האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6999 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6999 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "ייעוץ טרום הריוני - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה
 
(12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך בבדיקה}}
 
{{נייר עמדה גינקולוגיה
 
{{נייר עמדה גינקולוגיה
−
|שם נייר העמדה= ייעוץ טרום הריוני
+
|שם נייר העמדה= נייר עמדה מספר 21 - ייעוץ טרום הריוני
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
−
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
+
|האיגוד המפרסם=החברה הישראלית לרפואת אם עובר{{ש}}[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
−
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=73498  באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
+
|קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2024/11/ייעוץ-טרום-היריוני.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
−
|תאריך פרסום= 28 ביוני 2011
+
|תאריך פרסום= נובמבר 2024
−
|יוצר הערך= [[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]
+
|יוצר הערך= פרופ' טל בירון שנטל{{ש}}פרופ' לירן הירש{{ש}}פרופ' חן סלע{{ש}}ד"ר הדר רוזן{{ש}}ד"ר דנה ויטנר{{ש}}פרופ' גלי פריאנטה{{ש}}פרופ' רינת גבאי בן זיו
−
}}  
+
}}
 
{{הרחבה|היריון}}
 
{{הרחבה|היריון}}
−
הייעוץ הטרום הריוני חשוב לצורך מניעה והפחתה של [[מומים מולדים - סוגים וגורמים|מומים מולדים]] ולשיפור תוצאות ההיריון{{הערה|שם=הערה1|The Importance of Preconception Care in the Continuum of Women' Health Care. ACOG Committee Opinion #313.Obstet Gynecol 2005 106: 665-666. Level III}},{{הערה|שם=הערה2|Guidelines for perinatal care. American Academy of Pediatrics and the American College of Obstetricians and Gynecologists. 2002, 5th ed. Chapter 4: Antepartum care, Preconception care, p. 73-77. Level III}},{{הערה|שם=הערה3|Guidelines for women's health care. American College of Obstetricians and Gynecologists, 2002 2nd ed. Part 3: Patient care, Preconceptional care p. 163-169. Level III}}.
+
==רקע==
 +
הייעוץ הטרום היריוני חשוב לצורך מניעה והפחתה של [[מומים מולדים - סוגים וגורמים|מומים מולדים]] ולשיפור תוצאות ההיריון.
  
−
ייעוץ טרום הריוני מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הערכת גורמי סיכון, קידום בריאות והתערבות. הערכת גורמי הסיכון יכולה לכלול: היסטוריה רפואית ומיילדותית, בדיקה גופנית וגינקולוגית ו[[בדיקות מעבדה]] בהתאם לצורך הקליני.
+
ייעוץ טרום היריוני מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הערכת גורמי סיכון, קידום בריאות והתערבות. הערכת גורמי הסיכון יכולה לכלול: היסטוריה רפואית ומילדותית, בדיקה גופנית וגינקולוגית ו[[בדיקות מעבדה]] בהתאם לצורך הקליני
−
 
 
−
ייעוץ טרום הריוני יכול להינתן בעת ביקור טרום הריוני מתוכנן או לנשים בגיל הפוריות הפונות לברור [[תת-פוריות האישה|אי פוריות]], ובנסיבות נוספות כגון הוצאת [[התקן תוך רחמי]] או בקורת לאחר [[הפלה]].
 
−
 
 
−
הייעוץ כולל נטילת אנמנזה הכוללת היסטוריה רפואית, מיילדותית, משפחתית, רקע גנטי, הרגלים ו[[חיסונים]]. הבדיקה הגופנית תבוצע על פי שיקול קליני. יש להמליץ על נטילת [[חומצה פולית]], ולהפנות לבדיקות עזר, לסכמן ולתת המלצות נוספות לפי הצורך.
 
−
 
−
<big>'''ועל כן עמדת האיגוד היא''':</big>
 
−
 
 
−
==בדיקות עזר בייעוץ טרום הריוני==
 
  
 +
==בדיקות עזר בייעוץ טרום היריוני==
 
ניתן לשקול ביצוע מקדים מתוך רשימת הבדיקות המומלצות בהיריון על ידי משרד הבריאות:
 
ניתן לשקול ביצוע מקדים מתוך רשימת הבדיקות המומלצות בהיריון על ידי משרד הבריאות:
−
#[[ספירת דם]], יש לבצע [[המוגלובין]] אלקטרופוריזה בנשים עם MCV<78{{כ}} (Mean Corpuscular Volume) או MCH<27{{כ}} (Mean Corpuscular Hemoglobin) לשלילת [[תלסמיה]]
+
*בדיקות סקר לנשאות של מחלות גנטיות. חשוב לידע על אפשרות להרחבת הבדיקות באופן פרטי
−
#[[גלוקוזה - Glucose|סוכר]] בצום
+
*סוג דם וסקר נוגדנים
−
#סרולוגיה ל[[עגבת]]
+
*[[ספירת דם]], יש לבצע המוגלובין אלקטרופורזה לשלילת [[טלסמיה]] בנשים עם 27>MCH {{כ}}(Mean Corpuscular Hemoglobin) או 78>MCV {{כ}}(Mean Corpuscular Volume)
−
#[[בדיקת סוג דם|סוג דם]], Rh וסקר נוגדנים בעקבות [[מבחן קומבס - Coombs test|תבחין קומבס]] לא ישיר (Indirect Coombs) חיובי
+
*[[גלוקוזה - Glucose|סוכר]] בצום
−
#[[בדיקת שתן כללית|שתן כללית]] ותרבית
+
*סרולוגיה [[הפטיטיס B]] ו-[[הפטיטיס C|C]], ל - [[HIV]] ול[[עגבת]], נוגדני [[אדמת]]
−
#נוגדני [[אדמת]] בעת חשד קליני או פעילות מוגברת של אדמת
+
*סקר נוגדנים ל-[[CMV]], [[טוקסופלסמה]]
−
#בדיקות סרולוגיה ל[[הפטיטיס B]] ו-[[הפטיטיס C|C]] ו-[[HIV]] תבוצענה לנשים בסיכון להדבקה
+
*נוגדנים כנגד [[אבעבועות רוח]] - בנשים עם סטאטוס חיסוני לא ברור (מחלה קלינית או קבלת חיסון)
−
+
*[[תפקודי בלוטת התריס]] בהתאם לגורמי סיכון
 +
*[[בדיקת שתן כללית|שתן כללית]]
 +
*[[משטח צוואר הרחם]] - PAP - ובדיקת זני [[HPV]] בהתאם להנחיות האיגוד בנייר עמדה מס' 113 - [[ניהול מטופלות עם תשובה לא תקינה של משטח מצוואר הרחם - משטח ציטולוגי (PAP SMEAR) או בדיקת זני HR-HPV - נייר עמדה]]
  
−
בדיקות אפשריות נוספות על פי שיקול קליני אינדיבידואלי:
+
==המלצות והדרכה==
 +
נטילת חומצה פולית מומלצת לכל הנשים לפחות 0.4 מ"ג ביום החל מ חודש אחד לפני ההיריון.
  
−
#[[משטח ציטולוגי מצוואר הרחם|משטח צואר הרחם]] - PAP, בהתאם להנחיות האיגוד בנייר העמדה הרלוונטי
+
לנשים בסיכון גבוה ל[[מום בתעלה העצבית - Neural tube defect|מומים במערכת העצבים המרכזית]], מומלצת נטילת חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ביום.
−
#[[תפקודי בלוטת התריס]]
+
*יש להמליץ על נטילה של חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ביום לנשים מקבוצות הסיכון הבאות: (בסוף השליש הראשון מומלץ לרדת למינון הנמוך של 0.4 מ"ג ליום):
−
#נוגדני [[אבעבועות רוח]] - בנשים עם סטאטוס חיסוני לא ברור (מחלה קלינית או קבלת חיסון)
+
**נשים שהיה להן בעבר עובר או יילוד עם מום פתוח בתעלה העצבית - Neural tube defect
−
#סקר נוגדנים למחלות מדבקות: [[CMV]]{{כ}} (Cytomegalovirus) ו[[טוקסופלסמה|טוקסופלזמוזיס]]
+
**נשים שיש להן או לבני זוגן מום פתוח בתעלה העצבית
−
#[[בדיקות סקר גנטיות]] – יש להפנות לבדיקות הסקר למחלות גנטיות, בתלות במוצא
+
**זוגות אשר להם קרוב משפחה אח, אחות, אחיין, או אחיינית עם מום מולד בתעלה העצבית
 +
**נשים המטופלות ב[[תרופות אנטי אפילפטיות]]
 +
**נשים המטופלות ב-[[methotrexate]] - או ב[[ליתיום]]
 +
**נשים עם [[סוכרת טרום היריונית]]
 +
**נשים עם [[BMI]] מעל 30 (הנושא שנוי במחלוקת)
 +
**נשים אשר שותות אלכוהול בהיריון
 +
**נשים עם מחלה הפוגעת בספיגה במעי לדוגמה: [[Celiac]], [[Crohn’s disease]]
 +
**נשים עם מוטציות של MTHFR או עם רמות הומוציסטאין גבוהות
 +
*בנשים עם מחלות כרוניות - מומלץ להעריך את חומרת המחלה והשפעתה על ההיריון בשיתוף הרופא המטפל באופן קבוע במחלה, ובמידת הצורך מרפאת היריון בסיכון גבוה. מומלץ להרות רק לאחר איזון אופטימלי של המחלה, ובינתיים להמליץ על [[אמצעי מניעה]] מתאים. בנשים המקבלות טיפול תרופתי קבוע יש להעריך את הצורך בטיפול והתאמתו להיריון
 +
*יש להדריך את הנשים להימנע מ[[עישון]], שתיית [[אלכוהול]] או שימוש ב[[סמים]]
 +
*[[עודף משקל]] טומן בחובו סיכון מוגבר לסיבוכי היריון. מומלץ להפנות להתאמת [[דיאטה]] לירידה במשקל לפני ההיריון או למניעה של עלייה עודפת במשקל במהלך ההיריון
 +
*רצוי להתייחס לסביבת העבודה והסיכונים האפשריים להיריון ובמידת הצורך בשיתוף רופא תעסוקתי. (לדוגמה: CMV הסבר לגבי מניעה, חשיפה לחומרים - [[ייעוץ טרטוגני]])
 +
*בנשים עם עבר מילדותי כושל או סיבוכי היריון קודמים, מומלץ לבצע בירור
 +
*מומלץ להפנות ל[[ייעוץ גנטי]] זוגות עם סיפור משפחתי של מומים מולדים, [[פיגור שכלי]], מחלות תורשתיות או נשואי קרובים מדרגה ראשונה
 +
*יש לייעץ לגבי מרווחים בין היריונות, בעיקר בנשים לאחר [[ניתוח קיסרי]]. (מרווח של פחות משישה חודשים בין הלידה להיריון נוסף כרוך בעלייה בסיבוכים. מרווח של פחות משנה וחצי בין לידה ללידה כרוך בפחות סיכונים)
 +
*מומלץ להתחסן לשפעת בכל שנה בעונת החיסונים ובכל שלב בהיריון. (פירוט בנייר העמדה מספר 35, [[חיסונים והיריון - נייר עמדה - Vaccination during pregnancy]])
 +
*המפגש יכול להוות הזדמנות לברר סיכון ל[[חשיפה לאלימות]] ובמידת הצורך לערב את השירות הסוציאלי
  
−
==המלצות והדרכה==
+
==טבלה המסכמת מצבים כרוניים שכיחים וההתייחסות הנדרשת אליהם בהערכה טרום היריונית==
  
−
#נטילת חומצה פולית מומלצת לכל הנשים לפחות 0.4 מ"ג (מיליגרם) ביום החל מ-3 חודשים לפני ההיריון{{הערה|שם=הערה4|Lumley J, Watson L, Watson M & al, Periconceptional supplementation with folate and/or multivitamins for preventing neural tube defects. Cochrane Database Syst Rev, 2001;(3):CD001056 Level III}}. לנשים בסיכון גבוה ל[[מום בתעלה העצבית - Neural tube defect|מומים במערכת העצבים המרכזית]], מומלצת נטילת חומצה פולית במינון של 5 מ"ג ביום
+
{| class="wikitable"
−
#בנשים עם מחלות כרוניות – מומלץ להעריך את חומרת המחלה והשפעתה על ההיריון בשיתוף הרופא המטפל באופן קבוע במחלה ובמידת הצורך מִרְפאת היריון בסיכון גבוה. מומלץ להרות רק לאחר איזון אופטימלי של המחלה, ובינתיים להמליץ על [[אמצעי מניעה]] מתאים. בנשים המקבלות  טיפול תרופתי קבוע יש להעריך את הצורך בטיפול והתאמתו להיריון{{הערה|שם=הערה5|Betts T & Fox C, Proactive pre-conception counseling for women with epilepsy - is it effective? Seizure, 1999; 8: 322-327. Level III}}
+
|-
−
#יש להדריך את הנשים להימנע מ[[עישון]], שתיית [[אלכוהול]] או שימוש ב[[סמים]]
+
!מצב!!סיכונים בהקשר להיריון!!טיפול!!מטרות
−
#[[עודף משקל]] טומן בחובו סיכון מוגבר לסיבוכי היריון. מומלץ להפנות להתאמת [[דיאטה]] לירידה במשקל לפני ההיריון{{הערה|שם=הערה6|Obesity in Pregnancy. ACOG Committee Opinion #315. Obstet Gynecol 2005 106: 671-675. Level III}},{{הערה|שם=הערה7|The Role of Obstetrician-Gynecologist in the Assessment and Management of Obesity. ACOG Committee Opinion #319.Obstet Gynecol 2005 106: 895-899. Level III}}
+
|-
−
#רצוי להתייחס לסביבת העבודה והסיכונים האפשריים להיריון ובמידת הצורך בשיתוף רופא תעסוקתי
+
|סוכרת טרום היריונית
−
#בנשים עם עבר מיילדותי כושל או סיבוכי היריון קודמים, מומלץ לבצע בירור
+
|מומים עובריים{{ש}}מות עובר ברחם{{ש}}סיבוכי היריון ולידה
−
#מומלץ להפנות ל[[ייעוץ גנטי]] זוגות עם סיפור משפחתי של מומים מולדים, [[פיגור שכלי]], מחלות תורשתיות או נִשּׂוּאי קרובים מדרגה ראשונה
+
|ייעוץ תזונתי ואיזון משקל, איזון סוכרת, ייעוץ אנדוקרינולוגי במידת הצורך.{{ש}}לשקול בירור פגיעה באברי מטרה - לב, כליות, עיניים.{{ש}}חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ליום. {{ש}}בירור תפקודי בלוטת התריס
−
#יש לייעץ לגבי מרווחים בין היריונות, בעיקר בנשים לאחר [[ניתוח קיסרי]]
+
|שאיפה ל - [[HbA1C]]<6%
 +
|-
 +
|יתר לחץ דם כרוני
 +
|רעלת היריון והאטה בצמיחה התוך-רחמית
 +
|איזון תרופתי, מודעות לתרופות אסורות בהיריון - ACE inhibitors והפסקתן עם הכניסה להיריון.{{ש}}לשקול הערכה של אברי מטרה - לב, כליות, עיניים
 +
|שאיפה ללחצי דם 130/80 או פחות
 +
|-
 +
|תת-פעילות בלוטת התריס
 +
|הפלות, רעלת היריון, לידה מוקדמת, מות עובר ברחם
 +
|לבצע סקר לפי גורמי סיכון ולאזן על ידי טיפול
 +
|
 +
|-
 +
|ניתוח בריאטרי
 +
|תקופת הירידה המשמעותית במשקל היא סביב 12-24 חודשים לאחר הניתוח, מומלץ להימנע מהיריון 12-18 חודשים לאחר הניתוח.{{ש}}אם הרתה בין 12–24 חודשים לאחר ניתוח - מעקב דיאטני צמוד לאחר חסרים תזונתיים והפרעות ספיגה אימהיות, חסר ברזל וויטמין B<sub>12</sub>
 +
|אמצעי מניעה לשלב הירידה המשמעותית במשקל.{{ש}}תוספת ויטמינים, ברזל וויטמין B<sub>12</sub> בהתאם לצורך
 +
|שאיפה להמוגלובין 10 לכל הפחות
 +
|-
 +
|הפרעות נפשיות
 +
|פגיעה בקשר אם-יילוד,{{ש}}עלייה בסיכון לאובדנות סביב היריון, לידה ומשכב הלידה
 +
|ייעוץ פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי וגיבוש תוכנית טיפול.{{ש}}המשך טיפול תרופתי.
 +
|איזון מיטבי לאורך ההיריון וסביב הלידה
 +
|-
 +
|HIV
 +
|העברה ליילוד
 +
|ייעוץ פרטני על אופן הכניסה להיריון. {{ש}}איזון תרופתי מולטידיציפלינרי
 +
|עומס נגיפי נמוך ככל האפשר
 +
|-
 +
|טרומבופיליה
 +
|DVT או PE במהלך ההיריון ומשכב הלידה.{{ש}}סיבוכי היריון נלווים
 +
|ייעוץ פרטני בהתאם לסוג הטרומבופיליה והעבר המיילדותי והרפואי הכללי
 +
|
 +
|}
  
 
==צוות הכנת נייר העמדה==
 
==צוות הכנת נייר העמדה==
−
עדכון נייר העמדה בוצע בשני שלבים:
+
===צוות הכנת נייר העמדה===
−
 
+
פרופ' יוסי עזרא, ד"ר מוטי ברדיצב, ד"ר יורי פרליץ, פרופ' אייל ענטבי, פרופ' אייל סיוון, ד"ר אריאל מני
−
'''שלב 1'''
 
−
 
 
−
ד"ר שלומית ריסקין-משיח
 
  
−
נייר עמדה זה אושר על ידי ועד רפואת אם עובר קודם (פרופ' יוסי עזרא, ד"ר מוטי ברדיצב, ד"ר יורי פרליץ, פרופ' אייל ענטבי, פרופ' אייל סיוון, ד"ר אריאל מני)
+
===צוות עדכון נייר העמדה 2011===
 +
ד"ר שלומית ריסקין-משיח, פרופ' קובי בר, ד"ר יורי פרליץ, ד"ר יריב יוגב, ד"ר מיכל קובו, ד"ר סורינה גריסרו- גרנובסקי, ד"ר אלי גוטרמן, פרופ' אייל ענתבי, ד"ר מוטי ברדיצ'ב, ד"ר נגה פורת, ד"ר רובי אמסטר- מזכיר, ד"ר אידה אמודאי, פרופ' שמואל לוריא, ד"ר רויבורט משה, ד"ר שמעוני יוחנן, ד"ר שכטר אדוארדו.
  
−
'''שלב 2'''
+
===צוות עדכון נייר העמדה 2017===
 +
פרופ' אריאל מני, פרופ' טל בירון-שנטל, פרופ' יואב יינון, פרופ' משנה קליני זהר נחום, ד"ר חן סלע, פרופ' משנה קליני עדו שולט, פרופ' אייל שיינר
  
−
פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון
+
===צוות עדכון נייר עמדה 2023===
 +
פרופ' טל בירון שנטל, פרופ' לירן הירש, פרופ' חן סלע, ד"ר הדר רוזן, ד"ר דנה ויטנר, פרופ' גלי פריאנטה, פרופ' רינת גבאי בן זיו
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
−
 
+
<blockquote>
−
<blockquote>  
+
*ACOG 762, 2019, Pre-pregnancy counseling
−
<div style="text-align: left; direction: ltr">
+
*משרד הבריאות - הנחיות טרום היריון
−
{{הערות שוליים}}
 
−
</div>
 
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  

גרסה אחרונה מ־19:42, 11 בפברואר 2026

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה מספר 21 - ייעוץ טרום הריוני

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם החברה הישראלית לרפואת אם עובר
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום נובמבר 2024
יוצר הערך פרופ' טל בירון שנטל
פרופ' לירן הירש
פרופ' חן סלע
ד"ר הדר רוזן
ד"ר דנה ויטנר
פרופ' גלי פריאנטה
פרופ' רינת גבאי בן זיו
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – היריון

רקע

הייעוץ הטרום היריוני חשוב לצורך מניעה והפחתה של מומים מולדים ולשיפור תוצאות ההיריון.

ייעוץ טרום היריוני מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הערכת גורמי סיכון, קידום בריאות והתערבות. הערכת גורמי הסיכון יכולה לכלול: היסטוריה רפואית ומילדותית, בדיקה גופנית וגינקולוגית ובדיקות מעבדה בהתאם לצורך הקליני

בדיקות עזר בייעוץ טרום היריוני

ניתן לשקול ביצוע מקדים מתוך רשימת הבדיקות המומלצות בהיריון על ידי משרד הבריאות:

המלצות והדרכה

נטילת חומצה פולית מומלצת לכל הנשים לפחות 0.4 מ"ג ביום החל מ חודש אחד לפני ההיריון.

לנשים בסיכון גבוה למומים במערכת העצבים המרכזית, מומלצת נטילת חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ביום.

  • יש להמליץ על נטילה של חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ביום לנשים מקבוצות הסיכון הבאות: (בסוף השליש הראשון מומלץ לרדת למינון הנמוך של 0.4 מ"ג ליום):
    • נשים שהיה להן בעבר עובר או יילוד עם מום פתוח בתעלה העצבית - Neural tube defect
    • נשים שיש להן או לבני זוגן מום פתוח בתעלה העצבית
    • זוגות אשר להם קרוב משפחה אח, אחות, אחיין, או אחיינית עם מום מולד בתעלה העצבית
    • נשים המטופלות בתרופות אנטי אפילפטיות
    • נשים המטופלות ב-methotrexate - או בליתיום
    • נשים עם סוכרת טרום היריונית
    • נשים עם BMI מעל 30 (הנושא שנוי במחלוקת)
    • נשים אשר שותות אלכוהול בהיריון
    • נשים עם מחלה הפוגעת בספיגה במעי לדוגמה: Celiac, Crohn’s disease
    • נשים עם מוטציות של MTHFR או עם רמות הומוציסטאין גבוהות
  • בנשים עם מחלות כרוניות - מומלץ להעריך את חומרת המחלה והשפעתה על ההיריון בשיתוף הרופא המטפל באופן קבוע במחלה, ובמידת הצורך מרפאת היריון בסיכון גבוה. מומלץ להרות רק לאחר איזון אופטימלי של המחלה, ובינתיים להמליץ על אמצעי מניעה מתאים. בנשים המקבלות טיפול תרופתי קבוע יש להעריך את הצורך בטיפול והתאמתו להיריון
  • יש להדריך את הנשים להימנע מעישון, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים
  • עודף משקל טומן בחובו סיכון מוגבר לסיבוכי היריון. מומלץ להפנות להתאמת דיאטה לירידה במשקל לפני ההיריון או למניעה של עלייה עודפת במשקל במהלך ההיריון
  • רצוי להתייחס לסביבת העבודה והסיכונים האפשריים להיריון ובמידת הצורך בשיתוף רופא תעסוקתי. (לדוגמה: CMV הסבר לגבי מניעה, חשיפה לחומרים - ייעוץ טרטוגני)
  • בנשים עם עבר מילדותי כושל או סיבוכי היריון קודמים, מומלץ לבצע בירור
  • מומלץ להפנות לייעוץ גנטי זוגות עם סיפור משפחתי של מומים מולדים, פיגור שכלי, מחלות תורשתיות או נשואי קרובים מדרגה ראשונה
  • יש לייעץ לגבי מרווחים בין היריונות, בעיקר בנשים לאחר ניתוח קיסרי. (מרווח של פחות משישה חודשים בין הלידה להיריון נוסף כרוך בעלייה בסיבוכים. מרווח של פחות משנה וחצי בין לידה ללידה כרוך בפחות סיכונים)
  • מומלץ להתחסן לשפעת בכל שנה בעונת החיסונים ובכל שלב בהיריון. (פירוט בנייר העמדה מספר 35, חיסונים והיריון - נייר עמדה - Vaccination during pregnancy)
  • המפגש יכול להוות הזדמנות לברר סיכון לחשיפה לאלימות ובמידת הצורך לערב את השירות הסוציאלי

טבלה המסכמת מצבים כרוניים שכיחים וההתייחסות הנדרשת אליהם בהערכה טרום היריונית

מצב סיכונים בהקשר להיריון טיפול מטרות
סוכרת טרום היריונית מומים עובריים
מות עובר ברחם
סיבוכי היריון ולידה 		ייעוץ תזונתי ואיזון משקל, איזון סוכרת, ייעוץ אנדוקרינולוגי במידת הצורך.
לשקול בירור פגיעה באברי מטרה - לב, כליות, עיניים.
חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ליום.
בירור תפקודי בלוטת התריס 		שאיפה ל - HbA1C<6%
יתר לחץ דם כרוני רעלת היריון והאטה בצמיחה התוך-רחמית איזון תרופתי, מודעות לתרופות אסורות בהיריון - ACE inhibitors והפסקתן עם הכניסה להיריון.
לשקול הערכה של אברי מטרה - לב, כליות, עיניים 		שאיפה ללחצי דם 130/80 או פחות
תת-פעילות בלוטת התריס הפלות, רעלת היריון, לידה מוקדמת, מות עובר ברחם לבצע סקר לפי גורמי סיכון ולאזן על ידי טיפול
ניתוח בריאטרי תקופת הירידה המשמעותית במשקל היא סביב 12-24 חודשים לאחר הניתוח, מומלץ להימנע מהיריון 12-18 חודשים לאחר הניתוח.
אם הרתה בין 12–24 חודשים לאחר ניתוח - מעקב דיאטני צמוד לאחר חסרים תזונתיים והפרעות ספיגה אימהיות, חסר ברזל וויטמין B12 		אמצעי מניעה לשלב הירידה המשמעותית במשקל.
תוספת ויטמינים, ברזל וויטמין B12 בהתאם לצורך 		שאיפה להמוגלובין 10 לכל הפחות
הפרעות נפשיות פגיעה בקשר אם-יילוד,
עלייה בסיכון לאובדנות סביב היריון, לידה ומשכב הלידה 		ייעוץ פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי וגיבוש תוכנית טיפול.
המשך טיפול תרופתי. 		איזון מיטבי לאורך ההיריון וסביב הלידה
HIV העברה ליילוד ייעוץ פרטני על אופן הכניסה להיריון.
איזון תרופתי מולטידיציפלינרי 		עומס נגיפי נמוך ככל האפשר
טרומבופיליה DVT או PE במהלך ההיריון ומשכב הלידה.
סיבוכי היריון נלווים 		ייעוץ פרטני בהתאם לסוג הטרומבופיליה והעבר המיילדותי והרפואי הכללי

צוות הכנת נייר העמדה

צוות הכנת נייר העמדה

פרופ' יוסי עזרא, ד"ר מוטי ברדיצב, ד"ר יורי פרליץ, פרופ' אייל ענטבי, פרופ' אייל סיוון, ד"ר אריאל מני

צוות עדכון נייר העמדה 2011

ד"ר שלומית ריסקין-משיח, פרופ' קובי בר, ד"ר יורי פרליץ, ד"ר יריב יוגב, ד"ר מיכל קובו, ד"ר סורינה גריסרו- גרנובסקי, ד"ר אלי גוטרמן, פרופ' אייל ענתבי, ד"ר מוטי ברדיצ'ב, ד"ר נגה פורת, ד"ר רובי אמסטר- מזכיר, ד"ר אידה אמודאי, פרופ' שמואל לוריא, ד"ר רויבורט משה, ד"ר שמעוני יוחנן, ד"ר שכטר אדוארדו.

צוות עדכון נייר העמדה 2017

פרופ' אריאל מני, פרופ' טל בירון-שנטל, פרופ' יואב יינון, פרופ' משנה קליני זהר נחום, ד"ר חן סלע, פרופ' משנה קליני עדו שולט, פרופ' אייל שיינר

צוות עדכון נייר עמדה 2023

פרופ' טל בירון שנטל, פרופ' לירן הירש, פרופ' חן סלע, ד"ר הדר רוזן, ד"ר דנה ויטנר, פרופ' גלי פריאנטה, פרופ' רינת גבאי בן זיו

ביבליוגרפיה

  • ACOG 762, 2019, Pre-pregnancy counseling
  • משרד הבריאות - הנחיות טרום היריון

המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה