כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך חיסונים - הוראות כלליות"
מתוך ויקירפואה
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{הרחבה|חיסונים}} חיסונים - הוראות כלליות 1. טיב התרכיבים 1.1 תרכיבים נגד זיהומים ח...") |
|||
| (64 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{פרק |
| + | |ספר=תדריך חיסונים | ||
| + | |מספר הפרק=2 | ||
| + | }} | ||
| + | {{חיסונים | ||
| + | |שם הפרק=הוראות כלליות | ||
| + | |תאריך עדכון=יוני 2016 | ||
| + | }} | ||
{{הרחבה|חיסונים}} | {{הרחבה|חיסונים}} | ||
| − | + | ==טיב התרכיבים== | |
| − | + | #תרכיבים נגד [[זיהומים]] חיידקיים: | |
| − | + | ##תרכיבים המכילים חיידקים מומתים: [[שעלת]], כמרכיב בתרכיב תאי (DTP (whole cell, [[המופילוס אינפלואנזה b]]; [[מנינגוקוקוס|מנינגוקוק]]; [[פנוימוקוק]]; כולירה; [[Typhoid|טייפואיד]] הניתן בזריקה; [[אנתרקס]]; [[דבר]] | |
| − | + | ##תרכיבים המכילים חומרים נבחרים של חיידקים מומתים: שעלת, כמרכיב בתרכיב אסלולרי - DTaP{{הערה|שם=הערה1|תרכיב אסלולרי נגד שעלת מכיל גם טוקסואיד - PT{{כ}} (Pertussis Toxoid) }} | |
| − | המופילוס אינפלואנזה b; מנינגוקוק; פנוימוקוק; כולירה; טייפואיד הניתן בזריקה; אנתרקס; דבר | + | ##טוקסואידים{{הערה|שם=הערה1}}: [[אסכרה]], [[פלצת]] |
| − | + | ##תרכיבים המכילים חיידקים חיים-מוחלשים: [[שחפת]], טייפואיד פומי | |
| − | + | #תרכיבים נגד זיהומים נגיפיים: | |
| − | + | ##תרכיבים המכילים נגיפים חיים-מוחלשים: [[שיתוק ילדים]] - [[OPV|OPV{{כ}}]] (Oral Poliovirus Vaccine), [[חצבת]], [[אדמת]], [[חזרת]], [[אבעבועות רוח - Varicella|אבעבועות רוח]], [[שלבקת חוגרת - Herpes zoster|שלבקת חוגרת]], [[קדחת צהובה]], [[נגיף רוטה]], [[שפעת]] (תרסיס הניתן דרך האף) | |
| − | + | ##תרכיבים המכילים נגיפים מומתים: שיתוק ילדים בזריקה - [[IPV|IPV{{כ}}]] (Inactivated Polio Vaccine), [[דלקת כבד A]], [[כלבת - Rabies|כלבת]], שפעת (הניתן בזריקה), [[דלקת מוח יפנית]] | |
| − | + | ##תרכיבים המיוצרים בהנדסה גנטית: [[דלקת כבד נגיפית B]], [[נגיף פפילומה אנושי]] | |
| − | אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת, קדחת צהובה, נגיף רוטה, שפעת (תרסיס הניתן דרך האף) | ||
| − | |||
| − | בזריקה), דלקת מוח יפנית | ||
| − | |||
| − | + | ==גיל החיסון השיגרתי== | |
| + | חיסונים מומלצים לקבוצות הגיל הצעיר ביותר שבסיכון להידבק ולחלות ואשר לגביה הודגמו יעילות ובטיחות החיסונים. | ||
| − | + | מידע מפורט לגבי כל חיסון נמצא בפרק ספציפי של התדריך (ראו גם לוח החיסונים השיגרתיים בגיל הילדות ובבתי הספר וכן, לוח החיסונים המומלצים למבוגרים). | |
| − | מידע מפורט לגבי כל חיסון נמצא בפרק ספציפי של התדריך ( | ||
| − | + | ==אספקת התרכיבים== | |
| − | תרכיבים מסופקים באריזות אינדיבידואליות ו/ או רב-מנתיות . | + | תרכיבים מסופקים באריזות אינדיבידואליות ו/ או רב-מנתיות. |
| − | + | ==אחסון והעברת התרכיבים== | |
| − | יש להקפיד על בקרה שוטפת של תנאי | + | יש להקפיד על בקרה שוטפת של תנאי האחסון והעברת התרכיבים. |
| − | + | #תנאי אחסון התרכיבים: | |
| − | + | ##אחסון בטמפרטורה מתאימה. התרכיבים מאוחסנים בקירור בין 2°C ל-8°C, במקרר רגיל המיועד לחומרי חיסון ולתרופות בלבד. עם זאת, יש לעיין בעלון היצרן לגבי תנאי אחסון והעברה של כל תרכיב באופן ספציפי, כי קיימים תרכיבים הדורשים תנאים מיוחדים לאחסון והעברה (כגון, תנאי הקפאה לתרכיב נגד שלבקת חוגרת).{{ש}}הערה: אין לאחסן תרכיבים בדלת המקרר, בה הטמפרטורה לא יציבה או צמוד לדופן האחורית, מחשש להקפאת התרכיב | |
| − | לחומרי חיסון ולתרופות בלבד. | + | ##מניעת חשיפה לאור |
| − | באופן ספציפי, כי קיימים תרכיבים הדורשים תנאים מיוחדים | + | #תנאי העברת התרכיבים: שמירה על שרשרת הקור חובה בכל שלבי העברת התרכיבים.{{ש}}התרכיבים יועברו בצידניות עם קרחומים. יש למנוע הקפאת התרכיבים וחשיפתם לאור בעת ההעברה |
| − | נגד שלבקת חוגרת). | ||
| − | הערה: אין לאחסן תרכיבים בדלת המקרר, בה הטמפרטורה לא יציבה או צמוד לדופן האחורית, מחשש להקפאת התרכיב | ||
| − | |||
| − | |||
| − | התרכיבים יועברו בצידניות עם קרחומים. יש למנוע הקפאת התרכיבים וחשיפתם לאור בעת ההעברה | ||
| − | + | ==תנאים לביצוע חיסון== | |
| − | |||
| − | |||
חשוב להקפיד על יישום תוכנית החיסונים לכל מועמד במועדים המומלצים . | חשוב להקפיד על יישום תוכנית החיסונים לכל מועמד במועדים המומלצים . | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | יש להתייחס למכלול הוריות הנגד של החיסון הספציפי. עם זאת, חשוב לשלול הוריות נגד מדומות. | |
| − | + | #יש לוודא על ידי התרשמות כללית ושיחה עם המועמד/ההורה (מלווה) של הילד שמצב הבריאות של המועמד מאפשר מתן החיסון.{{ש}}יש לברר בעזרת שאלות ישירות, על ידי בדיקת רשומות רפואיות ולפי הצורך על ידי בדיקה רפואית{{הערה|שם=הערה3|אין צורך בבדיקה רפואית כשגרה לפני מתן חיסון.}}: | |
| − | + | ##מצב בריאותו הכללי של המועמד לחיסון, ואם קיימות הוריות נגד למתן חיסון מסוים | |
| − | + | ##בעיות רפואיות (כגון: ליקויים ב[[מערכת החיסון - Immune system|מערכת החיסון]], מחלה מתקדמת של מערכת עצבים מרכזית) | |
| − | אין להשתמש בתרכיב שתכונותיו הפיזיות אינן תואמות את הנחיות היצרן . | + | ##רגישות-יתר למרכיבי התרכיב וטיב הרגישות (מסוג מיידי אנפילקטי או מסוג אחר, לא אנפילקטי) |
| − | הערה - יש לנער את התרכיב בהתאם להוראות היצרן. | + | ##תגובות לחיסון קודם מאותו סוג. בכל חיסון חוזר יש לשאול את המועמד לחיסון/הורה (מלווה) של הילד אם היו תגובות לאחר קבלת חיסון בעבר. אם כן, אילו תגובות אירעו (כגון: עלית [[חום - Fever|חום]] ניכרת, תגובות של רגישות-יתר, לרבות [[תגובה אנפילקטית]], [[פרכוסים]] ותופעות נוירולוגיות אחרות). כמו כן, יש לברר אודות כל תגובה חריגה אחרת לחיסונים בעבר |
| − | אם לאחר הניעור התרכיב עדיין מכיל פתיתים או גושים, אין להשתמש בו | + | ##ליקויים אימונולוגיים בקרב בני בית עקב מחלות או טיפול מדכא חסינות |
| − | + | #לאחר מתן החיסון, יש להשאיר את מקבל החיסון (בתנוחת שכיבה או ישיבה) במוסד בו הוא קיבל את החיסון למשך 15 דקות.{{ש}}בכל מוסד בו ניתנים חיסונים צריכה להיות האפשרות והיכולת להגיש עזרה ראשונה (מבחינת כוח אדם, ציוד ותרופות) במקרה של הופעת תגובה אנפילקטית (מידע מפורט נמצא פרק "[[אנפילקסיס]]") | |
| − | לאחר ייבוש העור | + | #יש להדריך את מקבל החיסון/הורה (מלווה) של הילד לדווח בהקדם על תופעות לוואי לאחר מתן החיסון לגורמים שביצעו את החיסון ובמקרה הצורך, לפנות לרופא |
| − | + | ||
| − | חד-פעמי . | + | ==אופן השימוש בתרכיבים== |
| + | ===הכנה למתן תרכיב=== | ||
| + | *יש לבדוק את מועד התפוגה של התרכיב ולוודא שהתרכיב בר-תוקף | ||
| + | *יש לוודא שמראה התרכיב תקין ללא גופים זרים וצבעו מתאים להוראות היצרן.אין להשתמש בתרכיב שתכונותיו הפיזיות אינן תואמות את הנחיות היצרן. | ||
| + | :הערה - יש לנער את התרכיב בהתאם להוראות היצרן.{{ש}}אם לאחר הניעור התרכיב עדיין מכיל פתיתים או גושים, אין להשתמש בו{{הערה|שם=הערה4|במקרים אלה יש לידע את אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות וכן, להתיעץ עם יצרן התרכיב על המשך השימוש בו.}} | ||
| + | *יש לחטא את מקום הזרקת התרכיב ב-70% Alcohol{{כ}} + 0.5% Chlorhexidin ולהזריק את התרכיב רק לאחר ייבוש העור | ||
| + | *יש לשמור על טכניקה אספטית בעת הזרקת התרכיב ולהשתמש במזרקים ומחטים לשימוש חד-פעמי | ||
| + | |||
| + | ===מקום ודרך מתן תרכיבים=== | ||
| + | מידע מפורט לגבי תרכיב ספציפי ראה בפרק רלוונטי של התרכיב{{הערה|שם=הערה5|מפורט לגבי כל תרכיב בפרק הרלבנטי}}. | ||
| + | *יש להקפיד על מתן תרכיבים במקום ובדרך המומלצים. מתן תרכיבים בדרך ובמקום לא נכונים עלול לגרום ל: | ||
| + | **רמת חסינות לא מספיקה כגון: | ||
| + | ***אם תרכיב נגד דלקת כבד B או תרכיב נגד כלבת ניתן באזור הגלוטאוס במקום בשריר הדלטואיד או בשריר הירך | ||
| + | ***אם תרכיב נגד כלבת או תרכיב נגד דלקת כבד B מוזרקים מתחת לעור (subcutaneous) או לתוך העור (intradermal) במקום לתוך השריר{{הערה|שם=הערה6|במקרים מיוחדים כאשר יש נטייה חמורה לדימום (hemophilia קשה וכדומה) מומלץ להיוועץ ברופא המטפל (המטולוג) של החולה על דרך ומקום הזרקת התרכיב.}} | ||
| + | **עליה בשיעור תופעות הלוואי, כגון תגובות מקומיות לאחר הזרקת תת-עורית (subcutaneous) של תרכיבים המכילים DTaP ,DT ,Td ,HBV ,HAV) aluminum ועוד) במקום הזרקה עמוק לתוך השריר | ||
| + | *מקום ההזרקה: | ||
| + | **הזרקה לתוך השריר, IM{{ש}}המקום המועדף להזרקה לתוך השריר: | ||
| + | ***לילדים עד גיל 3 שנים - אזור קדמי-צדדי של הירך | ||
| + | ***לבני 3 שנים ומעלה ומבוגרים - אזור הדלטואיד | ||
| + | **הזרקה תת-עורית, SC: חלק העליון-החיצוני של אזור השריר התלת ראשי (triceps) של הזרוע | ||
| + | **הזרקות מרובות: | ||
| + | ***אין לערבב באותו מזרק תרכיבים שונים, אלא אם קיימת הוראה מפורשת של היצרן | ||
| + | ***יש להזריק במקומות נפרדים בגוף תרכיבים הניתנים בו-זמנית | ||
| + | ***הערה - אם עקב מספר רב של זריקות באותו מועד לא ניתן להזריק תרכיבים במקומות נפרדים, אפשר לתת בו-זמנית שתי זריקות באותה הגפה. אם יש צורך בכך, הירך הוא המקום המומלץ למתן שתי זריקות לתוך השריר במרחק של 2.5 סנטימטר לפחות, כדי למנוע חפיפה של התגובות המקומיות | ||
| + | |||
| + | ===מינון=== | ||
| + | יש להקפיד על המינון המומלץ{{הערה|שם=הערה5}}. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
אין לחלק מנה אחת של תרכיב לצורך מתן במועדים שונים, כיוון שלא הוכח ששיטה זו תקטין סיבוכים אפשריים. כמו כן, קיימת אפשרות לתגובה לא מספיקת של מערכת החיסון. | אין לחלק מנה אחת של תרכיב לצורך מתן במועדים שונים, כיוון שלא הוכח ששיטה זו תקטין סיבוכים אפשריים. כמו כן, קיימת אפשרות לתגובה לא מספיקת של מערכת החיסון. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''הערות:''' | |
| − | רצוי להשתמש באותו סוג של תרכיב ומאותו היצרן למתן כל המנות בסדרת החיסון. | + | *במקרה של מתן תרכיב במינון נמוך מהמומלץ (כגון, דליפת חומר תרכיבי בעת ההזרקה): אין להחשיב את המנה שניתנה, ויש לתת מנה נוספת בסדרת החיסון ברווחי הזמן הבאים: |
| − | * | + | **בתרכיב מומת: בהקדם האפשרי, בכל רווח זמן בין המנות |
| − | * | + | **בתרכיב חי-מוחלש: באותו יום. אם המנה לא ניתנה באותו יום, יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות בין המנה השגויה לבין המנה הנוספת |
| − | + | **תרכיב נגד נגיף רוטה: אין צורך לחזור על מתן התרכיב כאשר הוא ניתן במינון נמוך מהמומלץ מסיבה כל שהיא (דליפת החומר, [[הקאה]] וכדומה) | |
| − | + | *מתן תרכיב בדרך לא מומלצת (כגון IM במקום SC): לפי ACIP אפשר להחשיב מנות של חיסונים שניתנו IM במקום SC | |
| − | + | ||
| − | + | ===חליפיות בין תרכיבים - Interchangeability=== | |
| + | רצוי להשתמש באותו סוג של תרכיב ומאותו היצרן למתן כל המנות בסדרת החיסון. עם זאת, לגבי התרכיבים הבאים ניתן להשתמש באותו סוג של תרכיב מיצרנים שונים: OPV ,[[HBV]] ,[[HAV]] ,[[MMR]], Rota ,[[Hib]] ,[[DT]] ,[[Td]] ,IPV. | ||
| + | |||
| + | ==הוריות נגד ואזהרות כלליות== | ||
| + | '''לפי ACIP:''' | ||
| + | *הורית נגד: מצב בו קיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי לאחר מתן החיסון. במקרים אלה יש להימנע ממתן החיסון | ||
| + | *אזהרה: מצב בו קיים '''סיכון אפשרי''' לתופעות לוואי או לתגובה לא מספיקת של מערכת החיסון. במקרים אלה מומלץ להיוועץ ברופא ולשקול את הסיכון האפשרי לתופעות הלוואי מול התועלת של החיסון | ||
| + | |||
| + | ===הוריות נגד למתן חיסון=== | ||
| + | #תגובה קודמת חמורה (כגון תגובה אנפילקטית או נוירולוגית) לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו | ||
| + | #רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי (anaphylaxis) למרכיבי התרכיב.{{ש}}מרכיבים בחומרי התרכיב (כגון: האנטיגן החיסוני, חלבוני בעלי-חיים, [[אנטיביוטיקה]], חומרים משמרים או מייצבים) עלולים לגרום לעיתים נדירות לתגובות של רגישות-יתר בחומרה שונה. {{ש}}יש לבדוק את המידע הרשום בתווית/עלון היצרן בנוגע למרכיביו.{{ש}}אין לתת תרכיב מסוים אם ידוע על תגובה מיידית אנפילקטית לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו. אין לתת תרכיבים אחרים המכילים אותו מרכיב, אם ידוע שהוא גרם לתגובה אנפילקטית בעבר | ||
| + | #ליקויים חמורים במערכת החיסון:{{ש}}יש להימנע ממתן '''תרכיבים חיים-מוחלשים''' (נגיפיים ובקטריאליים) אם ידוע על '''ליקויים אימונולוגיים קשים''', מולדים או נרכשים (כגון [[מחלות ממאירות]] ו/או טיפול מדכא חסינות) במועמד לחיסון, עקב חשש לסיבוכים העלולים להתפתח כתוצאה מריבוי הנגיף הכלול בתרכיב | ||
| + | |||
| + | ===אזהרה (precaution) למתן חיסון=== | ||
| + | '''מחלת חום חדה ו/או מחלה זיהומית חריפה''' - דחיית החיסון עד להחלמה. | ||
| + | |||
| + | דחיית החיסון עד להחלמה מומלצת כדי למנוע צירוף תופעות לוואי אפשריות של החיסון לסימני המחלה עצמה, וכן, כדי שסיבוך אפשרי של אותה מחלה לא ייוחס לחיסון. | ||
| + | |||
| + | '''הערה''' - מחלה קלה ללא חום או עם חום לא גבוה (מתחת ל-38°C), כגון זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, שלשול קל או זיהום מקומי אינה סיבה לדחיית החיסון. | ||
| + | |||
| + | אין צורך לדחות מתן חיסון לתקופה כלשהי לאחר החלמה ממחלה חדה. | ||
| + | |||
| + | החלטה על מתן חיסון במקרים שלגביהם מומלצת "אזהרה" אמורה להתבסס על הערכת התופעה, מצב בריאותו של המועמד לחיסון, סיכונים לחשיפה למחלה (מצב אפידמיולוגי בקהילה) וסיכונים אפשריים של החיסון, היא על ידי רופא (רופא לשכת הבריאות, רופא קופת חולים, רופא טיפת חלב או רופא אחר) או על ידי אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות. | ||
| + | |||
| + | ===תפיסות מוטעות (misconceptions) לגבי הוריות-נגד למתן חיסונים=== | ||
| + | כפי שחשוב להימנע ממתן חיסונים עקב הוריות נגד, חשוב גם לא להימנע ממתן חיסון עקב סיבות לא נכונות, מוטעות או חסרות-יסוד. | ||
| + | |||
| + | אין הורית נגד למתן חיסונים, ואין הצדקה להימנע ממתן חיסונים במצבים הבאים: | ||
| + | *מחלה קלה ללא חום או עם חום מתחת ל-38°C | ||
| + | *לאחר החלמה ממחלה חדה | ||
| + | *חשיפה למחלה מידבקת | ||
| + | *תולדות של מחלה מידבקת בעבר שנגרמה על ידי המחולל הכלול בתרכיב (כגון שעלת, חצבת, אדמת, חזרת) | ||
| + | *טיפול באנטיביוטיקה | ||
| + | *טיפול ב[[סטרואידים]], מקומי או כללי במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון | ||
| + | *לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח | ||
| + | *[[פגות]] או משקל לידה נמוך לגיל העובר.פגים וילדים עם משקל לידה נמוך לגיל העובר יחוסנו לפי הגיל הכרונולוגי, פרט לחיסון נגד דלקת כבד B (ראו מידע בפרק "חיסון נגד דלקת כבד B" של תדריך החיסונים) | ||
| + | *תולדות של [[צהבת]] לאחר לידה | ||
| + | *[[הנקה]] (בהתחשב בחיסון התינוק וכן באם המניקה) | ||
| + | *מצב תזונתי ירוד | ||
| + | *מחלה ממושכת של לב, ריאות, כבד או כליות, ללא פגיעה במערכת החיסון | ||
| + | *נזק קבוע במערכת העצבים (כגון [[שיתוק מוחין]], [[תסמונת דאון|Down's syndrome]]) | ||
| + | *שינוי במבנה הגולגולת, ללא ביטוי נוירולוגי | ||
| + | *תולדות של תגובה אלרגית אחרת מסוג '''לא אנפילקטי''' לחלבון ביצה או למרכיב אחר של התרכיב (כגון: אדמומית, [[גרד - Pruritus|גרד]], פריחה ממוקמת, [[נזלת - Rhinorrhea|נזלת]], שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון) | ||
| + | *תולדות של מחלות אלרגיות כגון: [[קדחת השחת]], [[אקזמה]] | ||
| + | *תולדות מחלת מערכת העצבים (כולל פרכוסים ו[[מחלת הנפילה]]) בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה | ||
| + | *תולדות של תופעות אלרגיות מכל סוג אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה | ||
| + | *תולדות של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה | ||
| + | *תולדות "תסמונת המוות הפתאומי של התינוק" - "[[מוות בעריסה]]" (Sudden Infant Death Syndrome - SIDS) אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה | ||
| + | *היריון של האם או בני בית אחרים של מועמד לחיסון | ||
| + | |||
| + | ==תופעות לוואי== | ||
| + | חומרי החיסון שבשימוש בתקופה המודרנית הם בטוחים ויעילים. עם זאת, לרוב החיסונים תיתכנה תופעות לוואי. מרבית תופעות הלוואי קלות וחולפות מהר. | ||
| + | |||
| + | הסיכון הנובע מהמחלות שנגדן מחסנים גבוה לאין שיעור מהתגובות האפשריות בעקבות קבלת חיסונים. | ||
| + | |||
| + | ריבוי תופעות לוואי דומות בזמן מוגדר בשיעור גבוה מהצפוי יכול להצביע על קשר בין התופעה לבין התרכיב הספציפי. לכן, חשוב להקפיד ולדווח על תופעות לוואי לאחר חיסון לגורמים הרלוונטיים. | ||
| + | |||
| + | לעיתים רחוקות בלבד עלולים להופיע אירועים קליניים קשים סמוך למתן החיסון. | ||
| + | |||
| + | במרבית המקרים לא מוכח קשר סיבתי ישיר בין החיסון לבין הופעת האירוע הקליני סמוך למתן החיסון. | ||
| − | + | יש לקחת בחשבון חפיפה בזמן בין גיל הילדות בו שכיחים אירועים מסוימים (כגון פרכוסים מכל סיבה שהיא) לבין התקופה בה ניתנים רוב חיסוני השיגרה (השנה הראשונה לחיים). | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | על סמך הידע שהצטבר והמעקב המתמשך לא הוכח קשר סיבתי בין החיסונים לבין נזק קבוע, נוירולוגי או אחר, אלא רק לעיתים נדירות ביותר, וגם אז הדבר לא ניתן לחיזוי מראש. | |
| − | |||
| − | + | על מנת לצמצם תגובות לא רצויות לאחר חיסון, יש להכיר היטב את טיב תופעות הלוואי האפשריות לכל תרכיב, להקפיד על הוריות הנגד ועל אמצעי הזהירות הספציפיים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
תופעות הלוואי יכולות להיות מקומיות או כלליות. | תופעות הלוואי יכולות להיות מקומיות או כלליות. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ===תגובות מקומיות=== | |
| + | אודם, חום, [[כאב]], נפיחות באזור ההזרקה וקשר תת-עורי - תופעות אלו שכיחות יחסית. הן מופיעות זמן קצר (בדרך כלל בימים הראשוניים) לאחר מתן התרכיב וחולפות מהר. | ||
| − | לאחר מתן חיסון, יש לתעד ברשומה הרפואית, לרבות רשומה ממוחשבת ובפנקס החיסונים האישי את תאריך החיסון, מספר המנה | + | ===תגובות כלליות=== |
| − | פנקס החיסונים האישי משמש מסמך רשמי, ויש להדריך את מקבל החיסון/ ההורים של הילד לשמור אותו לאורך זמן (כל החיים | + | *עלית חום מתונה או ניכרת |
| − | אם הוחלט שאין לחסן מועמד בתרכיב מסוים, יש לתעד מידע זה בכל רשומה רפואית, לרבות פנקס החיסונים של מקבל החיסון . | + | :עלית חום מתונה היא תופעה שכיחה. חום גבוה, מלווה [[כאב ראש]], צמרמורת והרגשה כללית רעה עלולים להופיע לעיתים. מרבית התגובות האלה חולפות תוך 48 שעות עם טיפול סימפטומטי או ללא טיפול |
| − | + | *תגובה אלרגית מיידית של אנפילקסיס (anaphylaxis) היא נדירה ביותר. יש להבדיל בין הלם אנפילקטי לבין עילפון או תגובת [[חרדה]] (ראו פרק "אנפילקסיס לאחר מתן חיסונים") | |
| + | *תגובות אלרגיות אחרות כגון נזלת, [[שיעול]], אדמומית, פריחה אלרגית, לרבות [[אורטיקריה]] | ||
| + | *תפרחת, נפיחות בלוטות הלימפה, כאבי פרקים (לאחר מתן תרכיבים MMR/MMRV) הן תופעות לוואי נדירות | ||
| + | *תופעות לוואי קשות יותר כגון: פרכוסים, רפיון (Hypotonic hyporesponsive episode - HHE), ותופעות נוירולוגיות אחרות הן נדירות | ||
| + | |||
| + | ==רישום== | ||
| + | לאחר מתן חיסון, יש לתעד ברשומה הרפואית, לרבות רשומה ממוחשבת ובפנקס החיסונים האישי את תאריך החיסון, מספר המנה בסדרה, סוג התרכיב, שם התרכיב, מספר האצווה, שם המוסד בו ניתן החיסון (טיפת חלב/מרפאת קופת חולים, בית ספר, בית החולים וכדומה) ושם מבצע החיסון. | ||
| + | |||
| + | פנקס החיסונים האישי משמש מסמך רשמי, ויש להדריך את מקבל החיסון/ההורים של הילד לשמור אותו לאורך זמן (כל החיים). | ||
| + | |||
| + | אם הוחלט שאין לחסן מועמד בתרכיב מסוים, יש לתעד מידע זה בכל רשומה רפואית, לרבות פנקס החיסונים של מקבל החיסון. | ||
| + | |||
| + | ==מעקב ודיווח== | ||
תגובה מקומית ו/או כללית תרשם ברשומה רפואית של מקבל החיסון במקום בו ניתן החיסון ותדווח ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות באמצעות טופס "דיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסון". | תגובה מקומית ו/או כללית תרשם ברשומה רפואית של מקבל החיסון במקום בו ניתן החיסון ותדווח ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות באמצעות טופס "דיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסון". | ||
| + | |||
במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות מקומיות או כלליות יש לשלוח הודעה מיידית ללשכת הבריאות עם תיאור האירוע, שם ומספר האצווה של התרכיב. לשכת הבריאות תעביר את מידע ללא דיחוי לאגף לאפידמיולוגיה . | במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות מקומיות או כלליות יש לשלוח הודעה מיידית ללשכת הבריאות עם תיאור האירוע, שם ומספר האצווה של התרכיב. לשכת הבריאות תעביר את מידע ללא דיחוי לאגף לאפידמיולוגיה . | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''הערות לטופס הדיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסונים:''' | |
| − | על | + | *יש לדווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסונים על פי הקטגוריות כפי שהן ממוספרות בטופס . אם מקבל החיסון נזקק לטיפול רפואי לאחר קבלת החיסון, יש להשלים פרטים על האירוע ממכתב שחרור של בית החולים או מהמסמך רפואי אחר. כמו כן, יש לצרף לטופס הדיווח מסמכים רפואיים רלוונטיים ולהעביר אותם ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות |
| − | האגף לאפידמיולוגיה מסכם את הנתונים | + | *יש לסמן "V" ליד התרכיב המשוער שאחריו נצפתה תופעת לוואי מקומית |
| + | *תגובות מקומיות של אודם ונפיחות (מספר 1) יש לדווח רק אם קוטר התגובה מעל 5 סנטימטר | ||
| + | *חום (מספר 6) יש לדווח אם הוא מעל 38°C | ||
| + | *תופעות אלרגיות אחרות לא אנפילקטיות (כגון פריחה אלרגית) יש לדווח במשבצת מספר 8 | ||
| + | *על תפרחת לאחר מתן חיסונים, כגון MMRV/MMR (המופיעות בדרך כלל לאחר 5–12 ימים מעת מתן החיסון) יש לדווח במשבצת מספר 19 | ||
| + | *על סימני anaphylaxis יש לדווח במשבצות מספר 7.5-7.1 | ||
| + | *יש להבדיל בין "הלם אנפילקטי" ל"התעלפות" - [[התעלפות|syncope]], אשר איננה תופעת לוואי לחומר החיסון, אלא תגובה וגלית לכאב או לפחד | ||
| + | *אין לרשום אירוע של "התעלפות" במשבצת מספר 7.5-7.1; אלא במשבצת "תופעות אחרות" (מספר 24) | ||
| + | *בכי וצרחות (screaming) - יש לדווח אם הם נמשכים יותר מ-3 שעות ללא סיבה מוגדרת, כמו תגובה מקומית | ||
| + | |||
| + | ==דיווח ארצי על כיסוי החיסונים== | ||
| + | האגף לאפידמיולוגיה מסכם את הנתונים הנאספים ברמה ארצית ומפרסם דו"ח (דין וחשבון) כיסוי חיסון מדי שנה. | ||
| + | |||
| + | ==דיווח על תופעות לוואי לאחר חיסון== | ||
| + | |||
| + | [[קובץ:לוואי חיסון.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| + | |||
| + | הערות: | ||
| + | (*) עולים ובני עולים שהגיעו לישראל מכוח חוק השבות. | ||
| + | |||
| + | (**) ערבי מוסלמי, נוצרי ודרוזי. | ||
| + | |||
| + | '''תופעות לוואי:''' | ||
| + | |||
| + | מקומיות (Local){{כ}} (5-1): | ||
| + | |||
| + | [[קובץ:לוואי חיסון-1.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| + | |||
| + | כלליות (General) {{כ}}(24-6): | ||
| + | |||
| + | [[קובץ:לוואי חיסון-2.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| + | [[קובץ:לוואי חיסון-3.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| + | |||
| + | # אורטיקריה, [[אנגיואדמה]], סומק כללי, גרד, אחר - Urticaria, angioedema, generalized erythema, pruritis, other | ||
| + | #קשיי נשימה, [[סטרידור]], צפצופים, עיטוש, שיעול, כחלון, אחר - Dyspnea, stridor, wheezing, sneezing, cough, cyanosis, other | ||
| + | #דופק מהיר וחלש [[הפרעות קצב]], תת-לחץ דם, אחר - Rapid, weak, irregular pulse, hypotension, other | ||
| + | #איבוד הכרה, חרדה, אחר - Loss of consciousness, anxiety, other | ||
| + | #הקאה, [[כאב בטן]], [[בחילה]], [[שלשול]], אחר - Diarrhea, nausea, abdominal pain, vomiting, other | ||
| + | [[קובץ:לוואי חיסון-4.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| + | [[קובץ:לוואי חיסון-5.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| + | |||
| + | ==ביבליוגרפיה והערות שוליים== | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:חיסונים]] | ||
| + | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:57, 26 באוגוסט 2023
תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
| שם הספר: תדריך חיסונים | ||
|---|---|---|
 | ||
| ||
| מאת | משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים | |
| שם הפרק | הוראות כלליות | |
| תחום | חיסונים | |
| סימוכין | אגף לאפידמיולוגיה | |
| תאריך פרסום | 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך עדכון | יוני 2016 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים
טיב התרכיבים
- תרכיבים נגד זיהומים חיידקיים:
- תרכיבים המכילים חיידקים מומתים: שעלת, כמרכיב בתרכיב תאי (DTP (whole cell, המופילוס אינפלואנזה b; מנינגוקוק; פנוימוקוק; כולירה; טייפואיד הניתן בזריקה; אנתרקס; דבר
- תרכיבים המכילים חומרים נבחרים של חיידקים מומתים: שעלת, כמרכיב בתרכיב אסלולרי - DTaP[1]
- טוקסואידים[1]: אסכרה, פלצת
- תרכיבים המכילים חיידקים חיים-מוחלשים: שחפת, טייפואיד פומי
- תרכיבים נגד זיהומים נגיפיים:
- תרכיבים המכילים נגיפים חיים-מוחלשים: שיתוק ילדים - OPV (Oral Poliovirus Vaccine), חצבת, אדמת, חזרת, אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת, קדחת צהובה, נגיף רוטה, שפעת (תרסיס הניתן דרך האף)
- תרכיבים המכילים נגיפים מומתים: שיתוק ילדים בזריקה - IPV (Inactivated Polio Vaccine), דלקת כבד A, כלבת, שפעת (הניתן בזריקה), דלקת מוח יפנית
- תרכיבים המיוצרים בהנדסה גנטית: דלקת כבד נגיפית B, נגיף פפילומה אנושי
גיל החיסון השיגרתי
חיסונים מומלצים לקבוצות הגיל הצעיר ביותר שבסיכון להידבק ולחלות ואשר לגביה הודגמו יעילות ובטיחות החיסונים.
מידע מפורט לגבי כל חיסון נמצא בפרק ספציפי של התדריך (ראו גם לוח החיסונים השיגרתיים בגיל הילדות ובבתי הספר וכן, לוח החיסונים המומלצים למבוגרים).
אספקת התרכיבים
תרכיבים מסופקים באריזות אינדיבידואליות ו/ או רב-מנתיות.
אחסון והעברת התרכיבים
יש להקפיד על בקרה שוטפת של תנאי האחסון והעברת התרכיבים.
- תנאי אחסון התרכיבים:
- אחסון בטמפרטורה מתאימה. התרכיבים מאוחסנים בקירור בין 2°C ל-8°C, במקרר רגיל המיועד לחומרי חיסון ולתרופות בלבד. עם זאת, יש לעיין בעלון היצרן לגבי תנאי אחסון והעברה של כל תרכיב באופן ספציפי, כי קיימים תרכיבים הדורשים תנאים מיוחדים לאחסון והעברה (כגון, תנאי הקפאה לתרכיב נגד שלבקת חוגרת).
הערה: אין לאחסן תרכיבים בדלת המקרר, בה הטמפרטורה לא יציבה או צמוד לדופן האחורית, מחשש להקפאת התרכיב - מניעת חשיפה לאור
- אחסון בטמפרטורה מתאימה. התרכיבים מאוחסנים בקירור בין 2°C ל-8°C, במקרר רגיל המיועד לחומרי חיסון ולתרופות בלבד. עם זאת, יש לעיין בעלון היצרן לגבי תנאי אחסון והעברה של כל תרכיב באופן ספציפי, כי קיימים תרכיבים הדורשים תנאים מיוחדים לאחסון והעברה (כגון, תנאי הקפאה לתרכיב נגד שלבקת חוגרת).
- תנאי העברת התרכיבים: שמירה על שרשרת הקור חובה בכל שלבי העברת התרכיבים.
התרכיבים יועברו בצידניות עם קרחומים. יש למנוע הקפאת התרכיבים וחשיפתם לאור בעת ההעברה
תנאים לביצוע חיסון
חשוב להקפיד על יישום תוכנית החיסונים לכל מועמד במועדים המומלצים .
יש להתייחס למכלול הוריות הנגד של החיסון הספציפי. עם זאת, חשוב לשלול הוריות נגד מדומות.
- יש לוודא על ידי התרשמות כללית ושיחה עם המועמד/ההורה (מלווה) של הילד שמצב הבריאות של המועמד מאפשר מתן החיסון.
יש לברר בעזרת שאלות ישירות, על ידי בדיקת רשומות רפואיות ולפי הצורך על ידי בדיקה רפואית[2]:- מצב בריאותו הכללי של המועמד לחיסון, ואם קיימות הוריות נגד למתן חיסון מסוים
- בעיות רפואיות (כגון: ליקויים במערכת החיסון, מחלה מתקדמת של מערכת עצבים מרכזית)
- רגישות-יתר למרכיבי התרכיב וטיב הרגישות (מסוג מיידי אנפילקטי או מסוג אחר, לא אנפילקטי)
- תגובות לחיסון קודם מאותו סוג. בכל חיסון חוזר יש לשאול את המועמד לחיסון/הורה (מלווה) של הילד אם היו תגובות לאחר קבלת חיסון בעבר. אם כן, אילו תגובות אירעו (כגון: עלית חום ניכרת, תגובות של רגישות-יתר, לרבות תגובה אנפילקטית, פרכוסים ותופעות נוירולוגיות אחרות). כמו כן, יש לברר אודות כל תגובה חריגה אחרת לחיסונים בעבר
- ליקויים אימונולוגיים בקרב בני בית עקב מחלות או טיפול מדכא חסינות
- לאחר מתן החיסון, יש להשאיר את מקבל החיסון (בתנוחת שכיבה או ישיבה) במוסד בו הוא קיבל את החיסון למשך 15 דקות.
בכל מוסד בו ניתנים חיסונים צריכה להיות האפשרות והיכולת להגיש עזרה ראשונה (מבחינת כוח אדם, ציוד ותרופות) במקרה של הופעת תגובה אנפילקטית (מידע מפורט נמצא פרק "אנפילקסיס") - יש להדריך את מקבל החיסון/הורה (מלווה) של הילד לדווח בהקדם על תופעות לוואי לאחר מתן החיסון לגורמים שביצעו את החיסון ובמקרה הצורך, לפנות לרופא
אופן השימוש בתרכיבים
הכנה למתן תרכיב
- יש לבדוק את מועד התפוגה של התרכיב ולוודא שהתרכיב בר-תוקף
- יש לוודא שמראה התרכיב תקין ללא גופים זרים וצבעו מתאים להוראות היצרן.אין להשתמש בתרכיב שתכונותיו הפיזיות אינן תואמות את הנחיות היצרן.
- הערה - יש לנער את התרכיב בהתאם להוראות היצרן.
אם לאחר הניעור התרכיב עדיין מכיל פתיתים או גושים, אין להשתמש בו[3]
- יש לחטא את מקום הזרקת התרכיב ב-70% Alcohol + 0.5% Chlorhexidin ולהזריק את התרכיב רק לאחר ייבוש העור
- יש לשמור על טכניקה אספטית בעת הזרקת התרכיב ולהשתמש במזרקים ומחטים לשימוש חד-פעמי
מקום ודרך מתן תרכיבים
מידע מפורט לגבי תרכיב ספציפי ראה בפרק רלוונטי של התרכיב[4].
- יש להקפיד על מתן תרכיבים במקום ובדרך המומלצים. מתן תרכיבים בדרך ובמקום לא נכונים עלול לגרום ל:
- רמת חסינות לא מספיקה כגון:
- אם תרכיב נגד דלקת כבד B או תרכיב נגד כלבת ניתן באזור הגלוטאוס במקום בשריר הדלטואיד או בשריר הירך
- אם תרכיב נגד כלבת או תרכיב נגד דלקת כבד B מוזרקים מתחת לעור (subcutaneous) או לתוך העור (intradermal) במקום לתוך השריר[5]
- עליה בשיעור תופעות הלוואי, כגון תגובות מקומיות לאחר הזרקת תת-עורית (subcutaneous) של תרכיבים המכילים DTaP ,DT ,Td ,HBV ,HAV) aluminum ועוד) במקום הזרקה עמוק לתוך השריר
- רמת חסינות לא מספיקה כגון:
- מקום ההזרקה:
- הזרקה לתוך השריר, IM
המקום המועדף להזרקה לתוך השריר:- לילדים עד גיל 3 שנים - אזור קדמי-צדדי של הירך
- לבני 3 שנים ומעלה ומבוגרים - אזור הדלטואיד
- הזרקה תת-עורית, SC: חלק העליון-החיצוני של אזור השריר התלת ראשי (triceps) של הזרוע
- הזרקות מרובות:
- אין לערבב באותו מזרק תרכיבים שונים, אלא אם קיימת הוראה מפורשת של היצרן
- יש להזריק במקומות נפרדים בגוף תרכיבים הניתנים בו-זמנית
- הערה - אם עקב מספר רב של זריקות באותו מועד לא ניתן להזריק תרכיבים במקומות נפרדים, אפשר לתת בו-זמנית שתי זריקות באותה הגפה. אם יש צורך בכך, הירך הוא המקום המומלץ למתן שתי זריקות לתוך השריר במרחק של 2.5 סנטימטר לפחות, כדי למנוע חפיפה של התגובות המקומיות
- הזרקה לתוך השריר, IM
מינון
יש להקפיד על המינון המומלץ[4].
אין לחלק מנה אחת של תרכיב לצורך מתן במועדים שונים, כיוון שלא הוכח ששיטה זו תקטין סיבוכים אפשריים. כמו כן, קיימת אפשרות לתגובה לא מספיקת של מערכת החיסון.
הערות:
- במקרה של מתן תרכיב במינון נמוך מהמומלץ (כגון, דליפת חומר תרכיבי בעת ההזרקה): אין להחשיב את המנה שניתנה, ויש לתת מנה נוספת בסדרת החיסון ברווחי הזמן הבאים:
- בתרכיב מומת: בהקדם האפשרי, בכל רווח זמן בין המנות
- בתרכיב חי-מוחלש: באותו יום. אם המנה לא ניתנה באותו יום, יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות בין המנה השגויה לבין המנה הנוספת
- תרכיב נגד נגיף רוטה: אין צורך לחזור על מתן התרכיב כאשר הוא ניתן במינון נמוך מהמומלץ מסיבה כל שהיא (דליפת החומר, הקאה וכדומה)
- מתן תרכיב בדרך לא מומלצת (כגון IM במקום SC): לפי ACIP אפשר להחשיב מנות של חיסונים שניתנו IM במקום SC
חליפיות בין תרכיבים - Interchangeability
רצוי להשתמש באותו סוג של תרכיב ומאותו היצרן למתן כל המנות בסדרת החיסון. עם זאת, לגבי התרכיבים הבאים ניתן להשתמש באותו סוג של תרכיב מיצרנים שונים: OPV ,HBV ,HAV ,MMR, Rota ,Hib ,DT ,Td ,IPV.
הוריות נגד ואזהרות כלליות
לפי ACIP:
- הורית נגד: מצב בו קיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי לאחר מתן החיסון. במקרים אלה יש להימנע ממתן החיסון
- אזהרה: מצב בו קיים סיכון אפשרי לתופעות לוואי או לתגובה לא מספיקת של מערכת החיסון. במקרים אלה מומלץ להיוועץ ברופא ולשקול את הסיכון האפשרי לתופעות הלוואי מול התועלת של החיסון
הוריות נגד למתן חיסון
- תגובה קודמת חמורה (כגון תגובה אנפילקטית או נוירולוגית) לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו
- רגישות-יתר מיידית מסוג אנפילקטי (anaphylaxis) למרכיבי התרכיב.
מרכיבים בחומרי התרכיב (כגון: האנטיגן החיסוני, חלבוני בעלי-חיים, אנטיביוטיקה, חומרים משמרים או מייצבים) עלולים לגרום לעיתים נדירות לתגובות של רגישות-יתר בחומרה שונה.
יש לבדוק את המידע הרשום בתווית/עלון היצרן בנוגע למרכיביו.
אין לתת תרכיב מסוים אם ידוע על תגובה מיידית אנפילקטית לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו. אין לתת תרכיבים אחרים המכילים אותו מרכיב, אם ידוע שהוא גרם לתגובה אנפילקטית בעבר - ליקויים חמורים במערכת החיסון:
יש להימנע ממתן תרכיבים חיים-מוחלשים (נגיפיים ובקטריאליים) אם ידוע על ליקויים אימונולוגיים קשים, מולדים או נרכשים (כגון מחלות ממאירות ו/או טיפול מדכא חסינות) במועמד לחיסון, עקב חשש לסיבוכים העלולים להתפתח כתוצאה מריבוי הנגיף הכלול בתרכיב
אזהרה (precaution) למתן חיסון
מחלת חום חדה ו/או מחלה זיהומית חריפה - דחיית החיסון עד להחלמה.
דחיית החיסון עד להחלמה מומלצת כדי למנוע צירוף תופעות לוואי אפשריות של החיסון לסימני המחלה עצמה, וכן, כדי שסיבוך אפשרי של אותה מחלה לא ייוחס לחיסון.
הערה - מחלה קלה ללא חום או עם חום לא גבוה (מתחת ל-38°C), כגון זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, שלשול קל או זיהום מקומי אינה סיבה לדחיית החיסון.
אין צורך לדחות מתן חיסון לתקופה כלשהי לאחר החלמה ממחלה חדה.
החלטה על מתן חיסון במקרים שלגביהם מומלצת "אזהרה" אמורה להתבסס על הערכת התופעה, מצב בריאותו של המועמד לחיסון, סיכונים לחשיפה למחלה (מצב אפידמיולוגי בקהילה) וסיכונים אפשריים של החיסון, היא על ידי רופא (רופא לשכת הבריאות, רופא קופת חולים, רופא טיפת חלב או רופא אחר) או על ידי אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות.
תפיסות מוטעות (misconceptions) לגבי הוריות-נגד למתן חיסונים
כפי שחשוב להימנע ממתן חיסונים עקב הוריות נגד, חשוב גם לא להימנע ממתן חיסון עקב סיבות לא נכונות, מוטעות או חסרות-יסוד.
אין הורית נגד למתן חיסונים, ואין הצדקה להימנע ממתן חיסונים במצבים הבאים:
- מחלה קלה ללא חום או עם חום מתחת ל-38°C
- לאחר החלמה ממחלה חדה
- חשיפה למחלה מידבקת
- תולדות של מחלה מידבקת בעבר שנגרמה על ידי המחולל הכלול בתרכיב (כגון שעלת, חצבת, אדמת, חזרת)
- טיפול באנטיביוטיקה
- טיפול בסטרואידים, מקומי או כללי במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון
- לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח
- פגות או משקל לידה נמוך לגיל העובר.פגים וילדים עם משקל לידה נמוך לגיל העובר יחוסנו לפי הגיל הכרונולוגי, פרט לחיסון נגד דלקת כבד B (ראו מידע בפרק "חיסון נגד דלקת כבד B" של תדריך החיסונים)
- תולדות של צהבת לאחר לידה
- הנקה (בהתחשב בחיסון התינוק וכן באם המניקה)
- מצב תזונתי ירוד
- מחלה ממושכת של לב, ריאות, כבד או כליות, ללא פגיעה במערכת החיסון
- נזק קבוע במערכת העצבים (כגון שיתוק מוחין, Down's syndrome)
- שינוי במבנה הגולגולת, ללא ביטוי נוירולוגי
- תולדות של תגובה אלרגית אחרת מסוג לא אנפילקטי לחלבון ביצה או למרכיב אחר של התרכיב (כגון: אדמומית, גרד, פריחה ממוקמת, נזלת, שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון)
- תולדות של מחלות אלרגיות כגון: קדחת השחת, אקזמה
- תולדות מחלת מערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה
- תולדות של תופעות אלרגיות מכל סוג אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה
- תולדות של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה
- תולדות "תסמונת המוות הפתאומי של התינוק" - "מוות בעריסה" (Sudden Infant Death Syndrome - SIDS) אצל בני-משפחה מדרגה ראשונה
- היריון של האם או בני בית אחרים של מועמד לחיסון
תופעות לוואי
חומרי החיסון שבשימוש בתקופה המודרנית הם בטוחים ויעילים. עם זאת, לרוב החיסונים תיתכנה תופעות לוואי. מרבית תופעות הלוואי קלות וחולפות מהר.
הסיכון הנובע מהמחלות שנגדן מחסנים גבוה לאין שיעור מהתגובות האפשריות בעקבות קבלת חיסונים.
ריבוי תופעות לוואי דומות בזמן מוגדר בשיעור גבוה מהצפוי יכול להצביע על קשר בין התופעה לבין התרכיב הספציפי. לכן, חשוב להקפיד ולדווח על תופעות לוואי לאחר חיסון לגורמים הרלוונטיים.
לעיתים רחוקות בלבד עלולים להופיע אירועים קליניים קשים סמוך למתן החיסון.
במרבית המקרים לא מוכח קשר סיבתי ישיר בין החיסון לבין הופעת האירוע הקליני סמוך למתן החיסון.
יש לקחת בחשבון חפיפה בזמן בין גיל הילדות בו שכיחים אירועים מסוימים (כגון פרכוסים מכל סיבה שהיא) לבין התקופה בה ניתנים רוב חיסוני השיגרה (השנה הראשונה לחיים).
על סמך הידע שהצטבר והמעקב המתמשך לא הוכח קשר סיבתי בין החיסונים לבין נזק קבוע, נוירולוגי או אחר, אלא רק לעיתים נדירות ביותר, וגם אז הדבר לא ניתן לחיזוי מראש.
על מנת לצמצם תגובות לא רצויות לאחר חיסון, יש להכיר היטב את טיב תופעות הלוואי האפשריות לכל תרכיב, להקפיד על הוריות הנגד ועל אמצעי הזהירות הספציפיים.
תופעות הלוואי יכולות להיות מקומיות או כלליות.
תגובות מקומיות
אודם, חום, כאב, נפיחות באזור ההזרקה וקשר תת-עורי - תופעות אלו שכיחות יחסית. הן מופיעות זמן קצר (בדרך כלל בימים הראשוניים) לאחר מתן התרכיב וחולפות מהר.
תגובות כלליות
- עלית חום מתונה או ניכרת
- עלית חום מתונה היא תופעה שכיחה. חום גבוה, מלווה כאב ראש, צמרמורת והרגשה כללית רעה עלולים להופיע לעיתים. מרבית התגובות האלה חולפות תוך 48 שעות עם טיפול סימפטומטי או ללא טיפול
- תגובה אלרגית מיידית של אנפילקסיס (anaphylaxis) היא נדירה ביותר. יש להבדיל בין הלם אנפילקטי לבין עילפון או תגובת חרדה (ראו פרק "אנפילקסיס לאחר מתן חיסונים")
- תגובות אלרגיות אחרות כגון נזלת, שיעול, אדמומית, פריחה אלרגית, לרבות אורטיקריה
- תפרחת, נפיחות בלוטות הלימפה, כאבי פרקים (לאחר מתן תרכיבים MMR/MMRV) הן תופעות לוואי נדירות
- תופעות לוואי קשות יותר כגון: פרכוסים, רפיון (Hypotonic hyporesponsive episode - HHE), ותופעות נוירולוגיות אחרות הן נדירות
רישום
לאחר מתן חיסון, יש לתעד ברשומה הרפואית, לרבות רשומה ממוחשבת ובפנקס החיסונים האישי את תאריך החיסון, מספר המנה בסדרה, סוג התרכיב, שם התרכיב, מספר האצווה, שם המוסד בו ניתן החיסון (טיפת חלב/מרפאת קופת חולים, בית ספר, בית החולים וכדומה) ושם מבצע החיסון.
פנקס החיסונים האישי משמש מסמך רשמי, ויש להדריך את מקבל החיסון/ההורים של הילד לשמור אותו לאורך זמן (כל החיים).
אם הוחלט שאין לחסן מועמד בתרכיב מסוים, יש לתעד מידע זה בכל רשומה רפואית, לרבות פנקס החיסונים של מקבל החיסון.
מעקב ודיווח
תגובה מקומית ו/או כללית תרשם ברשומה רפואית של מקבל החיסון במקום בו ניתן החיסון ותדווח ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות באמצעות טופס "דיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסון".
במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות מקומיות או כלליות יש לשלוח הודעה מיידית ללשכת הבריאות עם תיאור האירוע, שם ומספר האצווה של התרכיב. לשכת הבריאות תעביר את מידע ללא דיחוי לאגף לאפידמיולוגיה .
הערות לטופס הדיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסונים:
- יש לדווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסונים על פי הקטגוריות כפי שהן ממוספרות בטופס . אם מקבל החיסון נזקק לטיפול רפואי לאחר קבלת החיסון, יש להשלים פרטים על האירוע ממכתב שחרור של בית החולים או מהמסמך רפואי אחר. כמו כן, יש לצרף לטופס הדיווח מסמכים רפואיים רלוונטיים ולהעביר אותם ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות
- יש לסמן "V" ליד התרכיב המשוער שאחריו נצפתה תופעת לוואי מקומית
- תגובות מקומיות של אודם ונפיחות (מספר 1) יש לדווח רק אם קוטר התגובה מעל 5 סנטימטר
- חום (מספר 6) יש לדווח אם הוא מעל 38°C
- תופעות אלרגיות אחרות לא אנפילקטיות (כגון פריחה אלרגית) יש לדווח במשבצת מספר 8
- על תפרחת לאחר מתן חיסונים, כגון MMRV/MMR (המופיעות בדרך כלל לאחר 5–12 ימים מעת מתן החיסון) יש לדווח במשבצת מספר 19
- על סימני anaphylaxis יש לדווח במשבצות מספר 7.5-7.1
- יש להבדיל בין "הלם אנפילקטי" ל"התעלפות" - syncope, אשר איננה תופעת לוואי לחומר החיסון, אלא תגובה וגלית לכאב או לפחד
- אין לרשום אירוע של "התעלפות" במשבצת מספר 7.5-7.1; אלא במשבצת "תופעות אחרות" (מספר 24)
- בכי וצרחות (screaming) - יש לדווח אם הם נמשכים יותר מ-3 שעות ללא סיבה מוגדרת, כמו תגובה מקומית
דיווח ארצי על כיסוי החיסונים
האגף לאפידמיולוגיה מסכם את הנתונים הנאספים ברמה ארצית ומפרסם דו"ח (דין וחשבון) כיסוי חיסון מדי שנה.
דיווח על תופעות לוואי לאחר חיסון
הערות: (*) עולים ובני עולים שהגיעו לישראל מכוח חוק השבות.
(**) ערבי מוסלמי, נוצרי ודרוזי.
תופעות לוואי:
מקומיות (Local) (5-1):
כלליות (General) (24-6):
- אורטיקריה, אנגיואדמה, סומק כללי, גרד, אחר - Urticaria, angioedema, generalized erythema, pruritis, other
- קשיי נשימה, סטרידור, צפצופים, עיטוש, שיעול, כחלון, אחר - Dyspnea, stridor, wheezing, sneezing, cough, cyanosis, other
- דופק מהיר וחלש הפרעות קצב, תת-לחץ דם, אחר - Rapid, weak, irregular pulse, hypotension, other
- איבוד הכרה, חרדה, אחר - Loss of consciousness, anxiety, other
- הקאה, כאב בטן, בחילה, שלשול, אחר - Diarrhea, nausea, abdominal pain, vomiting, other
ביבליוגרפיה והערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 תרכיב אסלולרי נגד שעלת מכיל גם טוקסואיד - PT (Pertussis Toxoid)
- ↑ אין צורך בבדיקה רפואית כשגרה לפני מתן חיסון.
- ↑ במקרים אלה יש לידע את אחות אפידמיולוגית של לשכת הבריאות וכן, להתיעץ עם יצרן התרכיב על המשך השימוש בו.
- ↑ 4.0 4.1 מפורט לגבי כל תרכיב בפרק הרלבנטי
- ↑ במקרים מיוחדים כאשר יש נטייה חמורה לדימום (hemophilia קשה וכדומה) מומלץ להיוועץ ברופא המטפל (המטולוג) של החולה על דרך ומקום הזרקת התרכיב.