הבדלים בין גרסאות בדף "יילוד לידני מכשירני - נייר עמדה"

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
יילוד לידני מכשירני
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום	מיילדות
האיגוד המפרסם
קישור	באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום	יולי 2023
יוצר הערך	פרופ' איל סיון

גרסה אחרונה מ־12:16, 18 באוקטובר 2024

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה

שכיחות השימוש ביילוד לידני מכשירני הוא כ-4–7 אחוז מכלל הלידות. ישנה עליה במודעות לגבי התחלואה העוברית והאימהית הקשורה ליילוד מכשירני. אולם, גם ניתוח קיסרי בשלב השני של הלידה כרוך בתחלואה משמעותית לאם ולילוד והשלכות משמעותיות לגבי ההיריונות והלידות הבאים.

לכן יש צורך לשמר את האפשרות לבצע יילוד מכשירני, כאשר שמירה על כללי הבטיחות וקיום תנאים מתאימים יאפשרו לידה מכשירנית בטוחה לאם ולילוד.

ההחלטה לבצע לידה מכשירנית מחייבת הערכה של יתרונות וחסרונות של הפעולה, מתן הסבר ליולדת וקבלת הסכמתה.

לידה מכשירנית תתבצע כאשר להערכת הרופא אין מניעה מלידה נרתיקית ויש יתרון בלידה מכשירנית על פני ניתוח קיסרי או המשך הלידה. לידה מכשירנית תתבצע כאשר להערכת הרופא אין מניעה מלידה נרתיקית ויש יתרון בלידה מכשירנית על פני ניתוח קיסרי או המשך הלידה.

יילוד מכשירני מתייחס ליילוד על ידי שולפן ריק (Vacuum-assisted vaginal delivery) ו/או מלקחיים. הבחירה של המכשיר (שולפן ריק/מלקחיים) תעשה בהתאם לניסיונו של המבצע והנסיבות הרפואיות. לכל אחד מהמכשירים ישנם יתרונות, חסרונות וסכנות שאותם יש לקחת בחשבון בעת בחירת המכשיר המתאים.

מי רשאי לבצע ו/או להשגיח על ביצוע יילוד מכשירני

יילוד לידני בעזרת מכשירים יכול להתבצע על ידי רופא מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה או בהשגחתו של אותו רופא.

במקרה חירום, שבו חיי העובר או היולדת בסכנה, רשאי הרופא המנוסה ביותר באותו מעמד לבצע כל פעולה מהמתוארות למעלה.

התוויות ללידה מכשירנית

אימהיות

שלב שני מאורך - כאשר השלב השני מאורך בנוכחות ניטור עוברי תקין, הערכה קלינית שהאישה עשויה ללדת בלידה נרתיקית ובהיעדר התוויית נגד אחרת להמשך הלידה - ניתן להאריך את משך השלב השני בהתאם לשיקול הרופא
מצב אימהי המחייב סיום הלידה בהקדם
סיבה רפואית המונעת מן היולדת ללחוץ (מצבים נוירולוגיים או מחלות שריר שונות)
תשישות או לחיצות אימהיות שאינן מקדמות את הלידה

עובריות

שינויים בניטור המחשידים לקיפוח עוברי - Fetal compromise המצדיק קיצור משך השלב השני של הלידה על ידי לידה מכשירנית

הוריות נגד

שימוש בוואקום במצג פנים
הפרעות קרישה ידועות לעובר
נטייה לשברים בעובר (כגון: Osteogenesis imperfecta)
התוויית נגד יחסית היא שימוש בוואקום לפני שבוע 34

הגדרות באשר למיקום גובה ראש העובר באגן

גובה החלק המקדים יימדד בסנטימטרים 5- עד 5+ סנטימטר מעל או מתחת למישור הספינות - Ischial spines, גובה 0 (החלק המקדים הוא חלקו הגרמי של הראש).

הגדרת מישורי האגן בהקשר ללידות מכשירניות:

מוצא האגן - Outlet - כאשר חלקו הגרמי של הראש הגיע למוצא האגן והוא לוחץ על החיץ והקרקפת נראית בפתח הנרתיק בלי פישוק השפתיים
נמוך באגן - low - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 2+ סנטימטר או נמוך יותר, אך לא על מוצא האגן
אמצע האגן - Mid - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 0 עד 2+ סנטימטר (לא כולל 2+)
גבוה באגן - High - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי מעל הספינות

תנאים להתערבות

עובר במצג ראש
פתיחה מלאה של צוואר הרחם
אגן שבהערכה קלינית מתאים ללידה לידנית
ראש העובר עבר את הספינות - חלקו הגרמי המקדים של הראש בגובה נמוך (Low) או ביציאה (outlet)
בתחנת אמצע האגן - Midpelvis - דרושים שיקול דעת ומיומנות מיוחדת בשל שיעור גבוה יותר של סיבוכים. במצבים מיוחדים (תאום שני, IUFD - Intra-Uterine Fetal Death) יוכל רופא (מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה) לשקול ולבצע לידת שולפן ריק, כאשר הפתיחה עדיין לא מלאה או ראש העובר נמצא גבוה מעל הספינות

הכנת היולדת וביצוע הפעולה

יש להסביר לאישה על ההתוויה ועל הפעולה
יש לרוקן שלפוחית שתן
להשכיב את האישה בתנוחת ליטוטומי
רצוי לדאוג לאלחוש מספק
יש לקרוא לרופא ילדים
מומלץ להפסיק את לידת השולפן הריק אם הגביע נשמט שלוש פעמים. במקרה של כשל טכני, רשאי הרופא (מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה) לבצע ניסיון נוסף
מספר המשיכות ומשך הזמן המותר לביצוע הפעולה המכשירנית מותנה בהתקדמות בירידת הראש
מומלץ שהלידה המכשירנית לא תמשך מעל 30 דקות
יש לקחת בחשבון את הסכנות האימהיות של ניתוח קיסרי כאשר הראש נמוך, הסכנה לטראומה עוברית, והערכה לגבי סיכויי ההצלחה של הפעולה המכשירנית
יש לבצע הערכה ובחירה זהירה של המקרים
אפיזיוטומיה תתבצע רק במידת הצורך
לכל אחד מסוגי המלקחיים ומכשירי הואקום המקובלים ללידה מכשירנית יש יתרונות וחסרונות. בחירת השיטה והמכשור ליילוד, בהתאם לשיקולו ולמיומנותו של המבצע

סיבוכים

ילוד

Cephal hematoma - שטף דם של הקרקפת
Subgaleal hematoma - דימום סב-גליאלי
דימום תוך מוחי - intracranial hemorrhage
שבר בגולגולת
לצרציות בקרקפת או באזור המגע של המלקחיים עם ראש הילוד
דימומים ברשתית
כליאת כתפיים נפוצה יותר בלידות מכשירניות

אם

כל הסיבוכים קורים גם בלידה נרתיקית ספונטאנית אבל בשכיחות נמוכה יותר.

קרעים בתעלת הלידה
פגיעה בשופכה
זיהום מקומי בתעלת הלידה
כאבים
לידת מלקחיים קשורה בשכיחות גבוהה יותר של קרעים בתעלת הלידה

תיעוד: רשימת הנושאים שרצוי לתעד

הסיבה לביצוע הלידה המכשירנית
מתן הסבר וקבלת הסכמה של היולדת לפעולה
התוויות מתאימות והיעדר התוויות נגד
מיקום ראש העובר וכיוונו
תיאור הניטור העוברי
הערכת משקל
תיאור מפורט של התהליך - המכשיר, מספר המשיכות, משך הזמן, הינתקות אם הייתה, אפיזיוטומיה אם בוצעה ותאור קרעים נרתיקיים אם היו
נוכחות צוות כולל צוות יילודים

ביבליוגרפיה

Johanson RB, Menon V.Vacuum extraction versus forceps for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev. 2004.

SOGC Clinical practice guideline No 148, August 2004 Guidelines for operative vaginal birth. J ObstetGynaecol Can 2004;26;747-53.

Murphy DJ, Liebling RE, Verity L, Swingler R, Patel R Early maternal and neonatal morbidity associated with operative delivery in second stage of labour: A cohort study Lancet 2001; 358;1203-7.

Gardella C, Taylor M, Benedetti T, Hitti J, Critchlow C. The effect of sequential use of vacuum and forceps for assisted vaginal delivery on neonatal and maternal outcomes. Am J ObstetGynecol 2001;185;896- 902.#.

Royal College of Obstericians and Gynaecologists: Operative Vaginal Delivery Guideline No. 26 Practice Bulletin No. 154 Summary: Operative Vaginal Delivery. ObstetGynecol 2015; 126:1118.

O'Mahony F, Hofmeyr GJ, Menon V. Choice of instruments for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev 2010; :CD005455.

Aiken CE, Aiken AR, Brockelsby JC, Scott JG. Factors influencing the likelihood of instrumental delivery success. ObstetGynecol 2014; 123:796.

Caughey AB, Sandberg PL, Zlatnik MG, et al. Forceps compared with vacuum: rates of neonatal and maternal morbidity. ObstetGynecol 2005; 106:908.

ACOG practice bulletin, Number 154, 2015. Obstetrics & Gynecology;126)5(:e56-65.

Aberg K, Norman M, Ekeus C. Preterm birth by vacuum extraction and neonatal outcome: a population based cohort study. BMC Pregnancy Childbirth 2014; 14:42,2393-14-42.

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' איל סיון

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{נייר עמדה
+{{נייר עמדה גינקולוגיה
-|שם נייר העמדה=ילוד לידני מכשירני
+|שם נייר העמדה=יילוד לידני מכשירני
 |תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
-|האיגוד המפרסם=[[האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים]]
+|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 |סימוכין=
-|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=50922 באתר האיגוד]
+|קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne222_NewbornDevice.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
-|תאריך פרסום= נובמבר 2008 , מחליף נייר עמדה קודם מ-1999
+|תאריך פרסום= יולי 2023
 |יוצר הערך= פרופ' איל סיון
 }}
 {{הרחבה|לידה}}
-<big>במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע <font color=#00FF00> ירוק </font></big>
+שכיחות השימוש ביילוד לידני מכשירני הוא כ-4–7 אחוז מכלל ה[[לידה|לידות]]. ישנה עליה במודעות לגבי התחלואה העוברית והאימהית הקשורה ליילוד מכשירני. אולם, גם [[ניתוח קיסרי]] בשלב השני של הלידה כרוך בתחלואה משמעותית לאם ולילוד והשלכות משמעותיות לגבי ה[[היריון|היריונות]] והלידות הבאים.
-שכיחות השימוש ביילוד לדני מכשירני הוא כ – 4- 7 אחוז מכלל הלידות. בשנים האחרונות ישנה עליה במודעות לגבי התחלואה העוברית והאימהית הקשורה ליילוד מכשירני. אולם יש לזכור שגם ניתוח קיסרי בשלב השני של הלידה כרוך בתחלואה משמעותית לאם ולילוד והשלכות משמעותיות לגבי ההריונות והלידות הבאים.
+לכן יש צורך לשמר את האפשרות לבצע יילוד מכשירני, כאשר שמירה על כללי הבטיחות וקיום תנאים מתאימים יאפשרו לידה מכשירנית בטוחה לאם ולילוד.
-לכן יש צורך לשמר את האפשרות לבצע יילוד מכשירני, כאשר שמירה על כללי הבטיחות  וקיום תנאים מתאימים יאפשרו לידה מכשירנית בטוחה לאם ולילוד.
+ההחלטה לבצע לידה מכשירנית מחייבת הערכה של יתרונות וחסרונות של הפעולה, מתן הסבר ליולדת וקבלת הסכמתה.
-יילוד מכשירני מתייחס ליילוד ע"י שולפן ריק ו/או מלקחיים. הבחירה של המכשיר (שולפן ריק/מלקחיים) תעשה בהתאם לניסיונו של המבצע והנסיבות הרפואיות. יש לזכור שלכל אחד מהמכשירים ישנם יתרונות, חסרונות וסכנות שאותם יש לקחת בחשבון בעת בחירת המכשיר המתאים.
+לידה מכשירנית תתבצע כאשר להערכת הרופא אין מניעה מלידה נרתיקית ויש יתרון בלידה מכשירנית על פני ניתוח קיסרי או המשך הלידה. לידה מכשירנית תתבצע כאשר להערכת הרופא אין מניעה מלידה נרתיקית ויש יתרון בלידה מכשירנית על פני ניתוח קיסרי או המשך הלידה.
-==הגדרה==
+יילוד מכשירני מתייחס ליילוד על ידי [[לידה מכשירנית - Assisted delivery#ואקום|שולפן ריק]] (Vacuum-assisted vaginal delivery) ו/או [[לידה מכשירנית - Assisted delivery#מלקחיים|מלקחיים]]. הבחירה של המכשיר (שולפן ריק/מלקחיים) תעשה בהתאם לניסיונו של המבצע והנסיבות הרפואיות. לכל אחד מהמכשירים ישנם יתרונות, חסרונות וסכנות שאותם יש לקחת בחשבון בעת בחירת המכשיר המתאים.
-גובה החלק המקדים יימדד בס"מ (5- עד 5+) מעל או מתחת למישור הספינות
+== מי רשאי לבצע ו/או להשגיח על ביצוע יילוד מכשירני ==
-(spines ischial), (גובה 0), החלק המקדים הוא חלקו הגרמי של הראש.
+יילוד לידני בעזרת מכשירים יכול להתבצע על ידי רופא מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה או בהשגחתו של אותו רופא.
-===הגדרות של לידות מכשירניות===
+במקרה חירום, שבו חיי העובר או היולדת בסכנה, רשאי הרופא המנוסה ביותר באותו מעמד לבצע כל פעולה מהמתוארות למעלה.
-הגדרת מישורי האגן בהקשר ללידות מכשירניות:
+== התוויות ללידה מכשירנית ==
+=== אימהיות===
+* שלב שני מאורך - כאשר השלב השני מאורך בנוכחות ניטור עוברי תקין, הערכה קלינית שהאישה עשויה ללדת בלידה נרתיקית ובהיעדר התוויית נגד אחרת להמשך הלידה - ניתן להאריך את משך השלב השני בהתאם לשיקול הרופא
+* מצב אימהי המחייב סיום הלידה בהקדם
+* סיבה רפואית המונעת מן היולדת ללחוץ (מצבים נוירולוגיים או [[מחלות שריר]] שונות)
+* תשישות או לחיצות אימהיות שאינן מקדמות את הלידה
-;"מוצא האגן" (outlet):
+=== עובריות===
-הקרקפת נראית בפתח הנרתיק בלי פישוק השפתיים, כאשר חלקו הגרמי של הראש הגיע למוצא האגן והוא לחוץ על החיץ.
+* שינויים בניטור המחשידים לקיפוח עוברי - Fetal compromise המצדיק קיצור משך השלב השני של הלידה על ידי לידה מכשירנית
-;נמוך באגן (LOW):
+==הוריות נגד==
-חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 2+ ס"מ או נמוך יותר, אך לא על מוצא האגן.
+* שימוש בוואקום במצג פנים
+*[[הפרעות קרישה]] ידועות לעובר
+* נטייה ל[[שברים]] בעובר (כגון: [[Osteogenesis imperfecta]])
+* התוויית נגד יחסית היא שימוש בוואקום לפני שבוע 34
-;"אמצע האגן" (MID):
+== הגדרות באשר למיקום גובה ראש העובר באגן ==
-חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 0 עד 2+ ס"מ.
+גובה החלק המקדים יימדד בסנטימטרים 5- עד 5+ סנטימטר מעל או מתחת למישור הספינות - Ischial spines, גובה 0 (החלק המקדים הוא חלקו הגרמי של הראש).
-;"גבוה באגן" (HIGH):
+הגדרת מישורי האגן בהקשר ללידות מכשירניות:
-חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי מעל הספינות.
+* מוצא האגן - Outlet - כאשר חלקו הגרמי של הראש הגיע למוצא האגן והוא לוחץ על החיץ והקרקפת נראית בפתח הנרתיק בלי פישוק השפתיים
+* נמוך באגן - low - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 2+ סנטימטר או נמוך יותר, אך לא על מוצא האגן
-===הוריות אפשריות להתערבות ידנית או מכשירנית במצג ראש===
+* אמצע האגן - Mid - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 0 עד 2+ סנטימטר (לא כולל 2+)
+* גבוה באגן - High - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי מעל הספינות
-;אימהיות:
-התארכות השלב השני, מצב אימהי המחייב סיום הלידה בהקדם, סיבה רפואית המונעת מן היולדת ללחוץ, תשישות או חוסר יכולת של היולדת ללחוץ.
-;עובריות:
-שינויים בניטור המחשידים לקיפוח עוברי (fetal compromise).
-לגבי השאלה האם להתערב: יש לקחת בחשבון את הסכנות והיתרונות של המשך הלידה בשלב השני לעומת ביצוע ילוד מכשירני, או ניתוח קיסרי. <font color=#00FF00>(רמת הוכחה III){{כ}}</font>.
-==הוריות נגד <font color=#00FF00>(רמת הוכחה IV){{כ}}</font>==
-* שימוש בואקום במצג פנים.
+== תנאים להתערבות ==
-* הפרעות קרישה ידועות לעובר.
+* עובר במצג ראש
-* נטייה לשברים בעובר (כגון: osteogenesis imperfecta)
+* פתיחה מלאה של צוואר הרחם
-* שימוש בואקום לפני שבוע 34 (הוראת נגד יחסית).
-==תנאים להתערבות==
-* פתיחה גמורה של צוואר הרחם
-* חלקו הגרמי המקדים של הראש בגובה נמוך (low), או ביציאה (outlet). בתחנת אמצע האגן (midpelvis) דרוש שיקול דעת ומיומנות מיוחדת בשל שיעור גבוה יותר של סיבוכים.
-* שלפוחית שתן ריקה
 * אגן שבהערכה קלינית מתאים ללידה לידנית
-* אפיזיוטומיה ואלחוש רצויים, אך אינם הכרחיים.
+* ראש העובר עבר את הספינות - חלקו הגרמי המקדים של הראש בגובה נמוך (Low) או ביציאה (outlet)
-* ניתן לבצע יילוד מכשירני בחדר לידה רגיל
+* בתחנת אמצע האגן - Midpelvis - דרושים שיקול דעת ומיומנות מיוחדת בשל שיעור גבוה יותר של סיבוכים. במצבים מיוחדים (תאום שני, [[IUFD - נייר עמדה|IUFD]] - Intra-Uterine Fetal Death) יוכל רופא (מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה) לשקול ולבצע לידת שולפן ריק, כאשר הפתיחה עדיין לא מלאה או ראש העובר נמצא גבוה מעל הספינות
-==מי רשאי לבצע ו/או להשגיח על ביצוע ילוד מכשירני <font color=#00FF00>(רמת הוכחה IIb){{כ}}</font>==
+== הכנת היולדת וביצוע הפעולה ==
+* יש להסביר לאישה על ההתוויה ועל הפעולה
+* יש לרוקן שלפוחית שתן
+* להשכיב את האישה בתנוחת ליטוטומי
+* רצוי לדאוג לאלחוש מספק
+* יש לקרוא לרופא ילדים
+* מומלץ להפסיק את לידת השולפן הריק אם הגביע נשמט שלוש פעמים. במקרה של כשל טכני, רשאי הרופא (מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה) לבצע ניסיון נוסף
+* מספר המשיכות ומשך הזמן המותר לביצוע הפעולה המכשירנית מותנה בהתקדמות בירידת הראש
+* מומלץ שהלידה המכשירנית לא תמשך מעל 30 דקות
+* יש לקחת בחשבון את הסכנות האימהיות של ניתוח קיסרי כאשר הראש נמוך, הסכנה לטראומה עוברית, והערכה לגבי סיכויי ההצלחה של הפעולה המכשירנית
+* יש לבצע הערכה ובחירה זהירה של המקרים
+* אפיזיוטומיה תתבצע רק במידת הצורך
+* לכל אחד מסוגי המלקחיים ומכשירי הואקום המקובלים ללידה מכשירנית יש יתרונות וחסרונות. בחירת השיטה והמכשור ליילוד, בהתאם לשיקולו ולמיומנותו של המבצע
-יילוד לדני בעזרת מכשירים יכול להתבצע על ידי מיילד מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה או בהשגחתו של אותו רופא.
+== סיבוכים ==
+=== ילוד===
+* Cephal hematoma - שטף דם של הקרקפת
+* Subgaleal hematoma - דימום סב-גליאלי
+* [[דימום תוך מוחי]] - intracranial hemorrhage
+* שבר בגולגולת
+* לצרציות בקרקפת או באזור המגע של המלקחיים עם ראש הילוד
+* דימומים ברשתית
+* [[כליאת כתפיים]] נפוצה יותר בלידות מכשירניות
-במקרה חירום, שבו חיי העובר או היולדת בסכנה, רשאי כל רופא לבצע כל פעולה מן המתוארות למעלה.
+=== אם===
+כל הסיבוכים קורים גם בלידה נרתיקית ספונטאנית אבל בשכיחות נמוכה יותר.
+* קרעים בתעלת הלידה
+* פגיעה בשופכה
+* [[זיהום]] מקומי בתעלת הלידה
+* [[כאבים]]
+* לידת מלקחיים קשורה בשכיחות גבוהה יותר של קרעים בתעלת הלידה
-==היילוד המכשירני==
+== תיעוד: רשימת הנושאים שרצוי לתעד ==
+* הסיבה לביצוע הלידה המכשירנית
-ילוד מכשירני כרוך ביתרונות וסיכונים שונים. הסיבוכים הקשורים ליילוד בשולפן ריק כוללים המטומה של הקרקפת (cephalhematoma), ובמקרים נדירים דימומים ברשתית והמטומה סוב גליאלית (subgaleal hematoma) {{כ}} <font color=#00FF00>(רמת הוכחה Ia){{כ}}</font>.
+* מתן הסבר וקבלת הסכמה של היולדת לפעולה
+* התוויות מתאימות והיעדר התוויות נגד
-לידת מלקחיים קשורה בשכיחות גבוהה יותר של קרעים בתעלת הלידה ובחבלות חיצוניות בפנים של היילוד.
+* מיקום ראש העובר וכיוונו
+* תיאור הניטור העוברי
-השוואה בין גביע שולפן ריק נוקשה לגביע גמיש העלתה כי שימוש בגביע גמיש היה קשור בעליה בשיעור כישלונות הפעולה, אך גם בירידה בחבלות לקרקפת היילוד.  <font color=#00FF00>(רמת הוכחה Ia){{כ}}</font>.
+* הערכת משקל
+* תיאור מפורט של התהליך - המכשיר, מספר המשיכות, משך הזמן, הינתקות אם הייתה, אפיזיוטומיה אם בוצעה ותאור קרעים נרתיקיים אם היו
-במצבים מיוחדים יוכל רופא מומחה לשקול ולבצע לידת שולפן ריק, כאשר הפתיחה עדיין לא מלאה או ראש גבוה מעל ה"ספינות"  <font color=#00FF00>(רמת הוכחה III){{כ}}</font>.
+* נוכחות צוות כולל צוות יילודים
-ניתן לבצע לידה בעזרת שולפן ריק גם במצבים אחרים מ – ANTERIOR POSTERIOR. ניתן לבצע סיבוב ראש באמצעות מלקחיים  <font color=#00FF00>(רמת הוכחה III){{כ}}</font>.
-מספר המשיכות ומשך הזמן המותר לביצוע הפעולה המכשירנית מותנה בהתקדמות בירידת הראש, ולא יעלה בדרך כלל מעל 30 דקות מתחילת המשיכות.
-ככלל מומלץ להפסיק את לידת שולפן הריק במידה והגביע נשמט שלוש פעמים. במקרה של כשל טכני רשאי מומחה לבצע ניסיון נוסף.
-ביילוד משולב ואקום ומלקחיים יש לקחת בחשבון את הסכנות האימהיות של ניתוח קיסרי כאשר הראש נמוך (לאחר שולפן ריק), הסכנה לטראומה עוברית, והערכה לגבי סיכויי ההצלחה של הפעולה מכשירנית הנוספת  <font color=#00FF00>(רמת הוכחה IIa){{כ}}</font>.
 ==ביבליוגרפיה==
+<blockquote>
-<blockquote>
 <div style="text-align: left; direction: ltr">
+# Johanson RB, Menon V.Vacuum extraction versus forceps for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev. 2004.
-# American College of Obstetricians and Gynecologists: Operative Vaginal Delivery: use of forceps and vacuum extractors for  operative vaginal delivery. ACOG Practice Bulletin no. 17, June 2000. Washington DC: ACOG 2000.
+# SOGC Clinical practice guideline No 148, August 2004 Guidelines for operative vaginal birth. J ObstetGynaecol Can 2004;26;747-53.
-# Johanson RB, Menon V.Vacuum extraction versus forcep s for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev. 2004(2).
+# Murphy DJ, Liebling RE, Verity L, Swingler R, Patel R Early maternal and neonatal morbidity associated with operative delivery in second stage of labour: A cohort study Lancet 2001; 358;1203-7.
-# SOGC Clinical practice guideline No 148, August 2004 Guidelines for operative vaginal birth. J Obstet Gynaecol Can 2004;26;747-53.
+# Gardella C, Taylor M, Benedetti T, Hitti J, Critchlow C. The effect of sequential use of vacuum and forceps for assisted vaginal delivery on neonatal and maternal outcomes. Am J ObstetGynecol 2001;185;896- 902.#.
-# Murphy DJ, Liebling RE, Verity L, Swingler R, Patel R Early maternal and neonatal morbidity associated with operative delivery in second stage of labour: A cohort study Lancet 2001; 358;1203-7.
+ Royal College of Obstericians and Gynaecologists: Operative Vaginal Delivery Guideline No. 26 Practice Bulletin No. 154 Summary: Operative Vaginal Delivery. ObstetGynecol 2015; 126:1118.
-# Johanson RB, Menon V.Soft versus rigid vacuum extractor cups for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev 2004(2).
+# O'Mahony F, Hofmeyr GJ, Menon V. Choice of instruments for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev 2010; :CD005455.
-# Johanson RB, Heycock E, Carter J, Sultan AH, Walklate K, Jones PW. Maternal and child health after assisted vaginal delivery: five-year follow up of a randomised controlled study comparing forceps and ventouse. Br J Obstet Gynaecol 1999;106;544-9.
+# Aiken CE, Aiken AR, Brockelsby JC, Scott JG. Factors influencing the likelihood of instrumental delivery success. ObstetGynecol 2014; 123:796.
-# Ezenagu LC, Kakaria R, Bofill JA Sequential use of instruments at operative vaginal delivery. Is it safe ? Am J Obstet Gynecol 1999;180;1446-9.
+# Caughey AB, Sandberg PL, Zlatnik MG, et al. Forceps compared with vacuum: rates of neonatal and maternal morbidity. ObstetGynecol 2005; 106:908.
-# Gardella C, Taylor M, Benedetti T, Hitti J, Critchlow C. The effect of sequential use of vacuum and forceps for assisted vaginal delivery on neonatal and maternal outcomes. Am J Obstet Gynecol 2001;185;896-902.
+# ACOG practice bulletin, Number 154, 2015. Obstetrics & Gynecology;126)5(:e56-65.
-# Chiarelli P, Cockburn J. Promoting urinary continence in women after delivery: randomized controlled trial. BMJ 2002;324;1241.
+# Aberg K, Norman M, Ekeus C. Preterm birth by vacuum extraction and neonatal outcome: a population based cohort study. BMC Pregnancy Childbirth 2014; 14:42,2393-14-42.
-# Royal College of Obstericians and Gynaecologists: Operative Vaginal Delivery Guideline No. 26
 </div>
 </blockquote>
+{{ייחוס|פרופ' איל סיון}}
 [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]]

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
יילוד לידני מכשירני

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום	מיילדות
האיגוד המפרסם
קישור	באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום	יולי 2023
יוצר הערך	פרופ' איל סיון