כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מוות עוברי - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[ | + | |קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne220_FetalDeath.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=יוני 2023 |
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | |יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | ||
}} | }} | ||
| − | מות עובר ברחם (IUFD{{כ}}, Intrauterine Fetal Death) מוגדר כעובר ללא רוח חיים בשבוע [[היריון]] > 20 שבועות או במשקל > 500 גרם כאשר גיל ההיריון אינו וַדָּאִי. | + | '''מות עובר ברחם''' (IUFD{{כ}}, Intrauterine Fetal Death) מוגדר כעובר ללא רוח חיים בשבוע [[היריון]] > 20 שבועות או במשקל > 500 גרם כאשר גיל ההיריון אינו וַדָּאִי. |
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
| + | שכיחות מות עובר ברחם היא כ-5-6/1000 מסך ה[[לידה|לידות]]. כמחצית מן המקרים מתרחשים במהלך הטרימסטר השלישי (לאחר שבוע 28) וחמישית המקרים לאחר שבוע 37 (במועד){{הערה|שם=הערה1|Copper RL, Goldenberg RL, DuBard MB, Davis RO. Risk factors for fetal death in white, black, and Hispanic women. Collaborative Group on Preterm Birth Prevention. Obstet Gynecol 1994;84:490–5.}}. הגורמים המשוערים למות עובר מתחלקים לגורמים עובריים, שליתיים או על רקע מחלות אימהיות. כ-25% מכלל מקרי המוות העובריים מקורם בהפרעות עובריות כגון [[מומים כרומוזומאליים]] (7-10%), מומים מבניים (כ-15%). כ-25-30% נוספים ממקרי המוות העוברי קשורים להפרעות בשליה ובחבל טבור, כאשר [[היפרדות שליה]] מהווה סיבה בכ-10-15% מכלל המקרים. כ-10% מכלל מקרי מות עובר ניתנים לייחוס למחלות אימהיות כגון [[יתר לחץ דם]], [[סוכרת]] ומחלות [[בלוטת התריס|בלוטת המגן]] (בלוטת התריס){{הערה|שם=הערה2|Faye-Petersen OM, Guinn DA, Wenstrom KD. Value of perinatal autopsy. Obstet Gynecol 1999;94:915–20.}},{{הערה|שם=הערה3|Fretts RC. Etiology and prevention of stillbirth. Am J Obstet Gynecol 2005;193:1923–35.}},{{הערה|שם=הערה4|Pauli RM, Reiser CA. Wisconsin Stillbirth Service Program: II. Analysis of diagnoses and diagnostic categories in the first 1,000 referrals. Am J Med Genet 1994;50:135–53.}},{{הערה|שם=הערה5|Incerpi MH, Miller DA, Samadi R, Settlage RH, Goodwin TM. Stillbirth evaluation: what tests are needed? Am J Obstet Gynecol 1998;178:1121– }}. | ||
| − | + | ב-20-40% מכלל מקרי המוות העוברי, למרות בירור נרחב, לא ניתן להצביע על הסיבה המשוערת. | |
| − | |||
| − | ב-20-40% מכלל מקרי המוות העוברי, למרות | ||
| − | |||
| − | |||
| + | בירור נרחב הכולל בדיקות סרולוגיות, משטחים ותרביות ויראליות וחיידקיות, בירור גנטי והערכה מבנית של העובר, יכול להוביל לאיתור הסיבה. החשיבות בכך היא הן מבחינת העברת המידע לבני הזוג והן מבחינת האפשרות למניעת חזרת ארוע דומה בהיריון הבא. | ||
<big>'''על כן עמדת האיגוד היא:'''</big> | <big>'''על כן עמדת האיגוד היא:'''</big> | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
===כללי - אבחנה=== | ===כללי - אבחנה=== | ||
| − | |||
האבחנה תבוצע על ידי העדר הדגמת [[ניטור דופק עוברי לפני ובמהלך הלידה - Antepartum and intrapartum fetal heart rate assessment|דופק עוברי]] ב[[אולטרסאונד|סונר]] (Ultrasound) על ידי הרופא האחראי. רופא ינהל שיחה עם בני הזוג במסגרתה יינתן הסבר לגבי המקרה כולל גורמים אפשריים, החשיבות בהשלמת הבירור והמשך המהלך הצפוי באשפוז. מומלץ ליידע עובדת סוציאלית במקרה של מות עובר, שכן יש יתרון למתן ייעוץ ותמיכה כבר בשלב הראשוני. | האבחנה תבוצע על ידי העדר הדגמת [[ניטור דופק עוברי לפני ובמהלך הלידה - Antepartum and intrapartum fetal heart rate assessment|דופק עוברי]] ב[[אולטרסאונד|סונר]] (Ultrasound) על ידי הרופא האחראי. רופא ינהל שיחה עם בני הזוג במסגרתה יינתן הסבר לגבי המקרה כולל גורמים אפשריים, החשיבות בהשלמת הבירור והמשך המהלך הצפוי באשפוז. מומלץ ליידע עובדת סוציאלית במקרה של מות עובר, שכן יש יתרון למתן ייעוץ ותמיכה כבר בשלב הראשוני. | ||
===הערכה=== | ===הערכה=== | ||
| − | |||
====אנמנזה מכוונת==== | ====אנמנזה מכוונת==== | ||
| − | |||
*'''עיתוי המוות התוך רחמי''' – תיעוד אחרון לדופק עוברי, תחושת תנועות אחרונה | *'''עיתוי המוות התוך רחמי''' – תיעוד אחרון לדופק עוברי, תחושת תנועות אחרונה | ||
*'''גורם''' – חבלת בטן, צירים/דימום, מחלת [[חום]] | *'''גורם''' – חבלת בטן, צירים/דימום, מחלת [[חום]] | ||
| שורה 40: | שורה 35: | ||
====בדיקה גופנית מכוונת==== | ====בדיקה גופנית מכוונת==== | ||
| − | |||
*'''סמנים חיוניים''' – חום, דופק, לחץ דם | *'''סמנים חיוניים''' – חום, דופק, לחץ דם | ||
*'''רחם''' – טונוס רחמי, רגישות על פני הרחם | *'''רחם''' – טונוס רחמי, רגישות על פני הרחם | ||
| שורה 46: | שורה 40: | ||
====סונר==== | ====סונר==== | ||
| − | |||
*'''עיתוי המוות''' - ביומטריה עוברית, סמנים לשינויים מבניים עובריים | *'''עיתוי המוות''' - ביומטריה עוברית, סמנים לשינויים מבניים עובריים | ||
*'''אתיולוגיה''' – מראה שליה, [[נפח מי השפיר במהלך ההיריון - Amniotic fluid volume during pregnancy|כמות מי שפיר]], סימני [[הידרופס]] (Hydrops fetalis) | *'''אתיולוגיה''' – מראה שליה, [[נפח מי השפיר במהלך ההיריון - Amniotic fluid volume during pregnancy|כמות מי שפיר]], סימני [[הידרופס]] (Hydrops fetalis) | ||
| − | === | + | ===השראת לידה=== |
| − | + | תהליך [[השראת לידה|השראת הלידה]] יתבצע על פי הפרוטוקול המקובל להשראת לידה, כתלות בשבוע ההיריון, משקל העובר, נוכחות צלקת רחמית ותנאי צוואר הרחם. | |
| − | תהליך השראת הלידה יתבצע על פי הפרוטוקול המקובל להשראת לידה, כתלות בשבוע ההיריון, משקל העובר, נוכחות צלקת רחמית ותנאי צוואר הרחם. | ||
===מהלך בחדר לידה=== | ===מהלך בחדר לידה=== | ||
| − | |||
*מומלץ להשלים את הבדיקות הבאות: (LEVEL A) | *מומלץ להשלים את הבדיקות הבאות: (LEVEL A) | ||
<blockquote> | <blockquote> | ||
| שורה 67: | שורה 58: | ||
|עובר לנתיחה||יש להמליץ ולוודא קבלת הסכמת ההורים | |עובר לנתיחה||יש להמליץ ולוודא קבלת הסכמת ההורים | ||
|- | |- | ||
| − | |דגימת עור עוברי | + | |דגימת עור עוברי ל[[קריוטיפ]]||במידה ולא נשלחה דגימת מי שפיר לקריוטיפ{{ש}} |
רצוי לשלוח עור מאזור העורף של העובר{{ש}}יש לשמור את הדגימה בתמיסת סליין בטמפרטורת החדר. יש לקבל את הסכמת ההורים לביצוע הבדיקה | רצוי לשלוח עור מאזור העורף של העובר{{ש}}יש לשמור את הדגימה בתמיסת סליין בטמפרטורת החדר. יש לקבל את הסכמת ההורים לביצוע הבדיקה | ||
|} | |} | ||
| שורה 84: | שורה 75: | ||
===לאחר הלידה=== | ===לאחר הלידה=== | ||
| − | |||
====מעקב וטיפול==== | ====מעקב וטיפול==== | ||
| − | |||
*מעקב כמקובל לאחר לידה אחר סמנים, דמם לדני וכדומה | *מעקב כמקובל לאחר לידה אחר סמנים, דמם לדני וכדומה | ||
*תרופות למניעת [[הנקה]] | *תרופות למניעת [[הנקה]] | ||
| שורה 93: | שורה 82: | ||
====המלצות בשחרור==== | ====המלצות בשחרור==== | ||
| − | |||
*השלמת בירור | *השלמת בירור | ||
| − | :בירור מלא לתרומבופיליה – רק במידה ויש קליניקה מחשידה (IUGR/מיעוט מי שפיר), | + | :בירור מלא לתרומבופיליה – רק במידה ויש קליניקה מחשידה (IUGR/מיעוט מי שפיר), שליה נראית עם אוטמים או סימני היפרדות (בלידה, או על פי דוח פתולוגיה בהמשך) (LEVEL B) |
*המשך מעקב | *המשך מעקב | ||
:זימון היולדת לסיכום האירוע וייעוץ לגבי ההמשך | :זימון היולדת לסיכום האירוע וייעוץ לגבי ההמשך | ||
| שורה 129: | שורה 117: | ||
==צוות הכנת נייר העמדה== | ==צוות הכנת נייר העמדה== | ||
| − | + | ===צוות ההכנה של נייר העמדה 2011== | |
ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר: | ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר: | ||
*פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה | *פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה | ||
| שורה 140: | שורה 128: | ||
*ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון | *ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון | ||
*פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון | *פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון | ||
| + | |||
| + | ===צוות עדכון נייר העמדה 2017=== | ||
| + | *פרופ' אריאל מני | ||
| + | *פרופ' טל בירון-שנטל | ||
| + | *פרופ' יואב ינון | ||
| + | *פרופ' משנה קליני זהר נחום | ||
| + | *ד"ר חן סלע | ||
| + | *פרופ' משנה קליני עדו שולט | ||
| + | *פרופ' אייל שיינר | ||
| + | |||
| + | ===צוות עדכון נייר העמדה 2023=== | ||
| + | *פרופ' טל בירון-שנטל | ||
| + | *ד"ר חן סלע | ||
| + | *פרופ' רינת גבאי בן זיו | ||
| + | *פרופ' לירן הירש | ||
| + | *דר' דנה ויטנר | ||
| + | *פרופ' גלי פריאנטה | ||
| + | *דר' הדר רוזן | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | |||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
גרסה אחרונה מ־11:54, 10 ביולי 2024
 | |
|---|---|
| מוות עוברי | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | יוני 2023 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
מות עובר ברחם (IUFD, Intrauterine Fetal Death) מוגדר כעובר ללא רוח חיים בשבוע היריון > 20 שבועות או במשקל > 500 גרם כאשר גיל ההיריון אינו וַדָּאִי.
הקדמה
שכיחות מות עובר ברחם היא כ-5-6/1000 מסך הלידות. כמחצית מן המקרים מתרחשים במהלך הטרימסטר השלישי (לאחר שבוע 28) וחמישית המקרים לאחר שבוע 37 (במועד)[1]. הגורמים המשוערים למות עובר מתחלקים לגורמים עובריים, שליתיים או על רקע מחלות אימהיות. כ-25% מכלל מקרי המוות העובריים מקורם בהפרעות עובריות כגון מומים כרומוזומאליים (7-10%), מומים מבניים (כ-15%). כ-25-30% נוספים ממקרי המוות העוברי קשורים להפרעות בשליה ובחבל טבור, כאשר היפרדות שליה מהווה סיבה בכ-10-15% מכלל המקרים. כ-10% מכלל מקרי מות עובר ניתנים לייחוס למחלות אימהיות כגון יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות בלוטת המגן (בלוטת התריס)[2],[3],[4],[5].
ב-20-40% מכלל מקרי המוות העוברי, למרות בירור נרחב, לא ניתן להצביע על הסיבה המשוערת.
בירור נרחב הכולל בדיקות סרולוגיות, משטחים ותרביות ויראליות וחיידקיות, בירור גנטי והערכה מבנית של העובר, יכול להוביל לאיתור הסיבה. החשיבות בכך היא הן מבחינת העברת המידע לבני הזוג והן מבחינת האפשרות למניעת חזרת ארוע דומה בהיריון הבא.
על כן עמדת האיגוד היא:
שלב טרם הלידה
כללי - אבחנה
האבחנה תבוצע על ידי העדר הדגמת דופק עוברי בסונר (Ultrasound) על ידי הרופא האחראי. רופא ינהל שיחה עם בני הזוג במסגרתה יינתן הסבר לגבי המקרה כולל גורמים אפשריים, החשיבות בהשלמת הבירור והמשך המהלך הצפוי באשפוז. מומלץ ליידע עובדת סוציאלית במקרה של מות עובר, שכן יש יתרון למתן ייעוץ ותמיכה כבר בשלב הראשוני.
הערכה
אנמנזה מכוונת
- עיתוי המוות התוך רחמי – תיעוד אחרון לדופק עוברי, תחושת תנועות אחרונה
- גורם – חבלת בטן, צירים/דימום, מחלת חום
- רקע רפואי – מחלות רקע, תרופות, הרגלים
- מהלך היריון נוכחי - זיהוי גורמי סיכון אפשריים
- משפחה - סיפור אישי/משפחתי מחשיד לקרישתיות יתר (תרומבוזיס), הפלות חוזרות, אוטם שריר הלב (MI)/שבץ מוחי (CVA) בגיל צעיר, סיפור משפחתי מצד האם/אב של תסמונת/פיגור/הפרעה התפתחותית/מומים
- קרבת משפחה בין בני הזוג
- עבר מיילדותי – הפלות חוזרות, סבוכי היריון, IUGR (Intrauterine Growth Restriction)
בדיקה גופנית מכוונת
- סמנים חיוניים – חום, דופק, לחץ דם
- רחם – טונוס רחמי, רגישות על פני הרחם
- בדיקה לדנית – נוכחות ירידת מים/דימום, פתיחה צווארית
סונר
- עיתוי המוות - ביומטריה עוברית, סמנים לשינויים מבניים עובריים
- אתיולוגיה – מראה שליה, כמות מי שפיר, סימני הידרופס (Hydrops fetalis)
השראת לידה
תהליך השראת הלידה יתבצע על פי הפרוטוקול המקובל להשראת לידה, כתלות בשבוע ההיריון, משקל העובר, נוכחות צלקת רחמית ותנאי צוואר הרחם.
מהלך בחדר לידה
- מומלץ להשלים את הבדיקות הבאות: (LEVEL A)
בדיקה הערות תרביות מהשליה שליה לפתולוגיה עובר לנתיחה יש להמליץ ולוודא קבלת הסכמת ההורים דגימת עור עוברי לקריוטיפ במידה ולא נשלחה דגימת מי שפיר לקריוטיפ
רצוי לשלוח עור מאזור העורף של העובר
יש לשמור את הדגימה בתמיסת סליין בטמפרטורת החדר. יש לקבל את הסכמת ההורים לביצוע הבדיקה
- במידה ובני הזוג אינם מעוניינים בנתיחה ניתן להשלים את הבדיקות הבאות: (LEVEL B)
בדיקה הערות שקילת השליה והערכתה/חבל טבור יש לתעד ממצאים חריגים בעובר/שליה/חבל טבור בכתב שקילת העובר
לאחר הלידה
מעקב וטיפול
- מעקב כמקובל לאחר לידה אחר סמנים, דמם לדני וכדומה
- תרופות למניעת הנקה
- Anti D במידת הצורך
- השלמת ייעוץ גנטי ובהתאם יוחלט האם יש מקום לבצע את בדיקת הקריוטיפ תוך שימוש בדגימת מי השפיר/עור במידה ונלקחו קודם לכן
המלצות בשחרור
- השלמת בירור
- בירור מלא לתרומבופיליה – רק במידה ויש קליניקה מחשידה (IUGR/מיעוט מי שפיר), שליה נראית עם אוטמים או סימני היפרדות (בלידה, או על פי דוח פתולוגיה בהמשך) (LEVEL B)
- המשך מעקב
- זימון היולדת לסיכום האירוע וייעוץ לגבי ההמשך
- נספח מעבדה:
- הבדיקות המומלצות על פי שיקול קליני : (LEVEL A)
בדיקה מבחנה רוטינה ספירת דם, SMA (כימיה) מלא, תפקודי קרישה שתן לכללית דם לסוג + סקר נוגדנים HBA1C KB (Kleihauer-Betke) ספירת דם. הערה: יש לקחת את הבדיקה בהקדם! TORCH סרולוגיה Parvo Virus סרולוגיה VDRL סרולוגיה APLA (Antiphospholipid Antibodies) – ACL (Anticardiolipin Antibodies), LAC (Lupus Anticoagulant), AB2GP1 (Anti-beta2 Glycoprotein 1) סרולוגיה, קרישה סקר לטוקסיקולוגיה מקלון יעודי לשתן
צוות הכנת נייר העמדה
=צוות ההכנה של נייר העמדה 2011
ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר:
- פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
- פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון
שאר חברי הוועד:
- ד"ר אלי גוטרמן - מנהל שירות מחוזי להיריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה ,בית חולים כרמל, שרותי בריאות כללית
- ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
- ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה
- ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון
- פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון
צוות עדכון נייר העמדה 2017
- פרופ' אריאל מני
- פרופ' טל בירון-שנטל
- פרופ' יואב ינון
- פרופ' משנה קליני זהר נחום
- ד"ר חן סלע
- פרופ' משנה קליני עדו שולט
- פרופ' אייל שיינר
צוות עדכון נייר העמדה 2023
- פרופ' טל בירון-שנטל
- ד"ר חן סלע
- פרופ' רינת גבאי בן זיו
- פרופ' לירן הירש
- דר' דנה ויטנר
- פרופ' גלי פריאנטה
- דר' הדר רוזן
ביבליוגרפיה
- ↑ Copper RL, Goldenberg RL, DuBard MB, Davis RO. Risk factors for fetal death in white, black, and Hispanic women. Collaborative Group on Preterm Birth Prevention. Obstet Gynecol 1994;84:490–5.
- ↑ Faye-Petersen OM, Guinn DA, Wenstrom KD. Value of perinatal autopsy. Obstet Gynecol 1999;94:915–20.
- ↑ Fretts RC. Etiology and prevention of stillbirth. Am J Obstet Gynecol 2005;193:1923–35.
- ↑ Pauli RM, Reiser CA. Wisconsin Stillbirth Service Program: II. Analysis of diagnoses and diagnostic categories in the first 1,000 referrals. Am J Med Genet 1994;50:135–53.
- ↑ Incerpi MH, Miller DA, Samadi R, Settlage RH, Goodwin TM. Stillbirth evaluation: what tests are needed? Am J Obstet Gynecol 1998;178:1121–