הערה21}} |
| − | הכנת המשפחה לשעת חירום | + | |
| − | + | בטיחות: | |
| − | DTaP-IPV-HIB Rotavirus bOPV | + | *בטיחות הבית והרכב |
| − | + | *שינה בטוחה | |
| − | דגשים באנמנזה | + | *הכנת המשפחה לשעת חירום |
| − | המסגרת בה נמצא התינוק במהלך היום - הסתגלותו והתאמתו לצרכיו התאמת הבית להתפתחותו של התינוק ולאבטחת בטיחותו בריאות התינוק ומשפחתו | + | |
| − | דגשים בבדיקה גופנית | + | ;חיסונים: |
| − | מראה כללי, גדילה | + | *DTaP-IPV-HIB |
| − | עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית יצירת קשר עין בזמן משחק, תגובה לקריאת שמו לב | + | *PCV 13 |
| − | ריאות איברי מין רגליים פישוק האגן | + | *Rotavirus |
| − | החזרי הגנה - החזר צנחן מטה, קדימה, והחזרי תמיכה בישיבה בדיקה האם התנועתיות סימטרית טונוס, החזרים גידיים עור | + | |
| − | בדיקת מדרגות התפתחות הדרכה | + | ===ביקור גיל 6 חודשים=== |
| − | התמודדות המשפחה | + | ;דגשים באנמנזה: |
| − | חרדת נטישה וההתמודדות עמה | + | *איך התפתח התינוק מאז ביקורו הקודם? הזדמנות להורה להתפלא מהתינוק החכם שלו ו/או גם להעלות חששות |
| − | התפתחות | + | *התמודדות האם, התינוק והמשפחה עם חזרת האם לעבודה |
| − | חשיבות פיתוח המשחק לתינוק ומשחק משותף הורה/אחים עם התינוק | + | *היערכות לתנועתיות הגוברת של התינוק |
| − | בדיקת התמודדות המשפחה עם שנת הלילה של התינוק ומתן הדרכה במידת הצורך, בשינוי | + | *איך ישן התינוק? |
| − | אורח חיים בריא | + | *מעבר למוצקים |
| − | השתתפות התינוק בארוחות משפחתיות, מתן עצמאות באכילה בהתאם ליכולת הפיזית וגיוון המזון | + | *האם ישנם שינוים בבריאות התינוק ומשפחתו |
| − | המשך מתן תוסף ויטמין D המשך מתן תוסף ברזל מניעת חשיפה לעישון | + | |
| − | מניעת השכבה עם בקבוק חלב או כל | + | ;הערכת מדרגות ההתפתחות: |
| − | בטיחות | + | {{הפניה לערך מורחב|תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות}} |
| − | בטיחות האכלה, הבית והרכב | + | |
| − | ביקור גיל | + | ;הדרכה: |
| − | דגשים באנמנזה | + | |
| − | בריאות התינוק ומשפחתו שינויים במסגרת | + | התמודדות המשפחה: |
| − | בדיקת מדרגות התפתחות הדרכה | + | *התמודדות עם קשיים במעבר למוצקים, אם יש |
| − | התמודדות המשפחה | + | *התמודדות עם קשיים שההורים העלו אם יש |
| − | חרדת נטישה וההתמודדות עמה | + | |
| − | בדיקת התמודדות המשפחה עם שנת הלילה של התינוק ומתן הדרכה, במידת הצורך, בשינוי | + | התפתחות: |
| − | חשיבות פיתוח המשחק לתינוק ומשחק משותף הורה/אחים עם התינוק קריאה | + | *חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לתינוק |
| − | זמן בחוץ - במרחב בטוח ובגני שעשועים | + | * שילוב התינוק בפעילויות המשפחתיות |
| − | אורח חיים בריא | + | *משחק עם התינוק - להגיב ל"דיבורים" של התינוק |
| − | השתתפות התינוק בארוחות משפחתיות, וגיוון המזון המשך מתן תוסף ברזל עד גיל 18 חודשים מניעת חשיפה לעישון | + | *לשיר עם התינוק - שירי ילדים ושירי הפעלה |
| − | מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל | + | *להניח את התינוק על משטח פתוח ובטוח עם צעצועים סביבו |
| − | בטיחות | + | |
| − | בטיחות הבית והרכב | + | אורח חיים בריא זמן : |
| − | חיסונים | + | *פנאי בחוץ עם התינוק |
| − | DTaP-IPV-HIB PCV 13 MMRV | + | *מתן תוסף ויטמין D |
| − | + | *העלאת מינון תוסף ברזל{{הערה|שם=הערה24}} | |
| − | רופא שיניים לילדים | + | *מניעת חשיפה לעישון |
| − | ביקור | + | *חשיפה מושכלת לשמש |
| − | דגשים באנמנזה | + | *מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת |
| − | המסגרת בה נמצא הפעוט אכילה מגוונת ועצמאית שינה - היגיינה והיקף שעות התפתחות, הליכה ותנועה במרחב התאמות הסביבה הביתית לבטיחות הפעוט | + | *הערכת רמת הסיכון לעששת, והפניית אלו המצויים בסיכון גובה לטיפול בג׳ל פלואוריד עם צמיחת השן הראשונה |
| − | דגשים בבדיקה גופנית | + | *צחצוח שיניים החל מהופעת השן הראשונה; בתינוקות בסיכון גבוה - צחצוח במשחה המכילה פלואור |
| − | מראה כללי, גדילה | + | *מניעת חשיפה למסכים{{הערה|שם=הערה21}} |
| − | עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית יצירת קשר עין בזמן משחק, תגובה לקריאה בשם סימנים של בעיות נשימה עקב שקדים מוגדלים | + | |
| − | לב | + | בטיחות: |
| − | ריאות | + | *בטיחות הבית והרכב |
| − | מבנה רגליים כולל שוקיים וכפות רגליים תבנית הליכה | + | *שינה בטוחה |
| − | יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט, תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו | + | *הכנת המשפחה לשעת חירום |
| − | הערכת מדרגות התפתחות | + | |
| − | + | ;חיסונים: | |
| − | שאלון לאיתור בעיות תיקשורת | + | *DTaP-IPV-HIB |
| − | הדרכה | + | *Rotavirus |
| − | התמודדות המשפחה | + | *bOPV |
| − | נטיית הפעוט להגיד "לא" וההתמודדות איתה, הצבת גבולות | + | |
| − | התפתחות | + | ===ביקור גיל 9 חודש=== |
| − | חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט ועם הפעוט, ושימוש בחפצים נגישים מתוך הבית חשיבות יציאה למשחק בחוץ | + | ;דגשים באנמנזה: |
| − | אורח חיים בריא | + | *המסגרת בה נמצא התינוק במהלך היום - הסתגלותו והתאמתו לצרכיו |
| − | השתתפות הפעוט בארוחות משפחתיות, וגיוון המזון מניעת חשיפה לעישון | + | *התאמת הבית להתפתחותו של התינוק ולאבטחת בטיחותו |
| − | מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל | + | *בריאות התינוק ומשפחתו |
| − | בטיחות | + | |
| − | בטיחות הבית והרכב | + | ;דגשים בבדיקה גופנית: |
| − | חיסונים | + | *מראה כללי, גדילה |
| − | Hepatitis A | + | *עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית |
| − | + | *יצירת קשר עין בזמן משחק, תגובה לקריאת שמו | |
| − | רופא שיניים לילדים | + | *לב |
| − | ילדות מוקדמת | + | *ריאות |
| − | ביקור גיל שנתיים | + | *איברי מין |
| − | דגשים באנמנזה | + | *רגליים |
| − | המסגרת בה נמצא הפעוט וכן, על מעבר לגן במסגרת הרשות המקומית בגיל 3 שנים השתלבות חברתית בגן וקבלת חוות דעת מצוות הגן התפתחות השפה, אוצר המילים ובהירות הדיבור גמילה מחיתולים | + | *פישוק האגן |
| − | דגשים בבדיקה גופנית | + | *החזרי הגנה - החזר צנחן מטה, קדימה, והחזרי תמיכה בישיבה |
| − | מראה כללי, גדילה | + | *בדיקה האם התנועתיות סימטרית |
| − | יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו | + | *טונוס, החזרים גידיים |
| − | עיניים - החזר אור אדום ומהקרנית לב | + | *עור |
| − | ריאות | + | |
| − | בטן | + | ;בדיקת מדרגות התפתחות: |
| − | עור | + | {{הפניה לערך מורחב|תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות}} |
| − | הליכה | + | |
| − | הערכת מדרגות התפתחות | + | ;הדרכה: |
| − | + | ||
| − | שפעת עונתית | + | התמודדות המשפחה: |
| − | + | *חרדת נטישה וההתמודדות עמה | |
| − | רופא שיניים לילדים | + | |
| − | הדרכה | + | התפתחות: |
| − | התמודדות המשפחה | + | *חשיבות פיתוח המשחק לתינוק ומשחק משותף הורה/אחים עם התינוק |
| − | נטיית הפעוט להגיד "לא" וההתמודדות איתה הצבת גבולות | + | *בדיקת התמודדות המשפחה עם שנת הלילה של התינוק ומתן הדרכה במידת הצורך, בשינוי |
| − | התפתחות | + | |
| − | חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט כולל עם ילדים אחרים בני גילו | + | אורח חיים בריא: |
| − | חשיבות משחק פתוח בחוץ | + | *השתתפות התינוק בארוחות משפחתיות, מתן עצמאות באכילה בהתאם ליכולת הפיזית וגיוון המזון |
| − | אורח חיים בריא | + | *המשך מתן תוסף ויטמין D |
| − | אורח חיים בריא לכלל המשפחה מניעת חשיפה לעישון | + | *המשך מתן תוסף ברזל |
| − | צחצוח שיניים וביקור אצל רופא השיניים לטיפול מונע הגבלת חשיפה למסכים לפחות משעתיים ביום | + | *מניעת חשיפה לעישון |
| − | בטיחות | + | *מניעת השכבה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת |
| − | בטיחות הבית והרכב | + | *בריאות השן, הדרכה לניקיון הפה והשיניים בהתאם לגיל |
| − | חבישת קסדה ברכיבה על אופניים | + | *מניעת חשיפה למסכים |
| − | ביקור גיל שלוש וחצי | + | |
| − | דגשים באנמנזה | + | בטיחות: |
| − | בדיקת חוויית המעבר לגן התפתחות השפה, אוצר המילים ומובנות הדיבור בדיקת קיומם של קשיים בגמילה | + | *בטיחות האכלה, הבית והרכב |
| − | דגשים בבדיקה הגופנית | + | |
| − | מראה כללי, גדילה | + | ===ביקור גיל 12 חודשים=== |
| − | יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו | + | ;דגשים באנמנזה: |
| − | ריאות | + | *בריאות התינוק ומשפחתו |
| − | בטן | + | *שינויים במסגרת היממה אם יש |
| − | עור | + | *תוצאות ספירת דם |
| − | איברי מין - באישור ההורים הליכה | + | |
| − | בדיקת מדרגות התפתחות בדיקות סינון | + | ;בדיקת מדרגות התפתחות: |
| − | בדיקת שמיעה במכון שמיעה | + | {{הפניה לערך מורחב|תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות}} |
| − | בדיקת ראייה אובייקטיבית כגון, אצל רופא עיניים | + | |
| − | הדרכה התמודדות המשפחה | + | ;הדרכה: |
| − | יש לבדוק באם יש קשיים בגמילה | + | |
| − | התפתחות | + | התמודדות המשפחה: |
| − | חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט כולל עם ילדים אחרים בני גילו | + | *חרדת נטישה וההתמודדות עמה |
| − | אורח חיים בריא | + | *בדיקת התמודדות המשפחה עם שנת הלילה של התינוק ומתן הדרכה, במידת הצורך, בשינוי |
| − | ארוחות משפחתיות מסודרות אורח חיים בריא לכלל המשפחה מניעת חשיפה לעישון | + | |
| − | צחצוח שיניים וביקור אצל רופא השיניים לטיפול מונע הגבלת חשיפה למסכים לפחות משעתיים ביום | + | התפתחות: |
| − | בטיחות | + | *חשיבות פיתוח המשחק לתינוק ומשחק משותף הורה/אחים עם התינוק |
| − | בטיחות הבית והרכב | + | *קריאה |
| − | חבישת קסדה ברכיבה על אופניים | + | *זמן בחוץ - במרחב בטוח ובגני שעשועים |
| − | חיסונים | + | |
| − | שפעת עונתית | + | אורח חיים בריא: |
| − | + | *השתתפות התינוק בארוחות משפחתיות, וגיוון המזון | |
| − | רופא שיניים לילדים | + | *המשך מתן תוסף ברזל עד גיל 18 חודשים |
| − | + | *מניעת חשיפה לעישון | |
| − | + | *מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת | |
| − | + | *בריאות השן, הדרכה לניקיון הפה והשיניים בהתאם לגיל | |
| − | + | *מניעת חשיפה למסכים | |
| − | + | ||
| − | + | בטיחות: | |
| − | + | *בטיחות הבית והרכב | |
| − | + | ||
| − | + | ;חיסונים: | |
| − | + | *DTaP-IPV-HIB | |
| − | + | * PCV 13 | |
| − | + | *MMRV | |
| − | + | ||
| − | + | ;הפניות: | |
| − | + | *רופא שיניים לילדים | |
| − | + | ||
| − | + | ===ביקור 18 חודשים=== | |
| − | + | ;דגשים באנמנזה: | |
| − | + | *המסגרת בה נמצא הפעוט | |
| − | + | *אכילה מגוונת ועצמאית | |
| − | + | *שינה - היגיינה והיקף שעות | |
| − | + | *התפתחות, הליכה ותנועה במרחב | |
| − | + | *התאמות הסביבה הביתית לבטיחות הפעוט | |
| − | + | ||
| − | + | ;דגשים בבדיקה גופנית: | |
| − | + | *מראה כללי, גדילה | |
| − | + | *עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית | |
| − | + | *יצירת קשר עין בזמן משחק, תגובה לקריאה בשם | |
| − | + | *סימנים של בעיות נשימה עקב שקדים מוגדלים | |
| − | + | *לב | |
| − | + | *ריאות | |
| − | + | *מבנה רגליים כולל שוקיים וכפות רגליים | |
| − | + | *תבנית הליכה | |
| − | + | *יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט, תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו | |
| − | + | ||
| − | + | ;הערכת מדרגות התפתחות: | |
| − | + | {{הפניה לערך מורחב|תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות}} | |
| − | + | ||
| − | + | ;בדיקות סינון: | |
| − | + | *שאלון לאיתור בעיות תיקשורת (ASD){{כ}}{{הערה| Zwaigenbaum L et al. Early Screening of Autism Spectrum Disorder: Recommendations for Practice and Research. Pediatrics 2015;136 Supplement1|שמאל=כן}} | |
| − | + | ||
| − | + | ;הדרכה: | |
| − | + | ||
| − | + | התמודדות המשפחה: | |
| − | + | *נטיית הפעוט להגיד "לא" וההתמודדות איתה, הצבת גבולות | |
| − | + | ||
| − | + | התפתחות: | |
| − | + | *חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה | |
| − | + | *חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט ועם הפעוט, ושימוש בחפצים נגישים מתוך הבית | |
| − | + | *חשיבות יציאה למשחק בחוץ | |
| − | + | ||
| − | + | אורח חיים בריא: | |
| − | + | *השתתפות הפעוט בארוחות משפחתיות, וגיוון המזון | |
| − | + | *מניעת חשיפה לעישון | |
| − | + | *מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת | |
| − | + | *בריאות השן, הדרכה לניקיון הפה והשיניים בהתאם לגיל | |
| − | + | *מניעת חשיפה למסכים | |
| − | + | ||
| − | + | בטיחות: | |
| − | + | *בטיחות הבית והרכב | |
| − | + | ||
| − | + | חיסונים: | |
| − | + | *Hepatitis A | |
| − | + | ||
| − | + | הפניות: | |
| − | + | *רופא שיניים לילדים | |
| − | + | ||
| − | + | ==ילדות מוקדמת== | |
| − | + | ===ביקור גיל שנתיים וחצי=== | |
| − | + | ;דגשים באנמנזה: | |
| − | + | *המסגרת בה נמצא הפעוט וכן, על מעבר לגן במסגרת הרשות המקומית בגיל 3 שנים | |
| − | + | *השתלבות חברתית בגן וקבלת חוות דעת מצוות הגן | |
| − | + | *התפתחות השפה, אוצר המילים ובהירות הדיבור | |
| − | + | *גמילה מחיתולים | |
| − | + | ||
| − | + | ;דגשים בבדיקה גופנית: | |
| − | + | *מראה כללי, גדילה | |
| − | + | *יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו | |
| − | + | *עיניים - החזר אור אדום ומהקרנית | |
| − | + | *לב | |
| − | + | *ריאות | |
| − | + | *בטן | |
| − | + | *עור | |
| − | + | *הליכה | |
| − | + | ||
| − | + | ;הערכת מדרגות התפתחות: | |
| − | + | {{הפניה לערך מורחב|תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות}} | |
| − | + | ||
| − | + | ;חיסונים: | |
| − | + | *Hepatitis A | |
| − | + | *שפעת עונתית | |
| − | + | ||
| − | + | ;הפניות: | |
| − | + | *רופא שיניים לילדים | |
| − | + | ||
| − | + | ;הדרכה: | |
| − | + | התמודדות המשפחה: | |
| − | + | *נטיית הפעוט להגיד "לא" וההתמודדות איתה | |
| − | + | *הצבת גבולות | |
| − | + | ||
| − | + | התפתחות: | |
| − | + | *חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה | |
| − | + | *חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט כולל עם ילדים אחרים בני גילו | |
| − | + | *חשיבות משחק פתוח בחוץ | |
| − | + | ||
| − | + | אורח חיים בריא: | |
| − | + | *אורח חיים בריא לכלל המשפחה | |
| − | + | *מניעת חשיפה לעישון | |
| − | + | *צחצוח שיניים וביקור אצל רופא השיניים לטיפול מונע | |
| − | + | *הגבלת חשיפה למסכים לפחות משעתיים ביום{{הערה|שם=הערה21}} | |
| − | + | ||
| + | בטיחות: | ||
| + | *בטיחות הבית והרכב | ||
| + | *חבישת קסדה ברכיבה על אופניים | ||
| + | |||
| + | ===ביקור גיל שלוש וחצי=== | ||
| + | ;דגשים באנמנזה: | ||
| + | *בדיקת חוויית המעבר לגן | ||
| + | *התפתחות השפה, אוצר המילים ומובנות הדיבור | ||
| + | *בדיקת קיומם של קשיים בגמילה | ||
| + | |||
| + | ;דגשים בבדיקה הגופנית: | ||
| + | *מראה כללי, גדילה | ||
| + | *יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו | ||
| + | *לב | ||
| + | *ריאות | ||
| + | *בטן | ||
| + | *עור | ||
| + | *איברי מין - באישור ההורים | ||
| + | *הליכה | ||
| + | |||
| + | ;בדיקת מדרגות התפתחות : | ||
| + | {{הפניה לערך מורחב|תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות}} | ||
| + | |||
| + | ;בדיקות סינון: | ||
| + | *בדיקת שמיעה במכון שמיעה | ||
| + | *בדיקת ראייה אובייקטיבית כגון, אצל רופא עיניים | ||
| + | |||
| + | ;הדרכה: | ||
| + | התמודדות המשפחה: | ||
| + | *יש לבדוק באם יש קשיים בגמילה | ||
| + | |||
| + | התפתחות: | ||
| + | *חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה | ||
| + | *חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט כולל עם ילדים אחרים בני גילו | ||
| + | |||
| + | אורח חיים בריא: | ||
| + | *ארוחות משפחתיות מסודרות | ||
| + | *אורח חיים בריא לכלל המשפחה | ||
| + | *מניעת חשיפה לעישון | ||
| + | *צחצוח שיניים וביקור אצל רופא השיניים לטיפול מונע | ||
| + | *הגבלת חשיפה למסכים לפחות משעתיים ביום{{הערה|שם=הערה21}} | ||
| + | |||
| + | בטיחות: | ||
| + | *בטיחות הבית והרכב | ||
| + | *חבישת קסדה ברכיבה על אופניים | ||
| + | |||
| + | חיסונים: | ||
| + | *שפעת עונתית | ||
| + | |||
| + | הפניות: | ||
| + | *רופא שיניים לילדים | ||
| + | ===ביקור גיל 5 שנים=== | ||
| + | ;הדגשים באנמנזה: | ||
| + | *השתלבות חברתית בגן וקבלת חוות דעת מצוות הגן | ||
| + | ;הדגשים בבדיקה גופנית: | ||
| + | *ניתן לבדוק את הילד בלבוש קל, בדיקה מלאה לפי שאלות ההורים | ||
| + | *מראה כללי, גדילה | ||
| + | *יש ליזום שיחה עם הילד, תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו | ||
| + | *עיניים: החזר אור מהקרנית ובירור תוצאות בדיקת סקר ראייה לב | ||
| + | *ריאות | ||
| + | *בטן | ||
| + | *עור | ||
| + | *הליכה | ||
| + | ;הדרכה: | ||
| + | התמודדות המשפחה: | ||
| + | *חששות לגבי מעבר לכיתה א' אם יש | ||
| + | *פעילויות פנאי בתוך המשפחה, חוגים | ||
| − | + | התפתחות: | |
| − | + | *חשיבות קריאת ספרים | |
| − | + | *חשיבות משחק עם חברים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | אורח חיים בריא: | ||
| + | *ארוחות משפחתיות מסודרות | ||
| + | *מניעת חשיפה לעישון | ||
| + | *צחצוח שיניים וביקור אצל רופא השיניים לטיפול מונע | ||
| + | *הגבלת חשיפה למסכים לפחות משעתיים ביום{{הערה|שם=הערה21}} | ||
| − | + | בטיחות: | |
| − | + | *בטיחות הבית והרכב | |
| − | + | *חבישת קסדה ברכיבה על אופניים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ==נספח א': טבלה א': לוח מרכז== | ||
| − | + | {| class="wikitable" | |
| − | + | |- | |
| − | + | |- | |
| − | + | ! גיל !! רופא !! שקילה{{ש}}{{הערה|שם=הערכת גדילה|[[תדריך להערכת גדילה ומצב תזונתי מהלידה עד גיל 6 שנים - חוזר משרד הבריאות]]}}!! אורך/ גובה{{ש}}{{הערה|שם=הערכת גדילה}}!! היקף ראש{{ש}}{{הערה|שם=הערכת גדילה}} !! התפתחות{{ש}}{{הערה|שם=הערכת התפתחות|[[תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות]]}} !! בדיקות סקר !! חיסונים{{הערה|שם=תדריך חיסונים|[[תדריך חיסונים]]}}!! הפניות !! הדרכה | |
| − | + | |- | |
| − | + | |טרום היריון||נ|| || || || ||בדיקות סקר גנטיות{{הערה|שם=בדיקות סקר|[[בדיקות סקר באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות - חוזר משרד הבריאות - Prenatal genetic carrier screening for serious genetic diseases]]}}{{הערה|שם=ייעוץ גנטי|[[ייעוץ גנטי לשם אבחון מחלות או מומים בעובר לקראת היריון או במהלכו - חוזר משרד הבריאות]]}}||השלמות להורים לפי הצורך|| || נספח ג',{{ש}}לקיחת חומצה פולית{{הערה|ראו [[טיפול בחומצה פולית להפחתת הסיכון למומים מולדים בתעלה העצבית - חוזר משרד הבריאות]]}}, יוד{{הערה|[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/IodineMarch2017.pdf תזונת יוד וסקר יוד במקורות מי שתייה]}} וברזל | |
| − | + | |- | |
| − | + | |טרום לידה{{הערה|שם=Yogman | Yogman M, Lavin A, Cohen G. The Prenatal Visit. Pediatrics. 2018;142(1): e20181218}}||נ|| || || || || || DaPT לאם{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/vaccine_pregnant.aspx חיסונים לנשים לפני היריון, בזמן היריון ולאחר לידה]}}, שפעת להורים בעונה|| ||הכנה ללידה, הכנה להנקה{{הערה|שם=AAOP|American Academy of Pediatrics. Committee on Infectious Disease. Recommendations for Prevention and Control of Influenza, 2017-2018}} | |
| − | https:// | + | |- |
| − | + | |2-1 ימים||ב||ב||ב||ב||ב|| Otoacoustic,{{ש}}Emission(OAE){{כ}}{{הערה|[[בדיקת סקירה ביילודים לשם איתור יילודים עם לקות בשמיעה - חוזר משרד הבריאות]]}},{{ש}}החזר אדום{{הערה|[[בדיקת "החזר אדום" בילודים - הנחיה קלינית]]}},{{ש}}DDH{{כ}}{{הערה|[[איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות]]}},{{ש}}סקר יילודים{{הערה|[[בדיקות סקירה ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלות אנדוקריניות, מטבוליות ואימונולוגיות - חוזר משרד הבריאות]]}}||[[Hepatitis B]],{{ש}}[[שפעת עונתית]]{{הערה|שם=AAOP}} למשפחה להגנה|| ||התחלת לקיחת ויטמין D{{כ}}{{הערה|שם=vitd|[https://www.health.gov.il/hozer/BZ_01072008.pdf שינוי בהמלצות למתן ויטמין D3 לתינוקות]}},{{ש}}קבלת ויטמין IM K{{כ}}{{הערה|[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/VitaminK_2112016.pdf טיפול שגרתי בויטמין {{כ}} K]}} | |
| − | + | |- | |
| − | + | |5 ימים||נ||נ||נ||נ||נ||[[צהבת]]{{הערה|[[המלצות למעקב וטיפול בצהבת הילוד - הנחיה קלינית - Follow up and treatment of neonatal jaundice]]}},{{ש}}תוצאות סקר שמיעה||שפעת עונתית למשפחה להגנה{{הערה|שם=AAOP}} || ||[[הנקה]]{{הערה|שם=הערה17}},{{ש}}מניעת מוות בעריסה{{הערה|שם=מוות בעריסה|[[תסמונת המוות הפתאומי אצל תינוקות - Sudden infant death syndrome]]}},{{ש}}שמירת התינוק מקירור,{{ש}}בטיחות הבית והרכב | |
| − | + | |- | |
| − | + | |עד שבועיים|| ||ט||ט||ט||ט|| ||שפעת עונתית למשפחה להגנה{{הערה|שם=AAOP}} || ||הנקה{{הערה|שם=הערה17}},{{ש}}מניעת מוות בעריסה{{הערה|שם=מוות בעריסה}},{{ש}}מערך טיפת חלב,{{ש}}בטיחות הבית והרכב | |
| − | + | |- | |
| − | https:// | + | |חודש|| ||ט||ט||ט||ט||Edinburgh Depression,{{ש}}Screening Test{{כ}}{{הערה|[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות]]}},{{ש}}בדיקת תוצאות סקר יילודים||Hepatitis B,{{ש}}שפעת עונתית למשפחה להגנה|| ||הנקה,{{ש}}מניעת מוות בעריסה,{{ש}}המשך לקיחת ויטמין D,{{ש}}בטיחות הבית והרכב |
| − | + | |- | |
| − | + | |חודשיים||ט||ט||ט||ט||ט||Red/Corneal,{{ש}}Reflex,{{ש}}DDH||DTaP-IPV-HIB,{{ש}}PCV 13,{{ש}}Rotavirus,{{ש}}שפעת עונתית למשפחה להגנה|| ||הנקה לקראת חזרה לעבודה,{{ש}}מניעת מוות בעריסה,{{ש}}בטיחות הבית והרכב,{{ש}}הכנת משפחה לשעת חירום | |
| − | + | |- | |
| − | + | |4 חודשים|| ||ט||ט||ט||ט|| ||DTaP-IPV-HIB,{{ש}}PCV 13,{{ש}}Rotavirus,{{ש}}שפעת עונתית למשפחה להגנה|| ||הנקה,{{ש}}מניעת מוות בעריסה,{{ש}}המשך לקיחת ויטמין D,{{ש}}בטיחות הבית והרכב,{{ש}}התחלת מתן ברזל{{הערה|שם=הערה24}} | |
| − | + | |- | |
| − | https:// | + | |6 חודשים|| ||ט||ט||ט||ט|| ||DTaP-IPV-HIB,{{ש}}Hepatitis B,{{ש}}Rotavirus,{{ש}}bOPV,{{ש}}שפעת עונתית|| ||העלאת מינון ברזל,{{ש}}בריאות השן |
| − | + | |- | |
| − | https:// | + | |9 חודשים||ט ||ט||ט||ט||ט||Red/Corneal,{{ש}}Reflex,{{ש}}DDH||שפעת עונתית|| || |
| − | + | |- | |
| − | + | |12 חודשים|| ||ט||ט||ט||ט|| ||DaPT-IPV-HIB,{{ש}}PCV 13,{{ש}}MMRV,{{ש}}שפעת עונתית||רופא שיניים|| | |
| − | + | |- | |
| − | + | |18 חודשים||ט ||ט||ט||ט||ט||Red/Corneal,{{ש}}Reflex||bOPV,{{ש}}Hepatitis A,{{ש}}שפעת עונתית|| || | |
| − | + | |- | |
| − | + | |שנתיים עד שנתיים וחצי||ט ||ט||ט||ט||ט||Red/Corneal,{{ש}}Reflex||Hepatitis A,{{ש}}שפעת עונתית|| רופא שיניים||בטיחות,{{ש}}הכנה למעבר למערכת הגנים | |
| − | + | |- | |
| − | + | |שלוש וחצי עד ארבע שנים|| ||ט||ט||ט||ט||אודיומטריה{{הערה|שם=Harlor |Harlor ADB et al. Hearing assessment in infants and children: recommendations beyond neonatal screening. Pediatrics 2009;124:1252-63}}||שפעת עונתית||רופא עיניים{{הערה|שם=vision |Loh AR, Chaing MF. Pediatric vision screening. Pediatrics in Review 20018;39:}} ,{{ש}}רופא שיניים|| | |
| − | + | |- | |
| − | + | |6-5 שנים||ט ||ט||ט||ט||ט|| לחץ דם{{הערה|שם=ייעוץ גנטי}}||שפעת עונתית||רופא עיניים,{{ש}}רופא שיניים||בטיחות,{{ש}}הכנה למעבר למערכת בית ספר | |
| − | + | |} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ;מקרא : | ||
| + | :ט נעשה בטיפת חלב. | ||
| + | :ב נעשה בבית חולים. | ||
| + | :נ נדרש. | ||
| − | + | ==נספח ב': מיפוי חומרים להדרכת הורים של עמותת גושן== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | {| class="wikitable" | ||
| + | |- | ||
| + | ! נושא !! כותרת !! תיאור | ||
| + | |- | ||
| + | |חודשים ראשונים||[https://gadalta.org.il/colic-heb/ קוליק ("גזים"): כשהתינוק לא רגוע]||מהו קוליק ואיך אפשר להקל על התינוק? | ||
| + | |- | ||
| + | |חודש ראשון||[https://gadalta.org.il/your-newborns-first-days-heb/ הימים הראשונים בחיי התינוק]||למה לצפות ומהן הבעיות הנפוצות בשבוע הראשון? מראה, האכלה, שינה, התפתחות, התקשרות, בעיות נפוצות: משקל, הפרשות עיניים, פריחה, צהבת | ||
| + | |- | ||
| + | |גדילה והתפתחות||[https://gadalta.org.il/child-growth-charts-heb/ עקומות גדילה של ילדים]||כיצד מתייחסים לעקומות הגדילה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/0-1-month-newborn-development-heb/ התפתחות תינוקות: החודש הראשון]||מה התינוק שלכם צפוי לעשות, איך לעזור ומתי לגשת לרופא הילדים? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/1-2-months-newborn-development-heb/ התפתחות תינוקות: 1-2 חודשים]||מה התינוק שלכם צפוי לעשות, איך לעזור ומתי לגשת לרופא הילדים? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/2-3-months-newborn-development-heb/ התפתחות תינוקות: 2-3 חודשים]||מה התינוק שלכם צפוי לעשות, איך לעזור ומתי לגשת לרופא הילדים? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/3-4-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 3–4 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/4-5-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 4–5 חודשי ]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/5-6-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 5–6 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/6-7-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 6–7 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/7-8-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 7–8 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/8-9-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 8–9 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/9-10-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 9–10 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/10-11-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 10–11 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/11-12-months-baby-development-heb/ התפתחות תינוקות בגיל 11–12 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |ימים ראשונים||[https://gadalta.org.il/jaundice-in-newborns-heb/ צהבת בתינוקות רכים]||מהם התסמינים, כיצד בודקים ומתי לפנות לרופא הילדים? | ||
| + | |- | ||
| + | |ימים ראשונים||[https://gadalta.org.il/hygiene-and-daily-care-for-babies-heb/ היגיינה וניקיון יומי לתינוקות]||כיצד רוחצים את התינוק, גוזזים לו ציפורניים ומטפלים בחבל הטבור? | ||
| + | |- | ||
| + | |ימים ראשונים||[https://gadalta.org.il/umbilical-care-heb/ טיפול בחבל הטבור]||למה לצפות, כיצד מנקים את האזור ומתי לפנות לרופא הילדים? | ||
| + | |- | ||
| + | |[[הנקה]]||[https://gadalta.org.il/breastmilk-heb/2/ חלב אם]||מהם היתרונות של חלב אם והנקה, מהי שגרת הנקה טובה ועד מתי להניק | ||
| + | |- | ||
| + | |הנקה||[https://gadalta.org.il/breastfeeding-attachment-techniques-heb/ הנקה- איך להצמיד את התינוק לשד]||הנקה טובה מתחילה בהצמדת התינוק לשד בצורה טובה. | ||
| + | |- | ||
| + | |הנקה||[https://gadalta.org.il/oversupply-of-breastmilk-and-engorgement-heb/ עודף חלב אם וגודש בשד]||כיצד נוצרים עודף חלב אם וגודש, כיצד להקל ומתי לפנות לקבלת עזרה | ||
| + | |- | ||
| + | |הנקה||[https://gadalta.org.il/how-to-increase-milk-supply-heb/ כיצד להגביר את ייצור החלב]||אם את מרגישה שאין לך מספיק חלב, לפניך דרכים להגברת הייצור | ||
| + | |- | ||
| + | |הנקה||[https://gadalta.org.il/expressing-and-storing-breastmilk-heb/ שאיבה ואחסון חלב אם]||כיצד יש לאחסן את חלב האם השאוב בביטחה לשימוש במועד מאוחר יותר? | ||
| + | |- | ||
| + | |[[האכלה מבקבוק]]||[https://gadalta.org.il/bottle-feeding-babies-giving-the-bottle-heb/ תינוקות הניזונים מבקבוק: ציוד ותחליפי חלב לתינוקות]||מהו הציוד לו תזדקקו, איך מכינים וכיצד מאכילים ומנקים בצורה בטוחה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/tummy-time-heb/ שכיבה על הבטן]||מדוע חשוב להשכיב תינוקות על הבטן, מתי ואיך עושים את זה? | ||
| + | |- | ||
| + | |בטיחות||[https://gadalta.org.il/making-home-safe-for-kids-heb/ להפוך את הבית לבטוח לילדים]||טיפים לשמירה על בית בטוח לילדכם | ||
| + | |- | ||
| + | |שינה||[https://gadalta.org.il/toolbox/שינה-אצל-תינוקות-וילדים/ שינה אצל תינוקות וילדים]||כך תוכלו לעזור לילדכם לפתח הרגלי שינה בריאים וגישה חיובית כלפי שינה | ||
| + | |- | ||
| + | |שינה||[https://gadalta.org.il/about-newborn-sleep-heb/ שינה אצל תינוקות רכים]||היכן, כמה ומתי אמור התינוק שלכם לישון? | ||
| + | |- | ||
| + | |שינה||[https://gadalta.org.il/towards-independent-sleep-heb/ מתכוננים לשינה עצמאית]||כך תלמדו את תינוקכם לפתח דפוסי שינה בריאים בחודשים הראשונים לחייו | ||
| + | |- | ||
| + | |שינה||[https://gadalta.org.il/safe-sleeping-11-tips-heb/ 11 טיפים לשינה בטוחה]||מספר אמצעים פשוטים ויעילים להפחתת הסיכון למוות פתאומי בלתי צפוי | ||
| + | |- | ||
| + | |שפה||[https://gadalta.org.il/the-amazing-journey-of-language-development-heb/ המסע המופלא של התפתחות השפה]||התפתחות השפה בילדים היא דבר מופלא! כיצד תוכלו לעזור לילדכם? | ||
| + | |- | ||
| + | |שפה||[https://gadalta.org.il/language-development-3-18-months-heb/ התפתחות השפה: גיל 3–18 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |שיניים||[https://gadalta.org.il/dental-care-for-babies-heb/ כיצד לטפל בשיני תינוקות]||מתי, איך, כמה ועל מה חשוב להקפיד? | ||
| + | |- | ||
| + | |הרגלים בריאים||[https://gadalta.org.il/healthy-habits-for-a-healthy-life-12-tips-heb/ הרגלים בריאים לחיים בריאים: 12 טיפים ]||כך תוכלו לבסס התנהגות, אכילה והרגלים בריאים מרגע הלידה | ||
| + | |- | ||
| + | |שינה||[https://gadalta.org.il/baby-sleep-2-12-months-heb/ שנת תינוקות בגיל 2–12 חודשים]||לכמה שינה זקוק התינוק, מהם דפוסי השינה שלו ומה הקשר להתפתחות? | ||
| + | |- | ||
| + | |שינה||[https://gadalta.org.il/positive-bedtime-routines-heb/ שגרת השכבה ושינה חיובית]||לא עוד מלחמות! כך תשתמשו בשגרה חיובית, או טקס השכבה | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/12-15-months-toddler-development-heb/ התפתחות פעוטות בגיל 12–15 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/15-18-months-toddler-development-heb/ התפתחות פעוטות בגיל 15–18 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/18-24-months-toddler-development-heb/ התפתחות פעוטות בגיל 18–24 חודשים]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |שפה||[https://gadalta.org.il/language-development-1-2-years-heb/ התפתחות השפה בגיל שנה עד שנתיים]||צפויה לכם התפתחות שפתית מדהימה עם ילדכם! למה תוכלו לצפות? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/2-3-years-toddler-development-heb/ התפתחות פעוטות בגיל שנתיים-שלוש]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |שפה||[https://gadalta.org.il/language-development-2-3-years-heb/ התפתחות השפה בגיל שנתיים עד שלוש]||בשלב הזה, ילדכם וודאי כבר מקשקש ברוב שעות היום. למה תוכלו לצפות? | ||
| + | |- | ||
| + | |ויטמין D||[https://gadalta.org.il/vitamin-d-what-you-need-to-know-heb/ מה צריך לדעת על ויטמין D]||מדוע אנו זקוקים לוויטמין D, מה הקשר לשמש ולמזון ומה הטיפול במחסור? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/3-4-years-preschooler-development-heb/ התפתחות ילדי גן בגיל שלוש-ארבע]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/language-development-3-4-years-heb/ התפתחות השפה בגיל שלוש עד ארבע]||למה לצפות מאוצר המילים, ניהול השיחות, הסיפורים והמשחק? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/4-5-years-preschooler-development-heb/ התפתחות ילדי גן בגיל ארבע-חמש]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |שפה||[https://gadalta.org.il/language-development-4-5-years-heb/ התפתחות השפה בגיל ארבע עד חמש]||למה לצפות מאוצר המילים, ניהול השיחות, ההגייה וההבנה? | ||
| + | |- | ||
| + | |התפתחות||[https://gadalta.org.il/5-6-years-child-development-heb/ התפתחות ילדים בגיל 5–6]||למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? | ||
| + | |- | ||
| + | |שפה||[https://gadalta.org.il/language-development-5-6-years-heb/ התפתחות השפה בגיל 5–6]||על אוצר מילים, סיפור סיפורים ושימוש במשפטים. למה לצפות? | ||
| + | |- | ||
| + | |חודשים ראשונים||[https://gadalta.org.il/postnatal-depression-pnd-and-women-heb/ דיכאון אחרי לידה בנשים]||איך מזהים דיכאון אחרי לידה, מהן השפעותיו ואיך מטפלים בו? | ||
| + | |- | ||
| + | |חודשים ראשונים||[https://gadalta.org.il/postnatal-depression-caring-for-your-partner-heb/ דיכאון אחרי לידה: כיצד לטפל בבת הזוג]||על תמיכה רגשית, מעשית, בעיות שעלולות לצוץ וטיפול בעצמכם | ||
| + | |} | ||
סרטונים רלוונטיים עם קישור (Link) | סרטונים רלוונטיים עם קישור (Link) | ||
| − | סרבנות שינה לילות ללא שינה חשיבות האב בהתפתחות הילד | + | *[https://www.youtube.com/watch?v=oIOd97qekUI&t=16s סרבנות שינה] |
| − | גמילה מחיתולים | + | *[https://www.youtube.com/watch?v=Kkt3oBUr4_Q&t=6s לילות ללא שינה] |
| − | דיכאון אחרי לידה קשר עם תינוק לאחר לידה | + | *[https://www.youtube.com/watch?v=d9z9HC87JH0 חשיבות האב בהתפתחות הילד] |
| − | טיפים להנקה | + | *[https://www.youtube.com/watch?v=9TGtkwlgi0Q&t=2s גמילה מחיתולים] |
| − | נספח | + | *[https://www.youtube.com/watch?v=hzGCF9jAJy0&t=2s דיכאון אחרי לידה] |
| − | המלצה לפעילות גופנית בעצימות בינונית | + | *[https://www.youtube.com/watch?v=hX_BW4yBjno&t=19s קשר עם תינוק לאחר לידה] |
| − | + | *[https://www.youtube.com/watch?v=_E8bQxZZwcM&t=1s טיפים להנקה מהנה] | |
| − | חברתית | + | |
| − | סקר אלימות במשפחה | + | ==נספח ג׳ - נושאים להתייחסות טרום היריון== |
| − | סקר סוציאלי (לדוגמה - מקום מגורים, תחבורה, מצב כלכלי משפחתי, גורמי תמיכה) | + | ;אורח חיים{{הערה|27 American College of Obstetrics and Gynecology. Committee Opinion Paper 762: Preconception. Obstetrics and Gynecology 2019;133:e78-89. }}: |
| − | תזונה | + | *המלצה לפעילות גופנית בעצימות בינונית |
| − | טיפול בעודף משקל או בתת-תזונה, | + | *ייעוץ בנוגע לתרופות ללא מרשם, תוספי תזונה, ותרופות טבעיות מסוגים שונים |
| − | 400 מיקרוגרם ליום לכלל הנשים בגיל הפוריות | + | ;חברתית: |
| − | 5 מ"ג ליום בנשים עם עבר מיילדותי של עובר עם פגם מסוג neural tube defect צריכת יוד | + | *סקר אלימות במשפחה |
| − | הערכת סיכון לחסרים תזונתיים | + | *סקר סוציאלי (לדוגמה - מקום מגורים, תחבורה, מצב כלכלי משפחתי, גורמי תמיכה) |
| − | סקר מחלות זיהומית | + | |
| − | בדיקות דם למחלות מין וצהבת B לעבור על פנקס החיסונים לא מומלץ בדיקות סקר של | + | ;תזונה: |
| − | חיסונים | + | *טיפול בעודף משקל או בתת-תזונה, אם קיים |
| − | אדמת, אבעבועות, צהבת B - במידת הצורך חיסון לשפעת - להיריון עתידי בתקופת החורף השלמת חיסונים לפי צורך | + | *מתן חומצה פולית |
| − | + | :*400 מיקרוגרם ליום לכלל הנשים בגיל הפוריות | |
| − | הפנייה לבדיקות המתאימות בהתאם למוצא | + | :*5 מ"ג ליום בנשים עם עבר מיילדותי של עובר עם פגם מסוג neural tube defect |
| − | חשיפה סביבתית | + | *צריכת יוד |
| − | הפסקת עישון | + | *הערכת סיכון לחסרים תזונתיים |
| − | חשיפות מקצועיות לחומרים מסוכנים | + | |
| − | כימיקלים ביתיים - הימנעות ממדללי צבע, סולבנטים, וקוטלי חרקים חשיפה לקרינה בתחילת ההיריון | + | ;סקר מחלות זיהומית: |
| − | הערכה רפואית | + | *בדיקות דם למחלות מין וצהבת B |
| − | יש להעריך אם קיימת בעיה בריאותית לא מאובחנת או לא מאוזנת (סוכרת, מחלות בלוטת התריס, מחלות שיניים וחניכיים, מחלות לב, | + | *לעבור על פנקס החיסונים |
| − | חרדה/דיכאון ומצבים נפשיים אימהיים אחרים - יש לדון במצב הנוכחי, ולשקול תועלת/סיכון בהמשך/הפסקת טיפול תרופתי קבוע | + | *לא מומלץ בדיקות סקר של CMV{{הערה|[[בדיקות לאיתור זיהום בנגיף ציטומגלו בנשים הרות - חוזר משרד הבריאות]]}} |
| − | הערכת סיכונים בהריונות קודמים - בחינת אפשרויות מניעה וכן, התייחסות להיבטים רגשיים ולצורך בתמיכה נפשית מתאימה. ניתוח קיסרי לידה מוקדמת יתר לחץ-דם ורעלת הריון סוכרת | + | *לשאול לגבי חשיפה לזיקה |
| − | חוסר התאמה בקבוצות Rh דימום לאחר הלידה (post partum hemorrhage) קרישיות יתר (DVT - פקקת ורידים או PE תסחיף ריאתי) | + | |
| − | ביקורת רופא שיניים לשמירה על בריאות השן של ההורים | + | ;חיסונים: |
| − | נספח ד: נושאים הנכללים בהנחיות | + | *אדמת, אבעבועות, צהבת B - במידת הצורך |
| − | להלן ספרות התומכת בחשיבות הנושאים הנכללים בהנחיות. ייתכן, כי לא כל ההמלצות הקיימות בספרות אומצו להנחיות | + | *חיסון לשפעת - להיריון עתידי בתקופת החורף |
| − | התמודדות המשפחה | + | *השלמת חיסונים לפי צורך |
| − | דאגות ההורים - הנושא החשוב ביותר בכל ביקור, | + | |
| − | מניעת | + | ;בדיקות סקר גנטיות: |
| − | לאלימות כלפי ילדים והזנחת ילדים יש מחיר פסיכולוגי ובריאותי. | + | *הפנייה לבדיקות המתאימות בהתאם למוצא ההורים{{הערה|[[ייעוץ גנטי לשם אבחון מחלות או מומים בעובר לקראת היריון או במהלכו - חוזר משרד הבריאות]]}} |
| − | התפתחות הילד | + | |
| − | התפתחות פיזית (גדילה) | + | ;חשיפה סביבתית: |
| − | מעקב גדילה | + | *הפסקת עישון |
| − | + | *חשיפות מקצועיות לחומרים מסוכנים | |
| − | + | *כימיקלים ביתיים - הימנעות ממדללי צבע, סולבנטים, וקוטלי חרקים | |
| − | + | *חשיפה לקרינה בתחילת ההיריון | |
| − | + | ||
| − | + | ;הערכה רפואית: | |
| − | + | *יש להעריך אם קיימת בעיה בריאותית לא מאובחנת או לא מאוזנת (סוכרת, מחלות בלוטת התריס, מחלות שיניים וחניכיים, מחלות לב, אסתמה) וטיפול בהתאם | |
| − | + | *חרדה/דיכאון ומצבים נפשיים אימהיים אחרים - יש לדון במצב הנוכחי, ולשקול תועלת/סיכון בהמשך/הפסקת טיפול תרופתי קבוע | |
| − | + | *הערכת סיכונים בהריונות קודמים - בחינת אפשרויות מניעה וכן, התייחסות להיבטים רגשיים ולצורך בתמיכה נפשית מתאימה. | |
| − | + | :*ניתוח קיסרי | |
| − | + | :*לידה מוקדמת | |
| − | + | :*יתר לחץ-דם ורעלת הריון | |
| − | + | :*סוכרת | |
| − | + | :*חוסר התאמה בקבוצות Rh | |
| − | + | :*דימום לאחר הלידה (post partum hemorrhage) | |
| − | + | *קרישיות יתר (DVT - פקקת ורידים או PE תסחיף ריאתי) | |
| − | + | ||
| − | + | ;ביקורת רופא שיניים לשמירה על בריאות השן של ההורים. | |
| − | + | ||
| − | + | ==נספח ד: נושאים הנכללים בהנחיות== | |
| − | + | להלן ספרות התומכת בחשיבות הנושאים הנכללים בהנחיות. ייתכן, כי לא כל ההמלצות הקיימות בספרות אומצו להנחיות בישראל. | |
| − | + | ||
| − | + | ===התמודדות המשפחה=== | |
| − | + | דאגות ההורים - הנושא החשוב ביותר בכל ביקור, הוא מה שחשוב להורים{{הערה|Schuster MA1, Duan N, Regalado M, Klein DJ. Anticipatory guidance: what information do parents receive? What information do they want? Arch Pediatr Adolesc Med. 2000;154:1191-8.}}. לכן, בתחילת כל ביקור ובסופו יש לשאול את ההורים האם ישנם נושאים שעליהם היו רוצים לשוחח או שאלות שהיו רוצים לשאול. | |
| − | + | ||
| − | ב. | + | ===מניעת אלימות=== |
| − | + | לאלימות כלפי ילדים והזנחת ילדים יש מחיר פסיכולוגי ובריאותי{{הערה|Flaherty EG, Stirling J, The Committee on Child Abuse and Neglect. The pediatrician's role in child maltreatment prevention. Pediatrics 126;2010 (Reaffirmed 2014)}}{{הערה|Shonkoff JP, Garner AS; Committee on Psychosocial Aspects of Child and Family Health; Committee on Early Childhood, Adoption, and Dependent Care; Section on Developmental and Behavioral Pediatrics. The lifelong effects of early childhood adversity and toxic stress. Pediatrics. 2012;129}}. אי-לכך, חשוב, לתמוך במשפחות, על-מנת למנוע השלכות שליליות אלה, ולהפנות מקרים חשודים לשירותים המטפלים (עו"ס לחוק הנוער ושירותי רווחה). גם אלימות כלפי בן זוג גובה מחיר בריאותי של הילדים, ולכן, חשוב לאתרה ואם היא קיימת לעודד את הנפגע לקבלת עזרה וטיפול{{הערה|Thackeray JD, Hibbard R, Dowd MD, The Committee on Child Abuse and Neglect, and the Committee on Injury, Violence, and Poison Prevention. Intimate partner violence: the role of the pediatrician. Pediatrics 2010; 125 (Reaffirmed 2014)}}. | |
| − | + | ||
| − | + | איתור דיכאון הורים והפנייה לטיפול{{הערה| Marian F. Earls, Michael W. Yogman, Gerri Mattson, Jason Rafferty. Committee on Psychosocial Aspect of Child and Family Health. Incorporating recognition and management of perinatal depression into pediatric practice. Pediatrics 2019;143: :e20183259}} | |
| − | + | ||
| − | + | הורות - כולל תפקידים משלימים של שני ההורים{{הערה|Yogman M, Garfield CF, Committee on Psychosocial Aspects of Child and Family Health. Fathers' roles in the care and development of their children: the role of pediatricians. Pediatrics 2016; 138 (1) e20161128}} | |
| − | + | ||
| − | + | התמודדות עם מחלות שכיחות{{הערה|[[הורדת חום בילדים - הנחיה קלינית]]}}{{הערה|[[תכשירים לשיעול ונזלת המיועדים לילדים - Cough and cold medicine intended for children]]}} | |
| − | + | ||
| − | + | ===התפתחות הילד=== | |
| − | + | ;התפתחות פיזית (גדילה): | |
| − | 1 | + | מעקב גדילה הוא חלק אוניברסלי ברפואת ילדים{{הערה|de Onis M, Wijnhoven TM, Onyango AW. Worldwide practices in child growth monitoring. J Pediatr. 2004;144:461-5.}}. מעקב גדילה בילדות מוקדמת מבוסס על עקומות של WHO{{כ}}{{הערה|שם=הערכת גדילה}}. |
| − | + | ||
| − | + | מטרת תהליך המעקב היא גילוי סימנים ראשונים של מחלות בילדים ואיתור תת-תזונה{{הערה|Mehta NM et al. Defining Pediatric Malnutritions paradigm shift toward etiology-related definitions. J Parenter Enteral Nutr.2013;37:460-481.}} והשמנת יתר{{הערה|Kleven JE, Borge R. Addressing childhood obesity at every well-child visit - a systems approach to incorporating screening, prevention, and treatment into the primary care office visit. Pediatrics 2018; 141}}{{הערה|Barlow SE. Expert committee recommendations regarding the prevention, assessment, and treatment of child and adolescent overweight and obesity: summary report. Pediatrics. 2007;120:S164-S192.}}. | |
| − | + | ||
| − | + | ;התפתחות פסיכו-נוירולוגית{{הערה|Council on Children With Disabilities, Section on Developmental Behavioral Pediatrics, Bright Futures Steering Committee, Medical Home Initiatives for Children With Special Needs Project Advisory Committee. Identifying infants and young children with developmental disorders in the medical home: an algorithm for developmental surveillance and screening. Pediatrics 2006;118}}{{הערה|McQuiston S, Kloczko N. Speech and language development: monitoring process and problems. Pediatrics in Review 2011; 32}}: | |
| − | + | מעקב אחר התפתחות הילד בניטור התפתחות, כפי שנעשה בטיפת חלב; התייחסות לדאגות ההורים ומעקב התפתחותי במכון להתפתחות הילד לילדים בסיכון, עשויים לאתר בעיות מוקדם דיו ובשלב שההתערבות עדיין יכולה לשנות את המהלך{{הערה|Rose L, Herzig LD, Hussey-Gardner B. Early intervention and the role of pediatricians. Pediatrics in Review 2014;}}. | |
| − | + | ||
| − | + | ;עידוד התפתחות מיטבית: | |
| − | + | ||
| − | + | קיימת עדות מדעית לכך, שקריאת ספרים לילדים{{הערה| Mendelsohn AL, Klass P. Early language exposure and middle school language and IQ: implications for primary prevention. Pediatrics 2018;142}} ומשחק עימם{{הערה|Yogman M et al. The power of play: a pediatric role in enhancing development in young children. Pediatrics;2018:142}} משפרים את התפתחות הילד, ולכן, חשובה הדרכת הורים על חשיבות מהלכים אלה. | |
| − | + | ||
| − | + | ;ראייה{{הערה|שם=vision}}: | |
| − | + | ראייה חשובה מאד לתפקוד היום-יומי וללמידה. מעקב על התפתחות הראייה וגורמי סיכון AMBLYOPIAS היא חשובה למניעת עיוורון. | |
| − | + | ||
| − | + | ;שמיעה: | |
| − | + | שמיעה תקינה חשובה להתפתחות השפה, ללמידה ולהתמודדות היום-יומית. בדיקות סקר שמיעה ליילוד{{הערה|[[סיקור שמיעה לילדים - חוזר משרד הבריאות]]}} תורמות לאיתור מוקדם של בעיות שמיעה, אך בעיות יכולות להתפתח גם בגילאים מבוגרים יותר. לפיכך, המשך מעקב והתייחסות לדאגות ההורים הם חשובים מאד. בערך ב-50% מהילדים עם ירידה בשמיעה אין ממצאים בתשאול ולכן, מומלצת בדיקה אובייקטיבית בגיל 4 שנים ובילדים הנמצאים בקבוצות סיכון אפילו קודם{{הערה|שם=Harlor}}. | |
| − | + | ||
| − | + | ===אורח חיים בריא=== | |
| − | + | ||
| − | + | ;תזונה{{הערה|Gidding SS et al. Dietary Recommendations for Children and Adolescents: A Guide for Practitioners. Pediatrics 2006;117.}}: | |
| − | + | עולה ההבנה בגין חשיבות התזונה עבור התפתחותו המיטבית של התינוק{{הערה|Sarah Jane Schwarzenberg, Michael K. Georgieff, AAPCommittee on Nutrition. Advocacy for Improving Nutrition in the First 1000 Days to Support Childhood Development and Adult Health. Pediatrics 2018;141; e20173716}}. עידוד הנקה ותמיכה בשימורה תורמות רבות לבריאות הילד ואמו. הקניית הרגלי אכילה בריאים עשויה למנוע השמנה וחסרים תזונתיים כגון חוסר ברזל, ויטמין D{{כ}}{{הערה|שם=vitd}} ויוד{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx יו] באתר משרד הבריאות}} העלולים לפגוע בבריאות הילד ובהתפתחותו. | |
| − | + | ||
| − | + | ;בריאות השן{{הערה|Section on Pediatric Dentistry and Oral Health. Preventive Oral Health Intervention for Pediatricians. Pediatrics 2008;122}}: | |
| − | + | לשיניים וחניכיים בריאים יש תפקיד חשוב בבריאות הילד. מניעת עששת, המחלה המדבקת השכיחה ביותר בילדות, מתחילה עוד לפני הלידה בטיפול בשיניים של ההורים ושל הדמויות המטפלות בילד. הדרכה למניעת שתיית משקאות מתוקים החל מינקות וצחצוח שיניים מהשנה הראשונה, עשויה לתרום רבות להפחתת שכיחות מחלת העששת בישראל. | |
| − | + | ||
| − | + | ;מניעת מחלות מידבקות: | |
| − | + | דאגה להתחסנות הורים וילדים לפי תדריך החיסונים, יכולה למנוע את רוב התחלואה במחלות המדבקות שיש נגדן חיסון. רופאים המתקשים עם הורים המהססים לחסן את ילדיהם יכולים להיעזר ב[http://midaat.org.il/ אתר מידעת]. חשוב גם להדריך הורים לא להביא ילדים חולים לגן. | |
| − | + | ||
| − | + | ===בטיחות=== | |
| − | + | ;מניעת תאונות בית: | |
| − | + | חבלות ללא כוונה תחילה (UNINTENTIONAL INJURY) גורמות לחלק ניכר של תמותה בילדים. הדרכה לבטיחות יכולה להפחית מגפה זו{{הערה|Sanders JE, Mogilner L.Child safety and injury prevention. Pediatrics in Review 2015; 36}}. | |
| − | + | ||
| − | + | ;בטיחות בדרכים: | |
| − | + | תאונות דרכים גורמות לשיעורי תמותה גבוהים בישראל{{הערה|[https://www.oryarok.org.il עמותת אור ירוק]}}. הקפדה על כללי נהיגה בטוחה וחגירת הילדים{{הערה|[http://www.beterem.org אתר ארגון בטרם]}} באופן נכון ברכב עשויות למנוע מקרי מוות מיותרים אלה. | |
| − | + | ||
| − | + | ;התמודדות עם מצבי חירום{{הערה|AAP Committee on Pediatric Emergency Medicine Committee on Medical Liability Task Force on Terrorism. The pediatrician and disaster Preparedness. Pediatrics 2006; 117}}: | |
| − | + | מאחר שלא כל מצב הוא בר - מניעה, יש לעודד משפחות לקחת קורסים לעזרה ראשונה בילדים{{הערה|Callahan JM, Fuchs SM, AAP Committee on Pediatric Emergency Medicine. Advocating for life support training of children, parents, caregivers, school personnel, and the public. Pediatrics. 2018;141(6): 20180704 }}. בגלל המיקום הגאוגרפי והגאו-פוליטי של מדינת ישראל, חשוב שהורים יהיו מודעים להנחיות פיקוד העורף בדבר "צבע אדום" ורעידות אדמה ויתרגלו עם המשפחה כיצד לפעול במצבי חירום מעין אלה. | |
| − | + | ||
| − | + | ==נספח ה': השלמת מתן ויטמין K לתינוקות== | |
| − | + | חוזר מנכ"ל מורה על מתן ויטמין K בזריקה תוך-שרירית כשיגרה לכל יילוד, סמוך, ככל הניתן, לזמן הלידה{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/birthday/Pages/vitamin_k.aspx ויטמין K לילוד]}}. מתן ויטמין K לתוך השריר לאחר הלידה הוכח כאמצעי יעיל למניעת דימום ביילוד כתוצאה ממחסור של ויטמין K. תופעה זו יכולה לקרות עד גיל 21 שבועות. דימום מאוחר שכיח יותר בתינוקות הניזונים מחלב אם. | |
| − | + | *משרד הבריאות ממליץ כי כל תינוק יקבל מנת ויטמין K לאחר הלידה, הדרך המועדפת למניעת דימומים היא בזריקה לתוך השריר | |
| − | + | *בביקור הראשון בטיפת חלב יש לוודא כי התינוק אכן קיבל ויטמין K | |
| − | + | *עבור תינוקות שקיבלו ויטמין K דרך הפה על ההורים לפנות ולקבל מנות נוספות בקופת החולים. | |
| − | + | ||
| − | + | לגבי מתן דרך הפה ועדת מומחים שפעלה מטעם המועצה הלאומית לפדיאטריה המליצה על מתן מנות ויטמין - K כלהלן: | |
| + | *מנה ראשונה תינתן תוך 6 שעות מהלידה במינון 1 מיליגרם, מיד כאשר התינוק יכול לקבל מזון או תרופות דרך הפה | ||
| + | *מנה שנייה תינתן בגיל 5–9 ימים במינון דומה | ||
| + | *תינוקות היונקים חלב אם יקבלו מנה פומית שלישית של הוויטמין בגיל 6–9 שבועות ובאותו מינון 1 מ"ג | ||
| + | *בכל מצב בו התינוק אינו יכול לקבל את אחת המנות דרך הפה, או במקרה ופלט או הקיא את התרופה תוך שעה ממתן הוויטמין, יש לחזור ולתת לו את הוויטמין פעם נוספת. אם לא ניתן לחזור על המתן דרך הפה, יש לתת את הוויטמין בזריקה תוך-שרירית | ||
| + | *יש להפנות לקופת חולים לטיפול כל תינוק שלא קיבל ויטמין K לאחר הלידה. יש להשלים מתן ויטמין K לכל תינוק שטרם קיבלו עד גיל 21 שבועות | ||
| + | |||
| + | ==נספח ו': הנחיות למשחק עם ילדים== | ||
| + | ===רקע=== | ||
| + | ילדים אוהבים לשחק והם פעילים מטבעם. פעילות ותנועה תורמות להתפתחות תקינה של תינוקות, פעוטות וילדים צעירים והיא מתרחשת בעיקר, באמצעות משחק. ככל שילדים מתפתחים וגדלים, מרחב התנועה והתמרון שלהם גדל. תפקיד ההורים והמטפלים להפוך את המרחב לסביבה שמעודדת פעילות, תנועה חופשית, חשיבה יצירתית, הזדמנות לחקור ולגלות, פתרון בעיות ומשחק חברתי מהנה ו"כייפי". יש לאפשר לילדים כמה שיותר זמן למשחק ותנועה חופשיים במהלך חיי היום-יום, ללא התערבות. ניתן לעשות זאת בבית, במסגרת חינוכית ובחוץ. עם זאת, מומלץ לשלב גם משחק מובנה. חשוב לספק, הזדמנויות רבות לתרגול המיומנויות החדשות שהם רוכשים כל יום, לחזק ולעודד אותם בהתאם. תפקיד המבוגרים כמודלים לחיקוי גם הוא חיוני. הגברת מעורבות הורים ומטפלים אחרים בפעילות ומשחק תורמת לתחושה של הנאה משתפת ומשותפת ומעלה את הסיכוי של הכנסת פעילות לשגרה. | ||
| + | |||
| + | ===יתרונות פעילות לגיל הצעיר=== | ||
| + | *משפיעה על כל תחומי ההתפתחות | ||
| + | *מפתחת יכולת למידה, יכולת ריכוז, יצירתיות והתנסויות חדשות | ||
| + | *מפתחת מיומנויות מוטוריות | ||
| + | *תורמת לבניית עצמות ושרירים חזקים | ||
| + | *משפרת ומחזקת מיומנויות שיווי משקל וקואורדינציה | ||
| + | *מקדמת מיומנויות חברתיות ותיקשורתיות | ||
| + | *מעודדת אינטראקציות עם אחרים | ||
| + | *משרה תחושה של אושר, מסוגלות והנאה | ||
| + | *מעודדת עצמאות | ||
| + | *מעודדות התמודדות עם מכשולים ואתגרים | ||
| + | *מסייעת לחוות נפילות למען ההצלחות | ||
| + | *שומרת על גוף בריא | ||
| + | *מטמיעה הרגלים בריאים | ||
| + | |||
| + | ===המלצות להורים=== | ||
| + | ====עידוד פעילות ותנועה==== | ||
| + | ;תינוקות ופעוטות עד שלב ההליכה: | ||
| + | *עודדו משחק פעיל מספר פעמים ביום | ||
| + | *בחרו במשחקים על הרצפה, המעודדים את התינוקות/פעוטות למשוך ולדחוף, להושיט ידיים ולנוע במרחב. התחילו עם "זמן בטן" ו"זמן גב" בשעות בהן התינוק ער, ועם עליית הגיל, זחילה, ישיבה, התרוממות, וקימה במרחב. אפשרו אינטראקציות היוצרות תיקשורת והגיבו לתינוקות. | ||
| + | *לא מומלץ, להשתמש בהליכונים לתינוקות הגורמים לתלות, עלולים לעכב הליכה עצמאית והתפתחות מוטורית ומהווים אביזר לא בטיחותי | ||
| + | |||
| + | ;מגיל שנה ועד גיל חמש: | ||
| + | *עודדו פעילות ותנועה במשך לפחות 180 דקות בכל יום הנצברות לאורך כל שעות היום, כולל זמן שהתינוק/ילד נמצא במסגרת חינוכית | ||
| + | *שלבו פעילות בשגרה היום-יומית של המשפחה | ||
| + | *כל פעילות חשובה ותורמת להתפתחות תקינה | ||
| + | *ספקו ציוד מתאים המעודד פעילות - גם בפנים וגם בחוץ, למשל כדורים, צעצועים שמתגלגלים ושאפשר למשוך ולדחוף, להושיט אליהם יד וכו' | ||
| + | *שמשו מודל חיקוי לילדים | ||
| + | *בצעו פעילות במרחבים המתאימים לגיל הילד עם דגש על הנאה, חקר וגילוי, התנסות ובטיחות | ||
| + | *הימנעו ממצב של חוסר תנועה, למשל, ריסון בעגלה או השארת תינוק בסל-קל/כיסא/לול במשך יותר משעה ברציפות, למעט, בזמן שינה או נסיעה ברכב | ||
| + | |||
| + | ====הגבלת צפייה ושימוש במסכים==== | ||
| + | {{הרחבה|מדיה אלקטרונית ורפואה}} | ||
| + | *הרבו במשחק עם הילדים. הוא תורם להתפתחות המוח יותר מהיחשפות למדיה אלקטרונית | ||
| + | *הימנעו מחשיפה של ילדים צעירים עד גיל שנתיים למדיה אלקטרונית | ||
| + | *אם אתם בוחרים לאפשר לילדיכם חשיפה למדיה אלקטרונית, בחרו בתכני צפייה מותאמים לגיל, צפו יחד עמם ותווכו את התכנים | ||
| + | *הימנעו מהתקנת מערכת טלוויזיה או מחשב בחדר השינה של הילדים | ||
| + | *הגבילו את השימוש באפליקציות מבוססות מכשירים אלקטרוניים, לרבות טלפונים ניידים ומחשבי לוח (טאבלטים), לעד שעה ביום תוך תיווך במשחק | ||
| + | *הימנעו מחשיפת ילדים למדיית רקע הפועלת שעות ארוכות ביום | ||
| + | |||
| + | {| class="wikitable" | ||
| + | |- | ||
| + | ! גיל ושלב התפתחותי !! המלצות לפעילויות ולמשחקים | ||
| + | |- | ||
| + | |לידה - 4 חודשים | ||
| + | | | ||
| + | *דברו עם תינוקכם והרעיפו עליו חיוכים | ||
| + | *שירו שירים ונדנדו/נענעו אותו | ||
| + | *עשו עיסוי לתינוקות | ||
| + | *השכיבו ל"זמן בטן" | ||
| + | *חשפו למרקמים שונים | ||
| + | *בשכבו על הבטן הניחו לפניו צעצועים ומראה ובכך, תעודדו אותו לפתח את שליטת הראש, הכתפיים והגוף | ||
| + | *השכיבו את התינוק על צד ימין ועל צד שמאל לסירוגין, עם צעצועים לפניו | ||
| + | *תלו מעליו משחקים (כגון אוניברסיטה) שיגיעו לגופו בשכיבה על הגב כשהוא עירני. בבוא הזמן, יגיע עם ידיו ורגליו אליהם | ||
| + | *תנו לתינוק הזדמנות לבעוט בלי ריסון או חגירה | ||
| + | *צאו לפארק | ||
| + | |- | ||
| + | |שליטת ראש - 4–6 חודשים | ||
| + | | | ||
| + | *הגיבו ל"דיבורים" של התינוק | ||
| + | *שירו עם התינוק - שירי ילדים ושירי הפעלה ומגע עדין | ||
| + | *אפשרו זמן משחק עצמאי על משטח | ||
| + | *הניחו את התינוק על משטח פתוח ובטוח עם צעצועים סביבו במטרה לעודד זחילה ולהגיע לצעצועים | ||
| + | *הושיבו את התינוק על ברכי מבוגר/ בכיסא תינוק/ על הרצפה בתמיכת כרית | ||
| + | *צאו לפארק | ||
| + | |- | ||
| + | |זחילה - 6–9 חודשים | ||
| + | | | ||
| + | *שחקו משחקי "קוקו", משחקי ידיים ואצבעות | ||
| + | *עודדו אותו להושיט ידיים למשחקים | ||
| + | *סדרו מרחב בטוח על הרצפה | ||
| + | *עודדו זחילה והגעה למשחקים במרחקים שונים | ||
| + | *צאו לפארק | ||
| + | |- | ||
| + | |זחילה וישיבה - 9–12 חודשים | ||
| + | | | ||
| + | *הקצו מרחב בטוח לזחילה בבית ומחוצה לו כדי לאפשר חקירה של הסביבה בביטחה | ||
| + | *אפשרו תנועה במרחב בטוח תוך כדי התנסות במרחקים, גבהים ועומקים שונים כגון זחילה מתחת לשולחן וכו' | ||
| + | *אפשרו הכנסת והוצאת חפצים ממכלים, דחיפה ומשיכה של חפצים או משחקים בגדלים שונים כגון עגלה או כיסא | ||
| + | *תמכו בו על ידי הושטת ידיים כדי לעודד הליכה | ||
| + | *עודדו ניידות מגוונת על ידי פיזור חפצים, כריות וקופסאות קרטון בשטחי המשחק | ||
| + | *אפשרו לו לטפס על גוף המבוגר היושב על הרצפה | ||
| + | *תרגלו קימה לעמידה בכוחות עצמו או בעזרת רהיטים | ||
| + | *הניחו חפצים בגובה (על ספה, על קופסאות גדולות וכו') כדי לעודד קימה | ||
| + | |- | ||
| + | |מתחיל ללכת - 12–18 חודשים | ||
| + | | | ||
| + | *הקצו מרחב בטוח ופתוח להליכה בבית ובחוץ | ||
| + | *צאו עם ילדיכם לטיול רגלי בטבע | ||
| + | *אפשרו לו להתנסות במשחקים עם גלגלים המתאימים לגילו כגון בימבות | ||
| + | *בקרו בגני שעשועים וגוונו את השימוש במתקנים השונים | ||
| + | |- | ||
| + | |פעוט עצמאי - 18–24 חודשים | ||
| + | | | ||
| + | *בקרו בגני שעשועים או בפארק וגוונו את השימוש במתקנים | ||
| + | *משחק מחבואים, משחקי דחיפה ומשיכה, משחקי כדור, בובות, מכוניות משחק, אוכל מדומה וכו' | ||
| + | *רקדו לקצב מוזיקה | ||
| + | *אפשרו רכיבה של הילד/ה על תלת-אופן קטן או בימבה | ||
| + | *ספקו מרחב לרוץ ולטפס | ||
| + | |- | ||
| + | |שנתיים - חמש שנים | ||
| + | | | ||
| + | *עודדו ריצה וטיפוס | ||
| + | *תנו לשחק עם סרטים צבעוניים או צעיפים, חישוקים ובלונים היכולים להוסיף להנאה | ||
| + | *שחקו תפיסה, זריקה וחבטה תוך שימוש בכדורים חפצים בגדלים שונים ומחומרים שונים, בועות סבון ועוד | ||
| + | *תנו לילד לעזור להורה/מבוגר בעבודות הגינה ביניהן חפירת בורות לצמחים, שתילה, השקיה במשפך או בפחיות מים או שתילת גינה קטנה. במגבלות מקום ניתן ליצור גינת עציצים | ||
| + | *גוונו חוויות בגני המשחקים - טיפוס, נדנדות ומגלשות | ||
| + | *בנו מסלול מכשולים באמצעות פריטים מהבית - קופסאות קרטון, פחים, כיסאות ושולחנות - זאת, כדי לאפשר לו לחקור מתחת, מעל, דרך וסביב | ||
| + | *עודדו משחקי קפיצה - ניתן ליצור נהר דמיוני באמצעות חבל, או הר דמיוני באמצעות כרית כשהילדים יקפצו מעליה | ||
| + | *עודדו משחק עם חברים - תופסת, כדור, מחבואים ומשחק חופשי | ||
| + | *עודדו משחק עם חיות מחמד וחיקוי תנועה של חיות | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | ====עצות למשחק בטיחותי==== | ||
| + | *'''סביבה''': הפכו את ביתכם לסביבה בטיחותית עבור התינוק כך, שיוכל לנוע ולחקור בביטחה. שימו אביזרים מסוכנים הרחק מחוץ להישג ידם וחברו סגרי ביטחון לארונות המטבח והשירותים | ||
| + | *'''חפצים''': בחרו דברי משחק שאין להם חלקים קטנים, רופפים, חלודים או חדים | ||
| + | *'''מים''': תמיד הישארו עם ילדיכם כשהם משחקים עם מים/ במים | ||
| + | *'''התנסות''': עודדו את ילדיכם להתנסות בדברים חדשים אך אל תכריחו אותם. | ||
| + | |||
| + | עצות נוספות נמצאות באתר ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. | ||
| + | |||
| + | ==נספח ז': חיסון נגד מננגוקוקקס B== | ||
| + | בחודש מרץ 2019, משרד הבריאות אישר מתן חיסון נגד מננגוקוקקס - B{{כ}}{{הערה|[[תדריך חיסונים - דרכי מניעה ופיקוח על מחלה מנינגוקוקית - Prevention and control of meningococcal disease]]}} | ||
| + | |||
| + | '''לפי תדריך החיסונים, המנות הדרושות הן:''' | ||
| + | |||
| + | {| class="wikitable" | ||
| + | |- | ||
| + | ! קבוצת גיל!!סדרה ראשונית!!מרווח בין המנות בסדרה הראשונית!!מנת דחף | ||
| + | |- | ||
| + | | 2-5 חודשים '''ללא גורם''' סיכון נוסף{{הערה|שם=8שבועות|אין לתת את המנה הראשונה לפני גיל 8 שבועות.}} | ||
| + | |2 מנות | ||
| + | |חודשיים | ||
| + | |מנה אחת בגיל 12–15 חודשים, 6 חודשים לפחות אחר המנה הקודמת{{הערה|שם=24חודשים|מומלץ לתת את מנה זו לפני שמלאו 24 חודשים.}} | ||
| + | |- | ||
| + | |2-5 חודשים '''עם גורם סיכון בנוסף לגיל'''{{הערה|שם=8שבועות}} | ||
| + | |3 מנות | ||
| + | |1 חודש | ||
| + | |מנה אחת בגיל 12–15 חודשים, 6 חודשים לפחות אחר המנה הקודמת{{הערה|שם=24חודשים}} | ||
| + | |- | ||
| + | |6-11 חודשים (שלא חוסנו בעבר) | ||
| + | |2 מנות | ||
| + | |חודשיים | ||
| + | |מגיל 12 חודשים, חודשיים לפחות אחרי המנה הקודמת{{הערה|שם=24חודשים}} | ||
| + | |- | ||
| + | |12-23 חודשים (שלא חוסנו בעבר) | ||
| + | |2 מנות | ||
| + | |חודשיים | ||
| + | |מנה אחת 12–23 חודשים אחרי המנה הקודמת | ||
| + | |- | ||
| + | |2-10 שנים | ||
| + | |2 מנות | ||
| + | |חודשיים | ||
| + | |אין המלצה למנת דחף | ||
| + | |- | ||
| + | |11 שנים ואילך | ||
| + | |2 מנות | ||
| + | |1 חודש | ||
| + | |אין המלצה למנת דחף | ||
| + | |} | ||
| + | '''הערה''': הנחיות על מנות דחף לאורך שנים עדיין לא פורסמו. | ||
| − | + | משך ההגנה מתרכיב Bexsero אינו ידוע. ההערכה היא שמתן שתי מנות מעניק הגנה לתינוקות למשך כ־18 חודשים, ומתן מנת דחף לאחר 12 חודשים מעניק הגנה לכ-36 חודשים. אי לכך, צפוי שמתן התרכיב יגן על תינוקות ופעוטות בתקופת הסיכון הגבוה ביותר לחלות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:ילדים]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־04:00, 11 במרץ 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק א: טרום לידה עד גיל 6 | ||
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, איגוד רופאי המשפחה בישראל | |
| עריכה | ד"ר דינה רחל צימרמן פרופ' יעקב אורקין ד"ר חוה גדסי ד"ר אלינה זלוטניקוב ד"ר מנואל כץ ד"ר עודד מטס ד"ר ליזה רובין | |
| קישור | באתר doctorsonly | |
| תאריך פרסום | מרץ 2019 נספח ז' התווסף באפריל 2020 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
ועדת הכתיבה
- ד"ר דינה רחל צימרמן MD MPH (יו"ר) - רופאה אחראית אם - ילד מחוז ירושלים
- פרופסור יעקב אורקין MD MPH - חברה ישראלית לרפואת ילדים אמבולטורית (חיפ"א)
- ד"ר חוה גדסי MD - עמותת גושן
- ד"ר אלינה זלוטניקוב MD - איגוד רופאי המשפחה בישראל
- ד"ר מנואל כץ MD MPH - עמותת גושן
- ד"ר עודד מטס MD - איגוד רופאי המשפחה בישראל
- ד"ר ליזה רובין MD MPH - רופאת אם - ילד ארצי משרד הבריאות
רקע
טיפול בילד הבריא
שמירה על הבריאות מהווה חלק חשוב ברפואה הראשונית. הדבר חשוב עוד יותר בילדים, משום שלבריאות בתחילת החיים, עשויות להיות השלכות לכל החיים. אי-לכך, קיימת חשיבות לטיפול בילד הבריא (WELL CHILD CARE). הטיפול ניתן באופן שונה מסביב לעולם[1][2] וכן, יש הבדלים מסוימים בדגשים בין מדינות המתבטאים בבחירת השם כגון ניטור בריאות בילדים (CHILD HEALTH SURVEILLANCE), קידום בריאות בילדים (HEALTH PROMOTION)[3], טיפול רפואי בצעירים (YOUTH HEALTH CARE) וכן, רפואה מונעת בילדים (PEDIATRIC PREVENTATIVE MEDICINE).
בישראל, חלק מהטיפול כבר ניתן באופן מוסדר, אך זה נעשה על ידי מטפלים שונים (רופאים ואחיות, וגורמים שונים, כמו קופות חולים, תחנות טיפות חלב ומערכת החינוך). מטרת הנחיות אלו היא ליצור מסמך אחד המקבץ המלצות אחידות, מבוססות ראיות ככל הניתן. תקוותינו היא שפרסום הנחיות אלו יקל על המטפלים המעוניינים לדעת כיצד להעניק טיפול מניעתי מיטבי לילדים, וגם עבור הורים החפצים בקבלת טיפול מיטבי לילדיהם.
הכנת ההנחיות התבססה על בדיקת ההנחיות בארצות הברית[4], קנדה[5], ואוסטרליה[6], תוך התאמתן למציאות בישראל, וכן, על עיון מעמיק בכלל החוזרים, הנהלים והתדריכים של משרד הבריאות, נכון לזמן כתיבת המסמך. להנחיות אלה, יהיה צורך בעדכון תקופתי לפי התקדמות המדע.
ההנחיות בגילאים אלו משקפות עבודות צוות בין רופאים ואחיות בריאות הציבור - הן במסגרת טיפות חלב והן במסגרת קופות החולים. הטיפול מתואר כביקור בהתאם לגיל כאשר בחלקם ביקורי אחיות ובחלקם ביקורי רופאים (ראו טבלה). יש מקום לבחון בהמשך את החלוקה המיטבית בין רופאים לאחיות (ייתכנו מספר מודלים מוצלחים) וכן, שילוב מקצועות נוספים. אולם, בשלב זה מטרת מסמך זה היא לקבוע את תוכן הביקורים, ללא תלות בנותן השירות. לא תמיד יש זמן לשוחח על כל הנושאים בפגישה הנערכת פנים מול פנים ולכן, יש לשים דגש על נושאים המעסיקים את ההורים. יש מקום להשלמה על ידי מקורות מידע קיימים כגון חומר קריאה ואמצעי מדיה נוספים.
תיאור כללי של ביקור רופא לטיפול בילד הבריא
- רצוי להזמין שאלות מההורים ולשאול אם יש להם דאגות מסוימות, או נושאים עליהם הם מעוניינים לדון/לשוחח
- עיון ברשומה הרפואית של הילד
- פרטים על הביקורים הקודמים / אבחנות
- גדילה - אורך, משקל, היקף ראש
- התפתחות: עיון בהערכות ההתפתחות שהאחות ביצעה. אם היו מטלות אותן התינוק "לא עבר" ניתן לעדכן ולבצע לפי הגיל
- התנהגות - שאלות הנוגעות להתנהגות תואמת גיל, באיזו מידה ההורים מתמודדים עם ההתנהגויות המאתגרות, ומתן הדרכה בהתאם לצורך. הביקור מהווה הזדמנות לתצפית (אם כי קצרה) של קשר הורה-ילד
- חיסונים, כולל בירור הסיבות לאי-מתן או עיכוב במתן החיסונים, תוך הסבר ועידוד להשלמה
- תזונה - קבלת פרטים על הרכב התזונה של התינוק/פעוט והרגלי הארוחות במשפחה
- בירור היענות לביצוע המלצות תואמות גיל (דוגמה: ויטמין D, ברזל)
- בדיקה גופנית כוללת עם דגש על נושאים תואמי גיל
- הסבר להורים על הממצאים כולל הרגעה (REASSURANCE), מעקב או הפנייה בהתאם לצורך. יש חשיבות למתן הסבר על המרחב של טווח הנורמה בגדילה והתפתחות של ילדים
- הדרכה לעתיד (ANTICIPATORY GUIDANCE) מותאמת לשאלות ההורים והגיל
- לקראת סוף הביקור, יש לשוב ליזום ולהזמין שאלות מההורים, לתת תשובות מתאימות
- יש לוודא, שנקבע תור למעקב והבנה של ההורים לגבי הפניות להערכת אחרים אם יש
נושאים בטיפול בילד הבריא
הדגש בטיפול בילד הבריא הוא סביב מספר נושאים. את הספרות המצדיקה שימת דגש על נושאים אלו ניתן למצוא בנספח אי.
התמודדות המשפחה
- דאגות ההורים
- בניית סביבה תומכת ומניעת אלימות
- איתור דיכאון הורים והפנייה לטיפול
- פיתוח כישורי הורות
- התמודדות עם מחלות שכיחות
התפתחות הילד
- התפתחות פיזית (גדילה)
- התפתחות נוירו-קוגניטית (מוטורית ושפתית)
- התפתחות חברתית
- התפתחות רגשית
- בניית סביבה תומכת ומעודדת
- התפתחות מיטבית
- התפתחות החושים
אורח חיים בריא
- תזונה
- בריאות השן
- מניעת מחלות מידבקות
- מניעת חשיפה לעישון[7]
בטיחות
- מניעת תאונות בית
- בטיחות בדרכים
- התמודדות עם מצבי חירום
נבחרו חמישה עשר גילאים של הערכה. הטיפול בילד הבריא אמור להתחיל עוד בטרם ההתעברות[8]. בהמלצות ישנם שני ביקורים של האם ההרה אצל הרופא טרם הלידה. לאור ההתעניינות הבינלאומית בתנאי סביבה אופטימליים להתפתחות המוח במהלך ההיריון ובשנתיים הראשונות של החיים, הביקורים במסמך זה מחולקים ל "1000־ הימים הראשונים"[9] ו "ילדות מוקדמת".
סיכום ההמלצות מובא בטבלה בסוף ההנחיות. ההנחיות שיוצגו כעת, מתייחסות לכלל האוכלוסייה ולמצבים הדורשים סקר אוניברסלי (UNIVERSAL SCREENING).
קיימות אוכלוסיות בסיכון מיוחד כגון, פגים[10] וילדים בעלי מצבי בריאות מורכבים או משפחות עם אתגרים פסיכוסוציאליים הדורשים מעקב צמוד יותר (TARGETED FOLLOW UP AND PROGRESSIVE SERVICES) שלא מופיעים בגרסה זו של ההנחיות.
הערות כלליות: מקובל, שחלק מהביקורים יתקיימו אצל רופא בטיפת חלב וחלק אצל רופא הקופה - העיקר, שהם מתקיימים. עד גיל 6, חלק ניכר מן המעקב הוא במסגרת טיפת חלב ונעשה על ידי אחיות בריאות הציבור. לתיקשורת בין מטפלים ישנה חשיבות, זאת, על-מנת שיהיה רצף טיפולי. עד להשלמת בנייתה של מערכת ממוחשבת להעברת מידע בין הגורמים, על כל מטפל לתת סיכום של הביקור להורים על-מנת שיעבירו למטפל הבא. ההדרכה המומלצת יכולה להתבצע בדרכים שונות או בשילוב ביניהן (לדוגמה: הדרכה בעל-פה, דרך אתרי אינטרנט או בעזרת חומר כתוב, הפנייה למקורות מידע אינטרנטיים אמינים, מתן חומר כתוב מודפס ועוד). יש לבחון באופן מושכל את הצורך של כל משפחה במידע ולבחור באופן פרטני את כמות המידע ודרך ההעברה המתאימות לכל נושא ולכל משפחה.
בנספח ב' מובאים הקישורים למקורות מידע מתאימים מתוך האתר "איך גדלת" של עמותת גושן. קישורים לחוזרים, תדריכים ונהלים של משרד הבריאות מובאים בהערות שוליים בגוף המסמך.
האחריות לביצוע המעקב היא משותפת להורים ולרופא המטפל כאחד. פרטים שלא הושלמו בביקור קודם יש להשלים בביקור הבא אם עדיין רלוונטיים.
1000 הימים הראשונים
טרום היריון
טיפול טרום היריון המתבצע על ידי רופא נשים או רופא משפחה המטפל בנשים, מיועד להביא את האישה להיריון תוך מצב בריאות מיטבית ותוך מודעות לדרכים העומדות לרשותה ובן זוגה להיטיב את בריאותה ובריאות ילדה לעתיד. הנושאים הכלולים בביקור זה, כוללים השלמת מצב חיסוני נגד מחלות אחדות, בירור מצב תזונתי ונקיטת אמצעים לשפרם, הפנייה לבדיקות סקר גנטיות מותאמות לבני הזוג, הפנייה לייעוץ גנטי במקרה הצורך, הערכת סיכונים סביבתיים אפשריים ומיגורם (נספח ג'). לא מדובר בהכרח בביקור אחד, וניתן לפרוס נושאים אלו על פני מספר ביקורים, תוך הפנייה למקורות מידע אינטרנטיים ומודפסים נוספים[11][12], קידום תנאים אופטימליים ברמה ההורית-משפחתית וכן, ברמה המטבולית והתנהגותית העשויים לסייע במניעת תחלואה, הפרעות התפתחותיות ועומס משמעותי על שירותי בריאות.
טרום לידה
מומלץ, לבצע מפגש עם רופא ילדים (או רופא משפחה המטפל בילדים) בנוסף למעקב במסגרת רפואת נשים בשליש האחרון להיריון[13]. מטרת ביקור זה היא לסייע להורים לאמוד קשיים צפויים לקראת לידת התינוק, להעריך תמיכה חברתית ולהשיב על חששות ההורים ולהכירם עם מערך/ נותני השירותים העומד לרשותם לאחר לידת התינוק. אי-לכך, דגש יינתן לנושאים כמו מצבה הסוציו-אקונומי של המשפחה עם יידוע/הפנייה לסיוע במקרה הצורך, וכן למצבם הבריאותי של ההורים. ישנה חשיבות להתחסנות האם נגד שעלת והתחסנות שני ההורים נגד שפעת בחודשי החורף. זוהי גם הזדמנות לדבר על תוכנית החיסונים לילדים, כולל התייחסות לחיסון וטיפול ביילוד במהלך השהות בבית-החולים (כולל חשיבות של מתן ויטמין K וסקר יילודים). תוך מתן מענה לשאלות או חששות של ההורים בנידון.
נושא נוסף אליו תינתן התייחסות הוא ההכנה להנקה[14] ובירור הבסיס לאי-הנקה מתוכננת אם קיים. זאת, על-מנת לראות אם מדובר בבחירה מודעת, או במידע מוטעה שניתן להשפיע עליו.
- נושאים חשובים נוספים לדיון בביקור זה
- בטיחות הבית והרכב
- הסבר אודות הטיפול ביילוד במהלך האשפוז ולאחר הלידה, כולל מתן מידע על חיסונים, בדיקות סקר, וכן, קיום הנהלים של עשרה צעדים להנקה מוצלחת[12]
- מרכיבים של הורות חיובית בסיסית
ביומיים הראשונים לאחר לידה
במהלך האשפוז, ניתנת בבית החולים הדרכה על ידי אנשי צוות שונים, הנוגעת לטיפול הראשוני בתינוק, וכן, בהיבטים הנוגעים לחזרה הביתה והתחלת הטיפול בקהילה.
- דגשים באנמנזה
לקיחת אנמנזה אישית ומשפחתית, על-מנת לבחון אם התינוק נמצא בקבוצת סיכון הדורשת מעקב מיוחד.
- דגשים בבדיקה גופנית
מדדים (משקל לידה, משקל שחרור ואורך והיקף ראש המהווים בסיס למדידות המשך)
- עיניים: החזר אור אדום
- לב
- ריאות
- בטן
- מפשעות כולל דפקים פמוראליים
- איברי מין
- עור כולל פריחות וצבע
- מרפס
- בדיקת טונוס וקיומה של תנועתיות סימטרית
- מפרקי האגן
- חיסונים
צהבת B
- פעילויות מניעה אחרות
- זריקת ויטמין K
- טיפות אנטיביוטיות לעיניים
- בדיקות סקר
- סקר מטבולי
- סקר שמיעה
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו
- בקשת עזרה במידת הצורך
- סימנים הדורשים פניה לטיפול או הערכת רופא
אורח חיים בריא:
- תמיכה בהנקה
- שמירת חום גוף התינוק
- מתן תוסף ויטמין D
בטיחות
- בטיחות הבית והרכב
- שינה בטוחה
ביקור גיל 5 ימים
מטרת הביקור היא לדאוג למעבר תקין מהמערך האשפוזי (במרבית המקרים) למערך הקהילתי, תוך הסתגלות של המשפחה לתינוק החדש. ישנה חשיבות להערכת ההאכלה והתערבות במידת הצורך, וכן, מעקב אחר התפתחות צהבת.
בביקור זה חשוב לעיין במכתב השחרור.
- דגשים באנמנזה
- היכרות עם המשפחה כולל בריאות ההורים ובעיות בריאות והתפתחות של אחים, מהלך וגורל היריונות קודמים. מחלות גנטיות במשפחה
- מהלך ההיריון והלידה
- תזונת התינוק בדגש על ביסוס ושימור ההנקה
- וידוא עשיית בדיקת סקר מטבולי ותוצאותיו
- וידוא עשיית בדיקת סקר שמיעה ותוצאותיו
- וידוא קבלת ויטמין D
- וידוא קבלת ויטמין K בזריקה. אם ניתן דרך הפה, יש לדאוג להשלמת המנות (נספח ד')
- דגשים בבדיקה גופנית
- מראה כללי וצבע עור
- שקילה
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו
- בקשת עזרה מהמשפחה / חברים בהתמודדות, במידת הצורך
- זיהוי סימני מחלה בתינוקות
התפתחות:
- שכיבה על הבטן בעירנות
- דיבור עם התינוק
אורח חיים בריא:
- חשיבות המשך ההנקה ותמיכה בהנקה
- הסבר/הדרכה בנושא תוכנית החיסונים
- שמירת חום גוף התינוק, מתן תוסף ויטמין D
- שטיפת ידיים לפני כל טיפול ומגע בתינוק
- מניעת חשיפה לעישון
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- שינה בטוחה
ביקור עד גיל שבועיים (אם הביקור של גיל 5 ימים לא התרחש בטיפת חלב)
מטרת הביקור בגיל זה היא בעיקר, מעבר למערך טיפת חלב ופתיחת תיק בטיפת חלב, הכולל אנמנזה משפחתית, לידתית ותזונתית. במידה, והילד כבר נבדק בגיל 5 ימים והכל התקדם כשורה, ייתכן, שלא יהיה צורך לעבור על כל הנושאים הרשומים מטה.
- דגשים באנמנזיה
- מהלך ההיריון והלידה
- הזנת התינוק
- איתור קשיים בהנקה ומתן הדרכה/ייעוץ
- אם ניזון מתמ"ל, בטיחות ההכנה ודרכי המתן
- התמודדות המשפחה ותמיכה בהורים
- מצב רגשי ונפשי של ההורים
- בדיקת ויטמין D
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו
- תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות ודרכי התמודדות
- בקשת עזרה מהמשפחה / חברים בהתמודדות, במידת הצורך
התפתחות:
- שכיבה על הבטן בעירנות
- חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה
אורח חיים בריא:
- חשיבות המשך ההנקה והתמיכה בהנקה
- שמירת חום הגוף של התינוק ומתן תוסף ויטמין D
- הסבר/הדרכה בנושא תוכנית החיסונים
- שטיפת ידיים לפני כל מגע עם התינוק
- מניעת חשיפה לעישון
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- שינה בטוחה
- הפניית ההורים לקורס בסיסי בעזרה ראשונה
ביקור גיל חודש
- דגשים באנמנזה
- התמודדות המשפחה ותמיכה בהורים כולל איתור גורמי סיכון במשפחה וחשש לאלימות
- מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה[13]
- דגשים בבדיקה גופנית
- גדילה (משקל, אורך והיקף הראש)
- חיסונים
- צהבת B
- בדיקות סקר
- Edinburgh Depressio;n Screening Test[15]
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו
- תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות
התפתחות:
- סביבה מתאימה לגריית התינוק לעידוד התפתחותו
- שכיבה על הבטן בעירנות
- חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה (נספח ה')
אורח חיים בריא:
- חשיבות המשך ההנקה והתמיכה בהנקה
- מתן תוסף ויטמין D
- הסבר/הדרכה בנושא תוכנית החיסונים
- שטיפת ידיים של כל מי שמטפל בתינוק
- מניעת חשיפה לעישון
- חשיפה מושכלת לשמש
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- שינה בטוחה
ביקור גיל חודשיים
בגיל זה, מתקיים בדרך כלל הביקור הראשון אצל הרופא בטיפת חלב. יש צורך, בבדיקת מכתב השחרור ותיק התינוק על-מנת ללמוד על מהלך ההיריון והלידה כולל בדיקת תוצאות הסקר המטבולי במידה, ועוד לא ראה אותו רופא בבדיקה קודמת.
- דגשים באנמנזה
- מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה
- התמודדות המשפחה
- מצב נפשי ורגשי של ההורים
- הדגשים בבדיקה גופנית
- מראה כללי, גדילה
- עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית (שלילת פזילה)
- יצירת קשר עין ומעקב
- לב
- ריאות
- בטן
- מפשעות, כולל דפקים פמוראליים
- איברי מין ועור
- מרפס
- החזקת הראש, החזרי היילוד
- בדיקת טונוס, ותנועתיות סימטרית
- מפרקי אגן
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- הדרכה בנושא בכי התינוק וההתמודדות איתו
- תיאום ציפיות לגבי שינה בתינוקות
התפתחות:
- סביבה מתאימה לגריית התינוק לעידוד התפתחותו
- שכיבה על הבטן בעירנות
- חשיבות הדיבור לתינוק ושילובו בפעילויות המשפחה
אורח חיים בריא:
- חשיבות המשך ההנקה ותמיכה בהנקה לקראת חזרה לעבודה
- מניעת חשיפה לעישון
- חשיפה מושכלת לשמש
- מניעת השכבה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת
- מניעת חשיפה למסכים[16]
- מתן תוסף ויטמין D
בטיחות
- בטיחות הבית והרכב
- שינה בטוחה כולל אצל מטפלת
- בטיחות במסגרת יום הכנת המשפחה לשעת חירום[17]
- חיסונים
- DTaP-IPV-HIB
- PCV 13
- Rotavirus
ביקור גיל 4 חודשים
- דגשים באנמנזה
- מהלך התזונה בדגש על שימור ההנקה
- ההתמודדות עם חזרה לעבודה של האם ומעבר למסגרת יום
- ויטמין D
- התמודדות המשפחה עם גידול התינוק (לדוגמה, קנאת אחים, קושי כלכלי)
- מצב בריאות הילד ומשפחתו
- הערכת מדרגות ההתפתחות
ערך מורחב – תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות
הדרכה:
התמודדות המשפחה:
- קשיים בחזרה לעבודה של האם אם קיימים
התפתחות:
- לאפשר זמן משחק עצמאי
- להניח את התינוק על משטח פתוח ובטוח עם צעצועים סביבו במטרה לעודד תנועה
אורח חיים בריא:
- חשיבות המשך ההנקה והתמודדות עם שמירת הנקה בלעדית למרות החזרה לעבודה
- התחלת לקיחת תוסף ברזל[18]
- תזמון המעבר למוצקים
- מניעת חשיפה לעישון
- מתן תוסף ויטמין D
- חשיפה מושכלת לשמש
- מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת
- מניעת חשיפה למסכים[16]
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- שינה בטוחה
- הכנת המשפחה לשעת חירום
- חיסונים
- DTaP-IPV-HIB
- PCV 13
- Rotavirus
ביקור גיל 6 חודשים
- דגשים באנמנזה
- איך התפתח התינוק מאז ביקורו הקודם? הזדמנות להורה להתפלא מהתינוק החכם שלו ו/או גם להעלות חששות
- התמודדות האם, התינוק והמשפחה עם חזרת האם לעבודה
- היערכות לתנועתיות הגוברת של התינוק
- איך ישן התינוק?
- מעבר למוצקים
- האם ישנם שינוים בבריאות התינוק ומשפחתו
- הערכת מדרגות ההתפתחות
ערך מורחב – תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- התמודדות עם קשיים במעבר למוצקים, אם יש
- התמודדות עם קשיים שההורים העלו אם יש
התפתחות:
- חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לתינוק
- שילוב התינוק בפעילויות המשפחתיות
- משחק עם התינוק - להגיב ל"דיבורים" של התינוק
- לשיר עם התינוק - שירי ילדים ושירי הפעלה
- להניח את התינוק על משטח פתוח ובטוח עם צעצועים סביבו
אורח חיים בריא זמן :
- פנאי בחוץ עם התינוק
- מתן תוסף ויטמין D
- העלאת מינון תוסף ברזל[18]
- מניעת חשיפה לעישון
- חשיפה מושכלת לשמש
- מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת
- הערכת רמת הסיכון לעששת, והפניית אלו המצויים בסיכון גובה לטיפול בג׳ל פלואוריד עם צמיחת השן הראשונה
- צחצוח שיניים החל מהופעת השן הראשונה; בתינוקות בסיכון גבוה - צחצוח במשחה המכילה פלואור
- מניעת חשיפה למסכים[16]
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- שינה בטוחה
- הכנת המשפחה לשעת חירום
- חיסונים
- DTaP-IPV-HIB
- Rotavirus
- bOPV
ביקור גיל 9 חודש
- דגשים באנמנזה
- המסגרת בה נמצא התינוק במהלך היום - הסתגלותו והתאמתו לצרכיו
- התאמת הבית להתפתחותו של התינוק ולאבטחת בטיחותו
- בריאות התינוק ומשפחתו
- דגשים בבדיקה גופנית
- מראה כללי, גדילה
- עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית
- יצירת קשר עין בזמן משחק, תגובה לקריאת שמו
- לב
- ריאות
- איברי מין
- רגליים
- פישוק האגן
- החזרי הגנה - החזר צנחן מטה, קדימה, והחזרי תמיכה בישיבה
- בדיקה האם התנועתיות סימטרית
- טונוס, החזרים גידיים
- עור
- בדיקת מדרגות התפתחות
ערך מורחב – תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- חרדת נטישה וההתמודדות עמה
התפתחות:
- חשיבות פיתוח המשחק לתינוק ומשחק משותף הורה/אחים עם התינוק
- בדיקת התמודדות המשפחה עם שנת הלילה של התינוק ומתן הדרכה במידת הצורך, בשינוי
אורח חיים בריא:
- השתתפות התינוק בארוחות משפחתיות, מתן עצמאות באכילה בהתאם ליכולת הפיזית וגיוון המזון
- המשך מתן תוסף ויטמין D
- המשך מתן תוסף ברזל
- מניעת חשיפה לעישון
- מניעת השכבה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת
- בריאות השן, הדרכה לניקיון הפה והשיניים בהתאם לגיל
- מניעת חשיפה למסכים
בטיחות:
- בטיחות האכלה, הבית והרכב
ביקור גיל 12 חודשים
- דגשים באנמנזה
- בריאות התינוק ומשפחתו
- שינויים במסגרת היממה אם יש
- תוצאות ספירת דם
- בדיקת מדרגות התפתחות
ערך מורחב – תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- חרדת נטישה וההתמודדות עמה
- בדיקת התמודדות המשפחה עם שנת הלילה של התינוק ומתן הדרכה, במידת הצורך, בשינוי
התפתחות:
- חשיבות פיתוח המשחק לתינוק ומשחק משותף הורה/אחים עם התינוק
- קריאה
- זמן בחוץ - במרחב בטוח ובגני שעשועים
אורח חיים בריא:
- השתתפות התינוק בארוחות משפחתיות, וגיוון המזון
- המשך מתן תוסף ברזל עד גיל 18 חודשים
- מניעת חשיפה לעישון
- מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת
- בריאות השן, הדרכה לניקיון הפה והשיניים בהתאם לגיל
- מניעת חשיפה למסכים
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- חיסונים
- DTaP-IPV-HIB
- PCV 13
- MMRV
- הפניות
- רופא שיניים לילדים
ביקור 18 חודשים
- דגשים באנמנזה
- המסגרת בה נמצא הפעוט
- אכילה מגוונת ועצמאית
- שינה - היגיינה והיקף שעות
- התפתחות, הליכה ותנועה במרחב
- התאמות הסביבה הביתית לבטיחות הפעוט
- דגשים בבדיקה גופנית
- מראה כללי, גדילה
- עיניים: החזר אור אדום, החזר אור מהקרנית
- יצירת קשר עין בזמן משחק, תגובה לקריאה בשם
- סימנים של בעיות נשימה עקב שקדים מוגדלים
- לב
- ריאות
- מבנה רגליים כולל שוקיים וכפות רגליים
- תבנית הליכה
- יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט, תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו
- הערכת מדרגות התפתחות
ערך מורחב – תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות
- בדיקות סינון
- שאלון לאיתור בעיות תיקשורת (ASD)[19]
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- נטיית הפעוט להגיד "לא" וההתמודדות איתה, הצבת גבולות
התפתחות:
- חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה
- חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט ועם הפעוט, ושימוש בחפצים נגישים מתוך הבית
- חשיבות יציאה למשחק בחוץ
אורח חיים בריא:
- השתתפות הפעוט בארוחות משפחתיות, וגיוון המזון
- מניעת חשיפה לעישון
- מניעת השכבה במיטה עם בקבוק חלב או כל שתייה ממותקת
- בריאות השן, הדרכה לניקיון הפה והשיניים בהתאם לגיל
- מניעת חשיפה למסכים
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
חיסונים:
- Hepatitis A
הפניות:
- רופא שיניים לילדים
ילדות מוקדמת
ביקור גיל שנתיים וחצי
- דגשים באנמנזה
- המסגרת בה נמצא הפעוט וכן, על מעבר לגן במסגרת הרשות המקומית בגיל 3 שנים
- השתלבות חברתית בגן וקבלת חוות דעת מצוות הגן
- התפתחות השפה, אוצר המילים ובהירות הדיבור
- גמילה מחיתולים
- דגשים בבדיקה גופנית
- מראה כללי, גדילה
- יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו
- עיניים - החזר אור אדום ומהקרנית
- לב
- ריאות
- בטן
- עור
- הליכה
- הערכת מדרגות התפתחות
ערך מורחב – תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות
- חיסונים
- Hepatitis A
- שפעת עונתית
- הפניות
- רופא שיניים לילדים
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- נטיית הפעוט להגיד "לא" וההתמודדות איתה
- הצבת גבולות
התפתחות:
- חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה
- חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט כולל עם ילדים אחרים בני גילו
- חשיבות משחק פתוח בחוץ
אורח חיים בריא:
- אורח חיים בריא לכלל המשפחה
- מניעת חשיפה לעישון
- צחצוח שיניים וביקור אצל רופא השיניים לטיפול מונע
- הגבלת חשיפה למסכים לפחות משעתיים ביום[16]
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- חבישת קסדה ברכיבה על אופניים
ביקור גיל שלוש וחצי
- דגשים באנמנזה
- בדיקת חוויית המעבר לגן
- התפתחות השפה, אוצר המילים ומובנות הדיבור
- בדיקת קיומם של קשיים בגמילה
- דגשים בבדיקה הגופנית
- מראה כללי, גדילה
- יש ליזום שיחה ומשחק עם הפעוט תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו
- לב
- ריאות
- בטן
- עור
- איברי מין - באישור ההורים
- הליכה
- בדיקת מדרגות התפתחות
ערך מורחב – תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות
- בדיקות סינון
- בדיקת שמיעה במכון שמיעה
- בדיקת ראייה אובייקטיבית כגון, אצל רופא עיניים
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- יש לבדוק באם יש קשיים בגמילה
התפתחות:
- חשיבות קריאת ספרים וסיפור סיפורים לפעוט, כמו גם, שילובו בפעילויות המשפחה
- חשיבות פיתוח המשחק של הפעוט כולל עם ילדים אחרים בני גילו
אורח חיים בריא:
- ארוחות משפחתיות מסודרות
- אורח חיים בריא לכלל המשפחה
- מניעת חשיפה לעישון
- צחצוח שיניים וביקור אצל רופא השיניים לטיפול מונע
- הגבלת חשיפה למסכים לפחות משעתיים ביום[16]
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- חבישת קסדה ברכיבה על אופניים
חיסונים:
- שפעת עונתית
הפניות:
- רופא שיניים לילדים
ביקור גיל 5 שנים
- הדגשים באנמנזה
- השתלבות חברתית בגן וקבלת חוות דעת מצוות הגן
- הדגשים בבדיקה גופנית
- ניתן לבדוק את הילד בלבוש קל, בדיקה מלאה לפי שאלות ההורים
- מראה כללי, גדילה
- יש ליזום שיחה עם הילד, תוך מתן תשומת לב לשפה בה הוא משתמש ולאינטראקציה החברתית שלו
- עיניים: החזר אור מהקרנית ובירור תוצאות בדיקת סקר ראייה לב
- ריאות
- בטן
- עור
- הליכה
- הדרכה
התמודדות המשפחה:
- חששות לגבי מעבר לכיתה א' אם יש
- פעילויות פנאי בתוך המשפחה, חוגים
התפתחות:
- חשיבות קריאת ספרים
- חשיבות משחק עם חברים
אורח חיים בריא:
- ארוחות משפחתיות מסודרות
- מניעת חשיפה לעישון
- צחצוח שיניים וביקור אצל רופא השיניים לטיפול מונע
- הגבלת חשיפה למסכים לפחות משעתיים ביום[16]
בטיחות:
- בטיחות הבית והרכב
- חבישת קסדה ברכיבה על אופניים
נספח א': טבלה א': לוח מרכז
| גיל | רופא | שקילה [20] |
אורך/ גובה [20] |
היקף ראש [20] |
התפתחות [21] |
בדיקות סקר | חיסונים[22] | הפניות | הדרכה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| טרום היריון | נ | בדיקות סקר גנטיות[23][24] | השלמות להורים לפי הצורך | נספח ג', לקיחת חומצה פולית[25], יוד[26] וברזל | |||||
| טרום לידה[27] | נ | DaPT לאם[28], שפעת להורים בעונה | הכנה ללידה, הכנה להנקה[29] | ||||||
| 2-1 ימים | ב | ב | ב | ב | ב | Otoacoustic, Emission(OAE)[30], החזר אדום[31], DDH[32], סקר יילודים[33] |
Hepatitis B, שפעת עונתית[29] למשפחה להגנה |
התחלת לקיחת ויטמין D[34], קבלת ויטמין IM K[35] | |
| 5 ימים | נ | נ | נ | נ | נ | צהבת[36], תוצאות סקר שמיעה |
שפעת עונתית למשפחה להגנה[29] | הנקה[14], מניעת מוות בעריסה[37], שמירת התינוק מקירור, בטיחות הבית והרכב | |
| עד שבועיים | ט | ט | ט | ט | שפעת עונתית למשפחה להגנה[29] | הנקה[14], מניעת מוות בעריסה[37], מערך טיפת חלב, בטיחות הבית והרכב | |||
| חודש | ט | ט | ט | ט | Edinburgh Depression, Screening Test[38], בדיקת תוצאות סקר יילודים |
Hepatitis B, שפעת עונתית למשפחה להגנה |
הנקה, מניעת מוות בעריסה, המשך לקיחת ויטמין D, בטיחות הבית והרכב | ||
| חודשיים | ט | ט | ט | ט | ט | Red/Corneal, Reflex, DDH |
DTaP-IPV-HIB, PCV 13, Rotavirus, שפעת עונתית למשפחה להגנה |
הנקה לקראת חזרה לעבודה, מניעת מוות בעריסה, בטיחות הבית והרכב, הכנת משפחה לשעת חירום | |
| 4 חודשים | ט | ט | ט | ט | DTaP-IPV-HIB, PCV 13, Rotavirus, שפעת עונתית למשפחה להגנה |
הנקה, מניעת מוות בעריסה, המשך לקיחת ויטמין D, בטיחות הבית והרכב, התחלת מתן ברזל[18] | |||
| 6 חודשים | ט | ט | ט | ט | DTaP-IPV-HIB, Hepatitis B, Rotavirus, bOPV, שפעת עונתית |
העלאת מינון ברזל, בריאות השן | |||
| 9 חודשים | ט | ט | ט | ט | ט | Red/Corneal, Reflex, DDH |
שפעת עונתית | ||
| 12 חודשים | ט | ט | ט | ט | DaPT-IPV-HIB, PCV 13, MMRV, שפעת עונתית |
רופא שיניים | |||
| 18 חודשים | ט | ט | ט | ט | ט | Red/Corneal, Reflex |
bOPV, Hepatitis A, שפעת עונתית |
||
| שנתיים עד שנתיים וחצי | ט | ט | ט | ט | ט | Red/Corneal, Reflex |
Hepatitis A, שפעת עונתית |
רופא שיניים | בטיחות, הכנה למעבר למערכת הגנים |
| שלוש וחצי עד ארבע שנים | ט | ט | ט | ט | אודיומטריה[39] | שפעת עונתית | רופא עיניים[40] , רופא שיניים |
||
| 6-5 שנים | ט | ט | ט | ט | ט | לחץ דם[24] | שפעת עונתית | רופא עיניים, רופא שיניים |
בטיחות, הכנה למעבר למערכת בית ספר |
- מקרא
- ט נעשה בטיפת חלב.
- ב נעשה בבית חולים.
- נ נדרש.
נספח ב': מיפוי חומרים להדרכת הורים של עמותת גושן
| נושא | כותרת | תיאור |
|---|---|---|
| חודשים ראשונים | קוליק ("גזים"): כשהתינוק לא רגוע | מהו קוליק ואיך אפשר להקל על התינוק? |
| חודש ראשון | הימים הראשונים בחיי התינוק | למה לצפות ומהן הבעיות הנפוצות בשבוע הראשון? מראה, האכלה, שינה, התפתחות, התקשרות, בעיות נפוצות: משקל, הפרשות עיניים, פריחה, צהבת |
| גדילה והתפתחות | עקומות גדילה של ילדים | כיצד מתייחסים לעקומות הגדילה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות: החודש הראשון | מה התינוק שלכם צפוי לעשות, איך לעזור ומתי לגשת לרופא הילדים? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות: 1-2 חודשים | מה התינוק שלכם צפוי לעשות, איך לעזור ומתי לגשת לרופא הילדים? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות: 2-3 חודשים | מה התינוק שלכם צפוי לעשות, איך לעזור ומתי לגשת לרופא הילדים? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 3–4 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 4–5 חודשי | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 5–6 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 6–7 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 7–8 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 8–9 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 9–10 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 10–11 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות תינוקות בגיל 11–12 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| ימים ראשונים | צהבת בתינוקות רכים | מהם התסמינים, כיצד בודקים ומתי לפנות לרופא הילדים? |
| ימים ראשונים | היגיינה וניקיון יומי לתינוקות | כיצד רוחצים את התינוק, גוזזים לו ציפורניים ומטפלים בחבל הטבור? |
| ימים ראשונים | טיפול בחבל הטבור | למה לצפות, כיצד מנקים את האזור ומתי לפנות לרופא הילדים? |
| הנקה | חלב אם | מהם היתרונות של חלב אם והנקה, מהי שגרת הנקה טובה ועד מתי להניק |
| הנקה | הנקה- איך להצמיד את התינוק לשד | הנקה טובה מתחילה בהצמדת התינוק לשד בצורה טובה. |
| הנקה | עודף חלב אם וגודש בשד | כיצד נוצרים עודף חלב אם וגודש, כיצד להקל ומתי לפנות לקבלת עזרה |
| הנקה | כיצד להגביר את ייצור החלב | אם את מרגישה שאין לך מספיק חלב, לפניך דרכים להגברת הייצור |
| הנקה | שאיבה ואחסון חלב אם | כיצד יש לאחסן את חלב האם השאוב בביטחה לשימוש במועד מאוחר יותר? |
| האכלה מבקבוק | תינוקות הניזונים מבקבוק: ציוד ותחליפי חלב לתינוקות | מהו הציוד לו תזדקקו, איך מכינים וכיצד מאכילים ומנקים בצורה בטוחה? |
| התפתחות | שכיבה על הבטן | מדוע חשוב להשכיב תינוקות על הבטן, מתי ואיך עושים את זה? |
| בטיחות | להפוך את הבית לבטוח לילדים | טיפים לשמירה על בית בטוח לילדכם |
| שינה | שינה אצל תינוקות וילדים | כך תוכלו לעזור לילדכם לפתח הרגלי שינה בריאים וגישה חיובית כלפי שינה |
| שינה | שינה אצל תינוקות רכים | היכן, כמה ומתי אמור התינוק שלכם לישון? |
| שינה | מתכוננים לשינה עצמאית | כך תלמדו את תינוקכם לפתח דפוסי שינה בריאים בחודשים הראשונים לחייו |
| שינה | 11 טיפים לשינה בטוחה | מספר אמצעים פשוטים ויעילים להפחתת הסיכון למוות פתאומי בלתי צפוי |
| שפה | המסע המופלא של התפתחות השפה | התפתחות השפה בילדים היא דבר מופלא! כיצד תוכלו לעזור לילדכם? |
| שפה | התפתחות השפה: גיל 3–18 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| שיניים | כיצד לטפל בשיני תינוקות | מתי, איך, כמה ועל מה חשוב להקפיד? |
| הרגלים בריאים | הרגלים בריאים לחיים בריאים: 12 טיפים | כך תוכלו לבסס התנהגות, אכילה והרגלים בריאים מרגע הלידה |
| שינה | שנת תינוקות בגיל 2–12 חודשים | לכמה שינה זקוק התינוק, מהם דפוסי השינה שלו ומה הקשר להתפתחות? |
| שינה | שגרת השכבה ושינה חיובית | לא עוד מלחמות! כך תשתמשו בשגרה חיובית, או טקס השכבה |
| התפתחות | התפתחות פעוטות בגיל 12–15 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות פעוטות בגיל 15–18 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות פעוטות בגיל 18–24 חודשים | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| שפה | התפתחות השפה בגיל שנה עד שנתיים | צפויה לכם התפתחות שפתית מדהימה עם ילדכם! למה תוכלו לצפות? |
| התפתחות | התפתחות פעוטות בגיל שנתיים-שלוש | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| שפה | התפתחות השפה בגיל שנתיים עד שלוש | בשלב הזה, ילדכם וודאי כבר מקשקש ברוב שעות היום. למה תוכלו לצפות? |
| ויטמין D | מה צריך לדעת על ויטמין D | מדוע אנו זקוקים לוויטמין D, מה הקשר לשמש ולמזון ומה הטיפול במחסור? |
| התפתחות | התפתחות ילדי גן בגיל שלוש-ארבע | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| התפתחות | התפתחות השפה בגיל שלוש עד ארבע | למה לצפות מאוצר המילים, ניהול השיחות, הסיפורים והמשחק? |
| התפתחות | התפתחות ילדי גן בגיל ארבע-חמש | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| שפה | התפתחות השפה בגיל ארבע עד חמש | למה לצפות מאוצר המילים, ניהול השיחות, ההגייה וההבנה? |
| התפתחות | התפתחות ילדים בגיל 5–6 | למה לצפות, כיצד אפשר לעזור ומתי לפנות לקבלת עזרה? |
| שפה | התפתחות השפה בגיל 5–6 | על אוצר מילים, סיפור סיפורים ושימוש במשפטים. למה לצפות? |
| חודשים ראשונים | דיכאון אחרי לידה בנשים | איך מזהים דיכאון אחרי לידה, מהן השפעותיו ואיך מטפלים בו? |
| חודשים ראשונים | דיכאון אחרי לידה: כיצד לטפל בבת הזוג | על תמיכה רגשית, מעשית, בעיות שעלולות לצוץ וטיפול בעצמכם |
סרטונים רלוונטיים עם קישור (Link)
- סרבנות שינה
- לילות ללא שינה
- חשיבות האב בהתפתחות הילד
- גמילה מחיתולים
- דיכאון אחרי לידה
- קשר עם תינוק לאחר לידה
- טיפים להנקה מהנה
נספח ג׳ - נושאים להתייחסות טרום היריון
- אורח חיים[41]
- המלצה לפעילות גופנית בעצימות בינונית
- ייעוץ בנוגע לתרופות ללא מרשם, תוספי תזונה, ותרופות טבעיות מסוגים שונים
- חברתית
- סקר אלימות במשפחה
- סקר סוציאלי (לדוגמה - מקום מגורים, תחבורה, מצב כלכלי משפחתי, גורמי תמיכה)
- תזונה
- טיפול בעודף משקל או בתת-תזונה, אם קיים
- מתן חומצה פולית
- 400 מיקרוגרם ליום לכלל הנשים בגיל הפוריות
- 5 מ"ג ליום בנשים עם עבר מיילדותי של עובר עם פגם מסוג neural tube defect
- צריכת יוד
- הערכת סיכון לחסרים תזונתיים
- סקר מחלות זיהומית
- בדיקות דם למחלות מין וצהבת B
- לעבור על פנקס החיסונים
- לא מומלץ בדיקות סקר של CMV[42]
- לשאול לגבי חשיפה לזיקה
- חיסונים
- אדמת, אבעבועות, צהבת B - במידת הצורך
- חיסון לשפעת - להיריון עתידי בתקופת החורף
- השלמת חיסונים לפי צורך
- בדיקות סקר גנטיות
- הפנייה לבדיקות המתאימות בהתאם למוצא ההורים[43]
- חשיפה סביבתית
- הפסקת עישון
- חשיפות מקצועיות לחומרים מסוכנים
- כימיקלים ביתיים - הימנעות ממדללי צבע, סולבנטים, וקוטלי חרקים
- חשיפה לקרינה בתחילת ההיריון
- הערכה רפואית
- יש להעריך אם קיימת בעיה בריאותית לא מאובחנת או לא מאוזנת (סוכרת, מחלות בלוטת התריס, מחלות שיניים וחניכיים, מחלות לב, אסתמה) וטיפול בהתאם
- חרדה/דיכאון ומצבים נפשיים אימהיים אחרים - יש לדון במצב הנוכחי, ולשקול תועלת/סיכון בהמשך/הפסקת טיפול תרופתי קבוע
- הערכת סיכונים בהריונות קודמים - בחינת אפשרויות מניעה וכן, התייחסות להיבטים רגשיים ולצורך בתמיכה נפשית מתאימה.
- ניתוח קיסרי
- לידה מוקדמת
- יתר לחץ-דם ורעלת הריון
- סוכרת
- חוסר התאמה בקבוצות Rh
- דימום לאחר הלידה (post partum hemorrhage)
- קרישיות יתר (DVT - פקקת ורידים או PE תסחיף ריאתי)
- ביקורת רופא שיניים לשמירה על בריאות השן של ההורים.
נספח ד: נושאים הנכללים בהנחיות
להלן ספרות התומכת בחשיבות הנושאים הנכללים בהנחיות. ייתכן, כי לא כל ההמלצות הקיימות בספרות אומצו להנחיות בישראל.
התמודדות המשפחה
דאגות ההורים - הנושא החשוב ביותר בכל ביקור, הוא מה שחשוב להורים[44]. לכן, בתחילת כל ביקור ובסופו יש לשאול את ההורים האם ישנם נושאים שעליהם היו רוצים לשוחח או שאלות שהיו רוצים לשאול.
מניעת אלימות
לאלימות כלפי ילדים והזנחת ילדים יש מחיר פסיכולוגי ובריאותי[45][46]. אי-לכך, חשוב, לתמוך במשפחות, על-מנת למנוע השלכות שליליות אלה, ולהפנות מקרים חשודים לשירותים המטפלים (עו"ס לחוק הנוער ושירותי רווחה). גם אלימות כלפי בן זוג גובה מחיר בריאותי של הילדים, ולכן, חשוב לאתרה ואם היא קיימת לעודד את הנפגע לקבלת עזרה וטיפול[47].
איתור דיכאון הורים והפנייה לטיפול[48]
הורות - כולל תפקידים משלימים של שני ההורים[49]
התמודדות עם מחלות שכיחות[50][51]
התפתחות הילד
- התפתחות פיזית (גדילה)
מעקב גדילה הוא חלק אוניברסלי ברפואת ילדים[52]. מעקב גדילה בילדות מוקדמת מבוסס על עקומות של WHO[20].
מטרת תהליך המעקב היא גילוי סימנים ראשונים של מחלות בילדים ואיתור תת-תזונה[53] והשמנת יתר[54][55].
מעקב אחר התפתחות הילד בניטור התפתחות, כפי שנעשה בטיפת חלב; התייחסות לדאגות ההורים ומעקב התפתחותי במכון להתפתחות הילד לילדים בסיכון, עשויים לאתר בעיות מוקדם דיו ובשלב שההתערבות עדיין יכולה לשנות את המהלך[58].
- עידוד התפתחות מיטבית
קיימת עדות מדעית לכך, שקריאת ספרים לילדים[59] ומשחק עימם[60] משפרים את התפתחות הילד, ולכן, חשובה הדרכת הורים על חשיבות מהלכים אלה.
- ראייה[40]
ראייה חשובה מאד לתפקוד היום-יומי וללמידה. מעקב על התפתחות הראייה וגורמי סיכון AMBLYOPIAS היא חשובה למניעת עיוורון.
- שמיעה
שמיעה תקינה חשובה להתפתחות השפה, ללמידה ולהתמודדות היום-יומית. בדיקות סקר שמיעה ליילוד[61] תורמות לאיתור מוקדם של בעיות שמיעה, אך בעיות יכולות להתפתח גם בגילאים מבוגרים יותר. לפיכך, המשך מעקב והתייחסות לדאגות ההורים הם חשובים מאד. בערך ב-50% מהילדים עם ירידה בשמיעה אין ממצאים בתשאול ולכן, מומלצת בדיקה אובייקטיבית בגיל 4 שנים ובילדים הנמצאים בקבוצות סיכון אפילו קודם[39].
אורח חיים בריא
- תזונה[62]
עולה ההבנה בגין חשיבות התזונה עבור התפתחותו המיטבית של התינוק[63]. עידוד הנקה ותמיכה בשימורה תורמות רבות לבריאות הילד ואמו. הקניית הרגלי אכילה בריאים עשויה למנוע השמנה וחסרים תזונתיים כגון חוסר ברזל, ויטמין D[34] ויוד[64] העלולים לפגוע בבריאות הילד ובהתפתחותו.
- בריאות השן[65]
לשיניים וחניכיים בריאים יש תפקיד חשוב בבריאות הילד. מניעת עששת, המחלה המדבקת השכיחה ביותר בילדות, מתחילה עוד לפני הלידה בטיפול בשיניים של ההורים ושל הדמויות המטפלות בילד. הדרכה למניעת שתיית משקאות מתוקים החל מינקות וצחצוח שיניים מהשנה הראשונה, עשויה לתרום רבות להפחתת שכיחות מחלת העששת בישראל.
- מניעת מחלות מידבקות
דאגה להתחסנות הורים וילדים לפי תדריך החיסונים, יכולה למנוע את רוב התחלואה במחלות המדבקות שיש נגדן חיסון. רופאים המתקשים עם הורים המהססים לחסן את ילדיהם יכולים להיעזר באתר מידעת. חשוב גם להדריך הורים לא להביא ילדים חולים לגן.
בטיחות
- מניעת תאונות בית
חבלות ללא כוונה תחילה (UNINTENTIONAL INJURY) גורמות לחלק ניכר של תמותה בילדים. הדרכה לבטיחות יכולה להפחית מגפה זו[66].
- בטיחות בדרכים
תאונות דרכים גורמות לשיעורי תמותה גבוהים בישראל[67]. הקפדה על כללי נהיגה בטוחה וחגירת הילדים[68] באופן נכון ברכב עשויות למנוע מקרי מוות מיותרים אלה.
- התמודדות עם מצבי חירום[69]
מאחר שלא כל מצב הוא בר - מניעה, יש לעודד משפחות לקחת קורסים לעזרה ראשונה בילדים[70]. בגלל המיקום הגאוגרפי והגאו-פוליטי של מדינת ישראל, חשוב שהורים יהיו מודעים להנחיות פיקוד העורף בדבר "צבע אדום" ורעידות אדמה ויתרגלו עם המשפחה כיצד לפעול במצבי חירום מעין אלה.
נספח ה': השלמת מתן ויטמין K לתינוקות
חוזר מנכ"ל מורה על מתן ויטמין K בזריקה תוך-שרירית כשיגרה לכל יילוד, סמוך, ככל הניתן, לזמן הלידה[71]. מתן ויטמין K לתוך השריר לאחר הלידה הוכח כאמצעי יעיל למניעת דימום ביילוד כתוצאה ממחסור של ויטמין K. תופעה זו יכולה לקרות עד גיל 21 שבועות. דימום מאוחר שכיח יותר בתינוקות הניזונים מחלב אם.
- משרד הבריאות ממליץ כי כל תינוק יקבל מנת ויטמין K לאחר הלידה, הדרך המועדפת למניעת דימומים היא בזריקה לתוך השריר
- בביקור הראשון בטיפת חלב יש לוודא כי התינוק אכן קיבל ויטמין K
- עבור תינוקות שקיבלו ויטמין K דרך הפה על ההורים לפנות ולקבל מנות נוספות בקופת החולים.
לגבי מתן דרך הפה ועדת מומחים שפעלה מטעם המועצה הלאומית לפדיאטריה המליצה על מתן מנות ויטמין - K כלהלן:
- מנה ראשונה תינתן תוך 6 שעות מהלידה במינון 1 מיליגרם, מיד כאשר התינוק יכול לקבל מזון או תרופות דרך הפה
- מנה שנייה תינתן בגיל 5–9 ימים במינון דומה
- תינוקות היונקים חלב אם יקבלו מנה פומית שלישית של הוויטמין בגיל 6–9 שבועות ובאותו מינון 1 מ"ג
- בכל מצב בו התינוק אינו יכול לקבל את אחת המנות דרך הפה, או במקרה ופלט או הקיא את התרופה תוך שעה ממתן הוויטמין, יש לחזור ולתת לו את הוויטמין פעם נוספת. אם לא ניתן לחזור על המתן דרך הפה, יש לתת את הוויטמין בזריקה תוך-שרירית
- יש להפנות לקופת חולים לטיפול כל תינוק שלא קיבל ויטמין K לאחר הלידה. יש להשלים מתן ויטמין K לכל תינוק שטרם קיבלו עד גיל 21 שבועות
נספח ו': הנחיות למשחק עם ילדים
רקע
ילדים אוהבים לשחק והם פעילים מטבעם. פעילות ותנועה תורמות להתפתחות תקינה של תינוקות, פעוטות וילדים צעירים והיא מתרחשת בעיקר, באמצעות משחק. ככל שילדים מתפתחים וגדלים, מרחב התנועה והתמרון שלהם גדל. תפקיד ההורים והמטפלים להפוך את המרחב לסביבה שמעודדת פעילות, תנועה חופשית, חשיבה יצירתית, הזדמנות לחקור ולגלות, פתרון בעיות ומשחק חברתי מהנה ו"כייפי". יש לאפשר לילדים כמה שיותר זמן למשחק ותנועה חופשיים במהלך חיי היום-יום, ללא התערבות. ניתן לעשות זאת בבית, במסגרת חינוכית ובחוץ. עם זאת, מומלץ לשלב גם משחק מובנה. חשוב לספק, הזדמנויות רבות לתרגול המיומנויות החדשות שהם רוכשים כל יום, לחזק ולעודד אותם בהתאם. תפקיד המבוגרים כמודלים לחיקוי גם הוא חיוני. הגברת מעורבות הורים ומטפלים אחרים בפעילות ומשחק תורמת לתחושה של הנאה משתפת ומשותפת ומעלה את הסיכוי של הכנסת פעילות לשגרה.
יתרונות פעילות לגיל הצעיר
- משפיעה על כל תחומי ההתפתחות
- מפתחת יכולת למידה, יכולת ריכוז, יצירתיות והתנסויות חדשות
- מפתחת מיומנויות מוטוריות
- תורמת לבניית עצמות ושרירים חזקים
- משפרת ומחזקת מיומנויות שיווי משקל וקואורדינציה
- מקדמת מיומנויות חברתיות ותיקשורתיות
- מעודדת אינטראקציות עם אחרים
- משרה תחושה של אושר, מסוגלות והנאה
- מעודדת עצמאות
- מעודדות התמודדות עם מכשולים ואתגרים
- מסייעת לחוות נפילות למען ההצלחות
- שומרת על גוף בריא
- מטמיעה הרגלים בריאים
המלצות להורים
עידוד פעילות ותנועה
- תינוקות ופעוטות עד שלב ההליכה
- עודדו משחק פעיל מספר פעמים ביום
- בחרו במשחקים על הרצפה, המעודדים את התינוקות/פעוטות למשוך ולדחוף, להושיט ידיים ולנוע במרחב. התחילו עם "זמן בטן" ו"זמן גב" בשעות בהן התינוק ער, ועם עליית הגיל, זחילה, ישיבה, התרוממות, וקימה במרחב. אפשרו אינטראקציות היוצרות תיקשורת והגיבו לתינוקות.
- לא מומלץ, להשתמש בהליכונים לתינוקות הגורמים לתלות, עלולים לעכב הליכה עצמאית והתפתחות מוטורית ומהווים אביזר לא בטיחותי
- מגיל שנה ועד גיל חמש
- עודדו פעילות ותנועה במשך לפחות 180 דקות בכל יום הנצברות לאורך כל שעות היום, כולל זמן שהתינוק/ילד נמצא במסגרת חינוכית
- שלבו פעילות בשגרה היום-יומית של המשפחה
- כל פעילות חשובה ותורמת להתפתחות תקינה
- ספקו ציוד מתאים המעודד פעילות - גם בפנים וגם בחוץ, למשל כדורים, צעצועים שמתגלגלים ושאפשר למשוך ולדחוף, להושיט אליהם יד וכו'
- שמשו מודל חיקוי לילדים
- בצעו פעילות במרחבים המתאימים לגיל הילד עם דגש על הנאה, חקר וגילוי, התנסות ובטיחות
- הימנעו ממצב של חוסר תנועה, למשל, ריסון בעגלה או השארת תינוק בסל-קל/כיסא/לול במשך יותר משעה ברציפות, למעט, בזמן שינה או נסיעה ברכב
הגבלת צפייה ושימוש במסכים
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מדיה אלקטרונית ורפואה
- הרבו במשחק עם הילדים. הוא תורם להתפתחות המוח יותר מהיחשפות למדיה אלקטרונית
- הימנעו מחשיפה של ילדים צעירים עד גיל שנתיים למדיה אלקטרונית
- אם אתם בוחרים לאפשר לילדיכם חשיפה למדיה אלקטרונית, בחרו בתכני צפייה מותאמים לגיל, צפו יחד עמם ותווכו את התכנים
- הימנעו מהתקנת מערכת טלוויזיה או מחשב בחדר השינה של הילדים
- הגבילו את השימוש באפליקציות מבוססות מכשירים אלקטרוניים, לרבות טלפונים ניידים ומחשבי לוח (טאבלטים), לעד שעה ביום תוך תיווך במשחק
- הימנעו מחשיפת ילדים למדיית רקע הפועלת שעות ארוכות ביום
| גיל ושלב התפתחותי | המלצות לפעילויות ולמשחקים |
|---|---|
| לידה - 4 חודשים |
|
| שליטת ראש - 4–6 חודשים |
|
| זחילה - 6–9 חודשים |
|
| זחילה וישיבה - 9–12 חודשים |
|
| מתחיל ללכת - 12–18 חודשים |
|
| פעוט עצמאי - 18–24 חודשים |
|
| שנתיים - חמש שנים |
|
עצות למשחק בטיחותי
- סביבה: הפכו את ביתכם לסביבה בטיחותית עבור התינוק כך, שיוכל לנוע ולחקור בביטחה. שימו אביזרים מסוכנים הרחק מחוץ להישג ידם וחברו סגרי ביטחון לארונות המטבח והשירותים
- חפצים: בחרו דברי משחק שאין להם חלקים קטנים, רופפים, חלודים או חדים
- מים: תמיד הישארו עם ילדיכם כשהם משחקים עם מים/ במים
- התנסות: עודדו את ילדיכם להתנסות בדברים חדשים אך אל תכריחו אותם.
עצות נוספות נמצאות באתר ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים.
נספח ז': חיסון נגד מננגוקוקקס B
בחודש מרץ 2019, משרד הבריאות אישר מתן חיסון נגד מננגוקוקקס - B[72]
לפי תדריך החיסונים, המנות הדרושות הן:
| קבוצת גיל | סדרה ראשונית | מרווח בין המנות בסדרה הראשונית | מנת דחף |
|---|---|---|---|
| 2-5 חודשים ללא גורם סיכון נוסף[73] | 2 מנות | חודשיים | מנה אחת בגיל 12–15 חודשים, 6 חודשים לפחות אחר המנה הקודמת[74] |
| 2-5 חודשים עם גורם סיכון בנוסף לגיל[73] | 3 מנות | 1 חודש | מנה אחת בגיל 12–15 חודשים, 6 חודשים לפחות אחר המנה הקודמת[74] |
| 6-11 חודשים (שלא חוסנו בעבר) | 2 מנות | חודשיים | מגיל 12 חודשים, חודשיים לפחות אחרי המנה הקודמת[74] |
| 12-23 חודשים (שלא חוסנו בעבר) | 2 מנות | חודשיים | מנה אחת 12–23 חודשים אחרי המנה הקודמת |
| 2-10 שנים | 2 מנות | חודשיים | אין המלצה למנת דחף |
| 11 שנים ואילך | 2 מנות | 1 חודש | אין המלצה למנת דחף |
הערה: הנחיות על מנות דחף לאורך שנים עדיין לא פורסמו.
משך ההגנה מתרכיב Bexsero אינו ידוע. ההערכה היא שמתן שתי מנות מעניק הגנה לתינוקות למשך כ־18 חודשים, ומתן מנת דחף לאחר 12 חודשים מעניק הגנה לכ-36 חודשים. אי לכך, צפוי שמתן התרכיב יגן על תינוקות ופעוטות בתקופת הסיכון הגבוה ביותר לחלות.
ביבליוגרפיה
- ↑ Kuo AA et al. Rethinking well-child care in the United States: an international comparison. Pediatrics 2006 ;118:1692-702
- ↑ Wieske RC et al. Preventive youth health care in 11 European countries: an exploratory analysis. International Journal of Public Health 2012;57:637- 641
- ↑ M Blair, D Hall From health surveillance to health promotion: the changing focus in preventive children's services. Arch Dis Child 2006; 91: 730-735.
- ↑ Bright Futures
- ↑ Rourke Baby Record
- ↑ Maternal and Child Health Service: Key Ages and Stages Framework
- ↑ Farber JH et al. Protecting Children From Tobacco, Nicotine, and Tobacco Smoke. Pediatrics 2015;136: e1439-e1467
- ↑ Sarah Jane Schwarzenberg, Michael K. Georgieff, AAP Committee on Nutrtion. Advocacy for Improving Nutrition in the First 1000 Days to Support Childhood Development and Adult Health. PEDIATRICS 2018;141;e20173716
- ↑ Anthony Lake The first 1,000 days: a singular window of opportunity unicef
- ↑ המעקב והטיפול בילודים מורכבים ובפגים עם שחרורם מאשפוז לקהילה - חוזר משרד הבריאות - Guidelines for the care of complex neonates and preterm infants following hospital discharge
- ↑ Johnson K, Posner SF, Biermann J, et al.; CDC/ATSDR Preconception Care Work Group. Select Panel on Preconception Care. Recommendations to improve preconception health and health care -United States. MMWR Recomm Rep. 2006;55(RR-6):1–23.
- ↑ 12.0 12.1 Farahi N, Zolotor A. Recommendations for Preconception Counseling and Care. Am Fam Physician. 2013;88:499-506
- ↑ 13.0 13.1 Yogman M, Lavin A, Cohen G. The Prenatal Visit. Pediatrics 2018;142:e20181218
- ↑ 14.0 14.1 14.2 תפקיד הרופא בעידוד ותמיכה בהנקה וטיפול באם המניקה ובתינוקה - הנחיה קלינית
- ↑ נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות
- ↑ 16.0 16.1 16.2 16.3 16.4 16.5 מדיה בגיל הרך - נייר עמדה
- ↑ ראו הנחיות באתר פיקוד העורף
- ↑ 18.0 18.1 18.2 תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות - חוזר משרד הבריאות - Preventing iron deficiency and anemia in Infants
- ↑ Zwaigenbaum L et al. Early Screening of Autism Spectrum Disorder: Recommendations for Practice and Research. Pediatrics 2015;136 Supplement1
- ↑ 20.0 20.1 20.2 20.3 תדריך להערכת גדילה ומצב תזונתי מהלידה עד גיל 6 שנים - חוזר משרד הבריאות
- ↑ תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות
- ↑ תדריך חיסונים
- ↑ בדיקות סקר באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות - חוזר משרד הבריאות - Prenatal genetic carrier screening for serious genetic diseases
- ↑ 24.0 24.1 ייעוץ גנטי לשם אבחון מחלות או מומים בעובר לקראת היריון או במהלכו - חוזר משרד הבריאות
- ↑ ראו טיפול בחומצה פולית להפחתת הסיכון למומים מולדים בתעלה העצבית - חוזר משרד הבריאות
- ↑ תזונת יוד וסקר יוד במקורות מי שתייה
- ↑ Yogman M, Lavin A, Cohen G. The Prenatal Visit. Pediatrics. 2018;142(1): e20181218
- ↑ חיסונים לנשים לפני היריון, בזמן היריון ולאחר לידה
- ↑ 29.0 29.1 29.2 29.3 American Academy of Pediatrics. Committee on Infectious Disease. Recommendations for Prevention and Control of Influenza, 2017-2018
- ↑ בדיקת סקירה ביילודים לשם איתור יילודים עם לקות בשמיעה - חוזר משרד הבריאות
- ↑ בדיקת "החזר אדום" בילודים - הנחיה קלינית
- ↑ איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות
- ↑ בדיקות סקירה ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלות אנדוקריניות, מטבוליות ואימונולוגיות - חוזר משרד הבריאות
- ↑ 34.0 34.1 שינוי בהמלצות למתן ויטמין D3 לתינוקות
- ↑ טיפול שגרתי בויטמין K
- ↑ המלצות למעקב וטיפול בצהבת הילוד - הנחיה קלינית - Follow up and treatment of neonatal jaundice
- ↑ 37.0 37.1 תסמונת המוות הפתאומי אצל תינוקות - Sudden infant death syndrome
- ↑ נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות
- ↑ 39.0 39.1 Harlor ADB et al. Hearing assessment in infants and children: recommendations beyond neonatal screening. Pediatrics 2009;124:1252-63
- ↑ 40.0 40.1 Loh AR, Chaing MF. Pediatric vision screening. Pediatrics in Review 20018;39:
- ↑ 27 American College of Obstetrics and Gynecology. Committee Opinion Paper 762: Preconception. Obstetrics and Gynecology 2019;133:e78-89.
- ↑ בדיקות לאיתור זיהום בנגיף ציטומגלו בנשים הרות - חוזר משרד הבריאות
- ↑ ייעוץ גנטי לשם אבחון מחלות או מומים בעובר לקראת היריון או במהלכו - חוזר משרד הבריאות
- ↑ Schuster MA1, Duan N, Regalado M, Klein DJ. Anticipatory guidance: what information do parents receive? What information do they want? Arch Pediatr Adolesc Med. 2000;154:1191-8.
- ↑ Flaherty EG, Stirling J, The Committee on Child Abuse and Neglect. The pediatrician's role in child maltreatment prevention. Pediatrics 126;2010 (Reaffirmed 2014)
- ↑ Shonkoff JP, Garner AS; Committee on Psychosocial Aspects of Child and Family Health; Committee on Early Childhood, Adoption, and Dependent Care; Section on Developmental and Behavioral Pediatrics. The lifelong effects of early childhood adversity and toxic stress. Pediatrics. 2012;129
- ↑ Thackeray JD, Hibbard R, Dowd MD, The Committee on Child Abuse and Neglect, and the Committee on Injury, Violence, and Poison Prevention. Intimate partner violence: the role of the pediatrician. Pediatrics 2010; 125 (Reaffirmed 2014)
- ↑ Marian F. Earls, Michael W. Yogman, Gerri Mattson, Jason Rafferty. Committee on Psychosocial Aspect of Child and Family Health. Incorporating recognition and management of perinatal depression into pediatric practice. Pediatrics 2019;143: :e20183259
- ↑ Yogman M, Garfield CF, Committee on Psychosocial Aspects of Child and Family Health. Fathers' roles in the care and development of their children: the role of pediatricians. Pediatrics 2016; 138 (1) e20161128
- ↑ הורדת חום בילדים - הנחיה קלינית
- ↑ תכשירים לשיעול ונזלת המיועדים לילדים - Cough and cold medicine intended for children
- ↑ de Onis M, Wijnhoven TM, Onyango AW. Worldwide practices in child growth monitoring. J Pediatr. 2004;144:461-5.
- ↑ Mehta NM et al. Defining Pediatric Malnutritions paradigm shift toward etiology-related definitions. J Parenter Enteral Nutr.2013;37:460-481.
- ↑ Kleven JE, Borge R. Addressing childhood obesity at every well-child visit - a systems approach to incorporating screening, prevention, and treatment into the primary care office visit. Pediatrics 2018; 141
- ↑ Barlow SE. Expert committee recommendations regarding the prevention, assessment, and treatment of child and adolescent overweight and obesity: summary report. Pediatrics. 2007;120:S164-S192.
- ↑ Council on Children With Disabilities, Section on Developmental Behavioral Pediatrics, Bright Futures Steering Committee, Medical Home Initiatives for Children With Special Needs Project Advisory Committee. Identifying infants and young children with developmental disorders in the medical home: an algorithm for developmental surveillance and screening. Pediatrics 2006;118
- ↑ McQuiston S, Kloczko N. Speech and language development: monitoring process and problems. Pediatrics in Review 2011; 32
- ↑ Rose L, Herzig LD, Hussey-Gardner B. Early intervention and the role of pediatricians. Pediatrics in Review 2014;
- ↑ Mendelsohn AL, Klass P. Early language exposure and middle school language and IQ: implications for primary prevention. Pediatrics 2018;142
- ↑ Yogman M et al. The power of play: a pediatric role in enhancing development in young children. Pediatrics;2018:142
- ↑ סיקור שמיעה לילדים - חוזר משרד הבריאות
- ↑ Gidding SS et al. Dietary Recommendations for Children and Adolescents: A Guide for Practitioners. Pediatrics 2006;117.
- ↑ Sarah Jane Schwarzenberg, Michael K. Georgieff, AAPCommittee on Nutrition. Advocacy for Improving Nutrition in the First 1000 Days to Support Childhood Development and Adult Health. Pediatrics 2018;141; e20173716
- ↑ יו באתר משרד הבריאות
- ↑ Section on Pediatric Dentistry and Oral Health. Preventive Oral Health Intervention for Pediatricians. Pediatrics 2008;122
- ↑ Sanders JE, Mogilner L.Child safety and injury prevention. Pediatrics in Review 2015; 36
- ↑ עמותת אור ירוק
- ↑ אתר ארגון בטרם
- ↑ AAP Committee on Pediatric Emergency Medicine Committee on Medical Liability Task Force on Terrorism. The pediatrician and disaster Preparedness. Pediatrics 2006; 117
- ↑ Callahan JM, Fuchs SM, AAP Committee on Pediatric Emergency Medicine. Advocating for life support training of children, parents, caregivers, school personnel, and the public. Pediatrics. 2018;141(6): 20180704
- ↑ ויטמין K לילוד
- ↑ תדריך חיסונים - דרכי מניעה ופיקוח על מחלה מנינגוקוקית - Prevention and control of meningococcal disease
- ↑ 73.0 73.1 אין לתת את המנה הראשונה לפני גיל 8 שבועות.
- ↑ 74.0 74.1 74.2 מומלץ לתת את מנה זו לפני שמלאו 24 חודשים.