מומים מולדים - סוגים וגורמים - Congenital malformations
הופניתם מהדף מומים מולדים - סוגים וגורמים לדף הנוכחי.
מומים מולדים - סוגים וגורמים | ||
---|---|---|
Congenital malformations | ||
הצגת אנימציה למחלת "חיך שסוע - Cleft Palate" אצל תינוקות, שהיא מום מולד
| ||
יוצר הערך | פרופ' מוטי שוחט | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – גנטיקה
ל-2 אחוזים מהנולדים יש מומים מולדים קשים (Major) שמתגלים בלידה. 9 אחוזים מהתמותה הפרינטלית (Perinatal) נובעת ממומים אלה.
הגדרות
- Major anomaly - מום בעל השלכות קשות - קוסמטית (Cosmetic), כירורגית ורפואית
- Minor anomaly - מום בעל השלכות קלות - קוסמטית, כירורגית ורפואית. שכיחותו של כ-4 אחוזים מהאוכלוסייה
- Normal variation - שכיח מאוד. דוגמאות: Semian crease, קלינודקטיליה (Clinodactyly) של אצבע 5, פטמות נוספות, Sacral dimple, סינדקטיליה (Syndactyly) של אצבעות 2–3, הרניה אומביליקלית (Umbilical hernia), מרפס שלישי
מומים אלו משתנים בשכיחותם גם בהתאם לגזע ומוצא.
החלוקה המודרנית של מומים מולדים
מומים מבודדים
מומים המתבטאים בשינויים במבנה האיבר:
- Malformation: הפרעה במורפוגנזיס (Morphogenesis) של איבר הנובעת מליקוי מוקדם בביצה המופרית עוד לפני שעברה הפריה. הפגם כאן אנטרינסי (Intrinsic), והסיבה לא תמיד ידועה. הפגם המורפולוגי מתבטא תמיד כבר בלידה, ופרט לאיבר הפגוע התינוק בריא. בממוצע, הסיכוי לחזרה (הישנות) הוא כ-5 אחוזים
- Disruption: הפגם המורפולוגי מופיע גם הפעם בשלבים הראשונים של התפתחות האיבר, אולם לאחר הפריית הביצית. ההפרעה היא אקסטרינסית (Extrinsic), שכן הפוטנציאל ההתפתחותי של הביצית המופרית הוא תקין. הפרעות וסקולריות (Vascular), מחלות דלקתיות, השפעות טרטוגניות (Teratogenic) (תרופות, קרינה) או בנד אמניוטי (Amniotic band) - הם הגורמים השכיחים בגרימת ה-Disruption. בניגוד למלפורמציה (Malformation), אין ה-Disruption מועבר בתורשה, ולכן אין סיכוי רב יותר להישנות במשפחה נפגעת. כדוגמה נזכיר את התסמונת על-שם Poland: עקב חסימה של עורק הסובקלביה (Subclavian) השמאלי בשלבים מוקדמים של ההיריון מופיע Disruption שכולל: חוסר התפתחות שריר הפקטורליס ואצבעות מספר 2, 3 ו-4 של יד שמאל. באותה מידה, הפסקת זרימת הדם למעי בחיים התוך רחמיים עלולה לגרום לאטרזיה של המעי (אם האיסכמיה חלה בשלבי ההיריון המוקדמים) או לנמק מעי (אם התרחשה בשלבים המאוחרים של ההיריון). bands תוך רחמיים עלולים לגרום לכריתת איברים (בדרך-כלל אצבעות)
- Deformation: שינוי בצורת איבר שהתפתח תחילה בצורה תקינה לחלוטין. הדוגמאות השכיחות: דיסלוקציה מולדת של ראש הירך (Congenital Dysplasia of the Hip ,CDH), אסימטריה (Assymetry) של הפנים, ודפורמציות בכף הרגל הנובעות מלחץ תוך רחמי חיצוני או מחולשה/ניוון שרירים בתקופת החיים העובריים. שכיחות הדפורמציות רבה (כ-2 אחוזים מהלידות), וברוב המקרים הסיכוי להישנותם בהריונות הבאים אינו גדול. הפרוגנוזה (Prognosis) שלהם טובה, ובמיוחד אם הסיבה היא השפעות חיצוניות מצד הרחם או השליה. לרוב הן מסתדרות ללא צורך בטיפול
- Dysplasia: פגם מורפולוגי הנובע מהפרעה בארגון התאים ברקמה (למשל עצם). הפגם בדרך-כלל כללי ומפושט לאותו סוג רקמה. הסיבה לעיתים מטבולית. לקבוצת מומים אלו משתייכים: אכונדרופלזיה (Achondroplasia) וכל האוסטאודיספלזיות (Osteodysplasia) (הפרעות מולדות בהתפתחות העצם)
- Dysostosis - הפרעות בארגון התאים באיבר מסוים; מוגבל לאזור מסוים ולא כללי. למשל, פגם במבנה חוליות וצלעות בית החזה (Costochondral dysostosis)
מומים הנובעים משינויים כמותיים
בקבוצת הפרעות אלו נכללים כל המצבים של היפרפלזיה (Hyperplasia) (ריבוי תאים מסוימים באיבר), היפופלזיה (Hypoplasia) (מיעוט תאים באיבר), היפרטרופיה (הגדלת נפח התאים באיבר), היפוטרופיה (הקטנת נפח התאים באיבר), אפלזיה (Aplsia) (חוסר יצירת תאים מסוימים), אטרופיה (Atrophy) (ניוון והיעלמות של תאים שהיו קיימים).
צירופים של מומים
Syndrome: צירוף של מומים מרובים הנובעים ממקור פתוגנטי (Pathogenetic) אחד. כל הרכיבים של התסמונת קשורים ביניהם באותה סיבה פתוגנטית. כוללים בקבוצת התסמונות בעיקר את אותן הפרעות הנובעות משינוי במבנה או במספר הכרומוזומים (Chromosomes). Polytropic field defect- נבדל מתסמונת בכך שהסיבה אינה גנטית, חיצונית או פנימית. כאן ייתכנו צירופים של מלפורמציות או של Disruption
Sequence: הפרעה ראשונית בודדת (מלפורמציה או דפורמציה או Disruption), אשר גורמת לשרשרת של הפרעות נוספות. דוגמה: (1) Pierre Robin sequence. עקב חוסר התפתחות הלסת התחתונה מופיעה צניחת לשון לאחור ולכן הפרעה באיחוי החיך; (2) Breach deformation sequence. עקב מצג עכוז (בתוך הרחם) מתפתחים טורטיקוליס (Torticollis), אסימטריה של הפנים ודיסלוקציה של ראש הירך; (3) Potter sequence. שינויים הנובעים ממיעוט מי שפיר, בדרך-כלל בשל כליות לא תקינות (פנים טיפוסיות וחוסר התפתחות ריאות), ועוד
Association: הפרעות שונות הנוטות להופיע ביחד. זוהי קומבינציה בעלת חשיבות סטטיסטית בלבד ולא אטיולוגית. חשוב להכיר את הקשר הזה כדי לדעת אלו מומים נוספים יש לאתר. לדוגמה: VATER association (Vertebrae, Anus, Trachea, Esophagus, Radius, Renal) - כולל מומים בחוליות (V), באנוס (A), בטרכיאה (T), באזופגוס (E), בעצם הרדיוס (R) ובכליות (R). לרוב, הגורמים אינם גנטיים אלא סביבתיים, והסיכוי להישנות בהריונות הבאים דומה לסיכוי הרגיל באוכלוסייה.
אטיולוגיה של מומים מולדים
בכ-57 אחוזים מהמקרים המום נובע מליקויים גנטיים. רק ב-16 אחוזים הוא נובע מהשפעות סביבתיות וטרטוגניות (כמו תרופות, סוכרת הריונית, Bands בשק השפיר, חוסר מי שפיר ועוד). ב-27–40 רחוזים מהמקרים הסיבה אינה חד משמעית ויכולה לנבוע משילוב של סיבות סביבתיות וגנטיות [הרניה דיאפרגמטית (Diaphragmatic hernia), אטרזיה (Atresia) של המעי, אומפלוצלה (Omphalocele), חוסר של פקטורליס מג'ור (Pectoralis major) ועוד].
- מנגנון - קיימות מספר אפשרויות להתפתחות המומים
- צורת התאים עלולה להיות לקויה
- הפרעה בנדידת התאים ברקמה. לדוגמה, ליקוי בתאי גליה (Glial cell) על-שם Bergmann, אשר בדרך-כלל אחראים לנדידת הנוירונים (Neurons) במוח, עלול לגרום לנדידה בלתי תקינה של נוירונים ועקב כך להיעדר קפלים במוח (Lissencephaly)
- ליקויים ברקמת ה-Collagen, כמו שרואים ב-Ehlers-Danlos
- הפרעות בזרימת הדם בחיים עובריים עלולות לגרום לאסימטריה בולטת של הפנים (Hemifacial microsomia), לחסימה או לנמק של המעי
- חוסר היעלמות של תאים שאמורים היו לגרות. אם מצב כזה מתרחש בעצמות בתקופה העוברית הוא עלול לגרום ל- Synostosis כמו בסגירה מוקדמת של תפרים בגולגולת
ביבליוגרפיה
- Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.
- Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone,
- Harper PS. Practical Genetic Counseling.. Butterworth-Heinemann Ltd.
- Jones KL. Smith's Recognizable Patterns of Human Malformation. W.B. Saunders Comp. Philadelphia.
- מקורות נוספים
אנציקלופדיה גנופדיה - למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות