|
|
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 3: |
שורה 3: |
| | |תמונה=ידידגיל1.png | | |תמונה=ידידגיל1.png |
| | }} | | }} |
| − | {{ערך בבדיקה}}
| |
| | {{מחלה | | {{מחלה |
| | |תמונה=קובץ:ידידגיל1.png | | |תמונה=קובץ:ידידגיל1.png |
| שורה 16: |
שורה 15: |
| | |אחראי הערך= | | |אחראי הערך= |
| | }} | | }} |
| − |
| |
| − | ==פרק ב' - מה אפשר לבצע בכל אחד מממדי המודל-דוגמאות==
| |
| − | ===עשיית התושב הוותיק לקידום איכות חייו9===
| |
| − | מרבית התושבים הוותיקים משמרים את מקום המגורים אליו הם רגילים ומכירים מזה שנים. אחרים משנים את מקום מגוריהם דווקא בזקנה. שינוי כזה קורה בדרך כלל מתוך רצון לעבור לדיור מתאים יותר למצב התפקודי, לדוגמה בית עם מעלית, או רצון להתקרב לסביבת המגורים של הילדים כדי לעזור להם ולהיעזר בהם במידת הצורך.
| |
| − | הכרות עם הסביבה הקרובה ועם השירותים שניתנים בעיר, בשכונה או במועצה יכולים לעזור מאוד לאדם המבוגר לארגן את שיגרת חייו תוך שימור העצמאות ואיכות החיים.
| |
| − | כפי שנכתב בחוברת זו - ההתייחסות להלן היא לשלושה תחומים: 1. סביבה חיצונית, 2. תחבורה וניידות 3. דיור מתאים.
| |
| − | ליציאה מהבית ולניידות בקהילה חשיבות רבה לשימור התפקוד הפיזי והנפשי כאחד.
| |
| − | קונו ושותפיו [1] מצאו שאזרחים ותיקים שיצאו יותר מארבע פעמים בשבוע מהבית היו בעלי יכולות תפקודיות ואינטלקטואליות גבוהות יותר. במחקר ארוך הטווח בקרב אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בירושלים, בדקו Jacobs ועמיתיו [2] מבית חולים הדסה, את הקשר בין היציאה מהבית והמצב הבריאותי והתפקודי ומצאו שליציאה מהבית היו השלכות חיוביות שהשפיעו בין היתר על ירידה בלחץ הדם.
| |
| − | במרחב הציבורי תפקוד יעיל בתקופת הזקנה היא משימה שמטרתה לשמור על האוטונומיה של האדם ועל חיים עצמאיים כמה שיותר. תחושת הביטחון של המבוגרים, הידיעה שהם יכולים להתנהל במרחב הציבורי בביטחון מבלי שמכשולים וסכנות יארבו להם בדרך, יכולות לעודד פעילות פיזית, חברתית ותרבותית באופן עצמאי ולשמר תפקוד.
| |
| − |
| |
| − | חשוב ששגרת החיים של האדם המבוגר תכיל ניידות בקהילה - הליכה לקניות, יציאה לספריה, לדואר, לגינה הציבורית. חשוב מאוד שכל אדם יכיר את הסביבה ויתכנן בעצמו מסלולי הליכה בטוחים ליעדים אלה. לעיתים נכון להאריך את המסלול מעט כדי להבטיח חציית כביש בטוחה במעבר חציה מרומזר. כדאי להכיר את הדרך ולבחור הליכה במדרכה שבשעות היום מוצלת יותר, ולהכיר מהי הדרך המוארת יותר בשעות הערב. יש לתת את הדעת למכשולים קבועים או זמניים ולהיות ערניים להם בתכנון זה. מכשולים אופייניים הם לדוגמה מדרכה שבורה, אבני שפה גבוהות, מדרגות ללא מעקה, שורשי עצים בולטים, אזורים בהם השכנים נוהגים לחנות על המדרכות בשעות אחר הצהרים המאוחרות ובערב. אם קיימים שבילי אופניים בדרך, חשוב להיות ערים לקיומם ולתכנן איך לחצות אותם.
| |
| − | מצד שני חשוב לאתר את הגורמים שיכולים לסייע לאדם המבוגר בניידותו בסביבה. להכיר איפה יש ספסלים שיאפשרו מנוחה בדרך במידת הצורך, איפה יש שיפוע לעגלות בעליה מהכביש למדרכה שיכול לעזור בחזרה מהמרכול עם עגלת קניות, היכן ממוקמים מתקני ספורט מותאמים ומה דרכי הגישה הנוחות ביותר אליהם בשעות הרלוונטיות לפעילות.
| |
| − |
| |
| − | צריכת מידע באופן אקטיבי, כגון כניסה לאתר הרשות או שיחה עם המוקד העירוני, יכולים לספק מידע על שגרת פעילויות של הרשות על מחלקותיה השונות. מידע כזה יכול לסייע מאוד בתכנון לוח הזמנים השבועי של האדם המבוגר. כך, ביום שמותר להוציא גזם גינה וחפצים בלתי-רצויים לא אחת המדרכות מתמלאות במכשולים זמניים שלא מאפשרים הליכה בטוחה על המדרכה. מומלץ לתכנן ביום זה פעילות בבית, או לחליפין, יציאה מאוחרת יותר, בהתאם לשעת איסוף הגזם.
| |
| − |
| |
| − | שיגרת חיים מובנית על פי תוכנית שבועית הכוללת יציאה מהבית לסידורים ופעילויות חברה ותרבות וספורט, משמרת תפקוד, משפרת את מצב הרוח, מגדילה את האפשרויות למפגשים עם מכרים ומכאן משפיעה על איכות החיים.
| |
| − |
| |
| − | בסביבה הביתית
| |
| − | מחוץ לדלת הבית
| |
| − | עם היציאה לגמלאות, ובוודאי בהמשך תהליך ההזדקנות, חשוב מאוד שלאדם יהיה תפקיד משמעותי. האדם המבוגר יכול להתנדב לוועד הבית ולהשתתף בדאגה לסביבה הקרובה שלו. בתפקיד זה יכול ליזום פעילויות כמו שיקום הגינה, הקמת גינת ירק עם שאר הדיירים / ילדי השכנים. פעילויות כאלה יכולות לקבל עידוד ממחלקות הרשות כגון אספקת זרעים, הזמנת נציג הוועד המבוגר להדרכות במחלקת הגינון של העירייה / הרשות ועוד. חשוב לפעול להצבת כיסאות בטוחים או ספסל גם בחצר הבית המשותף לטובת אותם מבוגרים שכוחותיהם לא מאפשרים להם להרחיק ולהגיע לגינה הציבורית או לפארק. גם יציאה לחצר הבית מצריכה התלבשות והתארגנות, מהווה יעד בלוח הזמנים ולעיתים היא הציר המרכזי של שיגרת היום-יום, וככזו מהווה גורם מעודד תפקוד ומשפר איכות-חיים.
| |
| − |
| |
| − | בתוך הבית
| |
| − |
| |
| − | חשוב מאוד שהאדם המבוגר ידע לזהות שינויים ביכולות שלו בהשוואה לעבר הקרוב וקשיים (גם מאוד קלים) בביצוע מטלות שגרתיות. מודעות של האדם לשינויים אלה, מציאת פתרונות בעזרת בני- משפחה ואנשי מקצוע יכולים לשמר תפקוד, לשחרר ממתח ומחשש ולשפר את איכות החיים. שינוי קל בתאורה בבית יכול לשפר תפקוד ולהגביר את ההתנהלות הבטוחה בבית. סידור שונה של החפצים בבית, ארגון המטבח כך שלא יהיה צורך להתכופף או לטפס להוריד כלים מארון גבוה, יכולים למנוע נפילות ולשמר תפקוד.
| |
| − |
| |
| − | להציב מטרות ולעמוד בהן
| |
| − | היציאה לגמלאות משנה את שיגרת החיים ולא אחת נוצר זמן פנוי במהלך היממה שקשה למלא אותו בתוכן משמעותי ללא עזרה של גורמי מקצוע. חשוב מאוד שמידע על מסגרות המסייעות לאנשים להבנות שגרה חדשה יהיה זמין לקהל הרחב, ועל המבוגרים להיות אקטיביים בצריכת שירותים כאלה כדוגמת מרכזי 60 UP, וקבוצות לעיצוב אורח חיים שמופעלות ברשויות. השתתפות בפעילויות אלה עוזרת לאדם המבוגר להציב מטרות חדשות בחיים: קטנות כגדולות, קצרות טווח או כאלה שהשגתם
| |
| − |
| |
| − | דורשת זמן ארוך. מטרות אלה מהוות מניע לפעילות, עשייה במרחב הביתי או הציבורי, לבד או עם אנשים נוספים, עבור האדם עצמו או עבור אחרים בחברה. בכל מקרה הן עוזרות לצקת משמעות ולהעשיר את שגרת החיים.
| |
| − |
| |
| − | בחוברת זו כבר הוזכר שסביבות חברתיות משתפות ומכילות צריכות לעודד השתתפות חברתית ומעורבות אזרחית ותעסוקה.
| |
| − | חשוב שמידע על פעילויות חברתיות, תרבותיות המתקיימות בהובלת הרשות יהיה זמין לאנשים המבוגרים באמצעים דיגיטליים אבל גם באמצעים אחרים לאלה שחסרים ידע ואוריינות דיגיטלית. על האדם המבוגר להכיר בחשיבות הרבה שיש להשתתפות חברתית תרבותית ולשאוף לשלב אותה בשגרה השבועית שלו.
| |
| − |
| |
| − | רבות נכתב על היתרונות שיש לאוכלוסייה המבוגרת מפעילות התנדבותית. זליגמן [3] מאמין שלכל אדם יש מערכת של כוחות ייחודיים שבהם הוא משתמש בחיי היום-יום, ומדגיש שחשוב לאתר את הכוחות האלה ולחזקם. היכולת להשתמש בכוחות אלה לעזרה לזולת, מאפשרת חיים מספקים ומשמעותיים. בממשק של הפרט עם הסביבה נכון לפתח מיזמי התנדבות שיהיו מגוונים מהן יוכל האדם לבחור. אנשים מבוגרים יכולים להיות היוזמים למיזמים כאלה או להצטרף למיזמים עירוניים. כך לדוגמה ניתן לשלב את האוכלוסייה המבוגרת בהתנדבות למען הקהילה. במישור הסביבתי: צופים ומדווחים למוקד על מפגעים, משתתפים כמסבירים ומפיצי מידע במיזמי הסברה של העירייה ועוד. במישור החברתי: שילוב אזרחים ותיקים בביקור אנשים מבוגרים שאינם יכולים לצאת מהבית. חשוב שתהיה התאמה בין המבוגרים מבחינת תחומי עניין והיסטוריה דומה. בחוברת זו הוזכר כי ברשויות רבות באירופה קיימת מועצה של אזרחים ותיקים נבחרים, עם מנדט רשמי להיות שותפים בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לזכויותיהם ולאיכות חייהם. חשוב שהאוכלוסייה המבוגרת תפעל באופן אקטיבי לשילובה בפעילויות של הרשות ולייצוגה בתהליך קבלת ההחלטות ופיתוח פרויקטים.
| |
| − |
| |
| − | מקורות
| |
| − | 1. Kono, A., Kai, I., Sakato, C., & Rubenstein, L. Z. (2004). Frequency of going outdoors: a predictor of functional and psychosocial change among ambulatory frail elders living at home. The Journals of Gerontology Series A: Biological Sciences and Medical Sciences, 59(3), M275-M280.
| |
| − | 2. Jacobs, J. M., Cohen, A., Hammerman-Rozenberg, R., Azoulay, D., Maaravi, Y., & Stessman, J. (2008). Going outdoors daily predicts long-term functional and health benefits among ambulatory older people. Journal of Aging and Health, 20(3), 259-272.
| |
| − | 3. Seligman, M. E. (2002). Positive psychology, positive prevention, and positive therapy. Handbook of positive psychology, 2 (2002), 3-12.
| |
| − |
| |
| − | ===יכולה הרשות המקומית לעשות - דוגמאות מהעולם ומהארץ===
| |
| − | דוגמאות מערים בעולם
| |
| − | מנצ'סטר, בריטניה
| |
| − | היא העיר האנגלית הראשונה שהצטרפה ב-2010, לרשת העולמית של ערים ידידותיות- גיל. עוד קודם לכן, ב-2003, הקימה מועצת העיר שותפות בשם "הערכת המבוגרים" (Valuing Older People-vOP), המהווה חלק מיחידת הבריאות שבמחלקת מנכ"ל העירייה [1]. היום השותפות נקראת "מנצ'סטר ידידותית-גיל" -
| |
| − | .[2] Age Friendly Manchester (AFM)
| |
| − | בשותפות חברים שירותי הבריאות הלאומיים, נציגי המגזר ההתנדבותי ואזרחים וותיקים של
| |
| − |
| |
| − | מנצ'סטר. מטרתה להפוך את מנצ'סטר למקום שטוב להזדקן בו וזאת באמצעות שיפור השירותים וההזדמנויות המוצעים לאוכלוסייה המבוגרת. השותפות פועלת עם כל הסקטורים בפיתוח ויישום פרויקטים ביניהם קורסי ריענון בנהיגה, מפגשים בין-דוריים, תקשורת קבועה ועוד; בייעוץ; ובסנגור לטובת מהלכים היוצרים שינוי משמעותי בחיי האוכלוסייה המבוגרת. השותפות נמצאת בפיקוח ישיר של מועצת האזרחים הוותיקים שחבריה הם נציגי האוכלוסייה המבוגרת בעיר. סקר שבוצע ב-8–2007 ובחן את הסכמת התושבים מגיל 18 ומעלה להיגד "האזור שלך הוא מקום טוב להזדקן בו", הראה עליה בשיעור המסכימים בכל קבוצות הגיל, לעומת סקר דומה שבוצע ב-5–2004. העלייה הייתה בולטת יותר בגילאי 55 ומעלה [3].
| |
| − | ב-2009 הובילה השותפות תהליך להכנת אסטרטגיית ההזדקנות ל-2010–2012, בו לקחו חלק תושבים ותיקים רבים. מטרותיו היו: 1) יצירת שכונות טובות יותר לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים 2) הגדלת ההכנסות והתעסוקה 3) הגדלת השתתפות בפעילויות תרבות ולמידה 4) שיפור הבריאות ו-5) שיפור הטיפול והתמיכה באזרחים וותיקים. הקווים המשותפים לכל המטרות הם קידום השוויון, שיפור היחסים ושיפור המעורבות. עבור כל מטרה יצרו בסיס מידע המתאר את המצב הקיים, ציינו מה רוצים להשיג וכיצד ישיגו זאת [1]. תושבים ותיקים היו שותפים גם בתהליך מחקרי שביצעה האוניברסיטה בשיתוף עם AFM שנועד לאתר את ההזדמנויות והחסמים של תושבים ותיקים בשיפור סביבת מגוריהם. שמונה-עשר (18) תושבים ותיקים, הוכשרו להיות חוקרים-שותפים ולקחו חלק בכל שלבי המחקר [4]. חוקרים-שותפים אלה בצעו 68 ראיונות עומק עם תושבים "קשים להשגה" - מי שחוו הדרה חברתית, בידוד, עוני או בעיות בריאותיות. דוגמה זו מראה כיצד אנשים מבוגרים יכולים להיות מעורבים לא רק כיועצים אלא גם כשותפים ומתווכים. הניסיון מהפרויקט פורסם במדריך [4] ובסרט נלווה https://bit.1y/3bioKQo.
| |
| − | לובליאנה, סלובניה
| |
| − | מחויבות העיר לובליאנה לסביבות ידידותיות-גיל מתבטאת בכל המדיניות והאסטרטגיות שלה וכוללת:
| |
| − |
| |
| − | אסטרטגיה לפיתוח רווחה סוציאלית, פיתוח תרבות, פיתוח החינוך, פיתוח הספורט ותוכנית למימון דיור ציבורי [2]. לובליאנה חברה ברשת העולמית של ערים ידידותיות-גיל.
| |
| − | מועצת העיר אימצה שתי תוכניות פעולה נפרדות: "לובליאנה ידידותית-גיל 2013-2015" ו"לובליאנה ידידותית-גיל 2016-2020". תוכנית הפעולה המקיפה חולשת על ממדים רבים של סביבות ידידותיות-גיל, באמצעות 100 אמצעים לשיפור איכות חייהם של אזרחים ותיקים: אירועי תרבות, פעילות גופנית, דיור משופר, שירותי בריאות טובים יותר, ועוד. מנהלת העיר, מוסדות הציבור המוניציפליים והמפעלים הציבוריים אחראים על יישום אמצעים אלה בין אם במסגרת משימות רגילות כחלק ממחויבות חוקית או פעילויות יומיומיות או כפרויקטים אינדיבידואליים. ההתקדמות מדווחת באופן שנתי למתאם במחלקת הבריאות והרווחה. הערכת ההתקדמות ביישום התוכנית נדונה במועצת העיר.
| |
| − |
| |
| − | ניוקאסל, בריטניה
| |
| − | המחויבות של ניוקאסל לאג'נדה ידידותית-גיל מתבטאת במינויו של חבר קבינט האחראי על בריאות הציבור כאחראי על מדיניות עירונית לבריאות וידידותיות-גיל. חל שינוי פרדיגמטי בגישת ניוקאסל להזדקנות, ממיקוד בשלבי החיים המאוחרים, לעבודה על השלכות השינויים הדמוגרפיים על העיר כולה, ומעבר לגישת מהלך החיים. שיקולים הכרוכים בהזדקנות ובגיל מוטמעים בכל מדיניות ולא מטופלים כיחידה נפרדת של פעילויות. זה בא לידי ביטוי גם בפרופיל העיר ("הכר את ניוקאסל") המאגד מידע שמאפשר להכיר את תושבי העיר, הגורמים הקובעים את בריאותם, הבעיות והמחלות העיקריות שלהם, לפי קבוצות גיל, התבוננות במגמות ארוכות טווח [5], וכן בפיתוח אסטרטגיית הבריאות ("שלומות לחיים") -
| |
| − | .[2] "Wellbeing for life”
| |
| − | אסטרטגיית המפתח בניוקאסל, "שלומות לחיים", נבנתה ביוזמת הוועד לשלומות לחיים - שותפות סטטוטורית של ארגונים מרכזיים בעיר ביניהם נציגי מועצת העיר, שירותי בריאות, נציגי מערכת החינוך, אקדמיה וארגונים בעיר, המשמשת כוועדת ההיגוי של העיר הבריאה [6]. האסטרטגיה היא מסגרת לפעולה המבוססת על שאיפות משותפות, תחומי פעולה מוסכמים ועקרונות משותפים. הפיכתה של ניוקאסל לעיר ידידותית-גיל היא נושא חוצה גבולות באסטרטגיה זו, לצד הפיכתה להוגנת, מכילה ובת- קיימא וכן מקדמת אורח חיים פעיל. חברי מועצת האזרחים הוותיקים של העירייה מבקרים ומעריכים את איכות החיים בעיר מנקודת מבטם [2]. ניוקאסל חברה ברשת העולמית של ערים ידידותיות-גיל.
| |
| − |
| |
| − | ריגה, לטביה
| |
| − |
| |
| − | העיר ריגה מתעתדת ליצור סביבה בריאה ולהבטיח בריאות בכל שלבי החיים תוך נקיטת צעדים שיהפכו את הבחירות הבריאות לנגישות, נוחות ומדרבנות יותר עבור תושביה. העירייה יצאה באסטרטגיה ציבורית
| |
| − | בשם "תושבי ריגה בריאים, בריגה בריאה" לשנים 2012–2021 שמטרתה שיפור בריאות האוכלוסייה והפחתת שיעור התמותה בטרם-עת. האסטרטגיה ותוכנית היישום שלה מושתתות על עקרון בריאות בכל מדיניות, אשר פועלת בשיתוף פעולה ברשויות מקומיות, מוסדות וארגונים. התרשים שלעיל מדגים את הקשרים הפנימיים בתפיסת בריאות הציבור בריגה. פעילויות מגוונות ותוכניות מכלל המגזרים, כולל מחלקות שונות בעיריית ריגה, נדרשות על מנת להשיג סביבה מאפשרת-בריאות ולייצר הזדמנויות להזדקנות בריאה ותחזוקת בריאות לאורך זמן [2].
| |
| − |
| |
| − | [[קובץ:ידידגיל5.png|מרכז|600 פיקסלים]]
| |
| − |
| |
| − | אודינה, איטליה
| |
| − | באודינה כ-32 אחוזים בני 60+ והיא נערכת לספק מענה לצרכיהם. במכתב לרשת העולמית של ערים ידידותיות-גיל, כתב ראש עיריית אודינה ב-2014, כי הוא מתחייב שעירו תהיה נגישה יותר ומכילה יותר לאזרחים וותיקים. אודינה מובילה את צוות המשימה "הזדקנות בריאה" של הרשת האירופית של הערים הבריאות, במטרה לחלוק ידע, כלים והתנסויות עם ערים אחרות ולפתח פעילויות חדשות להתמודדות עם השינוי הדמוגרפי. הפעילויות שנעשו באודינה הן [7]:
| |
| − | *ביצעו פרופיל הזדקנות בריאה הכולל מידע על מצב הבריאות ונסיבות החיים של האוכלוסייה הוותיקה, על מנת להבין את ההקשר המקומי וכדי לספק בסיס מידע לקביעת קדימויות וקבלת החלטות.
| |
| − | *מיפו את הפיזור הגאוגרפי של האזרחים הוותיקים והשוו עם פיזור השירותים הציבוריים הקיימים ביניהם רופאי משפחה, בתי דואר, הזדמנויות לשעות הפנאי, בתי מרקחת, תחנות אוטובוס ועוד, על מנת להכין "מפת בריאות".
| |
| − | *ביקשו מאזרחים, מטפלים וספקי שירותים להעריך את מאפייני העיר ידידותית-גיל על פי שמונה התחומים ולהציע שיפורים. תובנותיהם שולבו בחוברת של ארגון הבריאות העולמי על סביבות ידידותיות-גיל.
| |
| − |
| |
| − | בלפסט, צפון אירלנד
| |
| − | קבוצת ההתייחסות הכלל מפלגתית בנושא אוכלוסייה ותיקה של מועצת העיר בלפסט סיפקה את ההנהגה הראשונית בחקר האפשרות להפיכת בלפסט לעיר ידידותית-גיל. ב-2012 חתם ראש העירייה על הצהרה המחייבת את בלפסט לתהליך. הפעילות החלה על-ידי יישום מנגנונים שיתופיים, כגון התייעצות עם בני האוכלוסייה הוותיקה, סקר ידידותיות-גיל, וקיום קבוצות מיקוד בהנהגת עמיתים, החל ב-2013. בנוסף, מגוון רחב של בעלי עניין וספקי שירותים סייעו לפתח את הפרופיל הסטטיסטי, הדו"ח הבסיסי, טיוטת החזון, ונושאים אחרים בעלי חשיבות להפיכת בלפסט לידידותית-גיל - תוכנית פעולה בעלת מחוונים מוסכמים. ב-2014 הצטרפה בלפסט לרשת הגלובלית של ערים וקהילות ידידותיות-גיל של ארגון הבריאות העולמי [2].
| |
| − |
| |
| − | על אף ההתקדמות, היה קושי בתיאום חלק מהפעולות ברמה העירונית, לכן הוחלט לקדם גישה אזורית של ידידותיות-גיל בצפון אירלנד והאסטרטגיה החדשה להזדקנות פעילה הושקה בפברואר 2016 [8]. חזון התוכנית: צפון אירלנד הוא אזור ידידותי-גיל, בו מתקיימת הערכה כלפי האזרחים הוותיקים ותמיכה בחיים פעילים שלהם, עד למיצוי מלוא הפוטנציאל, תוך שמירה על זכויותיהם ושמירה על כבודם. הם אימצו את המטרות האסטרטגיות של האו"ם בתחומים הבאים: עצמאות, השתתפות, טיפול, מיצוי
| |
| − | עצמי וכבוד. בכל אחד מאלה קבעו שלא רק ישפרו את השירותים הקיימים למתן מענה לצרכים, אלא יפתחו תוכניות נוספות, בשלבים.
| |
| − | אוטווה, קנדה
| |
| − | המועצה להזדקנות באוטווה היא עמותת מתנדבים, הנתמכת על-ידי עיריית אוטווה וגורמים רבים אחרים ופועלת לשיפור איכות חיי האזרחים הוותיקים בעיר [9]. בחזון שלהם מצוין כי הם מחויבים לבנות את אוטווה ידידותית-גיל כך שתמקסם את ההזדמנויות להזדקנות בריאה ופעילה. הם פועלים במשותף עם העירייה, שותפים קהילתיים ואזרחים ותיקים על מנת להשיג התקדמות מדידה, בכל ממדי המודל, לכן, כל תוכנית מלווה בהערכה. צוות ההערכה כולל נציגים מהאוניברסיטה ומהסוכנות לבריאות הציבור. נקבעה מסגרת להערכה ורשימת אינדיקטורים שבאמצעותם יכולים לעקוב אחר ההתקדמות לקראת הגברת הידידותיות של העיר [10].
| |
| − |
| |
| − | בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
| |
| − | עיריית בוסטון מובילה תוכנית שמטרתה ליצור סביבות בהן האזרחים הוותיקים יוכלו להמשיך לנהל אורח חיים בריא ויצרני. בתוכנית שותפים כל מוסדות הציבור בעיר, העסקים וקבוצות קהילתיות [11]. בהקדמה למסמך תוכנית העבודה ל-2017 פרט ראש העירייה את המושג "עיר ידידותית-גיל". את התוכנית הכינו בהתאם למודל של ארגון הבריאות העולמי והתחילו בעריכת אומדן צרכים. תהליך איסוף המידע נעשה בשיתוף עם האוניברסיטה, וכלל סקרים, שיחות, קבוצות מיקוד, אסיפות תושבים של בני 50+, בשש שפות שונות והתייעצויות עם מוסדות וארגונים רבים בעיר. את הממצאים הציגו במסגרת שני מפגשי תושבים, בהם התקיים דיון ונקבעו קדימויות. אומדן הצרכים שימש בסיס לבניית התוכנית בידי צוות בין- תחומי. העקרונות המנחים להכנת התוכנית היו [12]: התייחסות להמצאות מגוון אוכלוסיות בעיר, תלות בין-דורית, תקשורת ברורה ועקבית, צמצום הגילנות (Ageism), שותפויות. הנושאים המרכזיים בתוכנית: דמנציה, חוסר ביטחון כלכלי ובידוד-חברתי. כל אלה שולבו בשמונה התחומים: דיור, תחבורה, שטחי ציבור, תמיכה קהילתית ושירותי בריאות, תעסוקה ועבודה, השתתפות חברתית, הכלה חברתית ותקשורת ומידע. באתר התוכנית [11] ניתן להתרשם ממגוון הפעילויות שנעשות בעיר הידידותית-גיל.
| |
| − |
| |
| − | מקורות
| |
| − | 1. Manchester: A Great Place to Grow Older 2010-2020 https://n9.cl/3yrcf accessed 8.1.21
| |
| − | 2. WHO (2016). Creating Age-Friendly Environments in Europe - A Tool for Local Policy-Makers and Planners. https://bit.ly/39dh8vU
| |
| − | 3. Manchester City Council (2008). Valuing Older People, Update Report 2004-08. https://bit. ly/2MNc0XR accessed 8.4.20
| |
| − | 4. Buffel, T. (2015). Researching Age-Friendly Communities. The University of Manchester Library: UK https://bit.ly/3f751TM accessed 8.4.20
| |
| − | 5. “Know Newcastle” https://bit.ly/3bhCgnn accessed 10.4.20
| |
| − | 6. Wellbeing for Life Newcastle https://bit.ly/3ovOoVq accessed 10.4.20
| |
| − | 7. WHO Global Network. Age Friendly World - Udine https://bit.ly/3bm3sBp accessed 10.4.20
| |
| − | 8. Active Ageing Strategy, 2016-2021 https://bit.ly/3hV9b2d accessed 28.10.20
| |
| − | 9. The Council of Aging in Ottawa. Age Friendly Ottawa. https://coaottawa.ca/afo/ accessed 7.4.20
| |
| − | 10. The Council on Aging of Ottawa. (2017). How Age-Friendly is Ottawa? https://bit.ly/2Ldn3Jn
| |
| − | 11. Age-friendly Boston https://n9.cl/qoyhk accessed 10.4.20
| |
| − | 12. Age-friendly Boston Action Plan 2017 https://bit.ly/39eD7T5 accessed 10.4.20
| |
| − | דוגמאות מהשטח-ישראל10 לרשויות בישראל קשר הדוק ויציב עם אוכלוסיית
| |
| − |
| |
| − | האזרחים הוותיקים, ביכולתן לשפר חיים לצמצם פערים הן בהיבטים בריאותיים והן ברווחה נפשית וחברתית. מנגנוני הרשות מיועדים ליצר במות פעילות וקשר הדוק עם התושבים לבנות חוסן עירוני וחוסן אישי לתושביה. בערים התקיימו מספר מיזמים אשר יועדו לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים להלן מספר דוגמאות:
| |
| − | ירושלים-כיצד להתכונן למהפכת הגיל?11
| |
| − | בירושלים מתגוררים למעלה משבעים אלף בני 65+. עובדה הממקמת את ירושלים כעיר עם אוכלוסיית האזרחים הוותיקים הגדולה בארץ. דגש נוסף מושם על קבוצת הגיל 55–64 המונה כ-60 אלף, שהם בני הדור הבא שעתידים להזדקן בעיר שמתאפיינים ברמת השכלה, גישה לטכנולוגיה והכנסה הטרוגנית.
| |
| − | לקראת בניית תוכנית אב עירונית, נערך מיפוי של המצב הקיים שכלל סקירה של שירותי החברה, הבריאות, התעסוקה והסביבה שהעיר מציעה לאזרחיה הוותיקים. על בסיס המידע שנאסף להלן מספר ממצאים:
| |
| − | 1. הזדקנות במקום - שלושה המגזרים (חרדים, יהודים שאינם חרדים וערבים) הביעו שביעות רצון מאיכות החיים ביישוב ורצון להיות חלק בלתי-נפרד מהרצף הקהילתי. הובהרה ההעדפה של "הזדקנות במקום".
| |
| − | 2. שירותי בריאות ותעסוקה - שירותי בריאות ותעסוקה חשובים מאוד עבור כל הקבוצות בעיר והנגשתם מבחינה כלכלית, שפתית ופיזית הודגשה בתשובות הנסקרים.
| |
| − | 3. פעילות חברה וקהילה - העיר מציעה אפשרויות של פעילות חברה וקהילה מגוונות אך הנגישות אליהן היא אתגר פיזי לא פשוט. עוד ניכר כי השתתפות פעילה ומעורבות של אזרחים ותיקים תלויה בנגישות למידע מעודכן ונהיר מבחינה לשונית.
| |
| − | 4. תחבורה ציבורית - כשני שלישים מהאזרחים הוותיקים משתמשים בתחבורה ציבורית. לפי הסקר, לא נמצאו הבדלים בין המגזרים ביחס לשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית ולמעלה מ-30 אחוזים מהמשיבים לסקר בשלושת המגזרים הביעו שביעות רצון נמוכה משירותי התחבורה הציבורית.
| |
| − | 5. התנדבות - אזרחים ותיקים תופסים עצמם כתורמים לקהילה ומתנדבים באמצעות רשתות התנדבות. עלתה דרישה להגברת פעילות קהילתית.
| |
| − | 6. מרחב ציבורי - המרחב הציבורי העירוני, ובעיקר פארקים וגינות מהווים נכסים חיוניים למפגשים ולקשר בין-דורי. תהליכי הדרה של זקנים משכונות וכניסה רק של צעירים מתחוללים בשכונות בהן יש עליה בערכי נדל"ן ומדירים את האזרחים הוותיקים לשכונות חלשות.
| |
| − | 7. כלכלה ותעסוקה - תחושת הביטחון של האזרחים הוותיקים בעתידם הכלכלי גבוהה ביחס לתחושת הביטחון הכלכלי של בני הדור הבא וגבוהה יותר בקרב אלה שכבר נמצאים בפנסיה לעומת אלה שאינם בפנסיה. קצת פחות משליש בקרב האזרחים הוותיקים ו-38 אחוזים בקרב בני הדור הבא חשים חוסר ביטחון כלכלי. שיעורים גבוהים מבני 55+ מעוניינים בייעוץ כלכלי. כרבע בקרב בני הדור הבא ועשירית מהאזרחים הוותיקים
| |
| − |
| |
| − | 10 כתבה וערכה: אילנה שמלה ללום
| |
| − | 11 כתבה: מירי רייס, מתאמת הבריאות, עיריית ירושלים
| |
| − |
| |
| − | מעוניינים להשתתף בסדנאות לקראת פנסיה.
| |
| − | בשלב השני, לאחר עיבוד הנתונים שנאספו כונסו ארבעה צוותי תכנון בארבעה תחומי ליבה: 1) כלכלה ותעסוקה 2) חברה וקהילה 3) מרחב פיזי וציבורי 4) קידום אורח חיים בריא.
| |
| − | בצוותי העבודה השתתפו נציגי עירייה, עמותות, מגזר פרטי ונציגי ציבור כדי לבחון במשותף כיווני פיתוח רצויים ושותפויות בין ארגוניות. ההמלצות, כיווני הפעולה והפרויקטים שגובשו נעשו מתוך ראיה כוללנית וארוכת טווח. כאשר פעילות בכל תחום גובשה תוך התייחסות למגוון מענים ולמרכיבי התוכנית. המלצות הצוותים ותוכניות עבודה יפורטו בהמשך מסמך זה.
| |
| − | לאור זאת גובשה תוכנית-אב שהגדירה את היעדים האסטרטגים הבאים:
| |
| − | *חיזוק קשר בין דורי ומעגל חיים משפחתי ופיתוח מרחבים רב גילאים.
| |
| − | *מיתוג ירושלים כיעד לתיירות של אזרחים ותיקים מישראל ומחוץ לה
| |
| − | *שיפור איכות החיים וצמצום פערים בשירותים לאזרחים ותיקים במזרח העיר.
| |
| − | *הגברת המודעות והעניין לקידום אורח חיים בריא בקרב קבוצת הגיל המבוגרת.
| |
| − | *הרחבת מעורבותם והשתתפותם של אזרחים וותיקים בעשייה העירונית.
| |
| − | *הנגשת והפצת מידע אודות זכויות, שירותים ומענים חברתיים עבור אזרחים ותיקים תושבי העיר ובעלי תפקידים.
| |
| − |
| |
| − | לאור זאת, התוכנית מציעה סל פרויקטים לתוכניות עבודה לחמש השנים הקרובות. התוכניות מרחיבות תחומי עבודה ומוסיפות שיתופי-פעולה עם שחקנים חדשים בעיר.
| |
| − |
| |
| − | לאור המלצות התוכנית, להלן חלק מהפעולות שבוצעו:
| |
| − | 1. הוגשה בקשה לארגון הבריאות העולמי להכליל את ירושלים ברשת הבינלאומית לערים ידידותיות-גיל. הצטרפותנו לרשת מלמדת על מחויבות העירייה לקדם מרחב עירוני ידידותי לכל גיל ויאפשר חילופי מידע, תוכניות ומשאבים עם ערים נוספות.
| |
| − | 2. קידום דגם לדיור חדשני וקהילתי ורב גילאי בעיר ביוזמת המחלקה למדיניות התכנון. בפרויקט שותפים משרד הבינוי והשיכון והמשרד לשוויון חברתי.
| |
| − | 3. קידום אורח חיים בריא במסגרת תוכניות המחלקה לגיל השלישי כגון: הקמת קבוצות הליכה, פרויקט "שני בתחנה", הרחבת פרויקט בריאות וגיל לשכונת גאולה-בוכרים.
| |
| − | 4. ועדת ההיגוי העירונית של התוכנית המתכנסת מדי חודש ובשיתוף מועצת הגמלאים העירונית מארגנת פעילויות נוספות ובהן:
| |
| − | - בשיתוף עם מחלקת שפ"ע הוספה של 60 ספסלים ברחבי השכונות ובמוקדים בהם נמצאים אזרחים ותיקים.
| |
| − | - בשיתוף עם היחידה להתנדבות עירונית תפעל תוכנית להגדלת מאגר המתנדבים בני 65 +.
| |
| − | - בשיתוף עם המחלקה לזקן, אש"ל והמוסד לביטוח לאומי נפתח מרכז התעסוקה "הפלוס בשישים" בבית קנדה בשכונת מורשה ומיועד
| |
| − |
| |
| − | לאזרחים ותיקים המעוניינים לחזור למעגל העבודה.
| |
| − | - ביוזמת המטה למנהיגות קהילתית פועל המיזם "סבתוש להשכרה" שמחבר בין משפחות המחפשות סבתות לבין נשים מבוגרות המעוניינות לטפל בילדים תמורת תשלום.
| |
| − | - מרכז המידע במחלקה לזקן בשיתוף עם מחלקת האינטרנט העירונית, פועל לשדרוג מערכת המידע האינטרנטית ולכלול מידע אודות שירותים חברתיים, דיור, תעסוקה ועוד ולהנגשתה לכלל האוכלוסייה.
| |
| − | עוד דרך ארוכה לפנינו כדי להתכונן ולהיערך לקראת מהפכת הגיל, ישנם נושאים נוספים כמו תיירות, תחבורה ציבורית, מועדוני חברה במזרח העיר, מחלות הדמנציה, שיש ללמוד ולתכנן.
| |
| − | תוכנית וותיקים עירונית עיריית רמלה12
| |
| − | עיריית רמלה יזמה תהליך מתכלל ומתמשך להקמת קהילת ותיקים עירונית. רמלה מונה 83,000 תושבים. כ-17 אחוזים מתושבי העיר (14,000 בשנת 2021) הם אזרחים ותיקים ומתוכם 4000 מטופלי רווחה.
| |
| − |
| |
| − | התהליך, בגישת הייעוץ הארגוני המערכתי המתכלל, כלל תחומי תוכן מגוונים. לתהליך שותפים גורמים רבים מהעירייה ומחוצה לה. הגישה התמקדה במתן מענה במגוון תחומים לכלל הקהילה באופן דיפרנציאלי לוותיקים צעירים ולוותיקים מבוגרים יותר.
| |
| − |
| |
| − | מנהל מחלקת האסטרטגיה שבמסגרתה מתנהלת יחידת הוותיקים מונה ליועץ ראש העירייה לענייני וותיקים. כמו כן מונתה יועצת מערכתית לתכלול התהליך ולהובלת פיתוח מודל ותוכנית אב לוותיקים בעיר, זאת בשיתוף עם הוותיקים בקהילה. העשייה והפעילויות השונות נבחרו ביחד עם נציגיהם לאורך כל התהליך וכך יעשה גם בהמשך.
| |
| − | הנעת התהליך:
| |
| − | 1. נערך סקר צרכים עירוני למדגם מייצג בגילאים השונים.
| |
| − | 2. נערך מיפוי שירותים לוותיקים במגוון תחומים, כולל עמותות.
| |
| − | 3. הוקם צוות מוביל בהובלת המתכללת, בצוות חברים מנהל אגף הרווחה, נציג מחלקת אסטרטגיה, מנכ"ל רשת המתנ"סים ומנכ"ל קרן רמלה.
| |
| − | 4. הוקמה ועדת היגוי עירונית הכוללת בעלי תפקידים רבים בעירייה:
| |
| − | מאגף הרווחה: מנהלת מחלקת קשישים, מנהלת יחידת ההתנדבות ומנהלת צוות עבודה קהילתית.
| |
| − | ממחלקת אסטרטגיה: מנהל המחלקה ורכזת וותיקים.
| |
| − | מאגף הספורט והאירועים: מנהלת פרויקטים בספורט ומנהל מחלקת אירועים.
| |
| − | היחידה לקידום הבריאות: מתאמת בריאות עירונית.
| |
| − | רשות לביטחון קהילתי: מנהלת האגף ומנהל תחום
| |
| − |
| |
| − | 12 כתבו: זהבה רוקח קורן יועצת ומתכללת מערכתית ויעל נסימיאן פאי מתאמת בריאות עירונית
| |
| − |
| |
| − | החינוך ברשות ברמלה.
| |
| − | רשת המתנ"סים: מנכ"ל רשת המתנ"סים ומנהלי המתנ"סים.
| |
| − | שותפים נוספים: מנכ"ל קרן רמלה, מנהלת הספרייה העירונית, מנהל מחלקת נוער ונציג אגף החינוך וכן נציגים אד-הוק על-פי תחומי תוכן ונציג/ת עמותת תפוח.
| |
| − | 5. הוקם פורום עירוני שכלל את כל הגורמים המצוינים בצירוף ביטוח לאומי, קופות חולים, ונציגי בתי חולים בסביבה. הפורום התכנס אחת לארבעה חודשים ובתקופת הקורונה בתדירות גבוהה יותר.
| |
| − | לאור תוצאות הסקר והמיפויים נכתבה תוכנית, תוך פילוח אוכלוסיית הוותיקים לאזורי מגוריהם. כל בעל תפקיד בעירייה קיבל על עצמו לפעול בתחום אחריותו ותחומים חופפים הופעלו בתיאום בין הגורמים הרלוונטיים.
| |
| − | בשלב הראשון, בנוסף למועדוני הרווחה נפתחו עוד מועדונים קהילתיים לרווחת הקהילה במשותף עם רשת המתנ"סים, היכל התרבות, הספרייה העירונית ועוד.
| |
| − | נערכה חשיבה להתאמת התוכנית לצורכי קהילות המיעוטים, עמידר והקהילה החרדית בעיר. בתחילת תקופת הקורונה, נעשה מאמץ ללכד את הקהילה באמצעים דיגיטליים מגוונים. בשיתוף עם עמותת תפוח, הוקמה קהילה דיגיטלית. יש קבוצת וואטסאפ לקהילת הוותיקים המונה 800 חברים וממשיכה לגדול.
| |
| − |
| |
| − | להלן דוגמאות לפעילויות נוספות:
| |
| − | מועדון הסרט הטוב, מקהלת שירה, שירה בציבור, קהילות מטיילים, חוגים (בהתאם לצרכים והביקוש שעלה מהסקר), תוכנית תרבות מגוונת ומתמשכת. נוצרו גם שיתופי פעולה עם ביטוח לאומי, בתי חולים ופורום שירותים עירוני שהוקם על ידי אגף הרווחה. כמו כן הוקמה קבוצת מנהיגות עירונית של ותיקים וקבוצות מתנדבים ופעילים.
| |
| − |
| |
| − | במקביל, אוגמו תקציבים מהעירייה, מרשת המתנ"ס ומקולות קוראים רבים.
| |
| − |
| |
| − | בשותפות עם מתאמת הבריאות העירונית, במסגרת מיזם אפשריבריא של משרד הבריאות ובליווי מקצועי של רשת ערים בריאות, מתקיימות פעילויות ספורט חינמיות בזום ובאופן פרונטאלי כשמתאפשר (קבוצות הליכה), סדנאות תזונה ובישול בריא, והרצאות בנושאי חוסן שונים. בנוסף חולקו ערכות לביצוע פעילות גופנית בבית - "להיות בתנועה", עם חוברת תרגילים המותאמים לאוכלוסייה ולציוד שבערכה.
| |
| − |
| |
| − | התהליך מקבל תמיכה רבה מראש העירייה וממנכ"ל העירייה ונוצר ערוץ תקשורת פתוח בין הוותיקים לראש העירייה.
| |
| − |
| |
| − | לסיכום, מהתהליך המתהווה, הצומח והמתרחב, נוצרה קהילה חמה שמובילה תהליכים הנותנים מענים לצרכיה שלה ולצרכים עירוניים נוספים, שותפה בהוויה העירונית, ותורמת גם לאוכלוסיות נוספות.
| |
| − |
| |
| − | רמלה שינתה פניה ללא הכר ביחסה לאזרח הוותיק, וזו רק ראשית הדרך.
| |
| − |
| |
| − | כפר סבא - חוסן זהב13
| |
| − | תוכנית עירונית - כלים להתמודדות עם מצבי לחץ ומצוקה לאזרחים ותיקים.
| |
| − | מטרות התוכנית:
| |
| − | 1. הענקת כלים פסיכו-חינוכיים לשיפור החוסן האישי ויכולת התמודדות האזרח הוותיק ומעגלי התמיכה סביבו, עם המטלות והאתגרים ההתפתחותיים הייחודיים לשלב זה של החיים.
| |
| − | 2. פיתוח והכשרת מערך מתנדבים בני הגיל השלישי, להקניית כלי החוסן לאוכלוסיית הגיל השלישי וסביבתה.
| |
| − | 3. פיתוח ידע ומחקר בתחום התרומה של כלי החוסן לרווחתם של בני הגיל השלישי וסביבתם.
| |
| − | 17 מתנדבים מבוגרים עברו את ההכשרה של חוסן.
| |
| − |
| |
| − | 13 כתבה: שרון ג'ורג'י, מנהלת המחלקה לקידום הבריאות ולחוסן עירוני
| |
| − |
| |
| − | ההכשרה - כללה 15 מפגשים: 7 מפגשים שתוכננו כתוכנית הבסיס, 4 מפגשים נוספים בנושא חוסן, 4 מפגשים של הנחיית קבוצות במימון הרשות.
| |
| − | תוכני הסדנה עסקו בהשבת תחושת השליטה בממדים השונים: המערכת הפיזיולוגית, המערכת הקוגניטיבית, מיקוד והרחבת הקשב, המערכת הרגשית.
| |
| − | פעילות בשטח-קבוצות חוסן זהב בעיר:
| |
| − | 87 משתתפים/ות, כחלק משיתוף פעולה עם עמותת סביון. כל מתנדבת מנחה שלוש נשים בתוך ביתן.
| |
| − | יש ביקוש לעוד קבוצות קטנות. בנוסף לקבוצות הגדולות במועדונים, יש גם התארגנויות קטנות יותר בשלישיות ובזוגות של הנחיית חוסן ויצירת קשרים חברתיים בגיל השלישי.
| |
| − | תל אביב-יפו-" מנהיגים את הבריאות של המחר"14
| |
| − | תוכנית "מנהיגים את הבריאות של המחר" היא תוכנית חדשנית של מרכז אפ +60 במנהל השירותים החברתיים ותוכנית "בתיאבון - מדיניות מזון עירונית ברשות לאיכות סביבה וקיימות". במסגרת התוכנית
| |
| − | 14 כתבו: רות שטסל ויינר, מנהלת תחום מדיניות מזון ומתאה מת אפשריבריא ושירה לחמן, מנהלת מרכז אפ 60+, מרכז להכוונה וצמיחה לאזרחים ותיקים, עיריית תל אביב-יפו
| |
| − |
| |
| − | יצאה קבוצת מובילים בגיל הפרישה (גילאי +60) מתל אביב-יפו, למסע למידה אישי וקבוצתי בעולמות הבריאות, ההובלה והקהילה במטרה לפתח מענים ומודלים בתחום הבריאות.
| |
| − | תהליך התכנית מכוון ללמידה תוך יישום, במטרה להוביל את המשתתפים לתובנות אישיות וקבוצתיות ולפתח קבוצה משפיעה שתוביל תוכניות, פרויקטים ותהליכי חדשנות לקידום תפיסת בריאות חדשה בעיר ת"א-יפו. התוכנית מספקת מעטפת עירונית ליצירת פרויקטים בהובלת תושבים ויחידות עירוניות בתחום קידום הבריאות ותזונה בריאה ומקיימת.
| |
| − |
| |
| − | מטרות הפרויקט:
| |
| − | 1. יצירת קבוצת מובילים חברתיים בגיל הפרישה (60–75) בתחומי הבריאות לקידום בריאות ותזונה בריאה ומקיימת.
| |
| − | 2. הוצאה לפועל של פרויקטים קהילתיים בתחומים של אורח חיים בריא, תזונה בריאה וקיימות, בהובלתם של חברי הקבוצה ובשיתוף יחידות עירוניות.
| |
| − | אוכלוסיית היעד: משתתפי מרכז אפ +60, מרכז הכוונה וצמיחה לאזרחים וותיקים בגיל פרישה.
| |
| − | תהליכי יישום והערכה: בין המיזמים החברתיים
| |
| − |
| |
| − | שכבר צומחים בעיר: עידוד הפעילות הגופנית לבני הגיל השלישי, תזונה בריאה לאזרחים ותיקים וילדים, וקידום ספריית השאלה חברתית קהילתית. את הקורס מלווה תוכנית מדידה והערכה.
| |
| − | שותפים לתכנון וביצוע: מינהל השירותים החברתיים: מרכז אפ +60, הרשות לאיכות סביבה וקיימות: תוכנית המזון העירונית -'בתיאבון', רשות הספורט, מינהל קהילה נוער וספורט מועדון BEWELL של בית חולים איכילוב-תל אביב-יפו.
| |
| − | אזרחים וותיקים באום אל פחם 15
| |
| − | האזרחים הוותיקים בעיר אום אל פחם מהווים 7 אחוזים מכלל התושבים.
| |
| − | בשנת 2012, על בסיס פרופיל האזרחים הוותיקים, שנערך במסגרת תוכנית המשרד לאזרחים ותיקים, "חיים-בגיל", נבנתה תוכנית אב יישובית, עד 2020. תוכנית האב כוללת תוכנית עבודה למימוש המערך היישובי העתידי וכן תוכנית להמשך הפעילות בכל הנושאים שהעיר אום אל-פחם סימנה לעצמה כנושאים מרכזיים.
| |
| − | חזון הרשות: העיר אום אל פחם מחויבת לפעול למען יצירת סדר יום שמבטיח את מקומו וכבודו של האזרח הוותיק, העיר אום אל פחם רואה באזרחיה הוותיקים תושבים מעורבים, מוכללים בחיי החברה ופעילים בה. אום אל פחם מכבדת את תרומתם לעיר בעבר, בהווה ובעתיד.
| |
| − | מימוש חזון זה יעשה תוך שמירה על עקרונות של עידוד קשרים בין-דוריים, שימוש בתשתיות ומשאבים קיימים, וחיבור עם ובין מערכות שונות באום אל- פחם ומחוצה לה.
| |
| − | אחת המטרות שנגזרו מהחזון - לקדם פעולות ותוכניות להעלאת המודעות בקרב האזרחים הוותיקים לבריאות טובה יותר ולאורח חיים בריא נפשית ופיזית.
| |
| − | המבנה הארגוני שהוצע ועובדים לפיו:
| |
| − | J מליאת אזרחים ותיקים
| |
| − | J הנהלת מארג שכונתי
| |
| − | J יחידה עירונית לאזרחים ותיקים
| |
| − | תהליך התכנון ומעורבות האזרחים הוותיקים בתהליך
| |
| − | 15 כתבה: נג'אח ג'בארין, מנהלת יחידת הבריאות, עיריית אום
| |
| − |
| |
| − | כולו, הביאו למיסוד גרעין של מליאת האזרחים הוותיקים כגוף אזרחי, שהוא חלק מן המנגנון של המארג הדתי-קהילתי.
| |
| − | בין תחומי העיסוק בתוכנית היישובית נמצא גם אורח חיים. זה אחד הנושאים המורכבים ביותר, ובא לענות על השאלה כיצד לקיים סדר יום שמבטיח את מקומו וכבודו של האזרח הוותיק. בנושא אורח חיים עלו שתי נקודות משמעותיות למיקוד באום אל-פחם, הראשונה היא אורח חיים בריא בהיבטי מניעה, בעיקר ספורט, מניעת עישון, תזונה נכונה וכוי, במיקוד על אוכלוסיית הנשים. השנייה, אורח חיים המכבד ומוקיר את האזרח הוותיק במעגלי חייו, בראייה מסורתית- מודרנית והחשיבות של מתן המענה לגברים ונשים כאחד.
| |
| − | על בסיס תוכנית האב היישובית נגזרו תוכניות ופרויקטים בתחומים הבאים:
| |
| − | 1 - נאמני בריאות מהאזרחים הוותיקים (העצמה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים העצמאיים).
| |
| − | 2 - פעילות גופנית - הליכה נורדית, הליכה, פעילות גופנית אירובית.
| |
| − | 3 - גינון בין דורי (אזרחים ותיקים, ילדי גנים והורי הילדים, דור צעיר, דור ביניים, והמבוגרים).
| |
| − | 4 - בישול בריא, סדנאות בתזונה, שינויי תפריטי
| |
| − |
| |
| − | הארוחות במרכז הקשיש, במועדון הקשיש, במרש"ל.
| |
| − | 5 - סדנאות סוכרת בחודש רמדאן.
| |
| − | 6 - הרצאות וסדנאות בנושא אלצהיימר.
| |
| − | 7 - קורסים במחשבים לאזרחים וותיקים.
| |
| − | 8 - הכשרות למטפלים עיקריים.
| |
| − | 9 - בונים תוכנית חוסן והפחתת בדידות בקרב האזרחים הוותיקים.
| |
| − |
| |
| − | מודיעין מכבים רעות16
| |
| − | במודיעין מכבים רעות הקימו מיזמים עירונים שעוסקים בהפגת בדידות בקרב אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, מטרת המיזמים היא לצמצם בדידות ולהעלות את החוסן האישי והקהילתי ביישוב.
| |
| − | 10 בית חם - "שכנותא" - פרויקט ייחודי המאפשר לגמלאים, גם כאלה שמתקשים בניידות, להתארח אצל שכן, להכיר שכנים חדשים המתגוררים בקרבת מקום, להיפגש עם בעלי עניין משותף, להשתייך לקבוצה חברתית, ליצור חברויות חדשות ולקחת חלק בפעילויות ותכנים של קידום בריאות - והכול קרוב לבית. הצורך של גמלאים להפיג את הבדידות - מוכר וידוע. הצורך הזה מתחזק עבור תושבים חדשים בעיר. מרכזים כ-20 גמלאים לקבוצה. לכל קבוצה רכזים שמנהלים אותה. הקבוצה נפגשת כל שבוע, ביום ובשעה קבועים, לשעתיים. בנוסף למפגש החברתי ניתנת הרצאה, כך שהגמלאים מעשירים את עצמם בידע, בתוכן והם שותפים לשיח ולדיון. הוקמו בתים של חברים בהם מכנה משותף - כגון שפה, אהבה למוזיקה וכדי.
| |
| − | ישנן קבוצות שמתארחות אצל אזרח ותיק המרותק לביתו בעוד קבוצות אחרות נודדות בין בתי החברים וכדי. במסגרת הקבוצות נוצרו חברויות בין המשתתפים. המפגש הוא הזדמנות לשתף בתחושות ורגשות ולהתייעץ. היוזמות שעולות מהקבוצות מדהימות - טיולים, עוד מפגשים, יציאה לקולנוע ולפעילויות שונות וכדי והחברים שותפים לקבלת ההחלטות ולקביעת ההתנהלות.
| |
| − |
| |
| − | לדבריהם - "זכינו בעוד משפחה..."
| |
| − |
| |
| − | 11 מועדון טניס שולחן - הקמנו מועדון טניס שולחן לאזרחים ותיקים שפועל שלוש פעמים בשבוע ומופעל על-ידי המתנדבים. עשרה רכזים עברו הכשרה של הגיוינט לנושא והם מפעילים את המועדון ומדריכים את החברים. רכשנו 9 שולחנות טניס. משתתפים כ-40 חברים באופן קבוע. משחקים בבודדים ובזוגות, מאמצים גמלאים שמתקשים בתפקוד, עשו פעילויות משותפות עם בני נוער בעיר, נפגשים כחברים במסעדות בעיר ועושים את שביל ישראל יחד.
| |
| − | 12 מועדון יוגה צחוק - בעזרת הגיוינט הכשרנו אזרחים ותיקים כמנחי יוגה צחוק. בתחילת הדרך הם הנחו פעילויות במסגרות שונות של נוער, ילדים ומבוגרים. התגבשה קבוצה של גמלאים שבמשך שנים פועלת בעיר, נפגשת פעם בשבוע וכוללת כ-20 אזרחים ותיקים שנהנים לצחוק יחד.
| |
| − | באר שבע - קשישים בפארק17
| |
| − | עיריית באר שבע עוסקת במספר היבטים של אורח חיים בריא בקרב אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. אחד הנושאים שנבחרו היה הפגת בדידות. בעקבות הקורונה נחשפנו למספר רב של אזרחים ותיקים
| |
| − |
| |
| − | 16 כתבה: מיכל אלימלך, מתאמת בריאות, עיריית מודיעין-מכבים-רעות
| |
| − | 17 כתב: מיכאל אוחיון, מתאם בריאות, עיריית באר-שבע
| |
| − |
| |
| − | אשר מתמודדים עם הבידוד, שהגביר את תחושת הבדידות שלהם. בשיתוף מחלקת הרווחה, "כיוונים" ויחידת הבריאות העירונית הופעלה תוכנית שריכזה את האזרחים הוותיקים לפעילות גופנית משותפת, תוך שמירה על כללי התו הסגול. הקבוצה נפגשה פעמיים בשבוע, פעם אחת במפגש בפארק והאחרת באימון כושר בזום. האימון כלל, אימון אירובי ואימון לבריאות העצם.
| |
| − |
| |
| − | נפתחה קבוצת ווטסאפ עירונית למשתתפי התוכנית והועברו שאלוני משוב. נמצא כי הייתה שביעות רצון מרובה למרות הקשיים בתחילת המיזם. התוכנית מוסדה ופעילה לאורך כל שנת הקורונה ומאות משתתפים באופן ישיר ועקיף גם בפארק וגם באימונים בבית, דרך הזום.
| |
| − |
| |
| − | גליל עליון-"יש לי יום-יום קלף"18
| |
| − | צוות עמותת ותיקי הגליל עמל לפתח עבור אוכלוסיית הוותיקים מענים המתאימים לתקופה זו. מאז התפרצות נגיף הקורונה פיתחנו ערכות פעילות אישיות שמטרתן עידוד פעילות אקטיבית ומשמעותית בסביבת הבית. כהמשך ישיר לערכות הפעילות, פיתחנו והפקנו ערכת פעילות ייחודית ומגוונת: קלפי אתגר ופעילות בסביבה הביתית לקידום אורח חיים בריא ומשמעותי-"יש לי יום-יום קלף".
| |
| − | הרציונל הוא לבחון את סביבת הבית, בו שוהים ימים ארוכים בתקופה זו, במבט נוסף ויצירתי, לגלות שהיא מלאה בחושים, טעמים, גירויים, הזדמנויות ואתגרים להפעלת הגוף והנפש. מטרת התוכנית הייתה להעלות את המודעות לשמירת אורח חיים בריא, תוך שימוש בקלפי האתגר ולהפוך את הזמן בבית למשמעותי יותר.
| |
| − | ערכת קלפי הפעילות מוגשת בקופסה צבעונית, מסקרנת ומכבדת וכוללת ארבעה סוגי קלפים בצבעים שונים:
| |
| − | להיות בתנועה, לחשוב בריא, לאכול בריא, לאתגר את עצמי
| |
| − | כדי להטמיע שינוי ולשדרג את הפעילות בסביבת הבית יש לאתגר את עצמנו כל יום. תוך שימת דגש
| |
| − |
| |
| − | על ארבעה תחומי חיים: פעילות פיזית, תזונה, פעילות קוגניטיבית ורגשית.
| |
| − | התוכנית יועדה לאוכלוסיית הוותיקים של הגליל העליון, חברי מרכז יום לתשושים, וחברי מועדוני מופ"ת. החל מוותיקים עצמאים בתפקוד, עד לאנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה או כאלה הזקוקים לעזרה בינונית בתפקודי היום-יום, המתגוררים בגפם או עם בן משפחה, מטפל צמוד או הדרים בדיור מוגן.
| |
| − | ההמלצה היא לבצע ארבע פעולות בכל יום. פעילות אחת מכל צבע, אשר תביא להשתתפות במגוון פעילויות, לחשיפה לפעילויות חדשות, לאימון המוח, לאיזון הנפש והרגשות, לקשר חברתי ולשמירה על תנועת הגוף.
| |
| − | יש לשלוף בכל יום ארבעה כרטיסים ב-4 צבעים שונים ולהציב אותם על גבי המעמד במקום בולט בבית ולבצעם. כדאי לתכנן את היום או השבוע באופן שיאפשר את ביצוע קלפי האתגר.
| |
| − | ניתן להשתמש בקלפים לבד או עם אדם קרוב, ואף להתנסות במילוי המשימות באמצעות שיחה עם חבר/ה דרך הטלפון או פגישת 'זום', לשתף כמה שיותר חברים או בני-משפחה בתוצרי המשימות בקבוצת הוואטסאפ, בטלפון או במייל. ערכת הקלפים יכולה לשמש כבסיס להפעלת קבוצה בת 5–15
| |
| − |
| |
| − | משתתפים. הקבוצה תתנסה באופן מונחה בקלפים השונים, תוך הרחבת הרציונל לפעילות המפורטת והתנסויות נוספות המתאימות לסוג הקלף.
| |
| − |
| |
| − | את הקבוצה ניתן להפעיל במרחב הפתוח, במועדון היישובי, במפגש שכנים או במפגש זום.
| |
| − |
| |
| − | שותפים לביצוע המיזם: מועצה אזורית הגליל העליון, תוכנית "אפשריבריא", משרד הרווחה - האגף לאזרחים ותיקים, מגבית קנדה.
| |
| − | באקה אל גרבייה19
| |
| − | עיריית באקה אל גרבייה מקדמת את בריאות תושביה הוותיקים בשיתוף עם אנשי מקצוע מכל התחומים: רופאים, אחים ואחיות, אנשי דת, פסיכולוגיות, מאמן אישי, מפעילות ספורט, מדריכה לתזונה נבונה, שפית להכנת אוכל בריא. כל הפעילויות העירוניות הן בין-דוריות.
| |
| − | ■ מחלקת הבריאות מקיימת סדנאות המסייעות לאזרחים הוותיקים לפתח אורח חיים בריא בהתאם לפסוקים והדת, אשר מצווה עלינו לא להקל דעת ולא לזלזל בבריאות. רופאים מרצים על התמודדות עם מחלות כרוניות, דנים בקשיים והחסמים, תזונאית מסבירה מה בריא להם לאכול ושפית מכינה אתם אוכל בריא. לפני תקופת הקורונה עסקו, אחת לשבוע, בפעילות גופנית.
| |
| − | ■ בגינה של סבתא - תוכנית שנועדה לחוות את החוויה של פעם, שתילת צמחי מרפא וירקות.
| |
| − | ■ חוברת מתכונים - מכינים חוברת מתכונים עם סבתות, המציגה אוכל של סבתא.
| |
| − |
| |
| − | 19 כתבה: דר' סיהאם כעכוש עטאמנה, מנהלת מחלקת הבריאות, עיריית באקה אל גרבייה
| |
| − |
| |
| − | ===עשיית משרדי-הממשלה לקידום איכות החיים של אזרחים וותיקים===
| |
| − | משרד הבריאות20
| |
| − | משרד הבריאות פועל לקידום בריאות האזרחים הוותיקים תוך ראיה כוללנית של המאפיינים והצרכים שלהם.
| |
| − | באתר משרד הבריאות נמצאות המלצות בנושאים הבאים:
| |
| − | ■ תזונה בגיל המבוגר - עקרונות תזונה בריאה עם דגשים מיוחדים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים.
| |
| − | ■ פעילות גופנית בגיל המבוגר - היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית סדירה, שילוב פעילות גופנית ותזונה נאותה ובריאה.
| |
| − | ■ מניעת נפילות וסביבה בטוחה - גורמים שכיחים לנפילות, כיצד ניתן להגן מפני נפילות, התאמת הבית כך שיהיה בטוח יותר, שימוש נכון בתרופות ועוד.
| |
| − | ■ חיסונים בגיל המבוגר - חיסון נגד שפעת, חיסון נגד פנוימוקוק, חיסון דחף נגד טטנוס-דיפטריה ושאלות ותשובות בנושא. מידע בנוגע לחיסונים נוסף או נגרע לפי הצורך.
| |
| − | ■ ירידה בשמיעה - סיבות לירידה בשמיעה, בדיקות שניתן לעשות על מנת לאבחן ירידה בשמיעה.
| |
| − | ■ סכנות מחשיפה לקור בגיל המבוגר - צעדי מניעה, כיצד יש לפעול אם יש חשד לירידת חום הגוף. התמודדות עם מזג אוויר חם - המלצות למניעת פגיעות חום, סימנים למכת חום ועוד.
| |
| − | מידע נוסף בקישור: https://bit.1y/3ojy9n5
| |
| − | התוכנית הלאומית למניעת נפילות-"צועדים למניעת נפילות"
| |
| − | התוכנית הלאומית למניעת נפילות הושקה בשנת 2017 במטרה לשפר את איכות חיי האוכלוסייה המבוגרת בישראל ואת תפקודה על-ידי הפחתת הנפילות באוכלוסייה זו.
| |
| − | יעדי התוכנית: העלאת המודעות לנושא הנפילות ומניעתן בציבור הרחב ובציבור המקצועי, מניעה
| |
| − |
| |
| − | ראשונית ובניית תשתית לאורח חיים בריא, הנגשת שירותי בריאות, שמירה על בטיחות הסביבה וקיום מחקר ופיתוח.
| |
| − | פעולות שנעשו במסגרת התוכנית הלאומית כוללות מבחני תמיכה לקופות החולים לעידוד נושא מניעת הנפילות והפחתת שברי צוואר הירך, תמיכה ברשויות המקומיות באמצעות תוכנית אפשריבריא לתוכניות שישימו דגש על מניעת נפילות ושיפור התפקוד באוכלוסייה המבוגרת, פתיחת שמונה (8) מרכזים לשיקום גריאטריה בקהילה (משג"ב) בפריסה ארצית בשיתוף ג'וינט-אשל, ביצוע סקר ארצי על נפילות שיאמוד את היקף ועומק הבעיה, והקמת אתר אינטרנט ייעודי לצורך הנגשת תכנים ומידע לציבור המטופלים, מטפלים ואנשי מקצוע.
| |
| − | לכל אחד, אם זה בני 65+, בני-משפחה ואנשי מקצוע מטפלים, תפקיד חשוב במניעת נפילות ויש דרכים רבות לצמצם תופעה זו על-ידי איתור האוכלוסייה בסיכון, הערכה כוללנית על-ידי אנשי מקצוע ותוכניות התערבות מותאמות ומגוונות.
| |
| − | אתר התוכנית הלאומית למניעת נפילות:
| |
| − | https://fa11prevention.hea1th.gov.il
| |
| − | פרטים על התוכנית https://bit.1y/3tm2QSN
| |
| − | סקר ארצי למניעת נפילות https://bit.1y/3awzeER
| |
| − |
| |
| − | התוכנית הלאומית "אפשריבריא-לחיים פעילים ובריאים"
| |
| − | אחד הנושאים המרכזיים של התוכנית הוא עידוד וחיזוק פעילות גופנית לכלל האוכלוסייה. מפורסם קול קורא לרשויות המקומיות שמטרתו לעודד אותן לבסס תוכניות לקידום חיים פעילים ובריאים לתושביהן. התוכנית "אפשריבריא בעיר", מלווה את הרשויות ותומכת בהן לביצוע תוכניות בתחומים שונים, ביניהם תוכנית ייעודית לאזרחים וותיקים. התוכנית, המאושרת על-ידי אגף הגריאטריה במשרד הבריאות, כוללת העלאת מספר היוזמות של פעילות גופנית, ספורט או תנועה וסדנאות בנושא תזונה בריאה המיועדות ומותאמות לאזרחים וותיקים, עם דגש על מניעת נפילות. ב-2018 תוקצבו 30 רשויות, וב-2019 תוקצבו 43 רשויות. מטרה נוספת של התוכנית היא העלאת המודעות לפעילות גופנית בקרב הגיל השלישי ויצירת חוסן. באתר התוכנית "אפשריבריא", נמצא סרטונים וכתבות בנושאים כגון היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית סדירה, סוגי הפעילות המומלצים, המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) לפעילות גופנית בגיל השלישי ועוד.
| |
| − |
| |
| − | מידע נוסף על פעילות גופנית בגיל השלישי באתר "אפשריבריא": https://www.efsharibari.gov.il
| |
| − | התוכנית הלאומית להתמודדות עם אלצהיימר ודמנציה
| |
| − | מטרתה לאפשר ללוקים בדמנציה ולבני משפחתם לנהל חיים מכבדים, בסיוע של פריסת שירותים שיהיו באיכות ובנגישות; תוך הטמעת עקרונות עבודה וטיפול רב-מקצועיים והגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין כל המעורבים. https://bit.ly/3ayjFkL
| |
| − | תוכנית לאומית בבנייה, ניהול חוסן בתבונה
| |
| − | מפגש התנעה לתוכנית הלאומית נערך בדצמבר 2019, בהשתתפות נציגים ממטה משרד הבריאות, המועצות הלאומיות, האקדמיה, קופות החולים, לשכות הבריאות, איגוד רופאי בריאות הציבור, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד התרבות והספורט, משרד העבודה, משרד הכלכלה ומשרד האוצר, רשת ערים בריאות, "תנודע" ומרכז "חוסן". שירותי בריאות הציבור בונים תוכנית ליצירת חוסן אישי וקהילתי אשר תכלול גם רעיונות להתמודדות עם מצבי לחץ בקרב אזרחים וותיקים.
| |
| − |
| |
| − | בריאות הפה והשיניים
| |
| − | טיפולי שיניים משמרים לבני 75 ומעלה נכנסו לסל הבריאות בפברואר 2019, וטיפולי שיניים משקמים עבור בני 80 ומעלה נכנסו לסל הבריאות באוקטובר 2019. אזרחים וותיקים המעוניינים לממש את זכותם לקבלת טיפולי שיניים צריכים לפנות לקופת החולים המבטחת. השירות יכול להינתן על ידי מרפאת הקופה או מרפאות הסדר, שנמצאות בהסכמים עם הקופות.
| |
| − | פרטים נוספים בקישור- https://bit.ly/3cELsmy
| |
| − | בקרות בקופות החולים
| |
| − | בבקרות המבוצעות על-ידי משרד הבריאות, נבדק נושא הנגישות עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים באופן שגרתי. דוגמאות: קיום חניות ייעודיות לנכים, דרך נגישה בכניסה למבנה המרפאה/המכון, שיפועים מתונים להתגברות על מדרגות, ללא מכשולים, מדרגות עם מאחזי יד ועוד. הקופה נדרשת לתקן ליקויים שאותרו תוך זמן מוגדר.
| |
| − | מבחן תמיכה לקופות החולים
| |
| − | מדיי שנה מתפרסמים מבחני תמיכה לקופות החולים בנושאים רבים הנוגעים לאזרחים ותיקים, ביניהם: מניעת נפילות, צמצום פערים בבריאות וקידום בריאות, שימוש מושכל בתרופות, טיפולי בית, שיקום בקהילה, עבודת צוות במטופלים מורכבים בקהילה ועוד. מידע נוסף בקישור: https://bit.ly/3pYnjeB
| |
| − | שיתוף פעולה עם משרד הפנים
| |
| − | מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין משרד הבריאות למשרד הפנים לקידום בריאות במרחב המקומי והאזורי. שיתוף פעולה זה החל ב"מאסטר-קלאס"- קורס הכשרה ל-30 משפיענים מקבוצות וארגונים מגוונים בנושא בריאות בשלטון המקומי. כהמשך לכך, גובשה אסטרטגיה משותפת לשני המשרדים.
| |
| − | האסטרטגיה מבוססת על ארבעה עוגנים: (1) פרסום נתונים, (2) מיסוד אחריות, (3) מיסוד הנושא כנושא בר-קיימא, (4) מחר בבוקר - מה ואיך עושים.
| |
| − |
| |
| − | להלן ערוצי הפעולה המרכזיים המוצעים כחלק מהאסטרטגיה:
| |
| − | 1. שיתוף ציבור בכירים - שלב ראשון בגיבוש האסטרטגיה כלל היוועצות מקוונת עם הציבור והיוועצות פרונטלית עם בעלי עניין מארגונים ומגזרים שונים. השלב השני יכלול שיתוף ציבור עם בכירים בזירה המקומית, קרי ראשי ומנכ"לי רשויות, בכדי לדייק ולהעמיק יחד את ההיבט היישומי באסטרטגיה.
| |
| − | 2. מערכת קבלת החלטות מבוססת נתונים - פיתוח ממשק עבודה לראש העירייה ובו מוצגים כלל נתונים הרלוונטיים לבריאות בעיר - החל מתוצאות בריאות, דרך שירותים וכלה בסוגיות המשפיעות על בריאות. המערכת מבוססת על נתוני GIS- BI במשרד ותהווה המשך למפת הבריאות היישובית.
| |
| − | 3. קידום בריאות באשכולות האזוריים - קידום תוכניות בריאות בהן מתקיים איגום משאבים באמצעות האשכולות האזוריים.
| |
| − | 4. הכשרת משפיענים בזירות השונות - אקדמיה, תוכניות צוערים ועוד.
| |
| − | 5. בריאות דיגיטלית ביישוב - קידום ממשק עבודה בין יישובים ואשכולות לבין מגזר עסקי וציבורי העוסקים בפתרונות דיגיטליים לבריאות.
| |
| − | פעילות נוספת תקודם בהמשך בשיתוף בעלי העניין.
| |
| − |
| |
| − | המשרד לשוויון חברתי21
| |
| − | מדדי איכות-חיים וזקנה מוצלחת
| |
| − | המטרה המרכזית של ממשלות היא הבטחת איכות- חיים לאזרחים וחתירה לפיתוח כלכלי וחברתי בר- קיימא. מכאן הצידוק לבניית מערכת נרחבת של מדדים המשקפים את מצב החברה והמשק לרבות שביעות רצונו של הציבור ממצבו. מערכת מדדים מקיפה כזו תאפשר למקבלי ההחלטות לפעול בהתאם לתמונת מצב מהימנה המבטאת את השינויים באיכות החיים לאורך זמן.
| |
| − | ב-2.12.2012 התקבלה החלטת ממשלה 5255 בנושא מדדי איכות-חיים. ההחלטה עסקה בתהליך גיבושם של מדדים לאיכות-חיים, קיימות וחוסן לאומי. מטרת המדדים לספק נתונים למקבלי ההחלטות ולכלל הציבור בישראל, אשר יהוו בסיס לגיבוש תמונת מצב חברתית, כלכלית וסביבתית מהימנה, מקיפה ועדכנית, כבסיס לעיצוב מדיניות הממשלה או מקבלי החלטות אחרים, תאפשר את בחינת השלכותיה של מדיניות זו, ותאפשר לציבור להעריך את ההתקדמות והשינוי באיכות חייו. המלצות ועדת ההיגוי התקבלו בממשלה ביום 19.04.2015 במסגרת החלטת ממשלה 2494 בנושא מדדי איכות-חיים, קיימות וחוסן. בעקבות הדיון בממשלה הוחלט להטיל על ועדת ההיגוי לפתח את תחום הפנאי התרבות והקהילה.
| |
| − |
| |
| − | תחומי מדדי איכות-חיים (לפי החלטת הממשלה בשילוב Better life index) BLI OECD):
| |
| − | 1. איכות התעסוקה - לאיכות התעסוקה השפעה ישירה על שגרת האדם העובד ואיכות חייו.
| |
| − | 2. ביטחון אישי - ביטחון אישי הוא צורך קיומי של כל אדם. הבטחת הביטחון האישי עוסקת בהגנה על גופו, נפשו ורכושו של האזרח מפני קשת רחבה מאוד של איומים בחיי היום-יום.
| |
| − | 3. בריאות - בתחום זה הפרט והאופן שבו הוא חווה את בריאותו, מהווים חלק מהותי מאיכות החיים.
| |
| − | 4. דיור ותשתיות - תנאי דיור נאותים ונגישות לתשתיות הכרחיים למתן מענה לצורכי קיום בסיסיים.
| |
| − |
| |
| − | 21 כתבו: ד"ר שלמה מעוז, הודיה ירושלמי, ד"ר תמי גיטליץ
| |
| − |
| |
| − | 5. חינוך, השכלה וכישורים - תחום זה מגלם את כלל ההזדמנויות לרכישת השכלה ולנגישות אליה, פיתוח מיומנויות אישיות וכישורי חיים, איכות ההוראה, תוצריה, ערכים חברתיים משמעותיים כסובלנות והיחס לאחר, ואת התועלת הפרקטית שברכישת השכלה.
| |
| − | 6. מעורבות אזרחית וממשל - התחום עוסק בכלל הפעילויות דרכן משתתפים האזרחים בתהליכים פוליטיים וציבורים, ובמידת אמונם במוסדות השלטון.
| |
| − | 7. סביבה - הסביבה הטבעית היא תחום נרחב מאוד המורכב ממערכות אקולוגיות מגוונות. לאיכות הסביבה השפעה רבה על איכות החיים של האדם.
| |
| − | 8. רווחה אישית וחברתית - רווחה אישית וחברתית כוללת התייחסות לקשרים החברתיים והפעילות החברתית של הפרט לצד תחושותיו הסובייקטיביות בעניין רווחה וחוסן אישי.
| |
| − | 9. רמת חיים חומרית - תחום זה מתמקד ברמת ההכנסות והעושר של משקי הבית בישראל.
| |
| − | 10. פנאי, תרבות וקהילה - תחום זה מתמקד במספר נושאים: איזון בין זמן המוקדש לעבודה לבין זמן המוקדש לפנאי.
| |
| − | 11. טכנולוגיות המידע - תחום זה נוסף וכולל אוריינות דיגיטלית, שימוש באינטרנט בנושאים שונים כגון רכישות און ליין, בנקאות אינטראקטיבית לומדה און ליין ושימוש ברשתות החברתיות.
| |
| − | מדדי איכות-חיים בזקנה - זקנה מוצלחת היא ההתאמה בין יכולתו של האדם לבין דרישות הסביבה והיא טומנת את מיצוי הפוטנציאל של האדם המזדקן. היטיבו לתאר הזדקנות מוצלחת ריף וזינגר (1998), אשר פירטו שישה מדדים אישיים: קבלת עצמי וקבלת העבר שלי, קשר חיובי הדוק עם אדם אחד לפחות, תחושה של אוטונומיה בקבלת החלטות ובניהול החיים, שליטה מרבית בסביבה לשם מימוש רצונות ותוכניות, מטרות ברורות לחיים, תחושה של התפתחות מתמדת. תאוריה זו מדגישה את יכולתו של הפרט להסתגל לשינויים, אך אל לנו לשכוח כי הזדקנות מוצלחת ואיכות-חיים גבוהה קשורות למדיניות ממלכתית או אזורית ואינן רק גישות לפיתוח אישי!
| |
| − | עיסוק באיכות-חיים בזקנה קשור לפעולות שהמדינה או העיר צריכה לעשות כתגובה להזדקנות האוכלוסייה, בתחומים רבים כגון: תעסוקה, פנסיה, פרישה, בריאות ואזרחות. המדינה דוגלת במושג "הזדקנות פעילה" המגיעה מתוך ההבנה כי קיימים אתגרים ברמת המדינה והרשות בניהול הזדקנות האוכלוסייה, בהם השינוי בכוח העבודה, הנטל על קרנות הפנסיה וגם הצורך לפתח שירותים ייחודיים לאוכלוסיית המזדקנים.
| |
| − |
| |
| − | של האיחוד (Active Aging Index) AAI^ מדד
| |
| − | האירופאי המודד את התקדמות המדינות בפיתוח תשתיות ומשאבים לזקנה פעילה הוא מדד לאיכות- חיים [2]. המדד בנוי מארבע תחומים: תעסוקה, השתתפות בחברה, עצמאות ובריאות, יכולת וסביבה מאפשרת להזדקנות פעילה.
| |
| − |
| |
| − | להלן פירוט המדדים בכל תחום:
| |
| − | אינדקס הזדקנות פעילה (Active Aging Index - AAI)
| |
| − | יכולת וסביבה מאפשרת להזדקנות אקטיבית עצמאות, בריאות והבטחת מגורים השתתפות בחברה תעסוקה
| |
| − | תוחלת חיים בגיל 55 פעילות גופנית התנדבות שיעורי תעסוקה
| |
| − | 55-59
| |
| − | הערכת תוחלת בריאות בגיל 55 נגישות לשירותי בריאות טיפול בילדים ונכדים שיעורי תעסוקה
| |
| − | 60-64
| |
| − | רווחה נפשית מגורים עצמאיים טיפול בחולים ובעלי מוגבלויות שיעורי תעסוקה
| |
| − | 65-69
| |
| − | קשרים חברתיים השכלה יכולת דיגיטלית ביטחון פיסי למידה לאורך החיים. השתתפות פוליטית ביטחון כלכלי שיעורי תעסוקה
| |
| − | 70-74
| |
| − | הזדקנות פעילה בפועל
| |
| − | יכולת להזדקן באופן פעיל
| |
| − |
| |
| − | מקורות
| |
| − | 1. Ryff, C.D, Singer B. (1998) The contours of positive human health. Psychological Inquiry, 9:1, 1-28, DOI: 10.1207/s15327965pli0901_1
| |
| − | 2. UNECE / European Commission. (2019). 2018 Active Ageing Index: Analytical Report
| |
| − | https://bit.ly/3lNdoGg
| |
| − |
| |
| − | משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים22
| |
| − | מטרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לסייע לכלל ציבור האזרחים הוותיקים בישראל כאשר בעדיפות גבוהה נמצאים:
| |
| − | *אזרחים ותיקים בודדים ללא עורף משפחתי
| |
| − | *אזרחים ותיקים עם ירידה בתפקוד
| |
| − | *אזרחים ותיקים המתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה
| |
| − | *ניצולי שואה
| |
| − | *אזרחים ותיקים נפגעי התעללות והזנחה
| |
| − | באגף לשירותים אישיים וחברתיים שבמשרד הרווחה פועלת יחידת השירות לאזרחים ותיקים, המשרתת גברים מעל גיל 67 ונשים מעל גיל 62 ודואגת לספק את הצרכים של אוכלוסייה זו.
| |
| − | השירותים הקיימים עבור אזרחים ותיקים עצמאיים ותשושים:
| |
| − | *על פי חוק האזרחים הוותיקים, כל תושב הארץ, בהגיעו לגיל הקובע על פי חוק גיל הפרישה (התשס"ד-2—4) מקבל "תעודת אזרח ותיק" המזכה בהנחות שונות. מקבלי השלמת הכנסה מקבלים הנחות נוספות.
| |
| − | *שירותים בבית - מסייעים לאדם המבוגר להמשיך ולחיות בביתו בכבוד ותוך שמירה על איכות חייו, גם כשכוחותיו הפיזיים והנפשיים נחלשים: סיוע של עובדים סוציאליים בייעוץ, טיפול, תמיכה והכוונה פרטנית או קבוצתית, עזרה בניהול משק בית, סיוע בטיפול אישי לאזרחים ותיקים שאינם זכאי חוק ביטוח סיעוד, אספקת ארוחות מוכנות, סיוע באספקת ציוד ביתי בסיסי, הסעות לטיפולים רפואיים, עזרה ברכישת מכשור רפואי שאינו במימון משרד הבריאות / קופ"ח, חימום בחודשי החורף באזורים קרים מאוד והכנת תוכנית טיפול לאזרח ותיק שנמצא זכאי לגמלת סיעוד.
| |
| − | *מועדוני חברה, תעסוקה, השכלה והתנדבות- משרד הרווחה מפעיל בשיתוף עם הרשויות המקומיות מעל 1,000 מועדונים לאזרחים ותיקים, בהם פועלים כ-100,000 אזרחים ותיקים במסגרות יומיות המאפשרות מענה לצרכים החברתיים, התנדבות והעצמה, תעסוקה בשכר בעבודה המותאמת ליכולתם, השתלבות בתוכניות הכשרה לפעילות בתחומי חיים שונים, לימודים והשלמת השכלה, בסיס להתנדבות.
| |
| − | *אירועים ופעילויות למען אזרחים ותיקים - השירות לאזרחים ותיקים, בשיתוף עם גורמים נוספים יוזם אירועים מיוחדים ופעילויות לשעות הפנאי:
| |
| − | o פעיל בכל גיל - תוכנית בשיתוף משרד החינוך, אשל והחברה למתנ"סים שמטרתה פעילות ותרומה הדדית בין אוכלוסייה מבוגרת ובני נוער בבתי ספר. התוכנית כוללת שבוע בו מתקיימים אירועים, טקסים, ימי עיון, טיולים, הרצאות, ומתן הוקרה לאוכלוסייה בוגרת ברשויות המקומיות.
| |
| − | o שבוע הזקן הבינלאומי - שבוע הנקבע על ידי ארגון האומות המאוחדות ומתקיים מדי שנה במטרה להביא למודעות הציבור את תרומתם של האזרחים הוותיקים לחברה ולהביע בפניהם את ההערכה לפועלם.
| |
| − | *פעילויות חגים ומועדים - מדי שנה, יוזם השירות בשיתוף עם מתנדבי משרד הרווחה פעילות למען האזרחים הוותיקים בתקופות החגים, ראש השנה ופסח.
| |
| − | *תוכנית "קהילה תומכת" - משרד הרווחה מפעיל את התוכנית, המציעה שירותי סיוע לאזרח ותיק הגר בביתו ומעוניין להמשיך ולחיות בו תוך שמירה על איכות חייו גם כאשר כוחותיו הפיזיים או הנפשיים נחלשים. התוכנית, המופעלת בשיתוף עם אשל, ניתנת בתמורה לתשלום חודשי ומספקת את השירותים הבאים: אב קהילה הדואג לשלומו של האזרח הוותיק ולתקינות ביתו, רופא ואמבולנס זמינים 24 שעות ביממה, מכשיר מצוקה, פעילות חברתית.
| |
| − |
| |
| − | 22 מבוסס על אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים https://bit.ly/3tnNnl8
| |
| − | *נופשונים - נופשון הוא מסגרת מוסדית לאזרחים ותיקים הזקוקים לטיפול והשגחה לאחר שחרור מבית חולים ולאזרחים ותיקים שאינם יכולים לגור בביתם מסיבות משפחתיות או אחרות. השהות בנופשון היא לתקופה קצרה וכוללת לינה, ארוחות, טיפול אישי, השגחת אחות ושירותים חברתיים. בארץ פרושים נופשונים מהצפון עד הדרום ובנוסף קיימים נופשונים ייעודיים לאזרחים ותיקים סיעודיים ו/ או חרדים.
| |
| − | *מרכזי יום - מסגרות יומיות אשר פרושות ברחבי הארץ ומיועדות לאזרחים ותיקים הגרים בבתיהם, שירדו בתפקודם, מתקשים בניהול משק הבית וזקוקים לעזרה בטיפול אישי. המרכזים פתוחים 5–6 ימים בשבוע משעות הבוקר ועד לשעות הצהרים.
| |
| − | *מלחמה באלימות - תופעות של אלימות מילולית, פיזית וכלכלית כלפי אזרחים ותיקים הן נפוצות ויכולות להגיע מתוך המשפחה או מחוצה לה. במסגרת מאבקו באלימות כנגד אזרחים ותיקים, מציע השירות למען אזרחים ותיקים שירותי סיוע.
| |
| − |
| |
| − | מעונות חוץ ביתיים
| |
| − | עם תהליך הזקנה, חלק מהאזרחים הוותיקים מאבדים את היכולת לדאוג לעצמם או את הביטחון לגור בגפם וזקוקים למסגרת שתגן עליהם ותשרה עליהם ביטחון. הם זקוקים ליחס אנושי ולתחושה שאינם הופכים לנטל.
| |
| − | אגף בכיר אזרחים ותיקים מציע לאזרחים ותיקים שאינם יכולים עוד לגור בגפם או לדאוג לעצמם, אפשרויות מגורים בהם יוכלו להמשיך ליהנות מהחיים ולחיות בכבוד וביטחון:
| |
| − | *דיור מוגן פרטי: דיור מוגן בבעלות פרטית, המהווה אפשרות מגורים ארוכת טווח בקהילה כאלטרנטיבה למסגרת המוסדית הקלאסית (בתי אבות), שומרת על האוטונומיה והעצמאות של הזקנים בקהילה ומעניקה להם יתרונות בכוח המיקוח ובחופש הבחירה. הדיור המוגן הפרטי מפוקח על-ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
| |
| − | *בתי אבות: ברחבי הארץ, פועלים מאות בתי אבות המשרתים קשת רחבה של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. כל בית אבות חייב ברישיון ניהול מטעם שר העבודה והרווחה ובפיקוח על-ידי מפקחי אגף בכיר אזרחים ותיקים.
| |
| − | לרשימת מעונות ובתי אבות בפיקוח ורישוי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
| |
| − | משרד הבינוי והשיכון23
| |
| − | בענף הבינוי עוסקים במדיניות בניה חדשה: יוזמים תוכניות פיתוח מקומיות ומסדירים את הבינוי התעשייתי. ענף השיכון עוסק בפתרונות דיור לאוכלוסיות נזקקות, כולל מנגנונים לתמיכה כספית בשכירות, בהלוואות וכוי וזאת בשיתוף עם משרד האוצר. המשרד עוסק בפתרונות דיור לכל הסקטורים בחברה, למיעוטים והרוב, לרמות סוציו-אקונומיות שונות, דתיים וחילוניים, לקבוצות גיל שונות.
| |
| − |
| |
| − | 23 מבוסס על מצגת של שולמית גרטל
| |
| − |
| |
| − | באשר לאוכלוסייה הוותיקה, המשרד עוסק ב:
| |
| − | 1. פתרונות דיור במסגרת מדיניות רווחה - דיור מוגן
| |
| − | ציבורי, מתחמי דיור ציבורי לעולים זקנים. בשנת 2020, קיימים 115 מתחמים ציבוריים ובהם כ-12,000 יחידות דיור.
| |
| − | 2. מדיניות תמיכה בדיור - לעולים חדשים, לבעלי מוגבלויות לבעלי הכנסה נמוכה. מסייעים במתן הלוואות ובדמי שכירות לכ-70,000 אזרחים בשנה. מסייעים בשיפוץ דירות קיימות לצורך שיפור נגישות בתוך הבית ומחוצה לו.
| |
| − | 3. קידום עיצוב עירוני המכוון לצורכי האוכלוסייה הוותיקה - מתחמי דיור מעורבים לאוכלוסייה רב גילאית, רשת של רחובות קומפקטיים, מכווני תחבורה ציבורית ומזמינים הליכה ורכיבה על אופניים, רחובות שמעודדים חיי רחוב תוססים והליכתיות באמצעות חזיתות אטרקטיביות ומדרכות רחבות. עידוד עירוב שימושי קרקע על מנת לעודד כלכלה מקומית, צמצום התלות ברכב פרטי, עידוד הליכה ורכיבה על אופניים, הנגשת שירותים ותמיכה בקהילות מעורבות.
| |
| − | משרד הבינוי והשיכון שותף לוועדה בין-משרדית העוסקת בפתרונות דיור לאוכלוסייה הוותיקה. ב-2018 פורסם דו"ח שעסק בצורך לשפר את הדיור המוגן והצורך לפתח מודלים חדשים של דיור קהילתי שיענה לצורך 'להזדקן במקום'. https://bit.1y/2YJbsvr
| |
| − |
| |
| − | המשרד התניע פרויקט "תכנון לעת זקנה". מטרתו להציע כלי למתכננים שיקדמו את הכלת צורכי האזרחים הוותיקים בשכונות המגורים הנמצאות על שולחן התכנון, בכל התוכניות שהמשרד מקדם. המגמה היא שילוב מגורים עם שימושי קרקע אחרים, התווית שימושים חדשים והטמעת אלמנטים תכנוניים רב-דוריים לרווחת האזרחים הוותיקים. כחלק מהכנת הכלי קיימו קבוצות מיקוד של אזרחים ותיקים, של אדריכלים, של מתכנני מחוזות. בהמשך מתכוונים לבחון מודלים כלכליים לביקושים וצרכים לפי סוגי דיור שונים, הכנת תוכנית לאומית (פרוגרמה) לחיזוק תשתיות (מעליות, מרפסות, הנגשת בניינים) וכן עיצוב ופרוגרמה לתכנון המרחב העירוני, ולשרותי
| |
| − |
| |
| − | ציבור עד לפתח הבית כולל סקר שטחים חומים לדיור מוגן בתוכניות קיימות ובחינת הסבתם לצורות פיזיות של מבני דיור אחרים לאזרחים ותיקים (כגון דיור שיתופי). https://bit.1y/3cEUK1M
| |
| − |
| |
| − | ===ארגונים העוסקים בתחום===
| |
| − | ג'וינט-אשל
| |
| − | אשל הוקמה בשנת 1969 כאגודה העוסקת בתכנון ובפיתוח שירותים למען האזרח הוותיק ובני משפחתו בישראל, ובפיתוח ידע בזקנה ובהפצתו [1] תוך שימת דגש על האוכלוסיות הפגיעות ביותר.
| |
| − | תוכניות אשל נוגעות בכל תחומי חייו של האזרח הוותיק: קהילות תומכות המספקות סל שירותים המאפשר לאזרחים וותיקים להמשיך להתגורר בבית ובסביבה המוכרת להם ומאות תוכניות של פעילות גופנית לקידום בריאותם של אזרחים וותיקים ברחבי הארץ. אשל העלתה על סדר היום הציבורי את החשיבות של מניעת התעללות והזנחה של אזרחים וותיקים, התנדבות, תוכניות לניצולי שואה, הכשרות למטפלים ולבני-משפחה שמטפלים באזרחים וותיקים ופעלה לגיבוש ולפיתוח והפצת הידע על כל היבטי הזקנה.
| |
| − |
| |
| − | אשל פועלת לשיפור ולשימור תפקוד, למניעת הידרדרות ולדחיקת התלות והמיסוד של אזרחים וותיקים המתגוררים בקהילה, באמצעות פיתוח מערך השירותים הקיים, שיפור האפקטיביות שלו והטמעה של גישות לתיאום טיפול ומיקוד בלקוח.
| |
| − |
| |
| − | תוכנית "הקול שלנו"24
| |
| − | 'הקול שלנו' הוא מיזם שפותח על ידי המעבדה לחקר ההזדקנות הבריאה ופתרונות טכנולוגיים בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת סטנפורד מתוך תפיסה כי שיתוף אזרחים וותיקים והשפעתם על עיצוב סביבת מגוריהם הן ברמה השכונתית והן ברמה העירונית, מהווה אסטרטגיה קריטית יעילה לשינוי התנהגותי, חברתי ובריאותי עבורם (עידוד הליכה) [2]. בבסיס המיזם יישומון מבוסס טלפון חכם/טאבלט, שבאמצעותו מתעדים האזרחים הוותיקים ויזואלית וקולית, מרכיבים סביבתיים המעכבים או מעודדים הליכה, למשל, מדרכה שבורה או פחי זבל כגורמים מעכבים ופארקים ציבוריים ושבילי הליכה כגורמים מעודדים, במהלך סיורים רגליים בסביבת הפעילות היומיומית וסביבות הפנאי שלהם בשכונת מגוריהם.
| |
| − | המידע מנותח על-ידי משתתפי התוכנית, שבוחרים את הנושאים החשובים לטיפול וקובעים את סדר הקדימויות. המידע מוצג על-ידי התושבים לקובעי המדיניות ברשות במטרה לבצע שינויים סביבתיים נדרשים ולהשפיע על מדיניות שיחד יסייעו לקידום הזדקנות בריאה.
| |
| − | זו גישה יעילה וחסכונית המאפשרת להבין מהי סביבה מקדמת בריאות מנקודת המבט של המשתתף המבוגר. השימוש בטכנולוגיה פשוטה ונגישה מאפשר לאזרחים הוותיקים להיות חלק מקבוצת חוקרים המכונים "אזרחים חוקרים" ולהפוך אותם לשותפים משפיעים ברמה שכונתית ולעיתים אף עירונית על שיפור הנגישות במרחב הציבורי, שינוי גישות בקרב קובעי-מדיניות מקומית.
| |
| − | יתרונה של גישה זו הוא בהיותה דו כיוונית, "מלטה למעלה" מביאה את קולם של האזרחים הוותיקים אל הרשות "ומלמעלה למטה" מערבת את הרשות ביצירת פתרונות עבור אזרחים הוותיקים.
| |
| − | השינויים המתבצעים הופכים את הסביבה לבטוחה ומאפשרת יותר וכזו, מקדמת הליכה ואורח חיים פעיל.
| |
| − |
| |
| − | [[קובץ:ידידגיל6.png|ממוזער|מרכז|400 פיקסלים|שלבי התוכנית {{הערה|שם=הערה2}}]]
| |
| − |
| |
| − | לתוכנית 'הקול שלנו' ארבע מטרות מרכזיות:
| |
| − | 1. קידום אורח חיים בריא, נראות והשתתפות פעילה של אזרחים ותיקים בשכונת מגוריהם.
| |
| − | 2. הגברת תחושת שייכות ומעורבות של האזרחים הוותיקים משתתפי התוכנית בקהילה בה הם חיים.
| |
| − | 3. הגברת המודעות של קובעי המדיניות ברשויות
| |
| − | לצורכי האזרחים הוותיקים.
| |
| − | 4. קידום פיתוח סביבות ידידותיות-גיל.
| |
| − | תוצאות הפעלת התוכנית
| |
| − | ההחלטה לאמץ את תוכנית 'הקול שלנו' ולשלבה בעשייה היישובית, מושפעת מהיתכנותה ומיכולתה להשיג את מטרותיה. לשם כך השלב הראשון
| |
| − |
| |
| − | 24 כתבה: סמדר סולומונוב
| |
| − |
| |
| − | לווה במחקר הערכה שהתבצע במשך שנה על ידי אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סטנפורד. התוכנית, בהשתתפות 135 אזרחים וותיקים, עברה התאמה טכנולוגית ולשונית לאזרחים ותיקים בארץ כולל תרגום האפליקציה לעברית ולרוסית. היא פעלה בחיפה, זיכרון יעקב וקריית ביאליק, בתשע שכונות מגוונות מבחינה סוציואקונומית ותרבותית.
| |
| − | עיקרי הממצאים של מחקר ההערכה:
| |
| − | ■ התוכנית מתאימה לאוכלוסייה המבוגרת בישראל.
| |
| − | ■ בתוכנית טמון ערך מוסף של שיתוף התושבים הוותיקים ביצירת מרחב חיים ידידותי-גיל.
| |
| − | ■ שינוי סביבתי להסרת המכשולים להליכה יכול לשמש כאסטרטגיה יעילה לקידום בריאות ולצמצום הפערים החברתיים בפעילות גופנית ובבריאות.
| |
| − | ■ התוכנית יכולה לתרום לדיון המקומי על שיפור והנגשת הסביבה הפיזית ולקדם הליכה ונראות של אזרחים וותיקים בשכונתם.
| |
| − | ברמת אנשי המקצוע שהובילו את התוכנית:
| |
| − | ■ הגדלת מספר האזרחים הוותיקים המצטרפים כפעילים והופכים מעורבים בשכונה.
| |
| − | ■ הגברת שיתופי-פעולה וחיבור בין-מקצועי ביישוב.
| |
| − | ■ יצירה קהילה לומדת.
| |
| − | ברמת היישוב:
| |
| − | ■ העלאת המודעות לאסטרטגיות עיר ידידותית- גיל פעילה, בריאה, בטוחה וירוקה בה האדם המבוגר גם מוביל וגם נתמך.
| |
| − | ■ שיפור פני העיר ופיתוח שבילי-הליכה נוחים מותאמים, לדוגמה "שביל הזהב" בחיפה.
| |
| − | ■ הגברת הנראות של אזרחים וותיקים בשכונה.
| |
| − | ■ יצירת קהילה אכפתית המעודדת פעילות גופנית.
| |
| − | ■ התאמת התוכנית למגוון רחב של אוכלוסיות נוספות.
| |
| − | ■ חיבור לתוכניות לאומיות נושקות.
| |
| − | ברמה הלאומית:
| |
| − | שילה-העמותה לפיתוח שירותים לאזרח הוותיק בחיפה25
| |
| − | תוכנית הבית הנגיש והבטוח - מתייחסת להיבט הסביבתי של מרחב החיים המשמעותי ביותר של האדם. המרחב הביתי צריך להוות סביבה תומכת, מגינה, נגישה ונוח עבור אזרחים וותיקים החווים ירידה תפקודית. בנוסף הוא צריך לאפשר מיצוי הפוטנציאל לניידות והתנהלות עצמאית יומיומית בבית בביטחון ובאופן בטיחותי. מסמך המדיניות סביבות ידידותיות-גיל של ארגון הבריאות העולמי (2017) מדגיש את חשיבות הסביבה הביתית כזירה להתערבות.
| |
| − | עמותת שילה הפעילה את התוכנית במשך ארבע שנים בקרב מבקרי מרכזי-היום בחיפה. נערכו מעל 500 ביקורי-בית להדרכה למניעת נפילות ולבצוע סקר בטיחות ונגישות הבית, על ידי גמלאים שעברו הכשרה ייעודית לנושא. בהמשך להמלצות הופעל מערך ליישום שיפורי-הבטיחות. העמותה סייעה לשליש מהאזרחים הוותיקים בהתאמת הבית באופן ישיר וכשליש נוסף מן האזרחים הוותיקים ובני- המשפחה קבלו המלצות, הפניות והדרכה לבצוע, כולל מעקב אחר ביצוע.
| |
| − | היישום כלל רכישה והתקנה של אביזרי-עזר מתאימים בעלות מסובסדת, שיפורי בטיחות וביטחון, וארגון המרחב הביתי, כולל הכניסה לדירה ולבניין. נערכו שיתופי-פעולה עם תוכנית קהילה תומכת, שירותי-רווחה ומתנדבים.
| |
| − | ערכת הדרכה של התוכנית נמצאת באתר ג'וינט ישראל-אשל: https://n9.cl/q2iap
| |
| − |
| |
| − | תנועת שרות לאומי למבוגר )של"מ(
| |
| − | תנועת של"מ היא תנועה עממית להתנדבות בקהילה שהוקמה ביוזמה משותפת של משרד החינוך והחברה למתנ"סים בתחילת שנת 2000 במטרה לממש את פוטנציאל ההון האנושי בחברה הישראלית ולהפוך את ערך ההתנדבות לאורח חיים. התנועה מאמינה כי ההתנדבות מאפשרת לפתח התנהגויות וערכים של נדיבות, עזרה הדדית, סולידריות, אחריות ומנהיגות חברתית.
| |
| − |
| |
| − | התנועה מגייסת גמלאים צעירים לפעילות התנדבותית במסגרת קורסי-הכנה לפרישה המתקיימים בארגונים ציבוריים בארץ: משרד הביטחון, משטרה, בנקים, אוניברסיטאות, מערכת החינוך וכו'.
| |
| − | של"מ דואגת להכשרה וליווי מקצועי של המתנדבים ומקיימת עבורם קורסים, השתלמויות וימי-עיון. במפגשים אלו מציעה של"מ לפורשים ממעגל העבודה "נחיתה רכה" באמצעות הצטרפות למסגרת התנדבותית ליד הבית.
| |
| − | התנועה פועלת במסגרת החברה למתנ"סים ב-100 יישובים ברחבי הארץ ובה כ-17,000 מתנדבים.
| |
| − | תנועת של"מ מציעה משימות מגוונות להתנדבות בקהילה, כמו:
| |
| − | ■ תפקידי הנהגה וארגון במסגרות התנועה - ריכוז, הדרכה והנחיה ומחשוב.
| |
| − | ■ פעילות לימודית והעשרה בבתי-ספר ובמרכזי- למידה במתנ"סים.
| |
| − | ■ עידוד תלמידים לקריאת ספרים.
| |
| − | ■ סיוע בגני-הילדים ובמסגרות הגיל הרך, בשיתוף "אור ירוק".
| |
| − |
| |
| − | 25 כתבה: שלומית ערגון
| |
| − |
| |
| − | ■ ארגון והדרכה במועדוני-מטיילים במתנ"סים ברחבי-הארץ.
| |
| − | ■ הקמה והפעלה של מרכז לימודים למתנדבים על ידי מרצים מתנדבים.
| |
| − | ■ בנק הזמן - הקמה וניהול של תוכנית קהילתית: "כל אחד יכול לתת וכל אחד יכול לקבל".
| |
| − | ■ סיוע לעולים חדשים בלמוד עברית ובקליטה חברתית.
| |
| − | ■ שילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בקהילה.
| |
| − | פרטים ב: https://bit.ly/36Qizkl
| |
| − | עמותת ידיד לחינוך
| |
| − | עמותת ידיד לחינוך היא הגוף המוביל בהפעלת גמלאים מתנדבים במערכת החינוך ברחבי-הארץ. העמותה הוקמה בסוף שנת 2007 כארגון ללא מטרות רווח המבוסס על מתנדבים גמלאים הלוקחים חלק בכל מוסדותיה. ב"ידיד לחינוך" מתנדבים אלפי אזרחים ותיקים ביותר מ-600 בתי-ספר ב-45 רשויות מקומיות ברחבי-ישראל.
| |
| − | הפעילות ב'ידיד לחינוך' כוללת גיוס, הפעלה וליווי מתנדבים ממגוון מקצועות ותחומי-עיסוק, החונכים, מלווים ומסייעים לתלמידים בבתי-הספר במהלך יום הלימודים. הפעילות מתבצעת בשותפות הרשויות המקומיות והיא מאושרת לפעילות במאגר התוכניות של משרד החינוך.
| |
| − | תרומת 'ידיד לחינוך' למערכת החינוך, לציבור הגמלאים ולקהילה, מספקת מענים לצרכים בוערים עמם מתמודדת החברה הישראלית. בכוונת 'ידיד לחינוך' להמשיך ולהרחיב את הפעילות.
| |
| − | פרטים ב: http://www.yadidla.org.il
| |
| − |
| |
| − | עמותת עמדא
| |
| − | פועלת מאז 1988 למען חולי-אלצהיימר ודמנציה ובני-משפחותיהם. העמותה מופעלת על ידי מתנדבים ב-52 סניפים ברחבי-הארץ.
| |
| − | פרטים ב: https://emda.org.il
| |
| − | תלם - תעסוקה למבוגרים
| |
| − | העמותה נוסדה בשנת 1973 ומאז, ברציפות, משתתפת בהפעלת עשרות רבות של מסגרות תעסוקה ברחבי-הארץ בהם מועסקים אזרחים ותיקים.
| |
| − | העמותה מהווה עד היום כקטליזטור להפעלת מיזמים חדשניים בתחום תעסוקת המבוגרים ומפעילה היום, בשיתוף עם ארגונים נוספים, 13 מועדוני-תעסוקה חברתיים מצפת בצפון ועד ירוחם בדרום ומספר מרכזי-השמה בנהריה, עכו, כרמיאל ומעלות.
| |
| − | כמו כן מפתחת העמותה מיזמים חדשניים שנועדו לענות על צורכי התעסוקה של האזרחים הוותיקים. פרטים ב: http://telem1.org.il
| |
| − | עמותת מרכז לטיפול בקשיש ובקהילה מלב"ב
| |
| − | מלב"ב הוקמה ב-1981. העמותה מספקת מעטפת שירותים מגוונים בקהילה ומעניקה רשת תמיכה וסיוע נרחבת לאדם עם דמנציה ולבני-משפחתו, באמצעות שירותים ודרכי-טיפול ייחודיים ומתקדמים.
| |
| − | פרטים ב: https//:www.melabev.org.il/about/
| |
| − |
| |
| − | מקורות
| |
| − | ג'וינט ישראל: אשל. נדלה 28 ינואר 2021 /1. https://www.eshelnet.org.il
| |
| − | 2. King, A.C., King, D.K., Banchoff, A., Solomonov, S. et al. (2020). Employing participatory citizen science methods to promote age-friendly environments worldwide. Int. J. Environ. Res. Public Health. 17:1541; doi:10.3390/ijerph17051541
| |
| − | 3. WHO (2017). Age-friendly Environments in Europe. A Handbook of Domains for Policy Action https://bit.ly/2IDNzdu accessed 22.10.19
| |
| − | תנועת של"מ. התנדבות כאורח חיים בגיל מבוגר. נדלה 31.8.20 4. https://bit.ly/3bnuOqW
| |
| − | עמותת ידיד לחינוך. נדלה 31.8.20 \5. http://www.yadidla.org.il
| |
| − |
| |
| − | ===חוקים ותקנות===
| |
| − | נושא חקיקה
| |
| − | סביבה חיצונית חוק הגנת הסביבה ( לדוגמה: זיהום ופסולת, פליטות והעברות לסביבה) פרוט ב: https://bit.ly/3bj2tCi
| |
| − |
| |
| − | מעורבות חברתית חוק האזרחים הוותיקים
| |
| − | פרוט ב: https://bit.ly/3sg8Dcj
| |
| − |
| |
| − | תחבורה וניידות חוק האזרחים הוותיקים. כל תושב הארץ, בהגיעו לגיל הקובע על-פי חוק גיל הפרישה (התשס"ד-2—4) מקבל "תעודת אזרח ותיק". תעודה זו מאפשרת הנחות שונות, לדוגמה: אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50 אחוזים מדמי-הנסיעה בתחבורה ציבורית הן העירונית והן הבין עירונית והיא תינתן על כל סוגי הכרטיסים הקיימים בתחבורה הציבורית
| |
| − | https://bit.ly/3oub9sX -פרוט ב
| |
| − |
| |
| − | דיור אזרח בגיל השלישי זכאי לסיוע בדיור מהיבטים שונים כגון:
| |
| − | סיוע בשכר דירה/סידור מוסדי/סיוע ברכישת דירה והחזר משכנתא /הנחות בארנונה
| |
| − | /הקלות במיסוי חשמל ומים ועוד.
| |
| − | חוקים המתייחסים לנושא הדיור:
| |
| − | - חוק האזרחים הוותיקים (ראה לעיל)
| |
| − | - חוק הגנת הדייר 0agmy/lc.9n//:sptth
| |
| − | - חוק הלוואות לדייר https://bit.ly/38qpqRK
| |
| − | - חוק הדיור המוגן https://bit.ly/39d.ivyF
| |
| − |
| |
| − | מעורבות אזרחית ותעסוקה משרד הרווחה והשירותים החברתיים - מספר הוראה: 4.12 (הוראה 12 לפרק 4 תע"ה)
| |
| − | https://bit.ly/3nvBoOp
| |
| − |
| |
| − | הכלה חברתית ואי-אפליה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מדבר על איסור אפליית עובד מטעמי גיל
| |
| − | https://bit.ly/38p64wp
| |
| − |
| |
| − | תקשורת ומידע חוק חופש המידע: לכל אזרח ישראל או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה. אין התייחסות בחוק ספציפית ביחס למבוגרים (הסדר שלילי)
| |
| − | /https://foi.gov.il
| |
| − |
| |
| − | שירותי-רווחה, קהילה ובריאות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. מספר הוראה 4.12 (הוראה 11 לפרק 4 תע"ה)
| |
| − | https://bit.ly/3nvBoOp
| |
| − |
| |
| − | ארגון הבריאות העולמי טוען שמדינות יכולות להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה אם יאמצו, ביחד עם גופים בינלאומיים ועם החברה האזרחית, מדיניות של "הזדקנות פעילה" ותוכניות שמקדמות בריאות, השתתפות וביטחון של אזרחים ותיקים [1]. מדיניות זו צריכה להתבסס על זכויותיהם, צורכיהם, העדפותיהם ויכולותיהם של האזרחים הוותיקים וצריכה להתחשב בהשפעת כל מהלך החיים על
| |
| − |
| |
| − | ==פרק ג' - רקע מדעי והמלצות מומחים==
| |
| − | הזדקנות פעילה
| |
| − | תוחלת החיים בארצות המפותחות עולה בהדרגה ועמה גם שיעור האנשים באוכלוסייה שגילם מעל 65 שנה.
| |
| − | 1«°1 <יft- 4s
| |
| − |
| |
| − | [[קובץ:ידידגיל7.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|ההזדקנות. התרשים שלהלן הוא מודל תאורטי שמציג את היכולת התפקודית (אוורור הריאות, חוזק שרירים, תפוקה קרדיו-וסקולרית) של האדם במהלך חייו. זו עולה בילדות, מגיעה לשיא בבחרות ולאחר מכן מתחילה לרדת. קצב הירידה תלוי הן בגורמים של אורחות חיים בגיל המבוגר, כמו עישון, פעילות גופנית, תזונה והן בגורמים סביבתיים.]]
| |
| − |
| |
| − | מודל זה נבחן באמצעות מידע שנאסף במחקר אורך שבוצע באוסטרליה בקרב נשים בשלוש קבוצות גיל (18–23, 45-50, 70-75) שנסקרו כל שנתיים-שלוש החל מ 1996 ועד 2011 [2]. במחקר זה נמצא כי קצב הירידה ביכולת התפקודית אינו ליניארי כפי שמוצג במודל, אלא שהמצב די יציב בגיל 18–23 ומתחיל לרדת לאחר מכן. קצב הירידה גבוה יותר בגיל השלישי. כמו כן נמצא שישנה שונות ביכולת התפקודית בין נשים בכל קבוצת גיל וכי מי שהתחילה ברמה תפקודית נמוכה בגיל הבוגר יכולה להגיע לסף המוגבלות עוד בטרם הגיעה לגיל זקנה. ממצא זה מחזק את הצורך בחשיבה לאורך מהלך החיים - התערבות לשיפור היכולת התפקודית צריכה להתחיל מוקדם במהלך החיים.
| |
| − | ממצא מעניין נוסף במחקר זה - הפעילים גופנית במהלך החיים הם גם אלה בעלי-היכולת התפקודית הגבוהה יותר לעומת הפעילים פחות והלא פעילים כלל. זה בא לידי ביטוי גם בגיל הזקנה. ממצאים אלה נתמכים על-ידי מחקרים דומים שנעשו במקומות אחרים בעולם.
| |
| − | לסיכום, המושג "הזדקנות פעילה" אומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. מדיניות זו מדגישה את האיזון שבין אחריות הפרט (אימוץ אורח חיים בריא), סביבות תומכות, ידידותיות גיל וסולידריות בין-דורית.
| |
| − | מסגרת המדיניות של הזדקנות פעילה בנויה על שלש אבני-יסוד:
| |
| − | 1. בריאות - שמירה על רמה נמוכה של גורמי- סיכון למחלות כרוניות וירידה תפקודית ועל רמה גבוהה של גורמים מגנים וכן נגישות לכלל
| |
| − |
| |
| − | השירותים הרפואיים והסעודיים, בהתאם לצורך.
| |
| − | 2. השתתפות - בשוק העבודה, בחיי החברה, התרבות, החינוך, בין אם בשכר או בהתנדבות, בהתאם לזכויותיהם הבסיסיות, יכולותיהם, צורכיהם והעדפותיהם.
| |
| − | 3. ביטחון - הבטחת ההגנה על בטיחותו ועל כבודו של האזרח הוותיק באמצעות ביטחון חברתי, כלכלי ופיזי.
| |
| − | הזדקנות בריאה
| |
| − | ארגון הבריאות העולמי ניסח אסטרטגיה עולמית להזדקנות בריאה, העולה בקנה אחד עם מחויבותה ליעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם [3]. הזדקנות היא נושא רלוונטי ל-15 מתוך 17 היעדים לפיתוח בר קיימא ובעיקר ליעדים הבאים: יעד 1: מיגור העוני בכל צורותיו ובכל מקום
| |
| − | יעד 2: מיגור הרעב - השגת ביטחון תזונתי, שיפור התזונה וקידום חקלאות מקיימת
| |
| − | יעד 3: בריאות טובה - הבטחת חיים בריאים וקידום השלומות לכל, בכל גיל
| |
| − | יעד 4: חינוך איכותי - הבטחת חינוך איכותי לכל וקידום הזדמנויות ללמידה לאורך כל החיים לכולם
| |
| − | יעד 5: שוויון מגדרי - השגת שוויון מגדרי והעצמת נשים
| |
| − | יעד 8: עבודה מהוגנת וצמיחה כלכלית
| |
| − | יעד 10: צמצום האי שוויון - בין מדינות ובתוכן, תוך קידום הכלה חברתית, פוליטית וכלכלית, בכל גיל
| |
| − | יעד 11: ערים וקהילות מקיימות - להפוך את הערים והיישובים למכילים, בטוחים וחסונים, באמצעות נגישות אוניברסלית לשטחים ירוקים ושטחים פתוחים בטוחים ומכילים, בעיקר כלפי אזרחים ותיקים
| |
| − | יעד 16: שלום, צדק וחוזק המוסדות - קידום חברות שלוות ומכילות, נגישות לצדק לכולם ובניית מוסדות אפקטיביים, מחויבים ומכילים בכל
| |
| − | הרמות.
| |
| − | "הזדקנות בריאה" הוגדרה כתהליך של פיתוח ושימור היכולת התפקודית המאפשרת שלומות בגיל השלישי. תהליך זה מתרחש בכל מהלך החיים.
| |
| − | החזון שניסחו: עולם שבו כל אחד יכול לחיות חיים ארוכים ובריאים.
| |
| − | המטרות האסטרטגיות:
| |
| − | 1. מחויבות לפעול למען הזדקנות בריאה בכל
| |
| − | מדינה
| |
| − | 2. פיתוח סביבות ידידותיות-גיל
| |
| − | 3. התאמת מערכת הבריאות לצורכי האוכלוסייה הזקנה
| |
| − | 4. פיתוח מערכות הוגנות ומקיימות המספקות טיפול מתמשך (בבית, בקהילה, במוסדות)
| |
| − | 5. שיפור הניטור, המדידה והמחקר בתחום ההזדקנות הבריאה.
| |
| − | עיר ידידותית-גיל
| |
| − | על בסיס התפיסה של "הזדקנות פעילה", פיתח ארגון הבריאות העולמי את המודל של עיר ידידותית-גיל (כפי שמתואר במבוא, לעיל) שמשמעותו התאמת המבנים והשירותים לאזרחים ותיקים, בעלי צרכים שונים ויכולות שונות, כך שיהיו נגישים ומכילים [4]. תהליכי האצת העיור ברחבי העולם, בד בבד עם הזדקנות האוכלוסייה, הובילה להתמקדות ברמה העירונית/מקומית.
| |
| − | בעיר ידידותית-גיל כל המערכות, המדיניות, המבנים והשירותים מאפשרים הזדקנות פעילה באמצעות:
| |
| − | הכרה בקשת הרחבה של יכולות ומשאבים בקרב האזרחים הוותיקים, גמישות ביחס למתן מענה לצרכיהם, כיבוד החלטותיהם ובחירותיהם של האזרחים הוותיקים, הגנה על הפגיעים ביותר וקידום ההכלה שלהם ותרומתם לכל תחומי החיים הקהילתיים.
| |
| − | ערים רבות גילו עניין בתפיסה זו ובתגובה לכך הקים ארגון הבריאות העולמי, ב-2010, עם 11 ערים, את הרשת העולמית לערים ידידותיות-גיל [5]. היום הורחבה יריעת המשתתפים והיא כוללת גם קהילות
| |
| − |
| |
| − | ואזורים במדינות. בספטמבר 2018 מנתה הרשת העולמית 760 ערים וקהילות. ב-2017 עדכנו את דרישת הסף מהחברים ברשת וזו כוללת מכתב כוונות מראש הרשות או מגורם מנהלי המציין התחייבות לקיים תהליך מתמשך של שיפור וכן התחייבות לשתף את הרשת בלפחות דוגמה אחת בשנה של פרקטיקה ידידותית-גיל. היעוד של הרשת העולמית הוא לעודד ולאפשר לערים, קהילות ואזורים להיות יותר ידידותיים-גיל. פרטים נוספים על הרשת העולמית
| |
| − | https://extranet.who.int/agefriendlyworld :ב
| |
| − | סביבות ידידותיות-גיל
| |
| − | באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי אימצו את המודל של עיר ידידותית-גיל והשלימו אותו תוך הקבצת התחומים לממדים המיצגים סביבות. המודל, שאומץ בחוברת זו, מדגיש את הקשר שבין האדם והסביבה [6]. במסמך זה, הנושא את הכותרת 'סביבות ידידותיות-גיל באירופה - מדריך של ממדים ליישום מדיניות' [6], מפורטים הממדים והתחומים של המודל, מובאות עובדות מחקריות וכן תיאור ניסיונן של ערים אירופאיות. להלן מספר עובדות המוצגות במסמך זה.
| |
| − | על הקשר בין אדם וסביבה
| |
| − | - באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי מדווחים בכל שנה על 46,000 פטירות של בני 70+ כתוצאה מנפילות. הארגון מעריך ש 26 אחוזים מנפילות אלה מקורן בסביבה הביתית, או בנגישות לבניינים או לאזורי נופש.
| |
| − | - בקרב בני 65 ומעלה החיים עצמאית, 30 אחוזים נופלים בכל שנה. תוכניות של התעמלות בבית ושיפור הבטיחות בבית הצליחו להקטין את מספר הנפילות ב 15-20 אחוזים.
| |
| − | - מעריכים כי באזור האירופי כ-12,500 בני 70+ נפטרים בכל שנה כתוצאה מהיפגעות בתאונת דרכים.
| |
| − | - אזרחים ותיקים רבים נמנעים מלצאת מביתם בשל חסמים שונים. למשל, בסקר שנערך באנגליה, 52 אחוזים מהמשיבים טענו שהעדר חדרי שירותים ציבוריים מונע מהם לצאת מביתם בתכיפות שהיו רוצים.
| |
| − | - חסמים להשתתפות בפעילות גופנית - חוסר נגישות לתחבורה, מצב הבטיחות בשכונה וחוסר
| |
| − | - אזרחים ותיקים נמצאים בסיכון גבוה להיפגעות מטמפרטורה נמוכה בבית. מעריכים כי באזור האירופי זו סיבת המוות של 13 מתוך 100,000. ב-2014, 11.8 אחוזים מבני 65+ באיחוד האירופי, טענו שידם אינה משגת לשמור על חום הבית.
| |
| − | - טמפרטורה גבוהה בבית בימי הקיץ גם היא מהווה סיכון לאזרחים ותיקים, בעיקר לבעלי מחלות כרוניות. בגל החום שהיה באירופה ב-2003 נפטרו מעל 70,000 עקב החום. ב-2012, 16.6 אחוזים מבני 65+ באיחוד האירופי דיווחו כי ידם אינה משגת לשמור על קירור ביתם בימי הקיץ.
| |
| − | - קיים קשר בין מעורבות חברתית וסיכון נמוך לתמותה ובקרב אזרחים ותיקים עם ירידה קוגניטיבית קלה זה קשור להאטת קצב ההתדרדרות למצב של פגיעה בינונית עד קשה.
| |
| − | בסקירה של 117 מאמרי סקירה [7] רוכז כל המידע שהצטבר, תוך דרוג איכותו, על הקשר בין איכות הסביבה הטבעית והסביבה הבנויה לבריאות. בהסתמך על מידע איכותי בלבד, סיכמו החוקרים כי בשכונות שבהן יש קישוריות רחובות גבוהה, עירוב שימושי קרקע ועיצוב קומפקטי, יש שיעור גבוה של פעילים גופנית בקרב כלל האוכלוסייה והתניידות גבוהה וכן מעורבות חברתית מוגברת בקרב אזרחים ותיקים. נגישות טובה למתקנים ושירותים מאפשרת התניידות והשתתפות חברתית של אזרחים ותיקים. גם לאיכות אוויר טובה יש תרומה לפעילותם הגופנית של אזרחים ותיקים. מחקר הולנדי [8], שבחן את הקשר בין הערכה עצמית של בריאות לבין קרבה לשטחים ירוקים, מצא כי באזורים עירוניים, שיעור האזרחים הוותיקים שמעריכים את בריאותם כטובה עד טובה מאוד גבוה יותר ככל שיש יותר שטחים ירוקים ברדיוס של קילומטר אחד מביתם.
| |
| − |
| |
| − | פעילות גופנית
| |
| − | פעילות גופנית בלתי-מספקת היא אחד מגורמי- הסיכון המובילים לתמותה בעולם וגורם סיכון עיקרי למחלות לא מדבקות (קרדיווסקולריות, סרטן, סכרת) [9]. אנשים שאינם פעילים הם בסיכון גבוה ב-20 אחוזים-30 אחוזים למות לעומת הפעילים. לפעילות גופנית יש תרומה משמעותית לבריאות ולמניעת מחלות לא מדבקות.
| |
| − | תוכניות או מתקנים מתאימים.
| |
| − |
| |
| − | המלצת ארגון הבריאות העולמי לבני 65+ (עודכנו בנובמבר 2020) [9]
| |
| − | - צריכים לבצע לפחות 150–300 דקות פעילות גופנית מתונה במהלך שבוע, או לפחות 75–150 דקות פעילות מאומצת, אירובית, במהלך שבוע או שילוב מידתי בין השניים.
| |
| − | - כדי להפיק תועלת בריאותית נוספת, רצוי להעלות את הפעילות הגופנית המתונה ליותר מ־300 דקות בשבוע או את הפעילות המאומצת ליותר מ-150 דקות לשבוע.
| |
| − | - כחלק מהפעילות השבועית צריכים לשלב פעילות גופנית לשיפור שיווי משקל ולחיזוק שרירים, לפחות 3 ימים בשבוע, בכדי לשפר את התפקוד ולמנוע נפילות.
| |
| − | - צריך לצמצם את זמן היושבנות, על ידי פעילות גופנית מכל סוג שהוא (כולל בעצימות נמוכה).
| |
| − | על מנת להפיק תועלת בריאותית למערכות הלב והריאה, יש לבצע את הפעילות בפעימות בנות 10 דקות רצופות לפחות.
| |
| − | ארגון הבריאות העולמי פרסם ב-2018 מסמך המציע תוכנית פעולה עולמית לפעילות גופנית [10]. במסמך הם מציינים כי השקעה במדיניות המקדמת הליכה, רכיבה, ספורט ונופש פעיל, תורמת ישירות להשגת יעדי פיתוח בר-קיימא רבים (SDGs), יש לה תרומה גדולה לבריאות ותועלות חברתיות וכלכליות. החזון של התוכנית: יותר אנשים פעילים לעולם בריא יותר.
| |
| − | סקירה של מחקרים על פעילות גופנית של אזרחים ותיקים [11] מעלה כי 30 אחוזים מאוכלוסיית העולם לא מצליחים לעמוד בהמלצות של ארגון הבריאות העולמי לגבי ביצוע פעילות גופנית. בקרב בני 60 ומעלה שיעור זה עולה ל-45 אחוזים ובקרב בני 75+ השיעור הוא 75 אחוזים. בסקירה סיכמו תפיסות וגישות של אזרחים ותיקים לגבי ביצוע פעילות גופנית, מתוך 132 מחקרים איכותניים בנושא, וריכזו ל-6 תחומים:
| |
| − | - השפעה חברתית - ברוב המחקרים מצוין כי מעריכים את הקשר החברתי עם עמיתים, מעדיפים פעילות קבוצתית בה יכולים לפתח תחושת שייכות, בניית חברויות. נהנים מעידודם של העמיתים. בחלק קטן מהמחקרים עולה כי יש החוששים מפעילות קבוצתית, בעיקר אם היא נעשית עם צעירים יותר, בעלי יכולת גבוהה יותר. יש המעלים גם את עניין ההתאמה התרבותית וההתחשבות בקבוצות מיעוט.
| |
| − | - מגבלות פיזיות - בחלק מהמחקרים צוין כי כאבי שרירים או כאב בחזה או קושי בנשימה מהווים מגבלה עבורם לביצוע פעילות גופנית. יש גם החוששים מנפילות. משתתפים ב-56 אחוזים מהמחקרים מאמינים שקיומם של סימפטומים ומגבלות פיזיות עקב מחלות רקע מונעים מהם לבצע פעילות גופנית.
| |
| − | - התנגשות בין קדימויות - ב-40 אחוזים מהמחקרים עלה כי מגבלת זמן מונעת מהם לבצע פעילות גופנית, בין אם בשל טיפול בבן זוג במצב שברירי או בנכדים. בשני מקרים אלה מעדיפים הטיפול באחר על פעילות גופנית.
| |
| − | - קשיי נגישות - בעיית נגישות לתחבורה ציבורית, תחושת בטיחות בשכונה, מזג אוויר בעייתי, העדר תוכניות או מתקנים מתאימים, כל אלה מהווים חסמים. מחסום נוסף הוא מחיר הפעילויות. יש הטוענים שידם אינה משגת ויש הטוענים שאינם מוכנים להוציא כסף על פעילות גופנית.
| |
| − | - תועלות אישיות מפעילות גופנית - משתתפים מ-52 אחוזים מהמחקרים ציינו כי מאמינים שהפעילות הגופנית תביא לחיזוק השרירים שלהם, שיווי משקל וגמישות. יש המכירים בכך שהפעילות הגופנית היא אסטרטגיה טובה להקטנת הסיכון לנפילות, לשיפור ההתניידות ולהאטת תהליך ההזדקנות. ב-17 אחוזים מהמחקרים עלה גם נושא שיפור הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות העצמית. יש שציינו כי הפעילות הגופנית שומרת על עצמאותם. ברוב העבודות ציינו המשתתפים שהפעילות הגופנית שומרת על בריאותם הפיזית והנפשית.
| |
| − | - מוטיבציה ואמונות - ב-40 אחוזים מהמחקרים ציינו אזרחים ותיקים כי אפטיה משפיעה על הפעילות שלהם. חלק מפגינים חוסר עניין בפעילות גופנית ויש אשר לא מאמינים בתועלות הבריאותיות שלה או אפילו חושבים שתזיק להם. אחרים פשוט מציינים כי עצלנות או מוטיבציה ירודה מונעים מהם להיות פעילים.
| |
| − |
| |
| − | לכן, כדי לשפר את השתתפותם של אזרחים ותיקים בפעילות גופנית צריך להכיר את המרכיבים הנ"ל של עמדתם ולבנות תוכנית בהתאם.
| |
| − |
| |
| − | דמנציה
| |
| − | אחד האתגרים הגדולים ביותר של ההזדקנות היא דמנציה. מצב זה לא רק משנה את חייו של הפרט עם המחלה אלא משפיע על המשפחה, חברים, מטפלים ומערכת הבריאות כולה. אף על פי שזו מחלה שפוגעת באזרחים ותיקים, היא אינה מהווה חלק מהזדקנות נורמלית. זו אינה מחלה אחת אלא תסמונת קלינית המורכבת מטווח רחב של סימפטומים [12]. מעדיפים להשתמש במונח "הפרעה נוירו-קוגניטיבית חמורה" במקום דמנציה. מחלת האלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה, מעריכים כי היא אחראית ל-60 אחוזים עד 80 אחוזים ממקרי הדמנציה [13]. סימפטומים מוקדמים של המחלה הם קושי לזכור פרטי שיחה שנערכה לפני זמן קצר, שמות ואירועים, אפטיה ודיכאון. סימפטומים מאוחרים יותר הם הפרעה בתקשורת, חוסר התמצאות, בלבול, שינויי התנהגות ולאחר מכן גם קושי בדיבור, בבליעה ובהליכה. אלצהיימר היא מחלה דגנרטיבית של המוח המתקדמת לאט ומתחילה הרבה לפני שמופיעים הסימפטומים. יש המעריכים שהיא מתחילה בערך 20 שנה לפני הופעת הסימפטומים. המחלה פוגעת בתאי המוח (נוירונים) בחלקי המוח שאחראים על תפקוד קוגניטיבי (חשיבה, למידה, זיכרון). חלק מהפגיעה המוחית היא הצטברותם של חלקיקי חלבון בטא- עמילואיד מחוץ לנוירונים והופעת רצועות לא תקינות של חלבון טאו בתוך הנוירונים. תהליך זה מלווה במותם של נוירונים ופגיעה ברקמת המוח [13]. משקעי הבטא-עמילואיד פוגעים בהעברת המידע בין הנוירונים (בסינפסות) ורצועות החלבון בנוירונים פוגעים בתנועת המולקולות בתוך הנוירון. סיבה שנייה בשכיחותה היא מחלה של כלי הדם במוח (דמנציה וסקולרית), בה לא מגיע מספיק חמצן למוח. היא מהווה 5 אחוזים-10 אחוזים ממקרי הדמנציה. לאנשים אלה יש קושי בשיפוט, בקבלת החלטות, בהתארגנות וכן בשיווי משקל והליכה. הסיבה השלישית בשכיחותה היא קיומם של גופיפי לוי ברקמת המוח - זו הצטברות של חלבון מסוים בתוך הנוירונים (alpha-synuclein), מהווה כ-5 אחוזים ממקרי הדמנציה. ישנן עוד מספר סיבות, נדירות יותר כמו גם מקרים בהם יש שילוב של הנ"ל.
| |
| − |
| |
| − | גורמי-סיכון לאלצהיימר מאוחר (מתפתח אחרי גיל 65) [13]:
| |
| − | גיל - שיעור החולים עולה עם הגיל. עם זאת, שילוב של גיל וגורמי-סיכון נוספים מגדיל את הסיכון לפתח אלצהיימר.
| |
| − | גנטיקה - נמצאו מספר גנים שמעלים את הסיכון למחלה. הגן של אפו-ליפופרוטאין-APOE-e4) e4). הוא גורם סיכון. לכן, לבעלי e4 יש יותר סיכוי להצטברות של בטא-עמילואיד ואלצהיימר בגיל צעיר יחסית. לבעלי העתק אחד של e4 יש סיכון פי 3 לפתח אלצהיימר לעומת בעלי 2 העתקים של e3. אצל בעלי 2 העתקים של e4 נמצא הסיכון פי 8–12.
| |
| − |
| |
| − | סיפור משפחתי - אלצהיימר של הורה או קרוב אחר מדרגה ראשונה מגביר את הסיכוי לחלות במחלה גם אם אין סמנים גנטיים.
| |
| − | גורמי-סיכון בני שינוי - מחקרי אוכלוסייה העלו ראיות מוצקות לכך שפעילות גופנית, ניהול של גורמי-סיכון קרדיו-וסקולריים - בעיקר סכרת, השמנה, עישון, יתר לחץ דם, תזונה בריאה, למידה במהלך החיים ואימונים קוגניטיביים מקטינים את הסיכון להופעת דמנציה. זו רק הקטנת הסיכון ולא בהכרח מניעה [13].
| |
| − |
| |
| − | צוות המומחים שגיבש עבור Lancets את ההמלצות [14] זיהה גורם סיכון נוסף - ירידה בשמיעה. צוות זה גם חישב עבור כל גורם סיכון את תרומתו לתחלואה בדמנציה באוכלוסייה, כלומר, חישב את אחוז הירידה במקרים חדשים של דמנציה אם מצליחים למגר את
| |
| − | population attributable גורם הסיכון הרלוונטי
| |
| − | (fraction (PAF. טיפול בירידה בשמיעה בגיל הביניים עשויה למנוע 23 אחוזים ממקרי הדמנציה. דאגה לכך שלא יהיה מצב של השכלה עממית בלבד בגיל ההתבגרות עשויה למנוע 19 אחוזים ממקרי הדמנציה. ה PAF של עישון בגיל 65+ הוא 13.9 אחוזים ושל דיכאון 10.1 אחוזים. ליתר גורמי-הסיכון (יתר לחץ דם, השמנה, חוסר פעילות גופנית, בידוד-חברתי וסכרת) יש תרומה קטנה יותר. להערכתם, ניתן יהיה למנוע כשליש ממקרי הדמנציה אם יטופלו גורמי-הסיכון הנ"ל.
| |
| − |
| |
| − | ישנן ראיות, שרובן אינן מבוססות דיין, לגבי גורמי- סיכון סביבתיים לדמנציה [15]. בסקירת 60 מאמרים שבחנו את הקשר עם גורמים סביבתיים שונים, נמצאו מחקרי-אורך איכותיים, אשר הוכיחו קשר בין דמנציה לבין ריכוזים גבוהים באוויר של תחמוצות חנקן ושל חלקיקים (PM2.5), רמה גבוהה של אלומיניום במי- שתייה, חשיפה תעסוקתית של גברים לפסטיצידים, מחסור בוויטמין D.
| |
| − |
| |
| − | מניעת דמנציה
| |
| − | מתברר כי ישנם אנשים עם פתולוגיה מוחית של אלצהיימר או פגיעה וסקולרית וללא סימפטומים של דמנציה. ממצא זה הוביל לתפיסה של רזרבות קוגניטיביות. כלומר, ככל שיש רזרבות קוגניטיביות גבוהות יותר, כך המוח יכול להתמודד עם פתולוגיות שונות מבלי לפתח דמנציה [14]. ואכן, ישנן ראיות לכך שקיים קשר תלוי-כמות והצטברות של גורמים התורמים לרזרבות האלה, במהלך החיים (פעילות גופנית, גירויים אינטלקטואליים ופעילויות פנאי), לבין הקטנת הסיכון לדמנציה בגיל מאוחר, גם בקרב אנשים עם נטייה גנטית לדמנציה. צוות המומחים שגיבש עבור Lancets את ההמלצות [14] הגיע למסקנה שחוסן קוגניטיבי בגיל מאוחר הוא תוצאה של בניית רזרבות מוחיות בגיל מוקדם, באמצעות השכלה וגירויים אינטלקטואלים אחרים.
| |
| − |
| |
| − | אבחנה של דמנציה
| |
| − | אין הצדקה לבצע בדיקות סינון לדמנציה לכלל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים משום שהתועלת שבכך אינה ברורה. עם זאת, ראוי לבדוק בעלי סיכון גבוה. מומלץ לבצע בדיקות לאיתור מוקדם לאזרחים ותיקים שמגיעים לאשפוז בבית חולים [14]. הבדיקות כוללות, בין היתר, בדיקות קוגניטיביות ובדיקת הדמיה - רצוי MRI של המוח.
| |
| − |
| |
| − | טיפול למניעת החמרת הדמנציה
| |
| − | קיים היצע של טיפולים תרופתיים אולם לכולם תופעות לואי בלתי-נעימות.
| |
| − | נעשו ניסיונות רבים לטפל באמצעות גירויים אינטלקטואליים בדרכים שונות. הדרך היחידה שנמצאה מועילה במצבים של ירידה קוגניטיבית קלה עד בינונית, היא פעילות קוגניטיבית קבוצתית, אולם אין לדעת אם הפעילות הטיבה או עצם הפעילות המתמשכת בקבוצה [14]. מחקרים התערבותיים רבים הראו כי השתתפות בפעילות גופנית מועילה במובנים רבים, כולל שיפור בתפקוד היום-יומי
| |
| − | .(ADL)
| |
| − | אחת מהסקירות שפורסמו בעשור האחרון בחנה את איכותם ומועילותם של 27 ניסויים קליניים שנעשו לגבי 7 תוכניות מסחריות למניעת ירידה קוגניטיבית באזרחים ותיקים בריאים [16]. הראיות המוצקות
| |
| − | זו נבחנה Posit Science®. ביותר התקבלו מהתוכנית
| |
| − | ב־10 ניסויים קליניים מבוקרים, רובם באיכות גבוהה, בהם התקיימו הכשרות קוגניטיביות שונות, כולל זיכרון, מהירות תגובה, הסקה וכן תרגילי-כושר למוח. אחד הניסויים הגדולים והרב מרכזים הוא ACTIVE, עם 2832 אזרחים ותיקים בני 65+ החיים עצמאית. המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות התערבות עם דגשים שונים - זיכרון ורבלי, הסקה תוך פתרון בעיות או מהירות תגובה (משחקי-מחשב) וקבוצת ביקורת שלא קיבלה דבר. כל התערבות כללה 10 מפגשים בני שעה על פני 6 שבועות וכן מפגשי-חיזוק בני 4 שעות לאחר 11 ו- 35 חודשים. שלושת הקבוצות הראו שיפור במדדי איכות-חיים ובהאטה של ירידה בתפקוד האינסטרומנטלי היום- יומי (1ADL), אחרי 5 ואחרי 10 שנים. האפקט הגדול ביותר היה של קבוצת משחקי-המחשב והנמוך ביותר היה של תרגילי שיפור הזיכרון.
| |
| − | טיפול בדמנציה בישראל
| |
| − | נטע בן טור ושלי שטנברג סקרו את מערך הטיפול בדמנציה בישראל [17]. הן שמו דגש על שילוב שבין החלטות ממשלה וביצוע בשטח באמצעות ארגונים לא-ממשלתיים. בשנת 2013 הוכנה תוכנית לאומית להתמודדות עם דמנציה [18], בהובלת מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות ושותפים רבים.
| |
| − | החזון של התוכנית: ה"תוכנית הלאומית שואפת לאפשר לאנשים הלוקים בדמנציה ולבני- משפחותיהם לנהל חיים מלאים, עצמאיים ומכובדים, בסביבה שתספק להם היצע רחב של תמיכה ושירותים איכותיים ונגישים. התוכנית מכירה בצורך להתייחס למחלת הדמנציה החל משלב מניעת גורמי-הסיכון להתפתחותה, דרך פעולות לאיתור
| |
| − |
| |
| − | מוקדם, לאבחון, לטיפול ולהבטחת איכות חייהם של החולים בכל שלבי המחלה ועד שלב סוף חייה" [18].
| |
| − | הביצוע בפועל החל עוד טרם הוכנה תוכנית לאומית. בקופות החולים אימצו את ההנחיות הקליניות שנכתבו על-ידי ההסתדרות הרפואית ואושרו על-ידי משרד הבריאות. זה כולל הערכה קלינית של אזרחים ותיקים על-ידי צוות רב מקצועי, איתור מוקדם של גורמי-סיכון קרדיו-צרברו-וסקולריים, קידום תזונה ים תיכונית ופעילות גופנית. בסקירה של בן טור ושטרנברג [17] מצוינים כל הארגונים של המגזר השלישי שפתחו שירותים לבעלי דמנציה ובני- משפחותיהם שנים רבות לפני התוכנית הלאומית (מלב"ב, אשל, עמדא).
| |
| − | טיפול במטפלים
| |
| − | הדוח שפרסם מכון ברוקדייל בנושא בחינת סוגיות בטיפולם של בני-משפחה בזקנים [19] מציין כי לקובעי-מדיניות ומתכנני-שירותים יש עניין במטפלים הבלתי-פורמליים בקשישים ובזיהוי דרכים לסייע ולהקל עליהם. זאת משום שרוב הטיפול בקשישים: סיוע בפעולות היום-יומיות כגון רחצה והלבשה, פעולות שקשורות לניהול משק הבית, תמיכה נפשית וחברתית וסיוע בתקופות החלמה ממחלות חריפות, מסופק בעיקר בידי בני-משפחה (בן זוג או אחד הילדים) וגורמים לא-פורמליים אחרים. אין ספק שללא העזרה הבלתי-פורמלית הנרחבת, קשישים רבים היו נאלצים לעבור למסגרות מוסדיות במקום להישאר בביתם, בקהילה.
| |
| − | בדו"ח האחרון של החברה לאלצהיימר [13] מעריכים כי 30 אחוזים מהאנשים עם דמנציה נסמכים על שלושה מטפלים ללא שכר ויותר, לעומת 23 אחוזים מהאזרחים הוותיקים ללא דמנציה. רק אחוז קטן מהאנשים עם דמנציה לא מקבלים סיוע מבן משפחה או מטפל לא-פורמלי אחר.
| |
| − | בן משפחה המטפל בחולה אלצהיימר או דמנציה אחרת, בשלבים מתקדמים, צריך להתמודד עם מצבים של חוסר יכולת שיפוט, חוסר התמצאות, קשיי-תקשורת והפרעות התנהגות. מצבים אלה עלולים לגרום למטפל לסטרס נפשי ודיכאון, לזה מתלווה, לעיתים, ירידה בהכנסות עקב פגיעה בתעסוקה וכן עליה בהוצאות רפואיות. בחינה של תוכניות התערבות שנועדות לסייע למטפלים [13] העלתה כי ההתערבויות המועילות ביותר היו אלה שהתחילו בשיפור יכולות המטפלים, הוסיפו בהדרגה מענים לצורכי הטיפול בחולי הדמנציה וכן הציעו למטפלים תמיכה נפשית כשהיה בכך צורך.
| |
| − |
| |
| − | בתוכנית הלאומית להתמודדות עם דמנציה [18] הקדישו פרק מיוחד לפיתוח שירותים למטפלים - מרכזי-מידע וייעוץ טלפוניים, שירותי תמיכה חברתית ורגשית, נופשונים במרכזי-יום, העלאת המודעות של בני-המשפחה לזכויותיהם החוקיות, וכן פתוח טכנולוגיות שיאפשרו לבני-המשפחה להשגיח מרחוק על החולה.
| |
| − | בדידות
| |
| − | בדידות ובידוד-חברתי הם מקור לדאגה במדינות בהן שיעור האנשים המבוגרים באוכלוסייה גבוה יחסית, ביניהן ישראל. הפרק הבא מספק הרחבה בנושא חשוב זה.
| |
| − | שכיחות התופעה:
| |
| − | הדעות חלוקות. יש הטוענים ששיעורי הבדידות בקרב אזרחים ותיקים עלולים להיות גבוהים: כ-50 אחוזים עד 60 אחוזים מהאזרחים הוותיקים באוסטרליה, למשל, מדווחים על בדידות. מחקרים אחרים העלו כי בדידות משמעותית - המדווחת "תמיד" או "רוב הזמן",- נפוצה פחות ובשנת 2008, עמדה על כ-8 אחוזים [20]. סקר בריאות, הזדקנות ופרישה באירופה
| |
| − | Survey of Health, Aging and Retirement in
| |
| − | (Europe (SHARE, סקר אורך רב-תחומי של נתוני פרט בנושאי תעסוקה ופרישה, הכנסות והוצאות, רווחה, בריאות ורשתות חברתיות הנערך בישראל בקרב בני 50 ומעלה משנת 2004 מצא ש-15 אחוזים מהאזרחים הוותיקים שגילם 65 ומעלה חשים בדידות משמעותית [21].
| |
| − | שיעורי בדידות בקרב קשישים בישראל
| |
| − | מחקר משנת 2011 מראה כי כמעט מחצית מאוכלוסיית המדגם שגילם למעלה מ-65 חשו בדידות בשבוע האחרון. בדומה לממצאים בארצות מערביות אחרות, ככל שעולה הגיל, כן עולה תחושת הבדידות. עוד עולה כי 50 אחוזים מבני 75 ומעלה דיווחו
| |
| − |
| |
| − | על בדידות בשבוע האחרון; 45 אחוזים מן הנשים דיווחו על בדידות כמו גם 40 אחוזים מהגברים; ניתוח לפי שפה מצא כי 65 אחוזים מדוברי ערבית דיווחו על בדידות, בהשוואה ל-40 אחוזים מדוברי עברית. כמצופה, ככל שמצב הבריאות המדווח היה טוב יותר, כן הייתה פחות תחושת בדידות [22].
| |
| − | מה גורם לבדידות?
| |
| − | לבדידות גורמים רבים, לכן הטיפול בה מורכב כל כך, ומקשה על הערכת ההצלחה של התערבויות. להלן גורמים מרכזיים לתופעה.
| |
| − | ברמה האישית:
| |
| − | גיל: ממצאים מאוחרים יחסית [23] תומכים בממצאיה של מטה אנליזה משנת 2001 בנוגע לגורמים המשפיעים על תחושת בדידות בקרב אזרחים וותיקים. המסמך [24] מתאר יחס בצורת האות U בין גיל ובדידות, הגוברת עד גיל 60, צונחת בין 60 ל-80 ומגיעה שוב לשיאה אחרי גיל 80. אולם, אף כי הזקנים המופלגים הם הבודדים ביותר, גיל לבדו לא נמצא קשור לבדידות. במילים אחרות, תחושת הבדידות מתגברת בהמצאות גורמים נוספים [25] שחלקם מפורטים בהמשך. מאוחר יותר נמצא כי תחושת הבדידות במהלך החיים היא יציבה ודומה לתכונה: אדם שחש בודד בילדותו צפוי לשמר את התחושה בבגרותו, לכן, יש אנשים שתמיד יחושו בדידות רבה יותר מאחרים [26].
| |
| − | מגדר: נשים מדווחות על בדידות במידה ניכרת יותר מגברים, זאת, בין היתר, מאחר שהכנסתן הממוצעת של נשים בכל גיל, נמוכה יותר מהכנסתם הממוצעת של גברים ואינה מאפשרת להן להשתתף בפעולות חברתיות הכרוכות בתשלום, וגם משום שיותר נשים חיות בגפן, בשל תוחלת החיים הגבוהה שלהן. בהקשר לממצא זה, יש לקחת בחשבון גם תת-דיווח שכנראה קיים בקרב גברים, הנובע בין היתר, מפגיעה נתפסת בתדמית האישית שלהם, בסטיגמה נתפסת בנושא בדידות, ובקושי מובע לחלוק רגשות, דבר המונע מהם לשתף בתחושותיהם [22]. עם זאת, יותר גברים מדווחים על בידוד-חברתי [27].
| |
| − |
| |
| − | מצב משפחתי: אזרחים וותיקים החיים לבד כתוצאה מגירושים, פרידה או התאלמנות מדווחים על בדידות יותר מאנשים החיים בזוגיות מאחר שנוכחות בן/בת הזוג נתפסת כמשאב מרכזי לאינטימיות רגשית ולתמיכה פונקציונלית וכשכזו היא גורם מגן מפני בדידות [27]. בישראל, קבוצת ה'פרודים' מדווחים על בדידות בשיעורים הגבוהים ביותר (80 אחוזים), אחריהם אנשים שהתאלמנו או התגרשו (70 אחוזים), כמחצית (50 אחוזים) מן הרווקים דיווחו על בדידות, שיעור גבוה רק במעט מהנשואים- 40 אחוזים [22]. עם זאת, מחקר שבחן בדידות חברתית ובדידות רגשית שחווים אנשים נשואים או נשואים לשעבר, מצא כי דווקא הנשואים שהשתתפו בו, חוו בדידות רגשית כאתגר גדול יותר מבדידות חברתית, ממנה סבלו גרושים, פרודים, ואלמנים. ממצא מפתיע זה מוסבר בתרומתן המשמעותית של נשים לשימור קשרים חברתיים במהלך הזוגיות [28].
| |
| − |
| |
| − | הכנסה: שלא במפתיע, יש זיקה בין היכולת לכסות את הוצאות משק הבית לבין תחושת בדידות. בישראל, למעלה ממחצית מאלו ש"לא כל כך מצליחים לכסות" הוצאות אלו דיווחו על תחושת בדידות "לעיתים קרובות". שיעור גבוה אף יותר, למעלה מ-60 אחוזים, דווח על-ידי אלו ש"אינם מצליחים בכלל" לכסות את ההוצאות [29].
| |
| − |
| |
| − | תחלואה כגורם סיכון לבדידות:
| |
| − | תחלואה נפשית ופיזית היא גורם סיכון מאחר שהיא עלולה למנוע יצירה של קשרים חברתיים ושימורם: נמצא קשר חזק בין מגבלות תפקודיות, מגבלות בתנועה ויכולת, וכן בין תפיסה עצמית של רמת בריאות נמוכה ותחושת בדידות [25].
| |
| − |
| |
| − | בדידות כגורם סיכון לתחלואה ותמותה:
| |
| − | בריאות גופנית: תחושת בדידות נמצאה קשורה עם לחץ דם סיסטולי, עם פעילות קרדיו-וסקולרית, עם מצבי-סיכון לבביים, ועם מחלות כרוניות כגון סכרת, סרטן, שבץ, יתר לחץ דם ומחלות לב. מחקרי אורך ממדינות שונות מראים קשר בין תחושת בדידות לתמותה אולם במחקר אורך המתנהל בירושלים לא נמצא קשר מובהק, בין תחושת בדידות לתחלואה או לתמותה [30].
| |
| − |
| |
| − | בריאות נפשית: רמה גבוהה של בדידות קשורה, שלא במפתיע, לרמות דיכאון גבוהות, לרמה נמוכה של רווחה נפשית ולמידה רבה של מחשבות אובדניות בעוד שפעלתנות, בעיקר במישור הלא-פורמלי כמו התנדבות והשתתפות בחוגים, נמצאה כמצמצמת סיכון זה [22].
| |
| − |
| |
| − | גורמים דמוגרפיים חברתיים:
| |
| − | משאבים חברתיים: משאבים חברתיים, ואיכות הרשת החברתית משפיעים על תחושת הבדידות, אך כפי שנאמר קודם לכן, הקשר בין גודל הרשת החברתית ותכיפות המגעים אינו חזק במיוחד. מצד שני, אנשים שאין להם רשת חברתית מקומית מדווחים על בדידות יותר מאלו שמעורים בחיי המקום [25].
| |
| − | איכות הקשרים החברתיים: איכות הקשר בין אנשים מתבטאת ברצף הנע בין קשר חיובי לקשר שלילי והיא משפיעה באופן משמעותי על תפיסת הבדידות שלהם. קשר חברתי חיובי מתאפיין בתמיכה רגשית, אמפתיה, קבלה ואינטימיות; בחברותא המספקת תחושה של קבלה חברתית וחברות; בתמיכה המתבטאת במידע- עצות, ידע, הצעות, והדרכה, וגם בתמיכה חומרית הכוללת סיוע כספי, מתן שירותים ודומיהם בעוד קשר שלילי מתאפיין בהתנהגות לא חומלת, דחייה, מתן עצות לא רצויות ואי-מתן סיוע כשנזקקים לכזה. מחקרים מצאו יכולת ניבוי שווה לשני סוגי הקשרים - החיוביים והשליליים.
| |
| − | ברמת המקום:
| |
| − | מקום מגורים: ההבדלים בין מגורים בעיר לבין מגורים באזור כפרי, בין היתר בשל נגישות לשירותים חיוניים, ותחבורה או היעדרה של זו, משפיעים באופן משמעותי על היכולת לקיים קשרים חברתיים. גם עלויות מחייה, שלעיתים הן גבוהות יותר בערים, מגבירות את תחושת הבדידות בקרב אנשים ממצב סוציו-אקונומי נמוך. עם זאת, שיעורי בדידות עשויים להיות גבוהים יותר בקרב החיים בערים בשכונות שמצבם הכלכלי נמוך [31].
| |
| − | תרבות: תפיסת הבדידות היא פונקציה של הפער בין הציפייה מוכתבת התרבות למגעים חברתיים, לבין קיומם בפועל: אנשים מארצות קולקטיביסטיות כמו איטליה וספרד, בהן יש חשיבות רבה לקשרים משפחתיים, כמו גם ציפייה שהילדים יטפלו בהוריהם הקשישים - מדווחים על בדידות ברמות גבוהות יותר ממקביליהם במדינות בהן התרבות אינדיבידואליסטית [23]. כמו כן, הן האזרחים הוותיקים החיים בארצות
| |
| − | דרום אירופה והן ילדיהם חשופים יותר לעוני - גורם סיכון משמעותי בפני עצמו.
| |
| − | רמת דתיות: בישראל, קשישים דתיים (כ-44 אחוזים) ומסורתיים (כ-39 אחוזים) דיווחו על תחושת בדידות משמעותית ("לפעמים" או "לעיתים קרובות") יותר מהחילוניים (כ-29 אחוזים) [29].
| |
| − | מיעוטים: בישראל, הקבוצה האתנית הדומיננטית ביותר מדווחת על שיעורי הבדידות הנמוכים ביותר, זאת בדומה למדינות אחרות. שיעור הדיווח על תחושת בדידות של עולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר קרוב לזה שבשאר האוכלוסייה היהודית [29] בעוד שהבודדים ביותר הם דוברי הערבית: 65 אחוזים מהם דיווחו על בדידות [22]. גם ממצא זה מדגים את הקשר בין תרבות מסורתית, קולקטיביסטית, המאופיינת במשפחתיות, לבין שיעורים גבוהים יותר של בדידות בקרב אזרחים וותיקים. לא נמצאו נתונים לגבי תחושת בדידות בקרב אזרחים ותיקים ממוצא אתיופי.
| |
| − | ברמה הלאומית:
| |
| − | מדיניות רווחה: מדיניות הרווחה הלאומית משפיעה על תחושת הבדידות המדווחת. שיעורי הבדידות הנמוכים ביותר באיחוד האירופי [32] דווחו בדנמרק (3 אחוזים), גרמניה (4 אחוזים), פינלנד והולנד (5 אחוזים), בעוד שארצות עם הכנסה נמוכה יותר ושירותי-רווחה מסודרים פחות, דיווחו על שיעורים גבוהים: יותר מ-20 אחוזים בהונגריה, למשל, ומעל 10 אחוזים בארצות מזרח אירופה כמו גם באיטליה, יוון ופורטוגל. נראה כי מבנה הממשל ברוב הארצות בהן מדווח השיעור הנמוך ביותר של תחושת בדידות הוא סוציאל-דמוקרטי. בישראל מדיניות הרווחה מתבססת יותר ויותר על המגזר ההתנדבותי וזאת בדומה למדיניות במדינות דרום אירופה: איטליה, פורטוגל, קפריסין, יוון וספרד בהן מדווחים שיעורי בדידות גבוהים, גם אם לא הגבוהים ביותר שבהם מתהדרות ארצות מזרח אירופה. את ההשלכות העתידיות של מדיניות זו בישראל ניתן רק לשער.
| |
| − |
| |
| − | ביולוגיה: נהוג לחשוב על בדידות כתופעה חברתית שיש לה גם בסיס תורשתי. לכאורה, תחושת הבדידות היא חלק ממערכת ביולוגית שהתפתחה באדם, יצור חברתי, כדי להזהירו מאיומים הנובעים מהיעדר תמיכה חברתית שבתורה, מסכנת את הבריאות
| |
| − |
| |
| − | הפיזית והנפשית. אולם, מחקר עדכני יחסית [33] לא מצא קשר בין בדידות בפני עצמה ותורשה, ואף שלל קשרים כאלו שנמצאו במחקרים קודמים. כן נמצאה תרומה גנטית צנועה לאופן בו תופס האדם את בדידותו, הקשורה לקיומן של מחלות נפשיות כגון דיכאון מג'ורי ונוירוזה.
| |
| − |
| |
| − | לסיכום, ברמת הפרט, הסיכון לחוש בדידות רבה יותר בתת-קבוצות החשופות למצבי-הסיכון שתוארו לעיל, ביניהן נשים מבוגרות החיות בגפן, בעיקר כשמצב בריאותן לקוי; גברים מבוגרים הנמנעים מהשתתפות בתוכניות להפגת בדידות; אנשים זקנים מאוד, עקב סבירות גבוהה יותר למוגבלות וקשיי-תפקוד וקבוצות מיעוטים ספציפיות כגון זקנים ערבים, בישראל. הנושא מורכב כל כך משום שההשפעות הן הדדיות, למשל, מצב כלכלי משפיע על בריאות ורווחה, שבתורם משפיעים על התחושה הסובייקטיבית, תלויית התרבות, של בדידות, וכל אלו מושפעים מהסביבה וממדיניות לאומית ומקומית.
| |
| − |
| |
| − | מקורות:
| |
| − | 1. WHO. (2002) Active Aging: A Policy Framework. Accessed 28.01.2021. https://bit.ly/3tnd4SY
| |
| − | 2. Peeters, G., Dobson, A.J., Deeg, D. J.H. & Brown W.J. (2013). A life-course perspective on physical functioning in women. Bull World Health Organ 91:661-670. doi: http://dx.doi.org/10.2471/ BLT.13.123075
| |
| − | 3. WHO (2017) Global Strategy and Action Plan on Ageing and Health.
| |
| − | 4. WHO (2007) Global Age-Friendly Cities: A Guide.
| |
| − | 5. WHO (2018) The Global Network for Age-friendly Cities and Communities.
| |
| − | 6. WHO (2016) Creating Age-Friendly Environments in Europe - A Tool for Local Policy-Makers and Planners.
| |
| − | 7. Bird E.L., Ige J.O., Pilkington P, Pinto A., Petrokofsky C. and Burgess-Allen J. (2018) Built and natural environment planning principles for promoting health: An umbrella review. BMC Public Health 18:930. https://doi.org/10.1186/s12889-018-5870-2
| |
| − | 8. Maas J., Verheij R.A., Groenewegen P.P., de Vries S., Spreeuwenberg P. (2006) Green space, urbanity, and health: How strong is the relation? J Epidemiol Community Health 60:587-592. doi: 10.1136/ jech.2005.043125
| |
| − | 9. WHO. Physical Activity Fact Sheet. https://bit.ly/3cUvvak accessed 21.3.21
| |
| − | 10. WHO (2018). Global Action Plan on Physical Activity 2018-2030: More Active People for a Healthier World. Accessed on 18 January 2021. https://www.who.int/ncds/prevention/physical-activity/global- action-plan-2018-2030/en/.
| |
| − | 11. Franco M.R., Tong A., Howard K., Sherrington C., Ferreira P.H., Pinto R.Z., Ferreira M.L. (2015) Older people’s perspectives on participation in physical activity: A systematic review and thematic synthesis of qualitative literature. Br J Sports Med 49:1268-1276. doi:10.1136/bjsports-2014-094015
| |
| − | 12. Irwin K., Sexton C., Daniel T., Lawlor B. and Naci L. (2018). Healthy aging and dementia: Two roads diverging in midlife? Front. Aging Neurosci. 10:275. doi: 10.3389/fnagi.2018.00275
| |
| − | 13. Alzheimer’s Association Report. (2020). 2020 Alzheimer’s disease facts and figures. Alzheimer’s & Dement. 16:391-460. DOI: 10.1002/alz.12068
| |
| − | 14. Livingston G., Sommerlad A., Orgeta V. et al (2017). Dementia prevention, intervention, and care. The Lancet Commissions. Published online July 20, 2017 https://bit.ly/2M14DMb
| |
| − | 15. Killin L.O.J., Starr J.M., Shiue I.J. and Russ T.C. (2016) Environmental risk factors for dementia: a systematic review. BMC Geriatrics. 16:175 DOI 10.1186/s12877-016-0342-y
| |
| − | 16. Shah T.M., Weinborn M., Verdile G., Sohrabi H.R., Martins R.N. (2017) Enhancing cognitive functioning in healthly older adults: A systematic review of the clinical significance of commercially available computerized cognitive training in preventing cognitive decline. Neuropsychol Rev 27:62-80 DOI 10.1007/s11065-016-9338-9
| |
| − | 17. Bentur N., Sternberg S.A. (2019). Dementia care in Israel: top down and bottom up processes. Israel
| |
| − |
| |
| − | Journal of Health Policy Research 8:2
| |
| − | מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות. (2013) תוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר .18 ודמנציות אחרות.
| |
| − | מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל (2011) בחינת סוגיות בטיפולם של בני-משפחה בזקנים: מאפייני הטיפול, עומס .19 ותוכניות לסיוע ולתמיכה.
| |
| − | 20. Grenade, L. and Boldy, D.,(2008). Social isolation and loneliness among older people: issues and future challenges in community and residential settings. Australian Health Review August 2008 Vol 32 No 3.
| |
| − | שיוביץ, ש. בתוך רותם, ד. (2014) (עורך). דוח הוועדה לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב אנשים זקנים. .21 אשל?: ישראל שיוביץ-עזרא, ש. (2011). בדידות לעת זיקנה: בחינת התופעה בישראל ובארצות הברית. חברה ורווחה. ל"א: 1 .22 עע 91–111
| |
| − | 23. Dixtra, P. A. (2009). Older adults loneliness: Myths and realities. Eur J Ageing (2009) 6:91-100 DOI 10.1007/s10433-009-0110-3.
| |
| − | 24. Pinquart, M. & Sorensen, S. (2001). Influences on loneliness in older adults: A meta analysis, Basic and Applied Social Psychology, 23(4): 245-266, doi: 10.1207/S15324834BASP2304_2 in Zolyomi, E. (2019). Peer Review on “Strategies for supporting social inclusion at older age” Germany, 23¬24 September 2019. Thematic Discussion Paper. DG Employment, Social Affairs and Inclusion: European Commission.
| |
| − | 25. Honigh-de Vlaming. (2013). Healthy Ageing: prevention of loneliness among elderly people. Evaluation of a complex intervention in public health practice. Wageningen University: Netherlands (Ph. D. Thesis).
| |
| − | 26. Mund, M. Freuding, M.M., Mobius, K., Horn, N. and Neyer, F.J. (2020). The stability and change of loneliness across the life span: A meta-analysis of longitudinal studies. Personality and Social Psychology Review. Vol 24 issue: 1, page(s): 24-52.
| |
| − | 27. Willis, P, Vickery, A., Hammond, J., Symonds, J. Jessiman, T. and Abbott, D. (2019). Addressing older men’s experiences of loneliness and social isolation in later life. Policy Report 51. Policy Bristol available on https://www.ageuk.org.uk/globalassets/age-uk/documents/reports-and-publications/ reports-and-briefings/older-men-at-the-margins/policybristol-policyreport-51-apr2019-omam.pdf.
| |
| − | 28. Lui, B. S. and Rook, K. S., (2013). Emotional and social loneliness in later life: Associations with positive versus negative social exchanges. Journal of Social and Personal Relationship. Vol. 30: 6, pp. 813-832.
| |
| − | בקר, א. (2016). תוכניות ממשלתיות לתמיכה בקשישים בודדים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת: ישראל. .29
| |
| − | 30. Jacobs, J. M., Cohen, A., Hammerman-Rozenberg, R., Azoulay, D., Maaravi, Y., & Stessman, J.
| |
| − | (2008) . Going outdoors daily predicts long-term functional and health benefits among ambulatory older people. Journal of Aging and Health, 20(3), 259-272.
| |
| − | 31. Victor, C., Grenade, L., Boldy, D. (2005). Measuring loneliness in later life: A comparison of different measures. Rev Clin Gerontol; 15: 63-70.
| |
| − | 32. Zolyomi, E. (2019). Peer Review on “Strategies for supporting social inclusion at older age” Germany, 23-24 September 2019. Thematic Discussion Paper. DG Employment, Social Affairs and Inclusion: European Commission.
| |
| − | 33. Gao, J. Davis, L. K., Hart, A.B., Sanchez-Roige, S., Han, L., Cacioppo, J., Palmer, A. A. (2017). Genome-Wide association study of loneliness demonstrates a role for common variation. Neuropsychopharmacology 42, 811-821.
| |
| − |
| |
| − | ==נספחים==
| |
| − | ===נספח 1 - כלים לאיסוף מידע===
| |
| − | תצפית
| |
| − | הליכות
| |
| − | מסמך של הסוכנות הקנדית לבריאות הציבור מציע מספר כלים תקפים למדידת מדדי הליכות. המסמך
| |
| − | ממליץ להשתמש בכלי הנבחר כפי שהוא ולא לדלות ממנו רק חלק מהפריטים. ניתן למצוא אותו בקישור:
| |
| − | https://bit.ly/3s7QXzu
| |
| − | כלי נוסף לבחינת הליכות בשכונה הוא "הכלי להערכת סביבת ההליכה של אזרחים ותיקים"-ה-
| |
| − | SWEAT-R-The Seniors Walking Environmental Assessment Tool (גרסה מחודשת). ניתן למצוא אותו בקישור: https://bit.1y/38qMqQz
| |
| − | כלי אחר הוא תצפית לבחינת הסביבה הפיזית והתאמתה לאזרחים ותיקים פותח על-ידי ה CDC - ניתן למצוא אותו בקישור: https://bit.ly/3hw7KAj
| |
| − | נגישות
| |
| − | כלי קנדי לאיסוף מידע על נגישות:
| |
| − | The Sustainable community builder checklist - city of Parksville, Canada,2009
| |
| − | בקישור שלהלן: https://bit.ly/3bo6Bkk
| |
| − | מידע ממקורות קיימים
| |
| − | מקור מידע יעד מחוון / מדד
| |
| − | עירייה זמינות דיור בר השגה קיום היצע מקומי של אפשרויות דיור בר השגה: יש/אין
| |
| − | השתתפות בפעילות גופנית שיעור האזרחים הוותיקים שחברים בקבוצות העוסקות בפעילות גופנית בשעות הפנאי
| |
| − | הזדמנויות להשתתפות זמינותם של תוכניות פנאי ולמידה עבור אזרחים וותיקים - אין/יש, איזה תוכניות?
| |
| − | קיומן של תוכניות פנאי בין-דוריות אין/יש, איזה תוכניות?
| |
| − | קיומן של תוכניות פנאי בנות השגה - האם יש תוכניות מסובסדות לאזרחים ותיקים - כן/לא
| |
| − | זמינותן של תוכניות לשיפור הרגלי בריאות, כגון תזונה בריאה אין / יש, איזה תוכניות?
| |
| − | זמינות מידע זמינותם של מקורות מקומיים המספקים מידע בריאותי והפניות לשירותים - אין/יש, באיזה ערוצים מועבר המידע, איזה מידע?
| |
| − | תמיכה קהילתית זמינותם של שירותי-סיוע בתפקוד יומיומי אין/יש, איזה שירותים?
| |
| − | מחויבות פוליטית קיומה של החלטת מליאה לאמץ את הגישה של סביבות ידידותיות-גיל אין/יש
| |
| − | השתתפות השתתפות של נציגי האזרחים הוותיקים בוועדות העירייה אין/יש, באיזה ועדות?
| |
| − | קיומה של מועצת גיל שלישי בעירייה - אין/יש
| |
| − | משאבים קיומו של סעיף תקציבי לנושא-אין/יש
| |
| − | איזה אחוז מתקציב העירייה מוקדש לגיל השלישי (מכל המחלקות יחד)
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | קופות חולים תחושת ביטחון מספר האזרחים הוותיקים שנפלו במהלך הליכה בחוץ בשנה האחרונה
| |
| − | משטרה בטיחות הולכי-רגל שיעור הולכי-הרגל האזרחים הוותיקים מתוך סך האנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים
| |
| − | שיעור האזרחים הוותיקים שנפצעו/נהרגו כהולכי-רגל כתוצאה מתאונת דרכים
| |
| − | התעללות באזרחים ותיקים שיעור האזרחים הוותיקים שדווחו למשטרה שחוו אלימות בשנה האחרונה
| |
| − |
| |
| − | שאלון לתושבים
| |
| − | מוצע לערוך סקר מדגמי של בני 65+ על מנת לקבל את המידע הדרוש, כולל מידע סוציו-דמוגרפי ואזורי שיאפשר השוואה בין קבוצות לאיתור אי-שוויון. השאלון המוצע להלן נבנה על בסיס מספר שאלונים קיימים: שאלון המודד הליכות ונגישות בשכונה (נבחרו השאלות המתאימות)-Neighborhood Environment Walkability Scale (NEWS), אשר נמצא תקף ב 12- ארצות [1-2], שאלות מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס (בשנים 19–2014) ושאלות שנוספו בהתאם לרשימת האינדיקטורים שנבחרו (פרק א' - 4, לעיל).
| |
| − |
| |
| − | שאלון לאזרח ותיק,
| |
| − | השאלון שלפניך נועד להעריך עד כמה הרשות המקומית שבה אתה גר היא ידידותית כלפי האזרחים הוותיקים. תשובותיך יסייעו בידי הרשות המקומית לשפר את המצב.
| |
| − | באיזה ישוב את/ה גר/ה?
| |
| − | באיזו שכונה?
| |
| − | להלן סדרת שאלות לגבי אזור המגורים שלך
| |
| − | בערך כמה זמן לוקח לך להגיע מהבית שלך, בהליכה, למקומות המצוינים בטבלה שלהלן. נא סמן/י X במשבצת המתאימה לגבי כל מקום.
| |
| − | יעד 1-5 דקות 6-10 דקות 11-19 דקות 20-29 דקות 30 דקות ויותר לא יודע
| |
| − | חנות מכולת/נוחות
| |
| − | מרכול
| |
| − | שוק ירקות ופירות
| |
| − | מכבסה / ניקוי יבש
| |
| − | חנות בגדים
| |
| − | סניף דואר
| |
| − | ספריה
| |
| − | חנות ספרים
| |
| − | מסעדה
| |
| − | בית קפה
| |
| − | בנק
| |
| − | בית מרקחת
| |
| − | מספרה
| |
| − | מקום העבודה
| |
| − | תחנת אוטובוס או רכבת
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | פארק
| |
| − | מתנ"ס/מרכז קהילתי
| |
| − | מתקן ספורט
| |
| − |
| |
| − | להלן סדרת היגדים לגבי נגישות לשירותים, הליכה ברחוב וסיכונים אפשריים. נא ציין/י עם X במשבצת המתאימה את מידת ההסכמה שלך עם כל אחד מהבאים, בהקשר לשכונה שלך וסביבתך הקרובה (מרחק הליכה של 10–15 דקות מביתך).
| |
| − |
| |
| − | האם אתה מרוצה ממצב הכבישים והמדרכות באזור שבו אתה גר? כגון רוחב הכבישים והמדרכות, תאורה מספקת, שילוט וכדומה. יש להקיף בעיגול את התשובה המתאימה לך.
| |
| − | 1. מרוצה מאוד
| |
| − | 2. מרוצה
| |
| − | 3. לא כל כך מרוצה
| |
| − | 4. בכלל לא מרוצה
| |
| − | האם הדירה בה את/ה גר היא:
| |
| − | 1. דירה בעלותך
| |
| − | 2. דירה בשכירות
| |
| − | 3. דיור מוגן
| |
| − | 4. דירה בבעלות אחרים ולא משלמים שכר דירה.
| |
| − | 5. דירה בדמי-מפתח
| |
| − | 6. אחר
| |
| − | האם את/ה מרגיש/ה בטוח/ה ללכת לבדך בשעות החשיכה באזור שבו את/ה גר/ה?
| |
| − | 1. בטוח /ה מאוד
| |
| − | 2. בטוח /ה
| |
| − | 3. לא כל כך בטוח
| |
| − | 4. בכלל לא בטוח /ה
| |
| − | 5. לא יוצא/ ת מהבית
| |
| − | 6. לא ידוע
| |
| − | האם את/ה מרגיש/ה בטוח/ה בשעות הלילה בביתך?
| |
| − | 1. בטוח/ה מאוד
| |
| − | 2. בטוח/ה
| |
| − | 3. לא כל כך בטוח
| |
| − | 4. בכלל לא בטוח/ה
| |
| − | באופן כללי, האם את/ה מרוצה מהאזור שבו את/ה גר/ה?
| |
| − | 1. מרוצה מאוד
| |
| − | 2. מרוצה
| |
| − | 3. לא כל כך מרוצה
| |
| − | 4. בכלל לא מרוצה
| |
| − | באופן כללי, האם את/ה מרוצה מהדירה שבה את/ה גר/ה?
| |
| − | 1. מרוצה מאוד
| |
| − | 2. מרוצה
| |
| − | 3. לא כל כך מרוצה
| |
| − | 4. בכלל לא מרוצה
| |
| − | אם לא תוכל/י לחיות לבדך בעת זקנה, ותהיה לך אפשרות לבחור בין מגורים בבית לבין מגורים מחוץ לבית, מה היית מעדיף/מעדיפה?
| |
| − | 1. מגורים בבית
| |
| − | 2. מגורים מחוץ לבית
| |
| − | 3. בבית עם מטפל
| |
| − | האם יש בשכונת מגוריך קווי-אוטובוס שמקשרים לשירותים חיוניים 1. כן 2. לא
| |
| − | האם בדרך כלל את/ה משתמש/ת בתחבורה ציבורית בתוך הישוב?
| |
| − | 1. בדרך כלל כן
| |
| − | 2. לעיתים קרובות
| |
| − | 3. לפעמים
| |
| − | 4. לעיתים רחוקות או בכלל לא
| |
| − | אם כן, כמה פעמים בממוצע את/ה משתמש/ת בתחבורה ציבורית בחודש?
| |
| − | האם את/ה מרגיש/ה בטוח/ה בעת העלייה לאוטובוס ובמהלך הנסיעה בו?
| |
| − | 1. בטוח/ה מאוד
| |
| − | 2. בטוח/ה
| |
| − | 3. לא כל כך בטוח
| |
| − | 4. בכלל לא בטוח/ה
| |
| − | האם את/ה מרוצה מהתחבורה הציבורית באזור מגוריך?
| |
| − | 1. מרוצה מאוד
| |
| − | 2. מרוצה
| |
| − | 3. לא כל כך מרוצה
| |
| − | 4. בכלל לא מרוצה
| |
| − | 5. [לא משתמש/ת בתחבורה ציבורית]
| |
| − | הקשר עם בני-משפחה ועם חברים
| |
| − | האם את/ה מרוצה מהקשר שלך עם בני משפחתך?
| |
| − | 1. מרוצה מאוד
| |
| − | 2. מרוצה
| |
| − | 3. לא כל כך מרוצה
| |
| − | 4. בכלל לא מרוצה
| |
| − | 5. אין משפחה
| |
| − | כל כמה זמן את/ה נפגש/ ת עם מישהו מבני משפחתך שלא גרים איתך בדירה (כולל ילדים שלך שלא גרים בבית)?
| |
| − | 1. כל יום או כמעט כל יום
| |
| − | 2. פעם או פעמיים בשבוע
| |
| − | 3. פעם או פעמיים בחודש
| |
| − | 4. פחות מפעם בחודש
| |
| − | 5. אף פעם
| |
| − | 6. כל בני-המשפחה גרים עימי בדירה
| |
| − | כל כמה זמן את/ה מדבר/ ת בטלפון עם מישהו מבני משפחתך שאינם גרים אתך בדירה?
| |
| − | 1. כל יום או כמעט כל יום
| |
| − | 2. פעם או פעמיים בשבוע
| |
| − | 3. פעם או פעמיים בחודש
| |
| − | 4. פחות מפעם בחודש
| |
| − | 5. אף פעם
| |
| − | האם יש לך חברים שאיתם את/ה נפגש/ת או
| |
| − | מדבר/ת בטלפון? 1. כן 2. לא
| |
| − |
| |
| − | כל כמה זמן את/ה נפגש/ת או מדבר/ ת בטלפון עם חברים?
| |
| − | 1. כל יום או כמעט כל יום
| |
| − | 2. פעם או פעמיים בשבוע
| |
| − | 3. פעם או פעמיים בחודש
| |
| − | 4. פחות מפעם בחודש
| |
| − | באיזו מידה את/ה מרגיש/ה שבני-משפחה מעריכים אותך?
| |
| − | 1. במידה רבה
| |
| − | 2. במידה מסוימת
| |
| − | 3. לא כל כך
| |
| − | 4. בכלל לא
| |
| − | האם יש מצבים שבהם את/ה מרגיש/ת בדידות?
| |
| − | 1. לעיתים קרובות
| |
| − | 2. לפעמים, מדי-פעם
| |
| − | 3. לעיתים רחוקות
| |
| − | 4. אף פעם לא
| |
| − | אילו היית במשבר או במצוקה, האם ישנם אנשים שעל עזרתם את/ה יכול/ה לסמוך?
| |
| − | 1. כן 2. לא
| |
| − |
| |
| − | השתתפות בפעילויות
| |
| − | בשנים עשר החודשים האחרונים, כמה פעמים השתתפת בפעילויות הבאות:
| |
| − | יציאה לאירועי תרבות, אמנות או ספורט, כמו: סרט, הצגה, תערוכה, יריד או משחק ספורט 1 בכלל לא 2
| |
| − | פעם אחת עד 9 פעמים 3
| |
| − | 10 פעמים ומעלה
| |
| − | השתתפות בפעילות יחד עם אנשים אחרים, כגון: שירה, ריקוד, או ספורט קבוצתי. 1 2 3
| |
| − | השתתפות במשחק עם אנשים אחרים כגון: ברידג', שח מט, או שש בש 1 2 3
| |
| − | ביקור אצל קרובי-משפחה, או חברים, או אירוחם בביתך. 1 2 3
| |
| − | בילוי עם חברים בפארק, מסעדה, מרכז קניות, או במקום ציבורי אחר. 1 2 3
| |
| − | השתתפות בקבוצת דיון באינטרנט כגון: צ'ט או פורום באינטרנט 1 2 3
| |
| − |
| |
| − | אם בכלל לא, מה מונע ממך להשתתף?
| |
| − | האם היית רוצה להיות יותר פעיל/ה חברתית ממה
| |
| − | האם השתתפת בשנה האחרונה בהכשרה או בתרגול של מתן מענה לאזרחים ותיקים במצב חירום?
| |
| − | 1. כן 2. לא
| |
| − | שאת/ה היום? 1. כן 2. לא אשאל על דרכים שונות בהן ניתן להיות מעורב/ ת בחיים הציבוריים והפוליטיים ברמה המקומית והארצית. בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם היית מעורב/ ת בדרכים הבאות:
| |
| − | אפשרויות התשובה הן: -1 כן, -2 לא
| |
| − |
| |
| − | חתמת על עצומה? 1.כן 2.לא
| |
| − | השתתפת בחרם על מוצר או על קניית מוצר כלשהו מסיבות עקרוניות? 1.כן 2.לא
| |
| − | השתתפת בהפגנה או בצעדת מחאה? 1.כן 2.לא
| |
| − | השתתפת באספה, בכנס פוליטי או בחוג בית? 1.כן 2.לא
| |
| − | יצרת קשר עם גורם ממשלתי, גורם בשלטון המקומי, נבחר ציבור בשלטון המרכזי או המקומי? 1.כן 2.לא
| |
| − | עבדת או פעלת לטובת מפלגה פוליטית או בקבוצה הפועלת לקידום מטרה כלשהי? 1.כן 2.לא
| |
| − | הבעת את דעתך הפוליטית באחד מאמצעי התקשורת, לרבות ברשת האינטרנט? 1.כן 2.לא
| |
| − | השתתפת בתהליכי עיצוב מדיניות? 1.כן 2.לא
| |
| − |
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם עסקת בפעילות התנדבותית? 1. כן 2. לא
| |
| − | האם הפעילות ההתנדבותית בה עסקת היא:
| |
| − | 1. במסגרת ארגון או ארגונים כגון: יד שרה, מגן דוד אדום, משמר אזרחי, משטרה
| |
| − | 2. באופן פרטי
| |
| − | 3. גם במסגרת ארגון וגם באופן פרטי
| |
| − | מהו תחום הפעילות של הארגון בו את/ה מתנדב/ת? בחר את התחום בו עסק בעיקר
| |
| − | 1. תחום הבריאות, כגון: מד"א, בתי-חולים
| |
| − | 2. עזרה לנזקקים כגון: מוגבלים, קשישים, נכים, מיעוטי יכולת, נוער במצוקה
| |
| − | 3. חינוך
| |
| − | 4. תרבות
| |
| − | 5. הגנה ושמירה על הטבע ובעלי-חיים
| |
| − | 6. סדר ציבורי, כגון: משטרה, צבא, משמר אזרחי
| |
| − | 7. פעילות דתית
| |
| − | 8. תחום אחר
| |
| − | שימוש במחשב ואינטרנט
| |
| − | האם יש חיבור לאינטרנט בביתך? 1. כן 2. לא
| |
| − | בשלושת החודשים האחרונים, האם השתמשת באינטרנט, כולל דואר אלקטרוני?
| |
| − | 1. כן 2. לא
| |
| − | בדרך כלל, כמה פעמים בשבוע אתה משתמש/ את משתמשת באינטרנט? כולל שימוש באינטרנט לצורך עבודה?
| |
| − | 1. כל יום או כמעט כל יום
| |
| − | 2. פעם או פעמיים בשבוע
| |
| − | 3. פחות מפעם בשבוע
| |
| − | בריאות והרגלי-בריאות
| |
| − | בשלושת החודשים האחרונים, האם עסקת בפעילות גופנית? הכוונה לפעילות כמו הליכה, ריצה, שחייה, התעמלות, משחקי-כדור. 1. כן 2. לא
| |
| − | אם כן, ענה לגבי כל אחת מהפעילויות שאת/ה מבצע/ת, נא סמן/י בתוך הטבלה, מהי התדירות וכתוב במספר דקות את משך הזמן הממוצע שהנך מבצע כל אחת מהפעילויות שלהלן:
| |
| − | סוג הפעילות מספר פעמים בשבוע (עגל את התשובה המתאימה) כמה דקות בכל פעם בממוצע
| |
| − | הליכה (בחוץ) 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | ריצה 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | רכיבה על אופניים 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | שחיה 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | התעמלות-יוגה/ פילאטיס/ עיצוב הגוף/ פלדנקרייז 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | ריקוד 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | פעילות בחדר כושר 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | משחקי-כדור 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | פעילות מכשירים בבית 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − | אחר, פרט/י 7 6 5 4 3 2 1
| |
| − |
| |
| − | היכן בעיקר את/ה עוסק/ת בפעילות הגופנית? 4. ברחוב או בפארק באזור המגורים
| |
| − | 1. בבית 5. בחיק הטבע או בחוף הים
| |
| − | 2. בחדר כושר 6. בבריכה
| |
| − | 3. באולם ספורט או בסטודיו 7. בים
| |
| − |
| |
| − | כאשר את/ה עוסק בפעילות הגופנית שלך, האם את/ה עושה את הפעילות הגופנית או הספורטיבית שלך באופן עצמאי או באופן מאורגן? (מאורגן = בקבוצה עם מדריך)
| |
| − | 1. רק באופן עצמאי
| |
| − | 2. הרוב באופן עצמאי
| |
| − | 3. חלק באופן עצמאי חלק באופן מאורגן
| |
| − | 4. הרוב באופן מאורגן
| |
| − | באופן כללי כיצד היית מגדיר את מצב בריאותך הפיזית:
| |
| − | 1. טוב מאוד
| |
| − | 2. טוב
| |
| − | 3. סביר
| |
| − | 4. לא כל כך טוב
| |
| − | 5. בכלל לא טוב
| |
| − | באופן כללי כיצד היית מגדיר את מצב בריאותך הנפשית:
| |
| − | 1. טוב מאוד
| |
| − | 2. טוב
| |
| − | 3. סביר
| |
| − | 4. לא כל כך טוב
| |
| − | 5. בכלל לא טוב
| |
| − | האם בשנה האחרונה חיפשת ביזמתך מידע הקשור לבריאות? 1. כן 2. לא
| |
| − | באיזה נושא חיפשת מידע הקשור לבריאות? אפשרית יותר מתשובה אחת.
| |
| − | 1. זכויות במערכת הבריאות
| |
| − | 2. מחלה או בעיה בריאותית
| |
| − | 3. במניעת מחלות, כולל בדיקות או אורח חיים בריא
| |
| − | האם הצלחת להשיג את המידע הרצוי?
| |
| − | 1. כן, באופן מלא
| |
| − | 2. כן, חלקית
| |
| − | 3. לא
| |
| − | באילו דרכים ניסית להשיג את המידע הדרוש?
| |
| − | אפשרית יותר מתשובה אחת.
| |
| − | 1. רופא או איש-צוות רפואי אחר כגון אחות או דיאטנית
| |
| − | 2. אתר האינטרנט של משרד הבריאות
| |
| − | 3. מוקד טלפוני או אתר אינטרנט של קופות החולים
| |
| − | 4. אתרי אינטרנט אחרים
| |
| − | 5. אמצעי-תקשורת אחרים, כגון רדיו, טלוויזיה לא כולל אינטרנט
| |
| − | 6. מוקד טלפוני של משרד הבריאות
| |
| − | 7. בני-משפחה או חברים
| |
| − | 8. אחר
| |
| − |
| |
| − | הערכת המצב התזונתי:
| |
| − | נא סמן/י את התשובה הנכונה בתוך הלוח
| |
| − | 1. האם את/הה סובל ממחלה או ממצב הגורמים לך לשינוי בסוג או בכמות האוכל שאתה אוכל? כן-2 לא-0
| |
| − | 2. האם אתה אוכל פחות מ-2 ארוחות ליום? כן-3 לא-0
| |
| − | 3. האם אתה אוכל מעט פירות, מעט ירקות או מעט מוצרי חלב? כן-2 לא-0
| |
| − | 4. האם אתה שותה 3 או יותר כוסות בירה, שתייה חריפה או יין בכל יום? כן-2 לא-0
| |
| − | 5. האם אתה סובל מבעיות בשיניים או מבעיות בפה, המקשות עליך לאכול? כן-2 לא-0
| |
| − | 6. האם אינך קונה את המזון שאתה צריך בגלל קושי כלכלי? כן-4 לא-0
| |
| − | 7. האם ברוב הפעמים אתה אוכל לבד? כן-1 לא-0
| |
| − | 8. האם אתה נוטל 3 או יותר תרופות ביום, לפי מרשם רופא או ללא מרשם? כן-1 לא-0
| |
| − | 9. האם איבדת או הוספת למשקלך, באופן בלתי רצוני, 5 ק"ג בחצי שנה האחרונה? כן-2 לא-0
| |
| − | 10. האם לפעמים אינך מסוגל מבחינה גופנית לקנות מזון, לבשל או לאכול בעצמך? כן-2 לא- 0
| |
| − | 11. האם אתה מרגיש שהתזונה שלך מאוזנת ובריאה? כן-2 לא- 0
| |
| − |
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם קרה שנפלת בביתך?
| |
| − | 1. כן, פעם אחת 2. כן, יותר מפעם אחת 0. לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם היית זקוק לטיפול רפואי? 1. כן 2. לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם ביקרת אצל רופא המשפחה שלך? 1. כן 2. לא בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם ביקרת אצל רופא שיניים? 1. כן 2. לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם ויתרת על טיפול רפואי, בגלל קשיים כלכליים? 1. כן 2. לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם ויתרת על אוכל בגלל קשיים כלכליים? 1. כן 2. לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם ויתרת על ארוחה חמה, לפחות פעם ביומיים, בגלל קשיים כלכליים? 1. כן 2. לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים, האם נעזרת בשירותי מזון במחיר נמוך (ארוחה על גלגלים, בנק מזון)? 1. כן 2. לא
| |
| − |
| |
| − | חוויות לא נעימות
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים האם חשת אפליה בגלל הגיל שלך 1- כן 2- לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים האם חשת אפליה בגלל הלאום שלך 1- כן 2- לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים האם חשת אפליה בגלל המין שלך 1- כן 2- לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים האם חווית אלימות משפחתית 1- כן 2- לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים האם חווית אלימות ממטפל 1- כן 2- לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים האם חווית אלימות פיזית 1- כן 2- לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים האם חווית אלימות נפשית 1- כן 2- לא
| |
| − | בשנים-עשר החודשים האחרונים האם חווית אלימות כלכלית 1- כן 2- לא
| |
| − |
| |
| − | לסיום,
| |
| − | באיזו שנה נולדת ? 19, כלומר,
| |
| − | מה גילך?
| |
| − | מין: 1. זכר 2. נקבה
| |
| − | האם את/ה 1. יהודי 2. מוסלמי 3. נוצרי 4. דרוזי
| |
| − | 5. אחר, ציין/י
| |
| − | האם את/ה 1. נשוי/אה 2. חי/ה בנפרד 3. גרוש/ה
| |
| − | 4. אלמן/ה 5. רווק/ה 6. חיים ביחד 7. אחר
| |
| − | באיזו ארץ נולדת ? (לפי הגבולות הנוכחיים) 1. ישראל
| |
| − | 2. חוץ לארץ, ציין שם הארץ לילידי חוץ לארץ, שנת עליה
| |
| − | כיצד את/ה מגדיר/ה את עצמך מבחינה דתית?
| |
| − | 1. חרדי/ת
| |
| − | 2. דתי/ת
| |
| − | 3. מסורתי/ת-דתי/ת
| |
| − | 4. מסורתי/ת לא כל כך דתי/ת
| |
| − | 5. לא דתי/ת, חילוני/ת
| |
| − | מהי התעודה או התואר הגבוה ביותר שקיבל/ה
| |
| − | 1. תעודת סיום של בית ספר יסודי או חטיבת ביניים כולל את מי שלמד בתיכון ולא סיים
| |
| − | 2. תעודת סיום של בית ספר תיכון שאינה תעודת בגרות
| |
| − | 3. תעודת בגרות
| |
| − | 4. תעודת סיום של בית ספר על-תיכוני שאינה תעודה אקדמית
| |
| − | 5. תואר אקדמי ראשון BA ,או תואר מקביל
| |
| − | 6. תואר אקדמי שני MA, או תואר מקביל כולל דוקטור לרפואה
| |
| − | 7. תואר אקדמי שלישי PhD, או תואר מקביל
| |
| − | 8. תעודה אחרת
| |
| − | 9. לא קיבל/ה אף תעודה
| |
| − | האם את/ה עובד/ת (תמורת שכר)? 1. כן 2. לא
| |
| − | האם את/ה עובד/ת, בדרך כלל, 35 שעות או יותר בשבוע? 1. כן 0. לא
| |
| − |
| |
| − | מקורות
| |
| − | 1. Cerin E. C., Conway T.L, Cain K.L et al. (2013) Sharing good NEWS across the world: developing comparable scores across 12 countries for the neighborhood environment walkability scale (NEWS). BMC Public Health 2013, 13:309.
| |
| − | 2. Neighborhood Environment Walkability Scale (NEWS)-Abbreviated https://bit.ly/38rH4EY
| |
| − | 3. Beck A.M., Ovesen L., and Osler M. (1999) The ‘Mini Nutritional Assessment’ (MNA) and the ‘Determine Your Nutritional Health’ Checklist (NSI Checklist) as predictors of morbidity and mortality in an elderly Danish population. British Journal of Nutrition, 81:31-36.
| |
| − |
| |
| − | ===נספח 2 - ניתוח נקודות החוזק והחולשות בקהילה===
| |
| − | כדי לקבל החלטות על קדימויות לביצוע ולאחר שיש מידע בסיסי על המדדים שנאספו ממקורות קיימים, באמצעות תצפית או באמצעות סקר תושבים ותיקים, רצוי לבצע תהליך חשיבה משותף לניתוח התנאים. אחת הדרכים היא באמצעות ניתוח SWOT - ניתוח החוזקות והחולשות של הרשות המקומית, ניתוח ההזדמנויות והאיומים הקיימים בארץ בהקשר לקיום סביבות ידידותיות-גיל.
| |
| − |
| |
| − | לדוגמה:
| |
| − | חוזקות הזדמנויות
| |
| − | *מחויבות ראש העירייה כ'עיר בריאה'
| |
| − | *מסורת של עבודה בשותפויות
| |
| − | *נציגי אזרחים ותיקים שותפים לוועדות העירייה
| |
| − | *העירייה מקיימת מרכזי-הדרכה בין דוריים לאזרחים ותיקים עם בני-נוער
| |
| − | *יש עניין רב במשרדי-ממשלה שונים בבניית תוכניות לאזרחים ותיקים
| |
| − | חולשות איומים
| |
| − | *חוסר מודעות של האוכלוסייה לחשיבות השתתפותם של אזרחים ותיקים
| |
| − | *אין הצע של מקומות לבילוי שעות הפנאי המתאימים לאזרחים ותיקים
| |
| − | *קיימת בעיית נגישות למבני ציבור
| |
| − | *לא קיימת הצללה במרחב הציבורי
| |
| − | *צמצום מענקים לרשות המקומית
| |
| − | *שינויים פוליטיים
| |
| − |
| |
| − | == ביבליוגרפיה ==
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| | | | |
| | ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| | *[https://www.efsharibari.gov.il/media/2225/age-friendly-environments.pdf באתר אפשר בריא] | | *[https://www.efsharibari.gov.il/media/2225/age-friendly-environments.pdf באתר אפשר בריא] |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק 
