כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "נוהל תזונה ומזון בקייטנות ובמחנות ילדים ונוער - חוזר משרד הבריאות - Nutrition and food in children and youth camps policy"
מתוך ויקירפואה
| (34 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם החוזר=נוהל תזונה ומזון בקייטנות ובמחנות ילדים ונוער | |שם החוזר=נוהל תזונה ומזון בקייטנות ובמחנות ילדים ונוער | ||
|תחום=[[:קטגוריה:תזונה|תזונה]] | |תחום=[[:קטגוריה:תזונה|תזונה]] | ||
| + | |תמונה=Adventures in Nature.jpg | ||
|מספר החוזר=8/2016 | |מספר החוזר=8/2016 | ||
|סימוכין=59708016 | |סימוכין=59708016 | ||
|קישור= | |קישור= | ||
|תאריך פרסום=05 ביולי 2016 | |תאריך פרסום=05 ביולי 2016 | ||
| − | }} | + | }} |
| − | מוגש בזאת | + | {{הרחבה|תזונה}} |
| + | מוגש בזאת "נוהל תזונה ומזון בקייטנות ובמחנות ילדים ונוער- נוהל שימושי למפעילי ומנהלי המסגרות השונות". | ||
| − | המחלקה | + | המחלקה ל[[תזונה - Nutrition|תזונה]] רואה חשיבות רבה באבטחת המזון, איכותו וכמותו בכל מסגרת חינוכית בה שוהים ילדים. שמירה על אספקת צורכיהם התזונתיים של ילדים בזמן שהייתם בקייטנה ובמחנות הנוער והכנסת פעילויות בתחום התזונה והקיימות, מקדמת את בריאותם רווחתם והמודעות של הילדים לאורך כל השנה. הנוהל מסייע ביצירת מערכת אספקת מזון אחידה ומאוזנת כלל ארצית למסגרות של קייטנות ומחנות נוער בחופשות ובחגים בארץ. הוא מבוסס על הנחיות מזון לילדים במערכת החינוך ועל עקרונות התזונה הנבונה של המחלקה לתזונה במשרד הבריאות. |
תודות לחברות הצוות שכתבו את המסמך: יעל קרן, טל דגן, אורית זילברברג, שירלי רחמיאל, יעל ענבר, סיגלית לבונסקי, חוה אלטמן. | תודות לחברות הצוות שכתבו את המסמך: יעל קרן, טל דגן, אורית זילברברג, שירלי רחמיאל, יעל ענבר, סיגלית לבונסקי, חוה אלטמן. | ||
| − | פרופ׳ רונית אנדוולט | + | פרופ׳ רונית אנדוולט, |
| − | מנהלת המחלקה לתזונה | + | מנהלת המחלקה לתזונה. |
==מטרה== | ==מטרה== | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
==קישור לחוזרים== | ==קישור לחוזרים== | ||
| − | הנוהל מבוסס על | + | הנוהל מבוסס על "תזונה ומזון בקייטנות - מדריך שימושי למנהלי קייטנות" - 2005 - משרד הבריאות המחלקה לתזונה. |
==רקע== | ==רקע== | ||
הקייטנות מהוות מסגרת חינוכית ובהן שוהים מאות אלפי ילדים, בגילים שונים בחופשות במהלך השנה. במסגרת זו מקבלים הילדים חלק ניכר משעות הפעילות. | הקייטנות מהוות מסגרת חינוכית ובהן שוהים מאות אלפי ילדים, בגילים שונים בחופשות במהלך השנה. במסגרת זו מקבלים הילדים חלק ניכר משעות הפעילות. | ||
| − | הילדים יקבלו בקייטנה בהתאם לשעות הפעילות, כ- | + | הילדים יקבלו בקייטנה בהתאם לשעות הפעילות, כ-35–70 אחוזים מהצרכים התזונתיים הדרושים לגופם ובמחנה הנוער אף 100 אחוזים. |
מטרת הנוהל להדגיש וללמד בניית תפריטים אשר עונים על כל ההנחיות לתזונה בריאה ולסייע ביצירת מערכת אספקת מזון נאותה כלל ארצית, למסגרות של קייטנות ומחנות בחופשות ובחגים בארץ. | מטרת הנוהל להדגיש וללמד בניית תפריטים אשר עונים על כל ההנחיות לתזונה בריאה ולסייע ביצירת מערכת אספקת מזון נאותה כלל ארצית, למסגרות של קייטנות ומחנות בחופשות ובחגים בארץ. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
מסגרת האכילה ופריטי המזון המוצעים בנוהל נבחרו על בסיס כללים נאותים של תזונה בריאה ותברואה, בסיוע המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות. | מסגרת האכילה ופריטי המזון המוצעים בנוהל נבחרו על בסיס כללים נאותים של תזונה בריאה ותברואה, בסיוע המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות. | ||
| − | ==תמיכה מדעית {{הערה|שם=הערה1|Tilley, Falon, et al. "Healthy eating in summer day camps: the Healthy Lunchbox Challenge". Journal of nutrition education and behavior. (2014) 46.2: 134-141.}} | + | ==תמיכה מדעית{{הערה|שם=הערה1|Tilley, Falon, et al. "Healthy eating in summer day camps: the Healthy Lunchbox Challenge". Journal of nutrition education and behavior. (2014) 46.2: 134-141.}}{{הערה|שם=הערה2|Beets, Michael W. et al. "Increasing fruit, vegetable and water consumption in summer day camps—3-year findings of the healthy lunchbox challenge. "Health education research 29.5 (2014): 812-821.}},== |
בזמן חופשת הקיץ הילדים נמצאים במסגרות שונות משאר ימות השנה. עובדה זו משפיעה גם על סגנון, תדירות הארוחות ואופן האכילה. | בזמן חופשת הקיץ הילדים נמצאים במסגרות שונות משאר ימות השנה. עובדה זו משפיעה גם על סגנון, תדירות הארוחות ואופן האכילה. | ||
| − | במחקרים, תקופת הקיץ מזוהה כתקופה שבה חלה [[עליה במשקל|עליה מהירה במשקל]] בקרב ילדים ובני נוער. מגוון סיבות עשויות לגרום לכך: בזמן החופשה, מסגרות לילדים מאפשרות חשיפה רבה יותר למזון מתועש, ממתקים | + | במחקרים, תקופת הקיץ מזוהה כתקופה שבה חלה [[עליה במשקל|עליה מהירה במשקל]] בקרב ילדים ובני נוער. מגוון סיבות עשויות לגרום לכך: בזמן החופשה, מסגרות לילדים מאפשרות חשיפה רבה יותר למזון מתועש, ממתקים ושתייה מתוקה. במסגרת קייטנות, לעיתים נוצר מצב בו הילדים או צוות ההדרכה מביאים עימם מהבית משקאות ומאכלים אשר אינם תואמים את ההמלצות התזונתיות. בנוסף, במסגרות אלו עם צביון של חופשה מתקיימים פחות הקפדה ופיקוח על הרגלי תזונה נבונה, הן מצד הצוותים בקייטנות והן מצד ההורים בבית. |
| − | בעולם ניתן לראות | + | בעולם ניתן לראות תוכניות התערבות שונות שנעשו על מנת להעלות את איכות התזונה בארוחות במסגרת קייטנות הקיץ. |
נמצא כי כאשר צוות העובדים של הקייטנה או של מחנה הנוער עבר הדרכה, בהתאם חלה עליה בתדירות צריכת פירות וירקות, הן על ידי הצוות והן על ידי הילדים. בנוסף פחתה כמות השתייה המתוקה וצריכת המזונות הדלים מבחינה תזונתית. | נמצא כי כאשר צוות העובדים של הקייטנה או של מחנה הנוער עבר הדרכה, בהתאם חלה עליה בתדירות צריכת פירות וירקות, הן על ידי הצוות והן על ידי הילדים. בנוסף פחתה כמות השתייה המתוקה וצריכת המזונות הדלים מבחינה תזונתית. | ||
| שורה 49: | שורה 51: | ||
==פרוט ההנחיות== | ==פרוט ההנחיות== | ||
| − | |||
===הנוהל מיועד לשימוש של הגורמים הבאים=== | ===הנוהל מיועד לשימוש של הגורמים הבאים=== | ||
| + | *מפעילי קייטנות (רשויות מקומיות, גופים פרטיים, מתנס"ים, מועדונים ועוד) | ||
| + | *מנהלי קייטנות | ||
| + | *ספקי מזון, אחראים על אספקת המזון | ||
| + | *מדריכים | ||
| + | *תזונאים-דיאטנים | ||
| + | *מפקחי בריאות הסביבה ומקדמי בריאות | ||
| + | *לשכות הבריאות | ||
| + | *מועצת תנועות הנוער | ||
| − | + | '''הערה''': הנוהל מיוחס לילדים בשתי קבוצות גיל, קייטנות החל מגיל 5 שנים ומחנות נוער בגילי 9–18 שנים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | '''הערה''': הנוהל מיוחס לילדים בשתי קבוצות גיל, קייטנות החל מגיל 5 שנים ומחנות נוער בגילי | ||
===הגדרות=== | ===הגדרות=== | ||
| − | |||
====מזון טבעי==== | ====מזון טבעי==== | ||
| − | + | מזון שמקורו מהטבע ועבר עיבוד מינימלי או כלל לא, דגנים (בעיקר מלאים); תפוחי אדמה ובטטות; ירקות; פירות; קטניות; דגים; עוף, ביצים, בשר; אגוזים וזרעים. | |
| − | מזון שמקורו מהטבע ועבר עיבוד | + | *מזון טבעי מעובד חלקית |
| − | + | : מזון שעבר בישול ביתי או ייבוש, טחינה להכנת קמח, קילוף קליפה, פיסטור, הקפאה, ללא תוספת סוכר, מלח, שמנים ורכיבים אחרים: | |
| − | *מזון טבעי מעובד חלקית | + | :*קמח דגנים; |
| − | : מזון שעבר בישול ביתי או ייבוש, טחינה להכנת קמח, קילוף קליפה, פיסטור, הקפאה, ללא תוספת סוכר, מלח, שמנים ורכיבים אחרים: | + | :*ירקות, פירות וקטניות מיובשים; |
| − | :*קמח דגנים; | + | :*חלב ומוצרי חלב מפוסטרים; |
| − | :*ירקות, פירות וקטניות מיובשים; | + | :*ירקות וסוגי בשר מוקפאים; |
| − | :*חלב ומוצרי חלב מפוסטרים; | + | :*אגוזים וגרעינים; |
| − | :*ירקות וסוגי בשר מוקפאים; | + | :*תבלינים טהורים |
| − | :*אגוזים וגרעינים; | + | *מזון מעובד מינימלית |
| − | :*תבלינים טהורים | + | : מזון המיוצר בשיטות פשוטות ומסורתיות, באמצעות הוספת מלח, סוכר, שמן או חומץ למזון הטבעי או כזה שעבר עיבוד מינימלי: |
| − | + | :*מלפפונים או ירקות אחרים במלח או בחומץ | |
| − | *מזון מעובד | + | :*פירות משומרים בסירופ סוכר |
| − | : מזון המיוצר בשיטות פשוטות ומסורתיות, באמצעות הוספת מלח, סוכר, שמן או חומץ למזון הטבעי או כזה שעבר עיבוד | + | :*דגים כמו סרדינים משומרים במלח ושמן |
| − | :*מלפפונים או ירקות אחרים במלח או בחומץ | + | :*גבינות מוכנות מחלב בתוספת מלח וחומרים הגורמים לתסיסה |
| − | :*פירות משומרים בסירופ סוכר | + | :*לחם מוכן מקמח בתוספת שמרים, מים ומלח |
| − | :*דגים כמו סרדינים משומרים במלח ושמן | + | :*תרכיזי עגבניות עם מלח או סוכר |
| − | :*גבינות מוכנות מחלב בתוספת מלח וחומרים הגורמים לתסיסה | + | :*פירות מסוכרים |
| − | :*לחם מוכן מקמח בתוספת שמרים, מים ומלח | + | :*גבינות |
| − | :*תרכיזי עגבניות עם מלח או סוכר | + | :*לחם פרוס |
| − | :*פירות מסוכרים | ||
| − | :*גבינות | ||
| − | :*לחם פרוס | ||
| − | |||
*מזון אולטרה מעובד | *מזון אולטרה מעובד | ||
| − | : מזונות שעברו הליך של ייבוש, המלחה, תבלון והמתקה במינון גבוה. בדרך כלל בתוספת מלח סוכר ושומן: | + | : מזונות שעברו הליך של ייבוש, המלחה, תבלון והמתקה במינון גבוה. בדרך כלל בתוספת מלח סוכר ושומן: |
| − | :*חטיפים | + | :*חטיפים |
| − | :*משקאות קלים | + | :*משקאות קלים |
| − | :*תבשילי אינסטנט מוכנים | + | :*תבשילי אינסטנט מוכנים |
| − | :*ממתקים ועוגיות | + | :*ממתקים ועוגיות |
| − | |||
*בשר מעובד | *בשר מעובד | ||
: בשר שעבר שינוי בתהליכי המלחה, אשפרה (שימור), עישון, תסיסה, או תהליכים אחרים כדי לשפר את הטעם או את המרקם ועל מנת לשמר אותו לאורך זמן: | : בשר שעבר שינוי בתהליכי המלחה, אשפרה (שימור), עישון, תסיסה, או תהליכים אחרים כדי לשפר את הטעם או את המרקם ועל מנת לשמר אותו לאורך זמן: | ||
| − | :* בשר בקר כבש, חזיר עוף והודו מעובד כנקניקים או נקניקיות | + | :* בשר בקר כבש, חזיר עוף והודו מעובד כנקניקים או נקניקיות |
| − | :*שניצלונים | + | :*שניצלונים |
| − | :*בשר כבוש | + | :*בשר כבוש |
:השינוי שהבשר עבר יכול להיות כימי או הזרקת נוזלים ופוספטים או שינוי הרכב והוספת ניטריטים או עיבוד יחד עם חלקים נוספים או מזון אחר לצורך הכנת מזון למאכל אדם. | :השינוי שהבשר עבר יכול להיות כימי או הזרקת נוזלים ופוספטים או שינוי הרכב והוספת ניטריטים או עיבוד יחד עם חלקים נוספים או מזון אחר לצורך הכנת מזון למאכל אדם. | ||
| − | + | ||
====חטיף ושתייה ממותקת==== | ====חטיף ושתייה ממותקת==== | ||
| − | חטיף בוטנים / חטיפי דגנים/ חטיפים מתובלים/ מטוגנים/מומלחים / מומתקים, שתייה ממותקת. | + | חטיף בוטנים/חטיפי דגנים/חטיפים מתובלים/מטוגנים/מומלחים/מומתקים, שתייה ממותקת. |
====שאריות מזון==== | ====שאריות מזון==== | ||
| שורה 114: | שורה 108: | ||
===עקרונות מנחים=== | ===עקרונות מנחים=== | ||
| + | ;עקרונות מנחים בתכנון ובבניית תפריט שבועי: | ||
| + | *הקפדה על הגיוון: יש להציע פריטי מזון שונים מתוך מרכיבי הארוחה במהלך השבוע (לדוגמה: ממרכיב הדגנים תוגש בארוחת העשר ביום ראשון לחמנייה מדגן מלא, ביום שני יוגש לחם מלא, ביום שלישי תוגש פיתה מחיטה מלאה וכדומה) | ||
| + | *יש להקפיד על גיוון בצבעים בכל ארוחה לדוגמה: מרק אפונה, קציצות דגים, אורז אדום ושעועית צהובה; אפשר להוסיף צבע למזון על ידי שימוש בעשבי תבליו טריים או בתבלינים כגון עירית, טרגון, שמיר, פפריקה מתוקה, קינמון וכורכום. רצוי להעדיף תבלינים בודדים ולא תערובות המכילות גם מלח בכמויות גדולות | ||
| + | *יש לעשות שימוש במגוון שיטות בישול כמו אידוי, אפייה וצלייה | ||
| + | *יש להקפיד כי הירקות והפירות שיוגשו יהיו טריים ועונתיים | ||
| + | *אין להגיש מזון מטוגן. עיקרון זה יישמר בתכנון כל ארוחה וכן בבניית התפריט השבועי | ||
| + | *יש להתאים בין המנות בארוחה (לדוגמה, מנה עם רוטב, כגון קציצות ברוטב עגבניות, תוגש עם תוספת היכולה לספוג את הרוטב (כגון אורז/קוסקוס/פירה) | ||
| + | *יש לחתוך את המזון בצורות חיתוך שונות ובאופן שיתאים ליכולת האכילה של הילדים לפי גילם | ||
| + | *יש להגיש מים - מי ברז - בלבד. אפשר להגיש מים בקנקנים ולהוסיף קרח, נענע, לימונית, לואיזה ואחר | ||
| + | *השמן המומלץ לבישול ולתוספת לסלט הוא שמן קנולה או זית. יש להעדיף את השימוש בשמן לתיבול ולהימנע משימוש בתחליפים כמו רטבים מוכנים, מיונז, חמאה ומרגרינה | ||
| + | *אין להוסיף למזון סוכר או תחליפי סוכר (דבש, סילאן, סירופ ואחרים) | ||
| + | *יש להפחית את השימוש במלח בהדרגה. אין להשתמש במזון עשיר בנתרן, כגון אבקות מרק, חמוצים, פיצוחים מלוחים (אין לתת פיצוחים לילדים מתחת לגיל 5), קטשופ (כולל מנות אישיות) ותערובות לתיבול | ||
| + | *יש להשתמש במנות דלות בשומן מן החי. יש להגיש עוף ללא עור | ||
| + | *מומלץ שכל הדגנים (דגני בוקר, לחמים שונים, מאכלי דגנים) יהיו מלאים | ||
| + | *יש לתכנן את רכישת המזון באופן שיספיק לכל הילדים המעוניינים לאכול | ||
| + | |||
| + | === דגשים טכניים=== | ||
| + | *דיאטנית בקייטנות ומחנות נוער: | ||
| + | :*הגופים המפעילים את הקייטנות והמחנות יעסיקו דיאטניות כדי להתאים את ההמלצות לקייטנות ומחנות הנוער אותם הם מנהלים. התפריטים המוצעים בכל קייטנה ומחנה נוער יבנו על סמך נוהל זה ובהנחית דיאטנית מוסמכת ובפיקוחה | ||
| + | :*הדיאטנית של הקייטנות ומחנות הנוער תהיה אחראית על התפריטים ותפקח על המזון המוגש תוך התבססות על הנוהל ותאום עם הדיאטנית של לשכת הבריאות המחוזית/אזורית | ||
| + | :*הדיאטנית תתאים את התפריטים של ימי שישי ושבת לתזונה בריאה ולהתנהלות במסגרות ותשלים ארוחות עיקריות וביניים לפי הזמנים המשתנים בקייטנה או במחנה הנוער | ||
| + | *ספק המזון יהיה בעל רישיון יצרן ובעל אישורים נוספים אם יידרשו על פי קביעת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות | ||
| + | *התפריט יפורסם מראש ויובא לידיעת ההורים והילדים | ||
| + | *יש להעדיף הגשה בתפזורת, באופן שכל הילדים יוכלו ליהנות מארוחה חמה ומותאמת תוך אפשרות בחירה מתוך המזון המוגש. ניתן להוסיף מרק ירקות/קטניות חם בחורף בהגשה בתפזורת בחדרי אוכל | ||
| + | *מומלץ שהמדריכים יאכלו גם הם עם התלמידים ובכך ישמשו להם דוגמה אישית | ||
| + | *מנות מוכנות, ייעודיות לילדים הסובלים מרגישויות למוצרי מזון, יוגשו בגיוון יומי משתנה של 8 ימים לפחות. ספק המנות הייחודיות יהיה בעל אישור של שירות המזון במשרד הבריאות לאספקת מנות אלו | ||
| + | *אם הארוחה המבושלת היא ארוחת הערב ולא ארוחת הצהריים יש לבצע התאמה של יתר הארוחות באותו יום | ||
| + | |||
| + | ===זמנים וארוחות === | ||
| + | *קייטנה אשר פועלת עד 4 שעות ביום תקצה זמן ומקום מתאים לאכילת ארוחת בוקר | ||
| + | *כאשר הפעילות נעה בין 4–6 שעות, תחולק בנוסף לארוחת בוקר גם ארוחת ביניים הכוללת פרוסת לחם ממרח ומנת פרי | ||
| + | *קייטנה אשר פועלת בין 6–8 שעות או יותר תקצה זמן ומקום מתאים לארוחת בוקר, ארוחת צהרים וארוחת ביניים הכוללת פרוסת לחם ממרח ומנת פרי | ||
| + | *מסגרות אשר פועלות 24 שעות הכוללות לינה יספקו ארוחות: בוקר, ביניים, צהריים, ביניים, ערב, לילה | ||
| + | *מסגרות לילדים בחופשה שעובדות לפי סדר יום משתנה, יתאימו את הארוחות ופיזורן בהתאם לשעות סבירות לארוחה ולזמני ההתנהלות במסגרות, תוך מתן מזון בריא. (ראו פירוט בנספח 1) | ||
| + | |||
| + | ===מבנה הרכב הארוחות=== | ||
| + | *מרכיבי ארוחה - קבוצות מזונות המרכיבות ארוחה מלאה | ||
| + | *גיוון - פריטי המזון השונים בתוך כל מרכיב ארוחה, לדוגמה מרכיב הארוחה "ממרחים" כולל: גבינה, חומוס, טחינה, טונה, ביצה ועוד | ||
| + | *תדירות - מציינת את מספר הפעמים שיש להגיש כל פריט מזון. התדירות מפורטת בטבלה, ב"עמודת פריטי המזון", בהתחשב במספר ימי הפעילות. כך למשל התדירות של מרכיבי ארוחת הבוקר חושבה לפי שישה ימי פעילות (ימים א׳-ו׳) ועבור ארוחת הצהרים לפי חמישה ימי פעילות (ימים א׳-ה׳). ההנחיות במחנות נוער כוללות 7 ימים בשבוע. לדוגמה: גיוון מרכיבי הארוחה "דגנים": | ||
| + | :* לחם מקמח מלא - יוגש לפחות שלוש-ארבע פעמים בשישה-שבעה ימי פעילות | ||
| + | :* לחמניות, פיתה, חלה - יוגשו שלוש פעמים בשישה עד שבעה ימי פעילות. (ניתן להסתפק בהגשת אחת מן האפשרויות בכל יום, יש להעדיף את הלחמים מדגן מלא) השימוש בטבלאות "מרכיבי הארוחה ותדירותם" נועד להבטיח את איכות וגיוון המזון המוגש במסגרות | ||
| − | + | הארוחות מופיעות בטבלאות המציגות את מרכיבי הארוחה, גיוון ותדירות פריטי המזון בארוחות בשריות וצמחוניות, (ארוחת בוקר, ארוחת צהרים "מהירה" וארוחת צהרים "חמה"). | |
| − | + | ||
| + | טבלה מספר 1 - מרכיבי ארוחת בוקר ותדירותם. | ||
| + | |||
| + | טבלה מספר 2 - מרכיבי ארוחת צהרים בשרית "מהירה" ותדירותם. | ||
| + | |||
| + | טבלה מספר 2 א - מרכיבי ארוחת צהרים צמחונית "מהירה" ותדירותם. | ||
| + | |||
| + | טבלה מספר 3 - מרכיבי ארוחת צהרים "חמה" בשרית ותדירותם. | ||
| + | |||
| + | טבלה מספר 3 א - מרכיבי ארוחת צהריים "חמה" צמחונית ותדירותם. | ||
| + | |||
| + | טבלה מספר 4 - מרכיבי ארוחת ביניים ותדירותם. | ||
| + | |||
| + | טבלה מספר 5 - מרכיבי ארוחת הערב במחנות נוער ותדירותם. | ||
| + | |||
| + | ===דוגמאות לתפריטי ארוחות (מצורפים בנספח)=== | ||
| + | *מטרת התפריטים לדוגמה לתרגם את הטבלאות הנזכרות מעלה הלכה למעשה והם מהווים הצעה בלבד | ||
| + | *ניתן לשנות את התפריטים ולהציע הצעות נוספות ובתנאי שיענו על כל ההנחיות הרשומות בנוהל | ||
| + | *מצורפת טבלה ריקה לכתיבת תפריט שבועי בכל מסגרת | ||
| + | *התפריט יתוכנן על ידי מנהל המסגרות בסיוע דיאטנים ואנשי מקצוע רלוונטיים-טבח/מנהל מטבח | ||
| − | *יש | + | ===תפריטים מיוחדים=== |
| + | *יש להזמין מזון מותאם עבור ילדים בעלי צרכים תזונתיים ייחודיים, כגון: חולי [[סוכרת]], [[צליאק]] (Celiac) | ||
| + | *ילדים [[אלרגיה|אלרגיים]] למזון צריכים להצטייד בציוד המתאים למקרה של הופעת אלרגיה ולציין זאת למנהלי הקייטנה ועל הקייטנה לדאוג לתזונה מתאימה | ||
| + | *על ההורים להצהיר על צרכים תזונתיים מיוחדים של ילדם בעת הרישום למסגרות. על ההורים לספק להנהלת המסגרת הנחיות כתובות מגורם רפואי מוסמך או מדיאטנית המפרטות את הדרישות | ||
| + | *ארוחות לילדים עם צליאק: ניתן להזמין ארוחות באריזות נפרדות מחברות קייטרינג המורשות לייצר מזון ללא גלוטן. הגיוון של הארוחות מגיע למגוון של 8 ארוחות שונות | ||
| + | *על הנהלת המסגרות ליידע ולהדריך את צוות המדריכים בהתאם לרגישויות נוספות | ||
| − | * | + | === תברואת מזון=== |
| + | *קייטנה או מחנה נוער המייבאים מזון חייבים לקבל מזון מיצרן שברשותו "רישיון יצרן" בתוקף, מטעם משרד הבריאות | ||
| + | *מסגרת המייבאת מזון חייבת לקבל "רישיון עסק" תקף מהרשות המקומית | ||
| + | *המזון ישונע לאתר הקייטנה או מחנה הנוער ברכב המאושר לתכלית זו על פי "רישיון עסק להובלה" | ||
| + | *באתר הקייטנה ומחנה הנוער תהיה תשתית להובלת המזון והטיפול בו, באישור משרד הבריאות | ||
| + | *הטיפול במזון, מרגע רכישת המזון ועד הגשתו לילדים, חייב להיעשות על פי תקנות רישוי עסקים ותנאים תברואתיים לקייטנות ומחנות נופש, תשל"ו - 1975, והנחיות למחנות נוער 2007 | ||
| − | + | ==טבלאות הרכב הארוחות== | |
| + | ===טבלה 1: מרכיבי ארוחת הבוקר ותדירותם=== | ||
| − | + | [[קובץ:בוקר-1.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | * | + | (*) אפשר להגיש בנוסף זיתים פעם בשבוע |
| − | *יש | + | (**) יש להגיש ירק חי ולהקפיד על גיוון: 3 ירקות שונים לפחות, במהלך השבוע |
| + | |||
| + | ===ארוחת צהריים=== | ||
| + | יש שתי אפשרויות להגשת ארוחת צהרים: ארוחה המבוססת על כריכים (להלן ארוחת צהרים "מהירה" - טבלה 2) ארוחה המבוססת על מזון מבושל המוגש במנות אישיות (להלן "חמה" - טבלה 3) | ||
| − | + | ====טבלה 2: מרכיבי ארוחת צהרים בשרית "מהירה" ותדירותם==== | |
| − | + | [[קובץ:צהריים-1.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | * | + | (*) דגנים מלאים-מקמח מלא, לפחות 4- 3 פעמים בשבוע |
| − | * | + | (**) אישור מיוחד במטבח שדה |
| − | * | + | (***) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע |
| − | *יש | + | (****) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע |
| − | === | + | ====טבלה 2א: מרכיבי ארוחת צהריים צמחונית "מהירה" ותדירותם==== |
| + | |||
| + | [[קובץ:צהריים-2.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| + | |||
| + | (*) דגנים מלאים-מקמח מלא, לפחות 4- 3 פעמים בשבוע | ||
| + | |||
| + | (**) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע | ||
| + | |||
| + | (***) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע | ||
| − | + | ====טבלה 3: מרכיבי ארוחת צהריים בשרית "חמה" ותדירותם==== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קובץ:צהריים-3.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | * | + | (*)מרכיב הארוחה "דגנים מלאים וקטניות"- ניתן להגיש דגנים עם קטניות כמנה מעורבת |
| − | * | + | (**) בתפריט הבשרי תוגש מנה צמחונית אחת לשבוע- הגיוון יהיה של 4 מנות שונות בחודש |
| − | * | + | (***) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע |
| − | |||
| − | * | ||
| − | * | + | (****) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע |
| − | === | + | ====טבלה 3א: מרכיבי ארוחת צהריים צמחונית "חמה" ותדירותם==== |
| − | + | [[קובץ:צהריים-4.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | * | + | (*) יש לגוון לפחות בשלושה סוגי ירקות שונים במהלך השבוע |
| − | * | + | (**) יש לגוון לפחות בארבעה סוגי פירות שונים במהלך השבוע |
| − | + | ===טבלה מספר 4 - מרכיבי ארוחת ביניים ותדירות בקייטנות ובמחנה נוער=== | |
| − | + | [[קובץ:ביניים-1.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | + | (*) יש להגיש לפחות 3–4 פעמים לחם מקמח מלא | |
| − | * | + | (**) יש לגוון, 3 סוגי פירות לפחות בשבוע |
| − | + | '''הערה''': בקייטנות של 6 ימי פעילות, בימי שישי - תינתן מנת פרי לקראת סיום יום הפעילות. ללא תוספת כריך וממרח. | |
| − | + | ===טבלה מספר 5: מרכיבי ארוחת הערב במחנות נוער ותדירותם=== | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קובץ:ערב-1.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | + | (*) ניתן להחליף בין ארוחת צהריים לארוחת ערב בהתאם לאופי הפעילות ואופי המחנה. ישנה חשיבות לדאוג לגיוון בשאר הארוחות. | |
| − | + | (**) ביצה - אם הוגשה ביצה בבוקר, אין להגיש בערב. | |
| − | + | ==סימוכין== | |
| + | *[https://www.health.gov.il/hozer/bz17_2011.pdf חוזר ראש השירות לסטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך] 2011 דצמבר 21 מס׳ חוזר: 71177 | ||
| + | *[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/mniaa_hoveret_9.8.pdf התדריך למניעת התפשטות של מחלות מידבקות במעונות ובמוסדות לילדים בגיל הרך]. משרד הבריאות, שרותי בריאות הציבור ספטמבר 2011 | ||
| + | *[[לאכול ולגדול]] מדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרות חינוכיות 2015 | ||
| + | *"לאכול ולגדול" מדריך להזנת תלמידים במסגרות חינוכיות 2015 | ||
| + | *"[http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/tavru04.pdf תקנות רישוי עסקים ותנאים תברואתיים לקייטנות ומחנות נופש"], תשל"ו - 1975 | ||
| + | *[https://www.health.gov.il/hozer/BSV_campingAdmin.pdf הנחיות למחנות נוער] 2007 | ||
| + | *[http://www.fns.usda.gov/sites/default/files/LAC_03-06-12_0.pdf New Meal Pattern Requirements and Nutrition Requirements and Nutrition Standards] | ||
| + | *[http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/nejmp1409353#t=article Woo Baidal JA, Taveras EM. Protecting Progress against Childhood Obesity - The National School Lunch Program 2014; nejm.org] | ||
| − | + | ==המלצות לאחריות יישום בקרה ואכיפה== | |
| + | *רשות השלטון המקומי, רשויות מקומיות ומי שנבחר והוסמך על ידם | ||
| + | *הורים לילדים המשתתפים בקייטנות/ מחנה - יכולים לסייע בשמירה על הגשת ארוחות נאותות | ||
| + | *גופים המיועדים לעשות שימוש בהנחיות נוהל זה: חברות הסעדה, חברת המתנסים, מסגרות פרטיות, דיאטנים, הורים, ארגוני עובדים ואחרים המפעילים קייטנות/מחנות, תנועות נוער | ||
| − | + | ==נספחים== | |
| + | ===נספח 1 - דוגמאות לתפריטים=== | ||
| + | *מצורפים בזאת: תפריט דוגמה לכל ארוחה | ||
| + | *דוגמה לתפריט מחנות נוער | ||
| + | *טבלאות ריקות להרכבה עצמית של תפריטים | ||
| − | טבלה | + | ====בוקר==== |
| + | ;דוגמה לארוחת בוקר (טבלה 1) | ||
| − | + | [[קובץ:בוקר-2.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | + | ;ארוחת בוקר - התאמה אישית | |
| − | + | {| class="wikitable" | |
| − | + | |- | |
| − | + | ! {{רווח קשיח}} !! יום ראשון !! יום שני !! יום שלישי !! יום רביעי !! יום חמישי !! יום שישי | |
| − | + | |- | |
| + | | דגנים מלאים|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ממרח א'|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ממרח ב'|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ירק|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | |שתייה|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | |תוספת אפשרית|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |} | ||
| − | === | + | ====צהריים==== |
| + | ;דוגמה לארוחת צהריים בשרית "מהירה" (טבלה 2): | ||
| + | ;תפריט בשרי: | ||
| − | + | [[קובץ:צהריים-10.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | (*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות. | |
| − | + | ;תפריט צמחוני: | |
| − | + | [[קובץ:צהריים-11.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | * | + | (*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות. |
| − | + | ;ארוחת צהריים "מהירה" - התאמה אישית: | |
| − | + | {| class="wikitable" | |
| + | |- | ||
| + | ! {{רווח קשיח}} !! יום ראשון !! יום שני !! יום שלישי !! יום רביעי !! יום חמישי | ||
| + | |- | ||
| + | | דגנים מלאים|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | מנה עשירת חלבון|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ירק|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | פרי (לפי העונה)|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | |שתייה|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |} | ||
| − | + | ;דוגמה לארוחת צהריים בשרית "חמה" (טבלה 3): | |
| − | + | [[קובץ:צהריים-12.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | + | (*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות. | |
| − | + | ;ארוחת צהריים בשרית חמה - התאמה אישית: | |
| − | ( | + | {| class="wikitable" |
| + | |- | ||
| + | ! {{רווח קשיח}} !! יום ראשון !! יום שני !! יום שלישי !! יום רביעי !! יום חמישי | ||
| + | |- | ||
| + | | דגנים מלאים /דגנים וקטניות|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | מנה עשירת חלבון|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ירק חי|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ירק מבושל|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | פרי (לפי העונה)|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | |שתייה|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |} | ||
| − | + | ;דוגמאות לארוחת צהריים צמחונית "חמה" (טבלה 3א) | |
| − | + | [[קובץ:צהריים-13.png|מרכז|600 פיקסלים]] | |
| − | + | (*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות. | |
| − | + | ארוחת צהריים "חמה" צמחונית - התאמה אישית | |
| − | ( | + | {| class="wikitable" |
| + | |- | ||
| + | ! {{רווח קשיח}} !! יום ראשון !! יום שני !! יום שלישי !! יום רביעי !! יום חמישי | ||
| + | |- | ||
| + | | דגנים מלאים|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | מנה עשירת חלבון (צמחוני)|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ירק חי|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ירק מבושל|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | פרי העונה|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | |שתייה|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |} | ||
| − | + | ====ארוחת ביניים==== | |
| − | ( | + | ;ארוחת ביניים - התאמה אישית (טבלה 4): |
| − | ( | + | {| class="wikitable" |
| + | |- | ||
| + | ! {{רווח קשיח}} !! יום ראשון !! יום שני !! יום שלישי !! יום רביעי !! יום חמישי | ||
| + | |- | ||
| + | | דגנים || {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ממרחים (ללא המתקה)|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | פרי העונה|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | |שתייה|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |} | ||
| − | ==== | + | ====ערב==== |
| − | + | ;דוגמה לארוחת ערב: (טבלה 5): | |
| + | [[קובץ:ערב-2.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
| − | (*) | + | (*) בארוחת ערב שבת: ניתן להחליף בין ארוחת הצהריים (בשרית) לארוחת הערב |
| − | + | ;ארוחת ערב - התאמה אישית: | |
| − | + | {| class="wikitable" | |
| + | |- | ||
| + | ! {{רווח קשיח}} !! יום ראשון !! יום שני !! יום שלישי !! יום רביעי !! יום חמישי !! יום שישי ||יום שבת | ||
| + | |- | ||
| + | | דגנים מלאים|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | מנה מורכבת|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | מנה עשירת חלבון|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | |תוספות וממרחים|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | | ירק|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |- | ||
| + | |שתייה|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}}|| {{רווח קשיח|18}} | ||
| + | |} | ||
| − | ==== | + | ====תפריט שבועי==== |
| + | דוגמה לתפריט שבועי למחנות הנוער: | ||
| + | *הדגנים הם דגנים מלאים: פיתה מקמח מלא, פסטה מלאה, קוסקוס מלא, לחם מקמח מלא | ||
| + | *התפריט המוצג לעיל הוא תפריט לדוגמה בלבד. על מנת לבנות תפריט מגוון בכל המסגרות יש לבנות את התפריט בייעוץ דיאטנית כמובא בהקדמה לנוהל | ||
| + | *ניתן להחליף בין ארוחת צהריים לארוחת ערב. החלפה תעשה בהתאם לפעילות ולצרכים (למשל החלפת צהרים בערב ביום שישי) תוך התאמה של יתר הארוחות באותו יום | ||
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:שבועי-1.png|מרכז|600 פיקסלים]] |
| + | ;הערות: | ||
| + | *הנחיות תזונתיות ביום פעילות מחוץ למבנה הקייטנה או במחנה הנוער, ניתן למצוא בעמוד 25 בנספח מספר 1 | ||
| + | *הנחיות בנושא איכות הסביבה: כלים, מזון ומחזור ניתן למצוא בנספח מספר 2 | ||
| − | + | ===נספח 2: הנחיות לתזונה - יום פעילות בחוץ - סדר יום משתנה=== | |
| + | חלק מימי הפעילות של המסגרות אינם מתקיימים בתוך המבנה בו מתקיימת הפעילות הקבועה אלא בחוץ: נסיעה לטיול, לבריכה ולאתרים שונים. | ||
| − | + | מומלץ בימים אלו, כבכל שאר ימי הפעילות, להקפיד על גיוון במזון וארוחות מאוזנות, על אף שאנו לא נמצאים במסגרת הרגילה. עם זאת, האכילה בחוץ מחייבת היערכות קפדנית מבחינת שינוע המזון לאזור הפעילות והחלוקה לילדים באתר. | |
| − | (*** | + | הנחיות התזונה והתברואה הנדרשות בכל עת: |
| + | *הובלת המזון - תעשה כאשר המזון מאוחסן בטמפרטורה מתאימה (כמפורט בהמשך) | ||
| + | *חלוקת המזון - תעשה תוך שמירה על כללי היגיינה- שטיפת ידיים של מחלק המזון ושטיפת ידי הילדים | ||
| + | *הגשת המזון לילדים- תעשה בכלים מתאימים ונוחים לאכילה. שתיית מים מספקת במהלך הפעילות - דורשת היערכות מבחינת כלי השתייה, כגון-בקבוקים אישיים וכוסות חד פעמיות. (כמפורט בנספח 2) | ||
| + | *איסוף שאריות המזון - יעשה תוך שמירה על איכות הסביבה ומבלי להותיר לכלוך בשטח הפעילות | ||
| − | + | '''ארוחת הבוקר''' תכלול: דגנים מלאים, ממרח, ירק, פרי, שתייה. | |
| − | + | '''ארוחת הצהריים''' תכלול: דגנים מלאים, מנה עשירת חלבון (בשרי/צמחוני), ירק, פרי, שתייה. | |
| + | :אפשרות א' - ארוחה מהירה: ניתן להזמין מחברת ההסעדה כריכים ארוזים (כריך+גבינה צפתית/סלט טונה/ביצה קשה/פסטרמה + ירקות שלמים + פרי שלם) אותם יש לשנע למקום הפעילות בצידנית שומרת קור בטמפרטורה של עד 4°c (מעלות Celsius) | ||
| + | :אפשרות ב' - ארוחה חמה: ניתן להזמין מחברת ההסעדה ארוחות מבושלות וארוזות בחמגשיות אישיות. | ||
| + | :יש לשמור אותן בטמפרטורה המתאימה לכך (מעל 65 c°). | ||
| + | :יש להביא סכו"ם חד פעמי. | ||
| − | [[ | + | '''ארוחות לילדים עם צליאק''': ניתן להזמין ארוחות באריזות נפרדות מחברות קייטרינג המורשות לייצר מזון ללא [[גלוטן]] (Gluten). |
| − | + | הגיוון של הארוחות מגיע למגוון של 8 ארוחות שונות. | |
| − | + | '''שתייה''' לאורך היום: יש להקפיד על שתייה מספקת של מים ולהציע לילדים בבקבוקים אישיים / כוסות חד פעמיות. | |
| − | + | '''טיפול במזון''': (מרגע אריזתו/הכנתו ועד הגשתו לילדים). | |
| + | *המזון יובל ברכב סגור ובציוד המבטיח שמירת טמפרטורה נאותה, מכלים שלמים מבודדים בעלי מכסה הנסגר היטב המונעים כניסת זיהום מכל סוג שהוא ואיבוד טמפרטורה של המזון | ||
| + | *המאכלים יוכנו סמוך ככל האפשר לשעת הצריכה | ||
| + | *משך הזמן מאריזת המזון עד לצריכתו לא יעלה על 4 שעות | ||
| + | *העברת המזון למקום הפעילות תיעשה במכלים נקיים וסגורים, יש לנקות את המכלים לאחר השימוש | ||
| + | *מאכלים הנאכלים חמים יוחזקו במתקן מיוחד ובחימום פעיל בטמפרטורה של 65 °c לפחות עד להגשתם. מאכלים הנאכלים קרים, יוחזקו בקירור פעיל, בטמפרטורה של עד 4 °c | ||
| + | *פירות וירקות יש להזמין מחברת ההסעדה כאשר הם ארוזים, שטופים ומוכנים לאכילה או לרחוץ באופן יסודי, בתמיסת דטרגנט ולשטוף היטב במים זורמים | ||
| + | *לא יוחזקו ולא יוגשו לאכילה שאריות מזון, או מאכלים מארוחה קודמת | ||
| + | *יש להימנע ככל הניתן מנגיעת ידיים מיותרת במצרכי המזון | ||
| + | *על הצוות להקפיד לרחוץ ידיים במים וסבון באופן יסודי לפני הגשת האוכל, כמו כן גם על הסועדים להקפיד על כך | ||
| + | *דרושה התאמה בהזמנת מזון מותאם לילדים שיש להם צרכים תזונתיים ייחודיים (כגון: חולי-סכרת, צליאק, צמחוניים, טבעונים) | ||
| − | + | ===נספח 3: איכות הסביבה - כלים, מזון ומיחזור=== | |
| + | חלה עליה במודעות לאיכות הסביבה. כ-20 אחוז מהפסולת במדינת ישראל עוברת תהליך מחזור, ביישובים השונים נפוץ לראות פחים למחזור בקבוקים ומכלי פלסטיק ועמדות למחזור נייר. | ||
| − | + | במסגרת מערכת החינוך ישנה התייחסות רבה לנושא. | |
| − | + | על כן, יש חשיבות שגם במסגרת הקייטנות נשים דגש על שימוש מושכל במשאבים ופיתוח מודעות ואחריות סביבתית בקרב הילדים ובני הנוער. | |
| − | + | ;כלי אוכל: | |
| + | המטרה של איכות הסביבה היא למנוע נזק לטווח ארוך, או לכל הפחות להקטין אותו עד לרמת המינימום האפשרית. | ||
| − | + | נפוץ מאוד השימוש בכלים חד-פעמיים לאכילה למטרת חיסכון בזמן ולמניעת זיהומים במזון (כאשר אין במקום כיור מתאים לשטיפת כלים) וכן בעקבות מחסור בחללי אחסון. ידועים לכל החסרונות בייצור כלים חד פעמיים: משאבי טבע מוגבלים, תהליך שינוע יקר ונזק סביבתי חמור בתום השימוש. | |
| − | + | מנגד עומדת אפשרות השימוש בכלים רב פעמיים: כלים אשר ניתן להשתמש בהם לאורך זמן. השימוש מתאפשר רק אם יש תשתית מטבח וכיור מתאים לשטיפת כלים וזאת במטרה להימנע מזיהומים במזון. | |
| + | *בשימוש בכלים רב פעמיים יש להקפיד על כמה כללים: | ||
| + | :כלי האוכל (צלחות, כוסות, סירים, בקבוקים ועוד) יהיו שלמים, ללא שריטות וללא חריצים העלולים לצבור חיידקים ולכלוך מצד אחד ולהפריש חומרי מתכת רעילים מצד שני | ||
| + | *לאחר כל ארוחה יש לזרוק את שאריות המזון שנותרו בכלי | ||
| + | *יש לרחוץ את הכלים במים ובסבון או בדטרגנט בעזרת מברשת או ספוגית ולשטפם במים זורמים. לאחר מכן יש להניח את הכלים במתקן ייבוש. אין לנגבם במגבת בד רב פעמית אך ניתן לעשות שימוש במגבות נייר חד פעמיות | ||
| + | :במקרים חריגים, כגון אירוע של שלשולים, יש לחטא את הכלים לאחר הניקו הבסיסי-כאשר החיטוי ייעשה על ידי הכנסת הכלים למים רותחים למשך 15 דקות או טבילה בתמיסת כלור דלילה למשך 10 דקות. יש לשטוף היטב את הכלים לאחר הטבילה בתמיסת החיטוי | ||
| + | *טיפול בכוסות השתייה של הילדים: | ||
| + | :יש להקפיד כי לכל ילד תהיה כוס אישית שלו המסומנת באופן המאפשר לילד או לצוות זיהוי הכוס ובכך נמנע השימוש של מספר ילדים מכוס אחת. ניתן להשתמש בכוסות חד-פעמיות, אולם למען שימור הסביבה מומלץ לשמור את השימוש בחד פעמי לימי פעילות בחוץ ובמסגרות להמעיט בשימוש בחד-פעמי | ||
| + | :יש לאחסן את כוסות השתייה על מגש בכיתות או במטבח. אין להחזיקן בכיורי השירותים | ||
| − | + | ;לסיכום: | |
| + | מה מבין שתי האפשרויות היא האפשרות הנכונה? שימוש ברב פעמי או חד פעמי? עדיין התשובה לשאלה משמעית אינה חד משמעית. אם כך, אנו מציעים את שתי האפשרויות עם דגש שכאשר בוחרים ברב פעמי לשמירה על הסביבה יש לפעול לפי ההנחיות של בריאות הסביבה. | ||
| − | + | ;מספר דוגמאות לשימוש חוזר במוצרים חד-פעמיים: | |
| + | *בקבוקי שתייה חד- פעמיים: יש להדגיש לילדים ולבני הנוער את חשיבות שתיית המים והצטיידות בבקבוק מים אישי. מים הם המשקה המומלץ ביותר, מים אינם מכילים סוכרים וממתיקים אחרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים ועוד. יש להרבות בשתיית מים לאורך כל היום, בארוחות וביניהן. מי הברז בישראל הם מים באיכות גבוהה ומומלצים לשתייה | ||
| + | :כאשר מחלקים מים לכל ילדי המסגרות מבקבוקים מרכזיים או כאשר ילד/ה מחליט/ה להחליף בקבוק, ישנן מספר אפשרויות מה לעשות עם הבקבוקים המשומשים : | ||
| + | :*'''מחזור''': ניתן להשליך בקבוקי שתייה גדולים למכלים לאיסוף בקבוקים המוצבים בכל מקום מרכזי. בקבוקי פלסטיק וכן בקבוקי זכוכית ופחיות שתייה המכילים נפח של פחות מ-1.5 ליטר. ניתן להחזיר לרשתות השיווק ולקבל החזר עבור כל מיכל | ||
| + | :*'''יצירה''': מבקבוקי המשקה ניתן להכין יצירות וכלים שימושיים לשימוש נוסף מלבד מיכל לשתייה: אדניות ועציצים, בניית תפאורה להצגה, תיאטרון בובות, ועוד, במסגרת הקייטנה ומחנה הנוער | ||
| + | *'''נייר''': במסגרת הקייטנות ומחנות הנוער ישנו שימוש נרחב בדפים לציור ויצירה ולחלוקת דפי מידע להורי הילדים. לעיתים בסיום יום הפעילות אנו נשארים עם כמות לא מבוטלת של פסולת נייר. לכך ניתן למצוא מספר פתרונות: | ||
| + | :הצבת מיתקן לאיסוף נייר בשיתוף עם החברות לאיסוף נייר. | ||
| + | :כאשר, בנוסף למתקן נייר מרכזי, ניתן להציב פח או קרטון אישי לכל קבוצה. את הפחים ניתן להכין באופן עצמאי ממכלים ומאריזות קרטון משומשים. פינוי שקי הנייר מבוצע חינם על ידי אחת מחברות הנייר. (את מלאכת האיסוף מהקבוצות הקטנות, ניתן להטיל על קבוצה תורנית או לערוך תחרות בין הקבוצות). | ||
| + | :במקביל, כתמיד יש להנחות את הצוות לחסוך בנייר: הדפסה דו-צדדית, שימוש בדפים משומשים כטיוטה כדפי ציור ויצירה לילדים ועידוד השימוש במדיה: עדכונים יועברו בהודעות לטלפון הנייד או לדואר אלקטרוני במקום בהדפסה על נייר | ||
| + | *'''אריזות מזון''': במסגרות בהן הילדים מביאים ארוחה מהבית ניתן להכין יחד מארז לכריך מאריזת פלסטיק משומשת או מבד לשימוש רב פעמי, במקום השימוש בשקיות ניילון חד פעמיות | ||
| − | + | '''הערה''': אין להשתמש בתבניות ביצים משומשות ליצירה או לאחסון בגני ילדים, מעונות יום, מוסדות חינוך, מוסדות שיקום ואחרים, מחשש להמצאות סלמונלה ([[Salmonella]]) בתבניות! ראו חוזר [http://www.health.gov.il/hozer/bz09 2014.pdf איסור השימוש בתבניות משומשות של ביצים] | |
| + | *'''שאריות מזון''': במסגרות רבות אנו מזמינים אוכל בכמות גדולה מהנדרש והילדים לא מסיימים את המוגש להם בצלחות. לעיתים נשאר מזון מבושל בכלים מרכזיים או במטבח או אריזות נפרדות עם מזון מוכן/ כרכים. חשוב לשים לב לכמויות שמבשלים ומגישים ולשאריות בצלחות. יש להגיע להתאמה של הכמויות כך שלא יהיו עודפי מזון, וכן להתאים את הכמויות לצרכים כדי לא להגיע להפרזה בצריכת מזון ולמניעת בזבוז | ||
| − | * | + | ;אפשרויות לטיפול בשאריות מזון: |
| − | * | + | *מזון שלא עבר כל עיבוד (מזון גולמי) ניתן להעברה ולשימוש |
| − | * | + | *מזון מעובד/ מבושל שנשאר מהארוחה, לא ניתן לשימוש או העברה לאכילה במקום אחר! |
| − | + | *שאריות מזון רבות כמו: קליפות פירות וירקות, מזון שלא נאכל, שקיות תיונים ופסולת אורגנית נוספת, תופסות נפח רב בפח האשפה | |
| − | + | פתרון אפשרי הוא הכנת קומפוסט (Compost) ביתי לעציצים ולגינה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0001-P0100/p0064a.pdf הפיכת פסולת ביתית לדשן] | |
| − | + | ;מה שכל אחד מאתנו בוחר לעצמו, משליך ומשפיע על הסביבה כולה. ועל כן במסגרות בלתי פורמליות אלה - של חודשי הקיץ, אנו ממשיכים בדרך של סביבה בריאת ומאפשרת קיימות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ;בהצלחה! | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| − | |||
<div class="mw-content-ltr"> | <div class="mw-content-ltr"> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־05:00, 9 ביולי 2024
 | ||
|---|---|---|
| נוהל תזונה ומזון בקייטנות ובמחנות ילדים ונוער | ||
| ||
| תחום | תזונה | |
| מספר החוזר | 8/2016 | |
| סימוכין | 59708016 | |
| תאריך פרסום | 05 ביולי 2016 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תזונה
מוגש בזאת "נוהל תזונה ומזון בקייטנות ובמחנות ילדים ונוער- נוהל שימושי למפעילי ומנהלי המסגרות השונות".
המחלקה לתזונה רואה חשיבות רבה באבטחת המזון, איכותו וכמותו בכל מסגרת חינוכית בה שוהים ילדים. שמירה על אספקת צורכיהם התזונתיים של ילדים בזמן שהייתם בקייטנה ובמחנות הנוער והכנסת פעילויות בתחום התזונה והקיימות, מקדמת את בריאותם רווחתם והמודעות של הילדים לאורך כל השנה. הנוהל מסייע ביצירת מערכת אספקת מזון אחידה ומאוזנת כלל ארצית למסגרות של קייטנות ומחנות נוער בחופשות ובחגים בארץ. הוא מבוסס על הנחיות מזון לילדים במערכת החינוך ועל עקרונות התזונה הנבונה של המחלקה לתזונה במשרד הבריאות.
תודות לחברות הצוות שכתבו את המסמך: יעל קרן, טל דגן, אורית זילברברג, שירלי רחמיאל, יעל ענבר, סיגלית לבונסקי, חוה אלטמן.
פרופ׳ רונית אנדוולט,
מנהלת המחלקה לתזונה.
מטרה
אבטחת אספקת מזון ומתן מענה נאותים לצרכיהם התזונתיים של ילדים בזמן שהייתם בקייטנה ובמחנות הנוער.
מועד תחולה
מיום הפצת החוזר.
קישור לחוזרים
הנוהל מבוסס על "תזונה ומזון בקייטנות - מדריך שימושי למנהלי קייטנות" - 2005 - משרד הבריאות המחלקה לתזונה.
רקע
הקייטנות מהוות מסגרת חינוכית ובהן שוהים מאות אלפי ילדים, בגילים שונים בחופשות במהלך השנה. במסגרת זו מקבלים הילדים חלק ניכר משעות הפעילות.
הילדים יקבלו בקייטנה בהתאם לשעות הפעילות, כ-35–70 אחוזים מהצרכים התזונתיים הדרושים לגופם ובמחנה הנוער אף 100 אחוזים.
מטרת הנוהל להדגיש וללמד בניית תפריטים אשר עונים על כל ההנחיות לתזונה בריאה ולסייע ביצירת מערכת אספקת מזון נאותה כלל ארצית, למסגרות של קייטנות ומחנות בחופשות ובחגים בארץ.
מסגרת האכילה ופריטי המזון המוצעים בנוהל נבחרו על בסיס כללים נאותים של תזונה בריאה ותברואה, בסיוע המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות.
תמיכה מדעית[1][2],
בזמן חופשת הקיץ הילדים נמצאים במסגרות שונות משאר ימות השנה. עובדה זו משפיעה גם על סגנון, תדירות הארוחות ואופן האכילה.
במחקרים, תקופת הקיץ מזוהה כתקופה שבה חלה עליה מהירה במשקל בקרב ילדים ובני נוער. מגוון סיבות עשויות לגרום לכך: בזמן החופשה, מסגרות לילדים מאפשרות חשיפה רבה יותר למזון מתועש, ממתקים ושתייה מתוקה. במסגרת קייטנות, לעיתים נוצר מצב בו הילדים או צוות ההדרכה מביאים עימם מהבית משקאות ומאכלים אשר אינם תואמים את ההמלצות התזונתיות. בנוסף, במסגרות אלו עם צביון של חופשה מתקיימים פחות הקפדה ופיקוח על הרגלי תזונה נבונה, הן מצד הצוותים בקייטנות והן מצד ההורים בבית.
בעולם ניתן לראות תוכניות התערבות שונות שנעשו על מנת להעלות את איכות התזונה בארוחות במסגרת קייטנות הקיץ.
נמצא כי כאשר צוות העובדים של הקייטנה או של מחנה הנוער עבר הדרכה, בהתאם חלה עליה בתדירות צריכת פירות וירקות, הן על ידי הצוות והן על ידי הילדים. בנוסף פחתה כמות השתייה המתוקה וצריכת המזונות הדלים מבחינה תזונתית. כמו כן, נמצא כי יש השפעה חיובית בהעברת המסרים והמידע בתזונה גם להורים במהלך חודשי הקיץ בזמן שהות הילדים במסגרות פעילות.
הקפדה על תזונה מגוונת ובריאה במהלך השהות בקייטנות מבטיחה המשכיות וגיבוש הרגלי אכילה בריאים גם בתקופת ההיעדרות ממסגרות החינוך. פעילות זו, תסייע להטמעת הרגלים חיוביים והפיכתם לחלק מאורח החיים הבריא בחיי היום יום למשך השנה כולה.
פרוט ההנחיות
הנוהל מיועד לשימוש של הגורמים הבאים
- מפעילי קייטנות (רשויות מקומיות, גופים פרטיים, מתנס"ים, מועדונים ועוד)
- מנהלי קייטנות
- ספקי מזון, אחראים על אספקת המזון
- מדריכים
- תזונאים-דיאטנים
- מפקחי בריאות הסביבה ומקדמי בריאות
- לשכות הבריאות
- מועצת תנועות הנוער
הערה: הנוהל מיוחס לילדים בשתי קבוצות גיל, קייטנות החל מגיל 5 שנים ומחנות נוער בגילי 9–18 שנים.
הגדרות
מזון טבעי
מזון שמקורו מהטבע ועבר עיבוד מינימלי או כלל לא, דגנים (בעיקר מלאים); תפוחי אדמה ובטטות; ירקות; פירות; קטניות; דגים; עוף, ביצים, בשר; אגוזים וזרעים.
- מזון טבעי מעובד חלקית
- מזון שעבר בישול ביתי או ייבוש, טחינה להכנת קמח, קילוף קליפה, פיסטור, הקפאה, ללא תוספת סוכר, מלח, שמנים ורכיבים אחרים:
- קמח דגנים;
- ירקות, פירות וקטניות מיובשים;
- חלב ומוצרי חלב מפוסטרים;
- ירקות וסוגי בשר מוקפאים;
- אגוזים וגרעינים;
- תבלינים טהורים
- מזון מעובד מינימלית
- מזון המיוצר בשיטות פשוטות ומסורתיות, באמצעות הוספת מלח, סוכר, שמן או חומץ למזון הטבעי או כזה שעבר עיבוד מינימלי:
- מלפפונים או ירקות אחרים במלח או בחומץ
- פירות משומרים בסירופ סוכר
- דגים כמו סרדינים משומרים במלח ושמן
- גבינות מוכנות מחלב בתוספת מלח וחומרים הגורמים לתסיסה
- לחם מוכן מקמח בתוספת שמרים, מים ומלח
- תרכיזי עגבניות עם מלח או סוכר
- פירות מסוכרים
- גבינות
- לחם פרוס
- מזון אולטרה מעובד
- מזונות שעברו הליך של ייבוש, המלחה, תבלון והמתקה במינון גבוה. בדרך כלל בתוספת מלח סוכר ושומן:
- חטיפים
- משקאות קלים
- תבשילי אינסטנט מוכנים
- ממתקים ועוגיות
- בשר מעובד
- בשר שעבר שינוי בתהליכי המלחה, אשפרה (שימור), עישון, תסיסה, או תהליכים אחרים כדי לשפר את הטעם או את המרקם ועל מנת לשמר אותו לאורך זמן:
- בשר בקר כבש, חזיר עוף והודו מעובד כנקניקים או נקניקיות
- שניצלונים
- בשר כבוש
- השינוי שהבשר עבר יכול להיות כימי או הזרקת נוזלים ופוספטים או שינוי הרכב והוספת ניטריטים או עיבוד יחד עם חלקים נוספים או מזון אחר לצורך הכנת מזון למאכל אדם.
חטיף ושתייה ממותקת
חטיף בוטנים/חטיפי דגנים/חטיפים מתובלים/מטוגנים/מומלחים/מומתקים, שתייה ממותקת.
שאריות מזון
מזון שהוכן לארוחה ולא נעשה בו שימוש.
גודל מנה
כמות מזון המיועדת למנת הגשה אחת, מוגדרת לפי גיל.
עקרונות מנחים
- עקרונות מנחים בתכנון ובבניית תפריט שבועי
- הקפדה על הגיוון: יש להציע פריטי מזון שונים מתוך מרכיבי הארוחה במהלך השבוע (לדוגמה: ממרכיב הדגנים תוגש בארוחת העשר ביום ראשון לחמנייה מדגן מלא, ביום שני יוגש לחם מלא, ביום שלישי תוגש פיתה מחיטה מלאה וכדומה)
- יש להקפיד על גיוון בצבעים בכל ארוחה לדוגמה: מרק אפונה, קציצות דגים, אורז אדום ושעועית צהובה; אפשר להוסיף צבע למזון על ידי שימוש בעשבי תבליו טריים או בתבלינים כגון עירית, טרגון, שמיר, פפריקה מתוקה, קינמון וכורכום. רצוי להעדיף תבלינים בודדים ולא תערובות המכילות גם מלח בכמויות גדולות
- יש לעשות שימוש במגוון שיטות בישול כמו אידוי, אפייה וצלייה
- יש להקפיד כי הירקות והפירות שיוגשו יהיו טריים ועונתיים
- אין להגיש מזון מטוגן. עיקרון זה יישמר בתכנון כל ארוחה וכן בבניית התפריט השבועי
- יש להתאים בין המנות בארוחה (לדוגמה, מנה עם רוטב, כגון קציצות ברוטב עגבניות, תוגש עם תוספת היכולה לספוג את הרוטב (כגון אורז/קוסקוס/פירה)
- יש לחתוך את המזון בצורות חיתוך שונות ובאופן שיתאים ליכולת האכילה של הילדים לפי גילם
- יש להגיש מים - מי ברז - בלבד. אפשר להגיש מים בקנקנים ולהוסיף קרח, נענע, לימונית, לואיזה ואחר
- השמן המומלץ לבישול ולתוספת לסלט הוא שמן קנולה או זית. יש להעדיף את השימוש בשמן לתיבול ולהימנע משימוש בתחליפים כמו רטבים מוכנים, מיונז, חמאה ומרגרינה
- אין להוסיף למזון סוכר או תחליפי סוכר (דבש, סילאן, סירופ ואחרים)
- יש להפחית את השימוש במלח בהדרגה. אין להשתמש במזון עשיר בנתרן, כגון אבקות מרק, חמוצים, פיצוחים מלוחים (אין לתת פיצוחים לילדים מתחת לגיל 5), קטשופ (כולל מנות אישיות) ותערובות לתיבול
- יש להשתמש במנות דלות בשומן מן החי. יש להגיש עוף ללא עור
- מומלץ שכל הדגנים (דגני בוקר, לחמים שונים, מאכלי דגנים) יהיו מלאים
- יש לתכנן את רכישת המזון באופן שיספיק לכל הילדים המעוניינים לאכול
דגשים טכניים
- דיאטנית בקייטנות ומחנות נוער:
- הגופים המפעילים את הקייטנות והמחנות יעסיקו דיאטניות כדי להתאים את ההמלצות לקייטנות ומחנות הנוער אותם הם מנהלים. התפריטים המוצעים בכל קייטנה ומחנה נוער יבנו על סמך נוהל זה ובהנחית דיאטנית מוסמכת ובפיקוחה
- הדיאטנית של הקייטנות ומחנות הנוער תהיה אחראית על התפריטים ותפקח על המזון המוגש תוך התבססות על הנוהל ותאום עם הדיאטנית של לשכת הבריאות המחוזית/אזורית
- הדיאטנית תתאים את התפריטים של ימי שישי ושבת לתזונה בריאה ולהתנהלות במסגרות ותשלים ארוחות עיקריות וביניים לפי הזמנים המשתנים בקייטנה או במחנה הנוער
- ספק המזון יהיה בעל רישיון יצרן ובעל אישורים נוספים אם יידרשו על פי קביעת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות
- התפריט יפורסם מראש ויובא לידיעת ההורים והילדים
- יש להעדיף הגשה בתפזורת, באופן שכל הילדים יוכלו ליהנות מארוחה חמה ומותאמת תוך אפשרות בחירה מתוך המזון המוגש. ניתן להוסיף מרק ירקות/קטניות חם בחורף בהגשה בתפזורת בחדרי אוכל
- מומלץ שהמדריכים יאכלו גם הם עם התלמידים ובכך ישמשו להם דוגמה אישית
- מנות מוכנות, ייעודיות לילדים הסובלים מרגישויות למוצרי מזון, יוגשו בגיוון יומי משתנה של 8 ימים לפחות. ספק המנות הייחודיות יהיה בעל אישור של שירות המזון במשרד הבריאות לאספקת מנות אלו
- אם הארוחה המבושלת היא ארוחת הערב ולא ארוחת הצהריים יש לבצע התאמה של יתר הארוחות באותו יום
זמנים וארוחות
- קייטנה אשר פועלת עד 4 שעות ביום תקצה זמן ומקום מתאים לאכילת ארוחת בוקר
- כאשר הפעילות נעה בין 4–6 שעות, תחולק בנוסף לארוחת בוקר גם ארוחת ביניים הכוללת פרוסת לחם ממרח ומנת פרי
- קייטנה אשר פועלת בין 6–8 שעות או יותר תקצה זמן ומקום מתאים לארוחת בוקר, ארוחת צהרים וארוחת ביניים הכוללת פרוסת לחם ממרח ומנת פרי
- מסגרות אשר פועלות 24 שעות הכוללות לינה יספקו ארוחות: בוקר, ביניים, צהריים, ביניים, ערב, לילה
- מסגרות לילדים בחופשה שעובדות לפי סדר יום משתנה, יתאימו את הארוחות ופיזורן בהתאם לשעות סבירות לארוחה ולזמני ההתנהלות במסגרות, תוך מתן מזון בריא. (ראו פירוט בנספח 1)
מבנה הרכב הארוחות
- מרכיבי ארוחה - קבוצות מזונות המרכיבות ארוחה מלאה
- גיוון - פריטי המזון השונים בתוך כל מרכיב ארוחה, לדוגמה מרכיב הארוחה "ממרחים" כולל: גבינה, חומוס, טחינה, טונה, ביצה ועוד
- תדירות - מציינת את מספר הפעמים שיש להגיש כל פריט מזון. התדירות מפורטת בטבלה, ב"עמודת פריטי המזון", בהתחשב במספר ימי הפעילות. כך למשל התדירות של מרכיבי ארוחת הבוקר חושבה לפי שישה ימי פעילות (ימים א׳-ו׳) ועבור ארוחת הצהרים לפי חמישה ימי פעילות (ימים א׳-ה׳). ההנחיות במחנות נוער כוללות 7 ימים בשבוע. לדוגמה: גיוון מרכיבי הארוחה "דגנים":
- לחם מקמח מלא - יוגש לפחות שלוש-ארבע פעמים בשישה-שבעה ימי פעילות
- לחמניות, פיתה, חלה - יוגשו שלוש פעמים בשישה עד שבעה ימי פעילות. (ניתן להסתפק בהגשת אחת מן האפשרויות בכל יום, יש להעדיף את הלחמים מדגן מלא) השימוש בטבלאות "מרכיבי הארוחה ותדירותם" נועד להבטיח את איכות וגיוון המזון המוגש במסגרות
הארוחות מופיעות בטבלאות המציגות את מרכיבי הארוחה, גיוון ותדירות פריטי המזון בארוחות בשריות וצמחוניות, (ארוחת בוקר, ארוחת צהרים "מהירה" וארוחת צהרים "חמה").
טבלה מספר 1 - מרכיבי ארוחת בוקר ותדירותם.
טבלה מספר 2 - מרכיבי ארוחת צהרים בשרית "מהירה" ותדירותם.
טבלה מספר 2 א - מרכיבי ארוחת צהרים צמחונית "מהירה" ותדירותם.
טבלה מספר 3 - מרכיבי ארוחת צהרים "חמה" בשרית ותדירותם.
טבלה מספר 3 א - מרכיבי ארוחת צהריים "חמה" צמחונית ותדירותם.
טבלה מספר 4 - מרכיבי ארוחת ביניים ותדירותם.
טבלה מספר 5 - מרכיבי ארוחת הערב במחנות נוער ותדירותם.
דוגמאות לתפריטי ארוחות (מצורפים בנספח)
- מטרת התפריטים לדוגמה לתרגם את הטבלאות הנזכרות מעלה הלכה למעשה והם מהווים הצעה בלבד
- ניתן לשנות את התפריטים ולהציע הצעות נוספות ובתנאי שיענו על כל ההנחיות הרשומות בנוהל
- מצורפת טבלה ריקה לכתיבת תפריט שבועי בכל מסגרת
- התפריט יתוכנן על ידי מנהל המסגרות בסיוע דיאטנים ואנשי מקצוע רלוונטיים-טבח/מנהל מטבח
תפריטים מיוחדים
- יש להזמין מזון מותאם עבור ילדים בעלי צרכים תזונתיים ייחודיים, כגון: חולי סוכרת, צליאק (Celiac)
- ילדים אלרגיים למזון צריכים להצטייד בציוד המתאים למקרה של הופעת אלרגיה ולציין זאת למנהלי הקייטנה ועל הקייטנה לדאוג לתזונה מתאימה
- על ההורים להצהיר על צרכים תזונתיים מיוחדים של ילדם בעת הרישום למסגרות. על ההורים לספק להנהלת המסגרת הנחיות כתובות מגורם רפואי מוסמך או מדיאטנית המפרטות את הדרישות
- ארוחות לילדים עם צליאק: ניתן להזמין ארוחות באריזות נפרדות מחברות קייטרינג המורשות לייצר מזון ללא גלוטן. הגיוון של הארוחות מגיע למגוון של 8 ארוחות שונות
- על הנהלת המסגרות ליידע ולהדריך את צוות המדריכים בהתאם לרגישויות נוספות
תברואת מזון
- קייטנה או מחנה נוער המייבאים מזון חייבים לקבל מזון מיצרן שברשותו "רישיון יצרן" בתוקף, מטעם משרד הבריאות
- מסגרת המייבאת מזון חייבת לקבל "רישיון עסק" תקף מהרשות המקומית
- המזון ישונע לאתר הקייטנה או מחנה הנוער ברכב המאושר לתכלית זו על פי "רישיון עסק להובלה"
- באתר הקייטנה ומחנה הנוער תהיה תשתית להובלת המזון והטיפול בו, באישור משרד הבריאות
- הטיפול במזון, מרגע רכישת המזון ועד הגשתו לילדים, חייב להיעשות על פי תקנות רישוי עסקים ותנאים תברואתיים לקייטנות ומחנות נופש, תשל"ו - 1975, והנחיות למחנות נוער 2007
טבלאות הרכב הארוחות
טבלה 1: מרכיבי ארוחת הבוקר ותדירותם
(*) אפשר להגיש בנוסף זיתים פעם בשבוע
(**) יש להגיש ירק חי ולהקפיד על גיוון: 3 ירקות שונים לפחות, במהלך השבוע
ארוחת צהריים
יש שתי אפשרויות להגשת ארוחת צהרים: ארוחה המבוססת על כריכים (להלן ארוחת צהרים "מהירה" - טבלה 2) ארוחה המבוססת על מזון מבושל המוגש במנות אישיות (להלן "חמה" - טבלה 3)
טבלה 2: מרכיבי ארוחת צהרים בשרית "מהירה" ותדירותם
(*) דגנים מלאים-מקמח מלא, לפחות 4- 3 פעמים בשבוע
(**) אישור מיוחד במטבח שדה
(***) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע
(****) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע
טבלה 2א: מרכיבי ארוחת צהריים צמחונית "מהירה" ותדירותם
(*) דגנים מלאים-מקמח מלא, לפחות 4- 3 פעמים בשבוע
(**) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע
(***) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע
טבלה 3: מרכיבי ארוחת צהריים בשרית "חמה" ותדירותם
(*)מרכיב הארוחה "דגנים מלאים וקטניות"- ניתן להגיש דגנים עם קטניות כמנה מעורבת
(**) בתפריט הבשרי תוגש מנה צמחונית אחת לשבוע- הגיוון יהיה של 4 מנות שונות בחודש
(***) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע
(****) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע
טבלה 3א: מרכיבי ארוחת צהריים צמחונית "חמה" ותדירותם
(*) יש לגוון לפחות בשלושה סוגי ירקות שונים במהלך השבוע
(**) יש לגוון לפחות בארבעה סוגי פירות שונים במהלך השבוע
טבלה מספר 4 - מרכיבי ארוחת ביניים ותדירות בקייטנות ובמחנה נוער
(*) יש להגיש לפחות 3–4 פעמים לחם מקמח מלא
(**) יש לגוון, 3 סוגי פירות לפחות בשבוע
הערה: בקייטנות של 6 ימי פעילות, בימי שישי - תינתן מנת פרי לקראת סיום יום הפעילות. ללא תוספת כריך וממרח.
טבלה מספר 5: מרכיבי ארוחת הערב במחנות נוער ותדירותם
(*) ניתן להחליף בין ארוחת צהריים לארוחת ערב בהתאם לאופי הפעילות ואופי המחנה. ישנה חשיבות לדאוג לגיוון בשאר הארוחות.
(**) ביצה - אם הוגשה ביצה בבוקר, אין להגיש בערב.
סימוכין
- חוזר ראש השירות לסטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך 2011 דצמבר 21 מס׳ חוזר: 71177
- התדריך למניעת התפשטות של מחלות מידבקות במעונות ובמוסדות לילדים בגיל הרך. משרד הבריאות, שרותי בריאות הציבור ספטמבר 2011
- לאכול ולגדול מדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרות חינוכיות 2015
- "לאכול ולגדול" מדריך להזנת תלמידים במסגרות חינוכיות 2015
- "תקנות רישוי עסקים ותנאים תברואתיים לקייטנות ומחנות נופש", תשל"ו - 1975
- הנחיות למחנות נוער 2007
- New Meal Pattern Requirements and Nutrition Requirements and Nutrition Standards
- Woo Baidal JA, Taveras EM. Protecting Progress against Childhood Obesity - The National School Lunch Program 2014; nejm.org
המלצות לאחריות יישום בקרה ואכיפה
- רשות השלטון המקומי, רשויות מקומיות ומי שנבחר והוסמך על ידם
- הורים לילדים המשתתפים בקייטנות/ מחנה - יכולים לסייע בשמירה על הגשת ארוחות נאותות
- גופים המיועדים לעשות שימוש בהנחיות נוהל זה: חברות הסעדה, חברת המתנסים, מסגרות פרטיות, דיאטנים, הורים, ארגוני עובדים ואחרים המפעילים קייטנות/מחנות, תנועות נוער
נספחים
נספח 1 - דוגמאות לתפריטים
- מצורפים בזאת: תפריט דוגמה לכל ארוחה
- דוגמה לתפריט מחנות נוער
- טבלאות ריקות להרכבה עצמית של תפריטים
בוקר
- דוגמה לארוחת בוקר (טבלה 1)
- ארוחת בוקר - התאמה אישית
| יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | יום שישי | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| דגנים מלאים | ||||||
| ממרח א' | ||||||
| ממרח ב' | ||||||
| ירק | ||||||
| שתייה | ||||||
| תוספת אפשרית |
צהריים
- דוגמה לארוחת צהריים בשרית "מהירה" (טבלה 2)
- תפריט בשרי
(*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות.
- תפריט צמחוני
(*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות.
- ארוחת צהריים "מהירה" - התאמה אישית
| יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | |
|---|---|---|---|---|---|
| דגנים מלאים | |||||
| מנה עשירת חלבון | |||||
| ירק | |||||
| פרי (לפי העונה) | |||||
| שתייה |
- דוגמה לארוחת צהריים בשרית "חמה" (טבלה 3)
(*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות.
- ארוחת צהריים בשרית חמה - התאמה אישית
| יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | |
|---|---|---|---|---|---|
| דגנים מלאים /דגנים וקטניות | |||||
| מנה עשירת חלבון | |||||
| ירק חי | |||||
| ירק מבושל | |||||
| פרי (לפי העונה) | |||||
| שתייה |
- דוגמאות לארוחת צהריים צמחונית "חמה" (טבלה 3א)
(*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות.
ארוחת צהריים "חמה" צמחונית - התאמה אישית
| יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | |
|---|---|---|---|---|---|
| דגנים מלאים | |||||
| מנה עשירת חלבון (צמחוני) | |||||
| ירק חי | |||||
| ירק מבושל | |||||
| פרי העונה | |||||
| שתייה |
ארוחת ביניים
- ארוחת ביניים - התאמה אישית (טבלה 4)
| יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | |
|---|---|---|---|---|---|
| דגנים | |||||
| ממרחים (ללא המתקה) | |||||
| פרי העונה | |||||
| שתייה |
ערב
- דוגמה לארוחת ערב
- (טבלה 5):
(*) בארוחת ערב שבת: ניתן להחליף בין ארוחת הצהריים (בשרית) לארוחת הערב
- ארוחת ערב - התאמה אישית
| יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | יום שישי | יום שבת | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דגנים מלאים | |||||||
| מנה מורכבת | |||||||
| מנה עשירת חלבון | |||||||
| תוספות וממרחים | |||||||
| ירק | |||||||
| שתייה |
תפריט שבועי
דוגמה לתפריט שבועי למחנות הנוער:
- הדגנים הם דגנים מלאים: פיתה מקמח מלא, פסטה מלאה, קוסקוס מלא, לחם מקמח מלא
- התפריט המוצג לעיל הוא תפריט לדוגמה בלבד. על מנת לבנות תפריט מגוון בכל המסגרות יש לבנות את התפריט בייעוץ דיאטנית כמובא בהקדמה לנוהל
- ניתן להחליף בין ארוחת צהריים לארוחת ערב. החלפה תעשה בהתאם לפעילות ולצרכים (למשל החלפת צהרים בערב ביום שישי) תוך התאמה של יתר הארוחות באותו יום
- הערות
- הנחיות תזונתיות ביום פעילות מחוץ למבנה הקייטנה או במחנה הנוער, ניתן למצוא בעמוד 25 בנספח מספר 1
- הנחיות בנושא איכות הסביבה: כלים, מזון ומחזור ניתן למצוא בנספח מספר 2
נספח 2: הנחיות לתזונה - יום פעילות בחוץ - סדר יום משתנה
חלק מימי הפעילות של המסגרות אינם מתקיימים בתוך המבנה בו מתקיימת הפעילות הקבועה אלא בחוץ: נסיעה לטיול, לבריכה ולאתרים שונים.
מומלץ בימים אלו, כבכל שאר ימי הפעילות, להקפיד על גיוון במזון וארוחות מאוזנות, על אף שאנו לא נמצאים במסגרת הרגילה. עם זאת, האכילה בחוץ מחייבת היערכות קפדנית מבחינת שינוע המזון לאזור הפעילות והחלוקה לילדים באתר.
הנחיות התזונה והתברואה הנדרשות בכל עת:
- הובלת המזון - תעשה כאשר המזון מאוחסן בטמפרטורה מתאימה (כמפורט בהמשך)
- חלוקת המזון - תעשה תוך שמירה על כללי היגיינה- שטיפת ידיים של מחלק המזון ושטיפת ידי הילדים
- הגשת המזון לילדים- תעשה בכלים מתאימים ונוחים לאכילה. שתיית מים מספקת במהלך הפעילות - דורשת היערכות מבחינת כלי השתייה, כגון-בקבוקים אישיים וכוסות חד פעמיות. (כמפורט בנספח 2)
- איסוף שאריות המזון - יעשה תוך שמירה על איכות הסביבה ומבלי להותיר לכלוך בשטח הפעילות
ארוחת הבוקר תכלול: דגנים מלאים, ממרח, ירק, פרי, שתייה.
ארוחת הצהריים תכלול: דגנים מלאים, מנה עשירת חלבון (בשרי/צמחוני), ירק, פרי, שתייה.
- אפשרות א' - ארוחה מהירה: ניתן להזמין מחברת ההסעדה כריכים ארוזים (כריך+גבינה צפתית/סלט טונה/ביצה קשה/פסטרמה + ירקות שלמים + פרי שלם) אותם יש לשנע למקום הפעילות בצידנית שומרת קור בטמפרטורה של עד 4°c (מעלות Celsius)
- אפשרות ב' - ארוחה חמה: ניתן להזמין מחברת ההסעדה ארוחות מבושלות וארוזות בחמגשיות אישיות.
- יש לשמור אותן בטמפרטורה המתאימה לכך (מעל 65 c°).
- יש להביא סכו"ם חד פעמי.
ארוחות לילדים עם צליאק: ניתן להזמין ארוחות באריזות נפרדות מחברות קייטרינג המורשות לייצר מזון ללא גלוטן (Gluten).
הגיוון של הארוחות מגיע למגוון של 8 ארוחות שונות.
שתייה לאורך היום: יש להקפיד על שתייה מספקת של מים ולהציע לילדים בבקבוקים אישיים / כוסות חד פעמיות.
טיפול במזון: (מרגע אריזתו/הכנתו ועד הגשתו לילדים).
- המזון יובל ברכב סגור ובציוד המבטיח שמירת טמפרטורה נאותה, מכלים שלמים מבודדים בעלי מכסה הנסגר היטב המונעים כניסת זיהום מכל סוג שהוא ואיבוד טמפרטורה של המזון
- המאכלים יוכנו סמוך ככל האפשר לשעת הצריכה
- משך הזמן מאריזת המזון עד לצריכתו לא יעלה על 4 שעות
- העברת המזון למקום הפעילות תיעשה במכלים נקיים וסגורים, יש לנקות את המכלים לאחר השימוש
- מאכלים הנאכלים חמים יוחזקו במתקן מיוחד ובחימום פעיל בטמפרטורה של 65 °c לפחות עד להגשתם. מאכלים הנאכלים קרים, יוחזקו בקירור פעיל, בטמפרטורה של עד 4 °c
- פירות וירקות יש להזמין מחברת ההסעדה כאשר הם ארוזים, שטופים ומוכנים לאכילה או לרחוץ באופן יסודי, בתמיסת דטרגנט ולשטוף היטב במים זורמים
- לא יוחזקו ולא יוגשו לאכילה שאריות מזון, או מאכלים מארוחה קודמת
- יש להימנע ככל הניתן מנגיעת ידיים מיותרת במצרכי המזון
- על הצוות להקפיד לרחוץ ידיים במים וסבון באופן יסודי לפני הגשת האוכל, כמו כן גם על הסועדים להקפיד על כך
- דרושה התאמה בהזמנת מזון מותאם לילדים שיש להם צרכים תזונתיים ייחודיים (כגון: חולי-סכרת, צליאק, צמחוניים, טבעונים)
נספח 3: איכות הסביבה - כלים, מזון ומיחזור
חלה עליה במודעות לאיכות הסביבה. כ-20 אחוז מהפסולת במדינת ישראל עוברת תהליך מחזור, ביישובים השונים נפוץ לראות פחים למחזור בקבוקים ומכלי פלסטיק ועמדות למחזור נייר.
במסגרת מערכת החינוך ישנה התייחסות רבה לנושא.
על כן, יש חשיבות שגם במסגרת הקייטנות נשים דגש על שימוש מושכל במשאבים ופיתוח מודעות ואחריות סביבתית בקרב הילדים ובני הנוער.
- כלי אוכל
המטרה של איכות הסביבה היא למנוע נזק לטווח ארוך, או לכל הפחות להקטין אותו עד לרמת המינימום האפשרית.
נפוץ מאוד השימוש בכלים חד-פעמיים לאכילה למטרת חיסכון בזמן ולמניעת זיהומים במזון (כאשר אין במקום כיור מתאים לשטיפת כלים) וכן בעקבות מחסור בחללי אחסון. ידועים לכל החסרונות בייצור כלים חד פעמיים: משאבי טבע מוגבלים, תהליך שינוע יקר ונזק סביבתי חמור בתום השימוש.
מנגד עומדת אפשרות השימוש בכלים רב פעמיים: כלים אשר ניתן להשתמש בהם לאורך זמן. השימוש מתאפשר רק אם יש תשתית מטבח וכיור מתאים לשטיפת כלים וזאת במטרה להימנע מזיהומים במזון.
- בשימוש בכלים רב פעמיים יש להקפיד על כמה כללים:
- כלי האוכל (צלחות, כוסות, סירים, בקבוקים ועוד) יהיו שלמים, ללא שריטות וללא חריצים העלולים לצבור חיידקים ולכלוך מצד אחד ולהפריש חומרי מתכת רעילים מצד שני
- לאחר כל ארוחה יש לזרוק את שאריות המזון שנותרו בכלי
- יש לרחוץ את הכלים במים ובסבון או בדטרגנט בעזרת מברשת או ספוגית ולשטפם במים זורמים. לאחר מכן יש להניח את הכלים במתקן ייבוש. אין לנגבם במגבת בד רב פעמית אך ניתן לעשות שימוש במגבות נייר חד פעמיות
- במקרים חריגים, כגון אירוע של שלשולים, יש לחטא את הכלים לאחר הניקו הבסיסי-כאשר החיטוי ייעשה על ידי הכנסת הכלים למים רותחים למשך 15 דקות או טבילה בתמיסת כלור דלילה למשך 10 דקות. יש לשטוף היטב את הכלים לאחר הטבילה בתמיסת החיטוי
- טיפול בכוסות השתייה של הילדים:
- יש להקפיד כי לכל ילד תהיה כוס אישית שלו המסומנת באופן המאפשר לילד או לצוות זיהוי הכוס ובכך נמנע השימוש של מספר ילדים מכוס אחת. ניתן להשתמש בכוסות חד-פעמיות, אולם למען שימור הסביבה מומלץ לשמור את השימוש בחד פעמי לימי פעילות בחוץ ובמסגרות להמעיט בשימוש בחד-פעמי
- יש לאחסן את כוסות השתייה על מגש בכיתות או במטבח. אין להחזיקן בכיורי השירותים
- לסיכום
מה מבין שתי האפשרויות היא האפשרות הנכונה? שימוש ברב פעמי או חד פעמי? עדיין התשובה לשאלה משמעית אינה חד משמעית. אם כך, אנו מציעים את שתי האפשרויות עם דגש שכאשר בוחרים ברב פעמי לשמירה על הסביבה יש לפעול לפי ההנחיות של בריאות הסביבה.
- מספר דוגמאות לשימוש חוזר במוצרים חד-פעמיים
- בקבוקי שתייה חד- פעמיים: יש להדגיש לילדים ולבני הנוער את חשיבות שתיית המים והצטיידות בבקבוק מים אישי. מים הם המשקה המומלץ ביותר, מים אינם מכילים סוכרים וממתיקים אחרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים ועוד. יש להרבות בשתיית מים לאורך כל היום, בארוחות וביניהן. מי הברז בישראל הם מים באיכות גבוהה ומומלצים לשתייה
- כאשר מחלקים מים לכל ילדי המסגרות מבקבוקים מרכזיים או כאשר ילד/ה מחליט/ה להחליף בקבוק, ישנן מספר אפשרויות מה לעשות עם הבקבוקים המשומשים :
- מחזור: ניתן להשליך בקבוקי שתייה גדולים למכלים לאיסוף בקבוקים המוצבים בכל מקום מרכזי. בקבוקי פלסטיק וכן בקבוקי זכוכית ופחיות שתייה המכילים נפח של פחות מ-1.5 ליטר. ניתן להחזיר לרשתות השיווק ולקבל החזר עבור כל מיכל
- יצירה: מבקבוקי המשקה ניתן להכין יצירות וכלים שימושיים לשימוש נוסף מלבד מיכל לשתייה: אדניות ועציצים, בניית תפאורה להצגה, תיאטרון בובות, ועוד, במסגרת הקייטנה ומחנה הנוער
- נייר: במסגרת הקייטנות ומחנות הנוער ישנו שימוש נרחב בדפים לציור ויצירה ולחלוקת דפי מידע להורי הילדים. לעיתים בסיום יום הפעילות אנו נשארים עם כמות לא מבוטלת של פסולת נייר. לכך ניתן למצוא מספר פתרונות:
- הצבת מיתקן לאיסוף נייר בשיתוף עם החברות לאיסוף נייר.
- כאשר, בנוסף למתקן נייר מרכזי, ניתן להציב פח או קרטון אישי לכל קבוצה. את הפחים ניתן להכין באופן עצמאי ממכלים ומאריזות קרטון משומשים. פינוי שקי הנייר מבוצע חינם על ידי אחת מחברות הנייר. (את מלאכת האיסוף מהקבוצות הקטנות, ניתן להטיל על קבוצה תורנית או לערוך תחרות בין הקבוצות).
- במקביל, כתמיד יש להנחות את הצוות לחסוך בנייר: הדפסה דו-צדדית, שימוש בדפים משומשים כטיוטה כדפי ציור ויצירה לילדים ועידוד השימוש במדיה: עדכונים יועברו בהודעות לטלפון הנייד או לדואר אלקטרוני במקום בהדפסה על נייר
- אריזות מזון: במסגרות בהן הילדים מביאים ארוחה מהבית ניתן להכין יחד מארז לכריך מאריזת פלסטיק משומשת או מבד לשימוש רב פעמי, במקום השימוש בשקיות ניילון חד פעמיות
הערה: אין להשתמש בתבניות ביצים משומשות ליצירה או לאחסון בגני ילדים, מעונות יום, מוסדות חינוך, מוסדות שיקום ואחרים, מחשש להמצאות סלמונלה (Salmonella) בתבניות! ראו חוזר 2014.pdf איסור השימוש בתבניות משומשות של ביצים
- שאריות מזון: במסגרות רבות אנו מזמינים אוכל בכמות גדולה מהנדרש והילדים לא מסיימים את המוגש להם בצלחות. לעיתים נשאר מזון מבושל בכלים מרכזיים או במטבח או אריזות נפרדות עם מזון מוכן/ כרכים. חשוב לשים לב לכמויות שמבשלים ומגישים ולשאריות בצלחות. יש להגיע להתאמה של הכמויות כך שלא יהיו עודפי מזון, וכן להתאים את הכמויות לצרכים כדי לא להגיע להפרזה בצריכת מזון ולמניעת בזבוז
- אפשרויות לטיפול בשאריות מזון
- מזון שלא עבר כל עיבוד (מזון גולמי) ניתן להעברה ולשימוש
- מזון מעובד/ מבושל שנשאר מהארוחה, לא ניתן לשימוש או העברה לאכילה במקום אחר!
- שאריות מזון רבות כמו: קליפות פירות וירקות, מזון שלא נאכל, שקיות תיונים ופסולת אורגנית נוספת, תופסות נפח רב בפח האשפה
פתרון אפשרי הוא הכנת קומפוסט (Compost) ביתי לעציצים ולגינה. הפיכת פסולת ביתית לדשן
- מה שכל אחד מאתנו בוחר לעצמו, משליך ומשפיע על הסביבה כולה. ועל כן במסגרות בלתי פורמליות אלה - של חודשי הקיץ, אנו ממשיכים בדרך של סביבה בריאת ומאפשרת קיימות.
- בהצלחה!
הערות שוליים
- ↑ Tilley, Falon, et al. "Healthy eating in summer day camps: the Healthy Lunchbox Challenge". Journal of nutrition education and behavior. (2014) 46.2: 134-141.
- ↑ Beets, Michael W. et al. "Increasing fruit, vegetable and water consumption in summer day camps—3-year findings of the healthy lunchbox challenge. "Health education research 29.5 (2014): 812-821.